קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "גבעת רם"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{לבדיקה}} <meta name="keywords" content="גבעת רם, האוניברסיטה העברית"></meta> <meta name="description" content="גבעת רם - ס...")
 
 
(24 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
{{לבדיקה}}
 
 
<meta name="keywords" content="גבעת רם, האוניברסיטה העברית"></meta>
 
<meta name="keywords" content="גבעת רם, האוניברסיטה העברית"></meta>
 
<meta name="description" content="גבעת רם - סיור עירוני באתרי האוניברסיטה העברית."></meta>
 
<meta name="description" content="גבעת רם - סיור עירוני באתרי האוניברסיטה העברית."></meta>
 +
{{פירורי לחם|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בירושלים]]}}
 
{{מסלולי טיול
 
{{מסלולי טיול
−
|סקירה=גבעת רם - סיור עירוני באתרי האוניברסיטה העברית
+
|נצ=31.77693, 35.19721
−
|תמונה=scopus_mountain1.jpg
+
|Display map=yes
 +
|Tags=טיול עירוני, תחבורה ציבורית, יער וחורש, מתקשים בהליכה
 +
|סקירה=גבעת רם - סיור עירוני באתרי האוניברסיטה העברית.
 +
|תמונה=ram_hill1.jpg
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
−
|מקום_הצילום=בית דוד וולפסון - הר הצופים
+
|מקום_הצילום=השביל הצף ביער גבעת רם
 
|תאריך_הצילום=9/7/2015
 
|תאריך_הצילום=9/7/2015
 
|אזור=ירושלים
 
|אזור=ירושלים
שורה 23: שורה 26:
 
|2=[[שביל ירושלים]]
 
|2=[[שביל ירושלים]]
 
|3=[[מרוגם גנים לעין כרם]]
 
|3=[[מרוגם גנים לעין כרם]]
−
|4=[[מעיינות סטף]]
+
|4=[[סנהדריה]]
 
|5=[[הר הצופים]]
 
|5=[[הר הצופים]]
 
|6=[[מוזיאון ישראל בירושלים]]
 
|6=[[מוזיאון ישראל בירושלים]]
−
|7=[[גן לאומי עמק צורים]]
+
|7=[[מוזיאון ארצות המקרא]]
 
|8=[[מערת צדקיהו]]
 
|8=[[מערת צדקיהו]]
−
|9=[[גן לאומי מורדות הר הצופים]]
+
|9=[[היכל שלמה]]
 
|10=[[שמורת ליפתא]]
 
|10=[[שמורת ליפתא]]
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
−
[[תמונה:scopus_mountain4.jpg|left|thumb|200px|תצפית למעלה אדומים, 2014]]
+
[[תמונה:ram_hill2.jpg|left|thumb|200px|גזע סקוויון ענקי, 2015]]
−
הר הצופים הוא אחד ההרים המקיפים את העיר העתיקה. מפסגתו של ההר (המתנשא לגובה 826 מ') נשקפים נופים נרחבים, הן לעבר אגן העיר העתיקה והן לעבר מדבר יהודה ואף הרי מואב ועמון שבעבר הירדן. ההר מוזכר גם בשירו הידוע של אביגדור המאירי - "מעל פסגת הר הצופים" (1930). מקור שם ההר הוא במקום בשם "הצופים" הנזכר בכתביו של יוסף בן-מתתיהו.
+
גבעת רם הינה גבעה צרה וארוכה, המתנשאת לרום 783 מ' (עפ"י מפות היסטוריות, במפות חדשות לא מצויין גובה הגבעה). מקור שם הגבעה הוא למעשה ראשי תיבות - "ריכוז מפקדים" שכן באזור זה רוכזו כוחות הגדנ"ע בראשית מלחמת העצמאות. הגבעה הינה שלוחה של רכס גבוה יותר, בפסגתו ניצבים בנייני האומה (רום 822 מ'), והיא תחומה ע"י שני ערוצים, במערבי שבהם עובר כיום כביש בגין (כביש 50) ובמזרחי ממוקם הגן הבוטני.
 +
 
 +
יש המכלילים את השם "גבעת רם" לתא שטח גדול יותר, הכולל גם את הכנסת, [[מוזיאון ישראל בירושלים|מוזיאון ישראל]] ועוד. הכללה זו מתעלמת מכך שהאזור הצפוני יותר זכה לשם בפני עצמו - גבעת הנשיא.
 +
 
 +
האלמנט המרכזי בגבעת רם, מאז שנות ה- 1950, הינו קמפוס אדמונד ספרא של האוניברסיטה העברית, שעברה לכאן מ[[הר הצופים]] הנצור. מסלול הטיול מתמקד במכלול אתרי הקמפוס (הכניסה אליו כרוכה בהצגת תעודה מזהה).
  
 
|איך_להגיע=
 
|איך_להגיע=
 
קיימת חנייה ללא תשלום בקרבת הקמפוס, אולם בשל בעיות חנייה קשות באזור זה, מומלץ לבצע את המסלול בתחבורה ציבורית (או לטייל בימים בהם אין לימודים באוניברסיטה העברית).
 
