קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "בית אל"
| שורה 40: | שורה 40: | ||
הגישה המומלצת לבית אל היא מכביש 60 (כביש גב ההר). | הגישה המומלצת לבית אל היא מכביש 60 (כביש גב ההר). | ||
| − | רצוי להגיע מירושלים. במחלף הגבעה הצרפתית יש לפנות לכיוון שכונת פסגת זאב. | + | רצוי להגיע מירושלים. במחלף הגבעה הצרפתית יש לפנות לכיוון שכונת פסגת זאב ולנסוע 2.5 ק"מ. |
| − | בפנייה השנייה לפסגת זאב, נפנה ימינה וניסע | + | בפנייה השנייה לפסגת זאב, נפנה ימינה לרחוב גידי פאגלין (המשנה את שמו לשדרות סיירת דוכיפת), וניסע 1.8 ק"מ עד למחסום חיזמא. |
מייד לאחר המחסום נפנה שמאלה בכיכר, נחלוף בפאתי הכפר חיזמא ונמשיך בכביש מפותל לעבר כיכר התנועה בכניסה ליישוב גבע בנימין (אדם). | מייד לאחר המחסום נפנה שמאלה בכיכר, נחלוף בפאתי הכפר חיזמא ונמשיך בכביש מפותל לעבר כיכר התנועה בכניסה ליישוב גבע בנימין (אדם). | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
מהכיכר יש לצאת ביציאה השנייה לעבר יישובי בנימין (היציאה הראשונה מובילה ליישוב אדם. היציאה השלישית מובילה לכביש סגור לאזרחים ישראליים, ובמקום יש שלטי אזהרה בולטים). | מהכיכר יש לצאת ביציאה השנייה לעבר יישובי בנימין (היציאה הראשונה מובילה ליישוב אדם. היציאה השלישית מובילה לכביש סגור לאזרחים ישראליים, ובמקום יש שלטי אזהרה בולטים). | ||
| − | הכביש יורד לעבר אזור התעשייה שער בנימין, ועולה לצומת הסמוכה ליישוב מגרון. נמשיך ישר בעלייה משמעותית, ולאחר | + | הכביש יורד לעבר אזור התעשייה שער בנימין, ועולה לצומת הסמוכה ליישוב מגרון. נמשיך ישר בעלייה משמעותית, ולאחר 9 ק"מ מכיכר אדם, נגיע ל"צומת הטי". במקום נמצא מאחז (ולמעשה יישוב) גבעת אסף. כאן נפנה שמאלה וניסע בכביש מפותל לעבר בית אל. |
| − | לאחר | + | לאחר 4 ק"מ נסיעה, נגיע לכיכר הנמצאת במרחק מאות מטרים מהבתים הצפוניים של העיר רמאללה. בכיכר נפנה ימינה (בצד השני יש מחסום), וניסע בכביש מתעקל דרך שטח ששימש בעבר את צה"ל, עד שער היישוב בית אל. |
משער היישוב נמשיך ישר (שדרות לוז). בכיכר השנייה (הגדולה) נפנה ימינה ונמשיך בעלייה לפי השילוט לאתר הארכיאולוגי/מקום חלום יעקב. | משער היישוב נמשיך ישר (שדרות לוז). בכיכר השנייה (הגדולה) נפנה ימינה ונמשיך בעלייה לפי השילוט לאתר הארכיאולוגי/מקום חלום יעקב. | ||
| − | הכביש עולה ומגיע לחנייה לצד בריכת מים גדולה בראש ההר. כאן נחנה. | + | הכביש עולה ומגיע לחנייה לצד בריכת מים גדולה בראש ההר. כאן נחנה - מרחק של 20 ק"מ ממחסום חיזמא. |
בשל קיום כבישים צדדיים המובילים לשטחי A ו- B, מומלץ שהנהג המוביל יכיר את מסלול הנסיעה (אין להסתמך על מכשירי ניווט באזור זה), וניתן גם לבצע את המסלול בתחבורה ציבורית (בסיוע קו אוטובוס מירושלים לבית אל). | בשל קיום כבישים צדדיים המובילים לשטחי A ו- B, מומלץ שהנהג המוביל יכיר את מסלול הנסיעה (אין להסתמך על מכשירי ניווט באזור זה), וניתן גם לבצע את המסלול בתחבורה ציבורית (בסיוע קו אוטובוס מירושלים לבית אל). | ||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
|מפה=beit_el.gif | |מפה=beit_el.gif | ||
|תיאור המסלול= | |תיאור המסלול= | ||
| − | [[תמונה: | + | [[תמונה:beit_el2.jpg|left|thumb|250px|שייח' בילאל]] |
| + | [[תמונה:beit_el3.jpg|left|thumb|250px|שייח' בילאל]] | ||
תחילה מומלץ לעלות לתצפית מגג בריכת המים. במקום הוסדר מצפור "שא נא עיניך" המציע תצפית מרהיבה על דרום השומרון וארץ בנימין. התצפית משולטת, ובמרכז הגג נמצאת רצפת פסיפס מודרנית, מעשה ידי מפעל הפסיפס בקיבוץ אילון. ניתן לזהות מכאן אתרים רבים, ובינהם הר בעל חצור, עפרה, הכפר עין יברוד הסמוך לעפרה, פאתי ירושלים וכמובן העיר רמאללה וסביבתה. כחצי ק"מ צפונית לנו, על פסגה נמוכה יותר, נראה קבר שייח' ציורי אליו נגיע בהמשך. | תחילה מומלץ לעלות לתצפית מגג בריכת המים. במקום הוסדר מצפור "שא נא עיניך" המציע תצפית מרהיבה על דרום השומרון וארץ בנימין. התצפית משולטת, ובמרכז הגג נמצאת רצפת פסיפס מודרנית, מעשה ידי מפעל הפסיפס בקיבוץ אילון. ניתן לזהות מכאן אתרים רבים, ובינהם הר בעל חצור, עפרה, הכפר עין יברוד הסמוך לעפרה, פאתי ירושלים וכמובן העיר רמאללה וסביבתה. כחצי ק"מ צפונית לנו, על פסגה נמוכה יותר, נראה קבר שייח' ציורי אליו נגיע בהמשך. | ||
| שורה 72: | שורה 73: | ||
הסימון השחור עובר בחלקו בכביש סלול, היורד במתינות צפונה. אחרי כ- 50 מ' נגיע לצומת שבילים אדום-שחור. נמשיך ישר עם הסימון השחור, נחלוף על פני צומת שבילים ירוק-שחור ולבסוף נגיע לאחר 350 מ' לחנייה, בצומת שבילים שחור-ירוק. | הסימון השחור עובר בחלקו בכביש סלול, היורד במתינות צפונה. אחרי כ- 50 מ' נגיע לצומת שבילים אדום-שחור. נמשיך ישר עם הסימון השחור, נחלוף על פני צומת שבילים ירוק-שחור ולבסוף נגיע לאחר 350 מ' לחנייה, בצומת שבילים שחור-ירוק. | ||
| − | הסימון השחור פונה שמאלה ומסתיים לאחר כ- 120 מ' במצפור הצופה מערבה, מעל הכפר דורא אל-קרע. | + | הסימון השחור פונה שמאלה ומסתיים לאחר כ- 120 מ' במצפור הצופה מערבה, מעל הכפר דורא אל-קרע. התואר "אל-קרע" מציין ירק דמוי דלעת, המכונה בעברית "קרא" והמגודל באזור זה. תוספת זו נועדה להבדיל את הכפר שלמרגלותינו מהעיירה הגדולה דורא (אדוריים) בהר חברון. |
לאחר התצפית נשוב חזרה לחנייה ועתה נמשיך עם הסימון הירוק. משמאלנו נמצא מבנה קבר שייח' ציורי, המוקדש לשייח' עבדאללה. המבנה הכיפתי הוא בעל שני חדרים, ובחדר הפנימי נמצאת גומחת תפילה הפונה לכיוון דרום-מזרח (לעבר מכה). לצד גומחת התפילה ובכניסה לחדר הפנימי, נמצאים ציורים פשוטים למדי בצבע אדום, המשלבים כפות תמרים. | לאחר התצפית נשוב חזרה לחנייה ועתה נמשיך עם הסימון הירוק. משמאלנו נמצא מבנה קבר שייח' ציורי, המוקדש לשייח' עבדאללה. המבנה הכיפתי הוא בעל שני חדרים, ובחדר הפנימי נמצאת גומחת תפילה הפונה לכיוון דרום-מזרח (לעבר מכה). לצד גומחת התפילה ובכניסה לחדר הפנימי, נמצאים ציורים פשוטים למדי בצבע אדום, המשלבים כפות תמרים. | ||
| שורה 99: | שורה 100: | ||
מכאן יורד השביל לעבר דרך הביטחון של בית אל. לפני שנחבור לדרך עצמה, מומלץ להמשיך ישר בשביל תחום באבנים, ולאחר עשרות מטרים נראה משמאלנו "חצר" ובה פתחים של חמש מערות קבורה עם כוכים. | מכאן יורד השביל לעבר דרך הביטחון של בית אל. לפני שנחבור לדרך עצמה, מומלץ להמשיך ישר בשביל תחום באבנים, ולאחר עשרות מטרים נראה משמאלנו "חצר" ובה פתחים של חמש מערות קבורה עם כוכים. | ||
| − | עם הגעתנו לדרך העפר נפנה ימינה ונתחיל לשוב חזרה דרומה. לצד הדרך יש מערת קבורה נוספת, וכן פורחים כאן באביב מספר שיחים גדולים של ורד הכלב. | + | עם הגעתנו לדרך העפר נפנה ימינה ונתחיל לשוב חזרה דרומה. לצד הדרך יש מערת קבורה נוספת, וכן פורחים כאן באביב מספר שיחים גדולים של ורד הכלב. ורד הכלב, כמו גם אלון התולע, אופייני לחורש לח "צפוני", ואכן - מאות מטרים ממערב לנו, במדרון היורד לדורא אל-קרע - נמצא החורש המפותח ביותר בכל יהודה ושומרון. לצערנו, חורש זה ([[שמורת דורא אל קרע]]) סגור כיום למטיילים ונמצא מעבר לגדר הביטחון של בית אל. |
הגדר המלווה את הדרך מסתיימת, ולאחר עוד כמה עשרות מטרים, נזהה על אחד מעמודי העץ צומת סימון "שקוף" הפונה ימינה. | הגדר המלווה את הדרך מסתיימת, ולאחר עוד כמה עשרות מטרים, נזהה על אחד מעמודי העץ צומת סימון "שקוף" הפונה ימינה. | ||
| שורה 111: | שורה 112: | ||
לאחר עשרות מטרים בשביל השחור לכיוון הרכב, מסתעף שמאלה סימון אדום בדרך עפר. | לאחר עשרות מטרים בשביל השחור לכיוון הרכב, מסתעף שמאלה סימון אדום בדרך עפר. | ||
| − | + | אורך השביל האדום 1.5 ק"מ והוא מהווה דרך מעגלית לרכב שטח, אופניים והולכי רגל, המקיפה את השלוחה המזרחית של ג'בל עורייטיס (בפסגת השלוחה עצמה יש אנטנת תקשורת גדולה). | |
| + | |||
| + | ההליכה בדרך מתונה ונוחה. במהלך ההליכה נשקיף לעבר שלוחת שייח' עבדאללה בה ביקרנו. לכיוון צפון, נראה ערוץ גדול ומעבר לו מצוק בו פעורה מערה. זוהי מערת אל-קוליה, כשני ק"מ צפונית אלינו. עד לאינתיפאדה הראשונה, היה כאן מסלול טיולים פופולארי שעבר בין עפרה ובין דורא אל-קרע. המערה, בלב מצוק בגובה 7 מ', הייתה אחת האטרקציות המרכזיות במסלול. כיום, לצערנו, הגישה למקום אינה בטוחה ולא מומלץ להגיע למקום באופן עצמאי אלא רק במסגרת סיורים נדירים באישור וליווי צבאי. במפות ישנות, מסומן מעבר תת קרקעי ממערה זו צפונה, למרכז הכפר יברוד (כקילומטר צפונה). סימון זה מקורו בטעות של עורכי המפות, ששמעו שמועה על מעבר תת קרקעי, ורשמו בתחילה "מעבר תת קרקעי משוער". המילה "משוער" נשמטה במהלך השנים, ורבים חיפשו לשווא את המעבר שאיננו. | ||
| + | |||
| + | לאחר כ- 550 מ' נפגוש דרך עפר המסתעפת שמאלה לעבר אנטנת תקשורת. נמשיך ישר, ואחרי כ- 100 מ' נפנה שמאלה בסימון "שקוף" היורד ומגיע לאחר 100 מ' נוספים למעיין שאינו מסומן במפות, והמכונה "עין דח"ש" - לציון בני נוער מבית אל בתקופת "דחיית שירות" ש"שיפצו" את המעיין ובנו כאן בריכת טבילה למרגלות המצוק. | ||
| + | |||
| + | עומק הבריכה, כאשר היא מלאה, 1.3 מ' ואורכה מאפשר שחייה. בצידה הצפוני נמצאת בריכה קטנטנה בה נובע המעיין עצמו, ויכולה להתאים כ"בריכת פעוטות". | ||
| + | |||
| + | במקום זה אין שירותי הצלה, והרחצה היא באחריות המטיילים בלבד. | ||
| + | |||
| + | למרגלות הבריכה יש סבך פטל ואחו בוצי, ומעבר להם ספסל הצופה מזרחה אל הנוף - הכפר עין יברוד והמצוקים המרשימים של וואדי מציית. | ||
| + | |||
| + | אחרי הפסקה מתבקשת בעין דח"ש, נשוב לדרך המסומנת אדום. הדרך מתעקלת ומקיפה את הגבעה. כחצי ק"מ אחרי עין דח"ש, פונה הדרך ימינה ומטפסת בתלילות לעבר במת ההר. כאן נמצאת צומת שבילים כחול-אדום. להולכי רגל, מומלץ להמשיך בשביל הכחול, היורד וחוצה ערוצון. מכאן ניכנס ליער אורנים וברושים לצד מספר מבנים. בקרחת יער, למרגלות מבנה לבנים, נמצאת '''גת חצובה''' מעל לשביל. מתקן זה שימש לדריכת ענבים בתהליך ייצור היין בתקופות קדומות. השימוש בגיתות נמשך דורות רבים, עד לכיבוש המוסלמי במאה השביעית, ובעקבותיו פסק ייצור יין בשומרון. נמשיך ונעבור אתר פיקניקים ובו שולחנות רבים, ולבסוף נצא לכביש עימו הגענו. ממש לצד הכביש נמצאת '''גת חצובה''' נוספת. שתי גיתות אלו זיכו את השביל הכחול בתוארו - "שביל הגיתות". | ||
| + | |||
| + | מכאן נפנה ימינה בכביש ולאחר 250 מ' נחזור לרכב. | ||
| + | |||
| + | למי שבחר לעלות בשביל האדום עד סופו - אחרי 100 מ' מצומת כחול-אדום, נגיע לצומת טי בה נפנה שמאלה. נמשיך 160 מ' למזלג עם דרך לאנטנה בפסגת הגבעה, עתה נפנה שוב שמאלה ולאחר 200 מ' נוספים נגיע לרכב הממתין. | ||
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | |פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | ||
| − | + | * פברואר-מרץ - פריחת [[רקפת מצויה]]. | |
| − | + | * מרץ-אפריל - פריחת [[נורית אסיה]], [[מרווה כחולה]], סחלב שלוש-שיניים, בן-סחלב צריפי, ורד הכלב, קידה שעירה, פשתה שעירה ורבים נוספים. | |
|שירותים למטיילים= | |שירותים למטיילים= | ||
| − | חנייה, מי שתייה, מדשאה ומצפור מסודר בתחילת המסלול. | + | * חנייה, מי שתייה, מדשאה ומצפור מסודר בתחילת המסלול. |
| − | בסוף שביל הגיתות (ליד הכביש) - מספר שולחנות פיקניק. | + | * בסוף שביל הגיתות (ליד הכביש) - מספר שולחנות פיקניק. |
|הערות ואזהרות= | |הערות ואזהרות= | ||
| שורה 127: | שורה 144: | ||
* אין שירותי הצלה במעיינות. הרחצה באחריות המשתמשים בלבד. | * אין שירותי הצלה במעיינות. הרחצה באחריות המשתמשים בלבד. | ||
* מפלס המים ואיכותם נתון לשינויים, בהתאם לזמן שחלף מאז הגשמים האחרונים. | * מפלס המים ואיכותם נתון לשינויים, בהתאם לזמן שחלף מאז הגשמים האחרונים. | ||
| + | * מומלץ להצטייד במשקפת לתצפית מבריכת המים וכן לתצפית לעבר מערת אל-קוליה. | ||
|הצעות טיול בסביבה= | |הצעות טיול בסביבה= | ||
גרסה מ־14:36, 30 במרץ 2013
| דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
מסלול טיול: בית אל
טיול רגלי באוויר פסגות בפאתי בית אל - אתר קדוש, מעיינות ופריחה עונתית.
- מסלול טיול
- אזור:השומרון ובנימין
- מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
- מיקום: ביישוב אלון מורה ובשוליו
- גישה:רגלית, אופניים
- שבילי טיול:יעודכן
- עונות ביקור:כל השנה
- שמורת טבע:לא
- רמת קושי:לכל המשפחה
- סוג מסלול:מעגלי
- כניסה: חינם
- אורך המסלול:4 ק"מ.
- תאריך ביצוע מסלול:29/3/2013
- תאריך ביקור אחרון בשטח:29/3/2013
ניקבת עין אל-כבירה, (עמית מנדלסון, 29/3/2013)
עוד אתרים בסביבה
רקע: בית אל
בית אל היא אחד היישובים הישראליים הוותיקים ביותר ביהודה ושומרון, מרחק כ- 25 ק"מ נסיעה מירושלים, ומוגדר כמועצה מקומית עצמאית.
בצידה הצפון-מזרחי של בית אל סומנו מספר שבילי טיול המציעים למטיילים את אחד המקומות הבודדים בגב ההר בהם ניתן לטייל באופן פשוט ולהתרשם מהנוף, הצומח והחי המקומיים.
איך להגיע:
הגישה המומלצת לבית אל היא מכביש 60 (כביש גב ההר).
רצוי להגיע מירושלים. במחלף הגבעה הצרפתית יש לפנות לכיוון שכונת פסגת זאב ולנסוע 2.5 ק"מ.
בפנייה השנייה לפסגת זאב, נפנה ימינה לרחוב גידי פאגלין (המשנה את שמו לשדרות סיירת דוכיפת), וניסע 1.8 ק"מ עד למחסום חיזמא.
מייד לאחר המחסום נפנה שמאלה בכיכר, נחלוף בפאתי הכפר חיזמא ונמשיך בכביש מפותל לעבר כיכר התנועה בכניסה ליישוב גבע בנימין (אדם).
מהכיכר יש לצאת ביציאה השנייה לעבר יישובי בנימין (היציאה הראשונה מובילה ליישוב אדם. היציאה השלישית מובילה לכביש סגור לאזרחים ישראליים, ובמקום יש שלטי אזהרה בולטים).
הכביש יורד לעבר אזור התעשייה שער בנימין, ועולה לצומת הסמוכה ליישוב מגרון. נמשיך ישר בעלייה משמעותית, ולאחר 9 ק"מ מכיכר אדם, נגיע ל"צומת הטי". במקום נמצא מאחז (ולמעשה יישוב) גבעת אסף. כאן נפנה שמאלה וניסע בכביש מפותל לעבר בית אל.
לאחר 4 ק"מ נסיעה, נגיע לכיכר הנמצאת במרחק מאות מטרים מהבתים הצפוניים של העיר רמאללה. בכיכר נפנה ימינה (בצד השני יש מחסום), וניסע בכביש מתעקל דרך שטח ששימש בעבר את צה"ל, עד שער היישוב בית אל.
משער היישוב נמשיך ישר (שדרות לוז). בכיכר השנייה (הגדולה) נפנה ימינה ונמשיך בעלייה לפי השילוט לאתר הארכיאולוגי/מקום חלום יעקב.
הכביש עולה ומגיע לחנייה לצד בריכת מים גדולה בראש ההר. כאן נחנה - מרחק של 20 ק"מ ממחסום חיזמא.
בשל קיום כבישים צדדיים המובילים לשטחי A ו- B, מומלץ שהנהג המוביל יכיר את מסלול הנסיעה (אין להסתמך על מכשירי ניווט באזור זה), וניתן גם לבצע את המסלול בתחבורה ציבורית (בסיוע קו אוטובוס מירושלים לבית אל).
אזהרה בטחונית:
| אזהרה בטחונית |
| המסלול נמצא מעבר לקו הירוק בעומק שטחי יהודה ושומרון, באזור רגיש מבחינה בטחונית.
כל טיול באזור זה, מחוץ לתחומי היישובים היהודיים וצירי הנסיעה המשמשים ישראלים, מחייב תיאום בטחוני עם צה"ל, ויידוע גורמי הביטחון ביישובים היהודיים הסמוכים. אין לבצע טיולי בדד, ורצוי שלפחות אחד המטיילים יהיה חמוש בנשק אישי. למי שאינו תושב האזור, מומלץ להימנע מנסיעה בכבישי האזור בשעות הלילה, וכן מומלץ לא להסתמך על תוכנות ניווט כדי להתמצא בכבישי האזור. בשבתות ובחגים, התנועה האזרחית הישראלית בכבישי האזור דלילה, ומרבית היישובים היהודיים באזור סגורים למטיילים. התנאים הבטחוניים באזור עלולים להשתנות, ויש להיות ערניים למצב הבטחוני העדכני בטרם היציאה למסלול. |
| אין לראות בתיאור המסלול משום המלצה לביצועו. |
תיאור מסלול הטיול:
| פרטי מסלול |
|---|
|
|
|
תחילה מומלץ לעלות לתצפית מגג בריכת המים. במקום הוסדר מצפור "שא נא עיניך" המציע תצפית מרהיבה על דרום השומרון וארץ בנימין. התצפית משולטת, ובמרכז הגג נמצאת רצפת פסיפס מודרנית, מעשה ידי מפעל הפסיפס בקיבוץ אילון. ניתן לזהות מכאן אתרים רבים, ובינהם הר בעל חצור, עפרה, הכפר עין יברוד הסמוך לעפרה, פאתי ירושלים וכמובן העיר רמאללה וסביבתה. כחצי ק"מ צפונית לנו, על פסגה נמוכה יותר, נראה קבר שייח' ציורי אליו נגיע בהמשך.
ההר עצמו, עליו אנו נמצאים, נקרא בערבית ג'בל עורייטיס וגובהו 909 מ' - אחת הפסגות הגבוהות ביותר בשומרון, והגבוהה ביותר בה ניתן לבקר ללא תיאום בטחוני מיוחד.
נרד חזרה לחנייה. מכאן יוצאים שני שבילי הליכה, האחד מסומן שחור ופונה צפונה לעבר קבר שייח' עבדאללה, והשני מסומן אדום ופונה מזרחה לעבר עין דח"ש. נשים לב כי בנוסף לשני שבילים אלו, מסתעפת לצפון-צפון-מערב דרך גישה לשכונת "פסגת יעקב", שאינה נכללת במסלול. כמו כן, תחילתו של הסימון האדום אינה ברורה, ולכן מומלץ תחילה לטייל באזור שייח' עבדאללה, ומשם לפנות בסימון האדום לעין דח"ש ולשוב אל החנייה (בין אם ישירות או דרך שביל הגיתות, המסתיים מעט מדרום לחנייה).
הסימון השחור עובר בחלקו בכביש סלול, היורד במתינות צפונה. אחרי כ- 50 מ' נגיע לצומת שבילים אדום-שחור. נמשיך ישר עם הסימון השחור, נחלוף על פני צומת שבילים ירוק-שחור ולבסוף נגיע לאחר 350 מ' לחנייה, בצומת שבילים שחור-ירוק.
הסימון השחור פונה שמאלה ומסתיים לאחר כ- 120 מ' במצפור הצופה מערבה, מעל הכפר דורא אל-קרע. התואר "אל-קרע" מציין ירק דמוי דלעת, המכונה בעברית "קרא" והמגודל באזור זה. תוספת זו נועדה להבדיל את הכפר שלמרגלותינו מהעיירה הגדולה דורא (אדוריים) בהר חברון.
לאחר התצפית נשוב חזרה לחנייה ועתה נמשיך עם הסימון הירוק. משמאלנו נמצא מבנה קבר שייח' ציורי, המוקדש לשייח' עבדאללה. המבנה הכיפתי הוא בעל שני חדרים, ובחדר הפנימי נמצאת גומחת תפילה הפונה לכיוון דרום-מזרח (לעבר מכה). לצד גומחת התפילה ובכניסה לחדר הפנימי, נמצאים ציורים פשוטים למדי בצבע אדום, המשלבים כפות תמרים.
לצד קבר השייח' נמצאים שלושה משטחי סלע, שהגדול שבהם בין רחבת החנייה ובין הקבר. שניים נוספים נמצאים מעט צפונה. משטחים אלו שימשו כנראה לצרכי פולחן (במות אבן), וייתכן גם ששימשו כגרנות בעת קציר החיטים. בצד ימין נמצא עץ גדול ועתיק של אלון התולע, מין הגדל באזורים גבוהים. אלון נוסף (לא מרשים) נמצא בצידו המערבי של הקבר.
מכלול זה של קבר, משטחי סלע ועצים עתיקים, רומז לקדושת המקום. קדושה זו, כפי הנראה, מצביעה על מסורות עתיקות. ואכן, בסיפורי התנ"ך יש התייחסויות רבות לפולחן בבמות, פולחן שלרוב היה במקומות גבוהים ולצד עצים עתיקים - "סְבִיבוֹת מִזְבְּחוֹתֵיהֶם; אֶל כָּל-גִּבְעָה רָמָה בְּכֹל רָאשֵׁי הֶהָרִים, וְתַחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן וְתַחַת כָּל-אֵלָה עֲבֻתָּה, מְקוֹם אֲשֶׁר נָתְנוּ-שָׁם רֵיחַ נִיחֹחַ, לְכֹל גִּלּוּלֵיהֶם" (יחזקאל ו', י"ג). על אחז מלך יהודה נאמר "וַיְזַבֵּחַ וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת, וְעַל-הַגְּבָעוֹת, וְתַחַת, כָּל-עֵץ רַעֲנָן." (דברי הימים ב', כ"ח, ד'), ואפילו בתקופתם של מלכים שעשו הישר בעיני ה', כגון יואש ועוזיהו, נאמר "רַק הַבָּמוֹת, לֹא-סָרוּ: עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים, בַּבָּמוֹת." (מלכים ב', ט"ו, ג'). בימי המלך חזקיהו נהרסו הבמות, אולם מנשה בנו שב והקימן.
בית אל הייתה אחד מאתרי הפולחן החשובים ביותר בתולדות הארץ, החל מימי יעקב אבינו.
כדאי להצטייד בספר תנ"ך ולקרוא כאן שני פרקים בולטים, בראשית כ"ח בו מסופר על חלום יעקב, וקריאת שם המקום בית אל, ובראשית ל"ה בו מסופר על הקמת המזבח בבית אל - "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-יַעֲקֹב, קוּם עֲלֵה בֵית-אֵל וְשֶׁב-שָׁם; וַעֲשֵׂה-שָׁם מִזְבֵּחַ--לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ, בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ".
עם פילוג הממלכה בימי רחבעם מלך יהודה וירבעם מלך ישראל, הקים ירבעם שני מרכזי פולחן כתחליף למקדש בירושלים, האחד בדן והשני בבית אל (מלכים א' י"ב - והמשך הסיפור במלכים א' י"ג). הפולחן בבית אל הופסק בימי המלך יאשיהו, ובכך נסגר המעגל שמסופר במלכים א' י"ב-י"ג: "וְגַם אֶת-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית-אֵל, הַבָּמָה אֲשֶׁר עָשָׂה יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת-יִשְׂרָאֵל--גַּם אֶת-הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא וְאֶת-הַבָּמָה, נָתָץ; וַיִּשְׂרֹף אֶת-הַבָּמָה הֵדַק לְעָפָר, וְשָׂרַף אֲשֵׁרָה." (מלכים ב', כ"ג, ט"ו).
הכפר ביתין הנמצא על הרכס מדרום-מזרח לנו (מוסתר ברובו ע"י גב הרכס), שומר על שמה של בית אל המקראית. מסורות קדומות מזהות את אתר חלום יעקב (ואתר המזבח בבית אל) במקום הנקרא בורג' ביתין, בשולי כביש 60. עם זאת, חוקר ארץ ישראל זאב וילנאי, ובעקבותיו תושב בית אל, חגי בן-ארצי, הציעו לזהות את מקום הפולחן הקדום דווקא כאן באתר שייח' עבדאללה - מה שהוביל לכינוי המקום בפי תושבי בית אל "אתר חלום יעקב".
מנקודה זו, יורד השביל המסומן ירוק וחולף לצד שלל ממצאים ארכיאולוגיים וביניהם שומרה ומקווה. באביב שופע האזור פריחה רבה, בפרט נורית אסיה, סחלב שלוש-השיניים ובן-סחלב צריפי. כמו כן יש כאן פרטים בודדים של מרווה כחולה.
בירידה נמצאות מערות רבות. בירידת הטראסה הראשונה, סימון "שקוף" (שני פסים לבנים ללא פס צבע ביניהם) מפנה ימינה לעבר שתי מערות קטנות, בשנייה מביניהן נמצאת נביעה קטנה.
נחזור לשביל ונרד טראסה נוספת. אחרי עשרות מטרים, נראה מערה בעלת שני פתחים מימין לשביל. במערה זו נובע עין עבדאללה, וניתן להיכנס מהפתח הימני ולהתרשם מבריכת המים הציורית. המים אינם עמוקים (ונכון לאביב 2013, נמצא במים פגר בע"ח - כך שהמקום אינו מומלץ לטבילה).
לאחר עין עבדאללה, יורד השביל טראסה אחת נוספת ופונה שמאלה. כאן נמצא פתח מערה נוספת, בה נמצאים שרידי בית בד קדום.
מכאן יורד השביל לעבר דרך הביטחון של בית אל. לפני שנחבור לדרך עצמה, מומלץ להמשיך ישר בשביל תחום באבנים, ולאחר עשרות מטרים נראה משמאלנו "חצר" ובה פתחים של חמש מערות קבורה עם כוכים.
עם הגעתנו לדרך העפר נפנה ימינה ונתחיל לשוב חזרה דרומה. לצד הדרך יש מערת קבורה נוספת, וכן פורחים כאן באביב מספר שיחים גדולים של ורד הכלב. ורד הכלב, כמו גם אלון התולע, אופייני לחורש לח "צפוני", ואכן - מאות מטרים ממערב לנו, במדרון היורד לדורא אל-קרע - נמצא החורש המפותח ביותר בכל יהודה ושומרון. לצערנו, חורש זה (שמורת דורא אל קרע) סגור כיום למטיילים ונמצא מעבר לגדר הביטחון של בית אל.
הגדר המלווה את הדרך מסתיימת, ולאחר עוד כמה עשרות מטרים, נזהה על אחד מעמודי העץ צומת סימון "שקוף" הפונה ימינה.
סימון זה מוביל לאחר כ- 100 מ', כולל עלייה על דרדרת סלעים, לעבר מערת קבורה עם כוכים, בתוכה נובע מעיין קטן נוסף.
נחזור באותה דרך לשביל, ונעלה לצומת השבילים שחור-ירוק.
מכאן, לאחר סיבוב של כשני ק"מ, המרחק לרכב קצר ביותר, אך מומלץ לבצע סיבוב נוסף של עוד כשני ק"מ.
לאחר עשרות מטרים בשביל השחור לכיוון הרכב, מסתעף שמאלה סימון אדום בדרך עפר.
אורך השביל האדום 1.5 ק"מ והוא מהווה דרך מעגלית לרכב שטח, אופניים והולכי רגל, המקיפה את השלוחה המזרחית של ג'בל עורייטיס (בפסגת השלוחה עצמה יש אנטנת תקשורת גדולה).
ההליכה בדרך מתונה ונוחה. במהלך ההליכה נשקיף לעבר שלוחת שייח' עבדאללה בה ביקרנו. לכיוון צפון, נראה ערוץ גדול ומעבר לו מצוק בו פעורה מערה. זוהי מערת אל-קוליה, כשני ק"מ צפונית אלינו. עד לאינתיפאדה הראשונה, היה כאן מסלול טיולים פופולארי שעבר בין עפרה ובין דורא אל-קרע. המערה, בלב מצוק בגובה 7 מ', הייתה אחת האטרקציות המרכזיות במסלול. כיום, לצערנו, הגישה למקום אינה בטוחה ולא מומלץ להגיע למקום באופן עצמאי אלא רק במסגרת סיורים נדירים באישור וליווי צבאי. במפות ישנות, מסומן מעבר תת קרקעי ממערה זו צפונה, למרכז הכפר יברוד (כקילומטר צפונה). סימון זה מקורו בטעות של עורכי המפות, ששמעו שמועה על מעבר תת קרקעי, ורשמו בתחילה "מעבר תת קרקעי משוער". המילה "משוער" נשמטה במהלך השנים, ורבים חיפשו לשווא את המעבר שאיננו.
לאחר כ- 550 מ' נפגוש דרך עפר המסתעפת שמאלה לעבר אנטנת תקשורת. נמשיך ישר, ואחרי כ- 100 מ' נפנה שמאלה בסימון "שקוף" היורד ומגיע לאחר 100 מ' נוספים למעיין שאינו מסומן במפות, והמכונה "עין דח"ש" - לציון בני נוער מבית אל בתקופת "דחיית שירות" ש"שיפצו" את המעיין ובנו כאן בריכת טבילה למרגלות המצוק.
עומק הבריכה, כאשר היא מלאה, 1.3 מ' ואורכה מאפשר שחייה. בצידה הצפוני נמצאת בריכה קטנטנה בה נובע המעיין עצמו, ויכולה להתאים כ"בריכת פעוטות".
במקום זה אין שירותי הצלה, והרחצה היא באחריות המטיילים בלבד.
למרגלות הבריכה יש סבך פטל ואחו בוצי, ומעבר להם ספסל הצופה מזרחה אל הנוף - הכפר עין יברוד והמצוקים המרשימים של וואדי מציית.
אחרי הפסקה מתבקשת בעין דח"ש, נשוב לדרך המסומנת אדום. הדרך מתעקלת ומקיפה את הגבעה. כחצי ק"מ אחרי עין דח"ש, פונה הדרך ימינה ומטפסת בתלילות לעבר במת ההר. כאן נמצאת צומת שבילים כחול-אדום. להולכי רגל, מומלץ להמשיך בשביל הכחול, היורד וחוצה ערוצון. מכאן ניכנס ליער אורנים וברושים לצד מספר מבנים. בקרחת יער, למרגלות מבנה לבנים, נמצאת גת חצובה מעל לשביל. מתקן זה שימש לדריכת ענבים בתהליך ייצור היין בתקופות קדומות. השימוש בגיתות נמשך דורות רבים, עד לכיבוש המוסלמי במאה השביעית, ובעקבותיו פסק ייצור יין בשומרון. נמשיך ונעבור אתר פיקניקים ובו שולחנות רבים, ולבסוף נצא לכביש עימו הגענו. ממש לצד הכביש נמצאת גת חצובה נוספת. שתי גיתות אלו זיכו את השביל הכחול בתוארו - "שביל הגיתות".
מכאן נפנה ימינה בכביש ולאחר 250 מ' נחזור לרכב.
למי שבחר לעלות בשביל האדום עד סופו - אחרי 100 מ' מצומת כחול-אדום, נגיע לצומת טי בה נפנה שמאלה. נמשיך 160 מ' למזלג עם דרך לאנטנה בפסגת הגבעה, עתה נפנה שוב שמאלה ולאחר 200 מ' נוספים נגיע לרכב הממתין.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
- פברואר-מרץ - פריחת רקפת מצויה.
- מרץ-אפריל - פריחת נורית אסיה, מרווה כחולה, סחלב שלוש-שיניים, בן-סחלב צריפי, ורד הכלב, קידה שעירה, פשתה שעירה ורבים נוספים.
שירותים למטיילים:
- חנייה, מי שתייה, מדשאה ומצפור מסודר בתחילת המסלול.
- בסוף שביל הגיתות (ליד הכביש) - מספר שולחנות פיקניק.
הערות ואזהרות:
- המסלול נמצא מעבר לקו הירוק, ובאזור רגיש מבחינה בטחונית. מומלץ להימנע מטיול בדד באזור.
- מסלול הנסיעה עובר בעומק השומרון, בכבישים שקטים יחסית. עם זאת, לעיתים מתרחשים אירועים של יידוי אבנים. מומלץ להימנע מנסיעה ברכב בודד בשטח.
- היישוב דתי, ולכן אין לבצע את המסלול בשבתות ובמועדי ישראל.
- אין שירותי הצלה במעיינות. הרחצה באחריות המשתמשים בלבד.
- מפלס המים ואיכותם נתון לשינויים, בהתאם לזמן שחלף מאז הגשמים האחרונים.
- מומלץ להצטייד במשקפת לתצפית מבריכת המים וכן לתצפית לעבר מערת אל-קוליה.
הצעות טיול בסביבת בית אל:
 |
 |
 |