הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי מצדה"

גרסה אחרונה מ־19:31, 4 במרץ 2018

דף הבית / טיולים בדרום / טיולים בדרום מדבר יהודה / אטרקציות בישראל / גן לאומי מצדה

גן לאומי מצדה

מצדה - המעוז האחרון של המרד הגדול ברומאים, וסמל לגבורת המתבצרים היהודים שהעדיפו מוות כבני חורין על פני עבדות.

גן לאומי
מאפיינים עיקריים:מדבר, עתיקות
אזור:דרום מדבר יהודה
מפת סימון שבילים: 11 - דרום מדבר יהודה
מיקום: דרומית לעין גדי
עונות ביקור:כל השנה
רמת קושי:לכל המשפחה
נגישות לנכים:נגיש
כניסה:בתשלום
מצב תכנוני:מוכרז
שטח:3400 דונם
תאריך הכרזה:10/2/1966, 26/11/2003

מצדה, (עמית מנדלסון, 22/2/2003)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

תגיות: עתיקות והיסטוריה מדבר מעגלי תצפיות נגיש לנכים תחבורה ציבורית אטרקציה משפחות מומלץ האתר

איך להגיע:

הרכבל במצדה, ספטמבר 2003

צוק מצדה נמצא ממערב לכביש חוף ים המלח, מרחק נסיעה של כ- 65 ק"מ מצומת אלמוג וכ- 45 ק"מ נסיעה מערד דרך שפך זוהר.

כביש קצר מסתעף מצומת מצדה למבואת הגן הלאומי, ומשם ניתן לעלות למרומי ההר ולבקר באתרי העתיקות של מצדה באמצעות הרכבל או בהליכה מאומצת של כשעה בשביל הנחש. ניתן גם להגיע למצדה מכיוון ערד בכביש מס' 3199 (אורכו כ- 21 ק"מ) ולעלות רגלית דרך "שביל הסוללה". מהצד הזה, העלייה למצדה נחשבת קלה יותר לעומת שביל הנחש, ונמשכת כ- 20 דקות. עם זאת, לא ניתן להמשיך ברכב מכביש זה לים המלח.

המרחק בנסיעה בין שתי נקודות הגישה למצדה (המזרחית והמערבית) הוא כ- 70 ק"מ והנסיעה נמשכת כשעה.

ניתן לטייל רגלית בשביל הליכה המקיף את מצדה, ללא כניסה להר עצמו - הליכה לאורך הדייק הרומי (סימון אדום 11135), עלייה ב"שביל הרץ" (סימון ירוק 11126) לכניסה המערבית למצדה, וירידה במעלה אלעזר (שביל אדום 11240 ושביל שחור 11229) חזרה לכניסה המזרחית למצדה. מסלול זה אינו כרוך בתשלום, ומיועד למיטיבי לכת בלבד. משך הטיול במסלול זה - כחצי יום (לא בימים עם עומס חום כבד או חשש לשטפונות).

רקע על גן לאומי מצדה:

מצדה היא מבצר על הר תלול בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המשקיף אל ים המלח. מצדה נמצאת בגובה כ-60 מטר מעל פני הים, בעוד ים המלח נמצא כ-420 מטר מתחת למפלס פני הים, כך שהפרש הגבהים בין מצדה לבין ים המלח הוא כ-480 מטר.

מצדה הוקמה ובוצרה בתקופת המלך הורדוס, שהקים בה ארמון. בנוסף היו לו גם מחסני נשק ומזון שאיפשרו התבצרות ממושכת במקום תוך עמידה במצור.

כפתרון לבעית אספקת המים למבצר, הוקמו בצלע ההר בורות מים לתפיסת מי נגר ומי שטפונות מהסביבה הקרובה. בורות אלו איפשרו לתושבים לעמוד במצור ממושך למרות העדר מקורות מים יציבים בקרבת ההר.

