הבדלים בין גרסאות בדף "פארק קנדה / פארק איילון"

גרסה אחרונה מ־17:48, 28 במרץ 2020

דף הבית / טיולים במרכז / טיולים בשפלה / פארקים במרכז / פארק קנדה / פארק איילון

מסלול טיול: פארק קנדה / פארק איילון

פארק רחב ידיים המשלב נופי בוסתנים, מעיינות, בארות ואתרי עתיקות.

מסלול טיול
אזור:השפלה
מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
מיקום: מזרחית למחלף לטרון
גישה:לכל רכב
שבילי טיול:כחול 9242, ירוק 9241, ירוק 9244, אדום 9243, שחור 9245
עונות ביקור:כל השנה
שמורת טבע:לא
רמת קושי:לכל המשפחה
סוג מסלול:מעגלי
כניסה: חינם
אורך המסלול:15-2 ק"מ.

תאריך ביצוע מסלול:9/2008
תאריך ביקור אחרון בשטח:29/6/2019

נוף פארק קנדה - בוסתנים ודקלים, (באדיבות פורום אג'נדה, 16/1/2010)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

תגיות: פארקים עתיקות והיסטוריה מעגלי פריחה תצפיות משפחות טיול לצד מים מומלץ האתר

רקע: פארק קנדה / פארק איילון

מערת קבורה חצובה בסלע - יובל מנדלסון, אפריל 2012.

פארק קנדה (או בשמו המאוחר יותר פארק איילון-קנדה) הוא פארק מטופח שממוקם בגבעות שבין מחלף לטרון לשער הגיא - באמצע הדרך בין תל אביב וירושלים. אזור זה היה שדה קרב קשה במלחמת העצמאות. לאחר תפיסת המרחב במלחמת ששת הימים פונו תושבי ארבעה כפרים ערביים שישבו באזור, והוא הפך לאחד הפארקים היפים בישראל. פיתוח הפארק בוצע בידי הקרן הקיימת לישראל, החל משנת 1973, בעזרת תרומתם הנדיבה של יהודי קנדה, בתחום הפארק נמצא תל העיר הקדומה איילון, שנתן לפארק את שמו השני - פארק איילון.

המרחב משלב יערות אורנים נטועים יחד עם כרמי זיתים, בוסתני שקדים ועצי פרי נוספים כמו תמרים ושקדים, שפריחתם החורפית מרהיבה. כמו כן בולטים כאן אתרים היסטוריים רבים ומעיינות קטנים. אגם מלאכותי קטן ונאה ולצידו מדשאה רחבה עם עצי תמרים ופינות נופש ופיקניק לכל המשפחה עם שולחנות וספסלי ישיבה מהווים אטרקציה למשפחות המעוניינות בבילוי משפחתי עם ילדים עם מנגל בחיק הטבע.

ההיסטוריה של פארק קנדה

ההיסטוריה של האזור ארוכה ומרשימה, ובתקופות רבות היו כאן קרבות קשים, החל מקרב יהושע בחמשת מלכי האמורי ("שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון") ועד למלחמת העצמאות. בתקופת הבית הראשון היה היישוב העיקרי באזור העיר הקדומה איילון, בנחלת שבט דן. בתקופת הבית השני ועד לסוף התקופה הביזנטית, הפכה אמאוס, הסמוכה למחלף לטרון, ליישוב המרכזי. המקום מוזכר במקורות יהודיים ונוצריים רבים. בין היתר, ניצח כאן יהודה המכבי את הצבא הסלווקי בפיקוד גורגיאס (קרב אמאוס) ואילו במרד בר כוכבא אחת המשמרות הרומאיות ישבה כאן. המקום הוזכר במקורות היהודיים כיישוב משגשג ובעל איכות חיים גבוהה, אך ללא חשיבות רוחנית. עם חורבן הבית השני והעברת המרכז הרוחני היהודי מירושלים ליבנה בידי רבן יוחנן בן זכאי, מסופר על רבי אלעזר בן ערך, אחד מתלמידיו: "ומפני מה לא נתגדל שמו בחכמה? אלא כיוון שיצאו מירושלים אמר: אנה אלך? והוא, שאמר: נלך למאום (=אמאוס), לעיר יפה שמימיה מתוקים - לא נתגדל שמו בחכמה. והם, שאמרו: נלך ליבנה, למקום שמאהבים התורה, למקום שתלמידי חכמים מרובים הם - נתגדל שמם בחכמה" (אבות דרבי נתן נוסח ב').

איך להגיע:

הגישה לפארק קנדה היא ממחלף לטרון בכביש 1 (ת"א-ירושלים). יש לפנות במחלף לכיוון מודיעין, (הבאים מכיוון גוש דן והצפון יצטרכו אחרי הירידה מכביש 1, לפנות שמאלה ולעבור מתחת לגשר הכביש). לאחר כמה מאות מטרים מגיעים לכניסה הראשית של הפארק (עוד לפני הכניסה הראשית, ניתן לחנות בכניסה למנזר שבמקום). ניתן להגיע גם מאזור רחובות ואשדוד דרך כביש 3 לכיוון המחלף. ניתן להגיע לפארק גם מהעיר מודיעין.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
אורך המסלול:15-2 ק"מ. משך המסלול:7-1 שעות. טיפוס מצטבר:תלוי במסלול.
לחצו על המפה להגדלה

לחובבי ההליכה בטבע ישנה אפשרות לצאת למסלולי טיול בשטח פארק קנדה, המשתרע על כ- 12 אלף דונם, ומציע מגוון אפשרויות טיולים במקום המתאימות לכל דרגה החל מטיולים לכל המשפחה ועד לטיולים למיטיבי לכת ולרוכבי אופניים. שבילי הטיול בפארק עוברים לאורך קילומטרים רבים ומשלבים אתרים ארכיאולוגיים, אתרי קרבות, תצפיות נוף ופריחה עונתית. חברת "שביל נט" הפיקה מפת מסלולי אופניים בפארק, שמתאימה גם לטיולים רגליים בשטח.

אתרי המורשת בפארק כוללים, בין היתר, מערות קבורה עתיקות, מבנים מבוצרים, שרידי כנסייה ובית מרחץ רומאי, קבר שייח' (מקאם) ועוד. בפארק יש מספר מעיינות קטנים, שהזינו אמת מים קדומה שהובילה לעיר הקדומה ששכנה באזור - אמאוס.

להלן רשימת אתרי העניין שבפארק, משפחות עם ילדים ישמחו להסתפק בטיול מעגלי קצר של כשני ק"מ הליכה, למעוניינים ניתן להרחיב את הטיול לאתרים נוספים בסביבה כטיול בדרגה בינונית או ארוכה, בהתאם להרחבות המופיעות בהמשך.

כנסיית אמאוס, בית המרחץ הרומאי ובארות אמאוס

כנסיית אמאוס (1) - בטרם נתחיל את טיולנו בפארק קנדה, נזכיר כי מספר מאות מטרים לפני הכניסה הראשית לפארק קנדה ניצבת לה כנסיית אמאוס, אתר עתיקות מעניין. הכניסה לאתר היא בתשלום סמלי ומקבלים עלון הסבר על המקום. במקום קיימים שרידי כנסייה קדומה בת כ- 1500 שנה, ששימשה את העיר אמאוס-ניקופוליס בתקופה הביזנטית, וזאת לאור זיהוי אמאוס כמקום בו פגש ישו הנוצרי שניים מתלמידיו לאחר תחייתו, שלושה ימים אחרי שנצלב. השרידים נמצאים בתחום מנזר שהוקם בראשית המאה ה- 20', ובו יש מוזיאון קטן המספר על העיר אמאוס-ניקופוליס, ותצוגה של קטעי הפסיפסים שנמצאו במהלך חפירות באתר. המנזר מוחזק כיום בידי קהילת "בני האושר" הקתולית. הכניסה למקום בימים ב'-שבת בשעות 08:30 - 12:00 ו- 14:30 - 17:30 (בחורף המקום נסגר בשעה 17:00). האתר סגור בימי ראשון.

