הבדלים בין גרסאות בדף "גבעת היקבים ומעיין טלמון"

גרסה אחרונה מ־17:23, 1 באפריל 2021

דף הבית / טיולים במרכז / טיולים בשומרון ובבנימין / מעיינות בשומרון ובבנימין / מערות בישראל / גבעת היקבים ומעיין טלמון

מסלול טיול: גבעת היקבים ומעיין טלמון

גבעת היקבים ומעיין טלמון - שביל קצר בדרום השומרון, בנופי חורש, מטעי זיתים ומעיינות.

מסלול טיול
אזור:השומרון ובנימין
מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
מיקום: ליד טלמון (בדרום-מערב השומרון)
גישה:רגלית
שבילי טיול:לא מסומן
עונות ביקור:כל השנה
שמורת טבע:לא
רמת קושי:לכל המשפחה
סוג מסלול:קווי קצר
כניסה: חינם
אורך המסלול:2.5 ק"מ.

תאריך ביצוע מסלול:6/9/2019
תאריך ביקור אחרון בשטח:31/3/2021

מבט מחרשה לגבעת היקבים, (עמית מנדלסון, 9/5/2010)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

תגיות: עתיקות והיסטוריה מערות תצפיות טיול לצד מים קווי משפחות

רקע: גבעת היקבים ומעיין טלמון

תצפית מחרשה לרמאללה, מאי 2010

פריחה בגבעת היקבים, מרץ 2021

במרחק קצר מערי החוף והשפלה שוכנים הרי גופנא, הטומנים בחובם מעיינות רבים, נקודות תצפית מדהימות, אתרים ארכיאולוגיים ושפע של היסטוריה וסיפורי תנ"ך. הטיול שלנו מתחיל בתצפית מרשימה במיוחד, וממשיך לאתר עם יקבים מימי הבית הראשון ושרידי כפר מימי הבית השני, כאשר הנוף המדהים מלווה אותנו כל הזמן. סיום הטיול במעיין טלמון, בו יש בריכה עמוקה ומרעננת.

המסלול נכתב בסיוע מדרשת הרי גופנא, המקיימת סיורים מודרכים באזור זה. לפרטים נוספים, מומלץ ליצור קשר בטלפון 02-6568894 (לא בשבתות ובחגים).

מסלול הטיול ממוקם בתחומי "גוש טלמונים" - אחד מגושי ההתיישבות הישראלית בעומק השומרון, ובטוח יחסית למטיילים. עם זאת, יש לתאם את המסלול עם גורמי הביטחון ורצוי להצטייד בנשק (לביקור באתרים בלבד, בד"כ אין צורך בכך, אך מומלץ להתעדכן במצב הבטחוני).

איך להגיע:

מסלול הטיול נמצא בקרבת היישוב טלמון, בדרום-מערב השומרון, במרחק כ- 20 ק"מ נסיעה מ"הקו הירוק".

הדרך המומלצת לגישה לאזור זה היא מצומת שילת בכביש 443 (כביש מודיעין-ירושלים).

בצומת יש לפנות צפונה לכביש 446 (ימינה לבאים מכיוון ירושלים, שמאלה לבאים מכיוון גוש דן).

אחרי 4.5 ק"מ נחצה את מחסום דיר קדיס, ולאחר עוד 3.5 ק"מ נפנה ימינה בכיכר בצומת ניל"י. לכיכר זו ניתן להגיע גם מכיוון שוהם ואלעד, דרך כביש 465 (כביש חוצה בנימין). לבוחרים באפשרות זו, יש לפנות מכביש 444 בצומת גבעת כ"ח לכביש 465, לעבור את מחסום רנתיס ולפנות ימינה לכביש 446. במקרה זה, נפנה בכיכר שמאלה.

נחלוף על פני היישובים ניל"י ונעלה, ולאחריהם נגיע ל"צומת הדואר" - מפגש כביש 450 עם כביש ליישובים הערביים באזור. יש להמשיך ישר לכיוון דולב. נעבור על פני הכפר ראס כרכר (אליו לא ניכנס) ובצומת הבאה - "צומת הפרסה" נפנה שמאלה לעבר טלמון.

נעבור את שער היישוב ואחרי כק"מ נגיע לעיקול גדול בכביש, ואחריו פנייה למעיין טלמון. בחניית המעיין נשאיר רכב אחד.

עם הרכב השני נמשיך בכביש עוד כ- 800 מ' ונפנה ימינה לפי השילוט לחרשה.

הכביש הצר מטפס לעבר ראש ההר, וחולף בין בסיס צבאי לשכונת חורש ירון. אחרי 750 מ' נגיע למסעף דרך עפר משמאל, בכניסה ל"גבעת היקבים". למעוניינים במסלול מקוצר, כדאי להשאיר כאן רכב או להתחיל בנקודה זו.

מכאן ממשיך הכביש ומטפס עוד 1.5 ק"מ דרך מספר פיתולים גדולים, עד ליישוב חרשה שבראש ההר - ג'בל חרשה. נכנסים לשער וממשיכים ישר. הכביש מתעקל ואפשר כבר ליהנות מהנוף עד שמגיעים לכיכר, ובה עוצרים ויורדים לתצפית ותחילת המסלול.

וייז: גבעת היקבים

אזהרה בטחונית:

אזהרה בטחונית

המסלול נמצא מעבר לקו הירוק בעומק שטחי יהודה ושומרון, באזור רגיש מבחינה בטחונית.

כל טיול באזור זה, מחוץ לתחומי היישובים היהודיים וצירי הנסיעה המשמשים ישראלים, מחייב תיאום בטחוני עם צה"ל, ויידוע גורמי הביטחון ביישובים היהודיים הסמוכים. אין לבצע טיולי בדד, ורצוי שלפחות אחד המטיילים יהיה חמוש בנשק אישי.

למי שאינו תושב האזור, מומלץ להימנע מנסיעה בכבישי האזור בשעות הלילה, וכן מומלץ לא להסתמך על תוכנות ניווט כדי להתמצא בכבישי האזור.

בשבתות ובחגים, התנועה האזרחית הישראלית בכבישי האזור דלילה, ומרבית היישובים היהודיים באזור סגורים למטיילים.

התנאים הבטחוניים באזור עלולים להשתנות, ויש להיות ערניים למצב הבטחוני העדכני בטרם היציאה למסלול.

אין לראות בתיאור המסלול משום המלצה לביצועו.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
אורך המסלול:2.5 ק"מ. משך המסלול:3-1 שעות. טיפוס מצטבר:ירידה מצטברת של 140 מ', מרום 770 מ' לרום 560 מ'.
לחצו על המפה להגדלה

שייח' עיסא, פברואר 2006

מחילות היקבים, אוגוסט 2007

עין אל מילח', אוגוסט 2007

מעיין האוכף, מאי 2010

תחילת המסלול היא בפסגת ג'בל חרשה - אחד ההרים הגבוהים ביותר בדרום-מערב השומרון. ההר הכיפתי שגובהו כ- 770 מ' מתנשא לרום כ- 150 מטרים מעל סביבותיו, ורק כלפי מזרח הוא מתנשא לרום כ- 70 מטרים בלבד מעל הסביבה. בשל שליטתו האסטרטגית של ההר על היישוב טלמון שלמרגלותיו, הוקם בשלהי שנות ה- 1990 המאחז (כיום יישוב) חרשה בפסגת ההר. את ההר ניתן לזהות ממקומות רבים בשומרון, וגם התצפית ממנו לסביבתו מרשימה.

בנקודה שבה יורדים מהרכב (קצה הכביש - "תצפית גג הארץ") יש תצפית מדהימה מערבה, במיוחד בימי חורף בהירים לאחר הגשמים, אבל גם בקיץ. אפשר לראות מכאן את כל מישור החוף- מארובות חדרה ועד אשקלון ויותר.. חדי העין יוכלו גם לזהות את מגדלי עזריאלי בתל אביב. בקו קרוב יותר רואים את שיפולי הרי ירושלים בדרום, תל גזר ועמק איילון, רמלה-לוד, מודיעין ומודיעין עילית. באזור הקרוב לנו נבחין בישובים של הגוש- דולב, טלמון, חורש ירון, נריה, נחליאל, נווה צוף (חלמיש) ועטרת. גם כפרים ערביים פזורים פה- ליד טלמון נמצאת אל-ג'ניה, ומול נריה נמצאים הכפרים דיר עמר וביתילו, כשמעליהם מתנוססת הכיפה המיוערת של "נבי ע'ית"- אתר מקודש שהנשים הערביות היו נוהגות לעלות אליו לתפילה בשנות בצורת. בקצרה נציין שיש הצעה לזהות את ביתילו כ"בית אל בהר אפרים" (שכן אנו נמצאים בלב נחלת אפרים) ואת חורבת א-שונה הסמוכה לה כ"רמה", עירו של שמואל הנביא. אם כך- יוצא שנבי ע'ית הוא אולי מקום מושבה של דבורה הנביאה, "היושבת תחת התומר בין בית אל ובין הרמה", ויתכן שקדושת המקום השתמרה דרך נבי ע'ית עד ימינו. קצת יותר רחוקים מאיתנו הם הכפרים דיר קדיס , חרבתא, בלעין, ובאזור נווה צוף (חלמיש)- אום צפא ,דיר-ניזאם ונבי צלח. נציין שיתכן שהשם "צפא" משמר את שמו הקדום של האזור -"ארץ צוף", כנזכר בסיפור על שאול המחפש את האתונות ומוצא את המלוכה. בעודנו עומדים וצופים כאן, אי אפשר שלא להיזכר במתתיהו ובניו, שלפני כמעט 2200 שנים, הניפו את נס המרד בכפר מודיעין וברחו לכאן, אל הרי גופנא. מכאן יצאו עם אנשיהם להילחם במפקדי הצבא היווני שהתקשה להתמודד עם ההרים הגבוהים והואדיות הצרים, ומכאן רדפו אחריהם בשניים מהקרבות דרך "מעלה בית חורון" עד לגזר ועמק איילון.

לאחר שתצפתנו דיינו, עולים בכביש שמשמאל לגן השעשועים הסמוך וחוצים איתו את הישוב עד לתחנת אוטובוס הסמוכה לאנטנות סלולאריות. מכאן ניתן לערוך תצפית מזרחה. אמנם את רובה של התצפית תופסת העיר רמאללה על פרבריה (ביתוניא ואל-בירה), ובכל זאת... מדרום נוכל להבחין בצריח של נבי סמואל וברכס בית מאיר (שמורת המסרק) שמאחוריו. ממזרח רואים בברור את הר בעל חצור ואת ג'בל עורייטיס, שמעל הישוב בית אל. גם את אוניברסיטת ביר זית, ואת שייח קטרווני אפשר לראות, ואת הישוב היהודי עטרת. מאחורי ביר זית מסתתר הכפר ג'יפנא (גופנא), שהיה בירת המחוז בתקופה הרומית, ואף מופיע במפת מידבא. הכפר נתן למחוז כולו את השם "גופנא", ומכאן שם האזור העברי גם כיום. ממש קרוב ממזרח נמצא עין חרשה (רואים את העצים והבוסתנים שמסביבו) ועל הגבעה ממול חורבת חרשה- ישוב גדול מימי בית שני.

בין האנטנות לתחנה יש שביל מסומן כחול שיורד ומשני צידיו כלבי שמירה (נובחים אך קשורים). יורדים בו ואז פונים שמאלה, לא ע"פ הסימון (שממשיך לעבר שמורת דלבים). השביל מקיף את ההר מצפון, כאשר מולנו הנוף המדהים המתפרש עד לים ולמרגלותינו מימין הכפר אל-מזרעה אל- קבליה (פירוש: שדות המזרע הדרומיים, להבדיל מהכפר אל-מזרעה א-שרקיה, למרגלות בעל חצור. במקור זה היה אזור חקלאי אך עם הזמן הפך לכפר בפני עצמו). לאחר הליכה של כרבע שעה מגיעים לחניון של גבעת היקבים. חדי העין יזהו לאורך הדרך מקבצים קטנים של גללים שחורים - "תחנות ריח" של צבאים ואם יש מזל אפשר גם לראות את הצבאים עצמם. לאורך הדרך מתחדש בהדרגה החורש הטבעי, הכולל אלון מצוי, שיחי לוטם (שעיר ומרווני), מרווה משולשת ועוד.

