קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "נחל גשרון"
| (14 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
<meta name="keywords" content="נחל גשרון"></meta> | <meta name="keywords" content="נחל גשרון"></meta> | ||
<meta name="description" content="נחל גשרון - קניון עמוק המתחתר בסלעי גרניט ואבן חול לאורך גבול מצרים, הנחשב לגרנד פינאלה של שביל ישראל."></meta> | <meta name="description" content="נחל גשרון - קניון עמוק המתחתר בסלעי גרניט ואבן חול לאורך גבול מצרים, הנחשב לגרנד פינאלה של שביל ישראל."></meta> | ||
| + | {{פירורי לחם|[[טיולים בדרום]]|[[טיולים בהרי אילת ובדרום הערבה]]}} | ||
{{מסלולי טיול | {{מסלולי טיול | ||
| + | |נצ=29.56121, 34.88179 | ||
| + | |Display map=yes | ||
| + | |Tags=מדבר, קווי, תצפיות, דרגיות, אתגרי, שביל ישראל, מומלץ האתר | ||
|סקירה=נחל גשרון - קניון עמוק המתחתר בסלעי גרניט ואבן חול לאורך גבול מצרים, הנחשב ל"גרנד פינאלה" של [[שביל ישראל]]. | |סקירה=נחל גשרון - קניון עמוק המתחתר בסלעי גרניט ואבן חול לאורך גבול מצרים, הנחשב ל"גרנד פינאלה" של [[שביל ישראל]]. | ||
|תמונה=wadi_gishron1.jpg | |תמונה=wadi_gishron1.jpg | ||
| שורה 10: | שורה 13: | ||
|אזור=הרי אילת ודרום הערבה | |אזור=הרי אילת ודרום הערבה | ||
|מפת_סימון_שבילים=20 - הרי אילת | |מפת_סימון_שבילים=20 - הרי אילת | ||
| − | |מיקום=כ- | + | |מיקום=כ- 10 ק"מ צפונית-מערבית לאילת |
|גישה=רגלית | |גישה=רגלית | ||
| − | |שבילי_טיול= | + | |שבילי_טיול=שחור 20569, כחול 20570, שחור 20564, אדום 20574, שחור 20565, ירוק 20566 |
|עונות_ביקור=כל השנה | |עונות_ביקור=כל השנה | ||
|שמורת_טבע=כן | |שמורת_טבע=כן | ||
| שורה 20: | שורה 23: | ||
|תאריך_ביצוע_מסלול=23/2/2016 | |תאריך_ביצוע_מסלול=23/2/2016 | ||
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=23/2/2016 | |תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=23/2/2016 | ||
| − | |1=[[ | + | |1=[[נחל שלמה]] |
|2=[[הר צפחות]] | |2=[[הר צפחות]] | ||
|3=[[עין נטפים]] | |3=[[עין נטפים]] | ||
| שורה 27: | שורה 30: | ||
|6=[[אתר לאומי אום רשרש]] | |6=[[אתר לאומי אום רשרש]] | ||
|7=[[שמורת הרי אילת]] | |7=[[שמורת הרי אילת]] | ||
| − | |8=[[ | + | |8=[[מוזיאון אילת עירי]] |
|9=[[שמורת ערבת עברונה]] | |9=[[שמורת ערבת עברונה]] | ||
|10=[[שמורת חולות סמר]] | |10=[[שמורת חולות סמר]] | ||
|רקע כללי= | |רקע כללי= | ||
[[תמונה:wadi_gishron2.jpg|left|thumb|200px|נחל גשרון, פברואר 2016]] | [[תמונה:wadi_gishron2.jpg|left|thumb|200px|נחל גשרון, פברואר 2016]] | ||
| − | נחל גשרון הינו אחד הנחלים היפים ביותר בישראל, ובו עובר חלקו האחרון של [[שביל ישראל]] בהרי אילת. | + | נחל גשרון הינו אחד הנחלים היפים ביותר בישראל, ובו עובר חלקו האחרון של [[שביל ישראל]] בהרי אילת. הערוץ מתחתר בשכבות סלע מגוונות, גרניט, אבני חול וגיר, דבר המוסיף ליופיו של המסלול. |
| + | |||
| + | סיפורו של הנחל מאז ראשית המאה ה- 20' כרוך בסיפור קביעת הגבול בן ארץ ישראל ומצרים. קו הגבול נקבע כתוצאה מהסכמים קולוניאליים בין בריטניה (ששלטה במצרים) והשלטון העות'מאני ששלט בארץ ישראל. כתוצאה מלחצים בריטיים, הועבר הגבול בשנת 1906 מרפיח לעבר טאבה, ללא היגיון טופוגרפי רב ובהעדר מחשבה כלשהי על תנועת בני אדם לאורך קו הגבול. למעט מיקום אבני גבול בראשי הגבעות, לא סומן הגבול בשטח. קו גבול זה חוצה את נחל גשרון בחלקיו התלולים ביותר, ומשאיר את מורד הנחל בשטחי סיני, כולל מקור המים היחיד באזור - ת'מילת טאבה, אזור של מי תהום גבוהים. מדיניותם של הבריטים בקביעת קו הגבול נועדה, מעבר לשליטה על מקסימום שטח, להעביר כמה שיותר מקורות מים לאורך הגבול לשליטתם, ובשטחים העות'מאניים נותרו מקורות מים ספורים בלבד. | ||
| + | |||
| + | מאז ועד למלחמת ששת הימים, היווה נחל גשרון אזור גבול, שחלקו אינו נגיש למטיילים. | ||
| + | |||
| + | עם חתימת הסכם השלום בין ישראל ומצרים בשנת 1982, אישרו שתי המדינות את תקפותו של קו הגבול הקולוניאליסטי, אלא שהתעוררה מחלוקת לגבי מספר נקודות לאורך הגבול, ובראשן אזור טאבה, שמדינת ישראל התעקשה להמשיך ולהחזיק בו, כולל תא שטח של כמה קילומטרים רבועים סביב קניון נחל גשרון, דבר שאיפשר למטיילים להמשיך ולבקר באזור. באביב 1989, כתוצאה מבוררות בינלאומית, נסוגה מדינת ישראל ממובלעת טאבה, ומאז שב המרחב להיות אזור גבול. במשך שנים ארוכות לא הוקמה כאן גדר מערכת, בשל הטופוגרפיה הקיצונית, אולם הפיגוע בהרי אילת ב- 18 באוגוסט 2011 טרף את הקלפים, ובעקבותיו הוחלט להקים גדר מערכת רציפה, גם באזור ההררי התלול של נחל גשרון. | ||
| + | |||
| + | פריצתה של דרך המערכת באזור זה היוותה מבצע הנדסי מהקשים ביותר בישראל, במאמץ לצמצם למינימום את הפגיעה בטבע מחד, ולא להשאיר שטחים ישראליים משמעותיים מעבר לדרך המערכת, מאידך. המבצע הושלם בשנת 2014, ומסלולי הטיול בנחל נפתחו מחדש למטיילים. למרות קרבתנו היתרה לגבול, כמעט ולא נרגיש בקיומו במהלך הטיול, אולם הצלקות בנוף תישארנה בהרים לדורות רבים. | ||
| + | |||
| + | מסלול הטיול המלא הינו למיטיבי לכת בלבד, ומיועד לטיול יום מלא. | ||
|איך_להגיע= | |איך_להגיע= | ||
| − | הגישה למסלול זה הינה מכביש 12, כביש הגבול המערבי, מרחק כ- | + | הגישה למסלול זה הינה מכביש 12, כביש הגבול המערבי, מרחק כ- 8 ק"מ צפונית-מערבית לעיר אילת. בפנייה למסלול אין שילוט הכוונה חום (נכון למרץ 2016). |
| − | + | רצוי להשאיר תחילה רכב אחד בסוף המסלול, בצמוד ומצפון לבית ספר שדה אילת. מכאן מצפה לנו נסיעה של כחצי שעה, דרך העיר אילת לנקודת ההתחלה. למעוניינים, קיימות מספר "נקודות מילוט" המאפשרות קיצור המסלול ויציאה לנחל שלמה. | |
המסלול נוח יחסית לביצוע בתחבורה ציבורית. קו 392 היוצא מאילת עוצר במסעף עין נטפים, בתחילת המסלול. | המסלול נוח יחסית לביצוע בתחבורה ציבורית. קו 392 היוצא מאילת עוצר במסעף עין נטפים, בתחילת המסלול. | ||
| − | |אורך המסלול= | + | |
| + | אורכו של המסלול המוצע כאן כ- 14 ק"מ כולל שביל ראש נחל גשרון (שחור 20569). ניתן לקצר כקילומטר אחד אם הולכים בשביל המסומן כחול ולא מבקרים בראש נחל גשרון (סימון שחור). כמו כן, ללחוצים בזמן, ניתן לצאת מראש מעלה גשרון לעבר נחל רחבעם . באפשרות זו, מתקצר אורך המסלול ל- 8 ק"מ, הירידות המצטברות מתקצרות ל- 500 מ' בקירוב והעליות המצטברות ל- 120 מ' בקירוב. | ||
| + | |||
| + | |אורך המסלול=14 ק"מ. | ||
|משך המסלול=יום שלם | |משך המסלול=יום שלם | ||
| − | |טיפוס מצטבר= | + | |טיפוס מצטבר=930 מ' ירידות מצטברות, 270 מ' עליות מצטברות |
| − | |מפה= | + | |מפה=gishron_long.gif |
|תיאור המסלול= | |תיאור המסלול= | ||
[[תמונה:wadi_gishron3.jpg|left|thumb|200px|נחל גשרון, פברואר 2016]] | [[תמונה:wadi_gishron3.jpg|left|thumb|200px|נחל גשרון, פברואר 2016]] | ||
| − | [[תמונה:wadi_gishron4.jpg|left|thumb|200px| | + | [[תמונה:wadi_gishron4.jpg|left|thumb|200px|"להב הסכין", פברואר 2016]] |
| − | [[תמונה:wadi_gishron5.jpg|left|thumb|200px| | + | [[תמונה:wadi_gishron5.jpg|left|thumb|200px|מעבר צפרא, פברואר 2016]] |
| + | [[תמונה:wadi_gishron6.jpg|left|thumb|200px|ערוץ הסולמות, פברואר 2016]] | ||
| − | בחלקו הראשון של המסלול יש לנו שתי אפשרויות עיקריות. הראשונה והפשוטה הינה להתקדם דרומה לאורך שביל ישראל (חופף לשביל מסומן כחול) עד לצומת שבילים שחור-כחול | + | בחלקו הראשון של המסלול יש לנו שתי אפשרויות עיקריות. הראשונה והפשוטה הינה להתקדם דרומה לאורך שביל ישראל (חופף לשביל מסומן כחול), דרך נחל יואש עליון עד לצומת שבילים שחור-כחול מעל לנחל יואש. האפשרות המעניינת יותר (אך ארוכה במקצת) הינה לרדת לראש נחל גשרון בשביל מסומן שחור (לפירוט מורחב על אפשרות זו, ראו מסלול [[ראש נחל גשרון]]). לשם כך נתקדם תחילה כ- 200 מ' מערבה ונרד בערוץ מתון ההולך ומעמיק בהדרגה. לאורך הערוץ יש מסלע אבן-חול ציורי. |
עד מהרה נגיע ל'''מלכודת טורפים''' המוקפת בארבעה בזנ"טים. במורד הערוץ נפגוש סלע גדול ועליו ריכוז עצמות, לצד כוך צר בין הסלעים - '''מאורת צבוע''' נטושה (העצמות מן הסתם הונחו על הסלע בידי המדריכים באזור). הנוף נפתח קמעא ומסגיר את אבן הגבול מס' 87 על המדרון שממערב לנו, ולמרגלותיה תוואי גדר ההפרדה החדשה שהוקמה כאן בשנים 2013-2012. | עד מהרה נגיע ל'''מלכודת טורפים''' המוקפת בארבעה בזנ"טים. במורד הערוץ נפגוש סלע גדול ועליו ריכוז עצמות, לצד כוך צר בין הסלעים - '''מאורת צבוע''' נטושה (העצמות מן הסתם הונחו על הסלע בידי המדריכים באזור). הנוף נפתח קמעא ומסגיר את אבן הגבול מס' 87 על המדרון שממערב לנו, ולמרגלותיה תוואי גדר ההפרדה החדשה שהוקמה כאן בשנים 2013-2012. | ||
| − | פה ושם עוקף השביל מפלים נמוכים. במפל האחרון, שולח הסימון את המטיילים ישר במדרגת סלע של 1.5 מ', אך מומלץ לעקוף אותה בזהירות משמאל. לאחר מדרגה זו, פונה הערוץ מערבה ובמפגש ערוצים השביל המסומן פונה שמאלה ויוצא מהנחל. עלייה קצרה תוביל אותנו לרמה ולעבר צומת השבילים שחור-כחול. | + | פה ושם עוקף השביל מפלים נמוכים (באחד מהם, יזהו חדי העין כתובות עתיקות בערבית). במפל האחרון, שולח הסימון את המטיילים ישר במדרגת סלע של 1.5 מ', אך מומלץ לעקוף אותה בזהירות משמאל. לאחר מדרגה זו, פונה הערוץ מערבה ובמפגש ערוצים השביל המסומן פונה שמאלה ויוצא מהנחל. עלייה קצרה תוביל אותנו לרמה ולעבר צומת השבילים שחור-כחול. |
| − | מצומת השבילים נמשיך דרומה בשביל הכחול, ולפנינו אחת מתצפיות הנוף היפות ביותר בישראל - לעבר הקניון העמוק של נחל גשרון עליון. למרגלות שכבת אבני החול בה הלכנו, מתחתר הערוץ לעומק רב בשכבת סלע גרניט. זהו אחד האזורים המבותרים והתלולים ביותר בארץ, אולם אם נשקיף על קו הרכס נראה כי הוא כמעט מישורי - מה שנקרא בפי הגיאולוגים "פנפליין", שריד למישור קדום | + | מצומת השבילים נמשיך דרומה בשביל הכחול, ולפנינו אחת מתצפיות הנוף היפות ביותר בישראל - לעבר הקניון העמוק של נחל גשרון עליון. למרגלות שכבת אבני החול בה הלכנו, מתחתר הערוץ לעומק רב בשכבת סלע גרניט. זהו אחד האזורים המבותרים והתלולים ביותר בארץ, אולם אם נשקיף על קו הרכס נראה כי הוא כמעט מישורי - מה שנקרא בפי הגיאולוגים "פנפליין", שריד למישור קדום בשולי "בקעת הירח" שממערב. |
תלילותו הטופוגרפית של המרחב היוותה במשך שנים גורם משמעותי בהחלטה שלא להקים כאן גדר מערכת, אלא שהפיגוע בכביש 12 באוגוסט 2011 טרף את הקלפים. פריצתה של הגדר באזור זה היוותה מבצע הנדסי מורכב ביותר. הגדר חוצה את נחל גשרון שלוש פעמים, האחת למרגלותינו (כאשר הגדר יורדת בערוצון צדדי תלול ונסתר וחוצה את הנחל שוב ב"פרסה" שלו). | תלילותו הטופוגרפית של המרחב היוותה במשך שנים גורם משמעותי בהחלטה שלא להקים כאן גדר מערכת, אלא שהפיגוע בכביש 12 באוגוסט 2011 טרף את הקלפים. פריצתה של הגדר באזור זה היוותה מבצע הנדסי מורכב ביותר. הגדר חוצה את נחל גשרון שלוש פעמים, האחת למרגלותינו (כאשר הגדר יורדת בערוצון צדדי תלול ונסתר וחוצה את הנחל שוב ב"פרסה" שלו). | ||
עד לתצפית, שביל ההליכה מתאים לכל המשפחה (כאשר שביל ראש נחל גשרון מאתגר מעט יותר מהשביל הכחול). מהתצפית, יורד השביל בתלילות יחסית דרך שכבת אבני החול לראש שכבת הגרניט. קטע זה והמשך המסלול מתאימים למיטיבי לכת בלבד. | עד לתצפית, שביל ההליכה מתאים לכל המשפחה (כאשר שביל ראש נחל גשרון מאתגר מעט יותר מהשביל הכחול). מהתצפית, יורד השביל בתלילות יחסית דרך שכבת אבני החול לראש שכבת הגרניט. קטע זה והמשך המסלול מתאימים למיטיבי לכת בלבד. | ||
| − | לפנינו מתנשאת שן סלע גרניט למרגלותיה מתחילה הירידה לערוץ הגשרון עצמו. בעבר (עד 1989) הירידה הייתה ימינה בשביל שירד לערוץ הנחל דרך "פרסת" הגשרון, כולל עץ נדיר - מורינגה רותמית, עקף את המפל הגדול וירד למורד הערוץ. מאז העברת אזור טאבה לשליטת מצרים, נסגרה דרך זו בפני המטיילים, ולכן נגלוש שמאלה לערוץ צדדי תלול מאד. בחלקו הראשון של הערוץ הותקן מעקה בטיחות לנוחות המטיילים. | + | לפנינו מתנשאת שן סלע גרניט למרגלותיה מתחילה הירידה לערוץ הגשרון עצמו. בעבר (עד 1989) הירידה הייתה ימינה בשביל שירד לערוץ הנחל דרך "פרסת" הגשרון, כולל עץ נדיר - מורינגה רותמית, עקף את המפל הגדול וירד למורד הערוץ. מאז העברת אזור טאבה לשליטת מצרים, נסגרה דרך זו בפני המטיילים, ולכן נגלוש שמאלה לערוץ צדדי תלול מאד וחסר שם (אנו מציעים לקרוא לו "ערוץ הסולמות"). בחלקו הראשון של הערוץ הותקן מעקה בטיחות לנוחות המטיילים. ערוץ הסולמות מתגבר על הפרש גובה של 190 מ', ובו נרד מרום 500 מ' לרום 310 מ'. |
לאחר כברת דרך בערוץ התלול נגיע לנקודה ובה צמד סולמות - סולם יציב וסולם כבלים, המתגברים על מפל של כ- 10 מ'. אחרי נקודה זו נותרה לנו עוד מדרגת סלע עם דרגיות, ואנו מתייצבים בערוץ נחל גשרון למרגלות המפל הגדול. | לאחר כברת דרך בערוץ התלול נגיע לנקודה ובה צמד סולמות - סולם יציב וסולם כבלים, המתגברים על מפל של כ- 10 מ'. אחרי נקודה זו נותרה לנו עוד מדרגת סלע עם דרגיות, ואנו מתייצבים בערוץ נחל גשרון למרגלות המפל הגדול. | ||
| − | מכאן ואילך נרד לאורך הנחל, במסלע מגוון - גרניט ואבני חול. אחרי צומת שבילים כחול-אדום, יש קטע יפה של אבני חול, על חלקן ציורי סלע (חלקם הושחתו בידי ונדליסטים). הליכה קצרה תוביל אותנו לצומת שבילים כחול-ירוק. השביל הירוק עובר במעביר מים רחב מתחת לדרך רוחב המוליכה לגדר המערכת, ומגיע אל '''מעבר צפרא''' - נקיק צר באבני חול, שאינו מתאים לסובלים מעודף משקל או מקלאוסטרופוביה. | + | מכאן ואילך נרד לאורך הנחל, במסלע מגוון - גרניט ואבני חול. פה ושם ניתן לפגוש עצי שיטה סלילנית המספקים פינות צל. אחרי צומת שבילים כחול-אדום, יש קטע יפה של אבני חול, על חלקן ציורי סלע של יעלים (חלקם הושחתו בידי ונדליסטים). לצד אתר ציורי הסלע, יש בנחל מדרגת סלע גבוהה אותה נאגף בזהירות משמאל. הליכה קצרה תוביל אותנו לצומת שבילים כחול-ירוק. השביל הירוק עובר במעביר מים רחב מתחת לדרך רוחב המוליכה לגדר המערכת, ומגיע אל '''מעבר צפרא''' - נקיק צר ומוצל באבני חול, שאינו מתאים לסובלים מעודף משקל או מקלאוסטרופוביה. |
| − | כדאי להציץ במעבר ולחזור לשביל הכחול. עד מהרה נחצה את הכביש ונמשיך בקניוני אבן חול וגרניט, ולבסוף נפנה שמאלה ונטפס במעלה גשרון. העלייה קצרה אך מתישה, ורצוי לנוח בתחתית המעלה. בראש המעלה נצפה לעבר גבעת רחבעם, ונגיע לצומת שבילים כחול-שחור. | + | כדאי להציץ במעבר (ללא ציוד על הגב) ולחזור לשביל הכחול. עד מהרה נחצה את הכביש ונמשיך בקניוני אבן חול וגרניט, ולבסוף נפנה שמאלה ונטפס במעלה גשרון. העלייה קצרה אך מתישה (הפרש גבהים של כ- 120 מ'), ורצוי לנוח בתחתית המעלה (בנקודת היציאה מהנחל, נמצא עץ השיטה האחרון לאורך שביל ההליכה מכאן ועד לסוף המסלול). בראש המעלה נצפה לעבר גבעת רחבעם הלבנה, ונגיע לצומת שבילים כחול-שחור. ממש למרגלותינו בצד המזרחי, נמצאת שכבת סלע כהה ובה שפע בולבוסים. |
| − | + | נפנה עם הסימון השחור ימינה לאורך גב הרכס, נחלוף על פני בולבוס גדול ומבוקע ונפגוש את כביש הרוחב השני ולצידו צומת שבילים אדום-שחור. למעוניינים, ניתן להמשיך מכאן בשביל מסומן שחור לאורך צוקי גשרון, כקילומטר לכל כיוון (הלוך ושוב) עם תצפיות יפות, ובפרט בולטת פסגתו של ג'בל עצפיר שבדרום. במזרח ניכר היטב ג'בל אום וותד. | |
| − | בציר הרוחב השני נלך כ- 300 מ' לאורך הכביש ונפנה ימינה עם הסימון האדום , נחצה ערוץ ונטפס לראש מצלעות אדירות הנמצאות | + | בציר הרוחב השני נלך כ- 300 מ' לאורך הכביש ונפנה ימינה עם הסימון האדום , נחצה ערוץ ונטפס לראש '''מצלעות אדירות''' הנמצאות ממזרח לצוקי גשרון. מצלעות אלו נמנות עם הצוקים התלולים ביותר בישראל, ותמוה שלא זכו לשם בפני עצמן (אנו מציעים - "להב הסכין"). למעוניינים לתצפת מנקודה זו נדרשת זהירות מיוחדת. בדרום נבחין בפסגת ג'בל עצפיר, בדרום-מזרח פסגה חסרת שם (לה אנו מציעים לקרוא "הר בולבוסים") ובצפון גוש [[הר_יהורם,_הר_שלמה_ונחל_בת_שבע_(המפלים)|הר שלמה]] כמו גם הר רחבעם. כמו כן בולטים ערוץ נחל גשרון, מפרץ אילת והעיר עקבה. |
| − | + | מהמצלעות נגלוש לכיוון דרום-מזרח ונגיע לצומת שבילים שחור-אדום בראש '''מעלה בולבוסים'''. מעלה זה הוביל עד 1982 לערוץ נחל גשרון (כיום מעבר לגבול) וטיפס משם עם השביל השחור לצוקי גשרון. כיום המעלה עצמו סגור למטיילים, אך גם באזור ראש המעלה ניתן לראות ריכוזים מכובדים של בולבוסי סלע. | |
| − | סימון השביל מתחלף לסימון שחור, עימו נמשיך במדרונות מתונים לעבר '''נחל צפחות''', כאשר ברקע פסגתו של [[הר צפחות]]. השביל מתרחק מנחל צפחות ויורד לצומת שבילים שחור-ירוק במפגש יובל של נחל צפחות. | + | סימון השביל מתחלף לסימון שחור, עימו נמשיך במדרונות מתונים לעבר '''נחל צפחות''', כאשר ברקע פסגתו של [[הר צפחות]]. בשלב מסוים נעבור מאזור סלעי הגיר לסלעי גרניט, ומחזה הערוץ הלבן בין הגבעות השחורות מהווה אלמנט נופי ייחודי. השביל מתרחק מנחל צפחות ויורד לצומת שבילים שחור-ירוק במפגש יובל של נחל צפחות. |
| − | אם התעייפנו ניתן לפנות מכאן שמאלה במורד נחל צפחות לעבר חוות הגמלים. | + | אם התעייפנו ניתן לפנות מכאן שמאלה במורד נחל צפחות לעבר חוות הגמלים, מרחק של כקילומטר וחצי בירידה מתונה, אך יש לדאוג לרכב ממתין בחוות הגמלים (אחרת מצפה לנו תוספת הליכה של כ- 2 ק"מ בכביש נחל שלמה עד לתחנת האוטובוס במפגש כביש 90). |
| − | אנו נעלה עם השביל הירוק, ועד מהרה נפנה ימינה לערוץ צדדי נוסף, עימו נעלה לרמה וממנה במאמץ אחרון לעבר צומת שבילים כחול-ירוק למרגלות פסגת הר צפחות. | + | אנו נעלה עם השביל הירוק, ועד מהרה נפנה ימינה לערוץ צדדי נוסף, עימו נעלה לרמה וממנה נטפס במאמץ אחרון לעבר צומת שבילים כחול-ירוק למרגלות פסגת [[הר צפחות]]. |
הנוף מכאן מדהים ביופיו. מכאן נרד בירידה תלולה אך נוחה למדי עם הסימון הירוק לעבר בית ספר שדה אילת. | הנוף מכאן מדהים ביופיו. מכאן נרד בירידה תלולה אך נוחה למדי עם הסימון הירוק לעבר בית ספר שדה אילת. | ||
| שורה 86: | שורה 103: | ||
|שירותים למטיילים= | |שירותים למטיילים= | ||
| − | * חניוני לילה | + | * חניוני לילה בקרבת נקודות ההתחלה והסיום (הר יהורם ושפך נחל צפחות לנחל שלמה). |
|הערות ואזהרות= | |הערות ואזהרות= | ||
* המסלול מיועד למיטיבי לכת בלבד. | * המסלול מיועד למיטיבי לכת בלבד. | ||
* בימי חול בחודשי החורף, יש סבירות גבוהה לפגוש במסלול זה קבוצות בתי ספר בטיולים שנתיים, ורצוי להיערך לעומס במסלול. | * בימי חול בחודשי החורף, יש סבירות גבוהה לפגוש במסלול זה קבוצות בתי ספר בטיולים שנתיים, ורצוי להיערך לעומס במסלול. | ||
| + | * המסלול חשוף לשמש, ובפרט ממעלה גשרון ועד לסוף המסלול. | ||
* אין לבצע מסלול זה בקיץ או בימים עם עומס חום כבד. | * אין לבצע מסלול זה בקיץ או בימים עם עומס חום כבד. | ||
| + | * בשל סמיכותו של המסלול לגבול, הוא עשוי להיות סגור למטיילים בתקופות מתיחות בטחונית באזור. | ||
| + | * קטעים מהמסלול חולפים באזורים מצוקיים, ולא מומלצים לסובלים מפחד גבהים. | ||
| + | * המסלול משלב מעבר הכרחי בסולם ובדרגיות. | ||
|קישורים נוספים וספרות מומלצת= | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= | ||
| שורה 98: | שורה 119: | ||
|הצעות טיול בסביבה= | |הצעות טיול בסביבה= | ||
{{3טורים| | {{3טורים| | ||
| − | {{ת| | + | {{ת|har_tzfachot1.jpg|הר צפחות}} |
| − | [[ | + | [[הר צפחות]] |
| | | | ||
{{ת|amram_pillars.jpg|עמודי עמרם}} | {{ת|amram_pillars.jpg|עמודי עמרם}} | ||
[[עמודי עמרם]] | [[עמודי עמרם]] | ||
| | | | ||
| − | {{ת| | + | {{ת|ein_netafim1.jpg|עין נטפים}} |
| − | [[ | + | [[עין נטפים]] |
}} | }} | ||
}} | }} | ||
[[קטגוריה:שביל ישראל]] | [[קטגוריה:שביל ישראל]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:38, 4 במרץ 2018
דף הבית / טיולים בדרום / טיולים בהרי אילת ובדרום הערבה / נחל גשרון
מסלול טיול: נחל גשרון
נחל גשרון - קניון עמוק המתחתר בסלעי גרניט ואבן חול לאורך גבול מצרים, הנחשב ל"גרנד פינאלה" של שביל ישראל.
- מסלול טיול
- אזור:הרי אילת ודרום הערבה
- מפת סימון שבילים: 20 - הרי אילת
- מיקום: כ- 10 ק"מ צפונית-מערבית לאילת
- גישה:רגלית
- שבילי טיול:שחור 20569, כחול 20570, שחור 20564, אדום 20574, שחור 20565, ירוק 20566
- עונות ביקור:כל השנה
- שמורת טבע:כן
- רמת קושי:מיטיבי לכת
- סוג מסלול:קווי ארוך
- כניסה: חינם
- אורך המסלול:14 ק"מ.
- תאריך ביצוע מסלול:23/2/2016
- תאריך ביקור אחרון בשטח:23/2/2016
תצפית לנחל גשרון, (עמית מנדלסון, 23/2/2016)
עוד אתרים בסביבה
תגיות: מדבר קווי תצפיות דרגיות אתגרי שביל ישראל מומלץ האתר
רקע: נחל גשרון
נחל גשרון הינו אחד הנחלים היפים ביותר בישראל, ובו עובר חלקו האחרון של שביל ישראל בהרי אילת. הערוץ מתחתר בשכבות סלע מגוונות, גרניט, אבני חול וגיר, דבר המוסיף ליופיו של המסלול.
סיפורו של הנחל מאז ראשית המאה ה- 20' כרוך בסיפור קביעת הגבול בן ארץ ישראל ומצרים. קו הגבול נקבע כתוצאה מהסכמים קולוניאליים בין בריטניה (ששלטה במצרים) והשלטון העות'מאני ששלט בארץ ישראל. כתוצאה מלחצים בריטיים, הועבר הגבול בשנת 1906 מרפיח לעבר טאבה, ללא היגיון טופוגרפי רב ובהעדר מחשבה כלשהי על תנועת בני אדם לאורך קו הגבול. למעט מיקום אבני גבול בראשי הגבעות, לא סומן הגבול בשטח. קו גבול זה חוצה את נחל גשרון בחלקיו התלולים ביותר, ומשאיר את מורד הנחל בשטחי סיני, כולל מקור המים היחיד באזור - ת'מילת טאבה, אזור של מי תהום גבוהים. מדיניותם של הבריטים בקביעת קו הגבול נועדה, מעבר לשליטה על מקסימום שטח, להעביר כמה שיותר מקורות מים לאורך הגבול לשליטתם, ובשטחים העות'מאניים נותרו מקורות מים ספורים בלבד.
מאז ועד למלחמת ששת הימים, היווה נחל גשרון אזור גבול, שחלקו אינו נגיש למטיילים.
עם חתימת הסכם השלום בין ישראל ומצרים בשנת 1982, אישרו שתי המדינות את תקפותו של קו הגבול הקולוניאליסטי, אלא שהתעוררה מחלוקת לגבי מספר נקודות לאורך הגבול, ובראשן אזור טאבה, שמדינת ישראל התעקשה להמשיך ולהחזיק בו, כולל תא שטח של כמה קילומטרים רבועים סביב קניון נחל גשרון, דבר שאיפשר למטיילים להמשיך ולבקר באזור. באביב 1989, כתוצאה מבוררות בינלאומית, נסוגה מדינת ישראל ממובלעת טאבה, ומאז שב המרחב להיות אזור גבול. במשך שנים ארוכות לא הוקמה כאן גדר מערכת, בשל הטופוגרפיה הקיצונית, אולם הפיגוע בהרי אילת ב- 18 באוגוסט 2011 טרף את הקלפים, ובעקבותיו הוחלט להקים גדר מערכת רציפה, גם באזור ההררי התלול של נחל גשרון.
פריצתה של דרך המערכת באזור זה היוותה מבצע הנדסי מהקשים ביותר בישראל, במאמץ לצמצם למינימום את הפגיעה בטבע מחד, ולא להשאיר שטחים ישראליים משמעותיים מעבר לדרך המערכת, מאידך. המבצע הושלם בשנת 2014, ומסלולי הטיול בנחל נפתחו מחדש למטיילים. למרות קרבתנו היתרה לגבול, כמעט ולא נרגיש בקיומו במהלך הטיול, אולם הצלקות בנוף תישארנה בהרים לדורות רבים.
מסלול הטיול המלא הינו למיטיבי לכת בלבד, ומיועד לטיול יום מלא.
איך להגיע:
הגישה למסלול זה הינה מכביש 12, כביש הגבול המערבי, מרחק כ- 8 ק"מ צפונית-מערבית לעיר אילת. בפנייה למסלול אין שילוט הכוונה חום (נכון למרץ 2016).
רצוי להשאיר תחילה רכב אחד בסוף המסלול, בצמוד ומצפון לבית ספר שדה אילת. מכאן מצפה לנו נסיעה של כחצי שעה, דרך העיר אילת לנקודת ההתחלה. למעוניינים, קיימות מספר "נקודות מילוט" המאפשרות קיצור המסלול ויציאה לנחל שלמה.
המסלול נוח יחסית לביצוע בתחבורה ציבורית. קו 392 היוצא מאילת עוצר במסעף עין נטפים, בתחילת המסלול.
אורכו של המסלול המוצע כאן כ- 14 ק"מ כולל שביל ראש נחל גשרון (שחור 20569). ניתן לקצר כקילומטר אחד אם הולכים בשביל המסומן כחול ולא מבקרים בראש נחל גשרון (סימון שחור). כמו כן, ללחוצים בזמן, ניתן לצאת מראש מעלה גשרון לעבר נחל רחבעם . באפשרות זו, מתקצר אורך המסלול ל- 8 ק"מ, הירידות המצטברות מתקצרות ל- 500 מ' בקירוב והעליות המצטברות ל- 120 מ' בקירוב.
תיאור מסלול הטיול:
| פרטי מסלול |
|---|
|
|
|
בחלקו הראשון של המסלול יש לנו שתי אפשרויות עיקריות. הראשונה והפשוטה הינה להתקדם דרומה לאורך שביל ישראל (חופף לשביל מסומן כחול), דרך נחל יואש עליון עד לצומת שבילים שחור-כחול מעל לנחל יואש. האפשרות המעניינת יותר (אך ארוכה במקצת) הינה לרדת לראש נחל גשרון בשביל מסומן שחור (לפירוט מורחב על אפשרות זו, ראו מסלול ראש נחל גשרון). לשם כך נתקדם תחילה כ- 200 מ' מערבה ונרד בערוץ מתון ההולך ומעמיק בהדרגה. לאורך הערוץ יש מסלע אבן-חול ציורי.
עד מהרה נגיע למלכודת טורפים המוקפת בארבעה בזנ"טים. במורד הערוץ נפגוש סלע גדול ועליו ריכוז עצמות, לצד כוך צר בין הסלעים - מאורת צבוע נטושה (העצמות מן הסתם הונחו על הסלע בידי המדריכים באזור). הנוף נפתח קמעא ומסגיר את אבן הגבול מס' 87 על המדרון שממערב לנו, ולמרגלותיה תוואי גדר ההפרדה החדשה שהוקמה כאן בשנים 2013-2012.
פה ושם עוקף השביל מפלים נמוכים (באחד מהם, יזהו חדי העין כתובות עתיקות בערבית). במפל האחרון, שולח הסימון את המטיילים ישר במדרגת סלע של 1.5 מ', אך מומלץ לעקוף אותה בזהירות משמאל. לאחר מדרגה זו, פונה הערוץ מערבה ובמפגש ערוצים השביל המסומן פונה שמאלה ויוצא מהנחל. עלייה קצרה תוביל אותנו לרמה ולעבר צומת השבילים שחור-כחול.
מצומת השבילים נמשיך דרומה בשביל הכחול, ולפנינו אחת מתצפיות הנוף היפות ביותר בישראל - לעבר הקניון העמוק של נחל גשרון עליון. למרגלות שכבת אבני החול בה הלכנו, מתחתר הערוץ לעומק רב בשכבת סלע גרניט. זהו אחד האזורים המבותרים והתלולים ביותר בארץ, אולם אם נשקיף על קו הרכס נראה כי הוא כמעט מישורי - מה שנקרא בפי הגיאולוגים "פנפליין", שריד למישור קדום בשולי "בקעת הירח" שממערב.
תלילותו הטופוגרפית של המרחב היוותה במשך שנים גורם משמעותי בהחלטה שלא להקים כאן גדר מערכת, אלא שהפיגוע בכביש 12 באוגוסט 2011 טרף את הקלפים. פריצתה של הגדר באזור זה היוותה מבצע הנדסי מורכב ביותר. הגדר חוצה את נחל גשרון שלוש פעמים, האחת למרגלותינו (כאשר הגדר יורדת בערוצון צדדי תלול ונסתר וחוצה את הנחל שוב ב"פרסה" שלו).
עד לתצפית, שביל ההליכה מתאים לכל המשפחה (כאשר שביל ראש נחל גשרון מאתגר מעט יותר מהשביל הכחול). מהתצפית, יורד השביל בתלילות יחסית דרך שכבת אבני החול לראש שכבת הגרניט. קטע זה והמשך המסלול מתאימים למיטיבי לכת בלבד. לפנינו מתנשאת שן סלע גרניט למרגלותיה מתחילה הירידה לערוץ הגשרון עצמו. בעבר (עד 1989) הירידה הייתה ימינה בשביל שירד לערוץ הנחל דרך "פרסת" הגשרון, כולל עץ נדיר - מורינגה רותמית, עקף את המפל הגדול וירד למורד הערוץ. מאז העברת אזור טאבה לשליטת מצרים, נסגרה דרך זו בפני המטיילים, ולכן נגלוש שמאלה לערוץ צדדי תלול מאד וחסר שם (אנו מציעים לקרוא לו "ערוץ הסולמות"). בחלקו הראשון של הערוץ הותקן מעקה בטיחות לנוחות המטיילים. ערוץ הסולמות מתגבר על הפרש גובה של 190 מ', ובו נרד מרום 500 מ' לרום 310 מ'.
לאחר כברת דרך בערוץ התלול נגיע לנקודה ובה צמד סולמות - סולם יציב וסולם כבלים, המתגברים על מפל של כ- 10 מ'. אחרי נקודה זו נותרה לנו עוד מדרגת סלע עם דרגיות, ואנו מתייצבים בערוץ נחל גשרון למרגלות המפל הגדול.
מכאן ואילך נרד לאורך הנחל, במסלע מגוון - גרניט ואבני חול. פה ושם ניתן לפגוש עצי שיטה סלילנית המספקים פינות צל. אחרי צומת שבילים כחול-אדום, יש קטע יפה של אבני חול, על חלקן ציורי סלע של יעלים (חלקם הושחתו בידי ונדליסטים). לצד אתר ציורי הסלע, יש בנחל מדרגת סלע גבוהה אותה נאגף בזהירות משמאל. הליכה קצרה תוביל אותנו לצומת שבילים כחול-ירוק. השביל הירוק עובר במעביר מים רחב מתחת לדרך רוחב המוליכה לגדר המערכת, ומגיע אל מעבר צפרא - נקיק צר ומוצל באבני חול, שאינו מתאים לסובלים מעודף משקל או מקלאוסטרופוביה.
כדאי להציץ במעבר (ללא ציוד על הגב) ולחזור לשביל הכחול. עד מהרה נחצה את הכביש ונמשיך בקניוני אבן חול וגרניט, ולבסוף נפנה שמאלה ונטפס במעלה גשרון. העלייה קצרה אך מתישה (הפרש גבהים של כ- 120 מ'), ורצוי לנוח בתחתית המעלה (בנקודת היציאה מהנחל, נמצא עץ השיטה האחרון לאורך שביל ההליכה מכאן ועד לסוף המסלול). בראש המעלה נצפה לעבר גבעת רחבעם הלבנה, ונגיע לצומת שבילים כחול-שחור. ממש למרגלותינו בצד המזרחי, נמצאת שכבת סלע כהה ובה שפע בולבוסים.
נפנה עם הסימון השחור ימינה לאורך גב הרכס, נחלוף על פני בולבוס גדול ומבוקע ונפגוש את כביש הרוחב השני ולצידו צומת שבילים אדום-שחור. למעוניינים, ניתן להמשיך מכאן בשביל מסומן שחור לאורך צוקי גשרון, כקילומטר לכל כיוון (הלוך ושוב) עם תצפיות יפות, ובפרט בולטת פסגתו של ג'בל עצפיר שבדרום. במזרח ניכר היטב ג'בל אום וותד.
בציר הרוחב השני נלך כ- 300 מ' לאורך הכביש ונפנה ימינה עם הסימון האדום , נחצה ערוץ ונטפס לראש מצלעות אדירות הנמצאות ממזרח לצוקי גשרון. מצלעות אלו נמנות עם הצוקים התלולים ביותר בישראל, ותמוה שלא זכו לשם בפני עצמן (אנו מציעים - "להב הסכין"). למעוניינים לתצפת מנקודה זו נדרשת זהירות מיוחדת. בדרום נבחין בפסגת ג'בל עצפיר, בדרום-מזרח פסגה חסרת שם (לה אנו מציעים לקרוא "הר בולבוסים") ובצפון גוש הר שלמה כמו גם הר רחבעם. כמו כן בולטים ערוץ נחל גשרון, מפרץ אילת והעיר עקבה.
מהמצלעות נגלוש לכיוון דרום-מזרח ונגיע לצומת שבילים שחור-אדום בראש מעלה בולבוסים. מעלה זה הוביל עד 1982 לערוץ נחל גשרון (כיום מעבר לגבול) וטיפס משם עם השביל השחור לצוקי גשרון. כיום המעלה עצמו סגור למטיילים, אך גם באזור ראש המעלה ניתן לראות ריכוזים מכובדים של בולבוסי סלע.
סימון השביל מתחלף לסימון שחור, עימו נמשיך במדרונות מתונים לעבר נחל צפחות, כאשר ברקע פסגתו של הר צפחות. בשלב מסוים נעבור מאזור סלעי הגיר לסלעי גרניט, ומחזה הערוץ הלבן בין הגבעות השחורות מהווה אלמנט נופי ייחודי. השביל מתרחק מנחל צפחות ויורד לצומת שבילים שחור-ירוק במפגש יובל של נחל צפחות.
אם התעייפנו ניתן לפנות מכאן שמאלה במורד נחל צפחות לעבר חוות הגמלים, מרחק של כקילומטר וחצי בירידה מתונה, אך יש לדאוג לרכב ממתין בחוות הגמלים (אחרת מצפה לנו תוספת הליכה של כ- 2 ק"מ בכביש נחל שלמה עד לתחנת האוטובוס במפגש כביש 90).
אנו נעלה עם השביל הירוק, ועד מהרה נפנה ימינה לערוץ צדדי נוסף, עימו נעלה לרמה וממנה נטפס במאמץ אחרון לעבר צומת שבילים כחול-ירוק למרגלות פסגת הר צפחות.
הנוף מכאן מדהים ביופיו. מכאן נרד בירידה תלולה אך נוחה למדי עם הסימון הירוק לעבר בית ספר שדה אילת.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
במסלול זה אין מוקדי עניין עונתיים.
שירותים למטיילים:
- חניוני לילה בקרבת נקודות ההתחלה והסיום (הר יהורם ושפך נחל צפחות לנחל שלמה).
הערות ואזהרות:
- המסלול מיועד למיטיבי לכת בלבד.
- בימי חול בחודשי החורף, יש סבירות גבוהה לפגוש במסלול זה קבוצות בתי ספר בטיולים שנתיים, ורצוי להיערך לעומס במסלול.
- המסלול חשוף לשמש, ובפרט ממעלה גשרון ועד לסוף המסלול.
- אין לבצע מסלול זה בקיץ או בימים עם עומס חום כבד.
- בשל סמיכותו של המסלול לגבול, הוא עשוי להיות סגור למטיילים בתקופות מתיחות בטחונית באזור.
- קטעים מהמסלול חולפים באזורים מצוקיים, ולא מומלצים לסובלים מפחד גבהים.
- המסלול משלב מעבר הכרחי בסולם ובדרגיות.
הצעות טיול בסביבת נחל גשרון:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- הרי אילת - נופים, מינרלים, מאובנים - יעקב דפני.
[[Description::נחל גשרון - קניון עמוק המתחתר בסלעי גרניט ואבן חול לאורך גבול מצרים, הנחשב ל"גרנד פינאלה" של שביל ישראל.| ]]