בסמוך וממזרח למנזר קיים בית מרחץ רומאי (2), חלק משרידי העיר אמאוס (השם הוא יווני ומקורו כנראה במילה העברית חמת או במילה הארמית חמתא - מקום מעיינות חמים). בית המרחץ התקדש למוסלמים וזכה לכינוי "שייח' עובייד", ולכן נשמר במצב מצויין, כולל הכיפות ותנורי ההסקה לחימום המים שהיו מתחת לרצפה. יש לציין כי כיום מי המעיינות באזור אינם חמים או בעלי תכונות מרפא. המעיינות החמים באמאוס יבשו ברעידת אדמה חזקה שהחריבה את העיר בשנת 449 לספירה, אך זכר לייחוד האזור התגלה כעשרה ק"מ צפונה, במערת נשר, המאופיינת במי תהום בהרכב חריג ועשיר בגופרית. בית המרחץ מגודר כיום ונמצא בתחום בית קברות מוסלמי ששימש את הכפר עימוואס עד 1948.

בארות אמאוס (18) - אם נשוב לכניסה הראשית לפארק, ונעבור את הכביש לצד השני, נגיע לדרך מסומנת שחור 9247. דרך זו מקיפה גבעה נמוכה (בה ממוקם חניון הזיתים (17), שם נמצאת האנדרטה המרכזית לתורמים שאפשרו את הקמת הפארק) ובסופו של דבר ניתן להגיע לצמד בארות עתיקות ששימשו את הכפר עימוואס. הבארות מגודרות ולצידן גדלים עצי תאנה.

אגם פארק קנדה ומעיין התמרים

אגם פארק קנדה - פורום אג'נדה

אגם פארק קנדה (3) - מהכנסייה נמשיך כ-400 מטר ברכב אל הכניסה הראשית לפארק קנדה. כאן נפנה ימינה, ולאחר כ-150 מטר, בפנייה הראשונה שמאלה נפנה בדרך מסומנת כחול לחניון הזיתים הסמוך לאגם המלאכותי שבפארק קנדה - במרחק כ-500 מטר. האגם וסביבתו הם מקומות אידיאליים לפיקניק משפחתי על המדשאות, באזור מקומות ישיבה, פינות מנגל, עצים נותני צל. לאגם ישנם מקורות מים - שני מעיינות הנובעים בשטח הפארק בסמוך לאגם והזורמים אליו - מעיין התמרים ועין עקד.

מעיין התמרים (3) - מעיין הנמצא בסמוך מאד לאגם ונובע מתוך נקבה, המעיין פעיל כל השנה וזורם באמת מים קצרה לאגם. בין המעיין לאגם נמצא אזור הנופש והפיקניק המרכזי בפארק.

נחל המעיינות, עין עקד וחורבת עקד

נחל המעיינות (4) - ערוץ שלאורכו נבנו אמות מים אשר הובילו מים לעיר הקדומה אמאוס. עד היום בוצעו חפירות ארכיאולוגיות רק בחלק קטן מהעיר - באתרי הכנסייה, בית המרחץ ואמות המים. שביל הליכה מסומן (ירוק 9241) עולה מהאגם לאורך הערוץ לעבר עין עקד, ובדרך ניתן לראות את שרידי אמות המים, בריכת ויסות, בית מעיין ומערות קבורה עתיקות. השביל מומלץ כמסלול הליכה למשפחות.

עין עקד (5) - מעיין קטן הנובע בסמוך לחורבת עקד, זהו מקור המים העליון בנחל המעיינות.

חורבת עקד (6) - אתר עתיקות בגבעה מדרום לעין עקד (דרומית לדרך הפארק הראשית). במקום יש גתות, בורות מים ושרידי מבנה מבוצר מהתקופה החשמונאית, שנהרסו לאחר מכן (ייתכן במהלך המרד הגדול) ושופצו בזריזות לקראת מרד בר כוכבא. כמו כן נמצאת כאן מערכת מסתור שנראה שנחצבה במהלך תקופת מרד בר כוכבא לשימושם במאבק כנגד הכיבוש הרומאי בארץ ישראל. ניתן ללכת לאתר זה רגלית מעין עקד, או לנסוע לנקודה זו לאורך דרך הפארק הראשית. יש לציין כי בתקופת המרד, ישב הצבא הרומאי באמאוס הסמוכה, כפי שמסופר במדרש איכה רבה.

שייח' אבן ג'בל

שייח אבן ג'בל - עמית מנדלסון, ספטמבר 2008.

אבן ג'בל (7) - אם נשוב לדרך הראשית של הפארק, נמשיך מעט ישר ונפנה ימינה בסימון האדום, נעלה לגבעה ובה מבנה "קבר שייח'" - מקאם (מבנה דמוי קבר לזכר אישיות מסויימת, אך אינו קבר בפועל) הנמצא בראש גבעת המצפור. זהו מבנה כיפתי יפה שנבנה סביב שנת 1288 על ידי מנכורש, שהיה המושל הממלוכי של ירושלים. במשקוף הכניסה ניתן עד היום לראות עיטורים עתיקים ואת סמלו של מנכורש (עיגול עם משולשים בתוכו וגביעים משני צדדי העיגול). כיום המבנה קרוי על שם אבן ג'בל, שהיה אחד ממפקדי הצבא המוסלמי שכבש את ארץ ישראל ואשר חלה ומת באמאוס בשנת 639 לאחר שפרצה מגפה במחנה צבאו. ברם, החוקר אריה יצחקי מציין כי זהו שם חדש, והשם הקודם שמתועד עדיין במפות היסטוריות הוא שייח' אל-מעלא. מגבעת המצפור ישנה תצפית על מרחבי עמק איילון, וחלקים גדולים מפארק קנדה. מהגבעה נוכל לראות גם מבנים באזור לטרון וביניהם את "מנזר השתקנים" שהנזירים החיים בו לא באמת שותקים אך משתדלים לשוחח רק בענייני קודש. מכאן נראה גם את מבנה המשטרה הבריטית בלטרון שכיום משמש כמוזיאון הנצחה לחיל השריון.

מוצב הלגיון הירדני: משלט י"ד

תעלות קשר באזור משלט י"ד - עמית מנדלסון, ספטמבר 2008.

משלט י"ד (8) - מוצב של הלגיון הערבי הירדני בתקופת מלחמת העצמאות. המוצב הותקף ע"י חטיבת הראל ב"מבצע יורם" ביוני 1948, ערב ההפוגה הראשונה. מטרת המבצע הייתה לכבוש שני משלטים, משלט י"ג (ע"י גדוד 5 מחטיבת הראל) ומשלט י"ד (ע"י גדוד 3 מחטיבת יפתח). כוח חטיבת הראל היה אמור לכבוש את משלט י"ג, ולאחר מכן היה אמור כוח חטיבת יפתח לעבור דרכו ולכבוש את משלט י"ד. בשל טעות בניווט, הסתער גדוד 5 על משלט י"ד וכבש את מרביתו בקרב קשה. אנשי הכוח לא עמדו על טעותם ודיווחו על כיבוש משלט י"ג. גדוד 3 שיצא למשלט י"ג, נתקל באש הלגיון ונסוג תוך שהוא משאיר את גדוד 5 ללא גיבוי. כאשר התבררה הטעות ניתנה פקודת נסיגה. בקרב היו 17 הרוגים ועשרות פצועים לכוחותינו. כשלון מבצע זה סיים את קרבות לטרון העיקריים במלחמת העצמאות, וזאת עם פריצתה של דרך עוקפת לכביש הראשי לירושלים - "דרך בורמה" ביער אשתאול.

אתרים במזרח הפארק: שרידי התיישבות קדומה, מעיינות, בית הקשתות ומוצב ירדני

מקבץ נוסף של אתרים מומלצים לביקור נמצא במזרח הפארק, והגישה אליהם היא בדרך המסומנת שחור 9245.

בית הקשתות - מתמלא במים בחורף - עמית מנדלסון, ספטמבר 2008.

רכס התותחים (9) - משלט ירדני הנמצא בפסגה הגבוהה בפארק (גובה 397 מ'). פלוגה מחטיבת הראל הסתערה על המשלט ב"מבצע דני" ביולי 1948 וכבשה אותו, אך נאלצה לסגת לאחר התקפת נגד ירדנית. הפלוגה נסוגה ונאלצה להותיר מאחוריה שלושה פצועים קשה וחובש שליווה אותם, והם נרצחו בידי כוחות הלגיון. במקום נמצאת אנדרטה קטנה.

עינות איילון (10) (ביר אל ג'באר) - מעיין נובע בתוך בור, הבור מלא מים וממנו יש זרימת מים לבריכה סמוכה, בגודל 2.5 על 2.5 מטר. פינה נעימה לבקר בה.

תל איילון (11) - כאן התקיימה העיר הכנענית הקדומה איילון (הנזכרת בספר יהושע). לאחר כיבושי בני ישראל היא הייתה אחת הערים בנחלת שבט דן, בימי המלך דוד העיר השתייכה לממלכת ישראל, ולאחר ההתפצלות של הממלכה לממלכות ישראל ויהודה העיר הפכה לאחת מערי המבצר של ממלכת יהודה בתקופת המלך רחבעם. ההתיישבות בעיר לא הייתה רציפה וחודשה בימי שיבת ציון. במאה ה-12 נבנה במקום מבצר צלבני ("קסטלום ארנולד") במטרה להגן על הדרך לירושלים, ושרידי המבצר נראים עד היום. התל משקיף על חלקים מעמק איילון, המוזכר כבר בספר יהושע. בדורות האחרונים ישב באתר הכפר הערבי יאלו, ששימר את שמה של איילון הקדומה.

בית הקשתות (12) - מאגר מים מעליו נבנה מבנה עתיק בעל שלוש קשתות, הקיים מסוף התקופה הרומית (לפני כ-1700 שנה). הביקור מומלץ בחורף ובאביב, כאשר המבנה מלא במים. בקיץ המקום יבש.

דרך בורמה הירדנית (13) - דרך עורפית שנפרצה ע"י הירדנים כדי לאפשר העברת כוחות מבית נובא (כיום בתחום מבוא חורון) ללטרון, בנתיב מוסתר יחסית מתצפיות צה"ל באזור שעלבים. חלק מדרך זו מסומן כיום שחור 9245.

שדות מוקשים (16) - מפתיע ככל שזה יישמע, בשטח פארק קנדה קיימים שני שדות מוקשים, מהתקופה שהשטח היה בשליטת ממלכת ירדן בין השנים 1948 - 1967. השדות הנ"ל מגודרים היטב ומרוחקים מאזור הפנאי והבילוי של עמק המעיינות, האגם וחניון הזיתים. שדה מוקשים אחד נמצא מתחת למשלט י"ד והשדה השני נמצא במזרח פארק קנדה.

אתרים בדרום מזרח הפארק: עין אל בלד, נבי איוב

בדרום-מזרח הפארק נמצאים עוד אתרים בעלי עניין, אליהם ניתן לגשת מדרך מסומנת אדום 9243:

עין אל-בלד (14) (עין פרופיל) - מעיין קטן ששימש את הכפר דיר איוב עד למלחמת ששת הימים. המעיין עבר שיפוץ לפני שנים אחדות ולמרגלותיו נבנתה בריכת שכשוך.

נבי איוב (15) - פינת זיכרון שהוקדשה לאיוב (הנתפס כנביא בעיני המוסלמים). כיום ישנן רק הריסות לצד ארבעה עצי אלון גדולים ומרשימים.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

סוף נובמבר - תחילת דצמבר - פריחה מרשימה של נרקיסים באזורים הטרשיים בפארק.
פברואר - אפריל - פריחה אביבית מגוונת.

שירותים למטיילים:

בפארק יש מגוון שירותים למטיילים: חניוני מטיילים הכוללים שולחנות פיקניק, שירותים רטובים, נקודות מים, מתקני משחק, חורשות ועוד.

בחלקים שונים ובפרט באזור האגם בפארק ניתן לעשות מנגל.

הערות ואזהרות:

בחגים צפוי עומס מבקרים בפארק.

הצעות טיול בסביבת פארק קנדה / פארק איילון:

משער הגיא ללטרון

מנזר לטרון - מנזר השתקנים

גן לאומי תל גזר

אטרקציות באזור השפלה וסביבתה

חורבת מדרס

שביל מעגלי בשמורת עדולם, ובו מגוון מערות יפהפיות - מערכת מסתור, מערות קבורה ומערת קולומבריום.

גן לאומי בית גוברין

גן לאומי בית גוברין - ארץ אלף המערות בדרום השפלה, המוכרות בזכות צורת הפעמון המיוחדת שלהן.

נאות קדומים

גן בוטני-היסטורי ייחודי המציע למבקרים מגוון מסלולי טיול ופעילויות מודרכות בעקבות טבע הארץ במקורות ישראל.

המפה נטענת...

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 <meta name="keywords" content="פארק קנדה, פארק איילון-קנדה"></meta>
-<meta name="description" content="פארק קנדה, על אם הדרך שבין תל אביב וירושלים, עשיר באתרי אריכאולוגיה, היסטוריה ובמעיינות. פארק קנדה הוא אחד הפארקים הגדולים והיפים בארץ."></meta>
+<meta name="description" content="פארק קנדה, על אם הדרך שבין תל אביב וירושלים, עשיר באתרי ארכיאולוגיה, היסטוריה ומעיינות. פארק קנדה הוא אחד הפארקים הגדולים והיפים בארץ."></meta>
-{{טיול
+[[קטגוריה:מערות במרכז]]
+{{פירורי לחם 3|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בשפלה]]|[[פארקים במרכז]]}}
+{{מסלולי טיול
+|נצ=31.83673, 35.00886
+|Display map=yes
+|Tags=פארקים, עתיקות והיסטוריה, מעגלי, פריחה, תצפיות, משפחות, טיול לצד מים, מומלץ האתר
 |סקירה=פארק רחב ידיים המשלב נופי בוסתנים, מעיינות, בארות ואתרי עתיקות.
 |תמונה=park-canada3.jpg
@@ שורה 16: / שורה 21: @@
 |רמת_קושי=לכל המשפחה
 |סוג_מסלול=מעגלי
-|דמי_כניסה=חינם
+|כניסה=חינם
 |תאריך_ביצוע_מסלול= 9/2008
-|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח= 9/2008
+|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח= 29/6/2019
-|איך_להגיע=הגישה לפארק קנדה היא ממחלף לטרון בכביש 1 (ת"א-ירושלים). יש לפנות במחלף לכיוון מודיעין, (הבאים מכיוון גוש דן והצפון יצטרכו אחרי הירידה מכביש 1, לפנות שמאלה ולעבור מתחת לגשר הכביש). לאחר כמה מאות מטרים מגיעים לכניסה הראשית של הפארק (עוד לפני הכניסה הראשית, ניתן לחנות בכניסה למנזר שבמקום). ניתן להגיע גם מאזור רחובות ואשדוד דרך כביש 3 לכיוון המחלף.
+|1=[[עתיקות במבואות מודיעין]]
+|2=[[בעקבות קרב כוריכור]]
+|3=[[שביל הגבעות הדרומיות]]
+|4=[[גן לאומי תל גזר|תל גזר]]
+|5=[[יער בן שמן]]
+|6=[[מעיינות בהרי ירושלים]]
+|7=[[אתר לאומי ח'אן ומצודת דרכים בשער הגיא|הח'אן והמצודה בשער הגיא]]
+|8=[[שמורת נחל מאיר ונחל נחשון|נחל מאיר ונחל נחשון]]
+|9=[[גן לאומי תל בית שמש]]
+|10=[[גן לאומי חולדה]]
+|רקע כללי=
+[[תמונה:burial-caves-park-canada.jpg|left|thumb|200px|מערת קבורה חצובה בסלע - יובל מנדלסון, אפריל 2012.]]
+פארק קנדה (או בשמו המאוחר יותר פארק איילון-קנדה) הוא פארק מטופח שממוקם בגבעות שבין מחלף לטרון לשער הגיא - באמצע הדרך בין תל אביב וירושלים. אזור זה היה שדה קרב קשה במלחמת העצמאות. לאחר תפיסת המרחב במלחמת ששת הימים פונו תושבי ארבעה כפרים ערביים שישבו באזור, והוא הפך לאחד הפארקים היפים בישראל. פיתוח הפארק בוצע בידי הקרן הקיימת לישראל, החל משנת 1973, בעזרת תרומתם הנדיבה של יהודי קנדה, בתחום הפארק נמצא תל העיר הקדומה איילון, שנתן לפארק את שמו השני - פארק איילון.
+המרחב משלב יערות אורנים נטועים יחד עם כרמי זיתים, בוסתני שקדים ועצי פרי נוספים כמו תמרים ושקדים, שפריחתם החורפית מרהיבה. כמו כן בולטים כאן אתרים היסטוריים רבים ומעיינות קטנים. אגם מלאכותי קטן ונאה ולצידו מדשאה רחבה עם עצי תמרים ופינות נופש ופיקניק לכל המשפחה עם שולחנות וספסלי ישיבה מהווים אטרקציה למשפחות המעוניינות בבילוי משפחתי עם ילדים עם מנגל בחיק הטבע.
+<h2 style="margin:2; background:#cef2e0; font-size:140%; font-weight:bold; border:0px solid #a3bfb1; text-align:right; color:#000; padding:0.2em 0.4em;">'''ההיסטוריה של פארק קנדה'''</h2>
+ההיסטוריה של האזור ארוכה ומרשימה, ובתקופות רבות היו כאן קרבות קשים, החל מקרב יהושע בחמשת מלכי האמורי ("שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון") ועד למלחמת העצמאות. בתקופת הבית הראשון היה היישוב העיקרי באזור העיר הקדומה איילון, בנחלת שבט דן. בתקופת הבית השני ועד לסוף התקופה הביזנטית, הפכה אמאוס, הסמוכה למחלף לטרון, ליישוב המרכזי. המקום מוזכר במקורות יהודיים ונוצריים רבים. בין היתר, ניצח כאן יהודה המכבי את הצבא הסלווקי בפיקוד גורגיאס (קרב אמאוס) ואילו במרד בר כוכבא אחת המשמרות הרומאיות ישבה כאן. המקום הוזכר במקורות היהודיים כיישוב משגשג ובעל איכות חיים גבוהה, אך ללא חשיבות רוחנית. עם חורבן הבית השני והעברת המרכז הרוחני היהודי מירושלים ליבנה בידי רבן יוחנן בן זכאי, מסופר על רבי אלעזר בן ערך, אחד מתלמידיו: "ומפני מה לא נתגדל שמו בחכמה? אלא כיוון שיצאו מירושלים אמר: אנה אלך?  והוא, שאמר: נלך למאום (=אמאוס), לעיר יפה שמימיה מתוקים - לא נתגדל שמו בחכמה. והם, שאמרו: נלך ליבנה, למקום שמאהבים התורה, למקום שתלמידי חכמים מרובים הם - נתגדל שמם בחכמה" (אבות דרבי נתן נוסח ב').
+<br>
+|איך_להגיע=
+הגישה לפארק קנדה היא ממחלף לטרון בכביש 1 (ת"א-ירושלים). יש לפנות במחלף לכיוון מודיעין, (הבאים מכיוון גוש דן והצפון יצטרכו אחרי הירידה מכביש 1, לפנות שמאלה ולעבור מתחת לגשר הכביש). לאחר כמה מאות מטרים מגיעים לכניסה הראשית של הפארק (עוד לפני הכניסה הראשית, ניתן לחנות בכניסה למנזר שבמקום). ניתן להגיע גם מאזור רחובות ואשדוד דרך כביש 3 לכיוון המחלף.
 ניתן להגיע לפארק גם מהעיר מודיעין.
+<br>
 |טיפוס מצטבר=תלוי במסלול.
 |משך המסלול=7-1 שעות.
 |אורך המסלול=15-2 ק"מ.
 |מפה=Canada_park.gif‏
 |תיאור המסלול=
-[[תמונה:park-canada-lake.jpg|right|thumb|200px|אגם פארק קנדה - פורום אג'נדה]]
+לחובבי ההליכה בטבע ישנה אפשרות לצאת למסלולי טיול בשטח פארק קנדה, המשתרע על כ- 12 אלף דונם, ומציע מגוון אפשרויות טיולים במקום המתאימות לכל דרגה החל מטיולים לכל המשפחה ועד לטיולים למיטיבי לכת ולרוכבי אופניים. שבילי הטיול בפארק עוברים לאורך קילומטרים רבים ומשלבים אתרים ארכיאולוגיים, אתרי קרבות, תצפיות נוף ופריחה עונתית. חברת "שביל נט" הפיקה מפת מסלולי אופניים בפארק, שמתאימה גם לטיולים רגליים בשטח.
-[[תמונה:andreta-park-canada.jpg|left|thumb|200px|אנדרטה ובית בד ליד חניון הזיתים - עמית מנדלסון, ספטמבר 2008.]]
-[[תמונה:sheich-ebn-jabel.jpg|left|thumb|200px|שייח אבן ג'בל - עמית מנדלסון, ספטמבר 2008.]]
+אתרי המורשת בפארק כוללים, בין היתר, מערות קבורה עתיקות, מבנים מבוצרים, שרידי כנסייה ובית מרחץ רומאי, קבר שייח' (מקאם) ועוד. בפארק יש מספר מעיינות קטנים, שהזינו אמת מים קדומה שהובילה לעיר הקדומה ששכנה באזור - אמאוס.
-[[תמונה:burial-caves-park-canada.jpg|left|thumb|200px|מערת קבורה חצובה בסלע - יובל מנדלסון, אפריל 2012.]]
-[[תמונה:mishlat-yad-taalot.jpg|left|thumb|200px|תעלות קשר באזור משלט י"ד - עמית מנדלסון, ספטמבר 2008.]]
-[[תמונה:kashtot-house.jpg|left|thumb|200px|בית הקשתות - מתמלא במים בחורף - עמית מנדלסון, ספטמבר 2008.]]
-'''<big>רקע על פארק קנדה:</big>'''
-פארק קנדה (או בשמו המאוחר יותר פארק איילון-קנדה) הוא פארק מטופח שממוקם בגבעות שבין מחלף לטרון לשער הגיא - באמצע הדרך בין תל אביב וירושלים. אזור זה היה שדה קרב קשה במלחמת העצמאות. לאחר כיבוש המרחב במלחמת ששת הימים פונו תושבי ארבעה כפרים פלסטיניים שישבו באזור, והוא הפך לאחד הפארקים היפים בישראל. פיתוח הפארק בוצע בידי הקרן הקיימת לישראל, החל משנת 1973, בעזרת תרומתם הנדיבה של יהודי קנדה, בתחום הפארק נמצא תל העיר הקדומה איילון, שנתן לפארק את שמו השני - פארק איילון.
+להלן רשימת אתרי העניין שבפארק, משפחות עם ילדים ישמחו להסתפק בטיול מעגלי קצר של כשני ק"מ הליכה, למעוניינים ניתן להרחיב את הטיול לאתרים נוספים בסביבה כטיול בדרגה בינונית או ארוכה, בהתאם להרחבות המופיעות בהמשך.
-המרחב משלב יערות אורנים נטועים יחד עם כרמי זיתים, בוסתני שקדים ועצי פרי נוספים כמו תמרים ושקדים, שפריחתם החורפית מרהיבה. כמו כן בולטים כאן אתרים היסטוריים רבים ומעיינות קטנים. אגם מלאכותי קטן ונאה ולצידו מדשאה רחבה עם עצי תמרים ופינות נופש ופיקניק לכל המשפחה עם שולחנות וספסלי ישיבה מהווים אטרקציה למשפחות המעוניינות בבילוי משפחתי עם ילדים עם מנגל בחיק הטבע.
+{{h2|
+header=כנסיית אמאוס, בית המרחץ הרומאי ובארות אמאוס
+}}
-אתרי המורשת בפארק כוללים, בין היתר, מערות קבורה עתיקות, מבנים מבוצרים, שרידי כנסייה ובית מרחץ רומאי, קבר שייח' (מקאם) ועוד. בפארק יש מספר מעיינות קטנים, שהזינו אמת מים קדומה שהובילה לעיר הקדומה ששכנה באזור - אמאוס.
+'''כנסיית אמאוס (1)''' - בטרם נתחיל את טיולנו בפארק קנדה, נזכיר כי מספר מאות מטרים לפני הכניסה הראשית לפארק קנדה ניצבת לה כנסיית אמאוס, אתר עתיקות מעניין. הכניסה לאתר היא בתשלום סמלי ומקבלים עלון הסבר על המקום. במקום קיימים שרידי כנסייה קדומה בת כ- 1500 שנה, ששימשה את העיר אמאוס-ניקופוליס בתקופה הביזנטית, וזאת לאור זיהוי אמאוס כמקום בו פגש ישו הנוצרי שניים מתלמידיו לאחר תחייתו, שלושה ימים אחרי שנצלב. השרידים נמצאים בתחום מנזר שהוקם בראשית המאה ה- 20', ובו יש מוזיאון קטן המספר על העיר אמאוס-ניקופוליס, ותצוגה של קטעי הפסיפסים שנמצאו במהלך חפירות באתר. המנזר מוחזק כיום בידי קהילת "בני האושר" הקתולית. הכניסה למקום בימים ב'-שבת בשעות 08:30 - 12:00 ו- 14:30 - 17:30 (בחורף המקום נסגר בשעה 17:00). האתר סגור בימי ראשון.
-לחובבי ההליכה בטבע ישנה אפשרות לצאת למסלולי טיול בשטח פארק קנדה, המשתרע על כ- 12 אלף דונם, ומציע מגוון אפשרויות טיולים במקום המתאימות לכל דרגה החל מטיולים לכל המשפחה ועד לטיולים למיטיבי לכת ולרוכבי אופניים. שבילי הטיול בפארק עוברים לאורך קילומטרים רבים ומשלבים אתרים ארכיאולוגיים, אתרי קרבות, תצפיות נוף ופריחה עונתית.
+בסמוך וממזרח למנזר קיים '''בית מרחץ רומאי (2)''', חלק משרידי העיר אמאוס (השם הוא יווני ומקורו כנראה במילה העברית חמת או במילה הארמית חמתא - מקום מעיינות חמים). בית המרחץ התקדש למוסלמים וזכה לכינוי "שייח' עובייד", ולכן נשמר במצב מצויין, כולל הכיפות ותנורי ההסקה לחימום המים שהיו מתחת לרצפה. יש לציין כי כיום מי המעיינות באזור אינם חמים או בעלי תכונות מרפא. המעיינות החמים באמאוס יבשו ברעידת אדמה חזקה שהחריבה את העיר בשנת 449 לספירה, אך זכר לייחוד האזור התגלה כעשרה ק"מ צפונה, ב[[שמורת מערת נשר|מערת נשר]], המאופיינת במי תהום בהרכב חריג ועשיר בגופרית. בית המרחץ מגודר כיום ונמצא בתחום בית קברות מוסלמי ששימש את הכפר עימוואס עד 1948.
-ההיסטוריה של המרחב ארוכה ומרשימה, ובתקופות רבות היו כאן קרבות קשים, החל מקרב יהושע בחמשת מלכי האמורי ("שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון") ועד למלחמת העצמאות. בתקופת הבית הראשון היה היישוב העיקרי באזור העיר הקדומה איילון, בנחלת שבט דן. בתקופת הבית השני ועד לסוף התקופה הביזנטית, הפכה אמאוס, הסמוכה למחלף לטרון, ליישוב המרכזי. המקום מוזכר במקורות יהודיים ונוצריים רבים. בין היתר, ניצח כאן יהודה המכבי את הצבא הסלווקי בפיקוד גורגיאס (קרב אמאוס) ואילו במרד בר כוכבא אחת המשמרות הרומאיות ישבה כאן. המקום הוזכר במקורות היהודיים כיישוב משגשג ובעל איכות חיים גבוהה, אך ללא חשיבות רוחנית. עם חורבן הבית השני והעברת המרכז הרוחני היהודי מירושלים ליבנה בידי רבן יוחנן בן זכאי, מסופר על רבי אלעזר בן ערך, אחד מתלמידיו: "ומפני מה לא נתגדל שמו בחכמה? אלא כיוון שיצאו מירושלים אמר: אנה אלך?  והוא, שאמר: נלך למאום (=אמאוס), לעיר יפה שמימיה מתוקים - לא נתגדל שמו בחכמה. והם, שאמרו: נלך ליבנה, למקום שמאהבים התורה, למקום שתלמידי חכמים מרובים הם - נתגדל שמם בחכמה" (אבות דרבי נתן נוסח ב').
+'''בארות אמאוס (18)''' - אם נשוב לכניסה הראשית לפארק, ונעבור את הכביש לצד השני, נגיע לדרך מסומנת שחור 9247. דרך זו מקיפה גבעה נמוכה (בה ממוקם '''חניון הזיתים (17)''', שם נמצאת האנדרטה המרכזית לתורמים שאפשרו את הקמת הפארק) ובסופו של דבר ניתן להגיע לצמד בארות עתיקות ששימשו את הכפר עימוואס. הבארות מגודרות ולצידן גדלים עצי תאנה.
-== הצעת מסלולי טיול בפארק קנדה: ==
+{{h2|
-להלן רשימת אתרי העניין שבפארק, משפחות עם ילדים ישמחו להסתפק בטיול מעגלי קצר של כשני ק"מ הליכה, למעוניינים ניתן להרחיב את הטיול לאתרים נוספים בסביבה כטיול בדרגה בינונית או ארוכה, בהתאם להרחבות המופיעות בהמשך.
+header=אגם פארק קנדה ומעיין התמרים
+}}
+[[תמונה:park-canada-lake.jpg|left|thumb|200px|אגם פארק קנדה - פורום אג'נדה]]
+'''אגם פארק קנדה (3)''' - מהכנסייה נמשיך כ-400 מטר ברכב אל הכניסה הראשית לפארק קנדה. כאן נפנה ימינה, ולאחר כ-150 מטר, בפנייה הראשונה שמאלה נפנה בדרך מסומנת כחול לחניון הזיתים הסמוך לאגם המלאכותי שבפארק קנדה - במרחק כ-500 מטר. האגם וסביבתו הם מקומות אידיאליים לפיקניק משפחתי על המדשאות, באזור מקומות ישיבה, פינות מנגל, עצים נותני צל. לאגם ישנם מקורות מים - שני מעיינות הנובעים בשטח הפארק בסמוך לאגם והזורמים אליו - מעיין התמרים ועין עקד.
+'''מעיין התמרים (3)''' - מעיין הנמצא בסמוך מאד לאגם ונובע מתוך נקבה, המעיין פעיל כל השנה וזורם באמת מים קצרה לאגם. בין המעיין לאגם נמצא אזור הנופש והפיקניק המרכזי בפארק.
-* '''כנסיית אמאוס''' - בטרם נתחיל את טיולנו בפארק קנדה, נזכיר כי מספר מאות מטרים לפני הכניסה הראשית לפארק קנדה ניצבת לה כנסיית אמאוס, אתר עתיקות מעניין. הכניסה לאתר היא בתשלום סמלי ומקבלים עלון הסבר על המקום. במקום קיימים שרידי כנסייה קדומה בת כ- 1500 שנה, ששימשה את העיר אמאוס-ניקופוליס בתקופה הביזנטית, וזאת לאור זיהוי אמאוס כמקום בו פגש ישו הנוצרי שניים מתלמידיו לאחר תחייתו, שלושה ימים אחרי שנצלב. השרידים נמצאים בתחום מנזר שהוקם בראשית המאה ה- 20', ובו יש מוזיאון קטן המספר על העיר אמאוס-ניקופוליס, ותצוגה של קטעי הפסיפסים שנמצאו במהלך חפירות באתר. המנזר מוחזק כיום בידי קהילת "בני האושר" הקתולית. הכניסה למקום בימים ב'-שבת בשעות 08:30 - 12:00 ו- 14:30 - 17:30 (בחורף המקום נסגר בשעה 17:00). האתר סגור בימי ראשון.
+<br>
+{{h2|
+header=נחל המעיינות, עין עקד וחורבת עקד
+}}
+'''נחל המעיינות (4)''' - ערוץ שלאורכו נבנו אמות מים אשר הובילו מים לעיר הקדומה אמאוס. עד היום בוצעו חפירות ארכיאולוגיות רק בחלק קטן מהעיר - באתרי הכנסייה, בית המרחץ ואמות המים. שביל הליכה מסומן (ירוק 9241) עולה מהאגם לאורך הערוץ לעבר עין עקד, ובדרך ניתן לראות את שרידי אמות המים, בריכת ויסות, בית מעיין ומערות קבורה עתיקות. השביל מומלץ כמסלול הליכה למשפחות.
-* בסמוך וממזרח למנזר קיים '''בית מרחץ רומאי''', חלק משרידי העיר אמאוס (השם הוא יווני ומקורו כנראה במילה העברית חמת או במילה הארמית חמתא - מקום מעיינות חמים). בית המרחץ התקדש למוסלמים וזכה לכינוי "שייח' עובייד", ולכן נשמר במצב מצויין, כולל הכיפות ותנורי ההסקה לחימום המים שהיו מתחת לרצפה. יש לציין כי כיום מי המעיינות באזור אינם חמים או בעלי תכונות מרפא. המעיינות החמים באמאוס יבשו ברעידת אדמה חזקה שהחריבה את העיר בשנת 449 לספירה, אך זכר לייחוד האזור התגלה כעשרה ק"מ צפונה, ב[[שמורת מערת נשר|מערת נשר]], המאופיינת במי תהום בהרכב חריג ועשיר בגופרית. בית המרחץ מגודר כיום ונמצא בתחום בית קברות מוסלמי ששימש את הכפר עימוואס עד 1948.
+'''עין עקד (5)''' - מעיין קטן הנובע בסמוך לחורבת עקד, זהו מקור המים העליון בנחל המעיינות.
-* '''אגם פארק קנדה''' - מהכנסייה נמשיך כ-400 מטר ברכב אל הכניסה הראשית לפארק קנדה. כאן נפנה ימינה, ולאחר כ-150 מטר, בפנייה הראשונה שמאלה נפנה בדרך מסומנת כחול לחניון הזיתים הסמוך לאגם המלאכותי שבפארק קנדה - במרחק כ-500 מטר. האגם וסביבתו הם מקומות אידיאליים לפיקניק משפחתי על המדשאות, באזור מקומות ישיבה, פינות מנגל, עצים נותני צל. לאגם ישנם מקורות מים - שני מעיינות הנובעים בשטח הפארק בסמוך לאגם והזורמים אליו - מעיין התמרים ועין עקד.
+'''חורבת עקד (6)''' - אתר עתיקות בגבעה מדרום לעין עקד (דרומית לדרך הפארק הראשית). במקום יש גתות, בורות מים ושרידי מבנה מבוצר מהתקופה החשמונאית, שנהרסו לאחר מכן (ייתכן במהלך המרד הגדול) ושופצו בזריזות לקראת מרד בר כוכבא. כמו כן נמצאת כאן מערכת מסתור שנראה שנחצבה במהלך תקופת מרד בר כוכבא לשימושם במאבק כנגד הכיבוש הרומאי בארץ ישראל. ניתן ללכת לאתר זה רגלית מעין עקד, או לנסוע לנקודה זו לאורך דרך הפארק הראשית. יש לציין כי בתקופת המרד, ישב הצבא הרומאי באמאוס הסמוכה, כפי שמסופר במדרש איכה רבה.
-* '''מעיין התמרים''' - מעיין הנמצא בסמוך מאד לאגם ונובע מתוך נקבה, המעיין פעיל כל השנה וזורם באמת מים קצרה לאגם. בין המעיין לאגם נמצא אזור הנופש והפיקניק המרכזי בפארק.
-* '''נחל המעיינות''' - ערוץ שלאורכו נבנו אמות מים אשר הובילו מים לעיר הקדומה אמאוס. עד היום בוצעו חפירות ארכיאולוגיות רק בחלק קטן מהעיר - באתרי הכנסייה, בית המרחץ ואמות המים. שביל הליכה מסומן (ירוק 9241) עולה מהאגם לאורך הערוץ לעבר עין עקד, ובדרך ניתן לראות את שרידי אמות המים, בריכת ויסות, בית מעיין ומערות קבורה עתיקות. השביל מומלץ כמסלול הליכה למשפחות.
+{{h2|
+header=שייח' אבן ג'בל
+}}
-* '''עין עקד''' - מעיין קטן הנובע בסמוך לחורבת עקד, זהו מקור המים העליון בנחל המעיינות.
+[[תמונה:sheich-ebn-jabel.jpg|left|thumb|200px|שייח אבן ג'בל - עמית מנדלסון, ספטמבר 2008.]]
+'''אבן ג'בל (7)''' - אם נשוב לדרך הראשית של הפארק, נמשיך מעט ישר ונפנה ימינה בסימון האדום, נעלה לגבעה ובה מבנה "קבר שייח'" - מקאם (מבנה דמוי קבר לזכר אישיות מסויימת, אך אינו קבר בפועל) הנמצא בראש '''גבעת המצפור'''. זהו מבנה כיפתי יפה שנבנה סביב שנת 1288 על ידי מנכורש, שהיה המושל הממלוכי של ירושלים. במשקוף הכניסה ניתן עד היום לראות עיטורים עתיקים ואת סמלו של מנכורש (עיגול עם משולשים בתוכו וגביעים משני צדדי העיגול). כיום המבנה קרוי על שם אבן ג'בל, שהיה אחד ממפקדי הצבא המוסלמי שכבש את ארץ ישראל ואשר חלה ומת באמאוס בשנת 639 לאחר שפרצה מגפה במחנה צבאו. ברם, החוקר אריה יצחקי מציין כי זהו שם חדש, והשם הקודם שמתועד עדיין במפות היסטוריות הוא שייח' אל-מעלא. מגבעת המצפור ישנה תצפית על מרחבי עמק איילון, וחלקים גדולים מפארק קנדה. מהגבעה נוכל לראות גם מבנים באזור לטרון וביניהם את '''"מנזר השתקנים"''' שהנזירים החיים בו לא באמת שותקים אך משתדלים לשוחח רק בענייני קודש. מכאן נראה גם את מבנה המשטרה הבריטית בלטרון שכיום משמש כמוזיאון הנצחה לחיל השריון.
-* '''חורבת עקד''' - אתר עתיקות בגבעה מדרום לעין עקד (דרומית לדרך הפארק הראשית). במקום יש גתות, בורות מים ושרידי מבנה מבוצר מהתקופה החשמונאית, שנהרסו לאחר מכן (ייתכן במהלך המרד הגדול) ושופצו בזריזות לקראת מרד בר כוכבא. כמו כן נמצאת כאן מערכת מסתור שנראה שנחצבה במהלך תקופת מרד בר כוכבא לשימושם במאבק כנגד הכיבוש הרומאי בארץ ישראל. ניתן ללכת לאתר זה רגלית מעין עקד, או לנסוע לנקודה זו לאורך דרך הפארק הראשית.
+{{h2|
-יש לציין כי בתקופת המרד, ישב הצבא הרומאי באמאוס הסמוכה, כפי שמסופר במדרש איכה רבה.
+header=מוצב הלגיון הירדני: משלט י"ד
+}}
-* '''אבן ג'בל''' - אם נשוב לדרך הראשית של הפארק, נמשיך מעט ישר ונפנה ימינה בסימון האדום, נעלה לגבעה ובה מבנה "קבר שייח'" - קאם (מבנה דמוי קבר לזכר אישיות מסויימת, אך אינו קבר בפועל) הנמצא בראש '''גבעת המצפור'''. זהו מבנה כיפתי יפה שנבנה סביב שנת 1288 על ידי מנכורש, שהיה המושל הממלוכי של ירושלים. במשקוף הכניסה ניתן עד היום לראות עיטורים עתיקים ואת סמלו של מנכורש (עיגול עם משולשים בתוכו וגביעים משני צדדי העיגול). כיום המבנה קרוי על שם אבן ג'בל, שהיה אחד ממפקדי הצבא המוסלמי שכבש את ארץ ישראל ואשר חלה ומת באמאוס בשנת 639 לאחר שפרצה מגפה במחנה צבאו. ברם, החוקר אריה יצחקי מציין כי זהו שם חדש, והשם הקודם שמתועד עדיין במפות היסטוריות הוא שייח' אל-מעלא. מגבעת המצפור ישנה תצפית על מרחבי עמק איילון, וחלקים גדולים מפארק קנדה. מהגבעה נוכל לראות גם מבנים באזור לטרון וביניהם את '''"מנזר השתקנים"''' שהנזירים החיים בו לא באמת שותקים אך משתדלים לשוחח רק בענייני קודש. מכאן נראה גם את מבנה המשטרה הבריטית בלטרון שכיום משמש כמוזיאון הנצחה לחיל השריון.
+[[תמונה:mishlat-yad-taalot.jpg|left|thumb|200px|תעלות קשר באזור משלט י"ד - עמית מנדלסון, ספטמבר 2008.]]
+'''משלט י"ד (8)''' - מוצב של הלגיון הערבי הירדני בתקופת מלחמת העצמאות. המוצב הותקף ע"י חטיבת הראל ב"מבצע יורם" ביוני 1948, ערב ההפוגה הראשונה. מטרת המבצע הייתה לכבוש שני משלטים, משלט י"ג (ע"י גדוד 5 מחטיבת הראל) ומשלט י"ד (ע"י גדוד 3 מחטיבת יפתח). כוח חטיבת הראל היה אמור לכבוש את משלט י"ג, ולאחר מכן היה אמור כוח חטיבת יפתח לעבור דרכו ולכבוש את משלט י"ד. בשל טעות בניווט, הסתער גדוד 5 על משלט י"ד וכבש את מרביתו בקרב קשה. אנשי הכוח לא עמדו על טעותם ודיווחו על כיבוש משלט י"ג. גדוד 3 שיצא למשלט י"ג, נתקל באש הלגיון ונסוג תוך שהוא משאיר את גדוד 5 ללא גיבוי. כאשר התבררה הטעות ניתנה פקודת נסיגה. בקרב היו 17 הרוגים ועשרות פצועים לכוחותינו. כשלון מבצע זה סיים את קרבות לטרון העיקריים במלחמת העצמאות, וזאת עם פריצתה של דרך עוקפת לכביש הראשי לירושלים - "דרך בורמה" ביער אשתאול.
-* '''משלט י"ד''' - מוצב של הלגיון הערבי הירדני בתקופת מלחמת העצמאות. המוצב הותקף ע"י חטיבת הראל ב"מבצע יורם" ביוני 1948, ערב ההפוגה הראשונה. מטרת המבצע הייתה לכבוש שני משלטים, משלט י"ג (ע"י גדוד 5 מחטיבת הראל) ומשלט י"ד (ע"י גדוד 3 מחטיבת יפתח). כוח חטיבת הראל היה אמור לכבוש את משלט י"ג, ולאחר מכן היה אמור כוח חטיבת יפתח לעבור דרכו ולכבוש את משלט י"ד. בשל טעות בניווט, הסתער גדוד 5 על משלט י"ד וכבש את מרביתו בקרב קשה. אנשי הכוח לא עמדו על טעותם ודיווחו על כיבוש משלט י"ג. גדוד 3 שיצא למשלט י"ג, נתקל באש הלגיון ונסוג תוך שהוא משאיר את גדוד 5 ללא גיבוי. כאשר התבררה הטעות ניתנה פקודת נסיגה. בקרב היו 14 הרוגים ועשרות פצועים לכוחותינו. כשלון מבצע זה סיים את קרבות לטרון העיקריים במלחמת העצמאות, וזאת עם פריצתה של דרך עוקפת לכביש הראשי לירושלים - "דרך בורמה" ביער אשתאול.
+{{h2|
+header=אתרים במזרח הפארק: שרידי התיישבות קדומה, מעיינות, בית הקשתות ומוצב ירדני
+}}
 מקבץ נוסף של אתרים מומלצים לביקור נמצא במזרח הפארק, והגישה אליהם היא בדרך המסומנת שחור 9245.
-* '''רכס התותחים''' - משלט ירדני הנמצא בפסגה הגבוהה בפארק (גובה 397 מ'). פלוגה מחטיבת הראל הסתערה על המשלט ב"מבצע דני" ביולי 1948 וכבשה אותו, אך נאלצה לסגת לאחר התקפת נגד ירדנית. הפלוגה נסוגה ונאלצה להותיר מאחוריה שלושה פצועים קשה וחובש שליווה אותם, והם נרצחו בידי כוחות הלגיון. במקום נמצאת אנדרטה קטנה.
+[[תמונה:kashtot-house.jpg|left|thumb|200px|בית הקשתות - מתמלא במים בחורף - עמית מנדלסון, ספטמבר 2008.]]
+'''רכס התותחים (9)''' - משלט ירדני הנמצא בפסגה הגבוהה בפארק (גובה 397 מ'). פלוגה מחטיבת הראל הסתערה על המשלט ב"מבצע דני" ביולי 1948 וכבשה אותו, אך נאלצה לסגת לאחר התקפת נגד ירדנית. הפלוגה נסוגה ונאלצה להותיר מאחוריה שלושה פצועים קשה וחובש שליווה אותם, והם נרצחו בידי כוחות הלגיון. במקום נמצאת אנדרטה קטנה.
-* '''עינות איילון''' (ביר אל ג'באר) - מעיין נובע בתוך בור, הבור מלא מים וממנו יש זרימת מים לבריכה סמוכה, בגודל 2.5 על 2.5 מטר. פינה נעימה לבקר בה.
+'''עינות איילון (10)''' (ביר אל ג'באר) - מעיין נובע בתוך בור, הבור מלא מים וממנו יש זרימת מים לבריכה סמוכה, בגודל 2.5 על 2.5 מטר. פינה נעימה לבקר בה.
-* '''תל איילון''' - כאן התקיימה העיר הכנענית הקדומה איילון (הנזכרת בספר יהושע). לאחר כיבושי בני ישראל היא הייתה אחת הערים בנחלת שבט דן, בימי המלך דוד העיר השתייכה לממלכת ישראל, ולאחר ההתפצלות של הממלכה לממלכות ישראל ויהודה העיר הפכה לאחת מערי המבצר של ממלכת יהודה בתקופת המלך רחבעם. ההתיישבות בעיר לא הייתה רציפה וחודשה בימי שיבת ציון. במאה ה-12 נבנה במקום מבצר צלבני ("קסטלום ארנולד") במטרה להגן על הדרך לירושלים, ושרידי המבצר נראים עד היום. התל משקיף על חלקים מעמק איילון, המוזכר כבר בספר יהושע. בדורות האחרונים ישב באתר הכפר הערבי יאלו, ששימר את שמה של איילון הקדומה.
+'''תל איילון (11)''' - כאן התקיימה העיר הכנענית הקדומה איילון (הנזכרת בספר יהושע). לאחר כיבושי בני ישראל היא הייתה אחת הערים בנחלת שבט דן, בימי המלך דוד העיר השתייכה לממלכת ישראל, ולאחר ההתפצלות של הממלכה לממלכות ישראל ויהודה העיר הפכה לאחת מערי המבצר של ממלכת יהודה בתקופת המלך רחבעם. ההתיישבות בעיר לא הייתה רציפה וחודשה בימי שיבת ציון. במאה ה-12 נבנה במקום מבצר צלבני ("קסטלום ארנולד") במטרה להגן על הדרך לירושלים, ושרידי המבצר נראים עד היום. התל משקיף על חלקים מעמק איילון, המוזכר כבר בספר יהושע. בדורות האחרונים ישב באתר הכפר הערבי יאלו, ששימר את שמה של איילון הקדומה.
-* '''בית הקשתות''' - מאגר מים מעליו נבנה מבנה עתיק בעל שלוש קשתות, הקיים מסוף התקופה הרומית (לפני כ-1700 שנה). הביקור מומלץ בחורף ובאביב, כאשר המבנה מלא במים. בקיץ המקום יבש.
+'''בית הקשתות (12)''' - מאגר מים מעליו נבנה מבנה עתיק בעל שלוש קשתות, הקיים מסוף התקופה הרומית (לפני כ-1700 שנה). הביקור מומלץ בחורף ובאביב, כאשר המבנה מלא במים. בקיץ המקום יבש.
-* '''דרך בורמה הירדנית''' - דרך עורפית שנפרצה ע"י הירדנים כדי לאפשר העברת כוחות מבית נובא (כיום בתחום מבוא חורון) ללטרון, בנתיב מוסתר יחסית מתצפיות צה"ל באזור שעלבים. חלק מדרך זו מסומן כיום שחור 9245.
+'''דרך בורמה הירדנית (13)''' - דרך עורפית שנפרצה ע"י הירדנים כדי לאפשר העברת כוחות מבית נובא (כיום בתחום מבוא חורון) ללטרון, בנתיב מוסתר יחסית מתצפיות צה"ל באזור שעלבים. חלק מדרך זו מסומן כיום שחור 9245.
-בדרום-מזרח הפארק נמצאים עוד אתרים בעלי עניין, אליהם ניתן לגשת מדרך מסומנת אדום 9243:
+'''שדות מוקשים (16)''' - מפתיע ככל שזה יישמע, בשטח פארק קנדה קיימים שני שדות מוקשים, מהתקופה שהשטח היה בשליטת ממלכת ירדן בין השנים 1948 - 1967. השדות הנ"ל מגודרים היטב ומרוחקים מאזור הפנאי והבילוי של עמק המעיינות, האגם וחניון הזיתים. שדה מוקשים אחד נמצא מתחת למשלט י"ד והשדה השני נמצא במזרח פארק קנדה.
-* '''עין אל-בלד''' (עין פרופיל) - מעיין קטן ששימש את הכפר דיר איוב עד למלחמת ששת הימים. המעיין עבר שיפוץ לפני שנים אחדות ולמרגלותיו נבנתה בריכת שכשוך.
+{{h2|
+header=אתרים בדרום מזרח הפארק: עין אל בלד, נבי איוב
+}}
-* '''נבי איוב''' - פינת זיכרון שהוקדשה לאיוב (הנתפס כנביא בעיני המוסלמים). כיום ישנן רק הריסות לצד ארבעה עצי אלון גדולים ומרשימים.
+בדרום-מזרח הפארק נמצאים עוד אתרים בעלי עניין, אליהם ניתן לגשת מדרך מסומנת אדום 9243:
-* '''שדות מוקשים''' - מפתיע ככל שזה יישמע, בשטח פארק קנדה קיימים שני שדות מוקשים, מהתקופה שהשטח היה בשליטת ממלכת ירדן בין השנים 1948 - 1967. השדות הנ"ל מגודרים היטב ומרוחקים מאזור הפנאי והבילוי של עמק המעיינות, האגם וחניון הזיתים. שדה מוקשים אחד נמצא מתחת למשלט י"ד והשדה השני נמצא במזרח פארק קנדה.
+'''עין אל-בלד (14)''' (עין פרופיל) - מעיין קטן ששימש את הכפר דיר איוב עד למלחמת ששת הימים. המעיין עבר שיפוץ לפני שנים אחדות ולמרגלותיו נבנתה בריכת שכשוך.
-* '''בארות אמאוס''' - אם נשוב לכניסה הראשית לפארק, ונעבור את הכביש לצד השני, נגיע לדרך מסומנת שחור 9247. דרך זו מקיפה גבעה נמוכה (בה ממוקם חניון הזיתים, שם נמצאת האנדרטה המרכזית לתורמים שאפשרו את הקמת הפארק) ובסופו של דבר ניתן להגיע לצמד בארות עתיקות ששימשו את הכפר עימוואס. הבארות מגודרות ולצידן גדלים עצי תאנה.
+'''נבי איוב (15)''' - פינת זיכרון שהוקדשה לאיוב (הנתפס כנביא בעיני המוסלמים). כיום ישנן רק הריסות לצד ארבעה עצי אלון גדולים ומרשימים.
 |פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
@@ שורה 99: / שורה 144: @@
 |הערות ואזהרות=
 * בחגים צפוי עומס מבקרים בפארק.
-}}
-==אתרים ומסלולים נוספים בסביבה==
+|הצעות טיול בסביבה=
-{|width='75%' align='center'{
+{{3טורים|
-|align='center'|<imagemap>תמונה:tel_gezer.jpg|180x134px
+{{ת|rabin_park1.jpg|משער הגיא ללטרון}}
-default [[גן לאומי תל גזר]]
+[[משער הגיא ללטרון]]
-desc none</imagemap>
+|
+{{ת|latrun.jpg|מנזר לטרון - מנזר השתקנים}}
+[[מנזר לטרון - מנזר השתקנים]]
+|
+{{ת|tel_gezer.jpg|גן לאומי תל גזר}}
 [[גן לאומי תל גזר]]
+}}
+{{אטרקציות בשפלה}}
-|align='center'|<imagemap>תמונה:road1_imam_ali.jpg|180x134px
+}}
-default [[גן לאומי הרי יהודה]]
-desc none</imagemap>
-[[גן לאומי הרי יהודה]]
-|align='center'|<imagemap>תמונה:hurvat_beerit.jpg|180x134px
+[[קטגוריה:פארקים]]
-default [[גן לאומי מודיעין]]
+[[קטגוריה:מערות בישראל]]
-desc none</imagemap>
-[[גן לאומי מודיעין]]
-|}

קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך