קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי תל שקמונה"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(14 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{גן לאומי
+
<meta name="keywords" content="תל שקמונה, גן לאומי תל שקמונה, גן לאומי שקמונה"></meta>
 +
<meta name="description" content="גן לאומי תל שקמונה - שרידי עיר חוף עתיקה."></meta>
 +
{{פירורי לחם|[[טיולים בצפון]]|[[טיולים בחיפה]]}}
 +
{{גן לאומי חדש
 +
|נצ=32.82525, 34.95562
 +
|Display map=yes
 +
|Tags=עתיקות והיסטוריה
 
|תמונה=tel shikmona.jpg
 
|תמונה=tel shikmona.jpg
 
|מקום הצילום=תל שקמונה
 
|מקום הצילום=תל שקמונה
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
 
|אזור=חיפה
 
|אזור=חיפה
|יישובים סמוכים=חיפה
+
|מיקום=חיפה
 
|מאפיינים עיקריים=עתיקות
 
|מאפיינים עיקריים=עתיקות
 
|עונות ביקור=כל השנה
 
|עונות ביקור=כל השנה
שורה 10: שורה 16:
 
|תאריך הכרזה=26/10/2008
 
|תאריך הכרזה=26/10/2008
 
|שטח=73.3
 
|שטח=73.3
 
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
|תאריך צילום=2002
+
|תאריך הצילום=28/2/2012
|סקירה=שרידי עיר חוף עתיקה.
+
|רמת קושי=לכל המשפחה
 +
|נגישות לנכים=חלקית
 +
|מפת סימון שבילים=4 - הכרמל
 +
|1=[[רכס כוכב הים]]
 +
|2=[[נחל לוטם]]
 +
|3=[[נחל שיח]]
 +
|4=[[פארק הכט]]
 +
|5=[[בת גלים]]
 +
|6=[[גן לאומי הר הכרמל]]
 +
|7=[[שמורת חוף וים שקמונה]]
 +
|8=[[חוף דדו וחוף זמיר]]
 +
|9=[[מוזיאון הכט ומגדל אשכול]]
 +
|10=[[שמורת חורבת קרתה]]
 +
|סקירה=גן לאומי תל שקמונה - שרידי עיר חוף עתיקה.
 
|על האתר=
 
|על האתר=
 +
[[תמונה:tel_shikmona1.jpg|left|thumb|200px|פסיפס בתל שקמונה, אוקטובר 2011]]
 +
[[תמונה:tel_shikmona2.jpg|left|thumb|200px|"בית ארבעת המרחבים", אוקטובר 2011]]
 +
[[תמונה:tel_shikmona3.jpg|left|thumb|200px|פסיפס בתל שקמונה, אוקטובר 2011]]
 
תל שקמונה (בערבית תל א-סמק - "תל הדגים") הוא גבעה נמוכה לחוף הים, מול ראש הכרמל, החולשת על המעבר לאורך החוף.
 
תל שקמונה (בערבית תל א-סמק - "תל הדגים") הוא גבעה נמוכה לחוף הים, מול ראש הכרמל, החולשת על המעבר לאורך החוף.
  
 
ראשיתו של היישוב בשקמונה כבר במאה ה-16 לפני הספירה, ומאז התקופה הפרסית החלה העיר להתפשט מהתל למישור הסמוך.
 
ראשיתו של היישוב בשקמונה כבר במאה ה-16 לפני הספירה, ומאז התקופה הפרסית החלה העיר להתפשט מהתל למישור הסמוך.
  
התל נזכר במקורות החל מהמאה הראשונה לפני הספירה, כעיירה יהודית בשם שקמונה.
+
בתקופה הפרסית התיישבו באזור פניקים, ובאתר נחשפו מתחם בתי בד ורובע מתוכנן מתקופה זו.
  
בחפירות שקמונה נמצאו בתי בד ורצפות פסיפס, שהועברו למוזיאונים שונים.
+
התל נזכר במקורות החל מהמאה הראשונה לפני הספירה, כעיירה יהודית בשם שקמונה. יוסף בן מתתיהו קורא למקום בשמו היווני "סיקאמינוס".
  
במסגרת פיתוח פארק הכט, מתבצעות החל משנת 2011 חפירות מחודשות בתל שקמונה, הכוללות חשיפה של הממצאים שנחפרו בשנות ה- 60' וכוסו, וחפירת מתחמים חדשים.
+
בתקופה הביזנטית הגיע היישוב בשקמונה לשיאו, והשתרע על פני כ-100 דונם. באתר נחשפו שרידי מנזר וכנסייה, ועשרות רצפות פסיפס (שרובן מוצגות כיום ב[[המוזיאון הימי הלאומי|מוזיאון הימי הלאומי]] בחיפה).
 +
 
 +
היישוב בתל פסק עם הכיבוש הערבי במאה השביעית לספירה.
 +
 
 +
חפירות ראשונות באתר בוצעו ע"י ממשלת המנדט בשנת 1939 ובהן נחשפו שרידים נוצריים מהתקופה הביזנטית.
 +
 
 +
החפירות העיקריות בתל נערכו בשנים 1979-1963, וחפירות נוספות בוצעו בשנת 1994.
 +
 
 +
במסגרת פיתוח פארק הכט, מתבצעות החל משנת 2010 חפירות מחודשות בתל שקמונה, הכוללות חשיפה של הממצאים שנחפרו בשנות ה- 60' וכוסו, וביצוע פעולות שימור.
  
 
במסגרת זו נחשף בתל שקמונה "בית ארבעת המרחבים" מהתקופה הישראלית, ככל הנראה השמור ביותר שנתגלה בארץ.
 
במסגרת זו נחשף בתל שקמונה "בית ארבעת המרחבים" מהתקופה הישראלית, ככל הנראה השמור ביותר שנתגלה בארץ.
  
 
כמו כן נחשפה וילה מהתקופה הביזנטית ובה רצפות פסיפס (הנמצאות באתרן).
 
כמו כן נחשפה וילה מהתקופה הביזנטית ובה רצפות פסיפס (הנמצאות באתרן).
 +
 +
בשנת 2019 התברר במחקר ארכיאולוגי חדש, כי כדי חרס רבים שנחפרו בעבר בשקמונה, מכילים שרידי צבע הארגמן, שהופק מחלזונות ימיים. לפיכך, משערים כיום החוקרים כי בתקופה הישראלית, שימש היישוב בתל (שהשתרע אז על פני כחמישה דונמים) כמפעל להפקת צבע הארגמן. לפי ממצאי החוקרים בשנת 2023, נראה כי מפעל צבע הארגמן בשקמונה היה הגדול מסוגו בעולם העתיק, ופעל לסירוגין בתקופות בתי עמרי ויהוא. הפעילות התחדשה לאחר כיבוש ממלכת ישראל, והופסקה סופית סביב שנת 600 לפנה"ס, עם הכיבוש הבבלי באזור.
  
 
מול תל שקמונה נמצאות מערות שקמונה - אתר הקבורה העתיק של העיר (ממזרח לכביש החוף). המערות אינן נכללות בתחומי הגן הלאומי.
 
מול תל שקמונה נמצאות מערות שקמונה - אתר הקבורה העתיק של העיר (ממזרח לכביש החוף). המערות אינן נכללות בתחומי הגן הלאומי.
  
צומח התל מושפע מרסס הים, וכולל שיחי אלת המסטיק וכן חרצית עטורה, עדעד כחול ועוד.
+
צומח התל מושפע מרסס הים, וכולל שיחי אלת המסטיק וכן חרצית עטורה, עדעד כחול ועוד. כמו כן גדל כאן צמח נדיר מאד בישראל - מחרוזת קשתית, ממשפחת המצליבים.
  
 
הגן הלאומי כולל גם רצועת חוף צרה מדרום לתל, בצמוד וממזרח ל[[שמורת חוף וים שקמונה]], ואורכו הכולל כ- 1.5 ק"מ.
 
הגן הלאומי כולל גם רצועת חוף צרה מדרום לתל, בצמוד וממזרח ל[[שמורת חוף וים שקמונה]], ואורכו הכולל כ- 1.5 ק"מ.
שורה 40: שורה 71:
 
ניתן לנסוע משכונת [[בת גלים]] בדרך יוברט האמפרי עד לחניה הצמודה למכון לחקר ימים ואגמים.
 
ניתן לנסוע משכונת [[בת גלים]] בדרך יוברט האמפרי עד לחניה הצמודה למכון לחקר ימים ואגמים.
  
שביל סלול להולכי רגל ורוכבי אופניים ממשיך מהחנייה דרומה לעבר פארק הכט, וחולף ממזרח לתל.
+
שביל סלול להולכי רגל ורוכבי אופניים ממשיך מהחנייה דרומה לעבר [[פארק הכט]], וחולף ממזרח לתל.
  
 
הגישה ברכב לתל עצמו אסורה.
 
הגישה ברכב לתל עצמו אסורה.
  
|שירותים למטיילים=
+
|שעות מחירים ושירותים=
כיום (2011) מתבצעות חפירות ארכיאולוגיות באתר, במטרה להפוך אותו לאתר ארכיאולוגי פתוח.
+
בשנים האחרונות מתבצעות חפירות ארכיאולוגיות באתר, במטרה להפוך אותו לאתר ארכיאולוגי פתוח.
  
בשלב זה אין באתר שירותים למטיילים, ומומלץ לבקר בפארק הכט הסמוך שהוסדר לביקורים.
+
בשלב זה אין באתר שירותים למטיילים, ומומלץ לבקר ב[[פארק הכט]] הסמוך שהוסדר לביקורים.
  
|ספרות מומלצת=
+
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
* שקמונה לחוף הכרמל - יוסף אלגביש, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
 
* שקמונה לחוף הכרמל - יוסף אלגביש, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
 
+
* [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/221122 הישג ארכיאולוגי יוצא דופן] - אורנית עצר, אתר ערוץ 7, יום 13/6/2011.
|תודות=
+
* [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5467095,00.html הכדים שנשכחו חשפו מפעל לצבע הארגמן] - איתי בלומנטל, אתר YNET, יום 21/2/2019.
שיר ורד
+
* [לא הפיניקים, אלא ממלכת ישראל: התגלית על ייצור הארגמן בשקמונה] - אתר YNET, יום 20/6/2023.
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
+
{{3טורים|
<table><tr>
+
{{ת|Yam_shikmona.jpg|שמורת חוף וים שקמונה}}
<td valign="top" width="20">
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
תמונה:yam_shikmona.jpg|200px
 
default [[שמורת חוף וים שקמונה]]
 
desc none</imagemap>
 
 
[[שמורת חוף וים שקמונה]]
 
[[שמורת חוף וים שקמונה]]
</td>
+
|
<td valign="top" width="20">
+
{{ת|hecht_park.jpg|פארק הכט}}
</td>
+
[[פארק הכט]]
<td valign="top" width="20">
+
|
<imagemap>
+
{{ת|Bat_galim.jpg|בת גלים}}
תמונה:wadi_lotem.jpg|120px
 
default [[נחל לוטם]]
 
desc none</imagemap>
 
[[נחל לוטם]]
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
תמונה:bat_galim.jpg|200px
 
default [[בת גלים]]
 
desc none</imagemap>
 
 
[[בת גלים]]
 
[[בת גלים]]
</td></tr></table>
+
}}
 
 
 
}}
 
}}
  
  
 
[[קטגוריה:ים וחופים]]
 
[[קטגוריה:ים וחופים]]

גרסה אחרונה מ־07:30, 20 ביוני 2023

דף הבית   /   טיולים בצפון   /   טיולים בחיפה   /   גן לאומי תל שקמונה

גן לאומי תל שקמונה

גן לאומי תל שקמונה - שרידי עיר חוף עתיקה.

  • גן לאומי
  • מאפיינים עיקריים:עתיקות
  • אזור:חיפה
  • מפת סימון שבילים: 4 - הכרמל
  • מיקום: חיפה
  • עונות ביקור:כל השנה
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:חלקית
  • כניסה:חינם
  • מצב תכנוני:מוכרז
  • שטח:73.3 דונם
  • תאריך הכרזה:26/10/2008




Tel shikmona.jpg

תל שקמונה, (עמית מנדלסון, 28/2/2012)


עוד אתרים בסביבה

תגיות: עתיקות והיסטוריה


איך להגיע:

התל נמצא בתחום העיר חיפה, בצמוד למכון לחקר ימים ואגמים.

ניתן לנסוע משכונת בת גלים בדרך יוברט האמפרי עד לחניה הצמודה למכון לחקר ימים ואגמים.

שביל סלול להולכי רגל ורוכבי אופניים ממשיך מהחנייה דרומה לעבר פארק הכט, וחולף ממזרח לתל.

הגישה ברכב לתל עצמו אסורה.

רקע על גן לאומי תל שקמונה:

פסיפס בתל שקמונה, אוקטובר 2011
"בית ארבעת המרחבים", אוקטובר 2011
פסיפס בתל שקמונה, אוקטובר 2011

תל שקמונה (בערבית תל א-סמק - "תל הדגים") הוא גבעה נמוכה לחוף הים, מול ראש הכרמל, החולשת על המעבר לאורך החוף.

ראשיתו של היישוב בשקמונה כבר במאה ה-16 לפני הספירה, ומאז התקופה הפרסית החלה העיר להתפשט מהתל למישור הסמוך.

בתקופה הפרסית התיישבו באזור פניקים, ובאתר נחשפו מתחם בתי בד ורובע מתוכנן מתקופה זו.

התל נזכר במקורות החל מהמאה הראשונה לפני הספירה, כעיירה יהודית בשם שקמונה. יוסף בן מתתיהו קורא למקום בשמו היווני "סיקאמינוס".

בתקופה הביזנטית הגיע היישוב בשקמונה לשיאו, והשתרע על פני כ-100 דונם. באתר נחשפו שרידי מנזר וכנסייה, ועשרות רצפות פסיפס (שרובן מוצגות כיום במוזיאון הימי הלאומי בחיפה).

היישוב בתל פסק עם הכיבוש הערבי במאה השביעית לספירה.

חפירות ראשונות באתר בוצעו ע"י ממשלת המנדט בשנת 1939 ובהן נחשפו שרידים נוצריים מהתקופה הביזנטית.

החפירות העיקריות בתל נערכו בשנים 1979-1963, וחפירות נוספות בוצעו בשנת 1994.

במסגרת פיתוח פארק הכט, מתבצעות החל משנת 2010 חפירות מחודשות בתל שקמונה, הכוללות חשיפה של הממצאים שנחפרו בשנות ה- 60' וכוסו, וביצוע פעולות שימור.

במסגרת זו נחשף בתל שקמונה "בית ארבעת המרחבים" מהתקופה הישראלית, ככל הנראה השמור ביותר שנתגלה בארץ.

כמו כן נחשפה וילה מהתקופה הביזנטית ובה רצפות פסיפס (הנמצאות באתרן).

בשנת 2019 התברר במחקר ארכיאולוגי חדש, כי כדי חרס רבים שנחפרו בעבר בשקמונה, מכילים שרידי צבע הארגמן, שהופק מחלזונות ימיים. לפיכך, משערים כיום החוקרים כי בתקופה הישראלית, שימש היישוב בתל (שהשתרע אז על פני כחמישה דונמים) כמפעל להפקת צבע הארגמן. לפי ממצאי החוקרים בשנת 2023, נראה כי מפעל צבע הארגמן בשקמונה היה הגדול מסוגו בעולם העתיק, ופעל לסירוגין בתקופות בתי עמרי ויהוא. הפעילות התחדשה לאחר כיבוש ממלכת ישראל, והופסקה סופית סביב שנת 600 לפנה"ס, עם הכיבוש הבבלי באזור.

מול תל שקמונה נמצאות מערות שקמונה - אתר הקבורה העתיק של העיר (ממזרח לכביש החוף). המערות אינן נכללות בתחומי הגן הלאומי.

צומח התל מושפע מרסס הים, וכולל שיחי אלת המסטיק וכן חרצית עטורה, עדעד כחול ועוד. כמו כן גדל כאן צמח נדיר מאד בישראל - מחרוזת קשתית, ממשפחת המצליבים.

הגן הלאומי כולל גם רצועת חוף צרה מדרום לתל, בצמוד וממזרח לשמורת חוף וים שקמונה, ואורכו הכולל כ- 1.5 ק"מ.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:

בשנים האחרונות מתבצעות חפירות ארכיאולוגיות באתר, במטרה להפוך אותו לאתר ארכיאולוגי פתוח.

בשלב זה אין באתר שירותים למטיילים, ומומלץ לבקר בפארק הכט הסמוך שהוסדר לביקורים.



הצעות טיול בסביבת גן לאומי תל שקמונה:


קישורים נוספים וספרות מומלצת:



המפה נטענת...