הר הצופים

מסלול טיול: הר הצופים

הר הצופים - אחד מההרים החשובים בירושלים, שהסיור בו משלב אתרי קרבות, היסטוריה ונוף.

• מסלול טיול
• אזור:ירושלים
• מפת סימון שבילים: 8 - צפון מדבר יהודה
• מיקום: ירושלים
• גישה:רגלית, אופניים
• שבילי טיול:לא מסומן
• עונות ביקור:כל השנה
• שמורת טבע:לא
• רמת קושי:לכל המשפחה
• סוג מסלול:מעגלי
• כניסה: חינם
• אורך המסלול:3 ק"מ.

• תאריך ביצוע מסלול:20/2/2014
• תאריך ביקור אחרון בשטח:12/3/2015

בית דוד וולפסון - הר הצופים, (עמית מנדלסון, 20/2/2014)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

• נחל חלילים, עינות תלם וחורבת לוזה
• שביל ירושלים
• מרוגם גנים לעין כרם
• מעיינות סטף
• עין פרת

אתרי ביקור

• גן לאומי סובב חומות ירושלים
• גן לאומי עמק צורים
• מערת צדקיהו
• גן לאומי מורדות הר הצופים
• שמורת ליפתא

רקע: הר הצופים

תצפית למעלה אדומים, 2014

הר הצופים הוא אחד ההרים המקיפים את העיר העתיקה. מפסגתו של ההר (המתנשא לגובה 826 מ') נשקפים נופים נרחבים, הן לעבר אגן העיר העתיקה והן לעבר מדבר יהודה ואף הרי מואב ועמון שבעבר הירדן. ההר מוזכר גם בשירו הידוע של אביגדור המאירי - "מעל פסגת הר הצופים" (1930). מקור שם ההר הוא במקום בשם "הצופים" הנזכר בכתביו של יוסף בן-מתתיהו.

במאה השנים האחרונות השתנה הר הצופים לבלי היכר, עם הקמתה של האוניברסיטה העברית בחלק גדול מפסגת ההר. לכן טיול בהר הצופים הוא טיול עירוני. להר יש צביון מיוחד הקשור לעברו כמובלעת ישראלית באזור הכיבוש הירדני במזרח ירושלים בשנים 1967-1948. אחרי מלחמת ששת הימים חזר הר הצופים להיות מוקד אקדמי ורפואי מהחשובים ביותר בירושלים. במסלול נפגוש פינות מוכרות יותר ופחות ברחבי הר הצופים, בדגש על קומפלקס האוניברסיטה העברית.

איך להגיע:

החנייה סביב מתחם האוניברסיטה העברית היא בכחול לבן במהלך השבוע.

בשל בעיות חנייה קשות באזור זה, מומלץ לבצע את המסלול בתחבורה ציבורית (או לטייל בימים בהם אין לימודים באוניברסיטה העברית).

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
אורך המסלול:3 ק"מ. משך המסלול:4-2 שעות. טיפוס מצטבר:המסלול כמעט מישורי.
לחצו על המפה להגדלה

בית הקברות הצבאי הבריטי בהר הצופים, פברואר 2014

העתק מצבת מישע, פברואר 2014

שומרה משוחזרת בגן הבוטני, פברואר 2014

קברי פינסקר ואוסישקין במערת ניקנור, פברואר 2014

מערת משפחת נזיר, פברואר 2014

תצפית לאוגוסטה ויקטוריה, פברואר 2014

שער הכניסה לחלקת משפחת בנטוויץ', פברואר 2014

מרבית התחנות במסלול נמצאות בתחום קמפוס האוניברסיטה העברית, אך אנו נתחיל בסיור בבית הקברות הצבאי הבריטי, הנמצא בשולי שכונת גבעת שפירא (הגבעה הצרפתית).

בית הקברות המטופח, המוקדש לחללי מלחמת העולם הראשונה, דומה לבתי קברות צבאיים בריטיים אחרים, כמו בחיפה או בבאר שבע. בתחום בית הקברות נמצא עץ קטלב גדול ועתיק, שנודע בעבר כאחד הקטלבים היפים ביותר בישראל. בשנים האחרונות הותקף העץ ע"י פטרייה, ובמאמצים להצילו קוצץ העץ ואיבד מיופיו. מול הכניסה לבית הקברות נמצאת קפלת זיכרון לחיילים שנפלו במצרים ובארץ ישראל ואשר מקום קבורתם לא נודע.

מכאן נתקדם לעבר קמפוס האוניברסיטה. בדרכנו נחלוף על פני בית החולים הדסה

בכיכר הכניסה לאוניברסיטה העברית ניצבת פינת הנצחה ליחידת מצוף - היחידה הצבאית שאיישה את הר הצופים הנצור בשנים 1967-1949. בהסכם שביתת הנשק עם ירדן, נקבע כי הר הצופים יהיה אזור מפורז ללא נוכחות חיילים. הסדרי שביתת הנשק לא איפשרו את חידוש הפעילות האזרחית הסדירה בהר, והוא אוייש ע"י כוח צבאי קטן במסווה משטרתי, שהתמקם במבנים העזובים של האוניברסיטה ובית החולים. לפי הוראות הסכם שביתת הנשק הותרה שהייתם של 35 אזרחים ו- 85 שוטרים (בסה"כ 120 איש). הכפר עיסאוויה שלמרגלות ההר הוגדר רשמית כחלק מהשטח המפורז הישראלי, אך בפועל נשלט בידי ירדן. פעם בשבועיים עברו שיירות בין ירושלים העברית ובין הר הצופים הנצור, בפיקוח האו"ם. היחידה הקטנה גיבשה הווי משל עצמה, ומפקד ההר כונה "המלך". האזרחים ששהו בהר היו אנשי האוניברסיטה העברית שעסקו בעיקר במיון ופינוי ספרים וציוד מההר אל משכן האוניברסיטה החדש בגבעת רם. למרות הפיקוח הירדני, הצליחו אנשי היחידה להבריח להר הצופים ג'יפים, מרגמות, תותחים, מקלעים ועוד ציוד רב. היחידה פורקה לאחר שחרור ההר במלחמת ששת הימים.

כעת נתחיל את חלקו העיקרי של הסיור, במתחם האוניברסיטה העברית. הכניסה לאוניברסיטה מחייבת הצגת תעודה מזהה.

מסלול הטיול המוצע בתוך מתחם האוניברסיטה הוא מסלול מעגלי, החוזר לשער הראשי. אנו מציעים להתחיל בחלק ההיסטורי (מבני האוניברסיטה) ולסיים באתרי הגן הבוטני, אך כמובן ניתן ללכת בוריאציות אחרות.

אחרי שנלך כ- 300 מ' לאורך הכביש, נגיע לרמפה העולה לגשר הולכי רגל בין האוניברסיטה ובין הגן הבוטני. לפני הרמפה, כדאי להמשיך עוד כ- 20 מ' בכביש. משמאלנו נראה מערת קבורה ששימשה את משפחת נזיר בסוף תקופת הבית השני (המאה הראשונה לספירה). במערה התגלו 2 ארונות קבורה ו- 14 גלוסקמאות (תיבות אבן לאיסוף עצמות), רובן מעוטרות ועל חלקן כתובות בארמית. בכתובות אלו נזכרים חנניה בר יהונתן הנזיר, אשתו שלום ובני משפחה אחרים. נראה שמשפחה זו הייתה מהאמידות בירושלים. המערה נמצאה במרחק כ- 200 מ' מצפון-מערב אלינו, והועתקה בשלמותה לנקודה זו. במקום יש שילוט הסבר.

נחזור לרמפה ונעלה לכיוון האוניברסיטה. הבניין הראשון מימין, המשמש את הפקולטה למשפטים, הוא אחד ממספר מבנים היסטוריים בהם נפגוש במהלך הסיור. כדאי להיכנס לבניין ולהתרשם ממנו.

נשוב לרמפה ועתה נרד בין בניין הפקולטה למשפטים לבניין ישן נוסף (המשמש אף הוא כיום את הפקולטה למשפטים). בצידו הצפוני של הבניין חרוט השם "בית דוד וולפסון"'. הבניין שימש בעבר את הספרייה הלאומית (השוכנת כיום בגבעת רם ובעתיד תעבור לקריית הממשלה). בירידה נגיע לפארק צר וארוך בגבול הבניין הרב-תכליתי. מבנה זה הוא מבנה ארוך במיוחד ובעל מפלסים רבים, המשמש את הפקולטה למדעי הרוח. ההתמצאות במבנה אינה פשוטה כלל ועיקר, ולמי שאינו חייב - מומלץ שלא לשוטט בתוך המבנה.

בצידו השני של המבנה נמצאת תצפית לעבר העיר העתיקה. כדי להיכנס לתצפית, ביציאה מהמדרגות לצד בית דוד וולפסון, נפנה ב- 45 מעלות שמאלה לכיוון פסל הנראה במקום, וניכנס לבניין מאירסדורף. כאן נפנה מעט ימינה ובין בניין מאירסדורף ובניין פלורידה נזהה את הגישה למצפור.

ביציאה מהמבנה, נשלים את הקפת בית דוד וולפסון ונעלה לכיכר ננסי רייגן. עתה נפנה ימינה ונגיע אל בית הנכות לעתיקות היהודים, או בשמו המוכר יותר כיום - המכון לארכיאולוגיה. בצידו המזרחי של המבנה, בקיר הבניין, טבועה אבן עתיקה מהחומה השלישית. אבן זו נתגלתה בחפירות מצפון לעיר העתיקה, ושייכת לחומה ההיקפית סביב העיר בתקופת סוף ימי הבית השני. האבן שולבה בקיר הבניין המודרני. שילוט הסבר מכוון את המבקרים למקום האבן.

בקומת הקרקע של המכון לארכיאולוגיה יש תצוגת קבע של פריטים ארכיאולוגיים שונים, כמו גם העתקים של פריטים היסטוריים חשובים המוחזקים במוזיאונים זרים בעולם, ומומלץ לבקר בה.

נצא מהמכון לארכיאולוגיה, ונפנה ימינה. גרם מדרגות יוביל אותנו לרחבה ליד בניין טרומן. כאן נפנה שמאלה ועד מהרה נגיע אל האמפיתיאטרון. במקום זה, בצלע ההר הצופה לעבר מדבר יהודה, נערך טקס ייסוד האוניברסיטה העברית בז' בניסן תרפ"ה (1 באפריל 1925). מהמקום נשקף נוף מרהיב לעבר מדבר יהודה. חלקו העליון של המדרון נכלל בגן לאומי מורדות הר הצופים וברקע נוכל לראות את מעלה אדומים והר מונטר. בימים עם ראות טובה, נבחין בים המלח ובהרי מואב שמעבר לו.

לצד הכניסה לאמפיתיאטרון נעלה שמאלה בגרם מדרגות ונגיע לחורשת אורנים. ממזרח לחורשה נמצאים עוד שניים מהמבנים ההיסטוריים, מכון אינשטיין למתמטיקה ומשמאלו מבנה נוסף. שני המבנים משמשים כיום את המחלקה ללימודי יהדות. נשוב לחורשה ונפנה ימינה (צפונה) לעבר גרם מדרגות המוביל למעבר תת-קרקעי. במעבר נפנה שמאלה ועד מהרה נצא חזרה לכיכר ננסי רייגן בה היינו.

עתה נפנה ימינה בכיכר, נחלוף בצידו המזרחי של בית דוד וולפסון ונגיע שוב לגשר הולכי הרגל מעל הכביש. עתה נעבור בגשר וניכנס למתחם הגן הבוטני, שהוקם ביוזמתו של הבוטנאי אלכסנדר אייג.

בגן הבוטני נשתלו צמחי בר רבים, המייצגים את ארץ ישראל וסיני. בדומה למבנים ההיסטוריים, ראשיתו של הגן עוד בתקופת המנדט, אולם הוא נפגע קשות בשנות המצור וחודש לאחריהן.

שביל (סלול ברובו) עובר לכל אורך הדופן המערבית של הגן, עד לשער הכניסה לאוניברסיטה. בהזדמנות הראשונה נפנה ימינה, נחלוף לצד פינת הנצחה לחיילי ההנדסה הקרבית שפינו את המוקשים מהר הצופים עם שחרורו במלחמת ששת הימים, ונרד למפלס התחתון של הגן. כאן נפנה שמאלה ונמשיך במגמה כללית לכיוון צפון-מערב.

אחרי בריכת מים נגיע לחצר רחבת ידיים ובחזיתה מצוק עם מספר מערות קבורה חצובות. מערכת המערות נחשפה בשנת 1902 ונחפרה הן באותה תקופה והן לאחר הקמת האוניברסיטה. במקום התגלו שבע גלוסקמאות (תיבות אבן לאיסוף עצמות הנפטרים), אחת מהן נשאה כתובת ביוונית ובעברית ובה מוזכר השם "ניקנור". החוקר הצרפתי קלרמון-גאנו הציע לזהות את ניקנור עם אדם המוזכר במשנה כיהודי מאלכסנדריה שתרם את שערי הנחושת לשער המזרחי של בית המקדש השני. בשנות ה- 1930 הציע יו"ר הקק"ל, מנחם אוסישקין, להפוך את המקום לפנתיאון לאומי (בדומה לבית הקברות טרומפלדור), ושניים ממנהיגי הציונות נקברו כאן - יהודה לייב פינסקר ומנחם אוסישקין עצמו. לאחר מכן הוחלט על הפסקת הקבורה בשטחי האוניברסיטה. ניתן להיכנס לחלק מהמערות (אין צורך בפנס) ולהתרשם.

לאחר הביקור במערת ניקנור, נמשיך הלאה ונגיע למבנה שומרה משוחזר, חלקה המוקדשת לאבות צמחי התרבות ותצוגה צנועה של כלים חקלאיים לזכרם של דובי וערן שמיר ז"ל - אב ובנו שנפלו בשירותם הצבאי. במקום יש גם לוח הנצחה לזכר נופלי תקרית "גן שולמית" בשנת 1958. למרות שהר הצופים הוחזק בידי ישראל, הכוחות הישראליים לא שהו בקביעות בכל שטחי ההר, והריבונות בחלק מהשטח נשמרה ע"י סיורים תקופתיים, במספר מסלולים שונים. ב- 26 במאי 1958 טמנו חיילי הלגיון הירדני מארב לסיור ישראלי בשטח "גן שולמית" (כיום באזור הגן הבוטני). שטח זה היה "שטח מת" מבחינת הכוחות הישראליים, וחשוף לאש הלגיון הירדני. שניים מלוחמי הפטרול נהרגו, וכן שני לוחמים נוספים משני כוחות חילוץ, וכן יו"ר ועדת שביתת הנשק ישראל-ירדן שיצא לעזרת הלוחמים בשטח ונהרג עימם. שני לוחמים נוספים נפצעו. אחד הלוחמים שנהרגו, אליאב אלעשרי ז"ל, קיבל את צל"ש הרמטכ"ל על מאמציו לחילוץ הפצועים בתקרית. הליכה קצרה נוספת, תוביל אותנו אל מצפור הגן הבוטני.

מצפור זה משקיף לכיוון צפון-מזרח. למרגלותינו נראית שכונת עיסאוויה העויינת, ומעבר לה שולי מדבר יהודה והרי עמון שבעבר הירדן.

ניתן ואף מומלץ להמשיך ולשוטט בשבילי הגן הבוטני, בפרט בעונת הפריחה, אך לבסוף נצא משער האוניברסיטה בו נכנסנו.

לבעלי עניין מיוחד, אפשר לבקר במספר נקודות סמוכות (הנכללות בחישוב הקילומטראז').

כדי להגיע אליהן יש לפנות בכיכר הראשונה שמאלה, ובצומת הבאה לפנות ימינה ואח"כ שוב ימינה (מול הכניסה לאחד מהחניונים התת-קרקעיים של האוניברסיטה).

בחורשת האורנים המגודרת למרגלותינו שוכנים שני בתי קברות קטנים ומוזנחים.

הראשון הוא אחוזת הקבר של משפחת בנטוויץ' . השני הוא בית הקברות של המושבה האמריקאית.

לבית הקברות של משפחת בנטוויץ' ניתן להגיע בנתיב לא מוסדר העוקף את בית הקברות ממזרח ומצפון, כדי להיכנס אליו מהשער הפתוח בצידו המערבי. בבית קברות זה קבורים כתריסר מבני משפחת בנטוויץ' - משפחה יהודית ממוצא פולני שהתיישבה באנגליה. ראש המשפחה היה הרברט בנטוויץ', מחובבי ציון באנגליה באמצע המאה ה- 19 ובראשית המאה ה- 20. הוא נישא לשושנה סולומון, מוזיקאית, והזוג גידל 11 ילדים שקיבלו חינוך נוקשה במטרה שיגדלו להיות מוזיקאים מחוננים. שמונה מתוך 11 ילדים עלו לארץ ישראל, אך חלקם מתו בצעירותם או המירו את דתם. אחוזת הקבר הוקמה ביוזמתו של אחד הילדים, נורמן בנטוויץ', שהיה פרופסור באוניברסיטה העברית. אחות אחרת, ניטה, נישאה למיכאל לנגה, בן למשפחת סוחרים מגרמניה והשניים הקימו בשנת 1914 בזכרון יעקב אחוזה מרשימה - אחוזת לנגה. הזוג לא האריך ימים, והאחוזה עברה לאחות נוספת, ליליאן. בנה של ליליאן, דניאל, היה מוזיקאי מחונן אך התאבד בגיל 18. על שמו נקרא "בית דניאל" הסמוך לאחוזת לנגה בזכרון יעקב.

בית הקברות של המושבה האמריקאית סגור לרוב, וניתן להתרשם ממנו מבחוץ.

אם נמשיך לכיוון דרום-מערב, נגיע לגן ארוך וצר למרגלות הר הצופים. מכאן ניתן להשקיף לעבר העיר העתיקה, וכן יש בשטח מערות קבורה נוספות לאלו שפגשנו קודם.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

• פריחה עונתית בגן הבוטני - במרבית חודשי השנה, אך מומלץ בעיקר בחודשים מרץ-אפריל: אירוסים, רקפות, תורמוסים ועוד. העשבוני השולט כאן בחודש מרץ הינו תלתן תריסני.

שירותים למטיילים:

• חנייה בכחול לבן בכל מתחם הר הצופים.
• בתי קפה ומסעדות סטודנטים בתחום הקמפוס.
• שירותים ציבוריים ומי שתייה בתחום הקמפוס.

הערות ואזהרות:

• הכניסה לאוניברסיטה העברית מחייבת הצגת תעודה מזהה.

הצעות טיול בסביבת הר הצופים:

שביל ירושלים

שמורת ליפתא

מרוגם גנים לעין כרם

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

• ירושלים וכל נתיבותיה - הוצאת יד בן-צבי.
• במבוכי האוניברסיטה העברית - מאיר שלו.
• תקרית גן שולמית - באתר הגבורה.
• יחידת מצוף 247.
• הרברט בנטוויץ' - מאתר ויקיפדיה.
• משפחת בנטוויץ' ובית הקברות שלה בירושלים - מאתר "אהבת ירושלים".