הבדלים בין גרסאות בדף "נחל קינה"

גרסה אחרונה מ־19:47, 4 במרץ 2018

דף הבית / טיולים בדרום / טיולים בדרום מדבר יהודה / נחלים בדרום / נחל קינה

מסלול טיול: נחל קינה

נחל קינה - טיול בערוץ מדברי מרשים ובו אחד מגבי המים הגדולים בדרום, ודרך עתיקה וחשובה.

מסלול טיול
אזור:דרום מדבר יהודה
מפת סימון שבילים: 11 - דרום מדבר יהודה
מיקום: דרומית-מערבית לערד
גישה:רגלית
שבילי טיול:כחול 11360, כחול 11361, ירוק 11362
עונות ביקור:חורף ואביב
שמורת טבע:לא
רמת קושי:רגיל
סוג מסלול:מעגלי
כניסה: חינם
אורך המסלול:8.5 ק"מ.

תאריך ביצוע מסלול:3/2013
תאריך ביקור אחרון בשטח:3/2013

גב קינה, (שוש שיאון, 3/2013)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

תגיות: מדבר מעגלי דרגיות אתגרי

רקע: נחל קינה

גב קינה ממעוף הציפור, שוש שיאון, מרץ 2013

נחל קינה, מדרום-מערב לערד, הוא אחד הערוצים היפים במערב מדבר יהודה, ובו נמצא גב קינה - אחד הגבים הגדולים והמרשימים בדרום הארץ.

הגב, האוצר מים רוב חודשי השנה, מהווה אטרקציה מרכזית למטיילים באזור, ובקרבתו מצודה עתיקה - חורבת עוזה, החולשת על דרך עתיקה מארץ יהודה לדרום ים המלח - "דרך אדום".

למרות ריחוקם של הנחל והגב מהעיר ערד, מסלול זה נחשב בטוח להשארת רכבים. בעבר היה מקובל לשלם עבור החנייה באתר.

האזור מאויים כיום ע"י תוכניות לכריית פוספטים באזור ("שדה בריר"), ופריצתה העתידית של דרך המקשרת את מרבצי הפוספטים עם המפעלים במישור רותם, תוך גרימת נזק כבד לנחל קינה ולאתרים ההיסטוריים לאורכו. לתוכנית זו, מתנגדים בתוקף תושבי ערד ואל-פורעה, החוששים מהפגיעה בנוף ומהנזק הבריאותי הצפוי לתושבים.

המסלול המלא המוצע כאן מיועד למיטיבי לכת, אולם ניתן לבצע גם וריאציה מקוצרת (הליכה עד לגב וחזרה באותה דרך), המתאימה לכל המשפחה.

מסלול הטיול נכתב ופורסם באדיבותו של דב פוניו מערד, יוזם סימונם של שבילי טיול רבים באזור, כולל שביל נחל קינה.

איך להגיע:

הגישה למסלול מחייבת נסיעה בת מספר קילומטרים בדרכי עפר המתאימות לכל רכב.

אל נחל קינה אפשר להגיע דרך אזור התעשייה של ערד. מתחנת דלק פז פונה כביש דרומה (דרך הגז) אל עבר מנחת מטוסים שכיום אינו בשימוש. בקצה המזרחי של המנחת נפנה ימינה ונמשיך מערבה בדרך מסומנת כחול. אחרי 1.7 ק"מ מהקצה המערבי של המנחת, נגיע לבית הספר אל-פורעא. כאן נפנה שמאלה/דרומה. עוד 1.5 ק"מ נסיעה על דרך קצת משובשת אך עבירה לכל רכב, ונגיע אל מתחם מגוריו של מוסא אבו עייד - שם אפשר להשאיר רכב ללא חשש. אין צורך לתאם מראש את ההגעה לחנייה (מוסא אבו עייד אינו זמין במהלך עבודתו). קיימת אפשרות להשארת רכב גם לשעות הלילה, אך המעוניינים להשאיר רכב בלילה מתבקשים להשאיר בחלון הרכב פתק עם פרטי התקשרות (שם וטלפון) כדי להימנע מהזעקת יחידת החילוץ.

מרחק הנסיעה מהכביש הראשי הוא 7 ק"מ.

לתשומת לב: ניתן להגיע גם ישירות מאזור "פארק ערד" בלי לעבור דרך אזור התעשייה של ערד. באפשרות זו ניתן לרשום בוייז "בית ספר אל פרעה", ואז הנסיעה בדרכי עפר מצטמצמת לק"מ וחצי.

וייז: נחל קינה.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
אורך המסלול:8.5 ק"מ. משך המסלול:6-4 שעות. טיפוס מצטבר:ירידות של 250 מ' ועליות מצטברות זהות.
לחצו על המפה להגדלה

המפל ב"נחל קינון", דב פוניו, מרץ 2013

חורבת עוזה, עמית מנדלסון, ינואר 2011

נחל קינה מנקז את דרומה של בקעת ערד ונשפך לנחל חימר. אפשר שהנחל לפני מיליוני שנים זרם מערבה אל עבר הים הקדום, אך נחסם עקב התרוממות קימוטי הקשת הסורית ונלכד בנתיב נחל חימר הגדול- הוא המנקז הראשי בגבול הדרומי של מדבר יהודה. נראה שאזור נחל קינה היה נחלת שבט הקיני- שבט נוודים שהיו שותפים לאבותינו בנדידה במדבר ושמם נשתמר בפי יושבי המדבר: ואדי קיני.

שמו העברי של הנחל הוא כשם אחת מערי יהודה בנגב - "וַיִּהְיוּ הֶעָרִים, מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי-יְהוּדָה, אֶל-גְּבוּל אֱדוֹם, בַּנֶּגְבָּה--קַבְצְאֵל וְעֵדֶר, וְיָגוּר. וְקִינָה וְדִימוֹנָה, וְעַדְעָדָה." (יהושע ט"ו, כ"א-כ"ב). "נגב הקיני" ו"ערי הקיני" מופיעות גם בספר שמואל (פרקים כ"ז, ל') ומעידות על התיישבות השבט במרחב זה. אזור אחר בו שכנו כנראה בני השבט הוא ליד מגידו שבצפון, כמסופר בפרשת דבורה הנביאה על היפרדות חבר הקיני והתיישבותו בצפון (שופטים ד'-ה'), והדבר מונצח בשם נחל קיני הסמוך למגידו.

על גדות נחל קינה עברה דרך אדום המקראית, עליה שמרו המצודות עוזה ורדום.

דרך זו הייתה אחת מדרכי המעבר הנוחות מהר חברון אל חציית דרום ים המלח בואכה צוער (א-צאפי, ממזרח לים המלח) ועמק הערבה. הדרך שימשה הן לצרכים מסחריים והן לצרכים צבאיים. רמזים לשימוש בדרך זו מוזכרים בתנ"ך, והבולט שבהם הוא מסע שלושת המלכים - יהושפט מלך יהודה, יהורם מלך ישראל ומלך אדום, נגד מישע מלך מואב לאחר שהלה מרד בישראל עם מות אחאב (מלכים ב' ג') - "וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ יְהוֹרָם, בַּיּוֹם הַהוּא מִשֹּׁמְרוֹן; וַיִּפְקֹד, אֶת כָּל-יִשְׂרָאֵל. וַיֵּלֶךְ וַיִּשְׁלַח אֶל-יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ-יְהוּדָה לֵאמֹר, מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי, הֲתֵלֵךְ אִתִּי אֶל-מוֹאָב, לַמִּלְחָמָה; וַיֹּאמֶר אֶעֱלֶה, כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ. וַיֹּאמֶר, אֵי-זֶה הַדֶּרֶךְ נַעֲלֶה; וַיֹּאמֶר, דֶּרֶךְ מִדְבַּר אֱדוֹם." (פסוקים ו'-ח'). לפי המסופר, שלושת המלכים הגיעו לארץ מואב וגרמו לה נזק כבד, אך לא עלה בידם לכבוש את קיר מואב. מלך מואב, מצידו, השאיר לדורות הבאים את "מצבת מישע" שהתגלתה במאה ה- 19 בדיבון שבארץ מואב, ובה הוא מתפאר בכיבושיו הנרחבים ושיקום ממלכת מואב. רמזים נוספים לשליטת בני ישראל באזור זה הם במלחמת בני ישראל ומלך ערד (במדבר כ"א), ובכיבושיו של דוד המלך (שמואל א', ל').

חורבת עוזה נחפרה ושוחזרה בחלקה ונמצאו בה חרסים כתובים, מהם אפשר ללמוד על הגנת גבולות ממלכת יהודה באותם ימים. במורד מצודת עוזה נבנתה מערכת בורות לאגירת מי גשם שאת תכולתה מעריך הארכיאולוג ד"ר צביקה צוק ל 1000 מטרים מעוקבים. המאגר משמש את הבדואים עד עצם היום הזה.

מסלול הטיול הרגלי ממשיך בשביל מסומן כחול. אחרי 1 ק"מ מגיעים לחורבת עוזה - מצודה החולשת על פיתולי נחל קינה. מומלץ לעלות על שרידי החומות ולהתרשם מעוצמת המבנה שנחפר בחלקו. השביל יורד אל נחל קינה על גבי דרדרת אבני צור. קטע זה אינו מסוכן אך דורש תנועה זהירה. בסיום הירידה מימין 3 בורות המים שהוזכרו קודם.

ממשיכים דרומה ומגיעים אל הסתעפות שבילים. השביל הכחול עובר בחצי גובה מעל אפיק הנחל (זוהי דרך אדום העתיקה). שביל ירוק מסתעף שמאלה, ועימו נרד חזרה לאפיק. כעבור הליכה קצרה מגיעים אל משטחי גיר, התחלת התחתרות הקניון של נחל קינה שמסתיים במפל בגובה של 20 מטר. את המפל נעקוף משמאל ונרד לגב קינה - בריכה גדולה ועמוקה שחצבו מי השטפונות בסלע הגיר הקשה. פני המים יורדים במשך הקיץ, אבל הגב ממשיך להחזיק מים כל השנה. כיוון שהגב פונה לדרום ופתוח רוב שעות היום לקרני השמש, סביר להניח שמקווה מים זה מקבל הזנה ממעין שכבה נסתר מתוך סדק שבקיר המפל. בכל אופן, אחרי השטפון הראשון ועד אמצע הקיץ הגב משמש לרחצה בכיף למטיילים.

במצוק המפל מעל לגב קינן באביב 2012 זוג עיטים זהובים - עוף דורס גדול ונדיר. כדי להבטיח את הצלחת הקינון, הוסט במקצת שביל ההליכה. עם זאת, בשנת 2013 לא חזרו העיטים לקנן במקום זה.

