קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "ניסוי1"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | <meta name="keywords" content=" | + | <meta name="keywords" content="לב השרון, נורדיה, צור משה, תנובות, ינוב, אנדרטת דב הוז, תל שבח, ניצני עוז"></meta> |
| − | <meta name="description" content=" | + | <meta name="description" content="מסלול טיול רכוב בין פינות עניין במושבי לב השרון, מנורדיה עד ניצני עוז."></meta> |
{{מסלולי טיול | {{מסלולי טיול | ||
| − | |סקירה= | + | |סקירה=מסלול טיול רכוב בין פינות עניין במושבי לב השרון, מנורדיה עד ניצני עוז. |
| − | |תמונה= | + | |תמונה=zur_moshe_memorial.jpg |
|שם_הצלם=עמית מנדלסון | |שם_הצלם=עמית מנדלסון | ||
| − | |מקום_הצילום= | + | |מקום_הצילום=אנדרטת הבנים בצור משה |
| − | |תאריך_הצילום= | + | |תאריך_הצילום=9/6/2011 |
| − | |אזור= | + | |אזור=השרון |
| − | |מפת_סימון_שבילים= | + | |מפת_סימון_שבילים=7 - השרון ומערב השומרון |
| − | |מיקום= | + | |מיקום=לב השרון, בין נתניה לניצני עוז |
| − | |גישה= | + | |גישה=לכל רכב |
| − | |שבילי_טיול= | + | |שבילי_טיול=לא מסומן |
| − | |עונות_ביקור= | + | |עונות_ביקור=כל השנה |
|שמורת_טבע=לא | |שמורת_טבע=לא | ||
|רמת_קושי=לכל המשפחה | |רמת_קושי=לכל המשפחה | ||
| − | |סוג_מסלול= | + | |סוג_מסלול=רכוב |
|כניסה=חינם | |כניסה=חינם | ||
| − | |תאריך_ביצוע_מסלול= | + | |תאריך_ביצוע_מסלול= 9/6/11 |
| − | |תאריך_ביקור_אחרון_בשטח= | + | |תאריך_ביקור_אחרון_בשטח= 29/9/11 |
| − | |1=[[ | + | |1=[[צוקי גדור וחוף גדור]] |
| − | |2=[[ | + | |2=[[נחל חדרה תיכון]] |
| − | |3=[[ | + | |3=[[דרך המוביל]] |
| − | |4=[[ | + | |4=[[שמורת ביתן אהרון ובית הראשונים]] |
| − | |5=[[ | + | |5=[[רמת הנדיב]] |
| − | |6=[[ | + | |6=[[נחל אלכסנדר]] |
| − | |7=[[גן לאומי | + | |7=[[גן לאומי יער קדימה|יער קדימה]] |
| − | |8=[[שמורת | + | |8=[[שמורת קדימה]] |
| − | |9=[[ | + | |9=[[יער נתניה]] |
| − | |10=[[ | + | |10=[[גן לאומי פארק השרון]] |
|רקע כללי= | |רקע כללי= | ||
| − | + | <b> | |
| + | קטע נחל לדוגמא ושביל הנחל הם חלק מרכזי בפרויקט לשיקום גדות [[נחל אלכסנדר]] והפיכתו למוקד טיולים. | ||
| − | + | בקטע זה בן מספר קילומטרים הוסדר שביל הליכה המתאים לכל המשפחה, ולאורכו פינות ישיבה ומתקני משחק. | |
| + | המסלול מסתיים באטרקציה המרכזית בנחל אלכסנדר - [[גשר הצבים - נחל אלכסנדר|גשר הצבים]]. | ||
| + | </b> | ||
|איך_להגיע= | |איך_להגיע= | ||
| − | + | מסלול הטיול הוא מסלול רכוב, המתחיל במושב נורדיה ומסתיים באנדרטת מגיני השרון בכניסה למושב ניצני עוז. | |
| − | הגישה | + | הגישה לשני היישובים היא מכביש 57, המקשר את מחלף נתניה בכביש החוף, עם מחלף ניצני עוז בכביש 6. |
| − | |||
| − | לבאים | + | כדי להגיע לנורדיה ממחלף נתניה, יש לפנות מזרחה ולנסוע 3 ק"מ עד מסעף הכניסה לנורדיה וגנות הדר (פנייה ימינה). |
| − | | | + | |
| − | |משך המסלול=4- | + | לבאים מצומת השרון (בית ליד) יש לפנות מערבה ולאחר כחצי ק"מ לפנות שמאלה (דרומה) לנקודה זו. |
| − | | | + | |
| − | |מפה= | + | |טיפוס מצטבר=המסלול מישורי. |
| + | |משך המסלול=4-2 שעות. | ||
| + | |אורך המסלול=17 ק"מ (הליכות קצרות בלבד, שאורכן הכולל כק"מ אחד). | ||
| + | |מפה=lev_hasharon_memorials.gif | ||
|תיאור המסלול= | |תיאור המסלול= | ||
| − | + | [[תמונה:nordia_memorial.jpg|left|thumb|200px|אנדרטת האצ"ל בנורדיה, מרץ 2011]] | |
| − | + | [[תמונה:nordia_oak.jpg|left|thumb|200px|אלון התבור בנורדיה, מרץ 2011]] | |
| + | [[תמונה:dov_hoz_memorial.jpg|left|thumb|200px|אנדרטת דב הוז, מרץ 2011]] | ||
| + | <h2> | ||
| + | נורדיה ואתריה | ||
| + | </h2> | ||
| + | בכביש הגישה למושב נורדיה, אחרי תחנת הדלק והכיכר הראשונה, ניצב שלט תיירותי המפנה את המבקרים לסדרת אתרים בעלי עניין ביישוב, רובם בעלי עניין מקומי בלבד. למתעניינים מומלץ לעצור ולהציץ בשלט זה. | ||
| + | |||
| + | נמשיך בכביש הגישה לנורדיה ונעבור דרך שתי כיכרות נוספות. אחרי הכיכר השלישית, הכביש מתעקל ימינה ומגיע לכיכר רביעית. | ||
| + | |||
| + | כאן נפנה שמאלה ולאחר כ- 150 מ' נעצור לצד מבנים ישנים מראשית מושב נורדיה (חלקם שימשו את חוות הנוער הבית"רית - כדאי להציץ בשלטי הסבר על המבנים), ונלך בין המבנים (חלקם משולטים) לכיוון מגדל המים, נעקוף את הספרייה ונגיע לאנדרטה הראשונה במסלולנו היום. | ||
| + | |||
| + | המושב, ששמו מנציח את מקס נורדאו - סופר ומנהיג ציוני, הוקם בנובמבר 1948 ע"י חיילים משוחררים יוצאי הבריגדה היהודית, חברי גרעיני ההתיישבות "מרגולין" ו"וג'ווד", בית"ר והאצ"ל - הארגון הצבאי הלאומי. האנדרטה מנציחה את חברי הגרעין שנפלו, חלקם עוד לפני הקמת היישוב. בקדמת האנדרטה ניצבת קשת אבן ובה סורג מתכת בו משולב סמל האצ"ל, המנציח את ארץ ישראל השלמה בשתי גדות הירדן. בקיר הזיכרון שמול הקשת ראוי לציון מיוחד שמו של ברוך מזרחי, ערבי שהתגייר ונהרג כאשר היה בשליחות האצ"ל במלחמת העצמאות בצפון השומרון. | ||
| + | |||
| + | מאחורי האנדרטה (ממערב) נמצא גן קטן לזכר ראשוני נורדיה. | ||
| + | |||
| + | נשוב לרכב ונמשיך דרומה עוד כ- 350 מ'. לאחר עיקול ימינה, מסתעף כביש שמאלה (דרומה) לעבר בית האבות "מגדלי הים התיכון". | ||
| + | |||
| + | בכביש זה נמשיך 150 מ', נפנה שמאלה ומייד ניכנס למגרש חנייה. במרחק כ- 100 מ' ממערב לנו, בתחום בית האבות, נמצא עץ גדול ומרשים של '''אלון התבור''', אחד השרידים היפים שנותרו מיער השרון הקדום. | ||
| + | |||
| + | אם באנו בקבוצה קטנה, ניתן לבקש רשות מהשומר בכניסה למתחם בית האבות להיכנס רגלית ולהתבונן מקרוב בעץ האלון המרשים, שנשמר בעת הרחבת בית האבות. | ||
| + | |||
| + | נחזור לרכב וכעת נמשיך בכביש צר המוציא אותנו לכביש מס' 4. בשעות הפקקים בבוקר, ייתכן שהכביש יהיה חסום לתנועה ובמקרה זה יהיה צורך לשוב לצומת השרון (צומת בית ליד) דרך המושב, כדי להגיע ליעדנו הבא. | ||
| + | |||
| + | נצא לכביש הראשי דרך תחנת דלק. יעדנו הבא, '''אנדרטת דב הוז''', נמצא 300 מ' דרומית לתחנת הדלק, ובהעדר חנייה מוסדרת לאורך הכביש הראשי, מומלץ לחנות במתחם התחנה וללכת בדרך עפר הצמודה לכביש ממזרחו, עד לאנדרטה (ולשוב באותה דרך). | ||
| + | |||
| + | במקום זה, על אם הדרך מחדרה לפתח תקווה, נספו בתאונת דרכים קשה בדצמבר 1940 דב הוז, מהדמויות הבולטות בתנועת העבודה ובארגון "ההגנה" וממייסדי התעופה העברית בארץ, אשתו רבקה, ביתו תרצה, גיסתם צביה (אשתו של יהודה שרתוק), בת אחותם אורה בורודובסקי ויצחק בן-יעקב. התאונה הקשה, שאירעה בשובו של דב מביקור אסירי ההגנה ב[[אתר לאומי כלא עכו|כלא עכו]] גרמה לזעזוע ביישוב העברי בארץ, ועל שמם של דב ובני משפחתו נקרא קיבוץ דורות בנגב המערבי, וכן שדה התעופה שדה דב בתל אביב. על שמו של יצחק בן-יעקב נקרא שדה התעופה במחניים ליד ראש פינה. לצד האנדרטה ניטעו עצים והמקום מהווה פינה ירוקה על אם הדרך. | ||
| + | |||
| + | <h2> | ||
| + | צור משה | ||
| + | </h2> | ||
| + | [[תמונה:zur_moshe_bomb.jpg|left|thumb|200px|הפצצה העיראקית בצור משה, יוני 2011]] | ||
| + | [[תמונה:zur_moshe_silo.jpg|left|thumb|200px|הסילו בצור משה, ספטמבר 2011]] | ||
| + | |||
| + | אחרי שנחזור לרכב, ניסע עוד כ- 600 מ' בכביש הראשי, וברמזור בצומת פרדסיה נפנה שמאלה לכביש 5613, ובפנייה הראשונה ימינה נפנה לרח' הפרדסים במושב צור משה. זהו כיום המושב הגדול ביותר בישראל עם 3,000 תושבים. המושב הוקם בשנת 1937 כיישוב חומה ומגדל ע"י עולי יוון ונקרא ע"ש משה קופינס. ב- 1940 הצטרפה למושב קבוצה של יוצאי בולגריה, ובעשורים האחרונים נוספו לו מספר שכונות הרחבה. | ||
| + | |||
| + | בכיכר הראשונה נפנה שמאלה לרח' החלוצים, נראה מימין את חורשת הבנים ואחריה נחנה לצד מבנה ציבורי בגוונים בהירים. מאחורי המבנה (ממזרח) נראה את '''אנדרטת בני צור משה'''. | ||
| + | |||
| + | אנדרטה זו מרשימה בעיצובה המזכיר את חומות ירושלים, ולא במקרה. החלל השלישי של המושב, סמ"ר משה מבורך ז"ל, נפל במערכה על שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים. משני צידי האנדרטה נטועים עצי טקסודיון דו-טורי, הידוע גם בכינויו "ברוש הביצות". | ||
| + | |||
| + | נשוב לרכב, נמשיך ונפנה ימינה בכיכר הבאה ובפנייה הראשונה אחריה נפנה שמאלה לרח' דוד פלורנטין. לאחר כ- 300 מ' נגיע לאזור מרכז המושב. כאן מומלץ לעצור, ולהבחין מימין (מדרום) לכביש ב'''אנדרטה לא שגרתית''' - ביום הראשון של מלחמת ששת הימים נשלח מטוס עיראקי להפציץ את העיר נתניה. בהפצצה נהרגה אישה אחת בנתניה, ושתיים מהפצצות נפלו בפרדסי המושב. אחת מהן הוצבה כאן כאנדרטה. מול האנדרטה נמצאת מרפאה של קופת חולים כללית, ובקרבתה נמצאים בית הראשונים של המושב, סילו ומגדלי מים. מומלץ לעשות סיבוב רגלי קצר בין האתרים, ובמיוחד מרשים '''הסילו''' שנצבע בצבעים ססגוניים. בקיר הדרומי של הסילו הוצבו שלטי הנצחה המספרים את סיפור המושב. מהסילו כדאי ללכת רגלית ברחוב השיבולים ולראות מקרוב את שני מגדלי המים, הדרומי בכניסה לגן הילדים של המושב, והצפוני הנמצא בפינת מוסד לבריאות הנפש המאכלס בעיקר ניצולי שואה. | ||
| + | |||
| + | נשוב לרחוב דוד פלורנטין ולרכב. נמשיך ברחוב, ולאחר כ- 650 מ' נגיע לצומת עם רחוב החורשים הפונה שמאלה. כ- 100 מ' מדרום לנו נמצא '''אתר ההתיישבות הראשון''' של מושב צור משה שהוקם כיישוב חומה ומגדל. כיום נקודה זו נמצאת בשטח פרטי ואינה משולטת. | ||
| + | |||
| + | נפנה ברחוב החורשים ונגיע לכביש 5613. כאן נפנה ימינה וניסע בכביש יפה לאורכו נטועה שדרת ברושים. חדי העין יבחינו לאחר כחצי ק"מ בעץ גדול ומרשים של שיזף מצוי בצידו הדרומי של הכביש, ואילו מצפון לכביש, בלב פרדסים מגודרים, נמצא '''תל צורן''' - שרידים דלים לאתר עתיקות שנקרא בערבית ח'רבת אום סור. בשל שמו, זוהה האתר עם יישוב המוזכר במקורות "וצורן ודאי כקיסרין". | ||
| + | |||
| + | בהמשך הכביש נגיע לכיכר כניסה לעיירה צורן, שאוחדה לפני שנים אחדות עם שכנתה קדימה. אנו נמשיך ישר, נעבור כיכר נוספת וניכנס לתחום '''מושב גאולים'''. | ||
| + | |||
| + | <h2> | ||
| + | גאולים וינוב | ||
| + | </h2> | ||
| + | [[תמונה:geulim_memorial.jpg|left|thumb|200px|אנדרטת הבנים בגאולים, מאי 2011]] | ||
| + | [[תמונה:east_nabulsi_house.jpg|left|thumb|200px|בית נבולסי המזרחי, מאי 2011]] | ||
| + | [[תמונה:nizaney_oz_memorial.jpg|left|thumb|200px|אנדרטת מגיני השרון, יוני 2011]] | ||
| + | |||
| + | כחצי ק"מ לאחר הכיכר, נראה משמאל (מצפון) לנו את נקודת השיטור של המושב, ובה ממוקמת עמדת שמירה לצד בריכת המים של המושב. | ||
| + | |||
| + | כמו צור משה הסמוך, גאולים הוקם כיישוב חומה ומגדל בשנת 1938 (אז נקרא "בני גאולים"), והיווה יישוב ספר מול האוכלוסייה הערבית במזרח השרון. במהלך מלחמת העצמאות, הותקף היישוב ע"י כוחות של הצבא העיראקי שחנו בטולכרם, והם הצליחו לכבוש את היישוב למספר שעות ב- 28 במאי 1948. בערבו של אותו יום נהדפה ההתקפה ע"י כוחות של חטיבת אלכסנדרוני שישבו בכפר יונה. | ||
| + | |||
| + | נמשיך עוד כ- 800 מ' ונפנה שמאלה לקצה רחוב האורן, בו ניצבת '''אנדרטת הבנים''' של מושב גאולים. | ||
| + | |||
| + | באנדרטה מונצחים החללים שנפלו במרחב במלחמת העצמאות. יש לשים לב שהכיתוב מתייחס לא לחללי המועצה האזורית לב השרון, אלא למועצה האזורית אליה השתייך המושב בעבר - מועצה אזורית השרון הצפוני, שאוחדה בשנת 1984 עם מועצה אזורית הדר השרון למועצה האזורית לב השרון. | ||
| + | |||
| + | נחזור לרחוב הראשי של גאולים ונתעקל עימו לצומת טי, בה הכביש פונה ימינה, יוצא מגאולים ונכנס ל'''מושב ינוב'''. | ||
| + | |||
| + | בתולדות המושב נכרך סיפור עצוב של ילדי יהדות תוניס שיצאו בנובמבר 1949 במסגרת "עליית הנוער" לישראל דרך נורבגיה, ונועדו לגור במושב. בקרבת אוסלו התרסק המטוס, ו- 34 מתוך 35 הנוסעים נהרגו (27 ילדים וכן 7 מלווים ואנשי צוות). ילד אחד ניצל ועלה לימים לינוב. ממשלת נורבגיה תרמה 50 צריפים ליישוב, אחד מהם נשמר עד היום ומשמש כבית הראשונים במושב. במושב נמצאת גם אנדרטה לזכר "ילדי אוסלו". | ||
| + | |||
| + | בכיכר המרכזית בינוב נמשיך ישר, נחלוף על פני '''בית הראשונים''' (ובקרבתו, אנדרטה צנועה לבני המושב שנפלו במערכות ישראל), ולאחר כ- 650 מ' נפנה שמאלה לרחוב הארז בו נחנה. | ||
| − | + | כעת נחזור רגלית לכביש הראשי, נפנה שמאלה (צפונה) ובקצה המושב נגיע למכלול מבנים נטושים במרחק עשרות מטרים ממערב לכביש הראשי. | |
| − | |||
| − | + | מתחם זה מכונה "בית נבולסי" או '''"בית נבולסי המזרחי"''' להבדילו ממתחם באותו שם שנבלע בשנים האחרונות בפיתוח החדש בעיירה כפר יונה. המתחם השתייך לערבי עשיר משכם (נבלוס בערבית, ומכאן השם - נבולסי) ומשלב בתי מגורים, בית אריזה, מגדלי מים ועצים עתיקים. | |
| − | |||
| − | + | חלק מהמבנים נמצאים בסכנת התמוטטות ואינם מגודרים, ולכן מומלץ לראותם מבחוץ בלבד. אם נשקיף צפונה, נראה במרחק מאות מטרים קיר אבן מרשים - אתר '''חורבת בורגתה''', שריד למצודה צלבנית שכונתה טור רוז' - "המגדל האדום". הקיר נמצא מעבר לכביש מס' 57, ולא נבקר בו במסגרת הטיול. | |
| − | |||
| − | |||
| + | <h2> | ||
| + | תנובות וניצני עוז | ||
| + | </h2> | ||
| − | + | נשוב לרכב ונצא מינוב (בדרכנו נחלוף לצד שדרת ברושים יפה נוספת). בצומת ינוב בכביש מס' 57 נפנה ימינה, ולאחר 700 מ' נפנה שוב ימינה ברמזור הקרוב, לכיוון '''מושב תנובות'''. | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | נחלוף על פני אזור תעשייה מימין, ולאחר כ- 650 מ' מהצומת נפנה שמאלה לרחוב הגלעד בו ניסע לצומת טי, נפנה בה ימינה ואח"כ שמאלה ולמעשה נקיף את שכונת ההרחבה של המושב. בצד המזרחי של השכונה נמצא גן ציבורי, ושביל רגלי העולה מהגן לגבעה נמוכה - '''תל שבח'''. | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | תל זה הוא אחד משורת תילים הממוקמים בגבולן המזרחי של גבעות החמרה בשרון. בעבר היה ידוע התל בריכוז [[כלנית מצויה|הכלניות]] המרשים שבו, אולם לאחר הפסקת הרעייה באתר השתלטה כאן צמחייה גבוהה והתנועה מומלצת רק בשביל ההליכה המוסדר. השביל עולה לעבר אנדרטה לזכר שני טייסי חברת החשמל, שנספו בשנת 2004 בהתרסקות מסוק בשדות ממזרח לנו, כאשר איבטחו את קו המתח העליון - קו 400, הנראה מכאן. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | מנקודה זו ניתן לצפות לעבר '''המרזבה''' - האזור הנמוך שבין גבעות החמרה במערב להרי השומרון במזרח. ברקע בולטות הערים טולכרם וטייבה ומעבר להן הרי השומרון. בדרום נראית העיירה העיירה קלנסווה, ומאחוריה תל גדול - אתר פסולת הבניין העיקרי במחוז המרכז. חדי העין יוכלו לזהות מדרום לטייבה שכונת מגדלים - היישוב החדש צור יצחק. | |
| − | באזור | + | מנקודה זו ניתן לקבל מושג על "המותניים הצרות" של מדינת ישראל. המקום הצר ביותר בגבולות הקו הירוק עד מלחמת ששת הימים היה כאן, בין טולכרם לחוף נתניה - מרחק אווירי של 16.5 ק"מ בלבד. |
| − | + | ||
| + | נשוב לרכב ונצא מהרחבת תנובות בכבישים חד-סטריים חזרה לכביש הגישה למושב, ומשם חזרה באותה דרך לכביש הראשי. | ||
| + | |||
| + | ניסע עוד 3 ק"מ לתחנתנו האחרונה - '''אנדרטה למגיני השרון''' בכניסה למושב ניצני עוז. | ||
| + | אנדרטה זו מנציחה את חללי חטיבה 5 שלחמו באזור במלחמת ששת הימים. האנדרטה בנויה לשני סלעי בזלת עליהם חקוקות הכתובות: "למגיני מרחב השרון-עמק חפר כ"ו אייר תשכ"ז - 5.6.1967". על הסלע השני, הניצב על-גבי הראשון, חקוק סמל חטיבה 5 והמשפט: "כשחל וככפיר היו". בראש הסלע מעוצבות חמש קרניים, השלוחות לכיוון ירושלים. | ||
| + | |||
| + | <h3>אפשרויות נוספות</h3> | ||
| + | |||
| + | ניתן לבקר גם באנדרטה לחללי הפיגוע בצומת השרון. הגישה לאנדרטה זו היא מכביש המסתעף מכביש 57 כק"מ מזרחית לצומת השרון. כמו כן, ניתן לאחר ביקור באתרי צור משה לנסוע דרך צורן ל[[גן לאומי יער קדימה|יער קדימה]] המתאים לפיקניקים ומנגלים. | ||
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | |פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | ||
| − | + | במסלול עצמו אין מוקדי עניין עונתיים, אך בפברואר-מרץ ניתן להוסיף למסלול ביקור ב[[שמורת קדימה]] בה פורח [[אירוס הארגמן]]. | |
| − | + | |שירותים למטיילים= | |
| + | |||
| + | תחנות דלק בתחילת המסלול, ביציאה הדרומית מנורדיה ובצומת תנובות. | ||
| − | + | מרכזים מסחריים בצומת פרדסיה ובכניסה למושב ניצני עוז, ומסעדות/בתי קפה במושבים ינוב ותנובות. | |
| − | |||
|הערות ואזהרות= | |הערות ואזהרות= | ||
| − | * | + | * הגן הציבורי ומתקני המשחק במושב תנובות מיועדים לבני היישוב בלבד (ע"פ שילוט באתר). |
| − | |||
| − | |||
|קישורים נוספים וספרות מומלצת= | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= | ||
| − | [http://www. | + | * [http://www.handasa.org.il/Info/hi_show.aspx?id=274 אנדרטה לחללי חטיבה 5 בניצני עוז] - באתר עמותת חיל ההנדסה הקרבית. |
| + | * [http://www.geulim.co.il/page.asp?id=12 תולדות מושב גאולים]. | ||
|הצעות טיול בסביבה= | |הצעות טיול בסביבה= | ||
| שורה 100: | שורה 171: | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> | ||
<imagemap> | <imagemap> | ||
| − | תמונה: | + | תמונה:alexander_path1.jpg|200px |
| − | default [[נחל | + | default [[נחל אלכסנדר]] |
desc none</imagemap> | desc none</imagemap> | ||
| − | [[נחל | + | [[נחל אלכסנדר]] |
</td> | </td> | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> | ||
| שורה 109: | שורה 180: | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> | ||
<imagemap> | <imagemap> | ||
| − | תמונה: | + | תמונה:bitan_aharon1.jpg|200px |
| − | default [[ | + | default [[שמורת ביתן אהרון ובית הראשונים]] |
desc none</imagemap> | desc none</imagemap> | ||
| − | [[ | + | [[שמורת ביתן אהרון ובית הראשונים]] |
</td> | </td> | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> | ||
| שורה 118: | שורה 189: | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> | ||
<imagemap> | <imagemap> | ||
| − | תמונה: | + | תמונה:kadima_reserve.jpg|200px |
| − | default [[ | + | default [[שמורת קדימה]] |
desc none</imagemap> | desc none</imagemap> | ||
| − | [[ | + | [[שמורת קדימה]] |
</td></tr></table> | </td></tr></table> | ||
| + | |||
}} | }} | ||
גרסה מ־10:17, 28 בספטמבר 2012
מסלול טיול: ניסוי1
מסלול טיול רכוב בין פינות עניין במושבי לב השרון, מנורדיה עד ניצני עוז.
- מסלול טיול
- אזור:השרון
- מפת סימון שבילים: 7 - השרון ומערב השומרון
- מיקום: לב השרון, בין נתניה לניצני עוז
- גישה:לכל רכב
- שבילי טיול:לא מסומן
- עונות ביקור:כל השנה
- שמורת טבע:לא
- רמת קושי:לכל המשפחה
- סוג מסלול:רכוב
- כניסה: חינם
- אורך המסלול:17 ק"מ (הליכות קצרות בלבד, שאורכן הכולל כק"מ אחד).
- תאריך ביצוע מסלול:9/6/11
- תאריך ביקור אחרון בשטח:29/9/11
אנדרטת הבנים בצור משה, (עמית מנדלסון, 9/6/2011)
עוד אתרים בסביבה
הצעות טיול בסביבה
אתרי ביקור
רקע: ניסוי1
קטע נחל לדוגמא ושביל הנחל הם חלק מרכזי בפרויקט לשיקום גדות נחל אלכסנדר והפיכתו למוקד טיולים.
בקטע זה בן מספר קילומטרים הוסדר שביל הליכה המתאים לכל המשפחה, ולאורכו פינות ישיבה ומתקני משחק.
המסלול מסתיים באטרקציה המרכזית בנחל אלכסנדר - גשר הצבים.
איך להגיע:
מסלול הטיול הוא מסלול רכוב, המתחיל במושב נורדיה ומסתיים באנדרטת מגיני השרון בכניסה למושב ניצני עוז.
הגישה לשני היישובים היא מכביש 57, המקשר את מחלף נתניה בכביש החוף, עם מחלף ניצני עוז בכביש 6.
כדי להגיע לנורדיה ממחלף נתניה, יש לפנות מזרחה ולנסוע 3 ק"מ עד מסעף הכניסה לנורדיה וגנות הדר (פנייה ימינה).
לבאים מצומת השרון (בית ליד) יש לפנות מערבה ולאחר כחצי ק"מ לפנות שמאלה (דרומה) לנקודה זו.
תיאור מסלול הטיול:
| פרטי מסלול |
|---|
|
|
|
נורדיה ואתריה
בכביש הגישה למושב נורדיה, אחרי תחנת הדלק והכיכר הראשונה, ניצב שלט תיירותי המפנה את המבקרים לסדרת אתרים בעלי עניין ביישוב, רובם בעלי עניין מקומי בלבד. למתעניינים מומלץ לעצור ולהציץ בשלט זה.
נמשיך בכביש הגישה לנורדיה ונעבור דרך שתי כיכרות נוספות. אחרי הכיכר השלישית, הכביש מתעקל ימינה ומגיע לכיכר רביעית.
כאן נפנה שמאלה ולאחר כ- 150 מ' נעצור לצד מבנים ישנים מראשית מושב נורדיה (חלקם שימשו את חוות הנוער הבית"רית - כדאי להציץ בשלטי הסבר על המבנים), ונלך בין המבנים (חלקם משולטים) לכיוון מגדל המים, נעקוף את הספרייה ונגיע לאנדרטה הראשונה במסלולנו היום.
המושב, ששמו מנציח את מקס נורדאו - סופר ומנהיג ציוני, הוקם בנובמבר 1948 ע"י חיילים משוחררים יוצאי הבריגדה היהודית, חברי גרעיני ההתיישבות "מרגולין" ו"וג'ווד", בית"ר והאצ"ל - הארגון הצבאי הלאומי. האנדרטה מנציחה את חברי הגרעין שנפלו, חלקם עוד לפני הקמת היישוב. בקדמת האנדרטה ניצבת קשת אבן ובה סורג מתכת בו משולב סמל האצ"ל, המנציח את ארץ ישראל השלמה בשתי גדות הירדן. בקיר הזיכרון שמול הקשת ראוי לציון מיוחד שמו של ברוך מזרחי, ערבי שהתגייר ונהרג כאשר היה בשליחות האצ"ל במלחמת העצמאות בצפון השומרון.
מאחורי האנדרטה (ממערב) נמצא גן קטן לזכר ראשוני נורדיה.
נשוב לרכב ונמשיך דרומה עוד כ- 350 מ'. לאחר עיקול ימינה, מסתעף כביש שמאלה (דרומה) לעבר בית האבות "מגדלי הים התיכון".
בכביש זה נמשיך 150 מ', נפנה שמאלה ומייד ניכנס למגרש חנייה. במרחק כ- 100 מ' ממערב לנו, בתחום בית האבות, נמצא עץ גדול ומרשים של אלון התבור, אחד השרידים היפים שנותרו מיער השרון הקדום.
אם באנו בקבוצה קטנה, ניתן לבקש רשות מהשומר בכניסה למתחם בית האבות להיכנס רגלית ולהתבונן מקרוב בעץ האלון המרשים, שנשמר בעת הרחבת בית האבות.
נחזור לרכב וכעת נמשיך בכביש צר המוציא אותנו לכביש מס' 4. בשעות הפקקים בבוקר, ייתכן שהכביש יהיה חסום לתנועה ובמקרה זה יהיה צורך לשוב לצומת השרון (צומת בית ליד) דרך המושב, כדי להגיע ליעדנו הבא.
נצא לכביש הראשי דרך תחנת דלק. יעדנו הבא, אנדרטת דב הוז, נמצא 300 מ' דרומית לתחנת הדלק, ובהעדר חנייה מוסדרת לאורך הכביש הראשי, מומלץ לחנות במתחם התחנה וללכת בדרך עפר הצמודה לכביש ממזרחו, עד לאנדרטה (ולשוב באותה דרך).
במקום זה, על אם הדרך מחדרה לפתח תקווה, נספו בתאונת דרכים קשה בדצמבר 1940 דב הוז, מהדמויות הבולטות בתנועת העבודה ובארגון "ההגנה" וממייסדי התעופה העברית בארץ, אשתו רבקה, ביתו תרצה, גיסתם צביה (אשתו של יהודה שרתוק), בת אחותם אורה בורודובסקי ויצחק בן-יעקב. התאונה הקשה, שאירעה בשובו של דב מביקור אסירי ההגנה בכלא עכו גרמה לזעזוע ביישוב העברי בארץ, ועל שמם של דב ובני משפחתו נקרא קיבוץ דורות בנגב המערבי, וכן שדה התעופה שדה דב בתל אביב. על שמו של יצחק בן-יעקב נקרא שדה התעופה במחניים ליד ראש פינה. לצד האנדרטה ניטעו עצים והמקום מהווה פינה ירוקה על אם הדרך.
צור משה
אחרי שנחזור לרכב, ניסע עוד כ- 600 מ' בכביש הראשי, וברמזור בצומת פרדסיה נפנה שמאלה לכביש 5613, ובפנייה הראשונה ימינה נפנה לרח' הפרדסים במושב צור משה. זהו כיום המושב הגדול ביותר בישראל עם 3,000 תושבים. המושב הוקם בשנת 1937 כיישוב חומה ומגדל ע"י עולי יוון ונקרא ע"ש משה קופינס. ב- 1940 הצטרפה למושב קבוצה של יוצאי בולגריה, ובעשורים האחרונים נוספו לו מספר שכונות הרחבה.
בכיכר הראשונה נפנה שמאלה לרח' החלוצים, נראה מימין את חורשת הבנים ואחריה נחנה לצד מבנה ציבורי בגוונים בהירים. מאחורי המבנה (ממזרח) נראה את אנדרטת בני צור משה.
אנדרטה זו מרשימה בעיצובה המזכיר את חומות ירושלים, ולא במקרה. החלל השלישי של המושב, סמ"ר משה מבורך ז"ל, נפל במערכה על שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים. משני צידי האנדרטה נטועים עצי טקסודיון דו-טורי, הידוע גם בכינויו "ברוש הביצות".
נשוב לרכב, נמשיך ונפנה ימינה בכיכר הבאה ובפנייה הראשונה אחריה נפנה שמאלה לרח' דוד פלורנטין. לאחר כ- 300 מ' נגיע לאזור מרכז המושב. כאן מומלץ לעצור, ולהבחין מימין (מדרום) לכביש באנדרטה לא שגרתית - ביום הראשון של מלחמת ששת הימים נשלח מטוס עיראקי להפציץ את העיר נתניה. בהפצצה נהרגה אישה אחת בנתניה, ושתיים מהפצצות נפלו בפרדסי המושב. אחת מהן הוצבה כאן כאנדרטה. מול האנדרטה נמצאת מרפאה של קופת חולים כללית, ובקרבתה נמצאים בית הראשונים של המושב, סילו ומגדלי מים. מומלץ לעשות סיבוב רגלי קצר בין האתרים, ובמיוחד מרשים הסילו שנצבע בצבעים ססגוניים. בקיר הדרומי של הסילו הוצבו שלטי הנצחה המספרים את סיפור המושב. מהסילו כדאי ללכת רגלית ברחוב השיבולים ולראות מקרוב את שני מגדלי המים, הדרומי בכניסה לגן הילדים של המושב, והצפוני הנמצא בפינת מוסד לבריאות הנפש המאכלס בעיקר ניצולי שואה.
נשוב לרחוב דוד פלורנטין ולרכב. נמשיך ברחוב, ולאחר כ- 650 מ' נגיע לצומת עם רחוב החורשים הפונה שמאלה. כ- 100 מ' מדרום לנו נמצא אתר ההתיישבות הראשון של מושב צור משה שהוקם כיישוב חומה ומגדל. כיום נקודה זו נמצאת בשטח פרטי ואינה משולטת.
נפנה ברחוב החורשים ונגיע לכביש 5613. כאן נפנה ימינה וניסע בכביש יפה לאורכו נטועה שדרת ברושים. חדי העין יבחינו לאחר כחצי ק"מ בעץ גדול ומרשים של שיזף מצוי בצידו הדרומי של הכביש, ואילו מצפון לכביש, בלב פרדסים מגודרים, נמצא תל צורן - שרידים דלים לאתר עתיקות שנקרא בערבית ח'רבת אום סור. בשל שמו, זוהה האתר עם יישוב המוזכר במקורות "וצורן ודאי כקיסרין".
בהמשך הכביש נגיע לכיכר כניסה לעיירה צורן, שאוחדה לפני שנים אחדות עם שכנתה קדימה. אנו נמשיך ישר, נעבור כיכר נוספת וניכנס לתחום מושב גאולים.
גאולים וינוב
כחצי ק"מ לאחר הכיכר, נראה משמאל (מצפון) לנו את נקודת השיטור של המושב, ובה ממוקמת עמדת שמירה לצד בריכת המים של המושב.
כמו צור משה הסמוך, גאולים הוקם כיישוב חומה ומגדל בשנת 1938 (אז נקרא "בני גאולים"), והיווה יישוב ספר מול האוכלוסייה הערבית במזרח השרון. במהלך מלחמת העצמאות, הותקף היישוב ע"י כוחות של הצבא העיראקי שחנו בטולכרם, והם הצליחו לכבוש את היישוב למספר שעות ב- 28 במאי 1948. בערבו של אותו יום נהדפה ההתקפה ע"י כוחות של חטיבת אלכסנדרוני שישבו בכפר יונה.
נמשיך עוד כ- 800 מ' ונפנה שמאלה לקצה רחוב האורן, בו ניצבת אנדרטת הבנים של מושב גאולים.
באנדרטה מונצחים החללים שנפלו במרחב במלחמת העצמאות. יש לשים לב שהכיתוב מתייחס לא לחללי המועצה האזורית לב השרון, אלא למועצה האזורית אליה השתייך המושב בעבר - מועצה אזורית השרון הצפוני, שאוחדה בשנת 1984 עם מועצה אזורית הדר השרון למועצה האזורית לב השרון.
נחזור לרחוב הראשי של גאולים ונתעקל עימו לצומת טי, בה הכביש פונה ימינה, יוצא מגאולים ונכנס למושב ינוב.
בתולדות המושב נכרך סיפור עצוב של ילדי יהדות תוניס שיצאו בנובמבר 1949 במסגרת "עליית הנוער" לישראל דרך נורבגיה, ונועדו לגור במושב. בקרבת אוסלו התרסק המטוס, ו- 34 מתוך 35 הנוסעים נהרגו (27 ילדים וכן 7 מלווים ואנשי צוות). ילד אחד ניצל ועלה לימים לינוב. ממשלת נורבגיה תרמה 50 צריפים ליישוב, אחד מהם נשמר עד היום ומשמש כבית הראשונים במושב. במושב נמצאת גם אנדרטה לזכר "ילדי אוסלו".
בכיכר המרכזית בינוב נמשיך ישר, נחלוף על פני בית הראשונים (ובקרבתו, אנדרטה צנועה לבני המושב שנפלו במערכות ישראל), ולאחר כ- 650 מ' נפנה שמאלה לרחוב הארז בו נחנה.
כעת נחזור רגלית לכביש הראשי, נפנה שמאלה (צפונה) ובקצה המושב נגיע למכלול מבנים נטושים במרחק עשרות מטרים ממערב לכביש הראשי.
מתחם זה מכונה "בית נבולסי" או "בית נבולסי המזרחי" להבדילו ממתחם באותו שם שנבלע בשנים האחרונות בפיתוח החדש בעיירה כפר יונה. המתחם השתייך לערבי עשיר משכם (נבלוס בערבית, ומכאן השם - נבולסי) ומשלב בתי מגורים, בית אריזה, מגדלי מים ועצים עתיקים.
חלק מהמבנים נמצאים בסכנת התמוטטות ואינם מגודרים, ולכן מומלץ לראותם מבחוץ בלבד. אם נשקיף צפונה, נראה במרחק מאות מטרים קיר אבן מרשים - אתר חורבת בורגתה, שריד למצודה צלבנית שכונתה טור רוז' - "המגדל האדום". הקיר נמצא מעבר לכביש מס' 57, ולא נבקר בו במסגרת הטיול.
תנובות וניצני עוז
נשוב לרכב ונצא מינוב (בדרכנו נחלוף לצד שדרת ברושים יפה נוספת). בצומת ינוב בכביש מס' 57 נפנה ימינה, ולאחר 700 מ' נפנה שוב ימינה ברמזור הקרוב, לכיוון מושב תנובות.
נחלוף על פני אזור תעשייה מימין, ולאחר כ- 650 מ' מהצומת נפנה שמאלה לרחוב הגלעד בו ניסע לצומת טי, נפנה בה ימינה ואח"כ שמאלה ולמעשה נקיף את שכונת ההרחבה של המושב. בצד המזרחי של השכונה נמצא גן ציבורי, ושביל רגלי העולה מהגן לגבעה נמוכה - תל שבח.
תל זה הוא אחד משורת תילים הממוקמים בגבולן המזרחי של גבעות החמרה בשרון. בעבר היה ידוע התל בריכוז הכלניות המרשים שבו, אולם לאחר הפסקת הרעייה באתר השתלטה כאן צמחייה גבוהה והתנועה מומלצת רק בשביל ההליכה המוסדר. השביל עולה לעבר אנדרטה לזכר שני טייסי חברת החשמל, שנספו בשנת 2004 בהתרסקות מסוק בשדות ממזרח לנו, כאשר איבטחו את קו המתח העליון - קו 400, הנראה מכאן.
מנקודה זו ניתן לצפות לעבר המרזבה - האזור הנמוך שבין גבעות החמרה במערב להרי השומרון במזרח. ברקע בולטות הערים טולכרם וטייבה ומעבר להן הרי השומרון. בדרום נראית העיירה העיירה קלנסווה, ומאחוריה תל גדול - אתר פסולת הבניין העיקרי במחוז המרכז. חדי העין יוכלו לזהות מדרום לטייבה שכונת מגדלים - היישוב החדש צור יצחק.
מנקודה זו ניתן לקבל מושג על "המותניים הצרות" של מדינת ישראל. המקום הצר ביותר בגבולות הקו הירוק עד מלחמת ששת הימים היה כאן, בין טולכרם לחוף נתניה - מרחק אווירי של 16.5 ק"מ בלבד.
נשוב לרכב ונצא מהרחבת תנובות בכבישים חד-סטריים חזרה לכביש הגישה למושב, ומשם חזרה באותה דרך לכביש הראשי.
ניסע עוד 3 ק"מ לתחנתנו האחרונה - אנדרטה למגיני השרון בכניסה למושב ניצני עוז. אנדרטה זו מנציחה את חללי חטיבה 5 שלחמו באזור במלחמת ששת הימים. האנדרטה בנויה לשני סלעי בזלת עליהם חקוקות הכתובות: "למגיני מרחב השרון-עמק חפר כ"ו אייר תשכ"ז - 5.6.1967". על הסלע השני, הניצב על-גבי הראשון, חקוק סמל חטיבה 5 והמשפט: "כשחל וככפיר היו". בראש הסלע מעוצבות חמש קרניים, השלוחות לכיוון ירושלים.
אפשרויות נוספות
ניתן לבקר גם באנדרטה לחללי הפיגוע בצומת השרון. הגישה לאנדרטה זו היא מכביש המסתעף מכביש 57 כק"מ מזרחית לצומת השרון. כמו כן, ניתן לאחר ביקור באתרי צור משה לנסוע דרך צורן ליער קדימה המתאים לפיקניקים ומנגלים.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
במסלול עצמו אין מוקדי עניין עונתיים, אך בפברואר-מרץ ניתן להוסיף למסלול ביקור בשמורת קדימה בה פורח אירוס הארגמן.
שירותים למטיילים:
תחנות דלק בתחילת המסלול, ביציאה הדרומית מנורדיה ובצומת תנובות.
מרכזים מסחריים בצומת פרדסיה ובכניסה למושב ניצני עוז, ומסעדות/בתי קפה במושבים ינוב ותנובות.
הערות ואזהרות:
- הגן הציבורי ומתקני המשחק במושב תנובות מיועדים לבני היישוב בלבד (ע"פ שילוט באתר).
הצעות טיול בסביבת ניסוי1:
 |
 |
 |
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- אנדרטה לחללי חטיבה 5 בניצני עוז - באתר עמותת חיל ההנדסה הקרבית.
- תולדות מושב גאולים.