מגיתית לאנדרטת המערה

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

{{מסלולי טיול |סקירה=מגיתית לאנדרטת המערה - תצפיות נוף, ארכיאולוגיה ומורשת קרב במזרח השומרון. |תמונה=wadi_katzyon1.jpg |שם_הצלם=עמית מנדלסון |מקום_הצילום=נחל קציון |תאריך_הצילום=12/4/2016 |אזור=בקעת הירדן ומזרח השומרון |מפת_סימון_שבילים=6-5 - בקעת הירדן ומזרח השומרון |מיקום=מזרח השומרון, קרוב ליישוב גיתית |גישה=רגלית |שבילי_טיול=כחול, ירוק |עונות_ביקור=חורף ואביב |שמורת_טבע=לא |רמת_קושי=רגיל |סוג_מסלול=קווי ארוך |כניסה=חינם |תאריך_ביצוע_מסלול=12/4/2016 |תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=12/4/2016 |קדם אזהרה=2 |0=מסלולי הטיול בבקעת הירדן ובצפון ים המלח נמצאים מעבר לקו הירוק, באזור הנחשב שקט וללא בעיות בטחוניות מיוחדות. התנאים הבטחוניים עלולים להשתנות, ויש להיערך בהתאם. המטיילים נדרשים לתאם את מסלול הטיול עם צה"ל, גם כאשר המסלול אינו עובר בשטחי אש. במסלולים העוברים בקרבת מעיינות באזור זה, יש סבירות גבוהה לפגוש ברועים פלסטיניים ועדריהם, והמטיילים נדרשים לערנות מיוחדת. |1=מבקעת הירדן לקרן סרטבה |2=אתרי מרכז בקעת הירדן |3=מעיינות פצאל |4=ואדי א-סוח'ן |5=שביל המפקדים |6=הר גריזים |7=שמורת נבי איסמעיל |8=שילה הקדומה - תל שילה |9=יקב טורא |10=מבתרי עוצרין |רקע כללי=

משקוף מעוטר בחורבת קציון

מזרח השומרון הינו אחד האזורים הדרמטיים בארץ. ההרים יורדים בתלילות כאלף מטרים ויותר, מגב ההר אל ערבות הירדן. רק בשנות ה- 1970 נסלל כביש החוצה אזור זה מצפון לדרום - "דרך אלון", או כפי שנקראה פעם, "דרך ארץ המרדפים".

טיולנו מוביל לאנדרטה לזכר אחד המרדפים הידועים ביותר במלחמת ההתשה - מרדף המערה. רוב המסלול הינו בשביל טרשי שאינו דרוך היטב, אולם בטופוגרפיה נוחה ללא עליות וירידות קשות.

המסלול חשוף כמעט לחלוטין לשמש ואינו מומלץ לביצוע בימים חמים. האזור נחשב שקט למדי, אך יש סבירות גבוהה לפגוש רועי צאן פלסטינים במהלך המסלול, ולכן יש לטייל בקבוצה, לבצע תיאום בטחוני ולשמור על עירנות.

|איך_להגיע= המסלול המתואר אינו מעגלי. חנייה בטוחה יש בנקודת ההתחלה ביישוב גיתית. מנקודת הסיום לנקודת ההתחלה ניתן להסתייע באוטובוס בתדירות נמוכה מאד (מספר נסיעות ביום), או להמשיך ב"הליכה מנהלתית" ולהשאיר רכב שני ליד מחנה אפיק.

כמו כן, ניתן לבצע מסלול זה כחלק ממסלול ארוך יותר, במורד ואדי א-זנאניר אל מעיינות פצאל, או לעבר ואדי א-סוח'ן ולצאת לאזור התעשייה של מעלה אפריים.

|אורך המסלול=יעודכן |משך המסלול=3-2 שעות הליכה. |טיפוס מצטבר=יעודכן |מפה=wadi_aviv_dishon.gif |תיאור המסלול=

אבן עתיקה בנחל דישון

נתחיל את ההליכה בין כרמי עלמה המגודרים באינטנסיביות. לאחר 1.2 ק"מ, נגיע למזלג דרכים - כאן יש לשים לב לסימון ולפנות בזווית חדה ימינה להמשך המסלול (הדרך המובילה ישר אינה מסומנת ומסתיימת בכרמים מצפון-מזרח לנו). לאחר כקילומטר נוסף נגיע לקצה הכרמים. כאן ניצב שלט כניסה לשמורת נחל דישון ומחסום לרכב. עם מעבר המחסום ניכנס למתחם מכלאת בקר, נסטה שמאלה ונמשיך לאורך גדר בקר בגדה הדרומית של נחל קציון. מכאן נרד כקילומטר אחד במדרונות מדרום לנחל עצמו, ביער פתוח ובו שפע עצי אלון מצוי ואלה אטלנטית. קטע זה מסתיים בצומת שבילים כחול-ירוק, בתחום אתר העתיקות חורבת קציון. זוהי חורבה גדולה ובה מספר מבנים בעלי עניין. המבנה הגדול והמרשים ביותר נמצא עשרות מטרים ממזרח לצומת השבילים, וסביבו שתי בריכות מים יבשות. עוד במאה ה- 19 התגלתה כאן כתובת עתיקה המוקדשת לקיסרים רומאיים שחיו סביב שנת 220 לספירה, ובה ביטוי יחודי - "נדר היהודים", מוקדם יחסית לתקופת בתי הכנסת העתיקים בגליל. גם לאחר 150 שנות מחקר ארכיאולוגי, אין תמימות דעים לגבי מטרתו של המכלול, שהוא יחיד מסוגו במזרח הקדום. השקפה אחת מציעה כי היה זה מוקד התכנסות של הכהנים בגליל, וזאת על רקע העדר זכר כלשהו לחפצי פולחן אלילי (על אף כתובת ההקדשה לקיסרים). השקפה אחרת מציעה כי אתר זה הוקם במתכוון בקצה חבל ההתיישבות היהודית בגליל (שגבולה הצפוני היה בנחל דישון), ושימש לצרכי פולחן קיסרי. יש המציעים כי מקור השם "קציון" במילה "קץ", לציון מיקומו הקיצוני של האתר.

נוכל לראות כאן כותרות ובסיסי עמודים, משקוף מעוטר וקיר אבן שהשתמר לגובה יותר משני מטרים. מי שימשיך ויסתובב בחורבה עשוי לאתר גם אבן "ים" של בית בד וצמד קמרונות תת-קרקעיים שהכניסה אליהם מצד מזרח.

מחורבת קציון נפנה צפונה, נעבור גדר בקר (נכון למאי 2015, החצייה אינה מוסדרת) ונרד בתלילות לערוץ נחל קציון (הסימון בירידה עלול להיות לא ברור), ועם הגיענו לנחל נפנה ימינה ונרד לאורך הנחל. ההליכה נעשית לרוב בחורש מוצל ונעים, תוך התגברות פה ושם על סלעים גדולים ומדרגות סלע קטנות.

אחרי כברת דרך, נגיע למצוקים יפים בגדה הצפונית, המסמנים שאנו מתקרבים לקצה הנחל. מכאן הליכה קצרה נוספת, לעבר גדר בקר החוצצת בינינו ובין נחל דישון. כאן הוסדר מעבר ייעודי למטיילים, אם כי סימון השבילים כאן עשוי להיות לא ברור.

בשפך נחל קציון לנחל דישון, לצד דרך הג'יפים, נמצאת פינת צל יפה למרגלות עצי אלון.

לפני שנתחיל בעלייה בנחל דישון, מומלץ דווקא לרדת כ- 100 מ', עד שנגיע לאבן עתיקה ומשולטת בצידה השמאלי של דרך הג'יפים. זוהי אבן בזלת גדולה המזכירה בצורתה אבן "ים" של בית בד, אולם ממדיה ומיקומה המרוחק מיישובים עתיקים, הופכים אותה לתעלומה ארכיאולוגית.

מנקודה זו נשוב ונעלה בנחל דישון. לפנינו הליכה של כשעתיים בדרך עפר נוחה, החוצה את אפיק נחל דישון מספר פעמים (בחורף ובאביב ייתכן שנידרש ללכת במים). גדות הנחל תלולות ומכוסות בחורש טבעי, המספק לנו פינות צל רבות. במהלך הדרך, נחבור לשביל ישראל המגיע מכיוון מצודת כ"ח. בשלב מסוים, נתחיל לטפס בגדתו הדרומית של נחל דישון ונמשיך עוד כברת דרך בלא לחצות שוב את הנחל. נחלוף מעל למתקן השאיבה המרכזי של "מקורות" בערוץ הנחל, ולאחריו נמשיך עוד כקילומטר אחד בכביש סלול. נעבור בגשר מעל ערוץ הדישון ונצא למגרש החנייה בצד כביש 886.

למעוניינים בכך, ניתן גם לרדת במורד נחל דישון, מהאבן העתיקה. הנחל הולך ונפתח בהדרגה, ונקודות הצל מועטות. בגבולה המזרחי של שמורת נחל דישון, כקילומטר מתחת לשפך נחל קציון, נחבור לכביש המסתעף מכביש 90 ומוביל ל"מאחז" קטן בצלע הר אליעזר. ניתן לשלוח לנקודה זו רכב (במקרה זה אורך המסלול כ- 6 ק"מ), או להמשיך בזהירות לאורך הכביש, הנפרד מערוץ נחל דישון וממשיך בין שדרות ברושים עד לכביש 90, מעט מצפון לאיילת השחר - נקודה נגישה בתחבורה ציבורית (במקרה זה אורך המסלול 8.5 ק"מ, אולם חובה לתאם כניסה למסלול עם צה"ל, גם בימי שישי). באפשרות זו אין במסלול עליות כלל.

|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=

• המסלול נסקר באביב המאוחר, ללא פריחה משמעותית.

|שירותים למטיילים=

• חנייה מוסדרת בסוף המסלול.

|הערות ואזהרות=

• המסלול עובר בשטח אש פעיל, ונדרש תיאום לטיול בשטח, גם בסופי שבוע.
• קיימת סכנת החלקה לאחר הגשמים (במיוחד בקטע מחורבת קציון ועד לנחל דישון).
• המסלול לא מומלץ לביצוע בקיץ או בימים חמים במיוחד.

|הצעות טיול בסביבה= {{3טורים|

[[ואדי א-סוח'ן] |

מעיינות פצאל |

שביל המפקדים }} }}