קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "מצד חצבה - תמר המקראית"
| שורה 39: | שורה 39: | ||
הממצאים העיקריים באתר הינם החל מתקופת הברזל (בית ראשון) ועד לתקופה הערבית הקדומה. | הממצאים העיקריים באתר הינם החל מתקופת הברזל (בית ראשון) ועד לתקופה הערבית הקדומה. | ||
| − | הקמתה של תמר מיוחסת ע"י המקרא למלך שלמה (מלכים א' ט' י"ט): "וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת-גָּזֶר, וְאֶת-בֵּית חֹרֹן תַּחְתּוֹן. וְאֶת-בַּעֲלָת וְאֶת-תמר (תַּדְמֹר) בַּמִּדְבָּר, בָּאָרֶץ." כפי שניתן להבין מהניסוח, עורך הטקסט החליף את שמה של תמר, הנמצאת בארץ ישראל, עם העיר תדמור (פלמירה) המפורסמת הנמצאת במזרח סוריה, מעבר לגבולות שבטי ישראל. | + | הקמתה של תמר מיוחסת ע"י המקרא למלך שלמה (מלכים א' ט' י"ט): "וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת-גָּזֶר, וְאֶת-בֵּית חֹרֹן תַּחְתּוֹן. וְאֶת-בַּעֲלָת וְאֶת-תמר (תַּדְמֹר) בַּמִּדְבָּר, בָּאָרֶץ." כפי שניתן להבין מהניסוח, עורך הטקסט החליף את שמה של תמר, הנמצאת בארץ ישראל, עם העיר תדמור (פלמירה) המפורסמת הנמצאת במזרח סוריה, מעבר לגבולות שבטי ישראל. תמר נזכרת גם בספר יחזקאל, כנקודת ציון בגבולה הדרומי של ארץ ישראל - "וּפְאַת, נֶגֶב תֵּימָנָה, מִתָּמָר עַד-מֵי מְרִיבוֹת קָדֵשׁ" (יחזקאל מ"ז י"ט). |
| − | במהלך תקופת הבית הראשון נבנתה כאן מצודה גדולה, ובהמשך הוקמה מצודה נוספת ולצידה מקדש אדומי, שכלי הפולחן שלו נתגלו במקום. | + | במהלך תקופת הבית הראשון נבנתה כאן מצודה גדולה ולצידה יישוב (ניתן לפגוש כאן מבנה מטיפוס "בית ארבעת המרחבים" האופייני לתקופה זו), ובהמשך הוקמה מצודה נוספת ולצידה מקדש אדומי, שכלי הפולחן שלו נתגלו במקום. |
במאה הראשונה לספירה הוקמה כאן תחנת דרכים נבטית, ועם השתלטות הרומאים על המרחב, התפתח כאן יישוב גדול המשלב מצודה, בית מרחץ ומחנה צבאי. | במאה הראשונה לספירה הוקמה כאן תחנת דרכים נבטית, ועם השתלטות הרומאים על המרחב, התפתח כאן יישוב גדול המשלב מצודה, בית מרחץ ומחנה צבאי. | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
בתקופה הערבית הקדומה שכן כאן בית חווה חקלאי, ואחר כך דעך היישוב במקום. | בתקופה הערבית הקדומה שכן כאן בית חווה חקלאי, ואחר כך דעך היישוב במקום. | ||
| − | + | בתקופת המנדט הבריטי, הוקמה כאן תחנת משטרה בריטית (משטרת עין חוסוב), והבאר הנראית כיום באתר הוקמה בתקופה זו. המקום נכבש ללא קרב בידי סיירי חטיבת הנגב במהלך מבצע "לוט" (נובמבר 1948) - חידוש הקשר היבשתי ל[[אתר לאומי מחנה העובדים בסדום|סדום]] אחרי חצי שנה של מצור יבשתי. | |
| + | |||
| + | פרט לעתיקות, התפרסם במיוחד עץ גדול ועתיק של שיזף מצוי, הצומח ליד המעיין. שיזף זה נחשב לאחד העצים הגדולים והעתיקים בארץ, אך בהעדר טבעות שנתיות לא ניתן לדעת את גילו האמיתי. קיימת הערכה כי גיל העץ כ- 300 שנה "בלבד", וזאת כיוון שב- 1902 צולם העץ כאשר קוטר גזעו היה 3.5 מטרים, ואילו כיום קוטר העץ הינו שבעה מטרים. גובה העץ הינו כ- 14 מטרים. | ||
| + | |||
| + | העץ נשמר בשל קדושתו לבדווים באזור. עם הפיתוח החקלאי המודרני בערבה, הוקם באזור קידוח מים בשנת 1962, דבר שהוביל לירידת מפלס מי התהום ולפגיעה בעץ העתיק. כיום מקבל העץ השקייה באופן מלאכותי. | ||
| + | |||
| + | אלמנט שהתווסף אף הוא בעשרות השנים האחרונות, הוא בונקר צבאי - שרידי מוצב צבאי קטן שנעזב עם השנים. | ||
| + | |||
| + | בעבר סברו החוקרים כי העיר המקראית תמר נמצאת כ- 20 ק"מ צפונה, באתר המכונה כיום מצד תמר (ולכן גם נקרא הנחל ליד צומת הערבה בשם [[נחל תמר]]), אולם לאור ממצאי החפירות כאן - מקובל עתה כי תמר המקראית שכנה כאן, בצפון הערבה. | ||
|איך להגיע= | |איך להגיע= | ||
| − | המקום נמצא | + | המקום נמצא בסמוך וממזרח לכביש הערבה (כביש 90), אך הגישה אליו מתבצעת מכביש מס' 227. |
| − | + | בצומת עין חצבה (22 ק"מ דרומית לצומת הערבה) יש לפנות שמאלה (מערבה) לכביש 227, ואחרי כ- 300 מ' לפנות שוב שמאלה לכיוון עיר אובות ותמר המקראית. נסיעה של כחצי ק"מ דרומה תוביל אותנו לחניית האתר. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|על האתר= | |על האתר= | ||
| שורה 64: | שורה 66: | ||
[[תמונה:ancient_tamar3.jpg|left|thumb|200px|נוף הפארק, מרץ 2013]] | [[תמונה:ancient_tamar3.jpg|left|thumb|200px|נוף הפארק, מרץ 2013]] | ||
| − | + | מהחנייה נצעד כ- 150 מטרים ונגיע לגבעה בה נמצאים עיקר השרידים - התל והמצודות. ניתן להשקיף מכאן על מכלול העתיקות. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | נרד מזרחה לעבר עץ השיזף הגדול והמרשים, לידו נמצאת באר מתקופת המנדט הבריטי ושוקת לעדרי גמלים. מעבר לשיזף לכיוון דרום-מזרח נמצאים שרידי בית המרחץ הרומי. | |
| − | + | אחרי סיור קצר בעתיקות (ומנוחה בצל השיזף) נשוב חזרה לרכב הממתין. | |
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | |פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | ||
| − | אין | + | אין באתר מוקדי עניין עונתיים. |
| − | |||
|שירותים למטיילים= | |שירותים למטיילים= | ||
| − | + | חנייה, פינות צל. בקרבת מקום - תחנת דלק גדולה בעין חצבה. | |
|הערות ואזהרות= | |הערות ואזהרות= | ||
| − | * | + | * האתר חשוף לשמש, ועדיף לבקר בו בשעות הקרירות יחסית של היום. |
| − | |||
| − | |||
|הצעות טיול בסביבה= | |הצעות טיול בסביבה= | ||
| שורה 107: | שורה 94: | ||
}} | }} | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:מעיינות בישראל]] |
גרסה מ־13:46, 22 במאי 2015
מצד חצבה - תמר המקראית
מצד חצבה - נקודת עצירה מומלצת בערבה הצפונית ובה אתר ארכיאולוגי חשוב ועץ עתיק ומרשים.
- נקודת עניין
- אזור:מזרח הנגב וצפון הערבה
- מפת סימון שבילים: 14 - מזרח הנגב
- מיקום: עיר אובות, ליד צומת עין חצבה
- גישה:לכל רכב
- שבילי טיול:לא מסומן
- עונות ביקור:כל השנה
- שמורת טבע:לא
- רמת קושי:לכל המשפחה
- נגישות לנכים:נגיש
- שעות ביקור:שעות היום
- כניסה:חינם
- תאריך ביקור:17/2/2013
- תאריך ביקור אחרון בשטח:17/2/2013
מצד חצבה, (עמית מנדלסון, 17/2/2013)
עוד אתרים בסביבה
מצד חצבה - תמר המקראית
דקות ספורות מצומת עין חצבה בכביש הערבה, נמצא אחד האתרים הארכיאולוגיים המרתקים בדרום - מצד חצבה, או תמר המקראית.
במקום התפתח יישוב עתיק סביב מעיין שופע - עין חצבה (עין חוסוב). המעיין נמצא בצומת דרכים אזורית - מערבה לעבר מעלה עקרבים והר הנגב, מזרחה לעבר מכרות הנחושת של פונון וגב הרי אדום, צפונה לעבר ים המלח ודרומה בואכה יטבתה ומפרץ אילת.
הממצאים העיקריים באתר הינם החל מתקופת הברזל (בית ראשון) ועד לתקופה הערבית הקדומה.
הקמתה של תמר מיוחסת ע"י המקרא למלך שלמה (מלכים א' ט' י"ט): "וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת-גָּזֶר, וְאֶת-בֵּית חֹרֹן תַּחְתּוֹן. וְאֶת-בַּעֲלָת וְאֶת-תמר (תַּדְמֹר) בַּמִּדְבָּר, בָּאָרֶץ." כפי שניתן להבין מהניסוח, עורך הטקסט החליף את שמה של תמר, הנמצאת בארץ ישראל, עם העיר תדמור (פלמירה) המפורסמת הנמצאת במזרח סוריה, מעבר לגבולות שבטי ישראל. תמר נזכרת גם בספר יחזקאל, כנקודת ציון בגבולה הדרומי של ארץ ישראל - "וּפְאַת, נֶגֶב תֵּימָנָה, מִתָּמָר עַד-מֵי מְרִיבוֹת קָדֵשׁ" (יחזקאל מ"ז י"ט).
במהלך תקופת הבית הראשון נבנתה כאן מצודה גדולה ולצידה יישוב (ניתן לפגוש כאן מבנה מטיפוס "בית ארבעת המרחבים" האופייני לתקופה זו), ובהמשך הוקמה מצודה נוספת ולצידה מקדש אדומי, שכלי הפולחן שלו נתגלו במקום.
במאה הראשונה לספירה הוקמה כאן תחנת דרכים נבטית, ועם השתלטות הרומאים על המרחב, התפתח כאן יישוב גדול המשלב מצודה, בית מרחץ ומחנה צבאי.
בתקופה הערבית הקדומה שכן כאן בית חווה חקלאי, ואחר כך דעך היישוב במקום.
בתקופת המנדט הבריטי, הוקמה כאן תחנת משטרה בריטית (משטרת עין חוסוב), והבאר הנראית כיום באתר הוקמה בתקופה זו. המקום נכבש ללא קרב בידי סיירי חטיבת הנגב במהלך מבצע "לוט" (נובמבר 1948) - חידוש הקשר היבשתי לסדום אחרי חצי שנה של מצור יבשתי.
פרט לעתיקות, התפרסם במיוחד עץ גדול ועתיק של שיזף מצוי, הצומח ליד המעיין. שיזף זה נחשב לאחד העצים הגדולים והעתיקים בארץ, אך בהעדר טבעות שנתיות לא ניתן לדעת את גילו האמיתי. קיימת הערכה כי גיל העץ כ- 300 שנה "בלבד", וזאת כיוון שב- 1902 צולם העץ כאשר קוטר גזעו היה 3.5 מטרים, ואילו כיום קוטר העץ הינו שבעה מטרים. גובה העץ הינו כ- 14 מטרים.
העץ נשמר בשל קדושתו לבדווים באזור. עם הפיתוח החקלאי המודרני בערבה, הוקם באזור קידוח מים בשנת 1962, דבר שהוביל לירידת מפלס מי התהום ולפגיעה בעץ העתיק. כיום מקבל העץ השקייה באופן מלאכותי.
אלמנט שהתווסף אף הוא בעשרות השנים האחרונות, הוא בונקר צבאי - שרידי מוצב צבאי קטן שנעזב עם השנים.
בעבר סברו החוקרים כי העיר המקראית תמר נמצאת כ- 20 ק"מ צפונה, באתר המכונה כיום מצד תמר (ולכן גם נקרא הנחל ליד צומת הערבה בשם נחל תמר), אולם לאור ממצאי החפירות כאן - מקובל עתה כי תמר המקראית שכנה כאן, בצפון הערבה.
איך להגיע:
המקום נמצא בסמוך וממזרח לכביש הערבה (כביש 90), אך הגישה אליו מתבצעת מכביש מס' 227.
בצומת עין חצבה (22 ק"מ דרומית לצומת הערבה) יש לפנות שמאלה (מערבה) לכביש 227, ואחרי כ- 300 מ' לפנות שוב שמאלה לכיוון עיר אובות ותמר המקראית. נסיעה של כחצי ק"מ דרומה תוביל אותנו לחניית האתר.
על האתר: מצד חצבה - תמר המקראית:
מהחנייה נצעד כ- 150 מטרים ונגיע לגבעה בה נמצאים עיקר השרידים - התל והמצודות. ניתן להשקיף מכאן על מכלול העתיקות.
נרד מזרחה לעבר עץ השיזף הגדול והמרשים, לידו נמצאת באר מתקופת המנדט הבריטי ושוקת לעדרי גמלים. מעבר לשיזף לכיוון דרום-מזרח נמצאים שרידי בית המרחץ הרומי.
אחרי סיור קצר בעתיקות (ומנוחה בצל השיזף) נשוב חזרה לרכב הממתין.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
אין באתר מוקדי עניין עונתיים.
שירותים למטיילים:
חנייה, פינות צל. בקרבת מקום - תחנת דלק גדולה בעין חצבה.
הערות ואזהרות:
- האתר חשוף לשמש, ועדיף לבקר בו בשעות הקרירות יחסית של היום.
הצעות טיול בסביבת מצד חצבה - תמר המקראית:
