קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "אתר לאומי מצפה גבולות"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(14 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
{{לבדיקה}}
+
<meta name="keywords" content="מצפה גבולות, גבולות הישנה, אתר התיישבות בנגב, מצפים בנגב"></meta>
−
 
+
<meta name="description" content="אחד משלושת המצפים שהוקמו בנגב בשנת 1943. המקום שוחזר והפך למוזיאון פתוח לתולדות ההתיישבות באזור"></meta>
−
{{אתר לאומי
+
{{פירורי לחם 3|[[טיולים בדרום]]|[[טיולים בנגב המערבי]]|[[אטרקציות בישראל|אטרקציות - אתרי מורשת]]}}
 +
{{אתר לאומי חדש
 +
|נצ=31.20505, 34.4556
 +
|Display map=yes
 +
|Tags=עתיקות והיסטוריה
 
|סקירה=אחד משלושת המצפים שהוקמו בנגב בשנת 1943.
 
|סקירה=אחד משלושת המצפים שהוקמו בנגב בשנת 1943.
 
|אזור=הנגב המערבי
 
|אזור=הנגב המערבי
 
|כניסה=בתשלום
 
|כניסה=בתשלום
−
|יישובים סמוכים=גבולות
+
|מפת סימון שבילים=הנגב המערבי - 13
 +
|מיקום=ליד קיבוץ גבולות
 
|מצב תכנוני=מוכרז
 
|מצב תכנוני=מוכרז
 
|תאריך הכרזה=14/10/1982
 
|תאריך הכרזה=14/10/1982
שורה 11: שורה 16:
 
|שטח=25
 
|שטח=25
 
|עונות ביקור=כל השנה
 
|עונות ביקור=כל השנה
 +
|נגישות לנכים=נגיש
 +
|רמת קושי=לכל המשפחה
 
|תמונה=mitzpe_gvulot.jpg
 
|תמונה=mitzpe_gvulot.jpg
 
|תאור תמונה=מצפה גבולות
 
|תאור תמונה=מצפה גבולות
 
|שם הצלם= עמית מנדלסון
 
|שם הצלם= עמית מנדלסון
 
|מקום הצילום=מצפה גבולות
 
|מקום הצילום=מצפה גבולות
−
|תאריך צילום=28/1/2012.
+
|תאריך הצילום=28/1/2012
 +
|1=[[דרך הבשור]]
 +
|2=[[התיישבות ופריחה בחבל אשכול]]
 +
|3=[[דרך הפסלים - יער חצרים]]
 +
|4=[[העיר העתיקה בבאר שבע]]
 +
|5=[[מבתרונות בארי לבארי הישנה]]
 +
|6=[[אתר לאומי בית הביטחון בצאלים|בית הביטחון בצאלים]]
 +
|7=[[אתר לאומי בית הביטחון מבטחים|בית הביטחון במבטחים]]
 +
|8=[[פארק אופקים - מצודת פטיש]]
 +
|9=[[שמורת הבשור]]
 +
|10=[[שמורת פארק הלס]]
 
|איך להגיע=
 
|איך להגיע=
 
האתר נמצא דרומית-מערבית לקיבוץ גבולות. הגישה הנוחה לקיבוץ היא מכביש מס' 232, (אליו נגיע מצומת שער הנגב, הסמוכה לעיר שדרות). בצומת גבולות יש לפנות לכביש מס' 222 ולנסוע 6.5 ק"מ עד מסעף הגישה לקיבוץ. נפנה לעבר הקיבוץ וניסע 1.7 ק"מ ממש עד הכניסה ליישוב.
 
האתר נמצא דרומית-מערבית לקיבוץ גבולות. הגישה הנוחה לקיבוץ היא מכביש מס' 232, (אליו נגיע מצומת שער הנגב, הסמוכה לעיר שדרות). בצומת גבולות יש לפנות לכביש מס' 222 ולנסוע 6.5 ק"מ עד מסעף הגישה לקיבוץ. נפנה לעבר הקיבוץ וניסע 1.7 ק"מ ממש עד הכניסה ליישוב.
שורה 21: שורה 38:
 
כביש חקלאי באורך כ- 2 ק"מ מסתעף ימינה מייד לפני שער הקיבוץ, עובר בצמוד לגדרות הקיבוץ ומגיע לאתר הלאומי (חלק מהתוואי הוא דרך עפר עבירה לכל רכב). המשך הדרך מתחבר ל"דרך השדות" המובילה מאזור מבטחים ל[[אתר לאומי בית הביטחון בצאלים|צאלים הישנה]].
 
כביש חקלאי באורך כ- 2 ק"מ מסתעף ימינה מייד לפני שער הקיבוץ, עובר בצמוד לגדרות הקיבוץ ומגיע לאתר הלאומי (חלק מהתוואי הוא דרך עפר עבירה לכל רכב). המשך הדרך מתחבר ל"דרך השדות" המובילה מאזור מבטחים ל[[אתר לאומי בית הביטחון בצאלים|צאלים הישנה]].
  
−
|על האתר=בליל 13-12 במאי 1943 נוסד קיבוץ גבולות ע"י תריסר חברי "קיבוץ ארץ ישראל ג'" (כיום קיבוץ חצור אשדוד) של "השומר הצעיר". באותה שנה הוקמו שני מצפים נוספים בנגב - [[אתר לאומי בית אשל|בית אשל]] ורביבים. המתיישבים הראשונים עברו לאחר כשלוש שנים להקים את חצור אשדוד, ואחרי שהות קצרה של הגרעין שייסד את נירים, התיישבו כאן חברי קיבוץ "אלמגור" שקיבלו את השם "גבולות". במהלך מלחמת העצמאות שכנה כאן מפקדת הגדוד השמיני של הפלמ"ח.
+
<html>
 +
<center>
 +
<iframe width="100%" height="350" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="http://maps.google.com/maps/ms?msa=0&amp;msid=202251071962719782755.0004badef678efef20153&amp;ie=UTF8&amp;t=h&amp;ll=31.209718,34.462566&amp;spn=0.066068,0.094242&amp;z=13&amp;output=embed"></iframe><br />
 +
</center>
 +
</html>
 +
 
 +
|על האתר=
 +
בליל 13-12 במאי 1943 נוסד קיבוץ גבולות ע"י תריסר חברי "קיבוץ ארץ ישראל ג'" (כיום קיבוץ חצור אשדוד) של "השומר הצעיר". באותה שנה הוקמו שני מצפים נוספים בנגב - [[אתר לאומי בית אשל|בית אשל]] ורביבים. המתיישבים הראשונים עברו לאחר כשלוש שנים להקים את חצור אשדוד, ואחרי שהות קצרה של הגרעין שייסד את נירים, התיישבו כאן חברי קיבוץ "אלמגור" שקיבלו את השם "גבולות". במהלך מלחמת העצמאות שכנה כאן מפקדת הגדוד השמיני של הפלמ"ח.
  
 
לאחר מלחמת העצמאות העתיקו חברי הקיבוץ את מקומם לאתר הנוכחי, כקילומטר אחד מצפון-מזרח למצפה גבולות.
 
לאחר מלחמת העצמאות העתיקו חברי הקיבוץ את מקומם לאתר הנוכחי, כקילומטר אחד מצפון-מזרח למצפה גבולות.
  
−
באזור יורדים כ-100 מ"מ גשם בשנה בלבד (לוודא כמות) ובעיית המים הייתה מרכזית בהתיישבות זאת. במקום נראה שלטי הסבר על מאמציהם השונים של המתיישבים במקום ליצור מקורות מים לשתייה וביניהם חפירת בארות (המים התגלו כמליחים ולא ראויים לשתייה) וציפוי האדמה באספלט משופע לאגירת מימי הגשמים המועטים למאגרי מים תת קרקעיים, עד לחיבור היישוב בסופו של דבר לתשתית של מקורות, אשר פתרה את מצוקת המים במקום.
+
בעית המים במרחב, הנמצא מדרום ל"קו הבצורת", הייתה מרכזית עבור התושבים. בגבולות, כמו גם במצפים האחרים, נעשו נסיונות חלוציים להתמודד עם בעיית המחסור במים בנגב. בתחילה נרכשו מים מהכפר הבדווי הסמוך רואיבה (כיום באר רבובה, לצד [[דרך הבשור]]). חפירת באר בעומק כ- 60 מ' לא סייעה עקב מליחותם הגבוהה של המים. לפיכך, ניסו המתיישבים לאגור את מי הגשמים. בגבולות הוקם מאגר המים הראשון בנגב (1944) שכלל הן בריכות אגירה תת-קרקעיות והן מאגר פתוח. כדי להגביר את כמות המים. משטחי אספלט שצופו בזפת, בשטח שלושה דונם, סייעו לניקוז המים אל המאגרים, ו- 130 מ"מ גשם הספיקו כדי למלא את הבריכות - הן לצרכי שתייה והן לצורך השקיית מטע ניסיוני. עם הקמת קו המים הראשון בנגב בשנת 1947, שהתבסס על קידוחים באזור קיבוץ נירעם, נפתרה מצוקת המים של תושבי גבולות.
  
 
כיום החקלאות באזור משגשגת הודות לניצול טכנולוגיות השקייה מתקדמות. ואמנם, בדרכנו למצפה גבולות נחלוף על פני מרחבים אינסופיים של שדות ירוקים עד האופק, למרות שהאזור עצמו מוגדר כמדברי.  
 
כיום החקלאות באזור משגשגת הודות לניצול טכנולוגיות השקייה מתקדמות. ואמנם, בדרכנו למצפה גבולות נחלוף על פני מרחבים אינסופיים של שדות ירוקים עד האופק, למרות שהאזור עצמו מוגדר כמדברי.  
  
−
החומה וחלק מהמבנים שבאתר הלאומי עשויים מבוץ ומשתלבים בצבעו של המדבר הסובב אותם. באתר ישנן פעילויות העשרה לילדים הכוללות בניית לבנים מתבן.  
+
החומה וחלק מהמבנים שבאתר הלאומי עשויים מבוץ ומשתלבים בצבעו של המדבר הסובב אותם. באתר ישנן פעילויות העשרה לילדים הכוללות בניית לבנים מתבן. באתר נמצאים, לצד מערכת אגירת המים, מספר מבנים הכוללים את חדר רוכשי הקרקעות (בו נהגו האחים צוקרמן, אנשי קק"ל, לנהל מו"מ עם בעלי הקרקעות באזור כדי לרכוש שטחים נוספים להתיישבות במרחב), בית הביטחון (מבנה דו קומתי מבוצר, הדומה לבתי ביטחון אחרים במרחב) והמאפייה האזורית שפעלה בתקופת מלחמת העצמאות. בשנת 1949, זמן קצר לפני העתקת היישוב צפונה, הוקם כאן מפעל לעיבוד וליטוש יהלומים - חלק מיוזמה של הסוכנות היהודית למציאת מקורות תעסוקה ליישובים בנגב. מפעל זה עבר עם היישוב לעבר הקבע, ונסגר באמצע שנות ה- 50'.
 +
 
 +
במרחבי האתר המגודר מפוזרים גם כלי עבודה ורכב ישנים מימי ראשית היישוב, (כולל "המסגריה הניידת" ששימשה לבניית ולתחזוקת קו המים), כמו גם פריטים עתיקים שנאספו במרחב.
 +
|שעות מחירים ושירותים=
 +
האתר הוא כיום אתר ביקור מוסדר בתשלום, אולם מיועד כיום לקבוצות בלבד ובתיאום מראש.
 +
 
 +
למטיילים בודדים, יש לברר עם תיירות גבולות מתי יש קבוצה באתר, על מנת לחבור לביקור במקום.
  
−
במרחבי האתר המגודר מפוזרים גם כלי עבודה ורכב ישנים מימי ראשית היישוב.
 
−
|שירותים למטיילים=
 
−
האתר הוא כיום אתר ביקור מוסדר בתשלום.
 
 
|שמות נוספים לאתר=
 
|שמות נוספים לאתר=
 
אתר לאומי בית הביטחון גבולות.
 
אתר לאומי בית הביטחון גבולות.
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 +
* [https://www.gvulotours.com/ תיירות גבולות]
 
* שילוט באתר.
 
* שילוט באתר.
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
−
 
+
{{3טורים|
−
<table><tr>
+
{{ת|habsor_road2.jpg|דרך הבשור}}
−
<td valign="top" width="20">
+
'''[[דרך הבשור]]'''
−
</td>
+
|
−
<td valign="top" width="20">
+
{{ת|beit_bitahon_mivtachim.jpg|אתר לאומי בית הביטחון מבטחים}}
−
<imagemap>
+
'''[[אתר לאומי בית הביטחון מבטחים]]'''
−
תמונה:beit_bitahon_zeelim.jpg|220px
+
|
−
default [[אתר לאומי בית הביטחון בצאלים]]
+
{{ת|beeri_mines_trip.jpg|מבארי הישנה למפעל הגופרית}}
−
desc none</imagemap>
+
'''[[מבארי הישנה למפעל הגופרית]]'''
−
[[אתר לאומי בית הביטחון בצאלים]]
+
}}
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
<imagemap>
 
−
תמונה:beit_bitahon_mivtachim.jpg|200px
 
−
default [[אתר לאומי בית הביטחון מבטחים]]
 
−
desc none</imagemap>
 
−
[[אתר לאומי בית הביטחון מבטחים]]
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
<imagemap>
 
−
תמונה:beeri_mines_trip.jpg|200px
 
−
default [[מבארי הישנה למפעל הגופרית]]
 
−
desc none</imagemap>
 
−
[[מבארי הישנה למפעל הגופרית]]
 
−
</td></tr></table>
 
−
 
 
 
}}
 
}}

גרסה אחרונה מ־16:40, 21 בדצמבר 2019

דף הבית   /   טיולים בדרום   /   טיולים בנגב המערבי   /   אטרקציות - אתרי מורשת   /   אתר לאומי מצפה גבולות

אתר לאומי מצפה גבולות

אחד משלושת המצפים שהוקמו בנגב בשנת 1943.

  • אתר לאומי
  • מאפיינים עיקריים:אתר התיישבות
  • אזור:הנגב המערבי
  • מפת סימון שבילים: הנגב המערבי - 13
  • מיקום: ליד קיבוץ גבולות
  • עונות ביקור:כל השנה
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:נגיש
  • כניסה:בתשלום
  • מצב תכנוני:מוכרז
  • שטח:25 דונם
  • תאריך הכרזה:14/10/1982




Mitzpe gvulot.jpg

מצפה גבולות, (עמית מנדלסון, 28/1/2012)

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה


אתרי ביקור

תגיות: עתיקות והיסטוריה


איך להגיע:

האתר נמצא דרומית-מערבית לקיבוץ גבולות. הגישה הנוחה לקיבוץ היא מכביש מס' 232, (אליו נגיע מצומת שער הנגב, הסמוכה לעיר שדרות). בצומת גבולות יש לפנות לכביש מס' 222 ולנסוע 6.5 ק"מ עד מסעף הגישה לקיבוץ. נפנה לעבר הקיבוץ וניסע 1.7 ק"מ ממש עד הכניסה ליישוב.

כביש חקלאי באורך כ- 2 ק"מ מסתעף ימינה מייד לפני שער הקיבוץ, עובר בצמוד לגדרות הקיבוץ ומגיע לאתר הלאומי (חלק מהתוואי הוא דרך עפר עבירה לכל רכב). המשך הדרך מתחבר ל"דרך השדות" המובילה מאזור מבטחים לצאלים הישנה.


רקע על אתר לאומי מצפה גבולות:

בליל 13-12 במאי 1943 נוסד קיבוץ גבולות ע"י תריסר חברי "קיבוץ ארץ ישראל ג'" (כיום קיבוץ חצור אשדוד) של "השומר הצעיר". באותה שנה הוקמו שני מצפים נוספים בנגב - בית אשל ורביבים. המתיישבים הראשונים עברו לאחר כשלוש שנים להקים את חצור אשדוד, ואחרי שהות קצרה של הגרעין שייסד את נירים, התיישבו כאן חברי קיבוץ "אלמגור" שקיבלו את השם "גבולות". במהלך מלחמת העצמאות שכנה כאן מפקדת הגדוד השמיני של הפלמ"ח.

לאחר מלחמת העצמאות העתיקו חברי הקיבוץ את מקומם לאתר הנוכחי, כקילומטר אחד מצפון-מזרח למצפה גבולות.

בעית המים במרחב, הנמצא מדרום ל"קו הבצורת", הייתה מרכזית עבור התושבים. בגבולות, כמו גם במצפים האחרים, נעשו נסיונות חלוציים להתמודד עם בעיית המחסור במים בנגב. בתחילה נרכשו מים מהכפר הבדווי הסמוך רואיבה (כיום באר רבובה, לצד דרך הבשור). חפירת באר בעומק כ- 60 מ' לא סייעה עקב מליחותם הגבוהה של המים. לפיכך, ניסו המתיישבים לאגור את מי הגשמים. בגבולות הוקם מאגר המים הראשון בנגב (1944) שכלל הן בריכות אגירה תת-קרקעיות והן מאגר פתוח. כדי להגביר את כמות המים. משטחי אספלט שצופו בזפת, בשטח שלושה דונם, סייעו לניקוז המים אל המאגרים, ו- 130 מ"מ גשם הספיקו כדי למלא את הבריכות - הן לצרכי שתייה והן לצורך השקיית מטע ניסיוני. עם הקמת קו המים הראשון בנגב בשנת 1947, שהתבסס על קידוחים באזור קיבוץ נירעם, נפתרה מצוקת המים של תושבי גבולות.

כיום החקלאות באזור משגשגת הודות לניצול טכנולוגיות השקייה מתקדמות. ואמנם, בדרכנו למצפה גבולות נחלוף על פני מרחבים אינסופיים של שדות ירוקים עד האופק, למרות שהאזור עצמו מוגדר כמדברי.

החומה וחלק מהמבנים שבאתר הלאומי עשויים מבוץ ומשתלבים בצבעו של המדבר הסובב אותם. באתר ישנן פעילויות העשרה לילדים הכוללות בניית לבנים מתבן. באתר נמצאים, לצד מערכת אגירת המים, מספר מבנים הכוללים את חדר רוכשי הקרקעות (בו נהגו האחים צוקרמן, אנשי קק"ל, לנהל מו"מ עם בעלי הקרקעות באזור כדי לרכוש שטחים נוספים להתיישבות במרחב), בית הביטחון (מבנה דו קומתי מבוצר, הדומה לבתי ביטחון אחרים במרחב) והמאפייה האזורית שפעלה בתקופת מלחמת העצמאות. בשנת 1949, זמן קצר לפני העתקת היישוב צפונה, הוקם כאן מפעל לעיבוד וליטוש יהלומים - חלק מיוזמה של הסוכנות היהודית למציאת מקורות תעסוקה ליישובים בנגב. מפעל זה עבר עם היישוב לעבר הקבע, ונסגר באמצע שנות ה- 50'.

במרחבי האתר המגודר מפוזרים גם כלי עבודה ורכב ישנים מימי ראשית היישוב, (כולל "המסגריה הניידת" ששימשה לבניית ולתחזוקת קו המים), כמו גם פריטים עתיקים שנאספו במרחב.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:

האתר הוא כיום אתר ביקור מוסדר בתשלום, אולם מיועד כיום לקבוצות בלבד ובתיאום מראש.

למטיילים בודדים, יש לברר עם תיירות גבולות מתי יש קבוצה באתר, על מנת לחבור לביקור במקום.


הצעות טיול בסביבת אתר לאומי מצפה גבולות:

Habsor road2.jpg

דרך הבשור

Beit bitahon mivtachim.jpg

אתר לאומי בית הביטחון מבטחים

Beeri mines trip.jpg

מבארי הישנה למפעל הגופרית


קישורים נוספים וספרות מומלצת:

שמות נוספים לאתר:

אתר לאומי בית הביטחון גבולות.


המפה נטענת...
אוחזר מתוך "https://inature.info/w/index.php?title=אתר_לאומי_מצפה_גבולות&oldid=51913"