בתקופת המרד הגדול, (66-73 לספירה) לאחר שערים רבות בגליל וביהודה נפלו בזו אחר זו לידי הצבא הרומי, מצדה נותרה אחת המקומות האחרונים בארץ ישראל בה יהודים המשיכו לשאת את נס המרד היהודי כנגד השלטון הרומאי בארץ ישראל.

סביב מצדה הוקמו שמונה מחנות מצור רומיים שנשמרו בצורה מצויינת (ונכללים אף הם בתחום הגן הלאומי). בסופו של דבר, הרומאים הצליחו להקים סוללה ממערב למצדה, ולהבקיע את חומת מצדה.

למחרת כאשר פרצו לתוך מצדה (פסח בשנת 73 לספירה), התברר כי כמעט כל אלף הלוחמים היהודים ובני משפחותיהם שחיו במצדה העדיפו להתאבד ולהרוג זה את זה ואת בני משפחותיהם ובלבד שלא ליפול בשבי הרומאי. רק שתי נשים וחמישה ילדים אשר התחבאו בתעלות המים של מצדה וניצלו מההתאבדות ההמונית שרדו וסיפרו לרומאים את מה שאירע במצדה במהלך הלילה האחרון.

בזכות ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו אשר העלה על הכתב בספרו "מלחמות היהודים" את כל אשר אירע במצדה אנו מודעים להיסטוריה של מצדה ולמאבק ההירואי של יהודי מצדה שניסו להחזיק מעמד אל מול הצבא החזק שבעולם של אותה התקופה.

לאחר נפילת מצדה, כנראה ישב בה חיל משמר רומי לתקופה קצרה.

בתקופה הביזנטית היה במצדה מנזר, ולאחר מכן נעזב המקום ונשכח עד לגילויו מחדש ע"י חוקרים במהלך המאה ה- 19.

עם ההתיישבות הציונית בארץ, הפכה מצדה סמל לעצמאות היהודית בארץ ישראל, לגבורת היהודים ולנכונותם להקריב את חייהם למען חירותם, דתם ועצמאותם.

פיתוח הגן הלאומי בוצע החל משנות ה- 60'. במסגרת זו נבנה הרכבל ושופר תוואי שביל הנחש (בעבר חלקו העליון של השביל היה תלול ביותר והצריך שימוש בחבלים).

בתחום הגן הלאומי נכלל גם אפיק נחל מצדה, מאזור מעלה בן יאיר ועד למישור חוף ים המלח.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:

מצדה היא אחד מאתרי התיירות המרכזיים בישראל, עם עשרות אלפי מבקרים בשנה, הן ישראלים והן תיירים, ובאתר יש שירותים מגוונים למטיילים.

הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים.

שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים:

אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00

אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00

בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר.

הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה.

לאחר תיאום מוקדם, ניתן גם לעלות למצדה לפני שעות הפתיחה (לרוב - עלייה בשביל הסוללה לתצפית על הזריחה במצדה).

רכבל - מהצד המזרחי של מצדה כמעט עד פסגת ההר (העלייה ברכבל יקרה משמעותית מהעלייה רגלית).
מרכז מבקרים וחנויות - בצד המזרחי.
אכסניית נוער - בצד המזרחי.
חניון לילה - בצד המערבי.

מצב סטטוטורי

הגן הלאומי הוכרז בפברואר 1966, בשטח 2,330 דונם. בנובמבר 2003 הוכרזה הרחבה לגן הלאומי, בשטח 1,070 דונם נוספים.

הצעות טיול בסביבת גן לאומי מצדה:

נחל צאלים תיכון

שמורת עין גדי

חווארי מצדה

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

מעוז אחרון - מיכה לבנה.

ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

המפה נטענת...

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לבדיקה}}
+<meta name="keywords" content="מצדה, גן לאומי מצדה, טיול במצדה"></meta>
-{{גן לאומי
+<meta name="description" content="מצדה - המעוז האחרון של המרד הגדול ברומאים, וסמל לגבורת המתבצרים היהודים שהעדיפו מוות כבני חורין על פני עבדות."></meta>
+{{פירורי לחם 3|[[טיולים בדרום]]|[[טיולים בדרום מדבר יהודה]]|[[אטרקציות בישראל]]}}
+{{גן לאומי חדש
+|נצ=31.31589, 35.35393
+|Display map=yes
+|Tags=עתיקות והיסטוריה, מדבר, מעגלי, תצפיות, נגיש לנכים, תחבורה ציבורית, אטרקציה, משפחות, מומלץ האתר
 |תמונה=metzada.jpg
 |מקום הצילום=מצדה
 |כניסה=בתשלום
 |אזור=דרום מדבר יהודה
-|יישובים סמוכים=ערד
+|מיקום=דרומית לעין גדי
 |מאפיינים עיקריים=מדבר, עתיקות
 |עונות ביקור=כל השנה
@@ שורה 12: / שורה 17: @@
 |תאריך הכרזה=10/2/1966, 26/11/2003
 |שם הצלם=עמית מנדלסון
-|תאריך צילום=22/2/2003
+|תאריך הצילום=22/2/2003
-|סקירה=מצדה - ממעוזיו האחרונים של המרד הגדול ברומאים, וסמל לגבורת אלף המתבצרים היהודים אשר העדיפו להתאבד ולא ליפול בשבי הרומאים.
+|נגישות לנכים=נגיש
+|רמת קושי=לכל המשפחה
+|מפת סימון שבילים=11 - דרום מדבר יהודה
+|1=[[נחל צאלים תיכון - בריכת צפירה, עין נמר ומעלה נמר]]
+|2=[[חווארי מצדה]]
+|3=[[גבעת גורני והר קנאים]]
+|4=[[נחל זוהר]]
+|5=[[נחל אשלים]]
+|6=[[מערות עין תמר]]
+|7=[[שמורת עין גדי]]
+|8=[[אתר לאומי מחנה העובדים בסדום|מחנה העובדים בסדום]]
+|9=[[שמורת תל קריות]]
+|10=[[גן לאומי עתיקות עין גדי]]
+|סקירה=מצדה - המעוז האחרון של המרד הגדול ברומאים, וסמל לגבורת המתבצרים היהודים שהעדיפו מוות כבני חורין על פני עבדות.
 |על האתר=
 מצדה היא מבצר על הר תלול בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המשקיף אל ים המלח. מצדה נמצאת בגובה כ-60 מטר מעל פני הים, בעוד ים המלח נמצא כ-420 מטר מתחת למפלס פני הים, כך שהפרש הגבהים בין מצדה לבין ים המלח הוא כ-480 מטר.
@@ שורה 19: / שורה 37: @@
 מצדה הוקמה ובוצרה בתקופת המלך הורדוס, שהקים בה ארמון. בנוסף היו לו גם מחסני נשק ומזון שאיפשרו התבצרות ממושכת במקום תוך עמידה במצור.
-כפתרון לבעית אספקת המים למבצר, הוקמו בצלע ההר בורות מים לתפיסת מי נגר ומי שטפונות מהסביבה הקרובה.
+כפתרון לבעית אספקת המים למבצר, הוקמו בצלע ההר בורות מים לתפיסת מי נגר ומי שטפונות מהסביבה הקרובה. בורות אלו איפשרו לתושבים לעמוד במצור ממושך למרות העדר מקורות מים יציבים בקרבת ההר.
-בתקופת המרד הגדול, לאחר שערים רבות בגליל וביהודה נפלו בזו אחר זו לידי הצבא הרומי, מצדה נותרה אחת המקומות האחרונים בארץ ישראל בה יהודים המשיכו לשאת את נס המרד היהודי כנגד השלטון הרומאי בארץ ישראל.
