קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "בעקבות קרב כוריכור"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | <meta name="keywords" content="טיול במודיעין, ח'רבת כוריכור, כפר האורנים"></meta> | + | <meta name="keywords" content="טיול במודיעין, ח'רבת כוריכור, כפר האורנים, קרב כוריכור"></meta> |
<meta name="description" content="טיול רכוב בין אתרי מורשת קרב בפאתי העיר מודיעין, בדגש על קרב ח'רבת כוריכור במלחמת העצמאות."></meta> | <meta name="description" content="טיול רכוב בין אתרי מורשת קרב בפאתי העיר מודיעין, בדגש על קרב ח'רבת כוריכור במלחמת העצמאות."></meta> | ||
{{מסלולי טיול | {{מסלולי טיול | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
|כניסה=חינם | |כניסה=חינם | ||
|תאריך_ביצוע_מסלול=10/3/2009 | |תאריך_ביצוע_מסלול=10/3/2009 | ||
| − | |תאריך_ביקור_אחרון_בשטח= | + | |תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=7/8/2014 |
|1=[[פארק קנדה / פארק איילון|פארק קנדה-איילון]] | |1=[[פארק קנדה / פארק איילון|פארק קנדה-איילון]] | ||
| − | |2=[[ | + | |2=[[נאות קדומים]] |
|3=[[שביל הגבעות הדרומיות]] | |3=[[שביל הגבעות הדרומיות]] | ||
|4=[[יער בן-שמן]] | |4=[[יער בן-שמן]] | ||
|5=[[עתיקות במבואות מודיעין]] | |5=[[עתיקות במבואות מודיעין]] | ||
|6=[[אתר לאומי פינת הנרייטה סאלד|פינת הנרייטה סאלד]] | |6=[[אתר לאומי פינת הנרייטה סאלד|פינת הנרייטה סאלד]] | ||
| − | |7=[[ | + | |7=[[גבעת תיתורה]] |
|8=[[תל גמזו]] | |8=[[תל גמזו]] | ||
|9=[[העיר העתיקה בלוד]] | |9=[[העיר העתיקה בלוד]] | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
סיפור הקרב ואתרי האזור כמעט ואינם מוכרים למטיילים, ויובאו כאן בקצרה, תיאור מורחב ניתן לקרוא בקישורים להלן. | סיפור הקרב ואתרי האזור כמעט ואינם מוכרים למטיילים, ויובאו כאן בקצרה, תיאור מורחב ניתן לקרוא בקישורים להלן. | ||
| − | אזור מודיעין נכבש במסגרת מבצע "דני" במלחמת העצמאות, לאחר כיבוש הערים לוד ורמלה. | + | אזור מודיעין נכבש במסגרת '''מבצע "דני"''' במלחמת העצמאות, לאחר כיבוש הערים לוד ורמלה. |
כוחות חטיבת "יפתח" תפסו משלטים באזור הכפרים שילתא (כיום מושב שילת) ואל-בורג' (כיום [[גבעת תיתורה]]), הנמצאים בקרבת עורק התנועה מרמאללה ללטרון, וניסו לתפוס את משלט ח'רבת כוריכור (נקודת גובה 318 מ') - החולש על סביבתו. בליל 17-16 ביולי, שעות מעטות לפני כניסת ההפוגה השנייה לתוקפה, תפס כוח של 80 לוחמים מחטיבת "יפתח" את הכיפה המזרחית ברכס כוריכור. הכיפה המערבית נתפסה בידי הלגיון הערבי. | כוחות חטיבת "יפתח" תפסו משלטים באזור הכפרים שילתא (כיום מושב שילת) ואל-בורג' (כיום [[גבעת תיתורה]]), הנמצאים בקרבת עורק התנועה מרמאללה ללטרון, וניסו לתפוס את משלט ח'רבת כוריכור (נקודת גובה 318 מ') - החולש על סביבתו. בליל 17-16 ביולי, שעות מעטות לפני כניסת ההפוגה השנייה לתוקפה, תפס כוח של 80 לוחמים מחטיבת "יפתח" את הכיפה המזרחית ברכס כוריכור. הכיפה המערבית נתפסה בידי הלגיון הערבי. | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
לאור הלחץ הצבאי והנפגעים הרבים, הורה מפקד הפלוגה על נסיגה לעבר משלטי שילתא ואל-בורג'. הנסיגה היתה קשה ובוצעה תחת אש כבדה, תוך גילויי גבורה רבים. | לאור הלחץ הצבאי והנפגעים הרבים, הורה מפקד הפלוגה על נסיגה לעבר משלטי שילתא ואל-בורג'. הנסיגה היתה קשה ובוצעה תחת אש כבדה, תוך גילויי גבורה רבים. | ||
| − | בקרב נפלו 45 הרוגים לצה"ל. גופות 44 מהם נותרו בשטח כשנה וחצי עד שהתאפשר להביאן לקבר ישראל בהר הרצל בירושלים. החלל ה- 45 נקבר | + | בקרב נפלו 45 הרוגים לצה"ל (מתוך 76 לוחמים). גופות 44 מהם נותרו בשטח כשנה וחצי עד שהתאפשר להביאן לקבר ישראל בהר הרצל בירושלים. החלל ה- 45 נקבר ב[[בית הקברות נחלת יצחק]] סמוך ליום הקרב. |
בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, היה בח'רבת כוריכור משלט ירדני הצופה לעבר שטחי ישראל. בתווך בין משלט שילתא ובין משלט כוריכור, השתרע שטח הפקר, בו הוקם לימים היישוב לפיד. | בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, היה בח'רבת כוריכור משלט ירדני הצופה לעבר שטחי ישראל. בתווך בין משלט שילתא ובין משלט כוריכור, השתרע שטח הפקר, בו הוקם לימים היישוב לפיד. | ||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
|אורך המסלול=כ- 10 ק"מ. | |אורך המסלול=כ- 10 ק"מ. | ||
|משך המסלול=כשעתיים-שלוש (כולל נסיעה בין האתרים). | |משך המסלול=כשעתיים-שלוש (כולל נסיעה בין האתרים). | ||
| − | |טיפוס מצטבר= | + | |טיפוס מצטבר=המסלול רכוב. |
|מפה=kureikur.gif | |מפה=kureikur.gif | ||
|תיאור המסלול= | |תיאור המסלול= | ||
| שורה 68: | שורה 68: | ||
מושב זה הוקם בסוף שנות ה- 70', כחלק מגוש התיישבות לאורך "הקו הירוק" באזור מודיעין - גוש הכולל גם את מושב כפר-רות (שהוקם באותה שנה). בשנות ה- 80' הוקמו היישובים מכבים ורעות, ובשנות ה- 90' הושלם גוש ההתיישבות עם הקמתם של לפיד, כפר האורנים והעיר מודיעין. | מושב זה הוקם בסוף שנות ה- 70', כחלק מגוש התיישבות לאורך "הקו הירוק" באזור מודיעין - גוש הכולל גם את מושב כפר-רות (שהוקם באותה שנה). בשנות ה- 80' הוקמו היישובים מכבים ורעות, ובשנות ה- 90' הושלם גוש ההתיישבות עם הקמתם של לפיד, כפר האורנים והעיר מודיעין. | ||
| − | אחרי נסיעה של כ- 330 מ' באזור התעשייה, מגיעים | + | אחרי נסיעה של כ- 330 מ' באזור התעשייה (בכיכר הראשונה נמשיך ישר), מגיעים לכיכר בה פונים ימינה לרחוב המ"ה - על שם חללי הקרב. ברקע נמצא תל שילת, בשטחו פועל "הכפר החשמונאי". לאחר כ- 400 מ' (במהלכם נעבור כיכר קטנה), נגיע לשער הכניסה למושב שילת. נעבור בשער וחונים בחנייה הממוקמת באתר. |
| − | בצידה המזרחי של החנייה ממוקמת '''האנדרטה לחללי קרב ח'רבת כוריכור''' במלחמת העצמאות. האנדרטה חודשה בשנים האחרונות. | + | בצידה המזרחי של החנייה ממוקמת '''האנדרטה לחללי קרב ח'רבת כוריכור''' במלחמת העצמאות. האנדרטה חודשה בשנים האחרונות, ובקרבתה שני עצי חרוב עתיקים. מכאן ניתן לצפות לעבר ח'רבת כוריכור עצמה, הנמצאת כיום בין בתי כפר האורנים. |
| שורה 77: | שורה 77: | ||
מייד בכניסה ליישוב '''לפיד''' - יישוב קהילתי שהוקם ב- 1996 כחלק מ"תוכנית הכוכבים" לבניית יישובים לאורך "הקו הירוק", ניצב מצפון לכביש סלע ועליו '''לוח זיכרון לנופלי הקרב'''. ליד סלע זה נמצא מתקן משחקים ובו "גשר תלוי" מרשים. | מייד בכניסה ליישוב '''לפיד''' - יישוב קהילתי שהוקם ב- 1996 כחלק מ"תוכנית הכוכבים" לבניית יישובים לאורך "הקו הירוק", ניצב מצפון לכביש סלע ועליו '''לוח זיכרון לנופלי הקרב'''. ליד סלע זה נמצא מתקן משחקים ובו "גשר תלוי" מרשים. | ||
| − | נמשיך ישר ברחוב הראשי של לפיד (רחוב הרי ירושלים), נחלוף | + | נמשיך ישר ברחוב הראשי של לפיד (רחוב הרי ירושלים), נחלוף דרך מספר כיכרות ופסי האטה רבים, נמשיך ישר ולאחר כ- 1.3 ק"מ מהכביש הראשי נגיע לכניסה ליישוב '''כפר האורנים'''. למרות רצף הבנייה בין לפיד וכפר האורנים, היישוב הראשון הוקם בשטח ההפקר ושייך למועצה האזורית חבל מודיעין, ואילו היישוב השני הוקם מעבר לקו הירוק, ושייך למועצה האזורית מטה בנימין. |
| − | לאחר כ- 100 מ' ברחוב אהוד (הרחוב המרכזי של כפר האורנים), נפנה ימינה לרחוב הגבעה, בו ניסע כ- 80 מ' ונפנה שמאלה לרחוב הפסגה - רחוב ללא מוצא, | + | לאחר כ- 100 מ' ברחוב אהוד (הרחוב המרכזי של כפר האורנים), נפנה ימינה לרחוב הגבעה, בו ניסע כ- 80 מ' ונפנה שמאלה לרחוב הפסגה - רחוב ללא מוצא, לצד האתר הארכיאולוגי '''ח'רבת כוריכור'''. כאן שכן המוצב הירדני שחלש על אזור הקרב. |
| − | + | לצד גן הילדים שברחוב נמצאת סובה קטנה, בקרבתה ניתן לחנות. מכאן עולה שביל רגלי קצרצר לפסגת הגבעה, בה נותר מבנה בטון בודד מהתקופה הירדנית. מכאן ניתן לצפות לעבר שילת, [[גבעת תיתורה]] ו[[יער בן שמן]]. | |
| − | + | נשוב לכביש, ונלך לצד הרחוב דרומה. בדופן המערבית של הרחוב נמצאת '''שורת מערות''' שרובן מגודרות ונעולות. המערה השלישית מתוך ארבע גדולה יחסית, ושער הכניסה אליה פתוח בדרך כלל. ניתן להיכנס למערה ולצאת דרכה אל פסגת הגבעה ללא זחילה כלשהי (אין צורך באמצעי תאורה). | |
| − | בחפירות | + | |
| + | המערות באתר הן מערות חצובות, בחלקן נתגלו שרידי בנייה - עמודי תמיכה לתקרת המערה ובור מים. בין המערות נחצבו מחילות צרות שהמעבר בהן אפשרי בזחילה בלבד. חציבתן של חלק מהמחילות לא הושלמה. | ||
| + | בחפירות במקום נמצאו כלי חרס מן התקופה הרומית הקדומה, ומטבע מהשנה השנייה למרד בר כוכבא - המעיד על השימוש במערות אלו כמערות מסתור. | ||
מכאן נשוב חזרה לרחוב אהוד באותה הדרך. נפנה ימינה וניסע ברחוב אהוד כ- 450 מ', עד קצה גן ציבורי בצידו המזרחי של הרחוב. | מכאן נשוב חזרה לרחוב אהוד באותה הדרך. נפנה ימינה וניסע ברחוב אהוד כ- 450 מ', עד קצה גן ציבורי בצידו המזרחי של הרחוב. | ||
| שורה 95: | שורה 97: | ||
בשלב השלישי, הופסק השימוש באתר כבית מרחץ. בשלב זה שימש האתר ככל הנראה למגורים. | בשלב השלישי, הופסק השימוש באתר כבית מרחץ. בשלב זה שימש האתר ככל הנראה למגורים. | ||
| − | באתר נמצאו קטעי פסיפס צבעוני (שאינו נראה כיום בשטח), ובו שרידי כתובת בשפה היוונית, ובה כנראה השם "מרכוס" - וייתכן שזה היה בונה בית המרחץ, או שהאתר הוקדש לאיש זה שזהותו אינה ידועה. | + | באתר נמצאו קטעי פסיפס צבעוני (שאינו נראה כיום בשטח, כעת ניתן לראות פסיפס לבן בלבד), ובו שרידי כתובת בשפה היוונית, ובה כנראה השם "מרכוס" - וייתכן שזה היה בונה בית המרחץ, או שהאתר הוקדש לאיש זה שזהותו אינה ידועה. |
| + | |||
| + | לסיום, ניסע ברחוב אהוד עד למפגשו עם רח' נחל מודיעין (עוד כ- 600 מ'). מנקודה זו יש '''תצפית נוף''' יפה, אם כי לא מוסדרת, לעבר הרי בנימין, ולעבר העיר המתרחבת מודיעין עילית. ניתן לראות היטב גם את גדר ההפרדה, ובפאתי מודיעין עילית נראית [[שמורת אלוני בילעין]]. בין הנקודות הבולטות בהרי בנימין נוכל לראות מכאן את [[גבעת היקבים ומעיין האוכף|הר חרשה]], את [[שלוחת ביתוניא|שייח' זיתון]] ואת [[שמורת נבי ע'ית|נבי ע'ית]]). בצפון, מעבר למודיעין עילית, נראה מגדל המים של היישוב נעלה. הכפר הסמוך ממזרח לנו הוא הכפר צפא. | ||
| + | בנקודה זו מסתיים הטיול. נשוב מכאן דרך רח' נחל מודיעין עד מפגשו עם רח' אהוד - ומשם, כפי שבאנו, עד לצומת שילת (מרחק נסיעה של כ- 3.5 ק"מ). | ||
| − | + | תצפית נוספת ניתן לבצע גם מקצה רחוב הרכס (המסתעף מרחוב אהוד), מאזור זה ניתן לראות את המצלעות התלולות שבמעבר בין הרי יהודה לשפלה, ואת הרי ירושלים המיוערים. | |
| − | |||
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | |פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | ||
אין במסלול מוקדי עניין עונתיים. | אין במסלול מוקדי עניין עונתיים. | ||
| − | בתל שילת, הסמוך למסלול, יש פריחה מרשימה של עצי שקד בחודש פברואר. | + | בתל שילת, הסמוך למסלול, יש פריחה מרשימה של עצי [[שקד מצוי - שקדיה|שקד]] בחודש פברואר. |
|שירותים למטיילים= | |שירותים למטיילים= | ||
| שורה 109: | שורה 113: | ||
|הערות ואזהרות= | |הערות ואזהרות= | ||
| − | * ניתן לשלב במסלול אתרים נוספים באזור: "הכפר החשמונאי" בתל שילת (דורש תיאום מראש, כניסה בתשלום), פארק נאות קדומים (כניסה בתשלום, סגור בשבתות ובחגים), "קברות המכבים" ועוד. | + | * ניתן לשלב במסלול אתרים נוספים באזור: "הכפר החשמונאי" בתל שילת (דורש תיאום מראש, כניסה בתשלום), פארק [[נאות קדומים]] (כניסה בתשלום, סגור בשבתות ובחגים), "קברות המכבים" ועוד. |
* ניתן לבצע את הטיול גם כמסלול אופניים, אולם בזהירות - כביש מס' 446 הוא כביש סואן ולא הוסדר לאורכו מעבר נוח ובטוח להולכי רגל ורוכבי אופניים. | * ניתן לבצע את הטיול גם כמסלול אופניים, אולם בזהירות - כביש מס' 446 הוא כביש סואן ולא הוסדר לאורכו מעבר נוח ובטוח להולכי רגל ורוכבי אופניים. | ||
גרסה מ־19:08, 7 באוגוסט 2014
מסלול טיול: בעקבות קרב כוריכור
טיול רכוב בין אתרי מורשת קרב בפאתי העיר מודיעין, בדגש על קרב ח'רבת כוריכור במלחמת העצמאות.
- מסלול טיול
- אזור:השפלה
- מפת סימון שבילים: 9- מבואות ירושלים
- מיקום: צפונית לעיר מודיעין
- גישה:לכל רכב
- שבילי טיול:לא מסומן
- עונות ביקור:כל השנה
- שמורת טבע:לא
- רמת קושי:לכל המשפחה
- סוג מסלול:רכוב
- כניסה: חינם
- אורך המסלול:כ- 10 ק"מ.
- תאריך ביצוע מסלול:10/3/2009
- תאריך ביקור אחרון בשטח:7/8/2014
גלעד המ"ה במושב שילת, (עמית מנדלסון, 10/3/2009)
פעילויות ואירועים מתוכננים בסוכות
עוד אתרים בסביבה
הצעות טיול בסביבה
רקע: בעקבות קרב כוריכור
באזור הטיול נערך אחד הקרבות הקשים של מלחמת העצמאות - הקרב על ח'רבת כוריכור.
סיפור הקרב ואתרי האזור כמעט ואינם מוכרים למטיילים, ויובאו כאן בקצרה, תיאור מורחב ניתן לקרוא בקישורים להלן.
אזור מודיעין נכבש במסגרת מבצע "דני" במלחמת העצמאות, לאחר כיבוש הערים לוד ורמלה.
כוחות חטיבת "יפתח" תפסו משלטים באזור הכפרים שילתא (כיום מושב שילת) ואל-בורג' (כיום גבעת תיתורה), הנמצאים בקרבת עורק התנועה מרמאללה ללטרון, וניסו לתפוס את משלט ח'רבת כוריכור (נקודת גובה 318 מ') - החולש על סביבתו. בליל 17-16 ביולי, שעות מעטות לפני כניסת ההפוגה השנייה לתוקפה, תפס כוח של 80 לוחמים מחטיבת "יפתח" את הכיפה המזרחית ברכס כוריכור. הכיפה המערבית נתפסה בידי הלגיון הערבי.
עם שחר, תקף הלגיון הערבי באש מקלעים ומרגמות את הפלוגה שנאחזה ברכס. מצד דרום נעו שריוניות כדי לכתר את הפלוגה.
לאור הלחץ הצבאי והנפגעים הרבים, הורה מפקד הפלוגה על נסיגה לעבר משלטי שילתא ואל-בורג'. הנסיגה היתה קשה ובוצעה תחת אש כבדה, תוך גילויי גבורה רבים.
בקרב נפלו 45 הרוגים לצה"ל (מתוך 76 לוחמים). גופות 44 מהם נותרו בשטח כשנה וחצי עד שהתאפשר להביאן לקבר ישראל בהר הרצל בירושלים. החלל ה- 45 נקבר בבית הקברות נחלת יצחק סמוך ליום הקרב.
בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, היה בח'רבת כוריכור משלט ירדני הצופה לעבר שטחי ישראל. בתווך בין משלט שילתא ובין משלט כוריכור, השתרע שטח הפקר, בו הוקם לימים היישוב לפיד.
איך להגיע:
אזור הטיול הוא פרבריה הצפוניים של העיר מודיעין.
הגישה למסלול היא מצומת שילת על כביש מס' 443 - צומת הכניסה העיקרית לעיר מודיעין.
לבאים מכיוון גוש דן ושאר אזור החוף, יש לנסוע בכביש מס' 1 ולהמשיך לפי השילוט לכיוון העיר מודיעין, עד צומת שילת.
לבאים מכיוון ירושלים, יש לנסוע בכביש 443 ממחלף יגאל ידין (ליד שכונת רמות), דרך מחסום מכבים עד צומת שילת. ניתן גם לנסוע בכביש מס' 1 עד מחלף לטרון, ולפנות לפי השילוט לעיר מודיעין, וממנה להגיע לצומת.
תיאור מסלול הטיול:
| פרטי מסלול |
|---|
|
|
|
בצומת שילת יש לפנות לכביש מס' 446 - לכיוון מודיעין עילית ויישובי הסביבה (פנייה שמאלה לבאים מכיוון גוש דן, ימינה לבאים מכיוון ירושלים דרך כביש מס' 443).
לאחר כ- 700 מ', יש לפנות ברמזור שמאלה למושב שילת.
מושב זה הוקם בסוף שנות ה- 70', כחלק מגוש התיישבות לאורך "הקו הירוק" באזור מודיעין - גוש הכולל גם את מושב כפר-רות (שהוקם באותה שנה). בשנות ה- 80' הוקמו היישובים מכבים ורעות, ובשנות ה- 90' הושלם גוש ההתיישבות עם הקמתם של לפיד, כפר האורנים והעיר מודיעין.
אחרי נסיעה של כ- 330 מ' באזור התעשייה (בכיכר הראשונה נמשיך ישר), מגיעים לכיכר בה פונים ימינה לרחוב המ"ה - על שם חללי הקרב. ברקע נמצא תל שילת, בשטחו פועל "הכפר החשמונאי". לאחר כ- 400 מ' (במהלכם נעבור כיכר קטנה), נגיע לשער הכניסה למושב שילת. נעבור בשער וחונים בחנייה הממוקמת באתר.
בצידה המזרחי של החנייה ממוקמת האנדרטה לחללי קרב ח'רבת כוריכור במלחמת העצמאות. האנדרטה חודשה בשנים האחרונות, ובקרבתה שני עצי חרוב עתיקים. מכאן ניתן לצפות לעבר ח'רבת כוריכור עצמה, הנמצאת כיום בין בתי כפר האורנים.
מנקודה זו חוזרים באותה הדרך לצומת הכניסה למושב שילת, ופונים שמאלה (צפונה) בכביש מס' 446. אחרי כחצי ק"מ נוסף יש לפנות ימינה לכיוון היישובים לפיד וכפר האורנים.
מייד בכניסה ליישוב לפיד - יישוב קהילתי שהוקם ב- 1996 כחלק מ"תוכנית הכוכבים" לבניית יישובים לאורך "הקו הירוק", ניצב מצפון לכביש סלע ועליו לוח זיכרון לנופלי הקרב. ליד סלע זה נמצא מתקן משחקים ובו "גשר תלוי" מרשים.
נמשיך ישר ברחוב הראשי של לפיד (רחוב הרי ירושלים), נחלוף דרך מספר כיכרות ופסי האטה רבים, נמשיך ישר ולאחר כ- 1.3 ק"מ מהכביש הראשי נגיע לכניסה ליישוב כפר האורנים. למרות רצף הבנייה בין לפיד וכפר האורנים, היישוב הראשון הוקם בשטח ההפקר ושייך למועצה האזורית חבל מודיעין, ואילו היישוב השני הוקם מעבר לקו הירוק, ושייך למועצה האזורית מטה בנימין.
לאחר כ- 100 מ' ברחוב אהוד (הרחוב המרכזי של כפר האורנים), נפנה ימינה לרחוב הגבעה, בו ניסע כ- 80 מ' ונפנה שמאלה לרחוב הפסגה - רחוב ללא מוצא, לצד האתר הארכיאולוגי ח'רבת כוריכור. כאן שכן המוצב הירדני שחלש על אזור הקרב.
לצד גן הילדים שברחוב נמצאת סובה קטנה, בקרבתה ניתן לחנות. מכאן עולה שביל רגלי קצרצר לפסגת הגבעה, בה נותר מבנה בטון בודד מהתקופה הירדנית. מכאן ניתן לצפות לעבר שילת, גבעת תיתורה ויער בן שמן.
נשוב לכביש, ונלך לצד הרחוב דרומה. בדופן המערבית של הרחוב נמצאת שורת מערות שרובן מגודרות ונעולות. המערה השלישית מתוך ארבע גדולה יחסית, ושער הכניסה אליה פתוח בדרך כלל. ניתן להיכנס למערה ולצאת דרכה אל פסגת הגבעה ללא זחילה כלשהי (אין צורך באמצעי תאורה).
המערות באתר הן מערות חצובות, בחלקן נתגלו שרידי בנייה - עמודי תמיכה לתקרת המערה ובור מים. בין המערות נחצבו מחילות צרות שהמעבר בהן אפשרי בזחילה בלבד. חציבתן של חלק מהמחילות לא הושלמה. בחפירות במקום נמצאו כלי חרס מן התקופה הרומית הקדומה, ומטבע מהשנה השנייה למרד בר כוכבא - המעיד על השימוש במערות אלו כמערות מסתור.
מכאן נשוב חזרה לרחוב אהוד באותה הדרך. נפנה ימינה וניסע ברחוב אהוד כ- 450 מ', עד קצה גן ציבורי בצידו המזרחי של הרחוב.
כאן התגלה בית מרחץ מהתקופה הרומאית, המגודר כיום, אך הוקם מעליו גשר עץ המאפשר להתרשם מהממצאים. האתר נחפר בשנים 1999-1998 ומוזנח בשנים האחרונות. מאמר על בית המרחץ והממצאים זמין ברשת בקישור הבא.
בית המרחץ נבנה בשני שלבים עיקריים, וכלל חמישה חדרים. הכניסה למבנה היתה ממזרח, והוליכה לחדר המלתחה . מחדר זה היתה גישה לחדרים נוספים - חדר ההסקה, החדר הפושר, החדר החם והחדר הקר. בקירותיהם של חלק מהחדרים שרדו אריחי חרס מרובעים. בשלב השני, הוקם אולם מלתחה גדול הנראה היטב במזרח בית המרחץ. באולם זה בולטים ספסלי אבן הנראים היטב כיום.
בשלב השלישי, הופסק השימוש באתר כבית מרחץ. בשלב זה שימש האתר ככל הנראה למגורים.
באתר נמצאו קטעי פסיפס צבעוני (שאינו נראה כיום בשטח, כעת ניתן לראות פסיפס לבן בלבד), ובו שרידי כתובת בשפה היוונית, ובה כנראה השם "מרכוס" - וייתכן שזה היה בונה בית המרחץ, או שהאתר הוקדש לאיש זה שזהותו אינה ידועה.
לסיום, ניסע ברחוב אהוד עד למפגשו עם רח' נחל מודיעין (עוד כ- 600 מ'). מנקודה זו יש תצפית נוף יפה, אם כי לא מוסדרת, לעבר הרי בנימין, ולעבר העיר המתרחבת מודיעין עילית. ניתן לראות היטב גם את גדר ההפרדה, ובפאתי מודיעין עילית נראית שמורת אלוני בילעין. בין הנקודות הבולטות בהרי בנימין נוכל לראות מכאן את הר חרשה, את שייח' זיתון ואת נבי ע'ית). בצפון, מעבר למודיעין עילית, נראה מגדל המים של היישוב נעלה. הכפר הסמוך ממזרח לנו הוא הכפר צפא. בנקודה זו מסתיים הטיול. נשוב מכאן דרך רח' נחל מודיעין עד מפגשו עם רח' אהוד - ומשם, כפי שבאנו, עד לצומת שילת (מרחק נסיעה של כ- 3.5 ק"מ).
תצפית נוספת ניתן לבצע גם מקצה רחוב הרכס (המסתעף מרחוב אהוד), מאזור זה ניתן לראות את המצלעות התלולות שבמעבר בין הרי יהודה לשפלה, ואת הרי ירושלים המיוערים.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
אין במסלול מוקדי עניין עונתיים.
בתל שילת, הסמוך למסלול, יש פריחה מרשימה של עצי שקד בחודש פברואר.
שירותים למטיילים:
גני שעשועים ומתקני משחק ביישובים שבמסלול (לפיד וכפר האורנים).
הערות ואזהרות:
- ניתן לשלב במסלול אתרים נוספים באזור: "הכפר החשמונאי" בתל שילת (דורש תיאום מראש, כניסה בתשלום), פארק נאות קדומים (כניסה בתשלום, סגור בשבתות ובחגים), "קברות המכבים" ועוד.
- ניתן לבצע את הטיול גם כמסלול אופניים, אולם בזהירות - כביש מס' 446 הוא כביש סואן ולא הוסדר לאורכו מעבר נוח ובטוח להולכי רגל ורוכבי אופניים.
הצעות טיול בסביבת בעקבות קרב כוריכור:
 |
 |
 |
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- בית מרחץ רומי וחווה חקלאית ביזנטית ביישוב מנורה (ח' כוריכור) - חנניה היזמי, פורסם ב"קדמוניות" 127 - שנת תשס"ד/2004.
- אזור מודיעין בקרבות תש"ח - מנחם בנטוב, אתר mcity.
- קרב ח'רבת כוריכור - ויקיפדיה.