הבדלים בין גרסאות בדף "נחל שריה"
שורה 2: | שורה 2: | ||
{{טיול | {{טיול | ||
|סקירה=ערוץ קצר ומפתיע ובו נופי בוסתנים, מצוקים וחורש. במסלול נפגוש גם אתר גיאולוגי ייחודי. | |סקירה=ערוץ קצר ומפתיע ובו נופי בוסתנים, מצוקים וחורש. במסלול נפגוש גם אתר גיאולוגי ייחודי. | ||
− | |תמונה= | + | |תמונה=wadi_sraya.jpg |
|שם_הצלם=עמית מנדלסון | |שם_הצלם=עמית מנדלסון | ||
|מקום_הצילום=עין משוטטים | |מקום_הצילום=עין משוטטים | ||
שורה 20: | שורה 20: | ||
|איך_להגיע= | |איך_להגיע= | ||
+ | [[תמונה:turmusim_mei_ami.jpg|left|thumb|200px|תורמוסים למרגלות חרוט הטוף, מרץ 2005]] | ||
יש שתי אפשרויות עיקריות לטיול בנחל שריה, האחת על בסיס המסלול המסומן, והשנייה - לאחר תיאום - כמסלול מעגלי ממושב מי עמי וחזרה. | יש שתי אפשרויות עיקריות לטיול בנחל שריה, האחת על בסיס המסלול המסומן, והשנייה - לאחר תיאום - כמסלול מעגלי ממושב מי עמי וחזרה. | ||
גרסה מ־19:44, 14 ביוני 2011
דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
טיול: נחל שריה ערוץ קצר ומפתיע ובו נופי בוסתנים, מצוקים וחורש. במסלול נפגוש גם אתר גיאולוגי ייחודי. | |
|
עין משוטטים |
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-top */ google_ad_slot = "5100266243"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>
מסלול הטיול: נחל שריה
פרטי מסלול |
---|
|
נרד מעט בשביל סלול ולאחר 50 מ' נפנה ימינה במדרגות, ונעבור מימין למרכז פיס. אחרי 50 מ' נחלוף מתחת לגרם מדרגות מוגבה המקשר את מרכז הפיס והרחוב. נלך מעט לצד מרכז הפיס, ונפנה ימינה לשביל בחורש הטבעי.
בחורש יש צמחייה מגוונת. עצי אורן ירושלים ואלון מצוי, שיחי לוטם שעיר ומרווני, רתמה קוצנית (שיח דומה לקידה שעירה, אולם פורח בתחילת הקיץ, וגדל בארץ רק בכרמל), ואלת המסטיק, וכן מגוון מטפסים – זלזלת הקנוקנות, קיסוסית קוצנית, פואה מצויה ואספרג החורש.
השביל יורד דרך משטחי סלע וחולף לצד ריכוז צמחייה פולשת – עץ קוצני של פרקינסוניה שיכנית ועשבי "כובע הנזיר" הבולטים בפריחה כתומה. נעבור מסך נאה של זלזלת ונגיע לפינת מנוחה בצל אלונים. במקום הותקנה נדנדה מאולתרת (לא בהכרח בטיחותית, והשימוש באחריות המשתמשים בלבד).
השביל ממשיך קטע קצר בגדה הצפונית, לעיתים בסיוע מדרגות עץ. קטע זה מוצל ונעים להליכה בכל ימות השנה. גזע אורן שנפל על השביל יחייב אותנו לעבור מעליו או לעקוף, לפני החזרה לאפיק הנחל.
מחשוף סלע לבן בגדה הצפונית נותן רמז קל לצפוי לנו בהמשך. באזור זה והלאה, בולטים במדרון הצפוני שיחים רבים של רתמה קוצנית. שיח זה מזכיר במראהו קידה שעירה, אולם פריחתו עדינה יותר והצמח מגיע לשיא פריחתו דווקא בתחילת הקיץ. בארץ הרתמה גדלה רק בכרמל.
נמשיך ונרד בערוץ. השביל טרשי ומחייב הליכה זהירה. עם הגיענו למפגש ערוצי הנחל, נפתח חלון לים הכחול אך גם למלון מרידיאן – מפגע נופי שהוקם למרות התנגדות ארגוני הסביבה בזמנו.
במפגש הערוצים נמצאים שרידי כבשן סיד. המעונייים לראותו יזהו שביל קצרצר הפונה שמאלה (דרומה) כ- 15 מ' לפני המפגש. מתקנים מסוג זה היו נפוצים מאד בארץ עד למאה ה- 20', ובהם יוצר סיד ע"י שריפת סלעי גיר. כחומר הסקה שימשו בד"כ צמחי סירה קוצנית.
מייד לאחר מפגש הערוצים, נחלוף לצד עץ חרוב בעל מספר גזעים. זוהי פינה נוספת המומלצת למנוחה, לפני קטע חשוף. המשך הדרך הוא בשביל עתיק עם קירות תמך, בגדה הדרומית של הנחל.
עץ זית ושדרת ברושים יסמנו לנו את מקומו של עין משוטטים, הראשון בין שני מעיינות שנפגוש בטיול. המעיין נובע מתוך מערה קטנה בתחתית המצוק מדרום (משמאל) לשביל, והמים מתנקזים לבריכת אבן קטנה. ניתן לטבול הן בתוך המערה (עומק המים כ- 1.2 מ') והן בבריכה החיצונית (עומק המים כמטר). אלמונים הביאו לכאן דגי זהב, שאינם טבעיים לארץ, וחבל שכך. מי המעיין אינם ראויים לשתייה מחשש לזיהום.
שם המעיין מנציח את "אגודת המשוטטים", אגודה שהוקמה בשנת 1916 ע"י המורה החיפאי פנחס כהן, וחבריה שנהגו לטייל ברחבי הארץ היו חלוצי תרבות הטיול בישראל. בערבית נקרא המעיין עין אל פרג' (מעיין הישועה).
לצד המעיין גדלים שני עצי רימון. זוהי פינה נעימה למנוחה.
ממש מול המעיין יורד שביל קצר וחוצה את הנחל בגשרון לגדה הצפונית. כאן נראה מערה עם דלת נעולה, ומעליה קומה נוספת עם חלון נעול. זוהי מערת שיח, הידועה גם בכינוי "מערת קומותיים". המערה מקודשת למסדר הנזירים הכרמליתים, בשל אמונתם שבנחל שיח התגוררו ופעלו הנביאים אליהו ואלישע.
מכאן ואילך נראה לאורך מדרונות הנחל שיחים גדולים ומרשימים של חלבלוב השיח. בקיץ עומד החלבלוב בשלכת, והשיחים האדומים פוטוגניים במיוחד. אם פיספסנו את שיחי הרתמה במעלה המסלול, נזהה אותם בקלות באזור זה של המדרון.
עצי תות שחור מזמינים אותנו להישאר עוד קצת במכלול המעיין. אחרי התותים, נגיע למזלג שבילים. השביל המסומן יורד לכיוון האפיק, אך קודם מומלץ להמשיך ישר ולהגיע לאתר העתיקות חורבת מנזר. כאן נמצאים שרידיו המרשימים של מנזר השייך למסדר הכרמליתים, ולצידו מבנה מודרני נעול המשמש כקפלת תפילה. המנזר הוקם בתקופה הצלבנית (במאה ה- 13) וחרב עם התפוררות הממלכה הצלבנית. עם חידוש פעילות הכרמליתים בכרמל, הם העתיקו את פעילותם לאזור ראש הכרמל (סטלה מאריס) וקרן כרמל (מוחרקה).
מנקודה זו יש מבט מרשים לים, ואילו מצפון לנחל נראים בתי שכונת כבאביר והמסגד המרשים בעל שני הצריחים. תושבי שכונה זו שייכים לפלג האחמדי באיסלאם, פלג המתנגד לג'יהאד בכוח. השכונה הייתה בעבר כפר עצמאי, שנטמע בעיר.
נחזור לשביל המסומן ונרד עימו מערבה. בדרכנו נחלוף למרגלות מצוק סלע לבן ומרשים בגדה הצפונית. מצוק זה בנוי קירטון ובו משובצים סלעי צור – תופעה הבולטת בארץ בעיקר בראש הנקרה ובמספר אתרים בכרמל.
השביל הופך לכביש תלול, ולאחר ירידה קצרה נגיע לעין שיח. המעיין עצמו נובע מתחת לכביש, וצינור קצר מזרים את מימיו לתעלה ובריכה רדודה. לצד הבריכה יש מרבד דשא ושיחי טיון דביק.
בבריכה ובתעלה בולטים חלזונות מים שחורים – שחריר הנחלים. אמונה לא מבוססת בקרב המטיילים מניחה שמים בהם קיימים שחרירים, הם ראויים לשתייה. הדבר אינו נכון, וחלזונות אלו קיימים גם במים מזוהמים במקצת.
בנקודה זו מתפצל דרומה שביל מסומן אדום, המושך מערבה דרך מורדות הכרמל, לעבר נחל אזוב.
במדרונות הנחל התלולים בולטים שיחים רבים עם עלים בהירים, העומדים בקיץ בשלכת וניכרים אז בגוון אדום.
זהו חלבלוב השיח, מין הגדל בארצות מזרח הים התיכון אך בישראל צומח רק בשטח מצומצם במדרונות הנחלים שיח ואזוב.
הליכה קצרה מהמעיין במורד הדרך, תוביל אותנו לבוסתן כיאט - נראה בוסתן עזוב, תעלות השקאה ובריכות אגירה, שאחת מהן מלאה כיום במי עין שיח. בוסתן זה הוקם בתחילת המאה ה-20' ע"י משפחת כיאט, משפחה ערבית-נוצרית שהייתה מהמשפחות העשירות והחשובות בחיפה בתקופת המנדט, ובניה גרים בחיפה עד היום. הבוסתן, בשטח 6.5 דונם, עבר לבעלותה של עיריית חיפה במהלך שנות ה- 70'.
לאחר שנים רבות של הזנחת המקום, נעשים מאמצים לשיקומו ע"י תושבי האזור.
לצד הבוסתן נטועים הרדופים תרבותיים הפורחים בקיץ.
מאזור הבוסתן עולה צפונה גרם מדרגות תלול - מדרגות כבאביר, בהן ניתן להגיע לשכונת כבאביר ולצפות על המסגד המרשים.
אנו נמשיך עם הסימון השחור, נחלוף על פני מספר מבני מגורים ונגיע לרחבת חנייה ברח' שלמה המלך, לצד בית הקברות שדה יהושע.
אפשרויות נוספות:
ניתן להפוך את המסלול למעגלי, ולחזור לנקודת ההתחלה דרך נחל אזוב.
באפשרות זו אורך המסלול כ- 4.5 ק"מ (תוספת 2.5 ק"מ הליכה בסימון האדום וק"מ נוסף הליכה עירונית מרח' אופקים לרח' לוטוס).
גם באפשרות זו מומלץ לרדת מעין שיח עד לבוסתן כיאט ולחזור (מה שמוסיף כחצי ק"מ, ובסה"כ 5 ק"מ). אופציה זו כרוכה בעלייה מצטברת של כ- 200 מ'.
ניתן גם לבצע מסלול מעגלי ארוך יותר, דרך נחל עמיק. לשם כך, נרד מעין שיח עד רח' שלמה המלך, נפנה ימינה ברח' שלמה המלך וננווט את דרכנו לסוף מסלול נחל עמיק, בו נעלה חזרה לרכס הכרמל. אופציה זו מומלצת בעיקר בחורף ובאביב, וכרוכה בעלייה מצטברת של כ- 250 מ' (עד לשדרות מוריה).
איך להגיע:
יש שתי אפשרויות עיקריות לטיול בנחל שריה, האחת על בסיס המסלול המסומן, והשנייה - לאחר תיאום - כמסלול מעגלי ממושב מי עמי וחזרה.
באפשרות הראשונה, נדרשת הקפצת רכבים. רכב אחד יחנה בשכונת עין אל מועלקה (השייכת מוניציפאלית לאום אל-פאחם, אך נמצאת כ- 2 ק"מ מהשטח הבנוי של העיר), והשני במושב מי עמי (עקב שער נעול, מומלץ לתאם מראש כניסה למושב). לחילופין, אם רוצים להימנע מהשארת רכב בעין אל מועלקה ויש נהג המוכן לוותר על ההשתתפות בטיול, או הסעה מאורגנת, הנהג יוריד את המטיילים בתחילת המסלול ויאסוף אותם בנקודת הסיום
כדי להגיע לעין אל מועלקה, יש לנסוע בכביש 65 (כביש נחל עירון - ואדי ערה), ובצומת מי עמי לפנות לפי השילוט לכיוון מי עמי.
במרחק X ק"מ מהצומת, פונה ימינה דרך רכב משולטת המגיעה לאחר מאות מטרים לכפר עין אל מועלקה. נעבור את המסגד ונתעקל בכביש שמאלה, עד לנקודה בה הוא חוצה את אפיק נחל שריה. ממש מעל לעיקול נמצא משטח גדול מרוצף באבני אקרשטיין ורודות. כאן נמצאת נקודת הסיום.
לנקודת ההתחלה, נשוב לכביש הראשי וניסע עוד Y ק"מ. לאחר פנייה שמאלה לאום אל פאחם, מטפסת בתלילות דרך עפר ימינה (נקודת ההתחלה סלולה). כאן יש להוריד את המטיילים. לחילופין, לאחר תיאום ניתן להיכנס ברכב למושב מי עמי, ומשם לשוב בזהירות רבה לאורך הכביש עד לנקודת ההתחלה.
באפשרות השנייה, לאחר תיאום עם אנשי מושב מי עמי, ניתן לחנות בתחום המושב ולצאת דרך השער האחורי למסלול הטיול וחזרה. יש לתאם הן את פתיחת השער הראשי והן את פתיחת השער האחורי.
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-middle */ google_ad_slot = "8969119389"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
בסוף פברואר ובמהלך מרץ יש פריחה מרשימה של תורמוס ההרים בשמורת מי עמי ובשוליה.
בנחל שריה פורח בחודשים יוני-יולי ורד צידוני (פרטים מעטים) ובסוף הקיץ ניתן ליהנות מפירות הפטל לאורך הנחל.
שירותים למטיילים:
אין במסלול שירותים למטיילים.
הערות ואזהרות:
- אזור הטיול נמצא במרחב ואדי ערה. אין חובת תיאום טיולים במסלול זה (למעט טיולי מערכת החינוך), אך מומלץ לטייל בקבוצה, לשמור על עירנות ולהימנע מימים רגישים.
- אין לשתות ממי המעיינות בשל חשש לזיהום.
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444";
/* inature-bottom */
google_ad_slot = "2039121510";
google_ad_width = 728;
google_ad_height = 90;
//-->
<script type="text/javascript"
src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js">
</script>
</adsense>