קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "נמל תל אביב"
| שורה 47: | שורה 47: | ||
מסלול זה שם דגש על האתרים ההיסטוריים בנמל ובמתחם הצמוד אליו - "יריד המזרח", אם כי אין כל מניעה לשוטט באזור באופן חופשי ללא מסלול מוגדר, לסעוד במסעדות ובבתי הקפה, לקנות בחנויות הרבות או פשוט ליהנות ממראה הגלים המתנפצים אל החוף. | מסלול זה שם דגש על האתרים ההיסטוריים בנמל ובמתחם הצמוד אליו - "יריד המזרח", אם כי אין כל מניעה לשוטט באזור באופן חופשי ללא מסלול מוגדר, לסעוד במסעדות ובבתי הקפה, לקנות בחנויות הרבות או פשוט ליהנות ממראה הגלים המתנפצים אל החוף. | ||
| − | תחילת מסלול ההליכה היא במפגש רחוב הירקון עם רחוב שער ציון. | + | תחילת מסלול ההליכה היא במפגש רחוב הירקון עם רחוב שער ציון. השם "שער ציון" הוא כינויו ההיסטורי של נמל יפו, המקום הראשון בארץ ישראל אליו הגיעו רבים מעולי הרגל לאורך הדורות. לאחר הקמתו של נמל תל אביב בשנת 1936, דבק כינוי זה גם בו. |
| − | מכאן נצעד ברחוב שער ציון מערבה, ובעיקול הכביש נפנה ימינה לעבר האנגר 4. בעיקול ניצב שלט הסבר. | + | מכאן נצעד ברחוב שער ציון מערבה, ובעיקול הכביש נפנה ימינה לעבר האנגר 4. בעיקול ניצב שלט הסבר, אחד מכמה המוצבים ברחבי הנמל ומספרים את סיפורו ההיסטורי. |
על קיר ההאנגר מוטבע "שיר הנמל" פרי עטה של המשוררת לאה גולדברג. | על קיר ההאנגר מוטבע "שיר הנמל" פרי עטה של המשוררת לאה גולדברג. | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
בצד ימין נמצא רחוב יורדי הסירה. בתחילת הרחוב (בית מס' 6) נמצא מבנה ציורי ולצידו בית הכנסת ע"ש רבי מאיר בעל הנס. | בצד ימין נמצא רחוב יורדי הסירה. בתחילת הרחוב (בית מס' 6) נמצא מבנה ציורי ולצידו בית הכנסת ע"ש רבי מאיר בעל הנס. | ||
| − | בית הכנסת שימש את פועלי הנמל, לא מעטים מהם יוצאי קהילת סלוניקי (ביוון). | + | בית הכנסת שימש את פועלי הנמל, לא מעטים מהם יוצאי קהילת סלוניקי (ביוון). העבודה בים הפתוח הייתה כרוכה בסיכון, ולכן הקדישו הפועלים את בית הכנסת לרבי מאיר, בתקווה שזכות הצדיק תגן עליהם בעבודתם. |
| שורה 62: | שורה 62: | ||
מדרגות מאפשרות לעלות למרפסת תצפית הצופה מצד אחד אל בריכת הנמל ומצד שני לעבר רצועת החוף. קל לזהות בדרום את המרינה של תל אביב ומעליה מלון "הילטון", ובצפון את המעגן של תחנת הכוח רדינג. ברקע ניתן לראות מצפון את רכס הכורכר ובראשו תל רקית (מעל חוף תל ברוך). | מדרגות מאפשרות לעלות למרפסת תצפית הצופה מצד אחד אל בריכת הנמל ומצד שני לעבר רצועת החוף. קל לזהות בדרום את המרינה של תל אביב ומעליה מלון "הילטון", ובצפון את המעגן של תחנת הכוח רדינג. ברקע ניתן לראות מצפון את רכס הכורכר ובראשו תל רקית (מעל חוף תל ברוך). | ||