השביל יורד במקביל לכביש הגישה להר, ואחרי כקילומטר אחד נגיע לאוכף הסמוך לכביש, כאשר לפנינו חורשה קטנה ויפה של עצי אלון מצוי. בתוך החורשה נמצאים שרידי מבנה הרוס - מקאם (מקום תפילה מוסלמי) המוקדש לשייח' עיסא. הודות למבנה זה שרדו עצי האלון המרשימים.

זוהי פינה נעימה למנוחה (בחניון הוצבו שני שולחנות פיקניק), ולמעוניינים בכך ניתן להתחיל (או לסיים) את המסלול הרגלי בנקודה זו.

מהחניון יוצא שביל מסודר, המסומן משני צידיו באבנים, פרי עמלם של ילדי בית הספר המקומי. הולכים בשביל ופונים איתו שמאלה. משמאל לשביל, מתחת לשני עצי אלון גדולים נמצא מקאם השייח' עיסא. חוזרים לשביל ,ממשיכים איתו בין עצי הזית, ועולים בעליה קצרה ותלולה לטרסה שמעלינו.

שימו לב, בורות פתוחים מיד בסוף העלייה הקצרה! הבורות הללו הם חלק מסדרה של 26 בורות המכונים "בורות גבעון" ע"ש האתר הראשון שבו גילו אותם. אלו יקבים חצובים מימי הבית הראשון (!). בניגוד לשימוש שלנו במונח "יקב"- כמרכז שבו מכינים את היין, המונח המקורי מובנו המקום שבו מניחים את קנקני היין לתסיסה, בטמפרטורה קבועה של 17-18 מעלות. ואכן, על הסלע שמימין לבור בגדול יש שברי קנקנים שנמצאו בתוך הבורות. בתנ"ך, יש הפרדה בין ה"כורמים", שמטפלים בכרם, ובין ה"יוגבים" שאחראים על היקב. (מלכים ב, כה,יב) וכשרואים את היקבים גם מבינים מדוע הם נקראים כך- מלשון "נקבים" בסלע. למרות שהנוף בהרי גופנא היום הוא נוף של כרמי זיתים, הרי שבעבר הנוף האופייני היה כרמי גפנים, והשם "גופנא", יחד עם גתות רבות באזור, יעידו על כך. מהמשנה משתמע שמאזור זה הגיע יין משובח במיוחד לבית המקדש, לצורך ניסוך היין. (מנחות,ח,ו).

מי שיכנס בעזרת הסולם לבור היקב הגדול, יופתע לגלות שיש חציבות המחברות אותו עם בורות נוספים. חציבות אלו נעשו כמעט 700 שנים מאוחר יותר, ע"י לוחמי בר כוכבא, שהכשירו את הבורות לשמש כמקום מסתור ע"י חיבורם וסגירתם מלמעלה, ולכן אפשר להיכנס לבור הגדול ולצאת ממנו בזחילה בשלושה מקומות שונים, תענוג לילדים! בכלל, בשנים האחרונות, עם גילוין של מערות מפלט ומחילות מסתור רבות בהרי גופנא, מתברר שגבולות מרד בר כוכבא היו רחבים יותר ממה שסברו עד כה וכללו גם חלקים מהשומרון. ממשיכים מערבה בשביל המסומן ומגיעים למשטח סלע שיש בו בור מים גדול שהוסב לקולומבריום בתקופה מאוחרת יותר וסמוך לו יש גם שרידי בית בד. מעט מערבה נמצאת תצפית משולטת "מגדל לים התיכון". מכאן אפשר להמשיך לשוטט קצת בראש הכיפה ולראות את קירות בתי הכפר מימי בית שני. אם ממשיכים מערבה עד לשביל הרחב, פונים צפונה ואח"כ מזרחה (בשביל שמשני צידיו אבנים), ומגיעים למערת הקבורה מימי בית שני (כוכים).

חוזרים לחניון שבו מחכה הרכב (אם לא יורדים למעיין). כדי להמשיך למעיין- חוצים את הכביש ונכנסים לשביל מסומן שחור היורד, בתחילה מעט בתלילות, ואחר כך בשביל אופניים נוח בכיוון כללי דרומה. בדרך נחלוף לצד מעיין עין אל מילח' - מעיין קטן הנובע במערה למרגלות מצוק בהיר, ובה מים רדודים בלבד (בקיץ המעיין מתייבש). בקרבת מעיין זה נמצא דקל קטן בין הטרסות.

אחרי הליכה של כעשר דקות כבר רואים את מעיין טלמון (עין אל מסריג' - "מעיין האוכף") ואת מבנה הבטון הסמוך לו. השביל הרגלי מושך בכיוון דרום-מזרח, עד למפגש עם שביל נוסף המאפשר ירידה מתונה ונוחה למעיין. בריכת המעיין עמוקה (כ- 1.7 מ') ומאפשרת שחייה מרעננת. לצד המעיין יש סככת צל ולהשלמת האווירה הפסטורלית- עצי הדר וביניהם נדנדה הפונה לנוף. כאן גם ממתין הרכב שהשארנו, ולחילופין ניתן להמשיך רגלית בזהירות בצד הכביש ליישוב טלמון.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

פברואר-מרץ: פריחת רקפת מצויה, כלנית מצויה, דבורנית צהובה ועוד.
מרץ-אפריל: פריחת לוטם שעיר ולוטם מרווני, בגבעת היקבים הרבה נורית אסיה ופעמונית קיפחת.

שירותים למטיילים:

תצפית בחרשה, חניון קטן ושולחנות פיקניק בגבעת היקבים ובמעיין טלמון.
בבית הכנסת בחרשה - שירותים ומי שתייה. כשנכנסים ליישוב, ממשיכים ישר כמה עשרות מטרים ומימין יש מדרגות המובילות לבית הכנסת.

הערות ואזהרות:

חשוב לעדכן את מוקד הבטחון של המועצה האזורית מטה בנימין 02-9974106 (או טל' 1208 כאשר נמצאים בשטח), או את רבש"ץ חרשה - 052-5666622.
יישובי האזור דתיים, ולכן המסלול אינו מתאים לטיולים בשבתות ובחגים.
מומלץ להצטייד בפנס לכניסה לבורות בגבעת היקבים.
במעיין טלמון אין שירותי הצלה. הרחצה באחריות המטיילים.

הצעות טיול בסביבת גבעת היקבים ומעיין טלמון:

שמורת דלבים

גבעת אגוז ונבי עניר

שמורת עינות זרקא

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

יקב תת-קרקעי מתקופת המלוכה במערב השומרון - עמוס פרומקין, מחקרי יהודה ושומרון, קובץ י"ד.

המפה נטענת...

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-<meta name="keywords" content="גבעת היקבים, מעיין האוכף, עין אל מסרג', טיול בהרי בנימין, הרי גופנא"></meta>
+<meta name="keywords" content="גבעת היקבים, מעיין טלמון, טיול בהרי בנימין, הרי גופנא"></meta>
-<meta name="description" content="שביל קצר בנופי חורש, מטעי זיתים ומעיינות."></meta>
+<meta name="description" content="גבעת היקבים ומעיין טלמון - שביל קצר בדרום השומרון, בנופי חורש, מטעי זיתים ומעיינות."></meta>
-{{לבדיקה}}
+{{פירורי לחם 4|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בשומרון ובבנימין]]|[[מעיינות בשומרון ובבנימין]]|[[מערות בישראל]]}}
-{{טיול
+{{מסלולי טיול
-|סקירה=שביל קצר בנופי חורש, מטעי זיתים ומעיינות.
+|נצ=31.944237, 35.143558
+|Display map=yes
+|Tags=עתיקות והיסטוריה, מערות, תצפיות, טיול לצד מים, קווי, משפחות
+|סקירה=גבעת היקבים ומעיין טלמון - שביל קצר בדרום השומרון, בנופי חורש, מטעי זיתים ומעיינות.
 |תמונה=ykavim_hill1.jpg
 |שם_הצלם=עמית מנדלסון
@@ שורה 17: / שורה 20: @@
 |רמת_קושי=לכל המשפחה
 |סוג_מסלול=קווי קצר
-|דמי_כניסה=חינם
+|כניסה=חינם
-|תאריך_ביצוע_מסלול=12/2011
+|תאריך_ביצוע_מסלול=6/9/2019
-|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=8/2/2012
+|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=31/3/2021
+|קדם אזהרה=2
+|0={{אזהרה בטחונית גב ההר}}
+|1=[[אלון מורה]]
+|2=[[קדומים]]
+|3=[[גבעת אגוז ונבי עניר]]
+|4=[[ראש נחל שילה]]
+|5=[[נחל קנה]]
+|6=[[שמורת עינות זרקא]]
+|7=[[שמורת יער אום צפא]]
+|8=[[שמורת דלבים]]
+|9=[[שמורת עין דרא]]
+|10=[[שמורת נבי ע'ית]]
+|רקע כללי=
+[[תמונה:ykavim_hill2.jpg|left|thumb|200px|תצפית מחרשה לרמאללה, מאי 2010]]
+[[תמונה:גבעת היקבים.jpg|left|thumb|200px|פריחה בגבעת היקבים, מרץ 2021]]
+במרחק קצר מערי החוף והשפלה שוכנים הרי גופנא, הטומנים בחובם מעיינות רבים, נקודות תצפית מדהימות, אתרים ארכיאולוגיים ושפע של היסטוריה וסיפורי תנ"ך. הטיול שלנו מתחיל בתצפית מרשימה במיוחד, וממשיך לאתר עם יקבים מימי הבית הראשון ושרידי כפר מימי הבית השני, כאשר הנוף המדהים מלווה אותנו כל הזמן. סיום הטיול במעיין טלמון, בו יש בריכה עמוקה ומרעננת.
+המסלול נכתב בסיוע מדרשת הרי גופנא, המקיימת סיורים מודרכים באזור זה. לפרטים נוספים, מומלץ ליצור קשר בטלפון 02-6568894 (לא בשבתות ובחגים).
+מסלול הטיול ממוקם בתחומי '''"גוש טלמונים"''' - אחד מגושי ההתיישבות הישראלית בעומק השומרון, ובטוח יחסית למטיילים. עם זאת, יש לתאם את המסלול עם גורמי הביטחון ורצוי להצטייד בנשק (לביקור באתרים בלבד, בד"כ אין צורך בכך, אך מומלץ להתעדכן במצב הבטחוני).
 |איך_להגיע=
 מסלול הטיול נמצא בקרבת היישוב טלמון, בדרום-מערב השומרון, במרחק כ- 20 ק"מ נסיעה מ"הקו הירוק".
@@ שורה 31: / שורה 55: @@
 נחלוף על פני היישובים ניל"י ונעלה, ולאחריהם נגיע ל"צומת הדואר" - מפגש כביש 450 עם כביש ליישובים הערביים באזור. יש להמשיך ישר לכיוון דולב. נעבור על פני הכפר ראס כרכר (אליו לא ניכנס) ובצומת הבאה - "צומת הפרסה" נפנה שמאלה לעבר טלמון.
-נעבור את שער היישוב ואחרי כק"מ נגיע לעיקול גדול בכביש. שביל מטפס מהעיקול לעבר מבנה במעלה המדרון. כאן נשאיר רכב אחד.
+נעבור את שער היישוב ואחרי כק"מ נגיע לעיקול גדול בכביש, ואחריו פנייה למעיין טלמון. בחניית המעיין נשאיר רכב אחד.
 עם הרכב השני נמשיך בכביש עוד כ- 800 מ' ונפנה ימינה לפי השילוט לחרשה.
@@ שורה 38: / שורה 62: @@
 מכאן ממשיך הכביש ומטפס עוד 1.5 ק"מ דרך מספר פיתולים גדולים, עד ליישוב חרשה שבראש ההר - ג'בל חרשה. נכנסים לשער וממשיכים ישר. הכביש מתעקל ואפשר כבר ליהנות מהנוף עד שמגיעים לכיכר, ובה עוצרים ויורדים לתצפית ותחילת המסלול.
+וייז: גבעת היקבים
+<html>
+<center>
+<iframe width="550" height="450" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="http://maps.google.com/maps/ms?msa=0&amp;msid=202251071962719782755.0004b919883c40be1579b&amp;ie=UTF8&amp;t=h&amp;ll=31.942257,35.143504&amp;spn=0.016388,0.023561&amp;z=15&amp;output=embed"></iframe><br />
+</center>
+</html>
 |אורך המסלול=2.5 ק"מ.
 |משך המסלול=3-1 שעות.
 |טיפוס מצטבר=ירידה מצטברת של 140 מ', מרום 770 מ' לרום 560 מ'.
-|מפה=etzba_ridge.gif
+|מפה=harashe.gif
 |תיאור המסלול=
-[[תמונה:ykavim_hill2.jpg|left|thumb|200px|תצפית מחרשה לרמאללה, מאי 2010]]
 [[תמונה:ykavim_hill3.jpg|left|thumb|200px|שייח' עיסא, פברואר 2006]]
 [[תמונה:ykavim_hill4.jpg|left|thumb|200px|מחילות היקבים, אוגוסט 2007]]
 [[תמונה:ykavim_hill5.jpg|left|thumb|200px|עין אל מילח', אוגוסט 2007]]
 [[תמונה:ykavim_hill6.jpg|left|thumb|200px|מעיין האוכף, מאי 2010]]
-במרחק קצר מערי החוף והשפלה שוכנים הרי גופנא, הטומנים בחובם מעיינות רבים, נקודות תצפית מדהימות, אתרים ארכיאולוגיים ושפע של היסטוריה וסיפורי תנ"ך. הטיול שלנו מתחיל בתצפית מרשימה במיוחד, וממשיך לאתר עם יקבים מימי הבית הראשון ושרידי כפר מימי הבית השני, כאשר הנוף המדהים מלווה אותנו כל הזמן. סיום הטיול במעיין האוכף, מעיין עם בריכה עמוקה, ששופץ לאחרונה ותענוג להגיע אליו.
-המסלול נכתב בסיוע מדרשת הרי גופנא, המקיימת סיורים מודרכים באזור זה. לפרטים נוספים, מומלץ ליצור קשר בטלפון 02-6568894 (לא בשבתות ובחגים).
-מסלול הטיול ממוקם בתחומי '''"גוש טלמונים"''' - אחד מגושי ההתיישבות הישראלית בעומק השומרון, ובטוח יחסית למטיילים. עם זאת, יש לתאם את המסלול עם גורמי הביטחון ורצוי להצטייד בנשק (לביקור באתרים בלבד, בד"כ אין צורך בכך, אך מומלץ להתעדכן במצב הבטחוני).
 תחילת המסלול היא בפסגת '''ג'בל חרשה''' - אחד ההרים הגבוהים ביותר בדרום-מערב השומרון. ההר הכיפתי שגובהו כ- 770 מ' מתנשא לרום כ- 150 מטרים מעל סביבותיו, ורק כלפי מזרח הוא מתנשא לרום כ- 70 מטרים בלבד מעל הסביבה. בשל שליטתו האסטרטגית של ההר על היישוב טלמון שלמרגלותיו, הוקם בשלהי שנות ה- 1990 המאחז (כיום יישוב) חרשה בפסגת ההר. את ההר ניתן לזהות ממקומות רבים בשומרון, וגם התצפית ממנו לסביבתו מרשימה.
-בנקודה שבה יורדים מהרכב יש תצפית מדהימה מערבה, במיוחד בימי חורף בהירים לאחר הגשמים, אבל גם בקיץ. אפשר לראות מכאן את כל מישור החוף- מארובות חדרה ועד אשקלון ויותר.. חדי העין יוכלו גם לזהות את מגדלי עזריאלי בתל אביב. בקו קרוב יותר רואים את שיפולי הרי ירושלים בדרום, [[גן לאומי תל גזר|תל גזר]] ועמק איילון, רמלה-לוד, מודיעין ומודיעין עילית. באזור הקרוב לנו נבחין בישובים של הגוש- דולב, טלמון, חורש ירון, נריה, נחליאל, נווה צוף (חלמיש) ועטרת. גם כפרים ערביים פזורים פה- ליד טלמון נמצאת אל-ג'ניה, ומול נריה נמצאים הכפרים דיר עמר וביתילו, כשמעליהם מתנוססת הכיפה המיוערת של [[שמורת נבי ע'ית|"נבי ע'ית"]]- אתר מקודש שהנשים הערביות היו נוהגות לעלות אליו לתפילה בשנות בצורת. בקצרה נציין שיש הצעה לזהות את ביתילו כ"בית אל בהר אפרים" (שכן אנו נמצאים בלב נחלת אפרים) ואת חורבת א-שונה הסמוכה לה כ"רמה", עירו של שמואל הנביא. אם כך- יוצא שנבי ע'ית הוא אולי מקום מושבה של דבורה הנביאה, "היושבת תחת התומר בין בית אל ובין הרמה", ויתכן שקדושת המקום השתמרה דרך נבי ע'ית עד ימינו. קצת יותר רחוקים מאיתנו הם הכפרים דיר קדיס , חרבתא, בלעין, ובאזור נווה צוף (חלמיש)- אום צפא ,דיר-ניזאם ונבי צלח. נציין שיתכן שהשם "צפא" משמר את שמו הקדום של האזור -"ארץ צוף", כנזכר בסיפור על שאול המחפש את האתונות.
+בנקודה שבה יורדים מהרכב (קצה הכביש - "תצפית גג הארץ") יש תצפית מדהימה מערבה, במיוחד בימי חורף בהירים לאחר הגשמים, אבל גם בקיץ. אפשר לראות מכאן את כל מישור החוף- מארובות חדרה ועד אשקלון ויותר.. חדי העין יוכלו גם לזהות את מגדלי עזריאלי בתל אביב. בקו קרוב יותר רואים את שיפולי הרי ירושלים בדרום, [[גן לאומי תל גזר|תל גזר]] ועמק איילון, רמלה-לוד, מודיעין ומודיעין עילית. באזור הקרוב לנו נבחין בישובים של הגוש- דולב, טלמון, חורש ירון, נריה, נחליאל, נווה צוף (חלמיש) ועטרת. גם כפרים ערביים פזורים פה- ליד טלמון נמצאת אל-ג'ניה, ומול נריה נמצאים הכפרים דיר עמר וביתילו, כשמעליהם מתנוססת הכיפה המיוערת של [[שמורת נבי ע'ית|"נבי ע'ית"]]- אתר מקודש שהנשים הערביות היו נוהגות לעלות אליו לתפילה בשנות בצורת. בקצרה נציין שיש הצעה לזהות את ביתילו כ"בית אל בהר אפרים" (שכן אנו נמצאים בלב נחלת אפרים) ואת חורבת א-שונה הסמוכה לה כ"רמה", עירו של שמואל הנביא. אם כך- יוצא שנבי ע'ית הוא אולי מקום מושבה של דבורה הנביאה, "היושבת תחת התומר בין בית אל ובין הרמה", ויתכן שקדושת המקום השתמרה דרך נבי ע'ית עד ימינו. קצת יותר רחוקים מאיתנו הם הכפרים דיר קדיס , חרבתא, בלעין, ובאזור נווה צוף (חלמיש)- אום צפא ,דיר-ניזאם ונבי צלח. נציין שיתכן שהשם "צפא" משמר את שמו הקדום של האזור -'''"ארץ צוף"''', כנזכר בסיפור על שאול המחפש את האתונות ומוצא את המלוכה.
 בעודנו עומדים וצופים כאן, אי אפשר שלא להיזכר במתתיהו ובניו, שלפני כמעט 2200 שנים, הניפו את נס המרד בכפר מודיעין וברחו לכאן, אל הרי גופנא. מכאן יצאו עם אנשיהם להילחם במפקדי הצבא היווני שהתקשה להתמודד עם ההרים הגבוהים והואדיות הצרים, ומכאן רדפו אחריהם בשניים מהקרבות דרך "מעלה בית חורון" עד לגזר ועמק איילון.
 לאחר שתצפתנו דיינו, עולים בכביש שמשמאל לגן השעשועים הסמוך וחוצים איתו את הישוב עד לתחנת אוטובוס הסמוכה לאנטנות סלולאריות. מכאן ניתן לערוך תצפית מזרחה. אמנם את רובה של התצפית תופסת העיר רמאללה על פרבריה (ביתוניא ואל-בירה), ובכל זאת... מדרום נוכל להבחין בצריח של [[גן לאומי נבי סמואל|נבי סמואל]] וברכס בית מאיר ([[שמורת המסרק]]) שמאחוריו. ממזרח רואים בברור את הר בעל חצור ואת ג'בל עורייטיס, שמעל הישוב בית אל. גם את אוניברסיטת ביר זית, ואת [[שמורת אלוני עטרה|שייח קטרווני]] אפשר לראות, ואת הישוב היהודי עטרת. מאחורי ביר זית מסתתר הכפר ג'יפנא (גופנא), שהיה בירת המחוז בתקופה הרומית, ואף מופיע במפת מידבא. הכפר נתן למחוז כולו את השם "גופנא", ומכאן שם האזור העברי גם כיום. ממש קרוב ממזרח נמצא עין חרשה (רואים את העצים והבוסתנים שמסביבו) ועל הגבעה ממול חורבת חרשה- ישוב גדול מימי בית שני.
-לצד המאחז נמצא אתר ארכיאולוגי בפסגת ההר - ח'רבת דיר חרשה (להבדיל מח'רבת חרשה). אתר זה לא הוסדר למטיילים.
-בין האנטנות לתחנה יש שביל מסומן כחול שיורד ומשני צידיו כלבי שמירה (נובחים אך קשורים). יורדים בו ואז פונים שמאלה, '''לא''' ע"פ הסימון (שממשיך לעבר [[שמורת דלבים]]). השביל מקיף את ההר צפון, כאשר מולנו הנוף המדהים המתפרש עד לים ולמרגלותינו מימין הכפר אל-מזרעה אל- קבליה (פירוש: שדות המזרע הדרומיים, להבדיל מהכפר אל-מזרעה א-שרקיה, למרגלות בעל חצור. במקור זה היה אזור חקלאי אך עם הזמן הפך לכפר בפני עצמו). לאחר הליכה של כרבע שעה מגיעים לחניון של גבעת היקבים.
+בין האנטנות לתחנה יש שביל מסומן כחול שיורד ומשני צידיו כלבי שמירה (נובחים אך קשורים). יורדים בו ואז פונים שמאלה, '''לא''' ע"פ הסימון (שממשיך לעבר [[שמורת דלבים]]). השביל מקיף את ההר מצפון, כאשר מולנו הנוף המדהים המתפרש עד לים ולמרגלותינו מימין הכפר אל-מזרעה אל- קבליה (פירוש: שדות המזרע הדרומיים, להבדיל מהכפר אל-מזרעה א-שרקיה, למרגלות בעל חצור. במקור זה היה אזור חקלאי אך עם הזמן הפך לכפר בפני עצמו). לאחר הליכה של כרבע שעה מגיעים לחניון של '''גבעת היקבים'''.
 חדי העין יזהו לאורך הדרך מקבצים קטנים של גללים שחורים - "תחנות ריח" של צבאים ואם יש מזל אפשר גם לראות את הצבאים עצמם. לאורך הדרך מתחדש בהדרגה החורש הטבעי, הכולל אלון מצוי, שיחי לוטם (שעיר ומרווני), מרווה משולשת ועוד.
-השביל יורד במקביל לכביש הגישה להר, ואחרי כקילומטר אחד נגיע לאוכף הסמוך לכביש, כאשר לפנינו חורשה קטנה ויפה של עצי אלון מצוי. בתוך החורשה נמצאים שרידי מבנה הרוס - מקאם (מקום תפילה מוסלמי) המוקדש לשייח' עיסא.
+השביל יורד במקביל לכביש הגישה להר, ואחרי כקילומטר אחד נגיע לאוכף הסמוך לכביש, כאשר לפנינו חורשה קטנה ויפה של עצי אלון מצוי. בתוך החורשה נמצאים שרידי מבנה הרוס - מקאם (מקום תפילה מוסלמי) המוקדש ל'''שייח' עיסא'''. הודות למבנה זה שרדו עצי האלון המרשימים.
 זוהי פינה נעימה למנוחה (בחניון הוצבו שני שולחנות פיקניק), ולמעוניינים בכך ניתן להתחיל (או לסיים) את המסלול הרגלי בנקודה זו.
-מהחניון יוצא שביל מסודר, המסומן משני צידיו באבנים, פרי עמלם של ילדי בית הספר המקומי. הולכים בשביל ופונים איתו שמאלה. משמאל לשביל, מתחת לשני עצי אלון גדולים נמצא מקאם השייח' עיסא, שבזכותו עצי האלון כאן שרדו והגיעו למימדים כאלה. חוזרים לשביל ,ממשיכים איתו בין עצי הזית, ועולים בעליה קצרה ותלולה לטרסה שמעלינו.
+מהחניון יוצא שביל מסודר, המסומן משני צידיו באבנים, פרי עמלם של ילדי בית הספר המקומי. הולכים בשביל ופונים איתו שמאלה. משמאל לשביל, מתחת לשני עצי אלון גדולים נמצא מקאם השייח' עיסא. חוזרים לשביל ,ממשיכים איתו בין עצי הזית, ועולים בעליה קצרה ותלולה לטרסה שמעלינו.
-שימו לב, בורות פתוחים מיד בסוף העלייה הקצרה!  הבורות הללו הם חלק מסדרה של 26 בורות המכונים "בורות גבעון" ע"ש האתר הראשון שבו גילו אותם. אלו יקבים חצובים מימי הבית הראשון (!!). בניגוד לשימוש שלנו במונח "יקב"- כמרכז שבו מכינים את היין, המונח המקורי מובנו המקום שבו מניחים את קנקני היין לתסיסה, בטמפרטורה קבועה של 17-18 מעלות. ואכן, על הסלע שמימין לבור בגדול יש שברי קנקנים שנמצאו בתוך הבורות. בתנ"ך, יש הפרדה בין ה"כורמים", שמטפלים בכרם, ובין ה"יוגבים" שאחראים על היקב. (מלכים ב, כה,יב) וכשרואים את היקבים גם מבינים מדוע הם נקראים כך- מלשון "נקבים" בסלע. למרות שהנוף בהרי גופנא היום הוא נוף של כרמי זיתים, הרי שבעבר הנוף האופייני היה כרמי גפנים, והשם "גופנא", יחד עם גתות רבות באזור, יעידו על כך. מהמשנה משתמע שמאזור זה הגיע יין משובח במיוחד לבית המקדש, לצורך ניסוך היין. (מנחות,ח,ו).
+שימו לב, בורות פתוחים מיד בסוף העלייה הקצרה!  הבורות הללו הם חלק מסדרה של 26 בורות המכונים '''"בורות גבעון"''' ע"ש האתר הראשון שבו גילו אותם. אלו יקבים חצובים מימי הבית הראשון (!). בניגוד לשימוש שלנו במונח "יקב"- כמרכז שבו מכינים את היין, המונח המקורי מובנו המקום שבו מניחים את קנקני היין לתסיסה, בטמפרטורה קבועה של 17-18 מעלות. ואכן, על הסלע שמימין לבור בגדול יש שברי קנקנים שנמצאו בתוך הבורות. בתנ"ך, יש הפרדה בין ה"כורמים", שמטפלים בכרם, ובין ה"יוגבים" שאחראים על היקב. (מלכים ב, כה,יב) וכשרואים את היקבים גם מבינים מדוע הם נקראים כך- מלשון "נקבים" בסלע. למרות שהנוף בהרי גופנא היום הוא נוף של כרמי זיתים, הרי שבעבר הנוף האופייני היה כרמי גפנים, והשם "גופנא", יחד עם גתות רבות באזור, יעידו על כך. מהמשנה משתמע שמאזור זה הגיע יין משובח במיוחד לבית המקדש, לצורך ניסוך היין. (מנחות,ח,ו).
 מי שיכנס בעזרת הסולם לבור היקב הגדול, יופתע לגלות שיש חציבות המחברות אותו עם בורות נוספים. חציבות אלו נעשו כמעט 700 שנים מאוחר יותר, ע"י לוחמי בר כוכבא, שהכשירו את הבורות לשמש כמקום מסתור ע"י חיבורם וסגירתם מלמעלה, ולכן אפשר להיכנס לבור הגדול ולצאת ממנו בזחילה בשלושה מקומות שונים, תענוג לילדים! בכלל, בשנים האחרונות, עם גילוין של מערות מפלט ומחילות מסתור רבות בהרי גופנא, מתברר שגבולות מרד בר כוכבא היו רחבים יותר ממה שסברו עד כה וכללו גם חלקים מהשומרון.
-ממשיכים מערבה בשביל המסומן ומגיעים למשטח סלע שיש בו בור מים גדול שהוסב לקולומבריום בתקופה מאוחרת יותר וסמוך לו יש גם שרידי בית בד.
+ממשיכים מערבה בשביל המסומן ומגיעים למשטח סלע שיש בו בור מים גדול שהוסב לקולומבריום בתקופה מאוחרת יותר וסמוך לו יש גם שרידי בית בד. מעט מערבה נמצאת תצפית משולטת "מגדל לים התיכון".
 מכאן אפשר להמשיך לשוטט קצת בראש הכיפה ולראות את קירות בתי הכפר מימי בית שני. אם ממשיכים מערבה עד לשביל הרחב, פונים צפונה ואח"כ מזרחה (בשביל שמשני צידיו אבנים), ומגיעים למערת הקבורה מימי בית שני (כוכים).
-חוזרים לחניון שבו מחכה הרכב (אם לא יורדים למעיין). כדי להמשיך למעיין- חוצים את הכביש ונכנסים לשביל מסומן אדום היורד, די בתלילות, מטרסה לטרסה עד למעיין. כיוון שהסימון לא ברור מספיק לאורך חלק מהשביל, כדאי לשים לב שהכיוון הכללי של הירידה הוא דרום. יש כמה אפשרויות למעבר בין הטרסות, חלקן תלולות שצריך להתגלש בהן, וחלקן יותר מתונות. בדרך ניתן לחפש את מעיין עין אל מילח' - מעיין קטן הנובע במערה למרגלות מצוק בהיר, ובה מים רדודים בלבד (בקיץ המעיין מתייבש). בקרבת מעיין זה נמצא דקל קטן בין הטרסות.
+חוזרים לחניון שבו מחכה הרכב (אם לא יורדים למעיין). כדי להמשיך למעיין- חוצים את הכביש ונכנסים לשביל מסומן שחור היורד, בתחילה מעט בתלילות, ואחר כך בשביל אופניים נוח בכיוון כללי דרומה. בדרך נחלוף לצד מעיין '''עין אל מילח' '''- מעיין קטן הנובע במערה למרגלות מצוק בהיר, ובה מים רדודים בלבד (בקיץ המעיין מתייבש). בקרבת מעיין זה נמצא דקל קטן בין הטרסות.
-אחרי הליכה של כעשר דקות כבר רואים את המעיין ואת מבנה הבטון הסמוך לו. אם ממשיכים ללכת עוד כמה עשרות מטרים בשביל שבטרסה שמעל למעיין, מגיעים לירידה מתונה ונוחה למעיין. כאן אפשר לטבול או לשכשך רגליים בבריכה המשופצת, שבחורף המים בה מגיעים לגובה של מטר וחצי ויותר. לצד המעיין יש סככת צל ולהשלמת האווירה הפסטורלית- עצי הדר וביניהם נדנדה הפונה לנוף.
+אחרי הליכה של כעשר דקות כבר רואים את '''מעיין טלמון''' (עין אל מסריג' - "מעיין האוכף") ואת מבנה הבטון הסמוך לו. השביל הרגלי מושך בכיוון דרום-מזרח, עד למפגש עם שביל נוסף המאפשר ירידה מתונה ונוחה למעיין. בריכת המעיין עמוקה (כ- 1.7 מ') ומאפשרת שחייה מרעננת. לצד המעיין יש סככת צל ולהשלמת האווירה הפסטורלית- עצי הדר וביניהם נדנדה הפונה לנוף.
-הרכב מחכה לנו בפיתול הכביש שממש למרגלותינו, מגיעים אליו מהמעיין בדרך עפר ברורה וקצרה.
+כאן גם ממתין הרכב שהשארנו, ולחילופין ניתן להמשיך רגלית בזהירות בצד הכביש ליישוב טלמון.
 |פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 * פברואר-מרץ: פריחת [[רקפת מצויה]], [[כלנית מצויה]], דבורנית צהובה ועוד.
-* מרץ-אפריל: פריחת לוטם שעיר ולוטם מרווני.
+* מרץ-אפריל: פריחת [[לוטם שעיר]] ולוטם מרווני, בגבעת היקבים הרבה [[נורית אסיה]] ופעמונית קיפחת.
 |שירותים למטיילים=
-תצפית בחרשה, חניון קטן ושולחנות פיקניק בגבעת היקבים.
+* תצפית בחרשה, חניון קטן ושולחנות פיקניק בגבעת היקבים ובמעיין טלמון.
-בבית הכנסת בחרשה - שירותים ומי שתייה. כשנכנסים ליישוב, ממשיכים ישר כמה עשרות מטרים ומימין יש מדרגות המובילות לבית הכנסת.
+* בבית הכנסת בחרשה - שירותים ומי שתייה. כשנכנסים ליישוב, ממשיכים ישר כמה עשרות מטרים ומימין יש מדרגות המובילות לבית הכנסת.
 |הערות ואזהרות=
-* חשוב לעדכן את מוקד הבטחון של המועצה האזורית מטה בנימין 02-9974106 או את רבש"ץ חרשה - 052-5666622.
+* חשוב לעדכן את מוקד הבטחון של המועצה האזורית מטה בנימין 02-9974106 (או טל' 1208 כאשר נמצאים בשטח), או את רבש"ץ חרשה - 052-5666622.
 * יישובי האזור דתיים, ולכן המסלול אינו מתאים לטיולים בשבתות ובחגים.
 * מומלץ להצטייד בפנס לכניסה לבורות בגבעת היקבים.
-* במעיין האוכף אין שירותי הצלה. הרחצה באחריות המטיילים.
+* במעיין טלמון אין שירותי הצלה. הרחצה באחריות המטיילים.
-|ספרות מומלצת=
+|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 * יקב תת-קרקעי מתקופת המלוכה במערב השומרון - עמוס פרומקין, מחקרי יהודה ושומרון, קובץ י"ד.
-}}
+|הצעות טיול בסביבה=
+{{3טורים|
-==אתרים ומסלולים נוספים בסביבה==
+{{ת|dlavim.jpg|שמורת דלבים}}
-{|width='75%' align='center'{
-|align='center'|<imagemap>תמונה:dlavim.jpg|180x134px
-default [[שמורת דלבים]]
-desc none</imagemap>
 [[שמורת דלבים]]
+|
-|align='center'|<imagemap>תמונה:forty_cliff.jpg|180x134px
+{{ת|nabi_anir.jpg|גבעת אגוז ונבי עניר}}
-default [[גבעת אגוז ונבי עניר]]
-desc none</imagemap>
 [[גבעת אגוז ונבי עניר]]
+|
-|align='center'|<imagemap>תמונה:einot_zarka.jpg|180x134px
+{{ת|einot_zarka1.jpg|שמורת עינות זרקא}}
-default [[שמורת עינות זרקא]]
-desc none</imagemap>
 [[שמורת עינות זרקא]]
-|}
+}}
+}}
 [[קטגוריה:מערות בישראל]]
+[[קטגוריה:מעיינות בישראל]]
+[[קטגוריה:מערות במרכז]]

קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך