קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "העיר האבודה"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{לבדיקה}} <meta name="keywords" content="נחל צאלים, מעלה צאלים, גבי הרדוף, טיול בנחל צאלים, טיול במדבר יה...")
 
 
(18 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
{{לבדיקה}}
+
<meta name="keywords" content="העיר האבודה"></meta>
−
<meta name="keywords" content="נחל צאלים, מעלה צאלים, גבי הרדוף, טיול בנחל צאלים, טיול במדבר יהודה"></meta>
+
<meta name="description" content="העיר האבודה - טיול קצר וקל ברכס חלוקים, שרידי התיישבות קדומה ופריחה עונתית."></meta>
−
<meta name="description" content="מסלול בגדה הצפונית של נחל צאלים - תצפיות נהדרות למצוקי המדבר, גבי מים ומעיין מרשים."></meta>
+
{{פירורי לחם 3|[[טיולים בדרום]]|[[טיולים בהר הנגב]]|[[טיולי פריחה בדרום]]}}
 
{{מסלולי טיול
 
{{מסלולי טיול
−
|סקירה=מסלול בגדה הצפונית של נחל צאלים - תצפיות נהדרות למצוקי המדבר, גבי מים ומעיין מרשים.
+
|נצ=30.88132, 34.79091
−
|תמונה=omega_harduf.jpg
+
|Display map=yes
 +
|Tags=עתיקות והיסטוריה, מדבר, קווי, תצפיות, פריחה, משפחות, טיול לילה
 +
|סקירה=העיר האבודה - טיול קצר וקל ברכס חלוקים, שרידי התיישבות קדומה ופריחה עונתית.
 +
|תמונה=lost_city1.jpg
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
−
|מקום_הצילום=תצפית לנפתול "האומגה" בנחל הרדוף
+
|מקום_הצילום=העיר האבודה
−
|תאריך_הצילום=16/11/2012
+
|תאריך_הצילום=27/3/2015
−
|אזור=דרום מדבר יהודה
+
|אזור=הר הנגב
−
|מפת_סימון_שבילים=11 - דרום מדבר יהודה
+
|מפת_סימון_שבילים=15 - הנגב התיכון
−
|מיקום=צפונית למצדה
+
|מיקום=מערבית לשדה בוקר
−
|גישה=רגלית
+
|גישה=רגלית, אופניים
−
|שבילי_טיול=כחול 11131, ירוק 11132, שחור-אדום 11124, ירוק 11132, אדום 11135, ירוק 11102
+
|שבילי_טיול=ירוק 15278
 
|עונות_ביקור=חורף ואביב
 
|עונות_ביקור=חורף ואביב
−
|שמורת_טבע=כן
+
|שמורת_טבע=לא
−
|רמת_קושי=מיטיבי לכת
+
|רמת_קושי=לכל המשפחה
−
|סוג_מסלול=מעגלי
+
|סוג_מסלול=קווי קצר
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
−
|תאריך_ביצוע_מסלול=16/11/2012
+
|תאריך_ביצוע_מסלול=24/10/2015
−
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=16/11/2012
+
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=10/01/2018
−
|1=[[בור עטין והר צפירה]]
+
|1=[[גן לאומי עין עבדת]]
−
|2=[[חווארי מצדה]]
+
|2=[[הר צרור]]
−
|3=[[שבילי ערד]]
+
|3=[[שביל החלמוניות בירוחם]]
−
|4=[[נחל זוהר]]
+
|4=[[חוד עקב, עין עקב ומעלה דבשון]]
−
|5=[[נחל אשלים]]
+
|5=[[מעבדת לעין עקב]]
−
|6=[[גן לאומי מצדה]]
+
|6=[[מצפה חגי]]
−
|7=[[שמורת עין גדי]]
+
|7=[[חניון הרועה]]
−
|8=[[אתר לאומי מחנה העובדים בסדום|מחנה העובדים בסדום]]
+
|8=[[גן לאומי עבדת]]
−
|9=[[שמורת תל קריות]]
+
|9=[[פארק גולדה]]
−
|10=[[שמורת נחל אבוב]]
+
|10=[[אגם ירוחם]]
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
−
[[תמונה:zeelim_ascent.jpg|left|thumb|200px|מעלה צאלים, נובמבר 2012]]
+
[[תמונה:lost_city2.jpg|left|thumb|200px|המסגד העתיק, אוקטובר 2015]]
−
[[נחל צאלים]] הוא אחד היפים בקניוני מדבר יהודה.
+
"העיר האבודה" הוא כינויו של אתר עתיקות מהתקופה הערבית הקדומה, השוכן ברכס חלוקים ממערב לשדה בוקר. אתר זה, שנוספים כמותו פזורים בהר הנגב, מעיד על המשך ההתיישבות בנגב גם לאחר קץ השלטון הביזנטי. לצד גלי האבנים והחורבות העתיקות, שופע הרכס בפריחה עונתית בראשית האביב.
−
מסלול זה משלב תצפיות מרשימות לקניון נחל צאלים ויובלו הגדול, נחל הרדוף.
 
  
−
בדרך נפגוש גבי מים מרשימים ונפתול יחודי - "האומגה" של נחל הרדוף, ונחלוף לא הרחק ממערות בהן הסתתרו מורדים יהודיים בתקופת מרד בר כוכבא.
+
|איך_להגיע=
 +
מסלול ההליכה אינו מעגלי (בצורת הסיפרה 9), ומחייב הקפצת רכבים, או - בגלל אורכו הקצר - הליכה וחזרה באותה הדרך.
  
−
במהלך הטיול יש לשים לב היטב לצבעי הסימון בשטח, ולהשוות אותם למפה המעודכנת, בשל המעבר במספר רב של שבילים שחלקם מוליכים ליעדים מרוחקים.
+
במקרה שמבצעים את המסלול במתכונת "הלוך ושוב", כדאי לחנות ב[[חניון הרועה]] או בתחנת הדלק הצמודה אליו.
 +
החניון נמצא מול תחנת הדלק של שדה בוקר, כ- 1.2 ק"מ דרומית לצומת חלוקים (כ- 45 ק"מ דרומית לבאר שבע וכ- 160 ק"מ מתל אביב).
  
−
הטיול מומלץ רק בין אוקטובר למאי, בימים שאינם חמים במיוחד וללא סכנת שטפונות.
+
למטיילים בשני רכבים, נחנה תחילה רכב אחד בחניון הרועה, ועם הרכב השני נשוב לצומת חלוקים ונפנה בכביש 40 לכיוון צומת טללים.
  
−
|איך_להגיע=
+
לאחר כ- 550 מ' נפנה ימינה למגרש חנייה רחב בצד המזרחי של הכביש, מול מצפה חגי - תחילת המסלול. יש לציין כי מנקודה זו לא אפשרית פנייה חוקית לכיוון דרום. למעוניינים להסתובב חזרה דרומה, ניתן להסתובב אחרי כ- 3 ק"מ בפנייה לחוות נחל בוקר (אין לבצע פניית פרסה על הכביש הראשי, אלא לפנות לכיוון החווה ולבצע את הפרסה על דרך העפר.
−
תחילת המסלול וסיומו היא ב'''חניון צאלים''', כארבעה ק"מ מערבית לכביש חוף ים המלח (כביש 90), בין עין גדי ו[[גן לאומי מצדה|מצדה]].
 
  
−
הגישה היא בדרך עפר מסומנת שחור, העבירה לכל רכב. לבאים מצפון, יש לפנות ימינה (מערבה) 7.5 ק"מ אחרי מסעף חמי עין גדי, ולבאים מדרום יש לפנות שמאלה 4.2 ק"מ צפונית לצומת מצדה. בכניסה מהכביש הראשי נמצאת תחנת מיתוג של חברת החשמל.
+
|אורך המסלול=3 ק"מ.
−
+
|משך המסלול=כשעתיים.
−
החנייה במקום אינה נחשבת בטוחה (קיימת סכנת פריצה לכלי רכב החונים ללא השגחה). מומלץ לדאוג לשמירה על הרכבים החונים באזור או להסתייע בהקפצה לשטח לפחות בתחילת היום (בסוף היום, ניתן להמשיך רגלית למצדה).
+
|טיפוס מצטבר=כ- 120 מ' ירידות מצטברות, 75 מ' עליות מצטברות.
−
|אורך המסלול=15 ק"מ.
+
|מפה=lost_city.gif
−
|משך המסלול=10-8 שעות הליכה (בחורף, יש לתכנן היטב את המסלול, ולהתחיל מוקדם בבוקר, על מנת לא להיקלע לחשיכה!).
 
−
|טיפוס מצטבר=סה"כ עליות 720 מ' (מקורב) וירידות 720 מ' (מקורב), לפי הפירוט הבא:
 
−
תחילת המסלול ברום כ- 250- מ' (מקורב), עלייה לרום 307 מ', ירידה לרום 230 מ' בנחל הרדוף, עלייה לרום 310 מ' בראש מעלה נמר, ירידה לרום 150- מ' בתחתית גיא בהק, עלייה לרום 100- מ' בתחתית מעלה ענבה, וירידה לרום 250- מ' בנקודת ההתחלה (עליות וירידות קטנות אינן מפורטות כאן).
 
−
|מפה=harduf_pools.gif
 
 
|תיאור המסלול=
 
|תיאור המסלול=
−
[[תמונה:horseshoe_fall_zeelim.jpg|left|thumb|200px|מפל הפרסה ממערב לראש מעלה צאלים, נובמבר 2012]]
+
[[תמונה:Haroa_parking2.jpg|left|thumb|200px|מצבת הרועה, אוקטובר 2015]]
−
[[תמונה:harduf_canyon.jpg|left|thumb|200px|תצפית לקניון נחל הרדוף, נובמבר 2012]]
+
המסלול מתחיל בתצפית היקפית - '''[[מצפה חגי]]''' ע"ש חגי אבריאל איש שדה בוקר.
−
[[תמונה:zafzafa_fall.jpg|left|thumb|200px|ראש מפלי צפצפה, נובמבר 2012]]
 
−
[[תמונה:harduf_pass1.jpg|left|thumb|200px|הירידה לגבי הרדוף, נובמבר 2012]]
 
−
[[תמונה:harduf_pools.jpg|left|thumb|200px|גבי הרדוף, נובמבר 2012]]
 
−
[[תמונה:harduf_pass2.jpg|left|thumb|200px|העלייה מגבי הרדוף דרומה, נובמבר 2012]]
 
−
[[תמונה:namer_ascent.jpg|left|thumb|200px|ראש מעלה נמר, נובמבר 2012]]
 
−
[[תמונה:sedek_namer.jpg|left|thumb|200px|הסדק ליד עין נמר, פברואר 2012]]
 
−
מחניון הלילה נצעד לכיוון צפון-מערב בשביל מסומן ירוק. אחרי הליכה קצרה, חובר השביל לדרך עפר, ועד מהרה נגיע לצומת שבילים כחול-ירוק, בתחתית '''מעלה צאלים'''.
 
−
 
 
−
נמשיך עם הסימון הכחול הנוטש את הדרך ועולה בכיוון כללי צפון-מערב. אחרי הליכה קצרצרה בדרך עפר נמשיך בעלייה במדרון תלול לעבר קטע מתון.
 
−
 
 
−
בחלק המתון שבאמצע המעלה, יש נקודת תצפית פה לעבר צוקי נחל צאלים ואזור עין ענבה. תעבורנה עוד כמה שעות עד שנראה שוב את נחל צאלים עצמו, כך שמומלץ לעצור להפסקה בנקודה זו.
 
−
 
 
−
השביל נמשך תחילה במתינות צפונה ואחר כך בתלילות לצפון-מערב, ובחלק האחרון של העלייה מנצל סדק קטן בראש המצוק. מאזור זה נשקפת תצפית יפה צפונה לאפיק נחל מפלט.
 
−
 
 
−
ראשו של המעלה הוא ברום כ- 60 מ', אבל זה אינו סוף העלייה. המשך ההליכה מתבצע בעלייה מתונה ברמת המדבר. אחרי כק"מ וחצי מראש המעלה נגיע לצומת שבילים ירוק-כחול. הסימון הכחול ממשיך צפונה לעבר נחל משמר, אך אנו נפנה בסימון הירוק. נלך קטע קטן בגדה צפונית של ערוץ, ונחצה את הערוץ במפגש יובלים (לכיוון צפון נשקף מפל פרסה קטן). הליכה קצרה נוספת תוביל אותנו לנקודת תצפית בראש מצוק נחל הרדוף.
 
−
 
 
−
עם ההגעה למצוקים פונה השביל ימינה וממשיך עוד כ- 300 מ' עד ל'''גבעה 307'''. מכאן נשקף נוף יפה ביותר של מפגש הנחלים הרדוף וצפצפה. בנחל צפצפה יש מפל גבוה (בהמשך נעבור בקרבת ראש המפל) ואילו בנחל הרדוף יש קניון ארוך ובו שורת מפלים. הנחלים הם חלק סגור למטיילים בשמורת מדבר יהודה.
 
−
 
 
−
מעל מפגש הנחלים ניתן לזהות פתח מערה מתחת למצוק. מערה נוספת, אותה קשה לזהות מהתצפית, נמצאת בצד הדרומי של קניון נחל הרדוף, וזכתה לכינוי '''"מערת המקווה"'''. במערה זו התגלה בשנות ה- 50' מקווה טהרה קדום, והיא שימשה כמערת מפלט ללוחמים יהודיים בשלהי מרד בר-כוכבא (שנים 135-132 לספירה). הלוחמים הסתתרו במערות אלו בשל הגישה הקשה ביותר, חלקם שרדו ואחרים מתו ברעב לאחר מצור של הצבא הרומאי. כיום לא ניתן לגשת למערות אלו, שרובן ממוקמות על פי תהום.
 
−
 
 
−
מגבעה 307 גולש השביל לצפון-מערב וחוצה ערוץ קטן. חדי העין יזהו בירידה לערוץ פרט בודד של שיח [[אוג קוצני]]. נחלוף על פני עוד ערוץ ונגיע לאפיק נחל צפצפה, עשרות מטרים מעל לראש מפל צפצפה, אך אליו לא נגיע בשל מפל נמוך יותר החוסם את הגישה למפל הגבוה. זוהי פינה יפה אך מחייבת זהירות. במורד הנחל נובע עין צפצפה, הסגור למטיילים, ועליו נצפה מרחוק בהמשך היום.
 
−
 
 
−
מכאן נמשיך לאורך המצוקים מזרחה, ולאחר כמה מאות מטרים נגיע ל'''נקודת תצפית''' יפה ביותר על קניון נחל הרדוף. באזור זה יוצר הנחל נפתול מרשים (האומגה של נחל הרדוף), אליו נרד בשביל מתון יחסית.
 
−
 
 
−
חלקו האחרון של השביל עובר בערוץ תלול ועשיר בצמחייה, וממש לפני שנגיע לאפיק נחל הרדוף ניאלץ להתגבר על מדרגת סלע בגובה כשני מטרים. למשתמשים במקלות הליכה, מומלץ לקפל אותם ולשים בתיק במהלך הירידה.
 
−
 
 
−
השביל עובר ממש בראש '''גבי הרדוף''' - שורת גבים המתמלאים במים אחרי השטפונות. במורד הנחל יש שורת מפלים שאינם עבירים ללא טכניקות גלישת צוקים, וקטע זה אסור כיום בביקור כדי לשמור על הנחל ללא הפרעה. במצוקי הנחל מקננים עופות דורסים.
 
−
 
 
−
נחצה את הנחל ונעלה בנתיב תלול ביותר בגדה הדרומית, כמעט בקצה "האומגה" של נחל הרדוף. בשלב זה (סוף 2012) לא הוסדרו כאן דרגיות, והמטיילים נדרשים לזהירות רבה בעת ההליכה בשטח. אחרי קטע קצר ותלול מתמתן השביל ונמשך כ"מרפסת" מעל לאפיק הנחל. בקצה האומגה, נעלה דרומה לנקודת תצפית יפה על מורד הקניון והגבים שלאורכו. מכאן נרד דרומה ליובל דרומי של נחל הרדוף, ונעלה בו לעבר ראש '''מעלה נמר''' (צומת שבילים ירוק-אדום). ממערב לנו נראית פסגתו הדרומית של '''הר נמר''', הצופה לעבר הסביבה.
 
−
 
 
−
בראש מעלה נמר נשקיף סוף סוף לעבר קניון נחל צאלים, ונפנה מזרחה בשביל היורד במתינות לאורך המצוקים. המעלה ארוך יחסית וחלקו העליון מתון במיוחד.
 
−
 
 
−
אחרי כקילומטר הופך המעלה תלול יותר, ומנצל שלוחה בין הנחלים הרדוף וצאלים. מאזור זה ניתן להשקיף מערבה ולזהות מערות בולטות בגדה הצפונית. מדובר על שני פתחים של אותה מערה, שאינה מסומנת כיום במפות. מערה זו נקראת '''מערת הגולגלות''', ובוצעו בה חפירות ארכיאולוגיות בראשית שנות ה- 60'.
 
  
−
המערה נשדדה בידי בדווים עוד לפני החפירות המסודרות, אך נתגלו בה שרידים מהתקופה הכלקוליתית ומתקופת מרד בר-כוכבא, כולל מטבע מימי הקיסר טריאנוס. לשמה זכתה המערה עם גילויים של שבעה שלדים שנקברו בקבורה משנית בכוך פנימי במערה.
+
מהתצפית נמשיך עם שביל מסומן ירוק, היורד וחוצה ערוץ רדוד לצידו נבחין ב'''שרידי יישוב קדום''' - יסודות מבנים וטראסות חקלאיות באפיק הנחל.
  
−
בקרבתה, התגלו שתי מערות נוספות: '''מערת החיצים''', בה התגלו 11 ראשי חץ מברזל וקני חיצים, ו'''מערת המגילות''' בה נמצאו מטבעות מימי אלגבלוס (218-222 לספירה) וסוורוס אלכסנדר (222-235 לספירה), כמו גם קטעי קלף ופפירוסים, שתי רצועות קלף המכילות שתיים מפרשיות התפילין וכלי קרמיקה רבים .
+
היישוב מיוחס לראשית התקופה הערבית הקדומה (סביב שנת 700 לספירה) ונחפר בשנות ה- 1980.
−
שתי מערות אלו לא נשדדו בידי הבדווים. במערת המגילות נמצא גם קן נטוש של העוף הדורס פרס, שכנראה נעזב בשל פעילות הבדווים בקרבתו. הגישה למערות אסורה כיום.
 
  
−
בצד השני, באפיק נחל הרדוף, נמצא נווה מדבר קטן - עין צפצפה, הקרוי על שם עצי צפצפת הפרת הגדלים בו.
+
חדי העין עשויים להבחין בכתובות ערביות קדומות על משטחי הסלע שבאזור.
  
−
ירידה קצרה ותלולה (לאורכה שרדו קירות תמך עתיקים) תוביל אותנו לצומת שבילים כחול-ירוק, הממוקמת באוכף מתון במעלה. למי שזמנם בידם, מומלץ לפנות ימינה בשביל הכחול ואחרי כ- 300 מ' לפנות בסימון שחור לעבר '''עין נמר'''. הירידה בסימון השחור מנצלת סדק במצוק הנחל והיא אתגרית יחסית. בסוף הירידה נגיע למדרגת סלע מעל לאפיק הנחל עצמו, ומטיילים שאינם מיטיבי טיפוס יזדקקו לעזרה קלה. באפיק הנחל יש לפגוש שביל מסומן אדום ולפנות עימו ימינה כדי להגיע למעיין עצמו, הנובע במערה קטנה מתחת לסלעים אדירים. זהו מקור המים המרכזי בנחל צאלים, ופינה מומלצת למנוחה.
+
מהערוץ נעלה לשלוחה שמדרום, עימה נמשיך בירידה מתונה וארוכה. במרחק הליכה קצר נגיע ל'''מסגד עתיק''' (במקום הוצב שילוט הסבר שהושחת). כפי הנראה, היה זה "מסגד פתוח" ללא קורת גג, המסמן את כיוון התפילה לעבר העיר מכה. גם בקרבת המסגד ניתן לאתר כתובות בערבית במשטחי הסלע.
  
−
אפשרות ארוכה יותר היא להמשיך בסימון הירוק. אחרי קטע מתון קצר, נרד שוב בתלילות ונגיע לאפיק נחל צאלים. מכאן ניתן לעלות ימינה בשביל מסומן אדום ולהגיע לעין נמר, אחרי עקיפת מספר סלעים גדולים.
+
המשך ההליכה בירידה מתונה וחשופה לשמש עד שנרד אל '''[[חניון הרועה]]''' - חורשה גדולה ושולחנות פיקניק בגדת נחל הרועה.
  
−
לאחר הביקור בעין נמר נחזור למורד הנחל. עד מהרה נגיע לצומת שבילים ירוק-שחור. הסימון השחור יורד אל '''"גיא בהק"''' - קטע קניוני בנחל צאלים, בראשו נמצאים שני מפלים משופעים שהירידה בהם מחייבת שימוש בחבל באורך כ- 15-10 מ'.
+
השביל המסומן ירוק חוצה את נחל הרועה וחולף דרך מטע של '''עצי אלת הבוטנה''' (לגידול פיסטוקים). הפירות מבשילים באמצע אוקטובר, ואז הם פוטוגניים למדי. לצערנו, כיוון שמבנה השירותים בחניון אינו מתפקד, הפך המטע למחראה ציבורית מאולתרת, דבר הפוגע בחוויית הביקור במטע.
  
−
לכל שאר המטיילים, נמשיך בגדה הדרומית בשביל הירוק ולאחר כחצי ק"מ נרד לאפיק הנחל. מכאן ניתן לעלות במעלה הנחל, עם הסימון השחור, ולהתרשם מנופי גיא בהק.
+
מדרום למטע נמצאת '''מצבת זיכרון''' לזכרה של ברברה פרופר - "הרועה משדה בוקר", שנרצחה כאן ברעותה את עדר הצאן של הקיבוץ בשנת 1952. למעוניינים לקצר, ניתן לסיים בנקודה זו ולשוב חזרה לחניון הרועה. המשך המסלול (אינו מסומן במרבית המפות) מוסיף עוד ק"מ אחד להליכה, וטיפוס מצטבר של 60 מ', לפני שנשוב לחניון.
  
−
הליכה קצרה מסוף גיא בהק במורד הנחל תוביל אותנו שוב לצומת שבילים ירוק-שחור. השביל השחור יורד באפיק הנחל דרך '''"גיא סלעים"''' - קטע בן מאות מטרים ובו סלעי ענק רבים המקשים על ההליכה. החלופה היא לעלות בשביל הירוק עשרות מטרים בעלייה קצרה ותלולה, ואז להמשיך בשביל מתון לעבר תחתית מעלה ענבה. כאן נגיע לצומת שבילים ירוק-אדום, ונמשיך ישר בסימון האדום מזרחה, לעבר צומת שבילים אדום-כחול, לצד מבנה קדום.
+
השביל הירוק מטפס במתינות אל הרכס שמדרום לנחל הרועה, חולף דרך גלי אבנים עתיקים (טומולי) - שרידי קברים קדומים, ואז מתפתל ויורד חזרה לעבר חניון הרועה, בקצה החורשה.
  
−
במרחק עשרות מטרים מדרום לנו נובע '''עין ענבה'''. זהו מעיין קטן וסביבו צמחיית מים שופעת, כולל קנים ומספר תמרים. מומלץ להשקיף על המקום לפני שנרד חזרה לאפיק נחל צאלים. הגישה נעשית עם הסימון האדום, ולאחר הביקור בעין ענבה נחזור לצומת השבילים ונרד בשביל הכחול לאפיק הנחל. נפגוש את השביל השחור הבא מגיא סלעים, ולאחר מאות מטרים נגיע שוב לצומת שבילים כחול-שחור. כאן נמשיך ישר עם הסימון השחור, בנוף של קירות גבוהים הבנויים תלכיד נחלים (קונגלומרט). במורד הנחל מופיעים מספר עצי שיטה סלילנית, ואחרי כק"מ מצומת השבילים נגיע נגיע לצומת שחור-ירוק. מכאן נפנה שמאלה בשביל הירוק, ואחרי עלייה קצרצרה נחזור לנקודת ההתחלה.
+
<html>
 +
<iframe src='https://israelhiking.osm.org.il/share/2qODBskyVl' width='100%' height='400' frameborder='5' scrolling='no'>
 +
</iframe>
 +
</html>
  
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
−
אחרי שטפונות חורפיים, סיכוי למים בגבי הרדוף (עומק המים תלוי בזמן שעבר מאז השטפונות האחרונים).
+
[[תמונה:lost_city3.jpg|left|thumb|200px|פריחת צבעונים במצפה חגי, מרץ 2015]]
  
−
* ינואר-פברואר - פריחה של זמזומית המדבר (נפוצה ברמת המדבר).
+
פריחה אביבית מגוונת. במחצית השנייה של פברואר, ובמיוחד בשנים גשומות - פריחת צבעוני המדבר לאורך הדרך.
−
* פברואר - פריחת כדן סגול, רותם המדבר.
 
−
* אפריל - פריחת דרדר החרחבינה.
 
−
* ספטמבר - פריחת [[חצב מצוי|חצבים]].
 
  
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
−
חניון לילה ללא מים ושירותים בתחילת המסלול.
+
תצפית בתחילת המסלול, ובסוף המסלול - [[חניון הרועה]] חניון יום עם שולחנות פיקניק ומי שתייה.
 +
 
 +
בקרבת סוף המסלול - תחנת דלק עם שירותים רטובים.
  
 
|הערות ואזהרות=
 
|הערות ואזהרות=
−
* אין לבצע את המסלול בימים בהם קיים חשש לשטפונות.
+
* המסלול חשוף לשמש.
−
* המסלול ארוך, ובחורף יש לתכנן היטב את הזמן - יש להתחיל מוקדם בבוקר על מנת לסיים את המסלול לפני השקיעה.
+
* קיימת סכנת פריצה לרכבים המושארים ללא השגחה, ואין להשאיר ציוד יקר ברכב.
−
* המסלול חשוף ברובו לשמש (צל זמין במספר מחסות סלע לאורך המסלול), ואינו מתאים לטיולים בעונה החמה.
 
−
* בחורף, קטע המסלול ברמת המדבר חשוף לרוחות, ומומלץ להצטייד גם בלבוש חם.
 
−
* מספר קטעים במסלול חולפים בקרבת מצוקים ומפלים, ויש לנקוט בזהירות הראוייה. כמו כן, הגלישה והטיפוס במצוקים אלו אסורים, ועלולים לפגוע קשות בקינון עופות דורסים באזור.
 
  
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
−
* מדבר יהודה הדרומי - סקר נוף ומסלולי טיול, מנחם מרקוס.
+
* רמת הנגב - מנחם מרקוס ואמנון ליבנה.
−
* מערות המפלט מתקופת בר-כוכבא - חנן אשל ודוד עמית.
+
* מטיילים בנגב - יעקב עיני וערן דורון.
−
* מערות מדבר יהודה - סקר ארכיאולוגי בשנת תש"ך.
 
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
−
<table><tr>
+
{{3טורים|
−
<td valign="top" width="20">
+
{{ת|yeroham_lake1.jpg|אגם ירוחם}}
−
</td>
+
'''[[אגם ירוחם]]'''
−
<td valign="top" width="20">
+
|
−
<imagemap>
+
{{ת|wadi_daruch3.jpg|נחל חצץ - נחל דרוך}}
−
תמונה:havarey_metzada.jpg|200px
+
'''[[נחל חצץ - נחל דרוך]]'''
−
default [[חווארי מצדה]]
+
|
−
desc none</imagemap>
+
{{ת|ein_avdat2.jpg|גן לאומי עין עבדת}}
−
[[חווארי מצדה]]
+
'''[[גן לאומי עין עבדת]]'''
−
</td>
+
}}
−
<td valign="top" width="20">
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
<imagemap>
 
−
תמונה:wadi_zeelim_fall.jpg|230px
 
−
default [[נחל צאלים]]
 
−
desc none</imagemap>
 
−
[[נחל צאלים]]
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
<imagemap>
 
−
תמונה:har_tzfira.jpg|200px
 
−
default [[בור עטין והר צפירה]]
 
−
desc none</imagemap>
 
−
[[בור עטין והר צפירה]]
 
−
</td></tr></table>
 
 
}}
 
}}

גרסה אחרונה מ־13:49, 29 בדצמבר 2018

דף הבית   /   טיולים בדרום   /   טיולים בהר הנגב   /   טיולי פריחה בדרום   /   העיר האבודה

מסלול טיול: העיר האבודה

העיר האבודה - טיול קצר וקל ברכס חלוקים, שרידי התיישבות קדומה ופריחה עונתית.

  • מסלול טיול
  • אזור:הר הנגב
  • מפת סימון שבילים: 15 - הנגב התיכון
  • מיקום: מערבית לשדה בוקר
  • גישה:רגלית, אופניים
  • שבילי טיול:ירוק 15278
  • עונות ביקור:חורף ואביב
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:קווי קצר
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:3 ק"מ.
  • תאריך ביצוע מסלול:24/10/2015
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:10/01/2018



Lost city1.jpg

העיר האבודה, (עמית מנדלסון, 27/3/2015)


עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה


אתרי ביקור

תגיות: עתיקות והיסטוריה מדבר קווי תצפיות פריחה משפחות טיול לילה

רקע: העיר האבודה

המסגד העתיק, אוקטובר 2015

"העיר האבודה" הוא כינויו של אתר עתיקות מהתקופה הערבית הקדומה, השוכן ברכס חלוקים ממערב לשדה בוקר. אתר זה, שנוספים כמותו פזורים בהר הנגב, מעיד על המשך ההתיישבות בנגב גם לאחר קץ השלטון הביזנטי. לצד גלי האבנים והחורבות העתיקות, שופע הרכס בפריחה עונתית בראשית האביב.

איך להגיע:

מסלול ההליכה אינו מעגלי (בצורת הסיפרה 9), ומחייב הקפצת רכבים, או - בגלל אורכו הקצר - הליכה וחזרה באותה הדרך.

במקרה שמבצעים את המסלול במתכונת "הלוך ושוב", כדאי לחנות בחניון הרועה או בתחנת הדלק הצמודה אליו. החניון נמצא מול תחנת הדלק של שדה בוקר, כ- 1.2 ק"מ דרומית לצומת חלוקים (כ- 45 ק"מ דרומית לבאר שבע וכ- 160 ק"מ מתל אביב).

למטיילים בשני רכבים, נחנה תחילה רכב אחד בחניון הרועה, ועם הרכב השני נשוב לצומת חלוקים ונפנה בכביש 40 לכיוון צומת טללים.

לאחר כ- 550 מ' נפנה ימינה למגרש חנייה רחב בצד המזרחי של הכביש, מול מצפה חגי - תחילת המסלול. יש לציין כי מנקודה זו לא אפשרית פנייה חוקית לכיוון דרום. למעוניינים להסתובב חזרה דרומה, ניתן להסתובב אחרי כ- 3 ק"מ בפנייה לחוות נחל בוקר (אין לבצע פניית פרסה על הכביש הראשי, אלא לפנות לכיוון החווה ולבצע את הפרסה על דרך העפר.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:3 ק"מ.
  • משך המסלול:כשעתיים.
  • טיפוס מצטבר:כ- 120 מ' ירידות מצטברות, 75 מ' עליות מצטברות.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

מצבת הרועה, אוקטובר 2015

המסלול מתחיל בתצפית היקפית - מצפה חגי ע"ש חגי אבריאל איש שדה בוקר.

מהתצפית נמשיך עם שביל מסומן ירוק, היורד וחוצה ערוץ רדוד לצידו נבחין בשרידי יישוב קדום - יסודות מבנים וטראסות חקלאיות באפיק הנחל.

היישוב מיוחס לראשית התקופה הערבית הקדומה (סביב שנת 700 לספירה) ונחפר בשנות ה- 1980.

חדי העין עשויים להבחין בכתובות ערביות קדומות על משטחי הסלע שבאזור.

מהערוץ נעלה לשלוחה שמדרום, עימה נמשיך בירידה מתונה וארוכה. במרחק הליכה קצר נגיע למסגד עתיק (במקום הוצב שילוט הסבר שהושחת). כפי הנראה, היה זה "מסגד פתוח" ללא קורת גג, המסמן את כיוון התפילה לעבר העיר מכה. גם בקרבת המסגד ניתן לאתר כתובות בערבית במשטחי הסלע.

המשך ההליכה בירידה מתונה וחשופה לשמש עד שנרד אל חניון הרועה - חורשה גדולה ושולחנות פיקניק בגדת נחל הרועה.

השביל המסומן ירוק חוצה את נחל הרועה וחולף דרך מטע של עצי אלת הבוטנה (לגידול פיסטוקים). הפירות מבשילים באמצע אוקטובר, ואז הם פוטוגניים למדי. לצערנו, כיוון שמבנה השירותים בחניון אינו מתפקד, הפך המטע למחראה ציבורית מאולתרת, דבר הפוגע בחוויית הביקור במטע.

מדרום למטע נמצאת מצבת זיכרון לזכרה של ברברה פרופר - "הרועה משדה בוקר", שנרצחה כאן ברעותה את עדר הצאן של הקיבוץ בשנת 1952. למעוניינים לקצר, ניתן לסיים בנקודה זו ולשוב חזרה לחניון הרועה. המשך המסלול (אינו מסומן במרבית המפות) מוסיף עוד ק"מ אחד להליכה, וטיפוס מצטבר של 60 מ', לפני שנשוב לחניון.

השביל הירוק מטפס במתינות אל הרכס שמדרום לנחל הרועה, חולף דרך גלי אבנים עתיקים (טומולי) - שרידי קברים קדומים, ואז מתפתל ויורד חזרה לעבר חניון הרועה, בקצה החורשה.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

פריחת צבעונים במצפה חגי, מרץ 2015

פריחה אביבית מגוונת. במחצית השנייה של פברואר, ובמיוחד בשנים גשומות - פריחת צבעוני המדבר לאורך הדרך.

שירותים למטיילים:

תצפית בתחילת המסלול, ובסוף המסלול - חניון הרועה חניון יום עם שולחנות פיקניק ומי שתייה.

בקרבת סוף המסלול - תחנת דלק עם שירותים רטובים.

הערות ואזהרות:

  • המסלול חשוף לשמש.
  • קיימת סכנת פריצה לרכבים המושארים ללא השגחה, ואין להשאיר ציוד יקר ברכב.

הצעות טיול בסביבת העיר האבודה:

Yeroham lake1.jpg

אגם ירוחם

Wadi daruch3.jpg

נחל חצץ - נחל דרוך

Ein avdat2.jpg

גן לאומי עין עבדת

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • רמת הנגב - מנחם מרקוס ואמנון ליבנה.
  • מטיילים בנגב - יעקב עיני וערן דורון.



המפה נטענת...
אוחזר מתוך "https://inature.info/w/index.php?title=העיר_האבודה&oldid=49611"