קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי תל ערד"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
 
<meta name="keywords" content="תל ערד, גן לאומי תל ערד"></meta>
 
<meta name="keywords" content="תל ערד, גן לאומי תל ערד"></meta>
 
<meta name="description" content="תל ערד - אחד התילים המקראיים החשובים בדרום, ולידו ריכוז פריחה של אירוס שחום."></meta>
 
<meta name="description" content="תל ערד - אחד התילים המקראיים החשובים בדרום, ולידו ריכוז פריחה של אירוס שחום."></meta>
 +
{{פירורי לחם|[[טיולים בדרום]]|[[טיולים בדרום מדבר יהודה]]}}
 
{{גן לאומי חדש
 
{{גן לאומי חדש
 
|תמונה=tel_arad1.jpg
 
|תמונה=tel_arad1.jpg

גרסה מ־19:10, 3 בינואר 2016

דף הבית   /   טיולים בדרום   /   טיולים בדרום מדבר יהודה   /   גן לאומי תל ערד

גן לאומי תל ערד

תל ערד - אחד התילים המקראיים החשובים בדרום, ולידו ריכוז פריחה של אירוס שחום.

  • גן לאומי
  • מאפיינים עיקריים:עתיקות
  • אזור:דרום מדבר יהודה
  • מפת סימון שבילים: 11 - דרום מדבר יהודה
  • מיקום: צפונית לכסייפה ומערבית לערד
  • עונות ביקור:כל השנה
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:נגיש
  • כניסה:בתשלום
  • מצב תכנוני:מוכרז
  • שטח:1748 דונם
    כולל הרחבה
  • תאריך הכרזה:14/10/1982




Tel arad1.jpg

תל ערד, (עמית מנדלסון, 10/1/2013)


עוד אתרים בסביבה


איך להגיע:

הגישה לתל ערד היא מכביש מס' 80, היוצא מצומת תל ערד צפונה לכיוון הר עמשא ויישובי מזרח הר חברון.

כדי להגיע ממרבית חלקי הארץ, יש לנסוע בכביש מס' 31 (צומת להבים - ערד), ובצומת תל ערד לפנות צפונה לכיוון כביש מס' 80.

הפנייה לתל היא 2.5 ק"מ צפונית לצומת תל ערד.

רקע על גן לאומי תל ערד:

תל ערד, ינואר 2013
הבאר בתל ערד, ינואר 2013

תל ערד הוא אחד התילים הגדולים בדרום הארץ, ובמקרא מוזכרת מלחמה של בני ישראל עם מלך ערד (במדבר כ"א).

ראשיתו של היישוב במקום לפני כ- 6000 שנה, בתקופה הכלקוליתית, אז שכן כאן יישוב קטן.

בתקופת הברונזה הקדומה התפתח היישוב לעיר מבוצרת מוקפת חומה באורך כ- 1,200 מטרים. בעיר זו התקיימו רבעי מגורים ומסחר, מקדשים וארמון.

בהעדר מעיינות באזור, אגרו תושבי העיר את מי הנגר במאגר גדול במרכז העיר. התושבים קיימו קשרי מסחר עם מכרות הנחושת בדרום סיני.

העיר הכנענית התקיימה כ- 350 שנה ואז נעזבה למשך כ- 1,500 שנה.

במאה ה- 11 לפנה"ס (תקופת הברזל) הוקם יישוב ישראלי באתר, על גבעה המכונה "תל המצודות" (פסגת תל ערד של ימינו). במקום נבנו חמש שכבות יישוב, הכוללות מקדש ייחודי (מרבית ממצאיו נמצאים כיום במוזיאון ישראל בירושלים), מפעל מים ומצודה מבוצרת. במקום נמצאו כמאתיים אוסטרקונים - שברי חרסים ועליהם כתב קדום. לאוסטרקונים אלו יש משמעות רבה לחוקרי התפתחות הכתב העברי. מפעל המים הישראלי מתבסס על באר בעומק 16 מטרים, שנחצבה במרכז מאגר המים הכנעני.

ערד המשיכה להיות מיושבת גם לאחר חורבן ממלכת יהודה, ושימשה כתחנת דרכים צבאית בתקופות הפרסית, ההלניסטית והרומית.

בתקופה הערבית הקדומה שימש המבנה כתחנת דרכים (ח'אן), שחרב במאה השמינית לספירה - מה שסימן את תום ההתיישבות בערד הקדומה.

בתל נמצאים שרידי העיר ערד הקדומה, עיר כנענית וישראלית ששרידיה מתפרסים בשטחים נרחבים.

בהרחבת הגן הלאומי נכלל אתר פריחה חשוב של צומח קרקעות הלס, כולל אירוס שחום, שיכרון מרושת, סתוונית הנגב ומינים נוספים. חלק מהשטחים בהרחבה זו מעובדים, אך בחריש שאינו עמוק ואינו פוגע בצמחייה הייחודית לאדמות אלו.

מסלול הסיור בגן הלאומי אינו מעגלי. מהחנייה התחתונה יש לנסוע כ- 600 מ' בכביש העולה לחנייה העליונה, משם גישה רגלית לפסגת "תל המצודות" הצופה לסביבה, וירידה בשביל חשוף לשמש אל שרידי העיר הכנענית, המקדשים וחומת העיר. המסלול מסתיים בבאר המים ויוצא ממנה לחנייה התחתונה. אורך המסלול הרגלי כ- 1.2 ק"מ.


הצג את גן לאומי תל ערד במפה גדולה יותר

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:

מבט לתל ערד, אפריל 2012

הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים.

שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים:

אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00

אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00

בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר.

הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה.

בתחומי הגן הלאומי פועל חניון לילה בתשלום ובתיאום מראש.


מצב סטטוטורי

הגן הלאומי הוכרז באוקטובר 1982, בשטח 513 דונם.

הרחבה לגן הלאומי אושרה בשטח 1235 דונם, אך טרם הוכרזה.

הצעות טיול בסביבת גן לאומי תל ערד:

Tel krayot.jpg

שמורת תל קריות

Four cisterns wadi.jpg

שבילי ערד

Nahal abuv.jpg

שמורת נחל אבוב


קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • דפדפת מידע באתר.
  • שילוט באתר.