| − | הנמל אינו מנצל מעגן טבעי אלא הוקם כתוצאה של אילוץ, לאחר פרוץ המרד הערבי בשנים 1939-1936 וסירובם של עובדי נמל יפו לאפשר ייבוא וייצוא סחורה יהודית. כתוצאה מכך הוקם הנמל באביב 1936 ע"י חפירת בריכה פנימית ובניית שוברי גלים. בשנת 1938 נפתח הנמל לתנועת נוסעים, ובמהלך תקופת המנדט יוצאו מכאן בעיקר פירות הדר. | + | הנמל אינו מנצל מעגן טבעי אלא הוקם כתוצאה של אילוץ, לאחר פרוץ המרד הערבי בשנים 1939-1936 וסירובם של עובדי נמל יפו לאפשר ייבוא וייצוא סחורה יהודית. כתוצאה מכך הוקם הנמל באביב 1936 ע"י חפירת בריכה פנימית ובניית שוברי גלים. בשנת 1938 נפתח הנמל לתנועת נוסעים, ובמהלך תקופת המנדט יוצאו מכאן בעיקר פירות הדר. לצורך אחסון הסחורות הוקמו במתחם הנמל מחסנים רבים (האנגרים), ששינו את ייעודם ומאכלסים כיום חנויות, מסעדות ובתי קפה. |
| − | לאחר קום המדינה הוחלט שלא לשדרג את הנמל ולהפוך אותו לנמל גדול, בשל מצוקת הקרקע, אלא להקים נמל חדש בשפך נחל לכיש - הוא נמל אשדוד. | + | לאחר קום המדינה הוחלט שלא לשדרג את הנמל ולהפוך אותו לנמל גדול, בשל מצוקת הקרקע, אלא להקים נמל חדש בשפך נחל לכיש - הוא נמל אשדוד. עם פתיחת נמל אשדוד, סיימו נמלי תל אביב ויפו את תפקידם כנמלים בינלאומיים ב- 8 בנובמבר 1965. |
| − | |||
| − | |||
בפתח שובר הגלים הדרומי ניצבת '''עמדת שמירה''', הנשטפת לפרקים בגלי הים הסוער. | בפתח שובר הגלים הדרומי ניצבת '''עמדת שמירה''', הנשטפת לפרקים בגלי הים הסוער. | ||
| − | ההליכה על שובר הגלים מסוכנת ואסורה. | + | ההליכה על שובר הגלים מסוכנת ואסורה. עם זאת, בימים בהירים ניתן לראות דייגים המנסים את מזלם באזור זה. |
| − | בצידה הצפוני של מרפסת התצפית יש גרם מדרגות נוסף היורד לדופן המערבית של בריכת הנמל. בגדת הבריכה ניצב מנוף משוקם, שריד למנופים שפעלו בנמל בשנות פעילותו, ולצידו שלט הסבר. | + | בצידה הצפוני של מרפסת התצפית יש גרם מדרגות נוסף היורד לדופן המערבית של בריכת הנמל. בגדת הבריכה ניצב '''מנוף משוקם''', שריד למנופים שפעלו בנמל בשנות פעילותו, ולצידו שלט הסבר. |
נמשיך ונקיף את בריכת הנמל. לאורך הדופן המזרחית של הבריכה אין מעקה בטיחות, אך ניתן ללכת במפלס רחוק משפת המים. | נמשיך ונקיף את בריכת הנמל. לאורך הדופן המזרחית של הבריכה אין מעקה בטיחות, אך ניתן ללכת במפלס רחוק משפת המים. | ||
| − | בדופן הצפונית נפנה שמאלה ונמשיך לאורך החוף. גם כאן הוצבו שלטי הסבר | + | בדופן הצפונית נפנה שמאלה ונמשיך לאורך החוף. גם כאן הוצבו שלטי הסבר נוספים. הסיפון הצפוני מאופיין ב"גבעות" עגולות ההופכות אותו נוח לפעילות רולר בליידס וכדומה, אם כי שילוט אזהרה מתריע שהשימוש בכלים דו-גלגליים באזור זה מסוכן. במקטע זה נמצא גם "ארגז חול" ענק עבור ילדים. |
בקצהו הצפוני של הסיפון נגיע אל '''שפך הירקון'''. מולנו נמצאת תחנת הכוח רדינג והמגדלור הנטוש למרגלותיה. | בקצהו הצפוני של הסיפון נגיע אל '''שפך הירקון'''. מולנו נמצאת תחנת הכוח רדינג והמגדלור הנטוש למרגלותיה. | ||
| שורה 84: | שורה 82: | ||
כאן נפנה ימינה ונגיע עד מהרה ל'''גשר ווקופ'''. הגשר הקיים הוא גשר מודרני (הוקם בשנת 2001) המחליף גשר עץ היסטורי שנחנך בפברואר 1938 ונהרס בתחילת שנות ה- 2000'. הגשר נקרא על שמו של הנציב העליון הבריטי, סר ארתור ווקופ, בזמנו הגיעה תל אביב עד לאזור זה. הכוונה המקורית הייתה לקרוא על שמו גשר אחר, אולם הכינוי דבק בגשר זה דווקא. | כאן נפנה ימינה ונגיע עד מהרה ל'''גשר ווקופ'''. הגשר הקיים הוא גשר מודרני (הוקם בשנת 2001) המחליף גשר עץ היסטורי שנחנך בפברואר 1938 ונהרס בתחילת שנות ה- 2000'. הגשר נקרא על שמו של הנציב העליון הבריטי, סר ארתור ווקופ, בזמנו הגיעה תל אביב עד לאזור זה. הכוונה המקורית הייתה לקרוא על שמו גשר אחר, אולם הכינוי דבק בגשר זה דווקא. | ||
| − | נמשיך לאורך הירקון (לאוהבי הליכה, מומלץ תחילה לחצות את הגשר צפונה, לעבר המגדלור ו'''אנדרטת הצליחה''' הבריטית ממלחמת העולם הראשונה), ונחלוף לצד מגרש ספורט מדושא - '''איצטדיון המכביה הראשון'''. באזור זה פותח פארק ובו מדשאות, ספסלים ומתקני ספורט (אולם כיום - 2012 - אין במקום צל משמעותי). | + | נמשיך לאורך הירקון (לאוהבי הליכה, מומלץ תחילה לחצות את הגשר צפונה, לעבר המגדלור ו'''אנדרטת הצליחה''' הבריטית ממלחמת העולם הראשונה), ונחלוף לצד מגרש ספורט מדושא - '''איצטדיון המכביה הראשון'''. יוזמת המכביה - "האולימפיאדה היהודית" היא פרי יצירתו של יוסף יקותיאלי, מהבולטים בתחום הספורט בישראל. ב- 1932 נערכה כאן המכביה הראשונה. השנייה התקיימה ב- 1935, והבאות לאחר מכן נערכו רק אחרי קום המדינה. בשנת 1979 זכה יקותיאלי בפרס ישראל על תרומתו לקידום הספורט בישראל. באזור זה פותח פארק ובו מדשאות, ספסלים ומתקני ספורט (אולם כיום - 2012 - אין במקום צל משמעותי). |
הליכה קלה נוספת תוביל אותנו ל'''גשר התערוכה''' - גשר הולכי רגל המקשר את חניון רדינג עם מתחם הנמל. כאן ניפרד מהירקון ונפנה שמאלה לעבר אזור עורף הנמל, דרך שדרת דקלי וושינגטוניה. אזור זה מכונה גם "חצי האי הירקוני" בשל מיקומו בין הירקון וחוף הים. | הליכה קלה נוספת תוביל אותנו ל'''גשר התערוכה''' - גשר הולכי רגל המקשר את חניון רדינג עם מתחם הנמל. כאן ניפרד מהירקון ונפנה שמאלה לעבר אזור עורף הנמל, דרך שדרת דקלי וושינגטוניה. אזור זה מכונה גם "חצי האי הירקוני" בשל מיקומו בין הירקון וחוף הים. | ||
| שורה 99: | שורה 97: | ||
נמשיך לעבר "מוסך אריה". לצד המוסך נמצא מבנה ובחזיתו תבליט צבעוני, המשמש כיום כמשרד הקבלה של המוסך. | נמשיך לעבר "מוסך אריה". לצד המוסך נמצא מבנה ובחזיתו תבליט צבעוני, המשמש כיום כמשרד הקבלה של המוסך. | ||
| − | מבנה זה המכונה גם "הביתן הלבנוני" שימש את המשלחת הלבנונית ביריד המזרח. התבליט מציג את המקדש הקדום בבעלבק, וחדי העין יזהו בתבליט (ההולך ונהרס) גם את ארזי הלבנון. | + | מבנה זה המכונה גם "הביתן הלבנוני" שימש את המשלחת הלבנונית ביריד המזרח. התבליט מציג את המקדש הקדום בבעלבק, וחדי העין יזהו בתבליט (ההולך ונהרס) גם את ארזי הלבנון. התבליט במקורו היה לבן ונצבע בשלב מאוחר יחסית. |
הליכה קצרה תוביל אותנו לעבר '''פסל "הפועל העברי"''', פרי יצירתו של אריה אלחנני. הפסל שוקם לאחרונה כחלק מחידוש פניו של יריד המזרח. | הליכה קצרה תוביל אותנו לעבר '''פסל "הפועל העברי"''', פרי יצירתו של אריה אלחנני. הפסל שוקם לאחרונה כחלק מחידוש פניו של יריד המזרח. | ||
| − | המבנה הבא הוא "הביתן הבלגי" שתוכנן ע"י האדריכל הבלגי שרל ורשל. המבנה שופץ ואיבד את צביונו ההיסטורי, אך עדיין ניתן לזהות את עמודי התמך בחזית הבניין. במבנה פועלים כיום "תיל און תאורה" ו"אבן דרך". | + | המבנה הבא, משמאל לכביש, הוא '''"הביתן הבלגי"''' שתוכנן ע"י האדריכל הבלגי שרל ורשל. המבנה שופץ ואיבד את צביונו ההיסטורי, אך עדיין ניתן לזהות את עמודי התמך בחזית הבניין. במבנה פועלים כיום "תיל און תאורה" ו"אבן דרך". |
| − | בין הביתן הבלגי לרחוב התערוכה נמצא מבנה גדול שכונה בעבר "ארמון תוצרת חוץ". במבנה זה שהו משלחות צרפת ואיטליה, יחד עם מדינות נוספות. מבנה זה שימש גם כמקום מושבה הראשון של התזמורת הפילהרמונית. כיום מאכלס המבנה את "סמל מטבחים". | + | בין הביתן הבלגי לרחוב התערוכה נמצא מבנה גדול שכונה בעבר '''"ארמון תוצרת חוץ"'''. במבנה זה שהו משלחות צרפת ואיטליה, יחד עם מדינות נוספות. מבנה זה שימש גם כמקום מושבה הראשון של התזמורת הפילהרמונית. כיום מאכלס המבנה את "סמל מטבחים". |
| − | מעברו השני של הכביש (ממערב) נמצא מבנה גדול נוסף, ששימש במקורו | + | מעברו השני של הכביש (ממערב) נמצא מבנה גדול נוסף, ששימש במקורו כ'''מבנה המינהלה''' של היריד. כיום פועלים במבנה זה "הסקוטית" ו"אביב קרמיקה". |
| − | + | לצד מבנה זה הוצבו '''לוחות זיכרון''' לפעילות המחתרות לפני קום המדינה - מפעל סודי של התעשייה הצבאית, ופשיטה של האצ"ל על מחנה צבאי בריטי ב- 1945 בה נפל אחד הלוחמים בעת החרמת נשק ותחמושת עבור פעילות האצ"ל. | |
| + | |||
| + | מכאן נלך לצד רחוב הירקון עד לנקודת ההתחלה. | ||
| + | |||
| + | מסלול זה מתאים גם כטיול לילי, וחלק ניכר מהמסעדות ובתי הקפה פעילים עד לשעות הלילה המאוחרות. | ||
|אפשרויות נוספות= | |אפשרויות נוספות= | ||
| שורה 125: | שורה 127: | ||
* שלטי הסבר. | * שלטי הסבר. | ||
* מסעדות ובתי קפה - בכל מתחם הנמל. | * מסעדות ובתי קפה - בכל מתחם הנמל. | ||
| − | * כיום (2012) אין במתחם שירותים ציבוריים. | + | * כיום (2012) אין במתחם שירותים ציבוריים, ובמידת הצורך ניתן להסתייע בעסקים הפועלים בשטח. |
|הערות ואזהרות= | |הערות ואזהרות= | ||
| שורה 138: | שורה 140: | ||
* [http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/172/085.html אמנות לעם: מה עושה התבליט של בעל בק במוסך תל-אביבי?] - אילן שחורי, אתר NRG, יום 1/11/2010. | * [http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/172/085.html אמנות לעם: מה עושה התבליט של בעל בק במוסך תל-אביבי?] - אילן שחורי, אתר NRG, יום 1/11/2010. | ||
| − | * [http://www.calcalist.co.il/consumer/articles/0,7340,L-3094863,00.html טיול לשישבת: נמל תל אביב] - תמר וילרפורט, אתר "כלכליסט", | + | * [http://www.calcalist.co.il/consumer/articles/0,7340,L-3094863,00.html טיול לשישבת: נמל תל אביב] - תמר וילרפורט, אתר "כלכליסט", 24/7/2008. |
| + | |||
| + | * [http://www.haaretz.co.il/sport/1.1170127 השבוע לפני: האולימפיאדה הראשונה בישראל] - אריה ליבנת, "הארץ", 5/4/2011. | ||
| + | |||
}} | }} | ||
==אתרים ומסלולים נוספים בסביבה== | ==אתרים ומסלולים נוספים בסביבה== | ||
גרסה מ־16:42, 16 בפברואר 2012
| דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
| טיול: נמל תל אביב מתחם נמל תל אביב המשוקם הוא אחד מאתרי התיירות הפופולאריים ביותר בתל אביב. | |
|
נמל תל אביב |
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-top */ google_ad_slot = "5100266243"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>
מסלול הטיול: נמל תל אביב
| פרטי מסלול |
|---|
|
|
|
נמל תל אביב ההיסטורי, שהוקם בשנת 1936, ידע שנות הזנחה רבות, אך מאז תחילת שיקומו בשנת 2001 הפך לאזור מסחר ותיירות משגשג המומלץ לביקור.
מסלול זה שם דגש על האתרים ההיסטוריים בנמל ובמתחם הצמוד אליו - "יריד המזרח", אם כי אין כל מניעה לשוטט באזור באופן חופשי ללא מסלול מוגדר, לסעוד במסעדות ובבתי הקפה, לקנות בחנויות הרבות או פשוט ליהנות ממראה הגלים המתנפצים אל החוף.
תחילת מסלול ההליכה היא במפגש רחוב הירקון עם רחוב שער ציון. השם "שער ציון" הוא כינויו ההיסטורי של נמל יפו, המקום הראשון בארץ ישראל אליו הגיעו רבים מעולי הרגל לאורך הדורות. לאחר הקמתו של נמל תל אביב בשנת 1936, דבק כינוי זה גם בו.
מכאן נצעד ברחוב שער ציון מערבה, ובעיקול הכביש נפנה ימינה לעבר האנגר 4. בעיקול ניצב שלט הסבר, אחד מכמה המוצבים ברחבי הנמל ומספרים את סיפורו ההיסטורי.
על קיר ההאנגר מוטבע "שיר הנמל" פרי עטה של המשוררת לאה גולדברג.
בצד ימין נמצא רחוב יורדי הסירה. בתחילת הרחוב (בית מס' 6) נמצא מבנה ציורי ולצידו בית הכנסת ע"ש רבי מאיר בעל הנס.
בית הכנסת שימש את פועלי הנמל, לא מעטים מהם יוצאי קהילת סלוניקי (ביוון). העבודה בים הפתוח הייתה כרוכה בסיכון, ולכן הקדישו הפועלים את בית הכנסת לרבי מאיר, בתקווה שזכות הצדיק תגן עליהם בעבודתם.
מכאן נשוב מערבה לעבר הנמל נלך לאורך הדופן הדרומית ונגיע לסיפון (דק) עץ הצופה לים, ובשוליו מספר שלטי הסבר.
מדרגות מאפשרות לעלות למרפסת תצפית הצופה מצד אחד אל בריכת הנמל ומצד שני לעבר רצועת החוף. קל לזהות בדרום את המרינה של תל אביב ומעליה מלון "הילטון", ובצפון את המעגן של תחנת הכוח רדינג. ברקע ניתן לראות מצפון את רכס הכורכר ובראשו תל רקית (מעל חוף תל ברוך).
הנמל אינו מנצל מעגן טבעי אלא הוקם כתוצאה של אילוץ, לאחר פרוץ המרד הערבי בשנים 1939-1936 וסירובם של עובדי נמל יפו לאפשר ייבוא וייצוא סחורה יהודית. כתוצאה מכך הוקם הנמל באביב 1936 ע"י חפירת בריכה פנימית ובניית שוברי גלים. בשנת 1938 נפתח הנמל לתנועת נוסעים, ובמהלך תקופת המנדט יוצאו מכאן בעיקר פירות הדר. לצורך אחסון הסחורות הוקמו במתחם הנמל מחסנים רבים (האנגרים), ששינו את ייעודם ומאכלסים כיום חנויות, מסעדות ובתי קפה.
לאחר קום המדינה הוחלט שלא לשדרג את הנמל ולהפוך אותו לנמל גדול, בשל מצוקת הקרקע, אלא להקים נמל חדש בשפך נחל לכיש - הוא נמל אשדוד. עם פתיחת נמל אשדוד, סיימו נמלי תל אביב ויפו את תפקידם כנמלים בינלאומיים ב- 8 בנובמבר 1965.
בפתח שובר הגלים הדרומי ניצבת עמדת שמירה, הנשטפת לפרקים בגלי הים הסוער.
ההליכה על שובר הגלים מסוכנת ואסורה. עם זאת, בימים בהירים ניתן לראות דייגים המנסים את מזלם באזור זה.
בצידה הצפוני של מרפסת התצפית יש גרם מדרגות נוסף היורד לדופן המערבית של בריכת הנמל. בגדת הבריכה ניצב מנוף משוקם, שריד למנופים שפעלו בנמל בשנות פעילותו, ולצידו שלט הסבר.
נמשיך ונקיף את בריכת הנמל. לאורך הדופן המזרחית של הבריכה אין מעקה בטיחות, אך ניתן ללכת במפלס רחוק משפת המים.
בדופן הצפונית נפנה שמאלה ונמשיך לאורך החוף. גם כאן הוצבו שלטי הסבר נוספים. הסיפון הצפוני מאופיין ב"גבעות" עגולות ההופכות אותו נוח לפעילות רולר בליידס וכדומה, אם כי שילוט אזהרה מתריע שהשימוש בכלים דו-גלגליים באזור זה מסוכן. במקטע זה נמצא גם "ארגז חול" ענק עבור ילדים.
בקצהו הצפוני של הסיפון נגיע אל שפך הירקון. מולנו נמצאת תחנת הכוח רדינג והמגדלור הנטוש למרגלותיה.
הירקון הוא הנחל הגדול במרכז הארץ, אך מאז שנות ה- 1950 נשאבים רוב מימיו, לחקלאות ולשתייה, ואילו בחלק האחרון של הנחל זורמים כיום מי ים (מאזור שבע טחנות עד השפך).
כאן נפנה ימינה ונגיע עד מהרה לגשר ווקופ. הגשר הקיים הוא גשר מודרני (הוקם בשנת 2001) המחליף גשר עץ היסטורי שנחנך בפברואר 1938 ונהרס בתחילת שנות ה- 2000'. הגשר נקרא על שמו של הנציב העליון הבריטי, סר ארתור ווקופ, בזמנו הגיעה תל אביב עד לאזור זה. הכוונה המקורית הייתה לקרוא על שמו גשר אחר, אולם הכינוי דבק בגשר זה דווקא.
נמשיך לאורך הירקון (לאוהבי הליכה, מומלץ תחילה לחצות את הגשר צפונה, לעבר המגדלור ואנדרטת הצליחה הבריטית ממלחמת העולם הראשונה), ונחלוף לצד מגרש ספורט מדושא - איצטדיון המכביה הראשון. יוזמת המכביה - "האולימפיאדה היהודית" היא פרי יצירתו של יוסף יקותיאלי, מהבולטים בתחום הספורט בישראל. ב- 1932 נערכה כאן המכביה הראשונה. השנייה התקיימה ב- 1935, והבאות לאחר מכן נערכו רק אחרי קום המדינה. בשנת 1979 זכה יקותיאלי בפרס ישראל על תרומתו לקידום הספורט בישראל. באזור זה פותח פארק ובו מדשאות, ספסלים ומתקני ספורט (אולם כיום - 2012 - אין במקום צל משמעותי).
הליכה קלה נוספת תוביל אותנו לגשר התערוכה - גשר הולכי רגל המקשר את חניון רדינג עם מתחם הנמל. כאן ניפרד מהירקון ונפנה שמאלה לעבר אזור עורף הנמל, דרך שדרת דקלי וושינגטוניה. אזור זה מכונה גם "חצי האי הירקוני" בשל מיקומו בין הירקון וחוף הים.
המבנים באזור זה הם מבנים היסטוריים שהוקמו כחלק מיריד המזרח בשנות ה- 1930.
בשנת 1934 התקיים היריד לראשונה במתחם זה. ליריד הגיעו כ- 600 אלף בני אדם, מספר עצום בהתחשב בכך שהיישוב העברי בארץ מנה פחות ממאתיים אלף איש. אירוע נוסף התקיים בשנת 1936. לאחר מכן, בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה, לא התקיים היריד. לאחר קום המדינה הוקם מרכז הירידים מול פארק הירקון, ומתחם זה הידרדר בהדרגה כאשר חלק מבנייניו נהרסו.
לאחר הליכה של כ- 200 מ' בשדרת הדקלים נגיע לצומת בה נפנה שמאלה, לעבר מבנה עגול הבנוי מבטון חשוף.
במבנה הבטון יש כיום חנות קרמיקה, אולם בעבר היה זה חלק מבניין "תוצרת הארץ", הגדול והמפואר בבנייני היריד, שתוכנן בידי האדריכל ריכרד קאופמן. מרבית הבניין נהרסה בשנת 1978.
נמשיך לעבר "מוסך אריה". לצד המוסך נמצא מבנה ובחזיתו תבליט צבעוני, המשמש כיום כמשרד הקבלה של המוסך.
מבנה זה המכונה גם "הביתן הלבנוני" שימש את המשלחת הלבנונית ביריד המזרח. התבליט מציג את המקדש הקדום בבעלבק, וחדי העין יזהו בתבליט (ההולך ונהרס) גם את ארזי הלבנון. התבליט במקורו היה לבן ונצבע בשלב מאוחר יחסית.
הליכה קצרה תוביל אותנו לעבר פסל "הפועל העברי", פרי יצירתו של אריה אלחנני. הפסל שוקם לאחרונה כחלק מחידוש פניו של יריד המזרח.
המבנה הבא, משמאל לכביש, הוא "הביתן הבלגי" שתוכנן ע"י האדריכל הבלגי שרל ורשל. המבנה שופץ ואיבד את צביונו ההיסטורי, אך עדיין ניתן לזהות את עמודי התמך בחזית הבניין. במבנה פועלים כיום "תיל און תאורה" ו"אבן דרך".
בין הביתן הבלגי לרחוב התערוכה נמצא מבנה גדול שכונה בעבר "ארמון תוצרת חוץ". במבנה זה שהו משלחות צרפת ואיטליה, יחד עם מדינות נוספות. מבנה זה שימש גם כמקום מושבה הראשון של התזמורת הפילהרמונית. כיום מאכלס המבנה את "סמל מטבחים".
מעברו השני של הכביש (ממערב) נמצא מבנה גדול נוסף, ששימש במקורו כמבנה המינהלה של היריד. כיום פועלים במבנה זה "הסקוטית" ו"אביב קרמיקה".
לצד מבנה זה הוצבו לוחות זיכרון לפעילות המחתרות לפני קום המדינה - מפעל סודי של התעשייה הצבאית, ופשיטה של האצ"ל על מחנה צבאי בריטי ב- 1945 בה נפל אחד הלוחמים בעת החרמת נשק ותחמושת עבור פעילות האצ"ל.
מכאן נלך לצד רחוב הירקון עד לנקודת ההתחלה.
מסלול זה מתאים גם כטיול לילי, וחלק ניכר מהמסעדות ובתי הקפה פעילים עד לשעות הלילה המאוחרות.
אפשרויות נוספות:
- ניתן לבצע מסלול זה יחד עם מסלול צפון תל אביב: מכיכר בוני העיר לשפך הירקון כמסלול הליכה אחד, וכן לטייל מהנמל לאורך החוף, בין אם צפונה בשביל ישראל לעבר חוף תל ברוך, ובין אם דרומה לעבר המרינה ולהגיע אף עד יפו העתיקה.
איך להגיע:
המסלול ממוקם בצפון הישן של תל אביב. מסלול ההליכה הוא מסלול מעגלי, וניתן להתחיל או לסיים במספר נקודות. התיאור מתחיל מהכניסה הדרומית של אזור הנמל.
לבאים בתחבורה ציבורית, מומלץ להתחיל ולסיים את הסיבוב במסוף האוטובוסים רדינג. בקרבת המסוף נמצא גם חניון ציבורי גדול שהכניסה אליו חופשית. החניונים במתחם הנמל יקרים יחסית.
View נמל תל אביב in a larger map
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-middle */ google_ad_slot = "8969119389"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
- במסלול זה אין פריחה, אך הביקור מומלץ בימים בהם הים גלי והגלים נשברים על החוף ללא סיכון למטיילים.
בימים בהם יש סערה חזקה, מומלץ לשמור מרחק מהשביל לאורך החוף בשל סכנת החלקה ופגיעת הגלים.
שירותים למטיילים:
- פינות מנוחה וספסלי ישיבה ברחבי הנמל.
- מתקני משחק לילדים בכניסה לחנות "שילב" הסמוכה להאנגר 24.
- ארגז חול ענק בסיפון הצפוני.
- שלטי הסבר.
- מסעדות ובתי קפה - בכל מתחם הנמל.
- כיום (2012) אין במתחם שירותים ציבוריים, ובמידת הצורך ניתן להסתייע בעסקים הפועלים בשטח.
הערות ואזהרות:
- האזור עמוס במיוחד בסופי שבוע ובחגים, וכן בשעות הערב בחודשי הקיץ.
- החנייה באזור בתשלום, כאשר חנייה חינמית נמצאת באזור חניון רדינג (ומתמלאת במהרה בשעות בהן יש עומס מטיילים).
מומלץ להסתמך על תחבורה ציבורית, ולהימנע מחיפוש חנייה באזור.
- סיפוני העץ חשופים לרסס הגלים, בעיקר בימות החורף - קיימת סכנת החלקה. בחלקו הצפוני של הנמל הוצב שילוט המזהיר שרכיבה דו-גלגלית באזור זה מסוכנת.
קישורים מומלצים:
- אמנות לעם: מה עושה התבליט של בעל בק במוסך תל-אביבי? - אילן שחורי, אתר NRG, יום 1/11/2010.
- טיול לשישבת: נמל תל אביב - תמר וילרפורט, אתר "כלכליסט", 24/7/2008.
- השבוע לפני: האולימפיאדה הראשונה בישראל - אריה ליבנת, "הארץ", 5/4/2011.
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444";
/* inature-bottom */
google_ad_slot = "2039121510";
google_ad_width = 728;
google_ad_height = 90;
//-->
<script type="text/javascript"
src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js">
</script>
</adsense>
אתרים ומסלולים נוספים בסביבה
 |
 |
 |