קיימת חנייה ללא תשלום בקרבת הקמפוס, אולם בשל בעיות חנייה קשות באזור זה, מומלץ לבצע את המסלול בתחבורה ציבורית (או לטייל בימים בהם אין לימודים באוניברסיטה העברית).
  
−
|אורך המסלול=3 ק"מ.
+
|אורך המסלול=2 ק"מ.
−
|משך המסלול=4-2 שעות.
+
|משך המסלול=2-1 שעות.
 
|טיפוס מצטבר=המסלול כמעט מישורי.
 
|טיפוס מצטבר=המסלול כמעט מישורי.
−
|מפה=scopus_montain.gif
+
|מפה=ram_hill.gif
 
|תיאור המסלול=
 
|תיאור המסלול=
−
[[תמונה:scopus_mountain2.jpg|left|thumb|200px|בית הקברות הצבאי הבריטי בהר הצופים, פברואר 2014]]
+
[[תמונה:ram_hill3.jpg|left|thumb|200px|פסיפס מודרני, 2015]]
−
מרבית התחנות במסלול נמצאות בתחום קמפוס האוניברסיטה העברית, אך אנו נתחיל בסיור ב'''בית הקברות הצבאי הבריטי''', הנמצא בשולי שכונת גבעת שפירא (הגבעה הצרפתית).
+
[[תמונה:ram_hill4.jpg|left|thumb|200px|פינת הזיכרון, 2015]]
−
 
+
[[תמונה:ram_hill5.jpg|left|thumb|200px|דגמי ציפורים, 2015]]
−
בית הקברות המטופח, המוקדש לחללי מלחמת העולם הראשונה, דומה לבתי קברות צבאיים בריטיים אחרים, כמו [[בתי הקברות הישנים בחיפה|בחיפה]] או [[העיר העתיקה בבאר שבע|בבאר שבע]]. בתחום בית הקברות נמצא '''עץ קטלב''' גדול ועתיק, שנודע בעבר כאחד הקטלבים היפים ביותר בישראל. בשנים האחרונות הותקף העץ ע"י פטרייה, ובמאמצים להצילו קוצץ העץ ואיבד מיופיו. מול הכניסה לבית הקברות נמצאת קפלת זיכרון לחיילים שנפלו במצרים ובארץ ישראל ואשר מקום קבורתם לא נודע.
 
−
 
 
−
מכאן נתקדם לעבר קמפוס האוניברסיטה. בדרכנו נחלוף על פני '''בית החולים הדסה'''
 
  
−
בכיכר הכניסה לאוניברסיטה העברית ניצבת פינת הנצחה ל'''יחידת מצוף''' - היחידה הצבאית שאיישה את הר הצופים הנצור בשנים 1967-1949. בהסכם שביתת הנשק עם ירדן, נקבע כי הר הצופים יהיה אזור מפורז ללא נוכחות חיילים. הסדרי שביתת הנשק לא איפשרו את חידוש הפעילות האזרחית הסדירה בהר, והוא אוייש ע"י כוח צבאי קטן במסווה משטרתי, שהתמקם במבנים העזובים של האוניברסיטה ובית החולים. לפי הוראות הסכם שביתת הנשק הותרה שהייתם של 35 אזרחים ו- 85 שוטרים (בסה"כ 120 איש). הכפר עיסאוויה שלמרגלות ההר הוגדר רשמית כחלק מהשטח המפורז הישראלי, אך בפועל נשלט בידי ירדן. פעם בשבועיים עברו שיירות בין ירושלים העברית ובין הר הצופים הנצור, בפיקוח האו"ם. היחידה הקטנה גיבשה הווי משל עצמה, ומפקד ההר כונה "המלך". האזרחים ששהו בהר היו אנשי האוניברסיטה העברית שעסקו בעיקר במיון ופינוי ספרים וציוד מההר אל משכן האוניברסיטה החדש בגבעת רם. למרות הפיקוח הירדני, הצליחו אנשי היחידה להבריח להר הצופים ג'יפים, מרגמות, תותחים, מקלעים ועוד ציוד רב. היחידה פורקה לאחר שחרור ההר במלחמת ששת הימים.
+
לאחר שניכנס לקמפוס, נחלוף על פני '''מזרקה גדולה''' (אך לא מרשימה), ומאחוריה במדשאה, פסל גדול של איש היושב על סלע.
  
−
כעת נתחיל את חלקו העיקרי של הסיור, במתחם האוניברסיטה העברית. הכניסה לאוניברסיטה מחייבת הצגת תעודה מזהה.
+
מכאן נפנה שמאלה לכיוון השיחייה, ונזהה את הכניסה ל'''שביל הציפורים''' - שביל קצר (כ- 100 מ') המתפתל בשולי החורשה, ולאורכו הוצבו דגמי ציפורים אותן ניתן לפגוש במהלך השנה בקמפוס. מנקודת הסיום של השביל נשוב לרחבת הכניסה ועתה נלך לאורך הדופן המערבית של הרחבה, לצד הפקולטות השונות.
  
−
מסלול הטיול המוצע בתוך מתחם האוניברסיטה הוא מסלול מעגלי, החוזר לשער הראשי. אנו מציעים להתחיל בחלק ההיסטורי (מבני האוניברסיטה) ולסיים באתרי הגן הבוטני, אך כמובן ניתן ללכת בוריאציות אחרות.
+
בחלק מהמבנים שולבו מוצגים שונים בעלי עניין. כך למשל, בבנין פעלדמן (בו שוכן המכון לחקר הרציונליות), נמצא קטע פסיפס משכונת נווה ירק בלוד, ולצידו כותרות אבן עתיקות (ובמעלית הבניין יש לוחית הנצחה יוצאת דופן לסקרנים). בבניין ברמן (מדעי הטבע) מוצג דקל מאובן שהובא מהאזור שממערב לתעלת סואץ לאחר מלחמת יום הכיפורים, וכן תצוגה באדיבות אוספי הטבע הלאומיים (מוזנחת כיום - 2015) של רכיכות ודגי ים. בקירות המחברים בין הבניינים, שולבו יצירות אמנות כגון פסיפס בהשראת בתי הכנסת העתיקים.
  
−
אחרי שנלך כ- 300 מ' לאורך הכביש, נגיע לרמפה העולה לגשר הולכי רגל בין האוניברסיטה ובין הגן הבוטני. לפני הרמפה, כדאי להמשיך עוד כ- 20 מ' בכביש. משמאלנו נראה '''מערת קבורה''' ששימשה את משפחת נזיר בסוף תקופת הבית השני (המאה הראשונה לספירה). במערה התגלו 2 ארונות קבורה ו- 14 גלוסקמאות (תיבות אבן לאיסוף עצמות), רובן מעוטרות ועל חלקן כתובות בארמית. בכתובות אלו נזכרים חנניה בר יהונתן הנזיר, אשתו שלום ובני משפחה אחרים. נראה שמשפחה זו הייתה מהאמידות בירושלים. המערה נמצאה במרחק כ- 200 מ' מצפון-מערב אלינו, והועתקה בשלמותה לנקודה זו. במקום יש שילוט הסבר.
+
לצד ספריית הרמן למדעי הטבע נראה במדשאה גזע גדול ומרשים של '''סקוויון ענקי''' - עץ אמריקאי המגיע למימדים מדהימים. לעץ זה יש כאלפיים טבעות שנתיות, דבר המעיד שראשית צמיחתו הייתה בימי שלטון הרומאים בארץ. בקרבתו נשתלה סקוויה מהמין סקוויה נאה, אך ייקח לה עוד שנים ארוכות להגיע למימדים מפוארים. נמשיך דרומה ונזהה '''שעון שמש''' קטן (ללא שילוט). מעבר לו דרומה נמצא '''בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי''', או בשמו המוכר יותר - '''הספרייה הלאומית'''. ניתן לבקר במבנה בשעות הפתיחה, אבל יש להפקיד את החפצים בכניסה. למבקרים, מומלץ להעיף מבט ב'''חלונות ארדון''' שבתוך המבנה, וכן בתערוכות מתחלפות המוצגות מעת לעת. הספרייה עתידה לעבור בתוך שנים אחדות למשכן חדש ליד [[מוזיאון ישראל בירושלים|מוזיאון ישראל]].
 +
מהספרייה נפנה שמאלה (מזרחה) ונרד בשביל צדדי לעבר '''שדרות מאגנס'''. השדרות קרויות ע"ש יהודה לייב מאגנס, רב רפורמי בארה"ב וממייסדי האוניברסיטה העברית, שכיהן כנשיא האוניברסיטה הראשון. מאגנס קבור ב[[סנהדריה|בית הקברות סנהדריה]].
  
−
נחזור לרמפה ונעלה לכיוון האוניברסיטה. הבניין הראשון מימין, המשמש את הפקולטה למשפטים, הוא אחד ממספר מבנים היסטוריים בהם נפגוש במהלך הסיור. כדאי להיכנס לבניין ולהתרשם ממנו.
+
מכאן נתקדם דרומה לאורך שדרות מאגנס הרחבות. בצד המזרחי נטועים עצים גדולים ומרשימים של צפצפה לבנה, ואילו בצד המערבי יש מגוון גדול של פרחי נוי עונתיים.  
  
−
נשוב לרמפה ועתה נרד בין בניין הפקולטה למשפטים לבניין ישן נוסף (המשמש אף הוא כיום את הפקולטה למשפטים). בצידו הצפוני של הבניין חרוט השם "בית דוד וולפסון"'. הבניין שימש בעבר את '''הספרייה הלאומית''' (השוכנת כיום בגבעת רם ובעתיד תעבור לקריית הממשלה). בירידה נגיע לפארק צר וארוך בגבול '''הבניין הרב-תכליתי'''. מבנה זה הוא מבנה ארוך במיוחד ובעל מפלסים רבים, המשמש את הפקולטה למדעי הרוח. ההתמצאות במבנה אינה פשוטה כלל ועיקר, ולמי שאינו חייב - מומלץ שלא לשוטט בתוך המבנה.
+
בסופן של השדרות נגיע ל'''יער הקמפוס''' - חורשת אורנים צרה וארוכה שניטעה בטרשי גבעת רם ומהווה מקום מקלט לצמחיית הבר ולחיות בר קטנות. לאורך חלקה הצפוני של החורשה הוסדר שביל הליכה "צף" מעץ, הנגיש גם למוגבלי תנועה (טיילת בטבע, ע"ש משפחת גלייש), ולאורכו שילוט הסבר מרתק על תופעות הטבע השונות. שביל זה הינו שביל מעגלי, כאשר לאחר כמה עשרות מטרים השביל מתפצל ולא משנה באיזו דרך נבחר - אנו נחזור לנקודת המוצא. בחורף ובאביב יש ביער שפע פריחה, בין היתר [[רקפת מצויה|רקפות]], [[כלנית מצויה|כלניות]] ו[[צהרון מצוי]].
  
−
בצידו השני של המבנה נמצאת '''תצפית לעבר העיר העתיקה'''. כדי להיכנס לתצפית, ביציאה מהמדרגות לצד בית דוד וולפסון, נפנה ב- 45 מעלות שמאלה לכיוון פסל הנראה במקום, וניכנס לבניין מאירסדורף. כאן נפנה מעט ימינה ובין בניין מאירסדורף ובניין פלורידה נזהה את הגישה למצפור.
+
כעת נמשיך בשדרות מאגנס לכל אורכן. רגע לפני שנגיע לקצה הצפוני, נפנה לפי השילוט ימינה (מזרחה) ונגיע ל'''פינת הזיכרון''' לנופלי האוניברסיטה העברית - קיר זיכרון מטופח וערוגות של פלרגוניום ("גרניום") בפריחה אדומה מרהיבה. בין הנופלים יש גם שמות מפורסמים כגון דוד רזיאל, מפקד האצ"ל, ואברהם שטרן - "יאיר", מפקד הלח"י.
  
−
ביציאה מהמבנה, נשלים את הקפת בית דוד וולפסון ונעלה ל'''כיכר ננסי רייגן'''. עתה נפנה ימינה ונגיע אל '''בית הנכות לעתיקות היהודים''', או בשמו המוכר יותר כיום - המכון לארכיאולוגיה. בצידו המזרחי של המבנה, בקיר הבניין, טבועה '''אבן עתיקה מהחומה השלישית'''. אבן זו נתגלתה בחפירות מצפון לעיר העתיקה, ושייכת לחומה ההיקפית סביב העיר בתקופת סוף ימי הבית השני. האבן שולבה בקיר הבניין המודרני. שילוט הסבר מכוון את המבקרים למקום האבן.
+
למעוניינים, למרגלות פינת הזיכרון (קצת ממזרח לה) נמצא מבנה הפלנטריום הנטוש של האוניברסיטה.
  
−
בקומת הקרקע של המכון לארכיאולוגיה יש תצוגת קבע של פריטים ארכיאולוגיים שונים, כמו גם העתקים של פריטים היסטוריים חשובים המוחזקים במוזיאונים זרים בעולם, ומומלץ לבקר בה.
+
מפינת הזיכרון נותרו לנו עשרות מטרים בלבד לשער האוניברסיטה, בו התחלנו את הסיור.
  
−
נצא מהמכון לארכיאולוגיה, ונפנה ימינה. גרם מדרגות יוביל אותנו לרחבה ליד בניין טרומן. כאן נפנה שמאלה ועד מהרה נגיע אל '''האמפיתיאטרון'''. במקום זה, בצלע ההר הצופה לעבר מדבר יהודה, נערך טקס ייסוד האוניברסיטה העברית בז' בניסן תרפ"ה (1 באפריל 1925). מהמקום נשקף נוף מרהיב לעבר מדבר יהודה. חלקו העליון של המדרון נכלל ב'''[[גן לאומי מורדות הר הצופים]]''' וברקע נוכל לראות את מעלה אדומים והר מונטר. בימים עם ראות טובה, נבחין בים המלח ובהרי מואב שמעבר לו.
 
−
 
−
לצד הכניסה לאמפיתיאטרון נעלה שמאלה בגרם מדרגות ונגיע לחורשת אורנים. ממזרח לחורשה נמצאים עוד שניים מהמבנים ההיסטוריים, מכון אינשטיין למתמטיקה ומשמאלו מבנה נוסף. שני המבנים משמשים כיום את המחלקה ללימודי יהדות. נשוב לחורשה ונפנה ימינה (צפונה) לעבר גרם מדרגות המוביל למעבר תת-קרקעי. במעבר נפנה שמאלה ועד מהרה נצא חזרה לכיכר ננסי רייגן בה היינו.
 
−
 
−
עתה נפנה ימינה בכיכר, נחלוף בצידו המזרחי של בית דוד וולפסון ונגיע שוב לגשר הולכי הרגל מעל הכביש. עתה נעבור בגשר וניכנס למתחם '''הגן הבוטני''', שהוקם ביוזמתו של הבוטנאי אלכסנדר אייג.
 
−
 
−
בגן הבוטני נשתלו צמחי בר רבים, המייצגים את ארץ ישראל וסיני. בדומה למבנים ההיסטוריים, ראשיתו של הגן עוד בתקופת המנדט, אולם הוא נפגע קשות בשנות המצור וחודש לאחריהן.
 
−
 
−
שביל (סלול ברובו) עובר לכל אורך הדופן המערבית של הגן, עד לשער הכניסה לאוניברסיטה. בהזדמנות הראשונה נפנה ימינה, נחלוף לצד '''פינת הנצחה לחיילי ההנדסה הקרבית''' שפינו את המוקשים מהר הצופים עם שחרורו במלחמת ששת הימים, ונרד למפלס התחתון של הגן. כאן נפנה שמאלה ונמשיך במגמה כללית לכיוון צפון-מערב.
 
−
 
−
אחרי בריכת מים נגיע לחצר רחבת ידיים ובחזיתה מצוק עם מספר '''מערות קבורה''' חצובות. מערכת המערות נחשפה בשנת 1902 ונחפרה הן באותה תקופה והן לאחר הקמת האוניברסיטה. במקום התגלו שבע גלוסקמאות (תיבות אבן לאיסוף עצמות הנפטרים), אחת מהן נשאה כתובת ביוונית ובעברית ובה מוזכר השם "ניקנור". החוקר הצרפתי קלרמון-גאנו הציע לזהות את ניקנור עם אדם המוזכר במשנה כיהודי מאלכסנדריה שתרם את שערי הנחושת לשער המזרחי של בית המקדש השני. בשנות ה- 1930 הציע יו"ר הקק"ל, מנחם אוסישקין, להפוך את המקום לפנתיאון לאומי (בדומה ל[[בית הקברות טרומפלדור]]), ושניים ממנהיגי הציונות נקברו כאן - יהודה לייב פינסקר ומנחם אוסישקין עצמו. לאחר מכן הוחלט על הפסקת הקבורה בשטחי האוניברסיטה. ניתן להיכנס לחלק מהמערות (אין צורך בפנס) ולהתרשם.
 
−
 
−
לאחר הביקור במערת ניקנור, נמשיך הלאה ונגיע למבנה '''שומרה''' משוחזר, חלקה המוקדשת לאבות צמחי התרבות ותצוגה צנועה של כלים חקלאיים לזכרם של [[מצפורים בדרום הגלבוע|דובי וערן שמיר ז"ל]] - אב ובנו שנפלו בשירותם הצבאי. במקום יש גם לוח הנצחה לזכר נופלי תקרית "גן שולמית" בשנת 1958. למרות שהר הצופים הוחזק בידי ישראל, הכוחות הישראליים לא שהו בקביעות בכל שטחי ההר, והריבונות בחלק מהשטח נשמרה ע"י סיורים תקופתיים, במספר מסלולים שונים. ב- 26 במאי 1958 טמנו חיילי הלגיון הירדני מארב לסיור ישראלי בשטח "גן שולמית" (כיום באזור הגן הבוטני). שטח זה היה "שטח מת" מבחינת הכוחות הישראליים, וחשוף לאש הלגיון הירדני. שניים מלוחמי הפטרול נהרגו, וכן שני לוחמים נוספים משני כוחות חילוץ, וכן יו"ר ועדת שביתת הנשק ישראל-ירדן שיצא לעזרת הלוחמים בשטח ונהרג עימם. שני לוחמים נוספים נפצעו. אחד הלוחמים שנהרגו, אליאב אלעשרי ז"ל, קיבל את צל"ש הרמטכ"ל על מאמציו לחילוץ הפצועים בתקרית. הליכה קצרה נוספת, תוביל אותנו אל '''מצפור הגן הבוטני'''.
 
−
 
−
מצפור זה משקיף לכיוון צפון-מזרח. למרגלותינו נראית שכונת עיסאוויה העויינת, ומעבר לה שולי מדבר יהודה והרי עמון שבעבר הירדן.
 
−
 
−
ניתן ואף מומלץ להמשיך ולשוטט בשבילי הגן הבוטני, בפרט בעונת הפריחה, אך לבסוף נצא משער האוניברסיטה בו נכנסנו.
 
−
 
−
לבעלי עניין מיוחד, אפשר לבקר במספר נקודות סמוכות (הנכללות בחישוב הקילומטראז').
 
−
 
−
כדי להגיע אליהן יש לפנות בכיכר הראשונה שמאלה, ובצומת הבאה לפנות ימינה ואח"כ שוב ימינה (מול הכניסה לאחד מהחניונים התת-קרקעיים של האוניברסיטה).
 
−
 
−
בחורשת האורנים המגודרת למרגלותינו שוכנים שני בתי קברות קטנים ומוזנחים.
 
−
 
−
הראשון הוא '''אחוזת הקבר של משפחת בנטוויץ' '''. השני הוא '''בית הקברות של המושבה האמריקאית'''.
 
−
 
−
לבית הקברות של משפחת בנטוויץ' ניתן להגיע בנתיב לא מוסדר העוקף את בית הקברות ממזרח ומצפון, כדי להיכנס אליו מהשער הפתוח בצידו המערבי. בבית קברות זה קבורים כתריסר מבני משפחת בנטוויץ' - משפחה יהודית ממוצא פולני שהתיישבה באנגליה. ראש המשפחה היה הרברט בנטוויץ', מחובבי ציון באנגליה באמצע המאה ה- 19 ובראשית המאה ה- 20. הוא נישא לשושנה סולומון, מוזיקאית, והזוג גידל 11 ילדים שקיבלו חינוך נוקשה במטרה שיגדלו להיות מוזיקאים מחוננים. שמונה מתוך 11 ילדים עלו לארץ ישראל, אך חלקם מתו בצעירותם או המירו את דתם. אחוזת הקבר הוקמה ביוזמתו של אחד הילדים, נורמן בנטוויץ', שהיה פרופסור באוניברסיטה העברית. אחות אחרת, ניטה, נישאה למיכאל לנגה, בן למשפחת סוחרים מגרמניה והשניים הקימו בשנת 1914 בזכרון יעקב אחוזה מרשימה - אחוזת לנגה. הזוג לא האריך ימים, והאחוזה עברה לאחות נוספת, ליליאן. בנה של ליליאן, דניאל, היה מוזיקאי מחונן אך התאבד בגיל 18. על שמו נקרא "בית דניאל" הסמוך לאחוזת לנגה ב[[זכרון יעקב]].
 
−
 
−
בית הקברות של המושבה האמריקאית סגור לרוב, וניתן להתרשם ממנו מבחוץ.
 
−
 
−
אם נמשיך לכיוון דרום-מערב, נגיע לגן ארוך וצר למרגלות הר הצופים. מכאן ניתן להשקיף לעבר העיר העתיקה, וכן יש בשטח מערות קבורה נוספות לאלו שפגשנו קודם.
 
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
−
* פריחה עונתית בגן הבוטני - במרבית חודשי השנה, אך מומלץ בעיקר בחודשים מרץ-אפריל: אירוסים, רקפות, תורמוסים ועוד. העשבוני השולט כאן בחודש מרץ הינו תלתן תריסני.
+
* מגוון פרחי נוי עונתיים בשדרות מאגנס.
 +
* פרחי בר ביער הקמפוס - בעיקר בחודשים נובמבר-אפריל.
 +
* המקום מתאים כיעד ל[[טיולי שלג|טיול שלג]] כאשר יש שלג משמעותי בירושלים.
  
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
−
* חנייה בכחול לבן בכל מתחם הר הצופים.
 
 
* בתי קפה ומסעדות סטודנטים בתחום הקמפוס.
 
* בתי קפה ומסעדות סטודנטים בתחום הקמפוס.
 
* שירותים ציבוריים ומי שתייה בתחום הקמפוס.
 
* שירותים ציבוריים ומי שתייה בתחום הקמפוס.
שורה 108: שורה 83:
 
|הערות ואזהרות=
 
|הערות ואזהרות=
 
* הכניסה לאוניברסיטה העברית מחייבת הצגת תעודה מזהה.
 
* הכניסה לאוניברסיטה העברית מחייבת הצגת תעודה מזהה.
 +
* רוב המסלול (אך לא כולו) נגיש גם למוגבלי תנועה.
  
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
* ירושלים וכל נתיבותיה - הוצאת יד בן-צבי.
 
* ירושלים וכל נתיבותיה - הוצאת יד בן-צבי.
−
* [http://aguda.org.il/index.php?option=com_content&view=article&id=892:2012-10-13-23-20-31&catid=190&Itemid=1202 במבוכי האוניברסיטה העברית] - מאיר שלו.
 
−
* [http://www.gvura.org/a345042-%D7%AA%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%92%D7%9F-%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA-26-5-1958 תקרית גן שולמית] - באתר הגבורה.
 
−
* [http://www.matzof247.com/ יחידת מצוף 247].
 
−
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%98_%D7%91%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A5%27 הרברט בנטוויץ'] - מאתר ויקיפדיה.
 
−
* [http://www.jerusalem-love.co.il/?page_id=9545 משפחת בנטוויץ' ובית הקברות שלה בירושלים] - מאתר "אהבת ירושלים".
 
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
−
<table><tr>
+
{{3טורים|
−
<td valign="top" width="20">
+
{{ת|israel_museum1.jpg|מוזיאון ישראל בירושלים}}
−
</td>
+
[[מוזיאון ישראל בירושלים]]
−
<td valign="top" width="20">
+
|
−
<imagemap>
+
{{ת|gan_sacher1.jpg|גן סאקר וסביבתו}}
−
תמונה:old_city_from_mt_scopus.jpg|200px
+
[[גן סאקר וסביבתו]]
−
default [[שביל ירושלים]]
+
|
−
desc none</imagemap>
+
{{ת|scopus_mountain1.jpg|הר הצופים}}
−
[[שביל ירושלים]]
+
[[הר הצופים]]
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
<imagemap>
 
−
תמונה:lifta.jpg|200px
 
−
default [[שמורת ליפתא]]
 
−
desc none</imagemap>
 
−
[[שמורת ליפתא]]
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
<imagemap>
 
−
תמונה:ein_kerem_view.jpg|200px
 
−
default [[מרוגם גנים לעין כרם]]
 
−
desc none</imagemap>
 
−
[[מרוגם גנים לעין כרם]]
 
−
</td></tr></table>
 
 
}}
 
}}
 +
}}
 +
  
 
[[קטגוריה:טיולים ואתרים עירוניים]]
 
[[קטגוריה:טיולים ואתרים עירוניים]]

גרסה אחרונה מ־04:31, 5 באפריל 2023

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בירושלים   /   גבעת רם

מסלול טיול: גבעת רם

גבעת רם - סיור עירוני באתרי האוניברסיטה העברית.

  • מסלול טיול
  • אזור:ירושלים
  • מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
  • מיקום: ירושלים
  • גישה:רגלית, אופניים
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:מעגלי
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:2 ק"מ.
  • תאריך ביצוע מסלול:9/7/2015
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:9/7/2015



Ram hill1.jpg

השביל הצף ביער גבעת רם, (עמית מנדלסון, 9/7/2015)


עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה


אתרי ביקור

תגיות: טיול עירוני תחבורה ציבורית יער וחורש מתקשים בהליכה

רקע: גבעת רם

גזע סקוויון ענקי, 2015

גבעת רם הינה גבעה צרה וארוכה, המתנשאת לרום 783 מ' (עפ"י מפות היסטוריות, במפות חדשות לא מצויין גובה הגבעה). מקור שם הגבעה הוא למעשה ראשי תיבות - "ריכוז מפקדים" שכן באזור זה רוכזו כוחות הגדנ"ע בראשית מלחמת העצמאות. הגבעה הינה שלוחה של רכס גבוה יותר, בפסגתו ניצבים בנייני האומה (רום 822 מ'), והיא תחומה ע"י שני ערוצים, במערבי שבהם עובר כיום כביש בגין (כביש 50) ובמזרחי ממוקם הגן הבוטני.

יש המכלילים את השם "גבעת רם" לתא שטח גדול יותר, הכולל גם את הכנסת, מוזיאון ישראל ועוד. הכללה זו מתעלמת מכך שהאזור הצפוני יותר זכה לשם בפני עצמו - גבעת הנשיא.

האלמנט המרכזי בגבעת רם, מאז שנות ה- 1950, הינו קמפוס אדמונד ספרא של האוניברסיטה העברית, שעברה לכאן מהר הצופים הנצור. מסלול הטיול מתמקד במכלול אתרי הקמפוס (הכניסה אליו כרוכה בהצגת תעודה מזהה).

איך להגיע:

קיימת חנייה ללא תשלום בקרבת הקמפוס, אולם בשל בעיות חנייה קשות באזור זה, מומלץ לבצע את המסלול בתחבורה ציבורית (או לטייל בימים בהם אין לימודים באוניברסיטה העברית).

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:2 ק"מ.
  • משך המסלול:2-1 שעות.
  • טיפוס מצטבר:המסלול כמעט מישורי.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

פסיפס מודרני, 2015
פינת הזיכרון, 2015
דגמי ציפורים, 2015

לאחר שניכנס לקמפוס, נחלוף על פני מזרקה גדולה (אך לא מרשימה), ומאחוריה במדשאה, פסל גדול של איש היושב על סלע.

מכאן נפנה שמאלה לכיוון השיחייה, ונזהה את הכניסה לשביל הציפורים - שביל קצר (כ- 100 מ') המתפתל בשולי החורשה, ולאורכו הוצבו דגמי ציפורים אותן ניתן לפגוש במהלך השנה בקמפוס. מנקודת הסיום של השביל נשוב לרחבת הכניסה ועתה נלך לאורך הדופן המערבית של הרחבה, לצד הפקולטות השונות.

בחלק מהמבנים שולבו מוצגים שונים בעלי עניין. כך למשל, בבנין פעלדמן (בו שוכן המכון לחקר הרציונליות), נמצא קטע פסיפס משכונת נווה ירק בלוד, ולצידו כותרות אבן עתיקות (ובמעלית הבניין יש לוחית הנצחה יוצאת דופן לסקרנים). בבניין ברמן (מדעי הטבע) מוצג דקל מאובן שהובא מהאזור שממערב לתעלת סואץ לאחר מלחמת יום הכיפורים, וכן תצוגה באדיבות אוספי הטבע הלאומיים (מוזנחת כיום - 2015) של רכיכות ודגי ים. בקירות המחברים בין הבניינים, שולבו יצירות אמנות כגון פסיפס בהשראת בתי הכנסת העתיקים.

לצד ספריית הרמן למדעי הטבע נראה במדשאה גזע גדול ומרשים של סקוויון ענקי - עץ אמריקאי המגיע למימדים מדהימים. לעץ זה יש כאלפיים טבעות שנתיות, דבר המעיד שראשית צמיחתו הייתה בימי שלטון הרומאים בארץ. בקרבתו נשתלה סקוויה מהמין סקוויה נאה, אך ייקח לה עוד שנים ארוכות להגיע למימדים מפוארים. נמשיך דרומה ונזהה שעון שמש קטן (ללא שילוט). מעבר לו דרומה נמצא בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, או בשמו המוכר יותר - הספרייה הלאומית. ניתן לבקר במבנה בשעות הפתיחה, אבל יש להפקיד את החפצים בכניסה. למבקרים, מומלץ להעיף מבט בחלונות ארדון שבתוך המבנה, וכן בתערוכות מתחלפות המוצגות מעת לעת. הספרייה עתידה לעבור בתוך שנים אחדות למשכן חדש ליד מוזיאון ישראל. מהספרייה נפנה שמאלה (מזרחה) ונרד בשביל צדדי לעבר שדרות מאגנס. השדרות קרויות ע"ש יהודה לייב מאגנס, רב רפורמי בארה"ב וממייסדי האוניברסיטה העברית, שכיהן כנשיא האוניברסיטה הראשון. מאגנס קבור בבית הקברות סנהדריה.

מכאן נתקדם דרומה לאורך שדרות מאגנס הרחבות. בצד המזרחי נטועים עצים גדולים ומרשימים של צפצפה לבנה, ואילו בצד המערבי יש מגוון גדול של פרחי נוי עונתיים.

בסופן של השדרות נגיע ליער הקמפוס - חורשת אורנים צרה וארוכה שניטעה בטרשי גבעת רם ומהווה מקום מקלט לצמחיית הבר ולחיות בר קטנות. לאורך חלקה הצפוני של החורשה הוסדר שביל הליכה "צף" מעץ, הנגיש גם למוגבלי תנועה (טיילת בטבע, ע"ש משפחת גלייש), ולאורכו שילוט הסבר מרתק על תופעות הטבע השונות. שביל זה הינו שביל מעגלי, כאשר לאחר כמה עשרות מטרים השביל מתפצל ולא משנה באיזו דרך נבחר - אנו נחזור לנקודת המוצא. בחורף ובאביב יש ביער שפע פריחה, בין היתר רקפות, כלניות וצהרון מצוי.

כעת נמשיך בשדרות מאגנס לכל אורכן. רגע לפני שנגיע לקצה הצפוני, נפנה לפי השילוט ימינה (מזרחה) ונגיע לפינת הזיכרון לנופלי האוניברסיטה העברית - קיר זיכרון מטופח וערוגות של פלרגוניום ("גרניום") בפריחה אדומה מרהיבה. בין הנופלים יש גם שמות מפורסמים כגון דוד רזיאל, מפקד האצ"ל, ואברהם שטרן - "יאיר", מפקד הלח"י.

למעוניינים, למרגלות פינת הזיכרון (קצת ממזרח לה) נמצא מבנה הפלנטריום הנטוש של האוניברסיטה.

מפינת הזיכרון נותרו לנו עשרות מטרים בלבד לשער האוניברסיטה, בו התחלנו את הסיור.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • מגוון פרחי נוי עונתיים בשדרות מאגנס.
  • פרחי בר ביער הקמפוס - בעיקר בחודשים נובמבר-אפריל.
  • המקום מתאים כיעד לטיול שלג כאשר יש שלג משמעותי בירושלים.

שירותים למטיילים:

  • בתי קפה ומסעדות סטודנטים בתחום הקמפוס.
  • שירותים ציבוריים ומי שתייה בתחום הקמפוס.

הערות ואזהרות:

  • הכניסה לאוניברסיטה העברית מחייבת הצגת תעודה מזהה.
  • רוב המסלול (אך לא כולו) נגיש גם למוגבלי תנועה.

הצעות טיול בסביבת גבעת רם:

Israel museum1.jpg

מוזיאון ישראל בירושלים

Gan sacher1.jpg

גן סאקר וסביבתו

Scopus mountain1.jpg

הר הצופים

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • ירושלים וכל נתיבותיה - הוצאת יד בן-צבי.



המפה נטענת...
אוחזר מתוך "https://inature.info/w/index.php?title=גבעת_רם&oldid=54267"