הבדלים בין גרסאות בדף "קריית גת"

גרסה אחרונה מ־08:04, 3 במאי 2019

דף הבית / טיולים במרכז / טיולים בשפלה / טיולי פריחה במרכז / קריית גת

מסלול טיול: קריית גת

קריית גת - סיור עירוני רכוב בבירת חבל לכיש.

מסלול טיול
אזור:השפלה
מפת סימון שבילים: 12 - דרום השפלה והר חברון
מיקום: העיר קריית גת
גישה:רגלית, אופניים, לכל רכב
שבילי טיול:לא מסומן
עונות ביקור:כל השנה
שמורת טבע:לא
רמת קושי:לכל המשפחה
סוג מסלול:רכוב
כניסה: חינם
אורך המסלול:17 ק"מ.

תאריך ביצוע מסלול:2/10/2015
תאריך ביקור אחרון בשטח:2/10/2015

תצפית לעיר קריית גת, (עמית מנדלסון, 2/10/2015)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

תגיות: טיול עירוני מתקשים בהליכה אנדרטאות עתיקות והיסטוריה

רקע: קריית גת

אנדרטת נצח ישראל, יולי 2015

אחד ממפעלי ההתיישבות הגדולים בשנות ה- 1950, עליו מונה אריה לובה אליאב ז"ל, היה הקמת יישובי חבל לכיש, גוש התיישבות גדול ובמרכזו עיר חדשה - העיר קריית גת, שנבנתה בשנת 1955, במקום בו שכן "כיס פלוג'ה" המצרי במלחמת העצמאות. כיום רובנו רגילים לחלוף על פני העיר בדרך אל הנגב, אך גם כאן יש מספר פינות מעניינות השוות ביקור, בין אם במסגרת טיול ייעודי ובין אם עצירות ביניים לחילוץ עצמות בטיול ארוך יותר.

המסלול המוצע כאן הינו מסלול רכוב עם הליכות קצרות בלבד, ואורכו הכולל 17 ק"מ.

איך להגיע:

נקודת ההתחלה של המסלול הינה בצומת פלוגות, במפגש הכבישים 40 ו- 35, לכיוון דרום. ניתן לגשת לנקודה זו גם ממחלף קריית גת בכביש 6, בנסיעה מערבה בכביש 35.

נקודת הסיום הינה בצומת הכניסה הצפונית-מזרחית של קריית גת, במפגש דרך הדרום (כביש 3544) עם כביש 35, כשני ק"מ מזרחית לנקודת ההתחלה.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
אורך המסלול:17 ק"מ. משך המסלול:3-2 שעות. טיפוס מצטבר:המסלול מישורי
לחצו על המפה להגדלה

טיילת המלך חסן השני, אוקטובר 2015

חורבת פטוט, אוקטובר 2015

פריחת חצבים, אוקטובר 2015

אנדרטת הפלוגה הדתית, יולי 2015

מורדות תל ערני, אוקטובר 2015

נקודת ההתחלה היא צומת פלוגות הקרוייה ע"ש העיירה הערבית פלוג'ה, ששכנה ביער מדרום-מערב אלינו. עוד לפני מלחמת העצמאות, הייתה זו נקודה חשובה על אם הדרך ממג'דל (כיום אשקלון) בואכה חברון. בשנות ה- 1940 קמו מצפון-מזרח לצומת שני קיבוצים עבריים, קיבוץ גת ולאחריו קיבוץ גלאון. שני יישובים קטנים אלו, בלב סביבה ערבית עויינת, עמדו במצור במשך החודשים הראשונים של מלחמת העצמאות והתנועה אליהם התנהלה בשיירות מאובטחות דרך העיירה פלוג'ה. בפברואר 1948 חסמו לחלוטין הערבים את התנועה ביישובם, ושיירה שיצאה מגת נאלצה לסגת כאשר אחד מנהגי המשאיות נהרג. כדי לפרוץ את המצור הוחלט על פעולה גדולה נגד הכפר, באמצע מרץ 1948. השיירה הראשונה שיצאה מנגבה לגת עברה את פלוג'ה בהצלחה, אולם ספגה אש ביציאה מהכפר לכיוון גת. בלהט הקרב הוחמצה הפנייה לגת, ואנשי כוח החסימה שניסו להתריע זוהו בטעות כאוייב, מה שהביל להריגתם של שבעה לוחמים מאש כוחותינו, שנקברו זמנית בקיבוץ גת (ולאחר מכן הועברו לקבורה בבית הקברות נחלת יצחק).

עדיין היה צורך בפינוי פצועים מגת חזרה לכיוון נגבה, ולכן יצאה למחרת היום שיירה חזרה דרך פלוג'ה, שפוצלה לשתיים - שיירה אזרחית שעברה בהצלחה דרך שדה התעופה הצבאי מצפון לפלוג'ה, ושיירה צבאית שעברה במרכז הכפר ותקפה את המקום. בפיצוץ מטעני נפץ נהרגו 15 מאנשי הכפר, ולאחר מכן הושגו הבנות לפיהם הבריטים ילוו את השיירות היהודיות העוברות דרך פלוג'ה, וכך היה עד לפלישת צבאות ערב במאי 1948.

לצד תחנת האוטובוס מדרום לצומת ניצב סלע ועליו לוח זיכרון, וכן קיימת אנדרטה לחללי הקרב בתחום קיבוץ גת.

מצומת פלוגות נמשיך בכביש 40 דרומה, וברמזור הראשון נפנה שמאלה אל כביש 3544 - "דרך הדרום" החוצה את קריית גת.

נסיעה קצרה תוביל אותנו לכיכר הכניסה הדרומית לעיר. נחנה בקרבת הכיכר (אפשר לחנות בתחנת הדלק הסמוכה) וניגש רגלית לשתי נקודות עניין בצידה הצפוני של הכיכר.

אנדרטת הבנים - אנדרטת "נצח ישראל" עוצבה בידי הפסל אבנר בר-חמא בשנת 1998, ומוקדשת לבני קריית גת שנפלו במערכות ישראל. האנדרטה מזכירה במקצת שעון שמש ענק.

טיילת המלך חסן השני - טיילת בחזיתה "שער" כניסה מעוצב בהשראת הארכיטקטורה הצפון-אפריקאית. הטיילת מוקדשת למלך מרוקו חסן השני, כהכרת תודה על יחסו הטוב לקהילה היהודית שבארצו.

נשוב לרכב ונמשיך מזרחה בדרך הדרום. בכיכר נפנה ימינה לשדרות ישראל פולק, נעבור בגשר מעל מסילת הרכבת וניכנס לאזור התעשייה של קריית גת, בין אזורי התעשייה הגדולים בישראל. אנקדוטה ידועה על ישראל פולק, מחלוצי התעשייה בישראל, מספרת על פנחס ספיר ז"ל, שר המסחר והתעשייה (ולימים שר האוצר) שאירח את פולק בישראל בשנת 1960 ורצה לשכנע אותו להקים מפעל טקסטיל בקריית גת הצעירה. ספיר אמר לפולק שהמקום נמצא חצי שעה נסיעה מתל אביב, כיוון שחשש מכך שפולק לא ירצה להקים את המפעל ביישוב המרוחק ממרכז הארץ. נהגו של ספיר אסף את פולק מהמלון בת"א בשעה חמש בבוקר, ונסע בשיא המהירות בכבישים הריקים לקריית גת, אליה הגיעו השלושה תוך פחות מחצי שעה... פולק השתכנע להקים בעיר את מפעל "פולגת", ממפעלי הטקסטיל הגדולים בישראל עד היום. לימים טען פולק שלא חשב באמת שקריית גת סמוכה לתל אביב אלא ש"אם שר בישראל מוכן לקום כל כך מוקדם בבוקר כדי להביא משקיע, ואם ראש העיר התעורר כדי לקבל אותו, אז אני מוכן להביא את התעשייה אליהם".

בצומת נפנה ימינה לדרך החרושת ובצומת הבאה נפנה שמאלה לשדרות צורן.

במרחק 630 מ' מדרך החרושת, נפנה ימינה לרחוב לשם, נמשיך ישר ובפנייה השנייה ימינה נפנה לחנייה בגבולו הצפוני של פארק המשרת את באי אזור התעשייה.

הפארק ניצב באתר הארכיאולוגי חורבת פטוט. שם המקום הוא עברות של השם הערבי ח'רבת פטאטה. במהלך פיתוח אזור התעשייה, התגלה כאן פסיפס של כנסייה ביזנטית, המשלב עיטורים מעולם הצומח ודגם מבנה לידו כתובת ביוונית - "חורטסו" המזוהה עם עיר במצרים. לאחר עבודות שימור, הוחזר הפסיפס לאתר בסוף שנת 2015 כחלק מחגיגות ה- 60 לקריית גת.

הפסיפס נמצא בחלקו הצפוני של הפארק, ליד מגרש החנייה. בתחום הפארק מספר שבילי הליכה, נטיעות צעירות, דשא ומתקני משחק. חלקה המערבי של הגבעה לא פותח, ומכוסה בצמחיית בר.

נשוב מרחוב לשם לשדרות צורן, ועתה נפנה ימינה (מזרחה). בצומת שדרות אבץ נפנה שמאלה (צפונה) כאשר מולנו מפעל "אינטל" - גדול המפעלים בעיר קריית גת, המעסיק 3,750 עובדים (כשליש ממספר העובדים באזור התעשייה כולו). המפעל נפתח בשנת 2008, לאחר סובסידיה ממשלתית להקמתו בישראל (ולא באירלנד).

בשדרות אבץ ניסע כקילומטר צפונה עד לכיכר, בה נפנה שמאלה ובצומת הבאה ימינה לשדרות ישראל פולק.

במפגש כביש 35 נמשיך ישר צפונה ואם נוכל, נעצור בזהירות לאחר הצומת, בנקודה בה ניצב סלע ועליו לוח זיכרון לשלוש פעולות צה"ל בעיראק אל-מנשיה במלחמת העצמאות.

במרחק כ- 100 מ' צפונית לצומת, מסתעפת שמאלה (מערבה) דרך עפר. ניתן לחנות בזהירות רבה בשולי הכביש (כביש לא רשמי המשמש דרך קיצור לקיבוץ גת) ולהתקדם ברגל מערבה (ברכב שטח ניתן להמשיך בדרך העפר). הליכה של כ- 150 מ' תוביל אותנו לריכוז פריחה נחמד של עשרות חצבים הפורחים מדרום לתל ארכיאולוגי גדול ומרשים - תל ערני. התל משתרע על פני כ- 250 דונם, מתוכם כ- 20 דונם עיר עליונה.

בעבר זוהתה כאן העיר הפלשתית גת, ועל כן נקראו היישובים הסמוכים גת וקריית גת בהתאמה. חפירות ארכיאולוגיות בשנות ה- 1950 (שנמשכו לסירוגין עד לשנות ה- 1990) העלו כי אין בסיס להשערה זו (ולכן הוחלף שם התל לפי שמו הערבי - תל עורייני).חלק ניכר מהממצאים בתל משתייכים לתקופת הברונזה הקדומה (בה התקיימו באתר 12 שכבות יישוב). לעיר ששכנה כאן היו קשרי מסחר עם מצרים, ובאתר התגלה חותמו של המלך המצרי נערמר-מנס, שמלך במצרים סביב 3100 לפני הספירה הנוצרית. בחפירות בחלקו העליון של התל התגלו שרידי עיר ישראלית מבוצרת בעלת שבע שכבות יישוב ומעליה שרידי יישוב מהתקופות הפרסית וההלניסטית. באזור התגלו גם בתי קברות מהתקופה הביזנטית.

בדורות האחרונים שכן במדרונות מדרום לתל (בשטח אזור התעשייה המודרני) כפר ערבי בשם עיראק אל-מנשייה, לו ניתן לימים השם "עיי נשיה", אלא שהכפר, יחד עם שמו, צלל לתהומות הנשיה ונשכח כליל מהתודעה.

העיר גת הפלשתית מזוהה כיום בתל צפית, כעשרה ק"מ צפונית אלינו.

כיום ניתן לראות במדרונות התל שפע משוכות צבר, המבשיל את פירותיו הקוצניים בספטמבר. בפסגת התל ניתן לזהות את יסודות קבר שייח' אחמד אל-עורייני, ומנקודה זו יש תצפית נוף יפה לעיר קריית גת.

למעוניינים בסיור ממושך יותר בתל, ניתן לחנות בכניסה לבית הקברות של קריית גת, מדרום לכביש 35, ולחצות את הכביש בצומת המרומזרת.

אחרי ביקור בתל ערני, נשוב לכביש 35 ונפנה ימינה (מערבה) בואכה צומת פלוגות. במרחק כ- 2 ק"מ נפנה שמאלה (דרומה) ברמזור לכניסה הצפונית של קריית גת וברמזור הראשון נפנה ימינה (מערבה) לשדרות מלכי ישראל. נחפש חנייה ונשוב רגלית לצומת.

כאן נמצאות מספר נקודות ענייין, שרובן נכללות בתחום פארק אליאב, על הקמתו החליטה עיריית קריית גת בשנת 2010 והמשתרע מכאן עד לצומת פלוגות (הפארק נמצא בהקמה ובעתיד יתווספו בו נקודות עניין נוספות):

אנדרטת המסע - אנדרטה מוסתרת מעט בצידה הדרומי-מערבי של צומת כביש 35. האנדרטה מוקדשת לעולי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ במהלך השנים 1988-1980. 4000 מתוך העולים דרך מדבריות סודאן נספו בדרך ובמחנות בסודאן. באנדרטה מתקיים טקס סביב יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל - שנקבע ביום ירושלים (כ"ח באייר).

גשר נחל נועם - לאורך הגשר ניצבים קירות ועליהם כתובות ברכה למבקרי העיר בשלל שפות.

תמרור דרכים - דרומית לצומת שדרות לכיש ורחוב מלכי ישראל, ניצב תמרור מרחקים. בצד הצפוני זהו תמרור "סטנדרטי" המציין את המרחקים מקריית גת ליעדים שונים בעולם, ואילו בצד דרום מצויינים המרחקים לנקודות שונות בישראל שלאחר מלחמת ששת הימים, כולל יעדים בסיני - אל-עריש, שארם א-שייח' ואבו רודיס (596 ק"מ נסיעה מקריית גת...)

אנדרטת הפלוגה הדתית - האנדרטה נמצאת בשדרות מלכי ישראל. לאחר פלישת הצבא המצרי לארץ במלחמת העצמאות, שימש אזור פלוג'ה כאחד מריכוזיו הגדולים של הכוח המצרי. לאחר מבצע "יואב" כותרה בריגדה מצרית ובה אלפי חיילים באזור קטן שמרכזו בעיירה פלוג'ה. בריגדה זו, בפיקודו של הקולונל הסודאני סייד טהא - "הנמר הסודאני" - החזיקה מעמד במצור הישראלי. למרות צמצום המובלעת עם כיבוש משטרת עיראק סווידאן (מצודת יואב), סירבו המצרים הנצורים להיכנע. בנובמבר 1948 התקיימה פגישה חשאית בין מפקדי ה"כיס" (סייד טהא ושלישו, גמאל עבד אל-נאצר - לימים נשיא מצרים) ובין הכוחות הישראליים בקיבוץ גת הסמוך (בבית המכונה כיום "בית נאצר"). בפגישה זו הוצעה למצרים כניעה, אולם הם סירבו בהצהרה שיילחמו עד הכדור האחרון אלא אם ממשלת מצרים תיתן הנחייה אחרת. בדצמבר 1948 הוחלט על מבצע לחיסול הכיס - "מבצע חיסול", בהובלת חטיבת אלכסנדרוני. המבצע הסתיים באסון כבד, כאשר 87 חיילים מהפלוגה הדתית בחטיבה נפלו בקרב לאחר שנלכדו בכפר עיראק אל-מנשיה שממזרח לנו. החללים נקברו בקבר אחים בשדה הקרב (בנקודה זו יש אנדרטה נוספת), ולאחר מלחמת העצמאות נקברו מחדש בקבר אחים בבית הקברות נחלת יצחק. האנדרטה הניצבת כאן בנויה משני עמודים המזכירים נרות חנוכה, לציון מועד המבצע בנר השני של חנוכה. כיס פלוג'ה פונה בסופו של דבר רק בהסכם שביתת הנשק עם מצרים, בתום מלחמת העצמאות. תמורת נסיגת המצרים מכיס פלוג'ה, נסוג צה"ל מ"טריז בית חנון" הסמוך לשדרות.

מנקודה זו ניתן להמשיך בנסיעה בשדרות לכיש, לעבר פארק פ"ז. בפארק, הנמצא על גדת נחל עוזה, נמצאת אנדרטת השואה המקומית.

למגלי עניין, ניתן להגיע גם לגן השלושה, הממוקם בעיקול רחוב הכרמל, בשכונת גליקסון. הגן חולש על גדת נחל שלווה, ומנציח אירוע טראגי שקרה כאן בינואר 1965. ילדה בת תשע נסחפה במי הנחל הגועש, ואזרח וחייל שניסו אף הם להצילה טבעו גם הם ורק עם שוך השיטפון נמצאו הגופות. על אף הכיתוב בשילוט שבאתר, הנחל שלמרגלותינו הינו נחל שלווה ולא נחל לכיש.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

ספטמבר - פריחת חצבים בתל ערני, שדות כותנה בין תל ערני לקיבוץ גת.
ביקור באנדרטת המסע כאשר נערך במקום טקס הזיכרון, סביב כ"ח באייר (רצוי לברר מראש מועד מדויק).

שירותים למטיילים:

תחנת דלק בדרך הדרום ליד אנדרטת הבנים.
פארק פטוט - פינות ישיבה, שבילי הליכה ומתקני ספורט (הפארק נגיש לנכים).
שבילי הליכה בפארק אליאב (הנמצא בפיתוח).

הערות ואזהרות:

ניתן לבצע חלקים ניכרים מהמסלול גם בסיוע תחבורה ציבורית.
עם פיתוחו של פארק אליאב, יתווספו בעתיד נקודות עניין נוספות למסלול.

הצעות טיול בסביבת קריית גת:

גן לאומי בית גוברין

גן לאומי תל לכיש

יער המלאכים

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

שיירת גת גלאון - באתר ויקיפדיה.
כיס פלוג'ה - באתר ויקיפדיה.

המפה נטענת...

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לבדיקה}}
 <meta name="keywords" content="קריית גת, קרית גת, טיול בקריית גת"></meta>
 <meta name="description" content="קריית גת - סיור עירוני רכוב בבירת חבל לכיש."></meta>
+{{פירורי לחם 3|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בשפלה]]|[[טיולי פריחה במרכז]]}}
 {{מסלולי טיול
+|נצ=31.60836, 34.77376
+|Display map=yes
+|Tags=טיול עירוני, מתקשים בהליכה, אנדרטאות, עתיקות והיסטוריה
 |סקירה=קריית גת - סיור עירוני רכוב בבירת חבל לכיש.
-|תמונה=shacharia_forest1.jpg
+|תמונה=kiryat_gat1.jpg
 |שם_הצלם=עמית מנדלסון
-|מקום_הצילום=פיסול בחניון, יער המלאכים
+|מקום_הצילום=תצפית לעיר קריית גת
 |תאריך_הצילום=2/10/2015
 |אזור=השפלה
@@ שורה 31: / שורה 34: @@
 |10=[[שמורת חולות ניצנים]]
 |רקע כללי=
-[[תמונה:shacharia_forest2.jpg|left|thumb|200px|מגדל התצפית, מאי 2013]]
+[[תמונה:kiryat_gat2.jpg|left|thumb|200px|אנדרטת נצח ישראל, יולי 2015]]
 <b>
-אחד ממפעלי ההתיישבות הגדולים בשנות ה- 1950 היה הקמת יישובי חבל לכיש, גוש התיישבות גדול ובמרכזו עיר חדשה - העיר קריית גת, שנבנתה בשנת 1955. כיום רובנו רגילים לחלוף על פניה בדרך אל הנגב, אך גם כאן יש מספר פינות מעניינות השוות ביקור, בין אם במסגרת טיול ייעודי ובין אם עצירות ביניים לחילוץ עצמות בטיול ארוך יותר.
+אחד ממפעלי ההתיישבות הגדולים בשנות ה- 1950, עליו מונה אריה לובה אליאב ז"ל, היה הקמת יישובי חבל לכיש, גוש התיישבות גדול ובמרכזו עיר חדשה - העיר קריית גת, שנבנתה בשנת 1955, במקום בו שכן "כיס פלוג'ה" המצרי במלחמת העצמאות. כיום רובנו רגילים לחלוף על פני העיר בדרך אל הנגב, אך גם כאן יש מספר פינות מעניינות השוות ביקור, בין אם במסגרת טיול ייעודי ובין אם עצירות ביניים לחילוץ עצמות בטיול ארוך יותר.
 המסלול המוצע כאן הינו מסלול רכוב עם הליכות קצרות בלבד, ואורכו הכולל 17 ק"מ.
@@ שורה 47: / שורה 50: @@
 |מפה= kiryat_gat.gif
 |תיאור המסלול=
-[[תמונה:shacharia_forest3.jpg|left|thumb|200px|שביל הגיתות, מאי 2013]]
+[[תמונה:kiryat_gat3.jpg|left|thumb|200px|טיילת המלך חסן השני, אוקטובר 2015]]
-נקודת ההתחלה היא '''צומת פלוגות''' הקרוייה ע"ש העיירה הערבית פלוג'ה, ששכנה ביער מדרום-מערב אלינו. עוד לפני מלחמת העצמאות, הייתה זו נקודה חשובה על אם הדרך ממג'דל (כיום אשקלון) בואכה חברון. בשנות ה- 1940 קמו מצפון-מזרח לצומת שני קיבוצים עבריים, קיבוץ גת ולאחריו קיבוץ גלאון. שני יישובים קטנים אלו, בלב סביבה ערבית עויינת, עמדו במצור במשך החודשים הראשונים של מלחמת העצמאות והתנועה אליהם התנהלה בשיירות מאובטחות דרך העיירה פלוג'ה. בפברואר 1948 חסמו לחלוטין הערבים את התנועה ביישובם, ושיירה שיצאה מגת נאלצה לסגת כאשר אחד מנהגי המשאיות נהרג. כדי לפרוץ את המצור הוחלט על פעולה גדולה נגד הכפר, באמצע מרץ 1948. השיירה הראשונה שיצאה מנגבה לגת עברה את פלוג'ה בהצלחה, אולם ספגה אש ביציאה מהכפר לכיוון גת. בלהט הקרב הוחמצה הפנייה לגת, ואנשי כוח החסימה שניסו להתריע זוהו בטעות כאוייב, מה שהביל להריגתם של שבעה לוחמים, שנקברו זמנית בקיבוץ גת (ולאחר מכן הועברו לקבורה ב[[בית הקברות נחלת יצחק]]).
+[[תמונה:kiryat_gat4.jpg|left|thumb|200px|חורבת פטוט, אוקטובר 2015]]
+[[תמונה:kiryat_gat5.jpg|left|thumb|200px|פריחת חצבים, אוקטובר 2015]]
+[[תמונה:kiryat_gat6.jpg|left|thumb|200px|אנדרטת הפלוגה הדתית, יולי 2015]]
+[[תמונה:kiryat_gat7.jpg|left|thumb|200px|מורדות תל ערני, אוקטובר 2015]]
+נקודת ההתחלה היא '''צומת פלוגות''' הקרוייה ע"ש העיירה הערבית פלוג'ה, ששכנה ביער מדרום-מערב אלינו. עוד לפני מלחמת העצמאות, הייתה זו נקודה חשובה על אם הדרך ממג'דל (כיום אשקלון) בואכה חברון. בשנות ה- 1940 קמו מצפון-מזרח לצומת שני קיבוצים עבריים, קיבוץ גת ולאחריו קיבוץ גלאון. שני יישובים קטנים אלו, בלב סביבה ערבית עויינת, עמדו במצור במשך החודשים הראשונים של מלחמת העצמאות והתנועה אליהם התנהלה בשיירות מאובטחות דרך העיירה פלוג'ה. בפברואר 1948 חסמו לחלוטין הערבים את התנועה ביישובם, ושיירה שיצאה מגת נאלצה לסגת כאשר אחד מנהגי המשאיות נהרג. כדי לפרוץ את המצור הוחלט על פעולה גדולה נגד הכפר, באמצע מרץ 1948. השיירה הראשונה שיצאה מנגבה לגת עברה את פלוג'ה בהצלחה, אולם ספגה אש ביציאה מהכפר לכיוון גת. בלהט הקרב הוחמצה הפנייה לגת, ואנשי כוח החסימה שניסו להתריע זוהו בטעות כאוייב, מה שהביל להריגתם של שבעה לוחמים מאש כוחותינו, שנקברו זמנית בקיבוץ גת (ולאחר מכן הועברו לקבורה ב[[בית הקברות נחלת יצחק]]).
 עדיין היה צורך בפינוי פצועים מגת חזרה לכיוון נגבה, ולכן יצאה למחרת היום שיירה חזרה דרך פלוג'ה, שפוצלה לשתיים - שיירה אזרחית שעברה בהצלחה דרך שדה התעופה הצבאי מצפון לפלוג'ה, ושיירה צבאית שעברה במרכז הכפר ותקפה את המקום. בפיצוץ מטעני נפץ נהרגו 15 מאנשי הכפר, ולאחר מכן הושגו הבנות לפיהם הבריטים ילוו את השיירות היהודיות העוברות דרך פלוג'ה, וכך היה עד לפלישת צבאות ערב במאי 1948.
-לצד תחנת האוטובוס מדרום לצומת ניצב סלע זיכרון, וכן קיימת אנדרטה לחללי הקרב בתחום קיבוץ גת.
+לצד תחנת האוטובוס מדרום לצומת ניצב סלע ועליו לוח זיכרון, וכן קיימת אנדרטה לחללי הקרב בתחום קיבוץ גת.
 מצומת פלוגות נמשיך בכביש 40 דרומה, וברמזור הראשון נפנה שמאלה אל כביש 3544 - "דרך הדרום" החוצה את קריית גת.
-נסיעה קצרה תוביל אותנו לכיכר הכניסה הדרומית לעיר.
+נסיעה קצרה תוביל אותנו לכיכר הכניסה הדרומית לעיר. נחנה בקרבת הכיכר (אפשר לחנות בתחנת הדלק הסמוכה) וניגש רגלית לשתי נקודות עניין בצידה הצפוני של הכיכר.
-אנדרטת הבנים
-טיילת המלך חסן השני
-חורבת פטוט
+'''אנדרטת הבנים''' - אנדרטת "נצח ישראל" עוצבה בידי הפסל אבנר בר-חמא בשנת 1998, ומוקדשת לבני קריית גת שנפלו במערכות ישראל. האנדרטה מזכירה במקצת שעון שמש ענק.
-מפעל אינטל
-תל ערני - חצבים
+'''טיילת המלך חסן השני''' - טיילת בחזיתה "שער" כניסה מעוצב בהשראת הארכיטקטורה הצפון-אפריקאית. הטיילת מוקדשת למלך מרוקו חסן השני, כהכרת תודה על יחסו הטוב לקהילה היהודית שבארצו.
-אנדרטת המסע
+נשוב לרכב ונמשיך מזרחה בדרך הדרום. בכיכר נפנה ימינה לשדרות ישראל פולק, נעבור בגשר מעל מסילת הרכבת וניכנס ל'''אזור התעשייה של קריית גת''', בין אזורי התעשייה הגדולים בישראל. אנקדוטה ידועה על ישראל פולק, מחלוצי התעשייה בישראל, מספרת על פנחס ספיר ז"ל, שר המסחר והתעשייה (ולימים שר האוצר) שאירח את פולק בישראל בשנת 1960 ורצה לשכנע אותו להקים מפעל טקסטיל בקריית גת הצעירה. ספיר אמר לפולק שהמקום נמצא חצי שעה נסיעה מתל אביב, כיוון שחשש מכך שפולק לא ירצה להקים את המפעל ביישוב המרוחק ממרכז הארץ. נהגו של ספיר אסף את פולק מהמלון בת"א בשעה חמש בבוקר, ונסע בשיא המהירות בכבישים הריקים לקריית גת, אליה הגיעו השלושה תוך פחות מחצי שעה... פולק השתכנע להקים בעיר את מפעל "פולגת", ממפעלי הטקסטיל הגדולים בישראל עד היום. לימים טען פולק שלא חשב באמת שקריית גת סמוכה לתל אביב אלא ש"אם שר בישראל מוכן לקום כל כך מוקדם בבוקר כדי להביא משקיע, ואם ראש העיר התעורר כדי לקבל אותו, אז אני מוכן להביא את התעשייה אליהם".
-אנדרטת פ"ז
+בצומת נפנה ימינה לדרך החרושת ובצומת הבאה נפנה שמאלה לשדרות צורן.
-תמרורי דרכים
+במרחק 630 מ' מדרך החרושת, נפנה ימינה לרחוב לשם, נמשיך ישר ובפנייה השנייה ימינה נפנה לחנייה בגבולו הצפוני של פארק המשרת את באי אזור התעשייה.
-אנדרטת השואה ופארק פ"ז
+הפארק ניצב באתר הארכיאולוגי '''חורבת פטוט'''. שם המקום הוא עברות של השם הערבי ח'רבת פטאטה. במהלך פיתוח אזור התעשייה, התגלה כאן פסיפס של כנסייה ביזנטית, המשלב עיטורים מעולם הצומח ודגם מבנה לידו כתובת ביוונית - "חורטסו" המזוהה עם עיר במצרים. לאחר עבודות שימור, הוחזר הפסיפס לאתר בסוף שנת 2015 כחלק מחגיגות ה- 60 לקריית גת.
+הפסיפס נמצא בחלקו הצפוני של הפארק, ליד מגרש החנייה. בתחום הפארק מספר שבילי הליכה, נטיעות צעירות, דשא ומתקני משחק. חלקה המערבי של הגבעה לא פותח, ומכוסה בצמחיית בר.
+נשוב מרחוב לשם לשדרות צורן,  ועתה נפנה ימינה (מזרחה). בצומת שדרות אבץ נפנה שמאלה (צפונה) כאשר מולנו מפעל "אינטל" - גדול המפעלים בעיר קריית גת, המעסיק 3,750 עובדים (כשליש ממספר העובדים באזור התעשייה כולו). המפעל נפתח בשנת 2008, לאחר סובסידיה ממשלתית להקמתו בישראל (ולא באירלנד).
+בשדרות אבץ ניסע כקילומטר צפונה עד לכיכר, בה נפנה שמאלה ובצומת הבאה ימינה לשדרות ישראל פולק.
+במפגש כביש 35 נמשיך ישר צפונה ואם נוכל, נעצור בזהירות לאחר הצומת, בנקודה בה ניצב סלע ועליו לוח זיכרון לשלוש פעולות צה"ל בעיראק אל-מנשיה במלחמת העצמאות.
+במרחק כ- 100 מ' צפונית לצומת, מסתעפת שמאלה (מערבה) דרך עפר. ניתן לחנות בזהירות רבה בשולי הכביש (כביש לא רשמי המשמש דרך קיצור לקיבוץ גת) ולהתקדם ברגל מערבה (ברכב שטח ניתן להמשיך בדרך העפר). הליכה של כ- 150 מ' תוביל אותנו לריכוז פריחה נחמד של עשרות [[חצב מצוי|חצבים]] הפורחים מדרום לתל ארכיאולוגי גדול ומרשים - '''תל ערני'''. התל משתרע על פני כ- 250 דונם, מתוכם כ- 20 דונם עיר עליונה.
+בעבר זוהתה כאן העיר הפלשתית גת, ועל כן נקראו היישובים הסמוכים גת וקריית גת בהתאמה. חפירות ארכיאולוגיות בשנות ה- 1950 (שנמשכו לסירוגין עד לשנות ה- 1990) העלו כי אין בסיס להשערה זו (ולכן הוחלף שם התל לפי שמו הערבי - תל עורייני).חלק ניכר מהממצאים בתל משתייכים לתקופת הברונזה הקדומה (בה התקיימו באתר 12 שכבות יישוב). לעיר ששכנה כאן היו קשרי מסחר עם מצרים, ובאתר התגלה חותמו של המלך המצרי נערמר-מנס, שמלך במצרים סביב 3100 לפני הספירה הנוצרית. בחפירות בחלקו העליון של התל התגלו שרידי עיר ישראלית מבוצרת בעלת שבע שכבות יישוב ומעליה שרידי יישוב מהתקופות הפרסית וההלניסטית. באזור התגלו גם בתי קברות מהתקופה הביזנטית.
+בדורות האחרונים שכן במדרונות מדרום לתל (בשטח אזור התעשייה המודרני) כפר ערבי בשם עיראק אל-מנשייה, לו ניתן לימים השם "עיי נשיה", אלא שהכפר, יחד עם שמו, צלל לתהומות הנשיה ונשכח כליל מהתודעה.
+העיר גת הפלשתית מזוהה כיום ב[[גן לאומי תל צפית|תל צפית]], כעשרה ק"מ צפונית אלינו.
+כיום ניתן לראות במדרונות התל שפע משוכות צבר, המבשיל את פירותיו הקוצניים בספטמבר. בפסגת התל ניתן לזהות את יסודות קבר שייח' אחמד אל-עורייני, ומנקודה זו יש תצפית נוף יפה לעיר קריית גת.
+למעוניינים בסיור ממושך יותר בתל, ניתן לחנות בכניסה לבית הקברות של קריית גת, מדרום לכביש 35, ולחצות את הכביש בצומת המרומזרת.
+אחרי ביקור בתל ערני, נשוב לכביש 35 ונפנה ימינה (מערבה) בואכה צומת פלוגות. במרחק כ- 2 ק"מ נפנה שמאלה (דרומה) ברמזור לכניסה הצפונית של קריית גת וברמזור הראשון נפנה ימינה (מערבה) לשדרות מלכי ישראל. נחפש חנייה ונשוב רגלית לצומת.
+כאן נמצאות מספר נקודות ענייין, שרובן נכללות בתחום '''פארק אליאב''', על הקמתו החליטה עיריית קריית גת בשנת 2010 והמשתרע מכאן עד לצומת פלוגות (הפארק נמצא בהקמה ובעתיד יתווספו בו נקודות עניין נוספות):
+* '''אנדרטת המסע''' - אנדרטה מוסתרת מעט בצידה הדרומי-מערבי של צומת כביש 35. האנדרטה מוקדשת לעולי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ במהלך השנים 1988-1980. 4000 מתוך העולים דרך מדבריות סודאן נספו בדרך ובמחנות בסודאן. באנדרטה מתקיים טקס סביב יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל - שנקבע ביום ירושלים (כ"ח באייר).
+* '''גשר נחל נועם''' - לאורך הגשר ניצבים קירות ועליהם כתובות ברכה למבקרי העיר בשלל שפות.
+* '''תמרור דרכים''' - דרומית לצומת שדרות לכיש ורחוב מלכי ישראל, ניצב תמרור מרחקים. בצד הצפוני זהו תמרור "סטנדרטי" המציין את המרחקים מקריית גת ליעדים שונים בעולם, ואילו בצד דרום מצויינים המרחקים לנקודות שונות בישראל שלאחר מלחמת ששת הימים, כולל יעדים בסיני - אל-עריש, שארם א-שייח' ואבו רודיס (596 ק"מ נסיעה מקריית גת...)
+* '''אנדרטת הפלוגה הדתית''' - האנדרטה נמצאת בשדרות מלכי ישראל. לאחר פלישת הצבא המצרי לארץ במלחמת העצמאות, שימש אזור פלוג'ה כאחד מריכוזיו הגדולים של הכוח המצרי. לאחר מבצע "יואב" כותרה בריגדה מצרית ובה אלפי חיילים באזור קטן שמרכזו בעיירה פלוג'ה. בריגדה זו, בפיקודו של הקולונל הסודאני סייד טהא - "הנמר הסודאני" - החזיקה מעמד במצור הישראלי. למרות צמצום המובלעת עם כיבוש משטרת עיראק סווידאן (מצודת יואב), סירבו המצרים הנצורים להיכנע. בנובמבר 1948 התקיימה פגישה חשאית בין מפקדי ה"כיס" (סייד טהא ושלישו, גמאל עבד אל-נאצר - לימים נשיא מצרים) ובין הכוחות הישראליים בקיבוץ גת הסמוך (בבית המכונה כיום "בית נאצר"). בפגישה זו הוצעה למצרים כניעה, אולם הם סירבו בהצהרה שיילחמו עד הכדור האחרון אלא אם ממשלת מצרים תיתן הנחייה אחרת. בדצמבר 1948 הוחלט על מבצע לחיסול הכיס - '''"מבצע חיסול"''', בהובלת חטיבת אלכסנדרוני. המבצע הסתיים באסון כבד, כאשר 87 חיילים מהפלוגה הדתית בחטיבה נפלו בקרב לאחר שנלכדו בכפר עיראק אל-מנשיה שממזרח לנו. החללים נקברו בקבר אחים בשדה הקרב (בנקודה זו יש אנדרטה נוספת), ולאחר מלחמת העצמאות נקברו מחדש בקבר אחים ב[[בית הקברות נחלת יצחק]]. האנדרטה הניצבת כאן בנויה משני עמודים המזכירים נרות חנוכה,  לציון מועד המבצע בנר השני של חנוכה. כיס פלוג'ה פונה בסופו של דבר רק בהסכם שביתת הנשק עם מצרים, בתום מלחמת העצמאות. תמורת נסיגת המצרים מכיס פלוג'ה, נסוג צה"ל מ"טריז בית חנון" הסמוך לשדרות.
+מנקודה זו ניתן להמשיך בנסיעה בשדרות לכיש, לעבר '''פארק פ"ז'''. בפארק, הנמצא על גדת נחל עוזה, נמצאת '''אנדרטת השואה''' המקומית.
+למגלי עניין, ניתן להגיע גם ל'''גן השלושה''', הממוקם בעיקול רחוב הכרמל, בשכונת גליקסון. הגן חולש על גדת נחל שלווה, ומנציח אירוע טראגי שקרה כאן בינואר 1965. ילדה בת תשע נסחפה במי הנחל הגועש, ואזרח וחייל שניסו אף הם להצילה טבעו גם הם ורק עם שוך השיטפון נמצאו הגופות. על אף הכיתוב בשילוט שבאתר, הנחל שלמרגלותינו הינו נחל שלווה ולא נחל לכיש.
 |פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
-* ספטמבר - פריחת [[חצב מצוי|חצבים]] בתל ערני, שדות כותנה בין תל ערני לקיבוץ גת.
+* ספטמבר - פריחת [[חצב מצוי|חצבים]] בתל ערני, שדות [[כותנה]] בין תל ערני לקיבוץ גת.
+* ביקור באנדרטת המסע כאשר נערך במקום טקס הזיכרון, סביב כ"ח באייר (רצוי לברר מראש מועד מדויק).
 |שירותים למטיילים=
-* במסלול יש מספר חניוני מטיילים עם שולחנות פיקניק, ובחלקם יש גם מי שתייה ומתקני משחק.
+* תחנת דלק בדרך הדרום ליד אנדרטת הבנים.
-* שירותים רטובים - לצד בית היערן.
+* פארק פטוט - פינות ישיבה, שבילי הליכה ומתקני ספורט (הפארק נגיש לנכים).
+* שבילי הליכה בפארק אליאב (הנמצא בפיתוח).
 |הערות ואזהרות=
-* מומלץ לא להשאיר רכב חונה ללא השגחה לזמן ממושך בתחום היער.
+* ניתן לבצע חלקים ניכרים מהמסלול גם בסיוע תחבורה ציבורית.
-* הכביש ההיקפי הוא חד-סטרי (נגד כיוון השעון).
+* עם פיתוחו של פארק אליאב, יתווספו בעתיד נקודות עניין נוספות למסלול.
 |קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 * [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%92%D7%AA_%D7%92%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9F שיירת גת גלאון] - באתר ויקיפדיה.
+* [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%99%D7%A1_%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%92%27%D7%94 כיס פלוג'ה] - באתר ויקיפדיה.
 |הצעות טיול בסביבה=

קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך