הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי חלוצה"
שורה 2: | שורה 2: | ||
<meta name="description" content="גן לאומי חלוצה - הצפונית שבין שש ערי הנבטים בנגב."></meta> | <meta name="description" content="גן לאומי חלוצה - הצפונית שבין שש ערי הנבטים בנגב."></meta> | ||
{{גן לאומי חדש | {{גן לאומי חדש | ||
− | |תמונה= | + | |תמונה=halutza1.jpg |
|מקום הצילום=חורבות חלוצה | |מקום הצילום=חורבות חלוצה | ||
|כניסה=חינם | |כניסה=חינם | ||
שורה 11: | שורה 11: | ||
|שטח=2810 | |שטח=2810 | ||
|מצב תכנוני=מוצע | |מצב תכנוני=מוצע | ||
− | |שם הצלם= | + | |שם הצלם=עמית מנדלסון |
− | |תאריך הצילום=3/ | + | |תאריך הצילום=12/3/2005 |
|רמת קושי=לכל המשפחה | |רמת קושי=לכל המשפחה | ||
|נגישות לנכים=לא נגיש | |נגישות לנכים=לא נגיש | ||
שורה 28: | שורה 28: | ||
|סקירה=חלוצה היא עיר נבטית עתיקה, אחת משש ערי הנבטים בנגב, ובה שרידים חשובים מהתקופה הביזנטית. | |סקירה=חלוצה היא עיר נבטית עתיקה, אחת משש ערי הנבטים בנגב, ובה שרידים חשובים מהתקופה הביזנטית. | ||
|על האתר= | |על האתר= | ||
+ | [[תמונה:halutza_zvika_cohen.jpg|left|thumb|200px|חורבות חלוצה - צביקה כהן, מרץ 2015]] | ||
חלוצה הייתה אחת הגדולות והמרכזיות בערי הנגב, ונחשבה לבירת הנגב הנבטי. . | חלוצה הייתה אחת הגדולות והמרכזיות בערי הנגב, ונחשבה לבירת הנגב הנבטי. . | ||
גרסה מ־19:10, 16 בדצמבר 2015
גן לאומי חלוצה
חלוצה היא עיר נבטית עתיקה, אחת משש ערי הנבטים בנגב, ובה שרידים חשובים מהתקופה הביזנטית.
- גן לאומי
- מאפיינים עיקריים:עתיקות
- אזור:הנגב המערבי
- מפת סימון שבילים: 16 - חולות ורמת הנגב
- מיקום: בין רביבים וצאלים
- עונות ביקור:כל השנה
- רמת קושי:לכל המשפחה
- נגישות לנכים:לא נגיש
- כניסה:חינם
- מצב תכנוני:מוצע
- שטח:2810 דונם
חורבות חלוצה, (עמית מנדלסון, 12/3/2005)
עוד אתרים בסביבה
איך להגיע:
הגן הלאומי משתרע בצמוד וממערב לכביש 222, בין רביבים וצאלים.
רקע על גן לאומי חלוצה:
חלוצה הייתה אחת הגדולות והמרכזיות בערי הנגב, ונחשבה לבירת הנגב הנבטי. .
העיר העתיקה נמצאת באזור שפך נחל אטדים לנחל הבשור.
העיר שימשה כעיר מרכזית במרחב החל מהמאה השנייה לפני הספירה, ובתקופה הרומית שימשה כמרכז מנהלי בפרונביציה ערביה. בשיאה השתרעה העיר על כאלף דונם. במקום היו מבני ציבור כגון תיאטרון ומקדש, כנסיות עתיקות, אחת מהן נחשבת לגדולה בכנסיות הנגב, וחמש בארות (חלקן שופצו בידי הבריטים).
העיר שגשגה בשלהי התקופה הביזנטית ובתקופה הערבית הקדומה אז הייתה העיר הגדולה והמרכזית בערי הנגב, אולם ננטשה באמצע המאה השביעית לספירה.
לעתיקות נגרם הרס רב בשלהי התקופה העות'מאנית, כאשר נבזזו אבנים רבות לבנייה בעזה. בתקופת המנדט הבריטי הוקם באזור כפר בדווי קטן (אל-חאלסה), שעשה שימוש באבני העיר העתיקה ובמצבות מבית הקברות הביזנטי של העיר.
המקום נכלל בהכרזת אונסק"ו על אתר מורשת עולמית בדרכי הבשמים בנגב (2005).
בחפירות בשנת 2015 התגלו בעתיקות חלוצה מאות זרעי גפן מפוחמים, שריד ראשון שהתגלה מהגפנים שגודלו בצפון הנגב בתקופה הביזנטית.
במאי 2015 הושחת הגן הלאומי בצביעת דגלי אש"ף על האבנים העתיקות שבאתר, פעילות בה נחשדו סטודנטים חברי תנועת בל"ד.
שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:
אין באתר שירותים למטיילים.
באזור זה קיימת בעיה חמורה של פריצה לכלי רכב המושארים בשטח ללא השגחה, ואפילו לזמן קצר.
הצעות טיול בסביבת גן לאומי חלוצה:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- נמצאה גפן - יצא סוד? - אורלי הררי, ערוץ 7, יום 11/2/2015.
- רמת הנגב - אמנון ליבנה (ערך: חלוצה).
- חקירה: סטודנטים מתא בל"ד השחיתו עתיקות - נעמה אנגל משאלי ואסף גבור, אתר NRG, יום 22/5/2015.