הבדלים בין גרסאות בדף "עמודי עמרם"
שורה 10: | שורה 10: | ||
|מיקום=כ- 10 ק"מ צפונית לאילת | |מיקום=כ- 10 ק"מ צפונית לאילת | ||
|גישה=רגלית | |גישה=רגלית | ||
− | |שבילי_טיול= | + | |שבילי_טיול=כחול 20462 |
|עונות_ביקור=כל השנה | |עונות_ביקור=כל השנה | ||
|שמורת_טבע=כן | |שמורת_טבע=כן | ||
שורה 25: | שורה 25: | ||
כ-2 ק"מ נוספים ואנו עוברים גבעות שחורות מרהיבות - "גבעות בהט", אבן המוזכרת במגילת אסתר. ניתן לעצור ולהתבונן בגבעות היפות הללו ולחפש מחשופי חרסיות. | כ-2 ק"מ נוספים ואנו עוברים גבעות שחורות מרהיבות - "גבעות בהט", אבן המוזכרת במגילת אסתר. ניתן לעצור ולהתבונן בגבעות היפות הללו ולחפש מחשופי חרסיות. | ||
− | ממשיכים בדרך העפר הכחולה העוברת באזור הררי. עוברים את חניון הלילה גבעת יוכבד (מס' 3 במפה). מי שרוצה להדליק מדורה - זה המקום. | + | ממשיכים בדרך העפר הכחולה העוברת באזור הררי בבקעת עמרם. עוברים את חניון הלילה גבעת יוכבד (מס' 3 במפה). מי שרוצה להדליק מדורה - זה המקום. |
כק"מ לאחר החניון מתחלף הסימון מכחול לשחור, ותוך זמן קצר מגיעים לרחבת חנייה (מס' 4). כאן חונים. | כק"מ לאחר החניון מתחלף הסימון מכחול לשחור, ותוך זמן קצר מגיעים לרחבת חנייה (מס' 4). כאן חונים. | ||
שורה 44: | שורה 44: | ||
הסלעים האדומים עשירים בברזל, שעם חשיפתו לחמצן מאדים את הקרקע, ואילו גווני הירוק מעידים על קיום נחושת או חרסית בקרקע. | הסלעים האדומים עשירים בברזל, שעם חשיפתו לחמצן מאדים את הקרקע, ואילו גווני הירוק מעידים על קיום נחושת או חרסית בקרקע. | ||
− | עמודי עמרם עצמם מתנשאים לגובה | + | בדרך בולטים מחשופי אבן חול מפוספסת. |
+ | |||
+ | עמודי עמרם עצמם מתנשאים לגובה כ- 15 מטרים. השם עמרם מקורו בעברות השם הערבי של הנחל - ואדי עמראני. כדי לא להשאיר את עמרם לבד בשטח, נקראה הגבעה הסמוכה על שם אשתו - גבעת יוכבד. | ||
+ | |||
+ | בדומה ל[[לב פארק תמנע|עמודי שלמה]], גם עמודי עמרם נוצרו כתוצאה מבלייה על ידי מים שחדרו בסדקים אנכיים במצוק. | ||
אחרי הביקור חוזרים באותה הדרך שבאנו אל הרכב. | אחרי הביקור חוזרים באותה הדרך שבאנו אל הרכב. | ||
שורה 50: | שורה 54: | ||
|אפשרויות נוספות= | |אפשרויות נוספות= | ||
למיטיבי לכת, ניתן לצאת מחניון עמודי עמרם למסלול מעגלי למיטיבי לכת ב"נחל אמיר" וב"נחל שחורת צפוני" (אין לבצע מסלול זה בקיץ). | למיטיבי לכת, ניתן לצאת מחניון עמודי עמרם למסלול מעגלי למיטיבי לכת ב"נחל אמיר" וב"נחל שחורת צפוני" (אין לבצע מסלול זה בקיץ). | ||
+ | |||
+ | בדרך ניתן להבחין באתרים קדומים של כריית נחושת. | ||
+ | |||
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | |פריחה ומוקדי עניין עונתיים= |
גרסה מ־18:43, 12 בינואר 2012
דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
טיול: עמודי עמרם עמודים מרשימים באבן חול צבעונית. | |
|
עמודי עמרם |
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-top */ google_ad_slot = "5100266243"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>
מסלול הטיול: עמודי עמרם
פרטי מסלול |
---|
|
המסלול בוצע ע"י גיא נתנאל מעיין ומפורסם באדיבותו.
הולכים בערוצו המרהיב של נחל עמרם, במסלול "הלוך ושוב" (500 מ' לכל כיוון).
בדרכנו נשים לב למסלע הססגוני. הסלעים השחורים הם סלעי גרניט (סלעי יסוד), בהם ניתן לפגוש בארץ רק באזור אילת - תמנע, ונוכחותם מזכירה לנו שאנו נמצאים בגוש גדול של סלעים אלו - מסיב אילת, בפי הגיאולוגים.
הסלעים האדומים עשירים בברזל, שעם חשיפתו לחמצן מאדים את הקרקע, ואילו גווני הירוק מעידים על קיום נחושת או חרסית בקרקע.
בדרך בולטים מחשופי אבן חול מפוספסת.
עמודי עמרם עצמם מתנשאים לגובה כ- 15 מטרים. השם עמרם מקורו בעברות השם הערבי של הנחל - ואדי עמראני. כדי לא להשאיר את עמרם לבד בשטח, נקראה הגבעה הסמוכה על שם אשתו - גבעת יוכבד.
בדומה לעמודי שלמה, גם עמודי עמרם נוצרו כתוצאה מבלייה על ידי מים שחדרו בסדקים אנכיים במצוק.
אחרי הביקור חוזרים באותה הדרך שבאנו אל הרכב.
אפשרויות נוספות:
למיטיבי לכת, ניתן לצאת מחניון עמודי עמרם למסלול מעגלי למיטיבי לכת ב"נחל אמיר" וב"נחל שחורת צפוני" (אין לבצע מסלול זה בקיץ).
בדרך ניתן להבחין באתרים קדומים של כריית נחושת.
איך להגיע:
ההגעה: הבאים מאילת יצטרכו לנסוע בכביש 90 עד באר אורה ולחזור בכביש דרומה כ8.5 ק"מ. המקום היפה שווה את הארכת הדרך. כ-900 מ' אחרי תמרור הק"מ ה-21 בכביש 90 - רואים שלטים חומים גדולים - "לעמודי עמרם" ול"קניון שחורת" (מס' 1 במפה המצורפת). פונים ימינה בדרך עפר הטובה לכל כלי הרכב המסומנת בכחול. הנסיעה מעט איטית בשל "פסי הרעדה" שיצרה הרוח על דרך העפר, המכונים "קורדרוי", ובעברית תקנית "גליונים" בשל צורתם הגלית. אין להיבהל מהקורדרוי, אלא להמשיך בנסיעה איטית ומדודה. לאחר כ-2 ק"מ מגיעים לפיצול דרכי עפר ליד שלט מידע (מס' 2 במפה). ניתן לרדת ולהתבונן בשלט המציג את נקודות העניין באזור. אנו ממשיכים עם הדרך בסימון כחול. כ-2 ק"מ נוספים ואנו עוברים גבעות שחורות מרהיבות - "גבעות בהט", אבן המוזכרת במגילת אסתר. ניתן לעצור ולהתבונן בגבעות היפות הללו ולחפש מחשופי חרסיות.
ממשיכים בדרך העפר הכחולה העוברת באזור הררי בבקעת עמרם. עוברים את חניון הלילה גבעת יוכבד (מס' 3 במפה). מי שרוצה להדליק מדורה - זה המקום. כק"מ לאחר החניון מתחלף הסימון מכחול לשחור, ותוך זמן קצר מגיעים לרחבת חנייה (מס' 4). כאן חונים.
ניתן להגיע לאתר גם במסגרת טיול בשביל ישראל. כיון שהגישה משביל ישראל למסלול זה כרוכה בירידה ועלייה תלולות, מומלץ לשלב זאת עם לינה בחניון הלילה הסמוך לעמודי עמרם.
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-middle */ google_ad_slot = "8969119389"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
במסלול אין מוקדי עניין עונתיים.
שירותים למטיילים:
- חנייה בתחילת המסלול.
- חניון לילה ליד גבעת בהט.
הערות ואזהרות:
- בקיץ ובסתיו חם מאד באזור, ובעונות אלו המסלול מומלץ רק השכם בבוקר או לקראת שקיעה.
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444";
/* inature-bottom */
google_ad_slot = "2039121510";
google_ad_width = 728;
google_ad_height = 90;
//-->
<script type="text/javascript"
src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js">
</script>
</adsense>