+בתקופת המרד הגדול, (66-73 לספירה) לאחר שערים רבות בגליל וביהודה נפלו בזו אחר זו לידי הצבא הרומי, מצדה נותרה אחת המקומות האחרונים בארץ ישראל בה יהודים המשיכו לשאת את נס המרד היהודי כנגד השלטון הרומאי בארץ ישראל.
-סביב מצדה הוקמו שמונה מחנות מצור רומיים שנשמרו בצורה מצוינת (ונכללים אף הם בתחום הגן הלאומי). בסופו של דבר, הרומאים הצליחו להקים סוללה ממזרח למצדה, ולהבקיע את חומת מצדה.
+סביב מצדה הוקמו שמונה מחנות מצור רומיים שנשמרו בצורה מצויינת (ונכללים אף הם בתחום הגן הלאומי). בסופו של דבר, הרומאים הצליחו להקים סוללה ממערב למצדה, ולהבקיע את חומת מצדה.
-למחרת כאשר פרצו לתוך מצדה התברר כי כמעט כל אלף הלוחמים היהודים ובני משפחותיהם שחיו במצדה העדיפו להתאבד ולהרוג זה את זה ואת בני משפחותיהם ובלבד שלא ליפול בשבי הרומאי. רק שתי נשים וחמישה ילדים אשר התחבאו בתעלות המים של מצדה וניצלו מההתאבדות ההמונית שרדו וסיפרו לרומאים את מה שאירע במצדה במהלך הלילה האחרון.
+למחרת כאשר פרצו לתוך מצדה (פסח בשנת 73 לספירה), התברר כי כמעט כל אלף הלוחמים היהודים ובני משפחותיהם שחיו במצדה העדיפו להתאבד ולהרוג זה את זה ואת בני משפחותיהם ובלבד שלא ליפול בשבי הרומאי. רק שתי נשים וחמישה ילדים אשר התחבאו בתעלות המים של מצדה וניצלו מההתאבדות ההמונית שרדו וסיפרו לרומאים את מה שאירע במצדה במהלך הלילה האחרון.
-בזכות ההיסטוריון יוסף בן מתיתיהו אשר העלה על הכתב בספרו "מלחמות היהודים" את כל אשר אירע במצדה אנו מודעים להיסטוריה של מצדה ולמאבק ההירואי של יהודי מצדה שניסו להחזיק מעמד אל מול הצבא החזק שבעולם של אותה התקופה.
+בזכות ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו אשר העלה על הכתב בספרו "מלחמות היהודים" את כל אשר אירע במצדה אנו מודעים להיסטוריה של מצדה ולמאבק ההירואי של יהודי מצדה שניסו להחזיק מעמד אל מול הצבא החזק שבעולם של אותה התקופה.
+לאחר נפילת מצדה, כנראה ישב בה חיל משמר רומי לתקופה קצרה.
 בתקופה הביזנטית היה במצדה מנזר, ולאחר מכן נעזב המקום ונשכח עד לגילויו מחדש ע"י חוקרים במהלך המאה ה- 19.
@@ שורה 40: / שורה 60: @@
 [[תמונה:metzada_cable.jpg|left|thumb|200px|הרכבל במצדה, ספטמבר 2003]]
-כדי להגיע למצדה יש כביש שמסתעף מכביש חוף ים המלח (כביש מס' 90) עד שמגיעים לרגלי מצדה, ומשם ניתן לעלות למרומי ההר ולבקר באתרי העתיקות של מצדה באמצעות הרכבל או בהליכה מאומצת של כשעה ב'''שביל הנחש'''. ניתן גם להגיע למצדה מכיוון ערד בכביש מס' 3199 (אורכו כ- 21 ק"מ) ולעלות רגלית דרך "שביל הסוללה". מהצד הזה, העלייה למצדה נחשבת קלה יותר לעומת שביל הנחש, ונמשכת כחצי שעה.
+צוק מצדה נמצא ממערב לכביש חוף ים המלח, מרחק נסיעה של כ- 65 ק"מ מצומת אלמוג וכ- 45 ק"מ נסיעה מערד דרך שפך זוהר.
+כביש קצר מסתעף מצומת מצדה למבואת הגן הלאומי, ומשם ניתן לעלות למרומי ההר ולבקר באתרי העתיקות של מצדה באמצעות הרכבל או בהליכה מאומצת של כשעה ב'''שביל הנחש'''. ניתן גם להגיע למצדה מכיוון ערד בכביש מס' 3199 (אורכו כ- 21 ק"מ) ולעלות רגלית דרך "שביל הסוללה". מהצד הזה, העלייה למצדה נחשבת קלה יותר לעומת שביל הנחש, ונמשכת כ- 20 דקות. עם זאת, לא ניתן להמשיך ברכב מכביש זה לים המלח.
-המרחק בנסיעה בין שתי נקודות הגישה למצדה נמשך כשעה - שעה וחצי.
+המרחק בנסיעה בין שתי נקודות הגישה למצדה (המזרחית והמערבית) הוא כ- 70 ק"מ והנסיעה נמשכת כשעה.
 ניתן לטייל רגלית בשביל הליכה המקיף את מצדה, ללא כניסה להר עצמו - הליכה לאורך הדייק הרומי (סימון אדום 11135), עלייה ב"שביל הרץ" (סימון ירוק 11126) לכניסה המערבית למצדה, וירידה במעלה אלעזר (שביל אדום 11240 ושביל שחור 11229) חזרה לכניסה המזרחית למצדה. מסלול זה אינו כרוך בתשלום, ומיועד למיטיבי לכת בלבד. משך הטיול במסלול זה - כחצי יום (לא בימים עם עומס חום כבד או חשש לשטפונות).
-|שירותים למטיילים=
+|שעות מחירים ושירותים=
 מצדה היא אחד מאתרי התיירות המרכזיים בישראל, עם עשרות אלפי מבקרים בשנה, הן ישראלים והן תיירים, ובאתר יש שירותים מגוונים למטיילים.
+{{אתר_רטג_בתשלום}}
+לאחר תיאום מוקדם, ניתן גם לעלות למצדה לפני שעות הפתיחה (לרוב - עלייה בשביל הסוללה לתצפית על הזריחה במצדה).
 * רכבל - מהצד המזרחי של מצדה כמעט עד פסגת ההר (העלייה ברכבל יקרה משמעותית מהעלייה רגלית).
@@ שורה 62: / שורה 88: @@
 |הצעות טיול בסביבה=
+{{3טורים|
-<table><tr>
+{{ת|Wadi_zeelim1.jpg|נחל צאלים תיכון - בריכת צפירה, עין נמר ומעלה נמר}}
-<td valign="top" width="20">
+[[נחל צאלים תיכון - בריכת צפירה, עין נמר ומעלה נמר|נחל צאלים תיכון]]
-</td>
+|
-<td valign="top" width="20">
+{{ת|ein_gedi1.jpg|שמורת עין גדי}}
-<imagemap>
+[[שמורת עין גדי]]
-תמונה:havarey_metzada.jpg|200px
+|
-default [[חווארי מצדה]]
+{{ת|havarey_metzada.jpg|חווארי מצדה}}
-desc none</imagemap>
 [[חווארי מצדה]]
-</td>
+}}
-<td valign="top" width="20">
-</td>
-<td valign="top" width="20">
-<imagemap>
-תמונה:wadi_zeelim_fall.jpg|220px
-default [[נחל צאלים תיכון - בריכת צפירה, עין נמר ומעלה נמר]]
-desc none</imagemap>
-[[נחל צאלים תיכון - בריכת צפירה, עין נמר ומעלה נמר]]
-</td>
-<td valign="top" width="20">
-</td>
-<td valign="top" width="20">
-<imagemap>
-תמונה:ein_gedi1.jpg|200px
-default [[שמורת עין גדי]]
-desc none</imagemap>
-[[שמורת עין גדי]]
-</td></tr></table>
 }}

קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך