קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "אבו גוש"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 79: שורה 79:
 
נשוב לרכב וניכנס אל '''מנזר ארון הברית''' (בתנאי שהגענו בשעות הפתיחה). יש לצלצל בפעמון על מנת שיפתחו את השער. נעלה עם הרכב למגרש החנייה הסמוך לראש הגבעה. בפסגת ההר שכן יישוב קדום לאורך תקופות שונות, ראשיתו ככל הנראה בעיר הכנענית "קריית בעל" או "בעלה". עיר זו הייתה אחת מארבע ערי החיווי, המוכרים לנו יותר על שם עיר בירתם - הגבעונים. המקרא מספר על הגבעונים ([http://mechon-mamre.org/i/t/t0609.htm יהושע ט']) כי בחששם מפני בני ישראל בהובלת יהושע בן-נון, הערימו על בני ישראל ושכנעו אותם לכרות עימם ברית, באומרם שהם מגיעים מארץ רחוקה. כאשר נודע לבני ישראל כי הגבעונים למעשה יושבים בלב הארץ, לא יכלו לגעת בהם לרעה, אולם הוטל עליהם להיות "חוטבי עצים ושואבי מים לעדה". בתקופה הישראלית נקראה העיקר קריית יערים, ולפרסומה הגדול זכתה בעקבות נפילת ארון הברית בידי הפלשתים. לאחר מאות שנים בהם שכן הארון ב[[שילה הקדומה - תל שילה|שילה]] שבשומרון, נלקח הארון לקרב עם הפלשתים, ונפל בשבי. לאחר שבעה חודשים, במהלכם חולל הארון שמות בערי הפלשתים, השיבו הפלשתים את ארון הברית ליהודה,  אל [[גן לאומי תל בית שמש|בית שמש]], אולם גם שם הארון חולל שמות, ועל כן קראו אנשי בית שמש לאנשי קריית יערים שיעלו אליהם את ארון הברית (שמואל א', ו'-ז'). יש להניח שהסיפור מעיד על כך שקדושתה של קריית בעל הכנענית נמשכה גם בתקופה הישראלית. בקריית יערים ישב הארון עשרות שנים, עד אשר דוד המלך העלה את הארון לירושלים.
 
נשוב לרכב וניכנס אל '''מנזר ארון הברית''' (בתנאי שהגענו בשעות הפתיחה). יש לצלצל בפעמון על מנת שיפתחו את השער. נעלה עם הרכב למגרש החנייה הסמוך לראש הגבעה. בפסגת ההר שכן יישוב קדום לאורך תקופות שונות, ראשיתו ככל הנראה בעיר הכנענית "קריית בעל" או "בעלה". עיר זו הייתה אחת מארבע ערי החיווי, המוכרים לנו יותר על שם עיר בירתם - הגבעונים. המקרא מספר על הגבעונים ([http://mechon-mamre.org/i/t/t0609.htm יהושע ט']) כי בחששם מפני בני ישראל בהובלת יהושע בן-נון, הערימו על בני ישראל ושכנעו אותם לכרות עימם ברית, באומרם שהם מגיעים מארץ רחוקה. כאשר נודע לבני ישראל כי הגבעונים למעשה יושבים בלב הארץ, לא יכלו לגעת בהם לרעה, אולם הוטל עליהם להיות "חוטבי עצים ושואבי מים לעדה". בתקופה הישראלית נקראה העיקר קריית יערים, ולפרסומה הגדול זכתה בעקבות נפילת ארון הברית בידי הפלשתים. לאחר מאות שנים בהם שכן הארון ב[[שילה הקדומה - תל שילה|שילה]] שבשומרון, נלקח הארון לקרב עם הפלשתים, ונפל בשבי. לאחר שבעה חודשים, במהלכם חולל הארון שמות בערי הפלשתים, השיבו הפלשתים את ארון הברית ליהודה,  אל [[גן לאומי תל בית שמש|בית שמש]], אולם גם שם הארון חולל שמות, ועל כן קראו אנשי בית שמש לאנשי קריית יערים שיעלו אליהם את ארון הברית (שמואל א', ו'-ז'). יש להניח שהסיפור מעיד על כך שקדושתה של קריית בעל הכנענית נמשכה גם בתקופה הישראלית. בקריית יערים ישב הארון עשרות שנים, עד אשר דוד המלך העלה את הארון לירושלים.
  
 +
המקום המשיך להיות מיושב במרבית התקופות.
  
 +
בראשית המאה ה- 20', חשף פלאח באקראי שרידי כנסייה ביזנטית בראש הגבעה, ובעקבות כך נערכו חפירות ארכיאולוגיות והמקום נרכש בידי מסדר האחיות של סנט ג'וזף. הכנסייה חרבה בראשית המאה השביעית, שופצה ונהרסה סופית בשנת 1009 כאשר הח'ליף הפאטימי אלחאכם באימר אללה ציווה להרוס את כל הכנסיות שבארץ. הצלבנים לא שיקמו את הכנסייה, ורק עם רכישת המקום בידי מסדר סנט ג'וזף הוחל בבניית הכנסייה החדשה. המקום שימש בתחילה גם כבית חולים אזורי (ולייעוד זה שימש גם במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העצמאות), אולם עם מותה של מייסדת המנזר, האחות ג'וזפין, פסקה הפעילות הסיעודית במקום.
  
במלחמת העצמאות שימשו מבני המנזר את חטיבת "הראל", ובמתחם נפל מאש כוחותינו האלוף הראשון של צה"ל, דוד מרכוס, מתנדב יהודי אמריקאי שפיקד על חזית ירושלים (אנדרטה לזכרו נמצאת בתחומי היישוב החרדי קריית יערים, וניתן לבקר בה בימות החול).  
+
בכנסייה החדשה משולבים קטעי רצפת פסיפס מהכנסייה המקורית, ובמיוחד בולט פסל "גבירתנו של ארון הברית" החולש על הכפר.
 +
 
 +
בפינת המתחם הוצב לאחרונה פסל המוקדש ל"גבירתנו לה ואנג", המקודשת לנוצרים בוייטנאם.
 +
 
 +
במלחמת העצמאות שימשו מבני המנזר את חטיבת "הראל", ובמתחם נפל מאש כוחותינו האלוף הראשון של צה"ל, דוד מרכוס, מתנדב יהודי אמריקאי שפיקד על חזית ירושלים (אנדרטה לזכרו נמצאת בתחומי היישוב החרדי קריית יערים, וניתן לבקר בה בימות החול).
 +
 
 +
למעוניינים, ניתן לבקר גם ב'''מסגד אחמד חאג'י קדירוב'' - המסגד הגדול והמפואר באבו גוש, שנחנך בשנת 2014 במימון ובמעמד נשיא צ'צ'ניה. למסגד זה יש ארבעה צריחים, וניתן לבקר בו מחוץ לשעות התפילה (כמובן בלבוש צנוע ובחליצת נעליים). הגישה לאתר מחייבת נסיעה קצרה בין סמטאות הכפר.
  
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
שורה 88: שורה 96:
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
 
* מסעדות רבות. שירותים רטובים בתחומי הכנסיות.
 
* מסעדות רבות. שירותים רטובים בתחומי הכנסיות.
 +
* שעות פתיחת מנזר ארון הברית: 11:30-08:30 וכן 17:00-14:30 (סגור בימי ראשון ובחגים נוצריים).
 +
* שעות פתיחת הכנסייה הצלבנית: 11:00-08:30 וכן 17:30-14:30 (סגור בימי ראשון ובחגים נוצריים).
  
 
|הערות ואזהרות=
 
|הערות ואזהרות=

גרסה מ־07:37, 21 בספטמבר 2019

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בהרי ירושלים   /   אבו גוש

מסלול טיול: אבו גוש

אבו גוש - לא רק מסעדות וחומוס... כנסיות, מסגד מפואר ופינות עלומות.

  • מסלול טיול
  • אזור:הרי ירושלים
  • מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
  • מיקום: אבו גוש
  • גישה:לכל רכב
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:רכוב
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:4.5 ק"מ.
  • תאריך ביצוע מסלול:19/3/2019
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:29/6/2019



אבו גוש1.jpg

כנסיית ארון הברית, (עמית מנדלסון, 3/5/2018)


עוד אתרים בסביבה

תגיות: משפחות דת ותרבות תחבורה ציבורית אנדרטאות

רקע: אבו גוש

הכנסייה הצלבנית

הכפר אבו גוש מוכר לרובנו כ"מעוז קולינרי" בדרך לירושלים. לא רבים המטיילים המכירים את אתריו ההיסטוריים של הכפר המרתק.

בימי הביניים (ולמעשה עד לתקופת המנדט הבריטי), נקרא הכפר בשם הקדום קריית אל-ענב, השומר על השם העתיק קריית ענבים. יש גירסאות שונות לגבי מוצאם של תושבי הכפר, אולם ברור למדי כי משפחת אבו גוש הגיעה לאזור זה בשלב מאוחר יחסית לכפרים אחרים בהרי ירושלים. עד מהרה הפילו תושבי הכפר את חיתתם על כל כפרי הסביבה, והתפרנסו מגביית דמי חסות ומיסי מעבר מהעוברים בדרך לירושלים. הדבר הביא ליחסים מעורערים בין אבו גוש לשאר הכפרים במרחב, ומנגד פיתחו התושבים יחסים טובים עם שכניהם החדשים מהקיבוצים קריית ענבים ומעלה החמישה. כתוצאה מכך, במלחמת העצמאות, קיבלו תושבי אבו גוש החלטה אסטרטגית שלא לקחת חלק בקרבות נגד היהודים - דבר שעזר לתושבים להישאר במקומם, וסייע מאד להישרדותם של קריית ענבים ומעלה החמישה בתקופת המצור על ירושלים.

מסלול הטיול המתואר הינו מסלול רכוב ברובו, הכולל קטע הליכה קצר באתרי גלעין הכפר.

איך להגיע:

מסלול הטיול המתואר הוא מסלול רכוב העובר בעיקר באתרי הגלעין העתיק של אבו גוש ובקרבתו.

ניכנס ליישוב במחלף חמד. בכיכר שמצפון למחלף, נפנה לכיוון הכפר וניסע 1.65 ק"מ עד לצומת עם רחוב מחמוד רשיד (עשרות מטרים לפני הצומת נראה מצד ימין אחד משלושת קברי השייח' העתיקים שבכפר). כאן נפנה שמאלה ונגיע לכיכר ואחריה מגרש חנייה לא גדול עבור מבקרי הכנסייה.

המסלול נגיש גם בתחבורה ציבורית. במחלף חמד עוצרים קווי אוטובוס רבים, ובכפר עצמו תדירות האוטובוסים נמוכה יותר (ניתן להסתייע בקו 185, מירושלים לנווה אילן).

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:4.5 ק"מ.
  • משך המסלול:2-1 שעות.
  • טיפוס מצטבר:המסלול רכוב.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

פרסקו בכנסייה הצלבנית
כתובת הלגיון הרומי העשירי בכנסייה הצלבנית
קבר שייח' מוצטפא אבו גוש
סמל בריטי במשטרה הבריטית
המשטרה הבריטית

נתחיל את המסלול בביקור בכנסייה הצלבנית. ראשית המתחם עוד במאה השנייה לספירה. בתקופה הערבית הקדומה הוקם באתר ח'אן, שהפך בתקופה הצלבנית למנזר. ליד המנזר הוקמה כנסייה, שלאחר תבוסת הצלבנים הפכה למתחם גידול בעלי חיים עד לסוף המאה ה-19. בשנת 1873, העביר השלטון העות'מאני את המתחם לרשותה של ממשלת צרפת, ובעקבות כך שופץ המתחם וחזר לשימוש ככנסייה.

בבסיס הכנסייה נמצא מעיין (אליו ניתן לרדת במדרגות מתוך מבנה הכנסייה), וקיימת סברה כי המבנה המקורי שימש כבריכה לאגירת מי המעיין, מעליה נבנתה הכנסייה בתקופה הצלבנית. הכנסייה נחנכה בשנת 1141 והשתייכה ככל הנראה למסדר ההוספיטלרי. שמה המקורי של הכנסייה אינו ידוע, אם כי נוסעים רבים קראו לה כנסיית ירמיהו הנביא. הכנסייה הוקמה כאן בשל זיהוי נוצרי של קריית אל-ענב עם אמאוס, בה אירע לדעת הנוצרים נס כאשר ישו לאחר צליבתו, קם לתחייה ופגש בשניים מתלמידיו, להם הוא הסביר את כתבי הקודש. יצויין כי גם בקרב הנוצרים עצמם, זיהויה של אמאוס שנוי במחלוקת, ומנזרים הוקמו באתרים נוספים המזוהים עם אמאוס (בלטרון ובכפר אל-קובייבה ליד הר-אדר).

בשנת 1171 עוטרו קירות הכנסייה בתמשיחים (פרסקאות) ייחודיים, הנמצאים במקום עד היום. ב- 1187, עם תבוסת הצלבנים בקרב קרני חיטים, עבר המקום לשליטה מוסלמית שנמשכה קרוב ל- 700 שנה, אך הכנסייה כמעט ולא נפגעה, ונחשבת אחת משתי הכנסיות הצלבניות השמורות ביותר בארץ (השנייה נמצאת בעיר העתיקה). רק ב-1901, יותר מ-20 שנה לאחר שהבעלות על המקום הועברה לידי ממשלת צרפת, התיישבו במקום נזירים מהמסדר הבנדיקטני, והכנסייה נחנכה בשנת 1907. כיום חיים באתר מספר נזירים מצומצם, ובמיוחד התפרסם הנזיר אוליבייה ממצא ייחודי המשולב בקיר החיצוני של הכנסייה, הינו כתובת לטינית, המנציחה יחידה צבאית רומית שעסקה בעבודות ציבוריות או בהגנה על דרכים ומעברים (וקסיליטיו). כתובת דומה התגלתה גם בתל קריית יערים אליו נגיע בהמשך, ושמורה כיום במנזר שבמקום.

לאחר סיור רגלי בכנסייה, נצא מהמתחם. בצד הדרומי, נמצא מסגד נבי עוזייר. בחצר המסגד נמצאת תעלת מים שמקורם במעיין נוסף לזה שבכנסייה. עוזייר במסורת המוסלמית מזוהה לרוב (לא תמיד) עם עזרא הסופר. עד לשנים האחרונות, היה זה המסגד היחיד בכפר.

מדרום למסגד, משתרע גלעין הכפר הקדום. תופעה ייחודית כאן הינה "בתי מצודות" מאסיביים הבנויים אבן ובולטים למרחוק. נחזור לחניית הרכב, אך נמשיך רגלית צפונה לאורך דופן הכנסייה, לצומת הרחובות הזיתים והיסמין. לנגד עינינו נראה את בית הקברות הישן של הכפר, ובמרכזו קבר שייח' מוצטפא אבו גוש. זהו קבר שייח' ציורי ויפה. שייח' מוצטפא אבו גוש הלך לעולמו סביב שנת 1866, ובחייו נחשב לאחד המנהיגים האזוריים הבולטים שהשליט את מרותו על עשרות כפרים בסביבה (במידה כזו שהשלטון העות'מאני נאלץ להתערב, ואף הגלה אותו לקפריסין לתקופה קצרה).

נחזור טיפה לאחור ונפנה שמאלה (מזרחה). למרגלות הכביש נמצא קבר שייח' עיסא מוחמד עיד (אחד מראשוני השייח'ים בכפר, שהלך לעולמו סביב 1790), ועליו כיפה מודרנית. בצומת עם דרך השלום, נפנה ימינה ומייד נראה מולנו את קבר שייח' איסמעיל אל-ענבאווי, אחד מאחרוני השייח'ים בכפר בטרם נכנסה אליו משפחת אבו גוש (הלך לעולמו בשנת 1689). המבנה נעול, אך ניתן לראות בקיר כד חרס ענק וכתובת ערבית מטושטשת.

מנקודה זו נשוב לרכב ונתקדם בנסיעה בדרך השלום. נעבור את צומת נטף, ונמשיך בדרך השלום עד צומת רחוב עבד אל-רחמן. כאן נפנה שמאלה ונחנה במגרש חנייה קטן. מולנו נמצא מתחם משטרת אבו גוש. זוהי "מצודת טיגרט" בריטית שנבנתה בשנת 1940 על אם הדרך לירושלים (עד לשנות ה- 70', תוואי הכביש לירושלים עבר מאזור צומת נווה אילן של ימינו, לאורך "דרך השלום" במרכז אבו גוש ועלה הלאה לעבר הקסטל). ייחודה של משטרה זו בחיפוי האבן הירושלמית, שלא כמקובל במשטרות אחרות שנבנו במופע בטון חשוף. חדי העין מוזמנים למצוא בתוך המבנה סמל מרשים של יחידה בריטית.

מעל מבנה המשטרה נמצאת הווילה - מבנה מפואר שהקמתו הושלמה בשנת 1912. הוא שימש לתקופה קצרה כמעון הקיץ של הקונסול הגרמני בירושלים, ואח"כ השתכנה בו מפקדת הדיוויזיה הבריטית ה- 75. בהמשך, התגוררו כאן השוטרים הבריטיים ששירתו בבניין המשטרה, ואחר כך שימש המקום את צה"ל. מזה שנים רבות גם מבנה זה נטוש ופרוץ.

נשוב לרכב וניכנס אל מנזר ארון הברית (בתנאי שהגענו בשעות הפתיחה). יש לצלצל בפעמון על מנת שיפתחו את השער. נעלה עם הרכב למגרש החנייה הסמוך לראש הגבעה. בפסגת ההר שכן יישוב קדום לאורך תקופות שונות, ראשיתו ככל הנראה בעיר הכנענית "קריית בעל" או "בעלה". עיר זו הייתה אחת מארבע ערי החיווי, המוכרים לנו יותר על שם עיר בירתם - הגבעונים. המקרא מספר על הגבעונים (יהושע ט') כי בחששם מפני בני ישראל בהובלת יהושע בן-נון, הערימו על בני ישראל ושכנעו אותם לכרות עימם ברית, באומרם שהם מגיעים מארץ רחוקה. כאשר נודע לבני ישראל כי הגבעונים למעשה יושבים בלב הארץ, לא יכלו לגעת בהם לרעה, אולם הוטל עליהם להיות "חוטבי עצים ושואבי מים לעדה". בתקופה הישראלית נקראה העיקר קריית יערים, ולפרסומה הגדול זכתה בעקבות נפילת ארון הברית בידי הפלשתים. לאחר מאות שנים בהם שכן הארון בשילה שבשומרון, נלקח הארון לקרב עם הפלשתים, ונפל בשבי. לאחר שבעה חודשים, במהלכם חולל הארון שמות בערי הפלשתים, השיבו הפלשתים את ארון הברית ליהודה, אל בית שמש, אולם גם שם הארון חולל שמות, ועל כן קראו אנשי בית שמש לאנשי קריית יערים שיעלו אליהם את ארון הברית (שמואל א', ו'-ז'). יש להניח שהסיפור מעיד על כך שקדושתה של קריית בעל הכנענית נמשכה גם בתקופה הישראלית. בקריית יערים ישב הארון עשרות שנים, עד אשר דוד המלך העלה את הארון לירושלים.

המקום המשיך להיות מיושב במרבית התקופות.

בראשית המאה ה- 20', חשף פלאח באקראי שרידי כנסייה ביזנטית בראש הגבעה, ובעקבות כך נערכו חפירות ארכיאולוגיות והמקום נרכש בידי מסדר האחיות של סנט ג'וזף. הכנסייה חרבה בראשית המאה השביעית, שופצה ונהרסה סופית בשנת 1009 כאשר הח'ליף הפאטימי אלחאכם באימר אללה ציווה להרוס את כל הכנסיות שבארץ. הצלבנים לא שיקמו את הכנסייה, ורק עם רכישת המקום בידי מסדר סנט ג'וזף הוחל בבניית הכנסייה החדשה. המקום שימש בתחילה גם כבית חולים אזורי (ולייעוד זה שימש גם במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העצמאות), אולם עם מותה של מייסדת המנזר, האחות ג'וזפין, פסקה הפעילות הסיעודית במקום.

בכנסייה החדשה משולבים קטעי רצפת פסיפס מהכנסייה המקורית, ובמיוחד בולט פסל "גבירתנו של ארון הברית" החולש על הכפר.

בפינת המתחם הוצב לאחרונה פסל המוקדש ל"גבירתנו לה ואנג", המקודשת לנוצרים בוייטנאם.

במלחמת העצמאות שימשו מבני המנזר את חטיבת "הראל", ובמתחם נפל מאש כוחותינו האלוף הראשון של צה"ל, דוד מרכוס, מתנדב יהודי אמריקאי שפיקד על חזית ירושלים (אנדרטה לזכרו נמצאת בתחומי היישוב החרדי קריית יערים, וניתן לבקר בה בימות החול).

למעוניינים, ניתן לבקר גם ב'מסגד אחמד חאג'י קדירוב - המסגד הגדול והמפואר באבו גוש, שנחנך בשנת 2014 במימון ובמעמד נשיא צ'צ'ניה. למסגד זה יש ארבעה צריחים, וניתן לבקר בו מחוץ לשעות התפילה (כמובן בלבוש צנוע ובחליצת נעליים). הגישה לאתר מחייבת נסיעה קצרה בין סמטאות הכפר.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • לא זוהו במסלול זה מוקדי עניין עונתיים.

שירותים למטיילים:

  • מסעדות רבות. שירותים רטובים בתחומי הכנסיות.
  • שעות פתיחת מנזר ארון הברית: 11:30-08:30 וכן 17:00-14:30 (סגור בימי ראשון ובחגים נוצריים).
  • שעות פתיחת הכנסייה הצלבנית: 11:00-08:30 וכן 17:30-14:30 (סגור בימי ראשון ובחגים נוצריים).

הערות ואזהרות:

  • לביקור בכנסיות ובמסגד נדרש לבוש צנוע.
  • יש לשים לב לשעות הפתיחה של האתרים. בפרט, בכנסיית ארון הברית, שער המתחם סגור (גם בשעות הפתיחה) ויש לצלצל בפעמון ולבקש רשות כניסה.

הצעות טיול בסביבת אבו גוש:

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • אבו גוש - יואל בן-דב, תשס"ג - 2003.



המפה נטענת...