קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גבעת רם"
(יצירת דף עם התוכן "{{לבדיקה}} <meta name="keywords" content="גבעת רם, האוניברסיטה העברית"></meta> <meta name="description" content="גבעת רם - ס...") |
|||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
|רקע כללי= | |רקע כללי= | ||
[[תמונה:scopus_mountain4.jpg|left|thumb|200px|תצפית למעלה אדומים, 2014]] | [[תמונה:scopus_mountain4.jpg|left|thumb|200px|תצפית למעלה אדומים, 2014]] | ||
| − | + | גבעת רם הינה גבעה צרה וארוכה, המתנשאת לרום 783 מ' (עפ"י מפות היסטוריות, במפות חדשות לא מצויין גובה הגבעה). מקור שם הגבעה הוא למעשה ראשי תיבות - "ריכוז מפקדים" שכן באזור זה רוכזו כוחות הגדנ"ע בראשית מלחמת העצמאות. הגבעה הינה שלוחה של רכס גבוה יותר, בפסגתו ניצבים בנייני האומה (רום 822 מ'), ותחומה ע"י שני ערוצים, במערבי שבהם עובר כיום כביש בגין (כביש 50) ובמזרחי ממוקם הגן הבוטני. | |
| + | |||
| + | יש המכלילים את השם "גבעת רם" לתא שטח גדול יותר, הכולל גם את הכנסת, [[מוזיאון ישראל בירושלים|מוזיאון ישראל]] ועוד. הכללה זו מתעלמת מכך שהאזור הצפוני יותר זכה לשם בפני עצמו - גבעת הנשיא. | ||
| + | |||
| + | האלמנט המרכזי בגבעת רם, מאז שנות ה- 1950, הינו קמפוס אדמונד ספרא של האוניברסיטה העברית. מסלול הטיול מתמקד במכלול אתרי הקמפוס (הכניסה אליו כרוכה בהצגת תעודה מזהה). | ||
|איך_להגיע= | |איך_להגיע= | ||
| שורה 43: | שורה 47: | ||
|תיאור המסלול= | |תיאור המסלול= | ||
[[תמונה:scopus_mountain2.jpg|left|thumb|200px|בית הקברות הצבאי הבריטי בהר הצופים, פברואר 2014]] | [[תמונה:scopus_mountain2.jpg|left|thumb|200px|בית הקברות הצבאי הבריטי בהר הצופים, פברואר 2014]] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
בצידו השני של המבנה נמצאת '''תצפית לעבר העיר העתיקה'''. כדי להיכנס לתצפית, ביציאה מהמדרגות לצד בית דוד וולפסון, נפנה ב- 45 מעלות שמאלה לכיוון פסל הנראה במקום, וניכנס לבניין מאירסדורף. כאן נפנה מעט ימינה ובין בניין מאירסדורף ובניין פלורידה נזהה את הגישה למצפור. | בצידו השני של המבנה נמצאת '''תצפית לעבר העיר העתיקה'''. כדי להיכנס לתצפית, ביציאה מהמדרגות לצד בית דוד וולפסון, נפנה ב- 45 מעלות שמאלה לכיוון פסל הנראה במקום, וניכנס לבניין מאירסדורף. כאן נפנה מעט ימינה ובין בניין מאירסדורף ובניין פלורידה נזהה את הגישה למצפור. | ||
גרסה מ־11:36, 11 ביולי 2015
| דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
מסלול טיול: גבעת רם
גבעת רם - סיור עירוני באתרי האוניברסיטה העברית
- מסלול טיול
- אזור:ירושלים
- מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
- מיקום: ירושלים
- גישה:רגלית, אופניים
- שבילי טיול:לא מסומן
- עונות ביקור:כל השנה
- שמורת טבע:לא
- רמת קושי:לכל המשפחה
- סוג מסלול:מעגלי
- כניסה: חינם
- אורך המסלול:3 ק"מ.
- תאריך ביצוע מסלול:9/7/2015
- תאריך ביקור אחרון בשטח:9/7/2015
בית דוד וולפסון - הר הצופים, (עמית מנדלסון, 9/7/2015)
עוד אתרים בסביבה
הצעות טיול בסביבה
רקע: גבעת רם
גבעת רם הינה גבעה צרה וארוכה, המתנשאת לרום 783 מ' (עפ"י מפות היסטוריות, במפות חדשות לא מצויין גובה הגבעה). מקור שם הגבעה הוא למעשה ראשי תיבות - "ריכוז מפקדים" שכן באזור זה רוכזו כוחות הגדנ"ע בראשית מלחמת העצמאות. הגבעה הינה שלוחה של רכס גבוה יותר, בפסגתו ניצבים בנייני האומה (רום 822 מ'), ותחומה ע"י שני ערוצים, במערבי שבהם עובר כיום כביש בגין (כביש 50) ובמזרחי ממוקם הגן הבוטני.
יש המכלילים את השם "גבעת רם" לתא שטח גדול יותר, הכולל גם את הכנסת, מוזיאון ישראל ועוד. הכללה זו מתעלמת מכך שהאזור הצפוני יותר זכה לשם בפני עצמו - גבעת הנשיא.
האלמנט המרכזי בגבעת רם, מאז שנות ה- 1950, הינו קמפוס אדמונד ספרא של האוניברסיטה העברית. מסלול הטיול מתמקד במכלול אתרי הקמפוס (הכניסה אליו כרוכה בהצגת תעודה מזהה).
איך להגיע:
קיימת חנייה ללא תשלום בקרבת הקמפוס, אולם בשל בעיות חנייה קשות באזור זה, מומלץ לבצע את המסלול בתחבורה ציבורית (או לטייל בימים בהם אין לימודים באוניברסיטה העברית).
תיאור מסלול הטיול:
| פרטי מסלול |
|---|
|
|
|
בצידו השני של המבנה נמצאת תצפית לעבר העיר העתיקה. כדי להיכנס לתצפית, ביציאה מהמדרגות לצד בית דוד וולפסון, נפנה ב- 45 מעלות שמאלה לכיוון פסל הנראה במקום, וניכנס לבניין מאירסדורף. כאן נפנה מעט ימינה ובין בניין מאירסדורף ובניין פלורידה נזהה את הגישה למצפור.
ביציאה מהמבנה, נשלים את הקפת בית דוד וולפסון ונעלה לכיכר ננסי רייגן. עתה נפנה ימינה ונגיע אל בית הנכות לעתיקות היהודים, או בשמו המוכר יותר כיום - המכון לארכיאולוגיה. בצידו המזרחי של המבנה, בקיר הבניין, טבועה אבן עתיקה מהחומה השלישית. אבן זו נתגלתה בחפירות מצפון לעיר העתיקה, ושייכת לחומה ההיקפית סביב העיר בתקופת סוף ימי הבית השני. האבן שולבה בקיר הבניין המודרני. שילוט הסבר מכוון את המבקרים למקום האבן.
בקומת הקרקע של המכון לארכיאולוגיה יש תצוגת קבע של פריטים ארכיאולוגיים שונים, כמו גם העתקים של פריטים היסטוריים חשובים המוחזקים במוזיאונים זרים בעולם, ומומלץ לבקר בה.
נצא מהמכון לארכיאולוגיה, ונפנה ימינה. גרם מדרגות יוביל אותנו לרחבה ליד בניין טרומן. כאן נפנה שמאלה ועד מהרה נגיע אל האמפיתיאטרון. במקום זה, בצלע ההר הצופה לעבר מדבר יהודה, נערך טקס ייסוד האוניברסיטה העברית בז' בניסן תרפ"ה (1 באפריל 1925). מהמקום נשקף נוף מרהיב לעבר מדבר יהודה. חלקו העליון של המדרון נכלל בגן לאומי מורדות הר הצופים וברקע נוכל לראות את מעלה אדומים והר מונטר. בימים עם ראות טובה, נבחין בים המלח ובהרי מואב שמעבר לו.
לצד הכניסה לאמפיתיאטרון נעלה שמאלה בגרם מדרגות ונגיע לחורשת אורנים. ממזרח לחורשה נמצאים עוד שניים מהמבנים ההיסטוריים, מכון אינשטיין למתמטיקה ומשמאלו מבנה נוסף. שני המבנים משמשים כיום את המחלקה ללימודי יהדות. נשוב לחורשה ונפנה ימינה (צפונה) לעבר גרם מדרגות המוביל למעבר תת-קרקעי. במעבר נפנה שמאלה ועד מהרה נצא חזרה לכיכר ננסי רייגן בה היינו.
עתה נפנה ימינה בכיכר, נחלוף בצידו המזרחי של בית דוד וולפסון ונגיע שוב לגשר הולכי הרגל מעל הכביש. עתה נעבור בגשר וניכנס למתחם הגן הבוטני, שהוקם ביוזמתו של הבוטנאי אלכסנדר אייג.
בגן הבוטני נשתלו צמחי בר רבים, המייצגים את ארץ ישראל וסיני. בדומה למבנים ההיסטוריים, ראשיתו של הגן עוד בתקופת המנדט, אולם הוא נפגע קשות בשנות המצור וחודש לאחריהן.
שביל (סלול ברובו) עובר לכל אורך הדופן המערבית של הגן, עד לשער הכניסה לאוניברסיטה. בהזדמנות הראשונה נפנה ימינה, נחלוף לצד פינת הנצחה לחיילי ההנדסה הקרבית שפינו את המוקשים מהר הצופים עם שחרורו במלחמת ששת הימים, ונרד למפלס התחתון של הגן. כאן נפנה שמאלה ונמשיך במגמה כללית לכיוון צפון-מערב.
אחרי בריכת מים נגיע לחצר רחבת ידיים ובחזיתה מצוק עם מספר מערות קבורה חצובות. מערכת המערות נחשפה בשנת 1902 ונחפרה הן באותה תקופה והן לאחר הקמת האוניברסיטה. במקום התגלו שבע גלוסקמאות (תיבות אבן לאיסוף עצמות הנפטרים), אחת מהן נשאה כתובת ביוונית ובעברית ובה מוזכר השם "ניקנור". החוקר הצרפתי קלרמון-גאנו הציע לזהות את ניקנור עם אדם המוזכר במשנה כיהודי מאלכסנדריה שתרם את שערי הנחושת לשער המזרחי של בית המקדש השני. בשנות ה- 1930 הציע יו"ר הקק"ל, מנחם אוסישקין, להפוך את המקום לפנתיאון לאומי (בדומה לבית הקברות טרומפלדור), ושניים ממנהיגי הציונות נקברו כאן - יהודה לייב פינסקר ומנחם אוסישקין עצמו. לאחר מכן הוחלט על הפסקת הקבורה בשטחי האוניברסיטה. ניתן להיכנס לחלק מהמערות (אין צורך בפנס) ולהתרשם.
לאחר הביקור במערת ניקנור, נמשיך הלאה ונגיע למבנה שומרה משוחזר, חלקה המוקדשת לאבות צמחי התרבות ותצוגה צנועה של כלים חקלאיים לזכרם של דובי וערן שמיר ז"ל - אב ובנו שנפלו בשירותם הצבאי. במקום יש גם לוח הנצחה לזכר נופלי תקרית "גן שולמית" בשנת 1958. למרות שהר הצופים הוחזק בידי ישראל, הכוחות הישראליים לא שהו בקביעות בכל שטחי ההר, והריבונות בחלק מהשטח נשמרה ע"י סיורים תקופתיים, במספר מסלולים שונים. ב- 26 במאי 1958 טמנו חיילי הלגיון הירדני מארב לסיור ישראלי בשטח "גן שולמית" (כיום באזור הגן הבוטני). שטח זה היה "שטח מת" מבחינת הכוחות הישראליים, וחשוף לאש הלגיון הירדני. שניים מלוחמי הפטרול נהרגו, וכן שני לוחמים נוספים משני כוחות חילוץ, וכן יו"ר ועדת שביתת הנשק ישראל-ירדן שיצא לעזרת הלוחמים בשטח ונהרג עימם. שני לוחמים נוספים נפצעו. אחד הלוחמים שנהרגו, אליאב אלעשרי ז"ל, קיבל את צל"ש הרמטכ"ל על מאמציו לחילוץ הפצועים בתקרית. הליכה קצרה נוספת, תוביל אותנו אל מצפור הגן הבוטני.
מצפור זה משקיף לכיוון צפון-מזרח. למרגלותינו נראית שכונת עיסאוויה העויינת, ומעבר לה שולי מדבר יהודה והרי עמון שבעבר הירדן.
ניתן ואף מומלץ להמשיך ולשוטט בשבילי הגן הבוטני, בפרט בעונת הפריחה, אך לבסוף נצא משער האוניברסיטה בו נכנסנו.
לבעלי עניין מיוחד, אפשר לבקר במספר נקודות סמוכות (הנכללות בחישוב הקילומטראז').
כדי להגיע אליהן יש לפנות בכיכר הראשונה שמאלה, ובצומת הבאה לפנות ימינה ואח"כ שוב ימינה (מול הכניסה לאחד מהחניונים התת-קרקעיים של האוניברסיטה).
בחורשת האורנים המגודרת למרגלותינו שוכנים שני בתי קברות קטנים ומוזנחים.
הראשון הוא אחוזת הקבר של משפחת בנטוויץ' . השני הוא בית הקברות של המושבה האמריקאית.
לבית הקברות של משפחת בנטוויץ' ניתן להגיע בנתיב לא מוסדר העוקף את בית הקברות ממזרח ומצפון, כדי להיכנס אליו מהשער הפתוח בצידו המערבי. בבית קברות זה קבורים כתריסר מבני משפחת בנטוויץ' - משפחה יהודית ממוצא פולני שהתיישבה באנגליה. ראש המשפחה היה הרברט בנטוויץ', מחובבי ציון באנגליה באמצע המאה ה- 19 ובראשית המאה ה- 20. הוא נישא לשושנה סולומון, מוזיקאית, והזוג גידל 11 ילדים שקיבלו חינוך נוקשה במטרה שיגדלו להיות מוזיקאים מחוננים. שמונה מתוך 11 ילדים עלו לארץ ישראל, אך חלקם מתו בצעירותם או המירו את דתם. אחוזת הקבר הוקמה ביוזמתו של אחד הילדים, נורמן בנטוויץ', שהיה פרופסור באוניברסיטה העברית. אחות אחרת, ניטה, נישאה למיכאל לנגה, בן למשפחת סוחרים מגרמניה והשניים הקימו בשנת 1914 בזכרון יעקב אחוזה מרשימה - אחוזת לנגה. הזוג לא האריך ימים, והאחוזה עברה לאחות נוספת, ליליאן. בנה של ליליאן, דניאל, היה מוזיקאי מחונן אך התאבד בגיל 18. על שמו נקרא "בית דניאל" הסמוך לאחוזת לנגה בזכרון יעקב.
בית הקברות של המושבה האמריקאית סגור לרוב, וניתן להתרשם ממנו מבחוץ.
אם נמשיך לכיוון דרום-מערב, נגיע לגן ארוך וצר למרגלות הר הצופים. מכאן ניתן להשקיף לעבר העיר העתיקה, וכן יש בשטח מערות קבורה נוספות לאלו שפגשנו קודם.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
- פריחה עונתית בגן הבוטני - במרבית חודשי השנה, אך מומלץ בעיקר בחודשים מרץ-אפריל: אירוסים, רקפות, תורמוסים ועוד. העשבוני השולט כאן בחודש מרץ הינו תלתן תריסני.
שירותים למטיילים:
- חנייה בכחול לבן בכל מתחם הר הצופים.
- בתי קפה ומסעדות סטודנטים בתחום הקמפוס.
- שירותים ציבוריים ומי שתייה בתחום הקמפוס.
הערות ואזהרות:
- הכניסה לאוניברסיטה העברית מחייבת הצגת תעודה מזהה.
הצעות טיול בסביבת גבעת רם:
 |
 |
 |
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- ירושלים וכל נתיבותיה - הוצאת יד בן-צבי.
- במבוכי האוניברסיטה העברית - מאיר שלו.
- תקרית גן שולמית - באתר הגבורה.
- יחידת מצוף 247.
- הרברט בנטוויץ' - מאתר ויקיפדיה.
- משפחת בנטוויץ' ובית הקברות שלה בירושלים - מאתר "אהבת ירושלים".