מהגב והלאה הערוץ הופך לקניון של ממש, אך אין בו מכשולי מעבר. הסימון הירוק ממשיך בערוץ עוד 2 ק"מ עד פיתול חריף של נחל קינה. המשך התנועה בנחל מסומן בצבע אדום, איתו אפשר להגיע עד למפגש שלושת הנחלים - קינה, כנפן וחימר. הסימון הירוק מעלה אותנו שמאלה לצפון מזרח בערוץ מדרגות יפה ("נחל קינון") ולאחר מכן לצפון מערב - במסלול מעגלי בחזרה לנחל קינה ולמקום חניית הרכבים. ערוץ המדרגות חוויתי - במרכזו יש להתגבר על מפל משופע בגובה 7 מטר. מיטיבי לכת יעלו בו ללא קושי, אך בכל אופן בראש המפל הותקנה טבעת ברזל בה אפשר להשחיל חבל לשם סיוע בתנועה במפל.

אפשרות מעגלית נוספת, למעוניינים להימנע מהמפל, היא להמשיך בצומת השבילים ירוק-אדום במורד נחל קינה, עד לצומת שבילים כחול-אדום(מרחק כקילומטר דרומה), ואז לפנות ימינה בשביל הכחול ולעלות בנתיב עתיק מעל לקניון נחל קינה, עד שנחבור חזרה לצומת השבילים ירוק-כחול מדרום לחורבת עוזה, ומכאן עוד כקילומטר וחצי חזרה לרכב.

המסלול המעגלי המתואר כאן מיועד למשפחות מיטיבות לכת. בימי החורף והאביב הטיול נחמד בכל שעות היום. בימי הקיץ מומלץ משעה 14:00 - תוך שמירת לו"ז לא להיכנס לחשכה. מי שתכנית זו גדולה עליו או זמנו לא מאפשר, שווה להגיע עד גב קינה ולשוב באותה דרך. ביקור במבצר עוזה, במתחם מערכת הבורות, בגב עצמו ולספוג את שלוות המדבר,כל אלה תמורה הולמת לטיול של 5 ק"מ שמוקצבים לו 3 שעות.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

ספטמבר-אוקטובר - פריחת חצב מצוי במדרונות הנחלים.
נובמבר - פריחת אזובית המדבר לאורך המסלול.
מרץ-אפריל - פריחה אביבית מגוונת, ובפרט שלהבית המדבר.

שירותים למטיילים:

חנייה בתחילת המסלול (ראו פרטים בסעיף "איך להגיע"). כיום חנייה זו אינה כרוכה בתשלום.

הערות ואזהרות:

החנייה הבטוחה היחידה באזור היא החנייה בתחילת המסלול.
עומק ואיכות המים בגב קינה משתנים מדי שנה. למעוניינים להתרחץ במקום, מומלץ להגיע בעיקר באביב ובתחילת הקיץ, וכן בימים חמימים בחורף. לקראת סוף הקיץ ובסתיו, מפלס המים נמוך ואיכותם ירודה.
אין לבצע את המסלול בימים בהם קיים חשש לשטפונות.
המפל המדורג ב"נחל קינון" עשוי להיות מעט קשה לחלק מהמטיילים, ומומלץ להצטייד בחבל עזר (בראש המפל יש יתד לעיגון).
בשל האזור המדברי, חשוב להצטייד בכמות מספקת של מי שתייה.
חלק גדול מהמסלול הוא באזור ללא קליטה בטלפון סלולארי. קליטה אפשרית ברמה בין הנחלים קינה וקינון, וכמובן בחורבת עוזה.
באזור זה הושקע מאמץ מיוחד בשמירת הניקיון לאורך המסלול. אנא שימרו על המקום נקי.

הצעות טיול בסביבת נחל קינה:

גן לאומי תל ערד

ראש נחל צאלים

נחל יעלים ונחל טביה

תודות:

דב פוניו - ערד.

המפה נטענת...

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לבדיקה}}
 <meta name="keywords" content="נחל קינה, גב קינה, חורבת עוזה"></meta>
 <meta name="description" content="נחל קינה - טיול בערוץ מדברי מרשים ובו אחד מגבי המים הגדולים בדרום, ודרך עתיקה וחשובה."></meta>
+{{פירורי לחם 3|[[טיולים בדרום]]|[[טיולים בדרום מדבר יהודה]]|[[נחלים בדרום]]}}
 {{מסלולי טיול
+|נצ=31.19485, 35.17002
+|Display map=yes
+|Tags=מדבר, מעגלי, דרגיות, אתגרי
 |סקירה=נחל קינה - טיול בערוץ מדברי מרשים ובו אחד מגבי המים הגדולים בדרום, ודרך עתיקה וחשובה.
-|תמונה=dudaim_forest1.jpg
+|תמונה=gev_kina1.jpg
-|שם_הצלם=עמית מנדלסון
+|שם_הצלם=שוש שיאון
-|מקום_הצילום=חווה עתיקה - יער דודאים
+|מקום_הצילום=גב קינה
-|תאריך_הצילום=10/4/2013
+|תאריך_הצילום=3/2013
 |אזור=דרום מדבר יהודה
 |מפת_סימון_שבילים=11 - דרום מדבר יהודה
 |מיקום=דרומית-מערבית לערד
 |גישה=רגלית
-|שבילי_טיול=ירוק 11354, כחול 11360, ירוק 11362
+|שבילי_טיול=כחול 11360, כחול 11361, ירוק 11362
 |עונות_ביקור=חורף ואביב
 |שמורת_טבע=לא
@@ שורה 18: / שורה 21: @@
 |סוג_מסלול=מעגלי
 |כניסה=חינם
-|תאריך_ביצוע_מסלול=10/4/2013
+|תאריך_ביצוע_מסלול=3/2013
-|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=10/4/2013
+|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=3/2013
 |1=[[ראש נחל צאלים]]
 |2=[[נחל יעלים ונחל טביה]]
@@ שורה 31: / שורה 34: @@
 |10=[[פארק בן גוריון - דימונה]]
 |רקע כללי=
-[[תמונה:dudaim_forest2.jpg|left|thumb|200px|מבט ליער דודאים, מרץ 2013]]
+[[תמונה:gev_kina2.jpg|left|thumb|200px|גב קינה ממעוף הציפור, שוש שיאון, מרץ 2013]]
 <b>
-יער דודאים הוא יער צעיר יחסית (בן כ- 20 שנה) הנטוע בגבעות מצפון לבאר שבע.
+נחל קינה, מדרום-מערב לערד, הוא אחד הערוצים היפים במערב מדבר יהודה, ובו נמצא גב קינה - אחד הגבים הגדולים והמרשימים בדרום הארץ.
-ביער נטועים בעיקר מיני עצים המותאמים למיעוט משקעים, כולל לא מעט עצים זרים לנוף הארץ (זנים שונים של אקליפטוסים ועוד), דבר שפגע בצמחייה הטבעית הייחודית הכוללת בעיקר צמחייה עשבונית ושיחים נמוכים.
+הגב, האוצר מים רוב חודשי השנה, מהווה אטרקציה מרכזית למטיילים באזור, ובקרבתו מצודה עתיקה - חורבת עוזה, החולשת על דרך עתיקה מארץ יהודה לדרום ים המלח - "דרך אדום".
-היער עשיר באתרים ארכיאולוגיים ומציע למבקרים תצפיות נוף מעניינות לסביבה הקרובה.</b>
+למרות ריחוקם של הנחל והגב מהעיר ערד, מסלול זה נחשב בטוח להשארת רכבים. בעבר היה מקובל לשלם עבור החנייה באתר.
-|איך_להגיע=
-מסלול הטיול נמצא בשוליה הצפוניים של העיר באר שבע.
-הגישה הנוחה ברכב פרטי היא משדרות צה"ל בשכונת רמות. לבאים מצפון, יש לפנות שמאלה בצומת שדרות צה"ל (2.6 ק"מ דרומית לצומת גורל), ולהמשיך בשדרות צה"ל עוד 1.3 ק"מ עד לכיכר בצומת שדרות לוי אשכול.
+האזור מאויים כיום ע"י תוכניות לכריית פוספטים באזור ("שדה בריר"), ופריצתה העתידית של דרך המקשרת את מרבצי הפוספטים עם המפעלים במישור רותם, תוך גרימת נזק כבד לנחל קינה ולאתרים ההיסטוריים לאורכו. לתוכנית זו, מתנגדים בתוקף תושבי ערד ואל-פורעה, החוששים מהפגיעה בנוף ומהנזק הבריאותי הצפוי לתושבים.
-מומלץ להשאיר את הרכב בתחום הבנוי של שכונת רמות (בשדרות לוי אשכול או בקרבתן).
+המסלול המלא המוצע כאן מיועד למיטיבי לכת, אולם ניתן לבצע גם וריאציה מקוצרת (הליכה עד לגב וחזרה באותה דרך), המתאימה לכל המשפחה.
-אחרי שדאגנו לחנייה בטוחה יחסית לרכב, נמשיך עוד 150 מ' בשדרות צה"ל ונפנה שמאלה לדרך עפר מסומנת ירוק, המטפסת בגבעות מצפון לכביש.
+מסלול הטיול נכתב ופורסם באדיבותו של דב פוניו מערד, יוזם סימונם של שבילי טיול רבים באזור, כולל שביל נחל קינה.
-למי שמעוניין להגיע לדרך זו ברכב, כיוון שאין פנייה שמאלה לבאים ממערב, צריך להמשיך בשדרות צה"ל עד לכיכר הבאה (רחוב נחום שריג) ולהסתובב חזרה (מרחק 285 מ' מרחוב נחום שריג למסעף הדרך המסומנת ירוק).
+</b>
+|איך_להגיע=
-|אורך המסלול=5.5 ק"מ.
+הגישה למסלול מחייבת נסיעה בת מספר קילומטרים בדרכי עפר המתאימות לכל רכב.
-|משך המסלול=4-3 שעות.
-|טיפוס מצטבר=170 מ' עליות מצטברות, ירידות מצטברות זהות.
-|מפה=dudaim_forest.gif
-|תיאור המסלול=
-[[תמונה:dudaim_forest3.jpg|left|thumb|200px|המאגורה הגדולה, אפריל 2013]]
-[[תמונה:dudaim_forest4.jpg|left|thumb|200px|בית ארבעת המרחבים, מרץ 2013]]
-[[תמונה:dudaim_forest5.jpg|left|thumb|200px|עץ החרוב, אפריל 2013]]
-[[תמונה:dudaim_forest6.jpg|left|thumb|200px|פריחת אקליפטוס, מרץ 2013]]
-נעלה במתינות בדרך עפר טובה לכל רכב, המטפסת לגבעה ובה בריכת מים מגודרת ואנטנת תקשורת. מהגבעה יש '''תצפית''' בעיקר דרומה, לעבר שכונת רמות. ברקע ניתן לזהות את [[גן לאומי אנדרטת חטיבת הנגב|אנדרטת הנגב]] (בדרום-מזרח) ואת אזור [[נחל כובשים]] בדרום-מערב.
+אל נחל קינה אפשר להגיע דרך אזור התעשייה של ערד. מתחנת דלק פז פונה כביש דרומה (דרך הגז) אל עבר מנחת מטוסים שכיום אינו בשימוש. בקצה המזרחי של המנחת נפנה ימינה ונמשיך מערבה בדרך מסומנת כחול. אחרי 1.7 ק"מ מהקצה המערבי של המנחת, נגיע לבית הספר אל-פורעא. כאן נפנה שמאלה/דרומה. עוד 1.5 ק"מ נסיעה על דרך קצת משובשת אך עבירה לכל רכב, ונגיע אל מתחם מגוריו של מוסא אבו עייד - שם אפשר להשאיר רכב ללא חשש. אין צורך לתאם מראש את ההגעה לחנייה (מוסא אבו עייד אינו זמין במהלך עבודתו). קיימת אפשרות להשארת רכב גם לשעות הלילה, אך המעוניינים להשאיר רכב בלילה מתבקשים להשאיר בחלון הרכב פתק עם פרטי התקשרות (שם וטלפון) כדי להימנע מהזעקת יחידת החילוץ.
-מעבר לאנטנה, במרחק 500 מ' מהכביש, נגיע לצומת שבילים ירוק-שחור (השביל השחור הוא שביל סובב באר שבע).
+מרחק הנסיעה מהכביש הראשי הוא 7 ק"מ.
-לנקודה זו נחזור לקראת סוף המסלול. כעת נפנה שמאלה עם הסימון השחור, בירידה מתונה מערבה.
+לתשומת לב: ניתן להגיע גם ישירות מאזור "פארק ערד" בלי לעבור דרך אזור התעשייה של ערד. באפשרות זו ניתן לרשום בוייז "בית ספר אל פרעה", ואז הנסיעה בדרכי עפר מצטמצמת לק"מ וחצי.
-בתחילת הירידה, מומלץ לשים לב לשיחי '''קורנית מקורקפת''' הפזורים בין עצי היער. הקורנית (מין ים-תיכוני) נמצאת כאן באזור גבול תפוצתה הדרומי, ולצידה צומח כאן '''שמשון הדור''' - מין ערבתי. אזור באר שבע עשיר במיוחד במיני צומח טבעיים, אולם הייעור האינטנסיבי שבוצע באזור זה דוחק חלק מהמינים הייחודיים וגורם לאורך השנים נזק כבד לבתי הגידול הטבעיים באזור.
+וייז: נחל קינה.
-לאחר פחות מ- 200 מ' נגיע לצומת שבילים שחור-אדום. מומלץ תחילה להמשיך עם הסימון השחור עוד כ- 100 מ', לעבר שפך עפר הנראה במדרון הגבעה. לצד שפך עפר זה, נגיע ל'''מאגורה גדולה''' החצובה במדרון הגבעה. זהו מאגר מים קדום, והשביל בו הלכנו שימש כתעלה להובלת מי נגר לתוך המאגורה, אולי הגדולה ביותר במרחב באר שבע. מיטיבי טיפוס יוכלו לרדת בזהירות למאגורה ולעלות חזרה באותה דרך. עם זאת, ניתן להתרשם היטב מממדי המאגורה גם בתצפית מבחוץ. כיום המאגורה אינה אוצרת מים בחורף.
+|אורך המסלול=8.5 ק"מ.
+|משך המסלול=6-4 שעות.
-בצידה השני של הגבעה נמצאת מאגורה נוספת, קטנה יותר, ולכן זכתה גבעה זו לכינוי '''"גבעת המאגורות"'''.
+|טיפוס מצטבר=ירידות של 250 מ' ועליות מצטברות זהות.
+|מפה=wadi_kina.gif
-מנקודה זו נשוב לצומת השבילים, ועתה נפנה עם הסימון האדום. לאחר כ- 150 מ', נזהה לצד הדרך, מימין, שפך עפר קטן. כאן כדאי לעלות ולמצוא את המאגורה הדרומית.
+|תיאור המסלול=
+[[תמונה:kinon_fall1.jpg|left|thumb|200px|המפל ב"נחל קינון", דב פוניו, מרץ 2013]]
-השביל יורד לעבר אזור מיושר, בו נמצאת '''חווה חקלאית''' שהתגלתה בפיתוח שכונת רמות והועתקה לכאן. נכון לשנת 2013, חסר שילוט הסבר בנקודה זו.
+[[תמונה:kinon_fall2.jpg|left|thumb|200px|המפל ב"נחל קינון", דב פוניו, מרץ 2013]]
+[[תמונה:uza_ruin.jpg|left|thumb|200px|חורבת עוזה, עמית מנדלסון, ינואר 2011]]
-נמשיך מערבה באזור המיושר, ונגיע למתחם קדום נוסף - '''"בית ארבעת המרחבים"''', אף הוא הועתק לכאן. במקום זה יש שלט הסבר.
-מבית ארבעת המרחבים נפנה בכיוון כללי צפון-מערב ונצא מהשטח המיושר חזרה לשולי היער. בנקודה זו נמצא '''מתחם חווה נוסף''' שאינו משולט.
-סימון השביל בנקודה זו אינו ברור, ואם התברברנו יש למשוך לצפון-מזרח לגבול של '''מתחם "ספורט מוטורי"''' מאולתר, לצידו נפגוש שוב את הסימון.
-כעת נפנה צפונה, נחצה ערוץ קטן ואחריו נפנה שמאלה ונלך עוד כ- 200 מ' בגדה הצפונית, עד לגבול המערבי של חורשת עצים. כאן נפנה ימינה ונתקדם בעלייה לאורך ערוצון משני, מראשו נמשיך ימינה על גב השלוחה ולאחר הליכה לא רבה נפנה שמאלה עם הסימון היורד לערוץ נוסף.
-עם חציית הערוץ נפגוש חזרה את השביל המסומן שחור.
-למעוניינים בגירסה מקוצרת של המסלול, יש לפנות ימינה עם הסימון השחור, הממשיך בין עצי היער, חוצה ערוץ קטן ואחר כך יורד לערוץ גדול יותר (בירידה זו יש בור קטן לצד השביל) ומטפס לעבר המאגורה הצפונית וחזרה לצומת השבילים ירוק-שחור. באפשרות זו, אורך המסלול הכולל הוא 3.5 ק"מ.
-לכל השאר, נפנה עם הסימון השחור שמאלה, תחילה בדרך עפר בגדה הצפונית של הערוץ, ואחר כך ניפרד מהערוץ ונחלוף לצד חורשת עצי אקליפטוס בעלי פריחה אדומה מרהיבה. באזור זה נגיע לצומת שבילים שחור-ירוק (סימון הצומת לא ברור בשטח).
-כאן נעבור לסימון הירוק (הסימון השחור ממשיך לעבר [[נחל כובשים]]), ואחרי כמה עשרות מטרים נפנה ימינה ונעלה בעלייה מתונה בדרך עפר זרועה אבנים קטנות. הליכה קצרה תוביל אותנו לצומת טי במדרון הגבעה. כאן נפנה שמאלה ועד מהרה נגיע לגבולו הצפוני של היער.
-מכאן, יורד השביל לעבר ערוץ, אלא שכאן מצפה לנו הפתעה לא נעימה.
-כחלק מפיתוח האזור בידי קק"ל, נהרס לחלוטין ערוץ הנחל בידי כלים כבדים בשנת 2013, לצורך הכשרת הקרקע לנטיעות. פעילות זו נעשית ללא התחשבות הן בצומח האופייני לקרקעות הלס (כגון כחלית ההרים ומצילות ארוכות-עוקץ, אותן ניתן לפגוש במסלול [[נחל כובשים]] הסמוך), והן בשביל המטיילים המסומן לאורך הערוץ.
+נחל קינה מנקז את דרומה של בקעת ערד ונשפך לנחל חימר. אפשר שהנחל לפני מיליוני שנים זרם מערבה אל עבר הים הקדום, אך נחסם עקב התרוממות קימוטי הקשת הסורית ונלכד בנתיב נחל חימר הגדול- הוא המנקז הראשי בגבול הדרומי של מדבר יהודה.
+נראה שאזור נחל קינה היה נחלת שבט הקיני- שבט נוודים שהיו שותפים לאבותינו בנדידה במדבר ושמם נשתמר בפי יושבי המדבר: ואדי קיני.
-מנקודה זו ומזרחה, לאורך כ- 500 מ', סימון השבילים נהרס לחלוטין ולכן יש לנווט בזהירות לפי ההוראות המופיעות כאן (ומומלץ לא לבצע את המסלול בכיוון השני, בשל קשיים בזיהוי נקודת היציאה מהנחל).
+שמו העברי של הנחל הוא כשם אחת מערי יהודה בנגב - "וַיִּהְיוּ הֶעָרִים, מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי-יְהוּדָה, אֶל-גְּבוּל אֱדוֹם, בַּנֶּגְבָּה--קַבְצְאֵל וְעֵדֶר, וְיָגוּר. '''וְקִינָה''' וְדִימוֹנָה, וְעַדְעָדָה." (יהושע ט"ו, כ"א-כ"ב). "נגב הקיני" ו"ערי הקיני" מופיעות גם בספר שמואל (פרקים כ"ז, ל') ומעידות על התיישבות השבט במרחב זה. אזור אחר בו שכנו כנראה בני השבט הוא ליד [[גן לאומי תל מגידו|מגידו]] שבצפון, כמסופר בפרשת דבורה הנביאה על היפרדות חבר הקיני והתיישבותו בצפון (שופטים ד'-ה'), והדבר מונצח בשם [[נחל קיני]] הסמוך למגידו.
-תחילה ננווט את דרכנו לעבר מחשוף סלע לבן הסמוך לנקודה בה ירדנו לערוץ. עם התקרבותנו, נגלה '''מערה קטנה''' שניתן להיכנס לתוכה. מערה זו שימשה כפי הנראה כמחסן ציוד בדווי (מטמורה).
+על גדות נחל קינה עברה '''דרך אדום המקראית''', עליה שמרו המצודות עוזה ורדום.
-מהמטמורה נפנה ימינה ונעלה במעלה הערוץ. ההליכה בקרקע החרושה אינה נוחה. אין לסטות לערוצים הצדדיים שאינם נכללים במסלול ההליכה.
+דרך זו הייתה אחת מדרכי המעבר הנוחות מהר חברון אל חציית דרום ים המלח  בואכה צוער (א-צאפי, ממזרח לים המלח) ועמק הערבה. הדרך שימשה הן לצרכים מסחריים והן לצרכים צבאיים. רמזים לשימוש בדרך זו מוזכרים בתנ"ך, והבולט שבהם הוא מסע שלושת המלכים - יהושפט מלך יהודה, יהורם מלך ישראל ומלך אדום, נגד מישע מלך מואב לאחר שהלה מרד בישראל עם מות אחאב ([http://mechon-mamre.org/i/t/t09b03.htm מלכים ב' ג']) - "וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ יְהוֹרָם, בַּיּוֹם הַהוּא מִשֹּׁמְרוֹן; וַיִּפְקֹד, אֶת כָּל-יִשְׂרָאֵל.  וַיֵּלֶךְ וַיִּשְׁלַח אֶל-יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ-יְהוּדָה לֵאמֹר, מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי, הֲתֵלֵךְ אִתִּי אֶל-מוֹאָב, לַמִּלְחָמָה; וַיֹּאמֶר אֶעֱלֶה, כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ. וַיֹּאמֶר, אֵי-זֶה הַדֶּרֶךְ נַעֲלֶה; וַיֹּאמֶר, דֶּרֶךְ מִדְבַּר אֱדוֹם." (פסוקים ו'-ח'). לפי המסופר, שלושת המלכים הגיעו לארץ מואב וגרמו לה נזק כבד, אך לא עלה בידם לכבוש את קיר מואב. מלך מואב, מצידו, השאיר לדורות הבאים את [http://he.wikipedia.org/wiki/מצבת_מישע "מצבת מישע"] שהתגלתה במאה ה- 19 בדיבון שבארץ מואב, ובה הוא מתפאר בכיבושיו הנרחבים ושיקום ממלכת מואב. רמזים נוספים לשליטת בני ישראל באזור זה הם במלחמת בני ישראל ומלך ערד (במדבר כ"א), ובכיבושיו של דוד המלך (שמואל א', ל').
-לאחר כ- 250 מ' נגיע למחשוף סלע נוסף. כאן נמצאת '''מאגורה חצובה''', בתוכה מקננות יונים. לא ניתן לרדת לתוך מאגורה זו.
+חורבת עוזה נחפרה ושוחזרה בחלקה ונמצאו בה חרסים כתובים, מהם אפשר ללמוד על  הגנת גבולות ממלכת יהודה באותם ימים.  במורד מצודת עוזה נבנתה מערכת בורות לאגירת מי גשם שאת תכולתה מעריך הארכיאולוג ד"ר צביקה צוק ל 1000 מטרים מעוקבים. המאגר משמש את הבדואים עד עצם היום הזה.
-נמשיך מזרחה ונגיע ל'''עץ חרוב בודד'''. בינתיים העץ המרשים בולט בסביבתו, אך לא ירחק היום ויהיה קשה לזהות אותו בין העצים החדשים שיינטעו בקרבתו.
+מסלול הטיול הרגלי ממשיך בשביל מסומן כחול. אחרי 1 ק"מ מגיעים ל'''חורבת עוזה''' - מצודה החולשת על פיתולי נחל קינה. מומלץ לעלות על שרידי החומות ולהתרשם מעוצמת המבנה שנחפר בחלקו. השביל יורד  אל נחל קינה על גבי דרדרת אבני צור. קטע זה אינו מסוכן אך דורש תנועה זהירה. בסיום הירידה מימין 3 בורות המים שהוזכרו קודם.
-מעץ החרוב יש לפנות ימינה, ולטפס בכיוון דרום-מזרח לעבר השלוחה מדרום למפגש ערוצים. בשלוחה נשוב ונפגוש את השביל האבוד, ועימו נטפס מזרחה ל'''גבעה 401''', המכונה גם "אום ברפוט".
+ממשיכים דרומה ומגיעים אל הסתעפות שבילים. השביל הכחול עובר בחצי גובה מעל אפיק הנחל (זוהי דרך אדום העתיקה). שביל ירוק מסתעף שמאלה, ועימו נרד חזרה לאפיק. כעבור הליכה קצרה מגיעים אל  משטחי גיר, התחלת התחתרות הקניון של נחל קינה שמסתיים במפל בגובה של 20 מטר. את המפל נעקוף משמאל ונרד ל'''גב קינה''' - בריכה גדולה ועמוקה שחצבו מי השטפונות בסלע הגיר הקשה. פני המים יורדים במשך הקיץ, אבל הגב ממשיך  להחזיק מים כל השנה. כיוון שהגב פונה לדרום ופתוח רוב שעות היום לקרני השמש, סביר להניח שמקווה מים זה מקבל הזנה ממעין שכבה נסתר מתוך סדק שבקיר המפל. בכל אופן, אחרי השטפון הראשון ועד אמצע הקיץ הגב משמש לרחצה בכיף למטיילים.
-זוהי הנקודה הגבוהה במסלולנו, אם כי לא הגבוהה ביותר במרחב. מכאן נשקפת תצפית יפה לסביבה. נכון לאפריל 2013, משמשת פסגת הגבעה כאתר התארגנות לכלים הכבדים של קק"ל העובדים בשטח, והשהייה במקום אינה נעימה.
+במצוק המפל מעל לגב קינן באביב 2012 זוג עיטים זהובים - עוף דורס גדול ונדיר. כדי להבטיח את הצלחת הקינון, הוסט במקצת שביל ההליכה. עם זאת, בשנת 2013 לא חזרו העיטים לקנן במקום זה.
-מכאן שב ונעלם הסימון הירוק, אולם ההמשך פשוט להליכה - דרך טובה לכל רכב הממשיכה מהגבעה מעט מזרחה ואז דרומה על קו הרכס (קו פרשת מים מקומי, בין ערוציו העליונים של [[נחל עשן]] ובין ערוצים היורדים ל[[נחל כובשים]]), מרחק כקילומטר עד לצומת השבילים ירוק-שחור.
+מהגב והלאה הערוץ הופך לקניון של ממש, אך אין בו מכשולי מעבר. הסימון הירוק ממשיך בערוץ עוד 2 ק"מ עד פיתול חריף של נחל קינה. המשך התנועה בנחל מסומן בצבע אדום, איתו אפשר להגיע עד למפגש שלושת הנחלים - קינה, כנפן וחימר. הסימון הירוק מעלה אותנו שמאלה לצפון מזרח בערוץ מדרגות יפה ("נחל קינון") ולאחר מכן לצפון מערב - במסלול מעגלי בחזרה לנחל קינה ולמקום חניית הרכבים. ערוץ המדרגות חוויתי - במרכזו יש להתגבר על '''מפל משופע''' בגובה 7 מטר. מיטיבי לכת יעלו בו ללא קושי, אך בכל אופן בראש המפל הותקנה טבעת ברזל בה אפשר להשחיל חבל לשם סיוע בתנועה במפל.
-מצומת השבילים נשוב כפי שבאנו אל הכביש והלאה לרכב הממתין.
+אפשרות מעגלית נוספת, למעוניינים להימנע מהמפל, היא להמשיך בצומת השבילים ירוק-אדום במורד נחל קינה, עד לצומת שבילים כחול-אדום(מרחק כקילומטר דרומה), ואז לפנות ימינה בשביל הכחול ולעלות בנתיב עתיק מעל לקניון נחל קינה, עד שנחבור חזרה לצומת השבילים ירוק-כחול מדרום לחורבת עוזה, ומכאן עוד כקילומטר וחצי חזרה לרכב.
-<h3>אפשרויות נוספות</h3>
+המסלול המעגלי המתואר כאן מיועד למשפחות מיטיבות לכת. בימי החורף והאביב הטיול נחמד בכל שעות היום. בימי הקיץ מומלץ משעה 14:00 - תוך שמירת לו"ז לא להיכנס לחשכה. מי שתכנית זו גדולה עליו או זמנו לא מאפשר, שווה להגיע עד גב קינה ולשוב באותה דרך. ביקור במבצר עוזה, במתחם מערכת הבורות, בגב עצמו ולספוג את שלוות המדבר,כל אלה תמורה הולמת לטיול של 5 ק"מ שמוקצבים לו 3 שעות.
-ניתן לשלב קטעים ממסלול זה כחלק ממסלול ארוך יותר בשביל סובב באר שבע, או באחד משני הנחלים - [[נחל עשן]] ו[[נחל כובשים]].
 |פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
-* פריחה שופעת וכרי עשב ירוקים באביב, בפרט בשנים גשומות.
+* ספטמבר-אוקטובר - פריחת [[חצב מצוי]] במדרונות הנחלים.
-* בחודש אפריל ריכוז יפה של חבלבל כפני בגבעת אום ברפוט.
+* נובמבר - פריחת אזובית המדבר לאורך המסלול.
+* מרץ-אפריל - פריחה אביבית מגוונת, ובפרט שלהבית המדבר.
 |שירותים למטיילים=
-* אין במסלול שירותים למטיילים.
+* חנייה בתחילת המסלול (ראו פרטים בסעיף "איך להגיע"). כיום חנייה זו אינה כרוכה בתשלום.
 |הערות ואזהרות=
-* החנייה הבטוחה היחידה באזור היא החנייה בתחילת המסלול, אולם היא כרוכה בתשלום נמוך לבעלי המאהל הסמוך.
+* החנייה הבטוחה היחידה באזור היא החנייה בתחילת המסלול.
+* עומק ואיכות המים בגב קינה משתנים מדי שנה. למעוניינים להתרחץ במקום, מומלץ להגיע בעיקר באביב ובתחילת הקיץ, וכן בימים חמימים בחורף. לקראת סוף הקיץ ובסתיו, מפלס המים נמוך ואיכותם ירודה.
+* אין לבצע את המסלול בימים בהם קיים חשש לשטפונות.
 * המפל המדורג ב"נחל קינון" עשוי להיות מעט קשה לחלק מהמטיילים, ומומלץ להצטייד בחבל עזר (בראש המפל יש יתד לעיגון).
-|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
+* בשל האזור המדברי, חשוב להצטייד בכמות מספקת של מי שתייה.
-* נחל עשן - עוז גולן, החברה להגנת הטבע, 1995.
+* חלק גדול מהמסלול הוא באזור ללא קליטה בטלפון סלולארי. קליטה אפשרית ברמה בין הנחלים קינה וקינון, וכמובן בחורבת עוזה.
+* באזור זה הושקע מאמץ מיוחד בשמירת הניקיון לאורך המסלול. אנא שימרו על המקום נקי.
+|תודות=
+* דב פוניו - ערד.
 |הצעות טיול בסביבה=
-<table><tr>
+{{3טורים|
-<td valign="top" width="20">
+{{ת|tel_arad1.jpg|גן לאומי תל ערד}}
-</td>
+'''[[גן לאומי תל ערד]]'''
-<td valign="top" width="20">
+|
-<imagemap>
+{{ת|zeelim_head.jpg|ראש נחל צאלים}}
-תמונה:hatzerim_forest1.jpg|200px
+'''[[ראש נחל צאלים]]'''
-default [[דרך הפסלים - יער חצרים|דרך הפסלים בחצרים]]
+|
-desc none</imagemap>
+{{ת|wadi_tavya1.jpg|נחל יעלים ונחל טביה}}
-[[דרך הפסלים - יער חצרים|דרך הפסלים בחצרים]]
+'''[[נחל יעלים ונחל טביה]]'''
-</td>
+}}
-<td valign="top" width="20">
-</td>
-<td valign="top" width="20">
-<imagemap>
-תמונה:andartat_hativat_hanegev.jpg|200px
-default [[גן לאומי אנדרטת חטיבת הנגב]]
-desc none</imagemap>
-[[גן לאומי אנדרטת חטיבת הנגב]]
-</td>
-<td valign="top" width="20">
-</td>
-<td valign="top" width="20">
-<imagemap>
-תמונה:wadi_kovshim1.jpg|200px
-default [[נחל כובשים]]
-desc none</imagemap>
-[[נחל כובשים]]
-</td></tr></table>
 }}
+[[קטגוריה:שבילי ערד]]

קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך