קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת מצוק הצינים"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(21 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לבדיקה}}
+
<meta name="keywords" content="מצוק הצינים, מצוקי הצינים, שמורת מצוק הצינים, שמורת מצוקי הצינים"></meta>
 
+
<meta name="description" content="שמורת מצוק הצינים - מצוקים לבנים, מעיינות זעירים ונופי מדבר פראי"></meta>
{{שמורת טבע
+
{{פירורי לחם 3|[[טיולים בדרום]]|[[טיולים בהר הנגב]]|[[נחל צין]]}}
 +
{{שמורת טבע חדשה
 +
|נצ=30.76794, 34.88794
 +
|Display map=yes
 +
|Tags=מדבר
 
|תמונה=wadi_akev.jpg
 
|תמונה=wadi_akev.jpg
 
|מקום הצילום=נחל עקב למרגלות עין עקב
 
|מקום הצילום=נחל עקב למרגלות עין עקב
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
|תאריך צילום=1/9/2011
+
|תאריך הצילום=1/9/2011
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
 
|אזור=הר הנגב
 
|אזור=הר הנגב
|יישובים סמוכים=מדרשת בן גוריון, מצפה רמון, ספיר, צופר
+
|מיקום=בין מדרשת בן-גוריון לספיר וצופר
 
|מאפיינים עיקריים=גיאולוגיה, מדבר הררי
 
|מאפיינים עיקריים=גיאולוגיה, מדבר הררי
 
|עונות ביקור=חורף ואביב
 
|עונות ביקור=חורף ואביב
שורה 15: שורה 19:
 
|מצב תכנוני=מוכרזת, הרחבות מוצעות
 
|מצב תכנוני=מוכרזת, הרחבות מוצעות
 
|תאריך הכרזה=9/11/1989
 
|תאריך הכרזה=9/11/1989
|סקירה=אזור הררי מרשים ועשיר בתופעות גיאולוגיות ייחודיות.
+
|מפת סימון שבילים=15 - הנגב התיכון, 17 - הר הנגב מזרח
 +
|רמת קושי=מיטיבי לכת
 +
|נגישות לנכים=לא נגיש
 +
|סקירה=שמורת מצוק הצינים - מצוקים לבנים, מעיינות זעירים ונופי מדבר פראי.
 +
|1=[[חוד עקב, עין עקב ומעלה דבשון]]
 +
|2=[[מעבדת לעין עקב]]
 +
|3=[[גבעת חרוט ועין ארדון]]
 +
|4=[[פרסת נקרות]]
 +
|5=[[דרך הבשמים במכתש רמון]]
 +
|6=[[גן לאומי עין עבדת]]
 +
|7=[[גן לאומי עבדת]]
 +
|8=[[מרכז המבקרים מצפה רמון]]
 +
|9=[[מצפה חגי]]
 +
|10=[[עין עקב]]
 
|על האתר=
 
|על האתר=
 +
שמורת מצוק הצינים היא השמורה השלישית בגודלה בישראל. אורך השמורה מצפון-מערב לדרום-מזרח הוא כ- 48 ק"מ ורוחבה המירבי, מצפון-מזרח לדרום-מערב, הוא כ- 25 ק"מ.
 +
 
השמורה כוללת מספר יחידות נוף בולטות:
 
השמורה כוללת מספר יחידות נוף בולטות:
  
בקעת צין
+
* '''בקעת צין''' - בקעה רחבה שנוצרה כתוצאה מהתחתרות [[נחל צין]], אחד הערוצים הגדולים בנגב הנשפך למלחת סדום.
רמת עבדת
+
 
מצוק הצינים
+
* '''רמת עבדת''' - אחת הרמות הגדולות בישראל המשתרעת בין בקעת צין ורכס מחמל (אזור מצפה רמון). הרמה מתנקזת ל[[נחל צין]].
מזרח מכתש רמון
+
 
"מזרח הרמון"
+
* '''מצוק הצינים''' - מצוק סחיפה מרשים (לא רציף) בגבול בין רמת עבדת ובקעת צין. המצוק נמשך מקניון [[גן לאומי עין עבדת|עין עבדת]] במערב לעבר קניון נחל חווה בדרום מזרח. מספר נחלים חורצים את הקניון, ובהם נמצאת שורת מעיינות קטנים - עין עבדת, עין מעריף ועין מור בנחל צין, [[עין עקב]] ועין עקב עליון בנחל עקב, עין זיק ועין שביב בנחל זיק, עין שרב בנחל נחש צמא, עין חווה וגב חווה (המחזיק מים כל השנה ולכן יש הסוברים שהוא מהווה מעיין ולא גב עונתי) בנחל חווה. מנחל חווה מזרחה מיטשטש המצוק הרציף, אך גם כאן יש מעיינות זעירים נוספים - עין צווינית בנחל דרס ועין אורחות בנחל אורחות.
  
חי וצומח
+
* '''מזרח מכתש רמון''' - מכתש רמון הוא המכתש הגדול בארץ (ובעולם), ונוצר בלב רכס מחמל. חלקו המערבי של המכתש נכלל בתחום [[שמורת הר הנגב]] ואילו מזרח המכתש נכלל בשמורה זו. באזור זה נמצאות שתי בקעות רחבות, בקעת ארדון בצפון ובקעת מחמל בדרום. בין שתי הבקעות מתנשא מעל המכתש הר ארדון (גובה 722 מ'), שבמקורו היה האזור הנמוך ברכס מחמל אולם בעקבות היווצרות המכתש הפך למקום הגבוה בסביבתו. המכתש עשיר בתופעות גיאולוגיות ייחודיות ובמחצבים שונים שנוצלו לכרייה במשך עשרות שנים. באזור זה נובעים שני מעיינות (עין סהרונים ועין ארדון) וכן יש כאן מספר בארות.
  
דרך הבשמים
+
* '''"מזרח הרמון"''' - אזור רמתי מבותר המשתרע משני עבריו של נחל נקרות. אזור זה והמשכו דרומה ב[[שמורת עשוש]] הוא אחד המרחבים היחידים בארץ המעניק למטיילים תחושת "ארץ בראשית" מבודדת ומרוחקת מהציוויליזציה. האזור דל במקורות מים, ויש לציין את עין אום סאלח, עין גלד וגבים עונתיים - בעיקר בנחל צבירה, בנחל חולית ובנחל מעוק. הפסגות הבולטות באזור זה כוללות את הר בדד, הר משא, הר נקרות, הר יהב, הר דרגה, הר אנמר והר מרזבה. בשוליו המזרחיים של אזור זה נמצא ערוץ קצר - נחל כרכשת, העובר בבקעה רחבה שנוצרה למעשה כתוצאה מפיצוץ געשי, ומכונה קלדרה.
 +
כמו כן, בקרבת מרכז ספיר נמצאים המעיינות (היבשים כיום) עין ערגה ועין רחל, וסביבם גדלה צמחיית מלחה. מעיינות אלו שייכים למעשה ליחידת הנוף של הערבה התיכונה.
 +
 
 +
* '''הר בוקר''' - גוש מערבי של השמורה (מערבית לכביש מס' 40). אזור זה מייצג את רכסי צפון הנגב הטרשיים והעשירים בצמחייה, ובתחום השמורה נמצאות פסגות הר בוקר, הר נצר, הר חוטב ורמת ציפורים. במרחב זה יש כיסוי נרחב של שיחי זוגן השיח, ובין הגיאופיטים פורחים כאן סתוונית הקליפות, אירוס עוזיהו ו[[צבעוני ההרים]]. באפיק נחל דרורים נמצא גב מים, בנחל זיתן נמצאים עצים עתיקים של זית אירופי ואלה אטלנטית. באזור זה נמצאת גם מחצבה נטושה - מחצבת ציפורים. באזור זה עובר קו פרשת המים הארצי, כאשר חלק מהשטח מתנקז ל[[נחל צין]] והשאר מתנקז ל[[נחל הבשור]].
 +
 
 +
* '''דרום רכס חתירה''' - מרבית רכס חתירה נמצא בתחום [[שמורת מצלעות המכתש הגדול]], אך השמורה המוכרזת כוללת קטע קטן במורד נחל דרוך. הרחבת השמורה כוללת את הערוצים התלולים בין נחל דרוך לנחל עפרן, וכן שטח בין נחל דרוך והר צרור. אזור זה עשיר בצמחייה וראויים לציון ריכוזי ה[[נרקיס מצוי|נרקיסים]] במעלה נחל חצץ.
 +
 
 +
עולם החי והצומח בשמורה מגוון, ומתרכז בעיקר לאורך אפיקי הנחלים. בחלקים הגבוהים בשמורה פזורים שיחי זוגן השיח במדרונות, ובמדרונות היורדים לבקעת צין בולטים חמד השיח ואוכם אמיתי.
 +
 
 +
באפיקי הנחלים גדלים עצי שיטה (שיטת הנגב בחלק הגבוה בשמורה, שיטה סלילנית ושיטה סוככנית בנחל נקרות ובערוצים הנוספים היורדים לערבה), אשל היאור (בעיקר ב[[נחל צין]] ובאזורים עם מי תהום גבוהים), שיזף מצוי, תמר מצוי (ריכוזים מרשימים באזור המעיינות בשולי בקעת צין), צפצפת הפרת (חורשות יפות ב[[גן לאומי עין עבדת|עין עבדת]] ובעין שביב) ופרטים בודדים של עצים נוספים (תאנים בנחל חווה ובערוצים הסמוכים לנחל נקרות, עץ החרוב הדרומי בישראל בנחל דרס). על חלק מהעצים באזור צומח הטפיל הרנוג השיטים. לצד המעיינות בולטים גם צמחי סמר ימי, קנה מצוי, בן-טיון בשרני ועוד. עין רחל ועין ערגה, בגבולה המזרחי של השמורה, מייצגים את מעיינות שולי הערבה וסביבם גדלה צמחיית מלחה.
 +
 
 +
מעיינות מצוק הצינים מהווים נישה אקולוגית ייחודית, ולצד צמחי המים השכיחים, ניתן לפגוש כאן מספר מיני צמחי מים הגדלים גם או בעיקר במישור החוף, כגון אוכם אמיתי, סם-הכלב המזרחי (נכחד מעין עבדת), עדעד הביצות וגלדן מוארך. הבוטנאים שמידע ורוזנטל משערים כי תפוצתם של מינים אלו במעיינות מצוק הצינים הינה שריד לתקופה שבטרם היווצרות הבקע הסורי-אפריקאי, כאשר היה קשר הידרולוגי בין מקווי המים ברצועת החוף ובין מצוק הצינים.
 +
 
 +
בין בעלי החיים בשמורה בולטים יעלים, שפני סלע, זאבים וצבועים, ועדיין שרדו כאן נמרים מעטים. השמורה (כולל [[גן לאומי עין עבדת|עין עבדת]] שמחוץ לה) מהווה אחד המעוזים החשובים בישראל לדורסי יום כולל נשרים ורחמים, ודורסי לילה כמו אוח עיטי ולילית המדבר. בתחום השמורה נמצאות תחנות האכלה לעופות דורסים באזור שדה בוקר ובמכתש רמון.
 +
 
 +
בשל התנאים המדבריים הקשים, אין בתחום השמורה כמעט יישובים קדומים (ראוי לציון אתר חורבת שרב הסמוך לנחל חווה - כפר מהתקופה הערבית הקדומה), והאלמנט ההיסטורי הבולט בשמורה הוא "דרך הבשמים" - דרך מסחר עתיקה שהוליכה מפטרה לעבר נמל עזה. דרך זו חוצה את השמורה מאתר העתיקות מואה (ליד היישוב צופר), דרך חורבת קצרה, מצד נקרות, מצד סהרונים ומצד מחמל לעבר [[גן לאומי עבדת|העיר הנבטית עבדת]]. לצד הדרך נשמרו אבני מיל, תחנות משמר עתיקות ובורות מים. דרך עתיקה נוספת בצפון-מזרח השמורה היא "דרב א-סולטן". דרכים אלו הוכרזו ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
 +
 
 +
בנוסף לדרכים העתיקות, נמצאים בשמורה שבילים עתיקים רבים ששימשו את הבדווים ועדרים עד למאה ה- 20'. בחלק משבילים אלו ניתן לזהות קירות תמך, וכן מלכודות טורפים ואלמנטים נוספים.
 +
 
 +
בדורנו טבע האדם את חותמו בשמורה, בפריצת "דרך הנפט" מאילת לאשקלון. דרך זו חולפת בתחום השמורה מאזור הר סהרונים לכיוון שדה בוקר, ובמסגרתה נפרצו שני מעלות במצוקים - מעלה מחמל החדש (להבדיל מהקדום) במכתש רמון, ומעלה זיק במצוק הצינים. דרכים אלו תלולות ביותר ואסורות לנסיעה, ומהוות כיום צלקות קשות בנוף השמורה. בראש מצוק הצינים מעל מעלה נחש צמא, נחפרו מנהרות במצוק מתוך מחשבה להקים מאגר נפט לשעת חירום. הסתבר שהמסלע מחלחל והמנהרות ננטשו. כיום האתר מכונה בשם "מחפורות צינים" ונכלל בשטח השמורה.
  
 
|איך להגיע=
 
|איך להגיע=
שורה 33: שורה 71:
 
[[תמונה:karkeshet.jpg|left|thumb|200px|נחל כרכשת, דצמבר 2007]]
 
[[תמונה:karkeshet.jpg|left|thumb|200px|נחל כרכשת, דצמבר 2007]]
 
[[תמונה:ein_zik.jpg|left|thumb|200px|דקלים בעין זיק, ספטמבר 2011]]
 
[[תמונה:ein_zik.jpg|left|thumb|200px|דקלים בעין זיק, ספטמבר 2011]]
[[תמונה:ein_zik.jpg|left|thumb|200px|דקלים בעין זיק, ספטמבר 2011]]
+
[[תמונה:wadi_ardon.jpg|left|thumb|200px|נחל ארדון, ספטמבר 2005]]
 +
[[תמונה:karbolet_harerim.jpg|left|thumb|200px|כרבולת חררים, מאי 2010]]
  
בשמורה עוברים שבילי טיול רבים.
 
 
הכניסות העיקריות לשמורה הן מכיוון [[גן לאומי גן הפסלים]] בצפון-מערב ומכתש רמון (בפרט חניון בארות) בדרום-מערב.
 
הכניסות העיקריות לשמורה הן מכיוון [[גן לאומי גן הפסלים]] בצפון-מערב ומכתש רמון (בפרט חניון בארות) בדרום-מערב.
  
 
הכניסה לשמורה ממכתש רמון היא היחידה העבירה לרכב רגיל, ואילו הכניסה לשמורה מכיוונים אחרים מחייבת רכב שטח או הליכה רגלית ממושכת.
 
הכניסה לשמורה ממכתש רמון היא היחידה העבירה לרכב רגיל, ואילו הכניסה לשמורה מכיוונים אחרים מחייבת רכב שטח או הליכה רגלית ממושכת.
 +
 +
בשמורה עוברים שבילי טיול רבים, בעיקר באזור הסמוך לשדה בוקר ועבדת, (נחל חווארים, עין עקב, עין שביב, נחל חווה, נחל דרוך וסביבתם) וכן במזרח מכתש רמון ([[הר ארדון]], [[פרסת נקרות]], [[גבעת חרוט ועין ארדון|גבעת חרוט]], [[דרך הבשמים במכתש רמון|דרך הבשמים]]).
 +
 +
 +
הדרך העיקרית המיועדת לרכב שטח בשמורה היא דרך נחל נקרות, סימון אדום 17260, מחניון בארות במכתש רמון עד לערבה. מדרך זו מסתעפת דרך מס' 17230 העוברת בתוואי "דרך הבשמים" הקדומה בנחל קצרה (סימון שחור).
 +
 +
דרכים חשובות נוספות בשמורה הן "דרב א-סולטן" (סימון שחור 17054/ אדום 17058) מבקעת צין למסעף עין יהב - לאורך גבולה הצפוני של השמורה, ודרך הנפט (סימון שחור 17182, 17082 וירוק 15372) החוצה את השמורה במכתש רמון ובשולי רמת עבדת, אך בחלקים ממנה יש בעיות בטיחות חמורות (מעלה מחמל המודרני ומעלה זיק).
  
 
כיום רכיבת אופניים בתחומי השמורה מותרת בדרכים המיועדות לרכב שטח בלבד, אם כי ייתכן שבעתיד חלק מהשבילים הרגליים בתחום השמורה יותרו לרכיבת אופניים.
 
כיום רכיבת אופניים בתחומי השמורה מותרת בדרכים המיועדות לרכב שטח בלבד, אם כי ייתכן שבעתיד חלק מהשבילים הרגליים בתחום השמורה יותרו לרכיבת אופניים.
  
שביל ישראל חוצה את השמורה ועובר בחלק ניכר מאתרי הטיול שבה, מעין עקב דרך ראש מעלה מחמל לכיוון מצפה רמון, ומאזור הר סהרונים לכרבולת חררים, נחל נקרות ושולי הערבה.
+
[[שביל ישראל]] חוצה את השמורה ועובר בחלק ניכר מאתרי הטיול שבה, מעין עקב דרך ראש מעלה מחמל לכיוון מצפה רמון, ומאזור הר סהרונים לכרבולת חררים, נחל נקרות ושולי הערבה (סימון שחור 17281 בהר סהרונים, כחול 17280 בפרסת נקרות, כחול 17155 בין כרבולת חררים לגב חולית וכחול 17145 מנחל נקרות למרכז ספיר).
יעודכן בקרוב!
+
 
 +
חלקים מתחומי השמורה נמצאים בשטח אש, ובכלל זה כל גוש הר בוקר ושולי רמת עבדת. הגישה לחלקים אלו בשמורה אפשרית רק לאחר תיאום מראש (בעיקר בשבתות ובחגים).
  
 
|מצב סטטוטורי=
 
|מצב סטטוטורי=
 
חלקה העיקרי של השמורה, בשטח 619,568 דונם הוכרז ב- 9/11/1989, כולל גם אזור הר בוקר.
 
חלקה העיקרי של השמורה, בשטח 619,568 דונם הוכרז ב- 9/11/1989, כולל גם אזור הר בוקר.
 
לשמורה הוצעו במהלך השנים מספר הרחבות:
 
לשמורה הוצעו במהלך השנים מספר הרחבות:
* הרחבה 1 - אזור עין רחל ועין ערגה, צפונית ליישוב ספיר. הרחבה זו מהווה הצעה בלבד.
+
* הרחבה 1 - אזור עין ערגה, צפונית ליישוב ספיר. הרחבה זו אושרה כחלק משמורת "דרכי הבשמים ודרך המלך" בשנת 2023.
 
* הרחבה 2 - משלימה את השמורה במזרח מכתש רמון עד לאזור כביש 40. הרחבה זו, בשטח 39,165 דונם, הוכרזה ב- 30/3/2009.
 
* הרחבה 2 - משלימה את השמורה במזרח מכתש רמון עד לאזור כביש 40. הרחבה זו, בשטח 39,165 דונם, הוכרזה ב- 30/3/2009.
* הרחבה 3 - רצועה המשלימה את השמורה בשולי רמת עבדת, וכן באזור נחל חווארים. הרחבה זו מהווה הצעה בלבד.
+
* הרחבה 3 - רצועה המשלימה את השמורה בשולי רמת עבדת, וכן באזור נחל חווארים. הרחבה זו אושרה כחלק משמורת "דרכי הבשמים ודרך המלך" בשנת 2023, כאשר חלקה במרחב נחל חווארים הוגדר כגן לאומי.
* הרחבה 4 - שטח המשלים את השמורה באזור עין אום סאלח, נחל אנמר ונחל מרזבה. הרחבה זו מהווה הצעה בלבד.
+
* הרחבה 4 - שטח המשלים את השמורה באזור עין אום סאלח, נחל אנמר ונחל מרזבה, וכן קטע מבקעת צין והנחלים זקוף ותלול. הרחבה זו אושרה כחלק משמורת "דרכי הבשמים ודרך המלך" בשנת 2023.
  
|שירותים למטיילים=
+
|שעות מחירים ושירותים=
 
בתחום השמורה נמצאים מספר חניוני לילה, מרביתם ללא מי שתייה ושירותים.
 
בתחום השמורה נמצאים מספר חניוני לילה, מרביתם ללא מי שתייה ושירותים.
 
חניון בארות, במזרח מכתש רמון, הוא החניון המוסדר היחיד בשמורה כולל מי שתייה, מקלחות, שירותים רטובים ואפשרות ללינה במאהל גדול.
 
חניון בארות, במזרח מכתש רמון, הוא החניון המוסדר היחיד בשמורה כולל מי שתייה, מקלחות, שירותים רטובים ואפשרות ללינה במאהל גדול.
שורה 61: שורה 107:
  
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
* קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת הצינים ומזרח רמון)
+
* קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת הצינים ומזרח רמון).
 +
* צמחים רליקטיים מחוף הים התיכון בעיינות מצוק הצינים בנגב - אבי שמידע ובועז רונטל, רת"ם 17- כתב עת לנושאי שדה בוטניים בארץ ישראל, נובמבר 1985.
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
+
{{3טורים|
<table><tr>
+
{{ת|ein_avdat2.jpg|גן לאומי עין עבדת}}
<td valign="top" width="20">
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
תמונה:ein_avdat.jpg|120px
 
default [[גן לאומי עין עבדת]]
 
desc none</imagemap>
 
 
[[גן לאומי עין עבדת]]
 
[[גן לאומי עין עבדת]]
</td>
+
|
<td valign="top" width="20">
+
{{ת|hod_akev1.jpg|חוד עקב, עין עקב ומעלה דבשון}}
</td>
+
[[חוד עקב, עין עקב ומעלה דבשון]]
<td valign="top" width="20">
+
|
<imagemap>
+
{{ת|wadi_akev4.jpg|מעבדת לעין עקב}}
תמונה:view_from_harut_hill.jpg|200px
+
[[מעבדת לעין עקב]]
default [[גבעת חרוט ועין ארדון]]
+
}}
desc none</imagemap>
 
[[גבעת חרוט ועין ארדון]]
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
תמונה:mt_nishpe.jpg|200px
 
default [[שמורת עשוש]]
 
desc none</imagemap>
 
[[שמורת עשוש]]
 
</td></tr></table>
 
 
 
 
}}
 
}}
  
 
[[קטגוריה:שביל ישראל]]
 
[[קטגוריה:שביל ישראל]]

גרסה אחרונה מ־19:31, 4 ביולי 2024

דף הבית   /   טיולים בדרום   /   טיולים בהר הנגב   /   נחל צין   /   שמורת מצוק הצינים

שמורת מצוק הצינים - מצוקים לבנים, מעיינות זעירים ונופי מדבר פראי.

Wadi akev.jpg

נחל עקב למרגלות עין עקב, (עמית מנדלסון, 1/9/2011)

  • שמורת טבע
  • מאפיינים עיקריים:גיאולוגיה, מדבר הררי
  • אזור:הר הנגב
  • מפת סימון שבילים: 15 - הנגב התיכון, 17 - הר הנגב מזרח
  • מיקום: בין מדרשת בן-גוריון לספיר וצופר
  • עונות ביקור:חורף ואביב
  • רמת קושי:מיטיבי לכת
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • כניסה:חינם
  • מצב תכנוני:מוכרזת, הרחבות מוצעות
  • שטח:658733 דונם
    מתייחס לשטח המוכרז בלבד
  • תאריך הכרזה:9/11/1989


עוד אתרים בסביבה

תגיות: מדבר


איך להגיע

עין עקב, ספטמבר 2011
נחל כרכשת, דצמבר 2007
דקלים בעין זיק, ספטמבר 2011
נחל ארדון, ספטמבר 2005
כרבולת חררים, מאי 2010

הכניסות העיקריות לשמורה הן מכיוון גן לאומי גן הפסלים בצפון-מערב ומכתש רמון (בפרט חניון בארות) בדרום-מערב.

הכניסה לשמורה ממכתש רמון היא היחידה העבירה לרכב רגיל, ואילו הכניסה לשמורה מכיוונים אחרים מחייבת רכב שטח או הליכה רגלית ממושכת.

בשמורה עוברים שבילי טיול רבים, בעיקר באזור הסמוך לשדה בוקר ועבדת, (נחל חווארים, עין עקב, עין שביב, נחל חווה, נחל דרוך וסביבתם) וכן במזרח מכתש רמון (הר ארדון, פרסת נקרות, גבעת חרוט, דרך הבשמים).


הדרך העיקרית המיועדת לרכב שטח בשמורה היא דרך נחל נקרות, סימון אדום 17260, מחניון בארות במכתש רמון עד לערבה. מדרך זו מסתעפת דרך מס' 17230 העוברת בתוואי "דרך הבשמים" הקדומה בנחל קצרה (סימון שחור).

דרכים חשובות נוספות בשמורה הן "דרב א-סולטן" (סימון שחור 17054/ אדום 17058) מבקעת צין למסעף עין יהב - לאורך גבולה הצפוני של השמורה, ודרך הנפט (סימון שחור 17182, 17082 וירוק 15372) החוצה את השמורה במכתש רמון ובשולי רמת עבדת, אך בחלקים ממנה יש בעיות בטיחות חמורות (מעלה מחמל המודרני ומעלה זיק).

כיום רכיבת אופניים בתחומי השמורה מותרת בדרכים המיועדות לרכב שטח בלבד, אם כי ייתכן שבעתיד חלק מהשבילים הרגליים בתחום השמורה יותרו לרכיבת אופניים.

שביל ישראל חוצה את השמורה ועובר בחלק ניכר מאתרי הטיול שבה, מעין עקב דרך ראש מעלה מחמל לכיוון מצפה רמון, ומאזור הר סהרונים לכרבולת חררים, נחל נקרות ושולי הערבה (סימון שחור 17281 בהר סהרונים, כחול 17280 בפרסת נקרות, כחול 17155 בין כרבולת חררים לגב חולית וכחול 17145 מנחל נקרות למרכז ספיר).

חלקים מתחומי השמורה נמצאים בשטח אש, ובכלל זה כל גוש הר בוקר ושולי רמת עבדת. הגישה לחלקים אלו בשמורה אפשרית רק לאחר תיאום מראש (בעיקר בשבתות ובחגים).

רקע על שמורת מצוק הצינים

שמורת מצוק הצינים היא השמורה השלישית בגודלה בישראל. אורך השמורה מצפון-מערב לדרום-מזרח הוא כ- 48 ק"מ ורוחבה המירבי, מצפון-מזרח לדרום-מערב, הוא כ- 25 ק"מ.

השמורה כוללת מספר יחידות נוף בולטות:

  • בקעת צין - בקעה רחבה שנוצרה כתוצאה מהתחתרות נחל צין, אחד הערוצים הגדולים בנגב הנשפך למלחת סדום.
  • רמת עבדת - אחת הרמות הגדולות בישראל המשתרעת בין בקעת צין ורכס מחמל (אזור מצפה רמון). הרמה מתנקזת לנחל צין.
  • מצוק הצינים - מצוק סחיפה מרשים (לא רציף) בגבול בין רמת עבדת ובקעת צין. המצוק נמשך מקניון עין עבדת במערב לעבר קניון נחל חווה בדרום מזרח. מספר נחלים חורצים את הקניון, ובהם נמצאת שורת מעיינות קטנים - עין עבדת, עין מעריף ועין מור בנחל צין, עין עקב ועין עקב עליון בנחל עקב, עין זיק ועין שביב בנחל זיק, עין שרב בנחל נחש צמא, עין חווה וגב חווה (המחזיק מים כל השנה ולכן יש הסוברים שהוא מהווה מעיין ולא גב עונתי) בנחל חווה. מנחל חווה מזרחה מיטשטש המצוק הרציף, אך גם כאן יש מעיינות זעירים נוספים - עין צווינית בנחל דרס ועין אורחות בנחל אורחות.
  • מזרח מכתש רמון - מכתש רמון הוא המכתש הגדול בארץ (ובעולם), ונוצר בלב רכס מחמל. חלקו המערבי של המכתש נכלל בתחום שמורת הר הנגב ואילו מזרח המכתש נכלל בשמורה זו. באזור זה נמצאות שתי בקעות רחבות, בקעת ארדון בצפון ובקעת מחמל בדרום. בין שתי הבקעות מתנשא מעל המכתש הר ארדון (גובה 722 מ'), שבמקורו היה האזור הנמוך ברכס מחמל אולם בעקבות היווצרות המכתש הפך למקום הגבוה בסביבתו. המכתש עשיר בתופעות גיאולוגיות ייחודיות ובמחצבים שונים שנוצלו לכרייה במשך עשרות שנים. באזור זה נובעים שני מעיינות (עין סהרונים ועין ארדון) וכן יש כאן מספר בארות.
  • "מזרח הרמון" - אזור רמתי מבותר המשתרע משני עבריו של נחל נקרות. אזור זה והמשכו דרומה בשמורת עשוש הוא אחד המרחבים היחידים בארץ המעניק למטיילים תחושת "ארץ בראשית" מבודדת ומרוחקת מהציוויליזציה. האזור דל במקורות מים, ויש לציין את עין אום סאלח, עין גלד וגבים עונתיים - בעיקר בנחל צבירה, בנחל חולית ובנחל מעוק. הפסגות הבולטות באזור זה כוללות את הר בדד, הר משא, הר נקרות, הר יהב, הר דרגה, הר אנמר והר מרזבה. בשוליו המזרחיים של אזור זה נמצא ערוץ קצר - נחל כרכשת, העובר בבקעה רחבה שנוצרה למעשה כתוצאה מפיצוץ געשי, ומכונה קלדרה.

כמו כן, בקרבת מרכז ספיר נמצאים המעיינות (היבשים כיום) עין ערגה ועין רחל, וסביבם גדלה צמחיית מלחה. מעיינות אלו שייכים למעשה ליחידת הנוף של הערבה התיכונה.

  • הר בוקר - גוש מערבי של השמורה (מערבית לכביש מס' 40). אזור זה מייצג את רכסי צפון הנגב הטרשיים והעשירים בצמחייה, ובתחום השמורה נמצאות פסגות הר בוקר, הר נצר, הר חוטב ורמת ציפורים. במרחב זה יש כיסוי נרחב של שיחי זוגן השיח, ובין הגיאופיטים פורחים כאן סתוונית הקליפות, אירוס עוזיהו וצבעוני ההרים. באפיק נחל דרורים נמצא גב מים, בנחל זיתן נמצאים עצים עתיקים של זית אירופי ואלה אטלנטית. באזור זה נמצאת גם מחצבה נטושה - מחצבת ציפורים. באזור זה עובר קו פרשת המים הארצי, כאשר חלק מהשטח מתנקז לנחל צין והשאר מתנקז לנחל הבשור.
  • דרום רכס חתירה - מרבית רכס חתירה נמצא בתחום שמורת מצלעות המכתש הגדול, אך השמורה המוכרזת כוללת קטע קטן במורד נחל דרוך. הרחבת השמורה כוללת את הערוצים התלולים בין נחל דרוך לנחל עפרן, וכן שטח בין נחל דרוך והר צרור. אזור זה עשיר בצמחייה וראויים לציון ריכוזי הנרקיסים במעלה נחל חצץ.

עולם החי והצומח בשמורה מגוון, ומתרכז בעיקר לאורך אפיקי הנחלים. בחלקים הגבוהים בשמורה פזורים שיחי זוגן השיח במדרונות, ובמדרונות היורדים לבקעת צין בולטים חמד השיח ואוכם אמיתי.

באפיקי הנחלים גדלים עצי שיטה (שיטת הנגב בחלק הגבוה בשמורה, שיטה סלילנית ושיטה סוככנית בנחל נקרות ובערוצים הנוספים היורדים לערבה), אשל היאור (בעיקר בנחל צין ובאזורים עם מי תהום גבוהים), שיזף מצוי, תמר מצוי (ריכוזים מרשימים באזור המעיינות בשולי בקעת צין), צפצפת הפרת (חורשות יפות בעין עבדת ובעין שביב) ופרטים בודדים של עצים נוספים (תאנים בנחל חווה ובערוצים הסמוכים לנחל נקרות, עץ החרוב הדרומי בישראל בנחל דרס). על חלק מהעצים באזור צומח הטפיל הרנוג השיטים. לצד המעיינות בולטים גם צמחי סמר ימי, קנה מצוי, בן-טיון בשרני ועוד. עין רחל ועין ערגה, בגבולה המזרחי של השמורה, מייצגים את מעיינות שולי הערבה וסביבם גדלה צמחיית מלחה.

מעיינות מצוק הצינים מהווים נישה אקולוגית ייחודית, ולצד צמחי המים השכיחים, ניתן לפגוש כאן מספר מיני צמחי מים הגדלים גם או בעיקר במישור החוף, כגון אוכם אמיתי, סם-הכלב המזרחי (נכחד מעין עבדת), עדעד הביצות וגלדן מוארך. הבוטנאים שמידע ורוזנטל משערים כי תפוצתם של מינים אלו במעיינות מצוק הצינים הינה שריד לתקופה שבטרם היווצרות הבקע הסורי-אפריקאי, כאשר היה קשר הידרולוגי בין מקווי המים ברצועת החוף ובין מצוק הצינים.

בין בעלי החיים בשמורה בולטים יעלים, שפני סלע, זאבים וצבועים, ועדיין שרדו כאן נמרים מעטים. השמורה (כולל עין עבדת שמחוץ לה) מהווה אחד המעוזים החשובים בישראל לדורסי יום כולל נשרים ורחמים, ודורסי לילה כמו אוח עיטי ולילית המדבר. בתחום השמורה נמצאות תחנות האכלה לעופות דורסים באזור שדה בוקר ובמכתש רמון.

בשל התנאים המדבריים הקשים, אין בתחום השמורה כמעט יישובים קדומים (ראוי לציון אתר חורבת שרב הסמוך לנחל חווה - כפר מהתקופה הערבית הקדומה), והאלמנט ההיסטורי הבולט בשמורה הוא "דרך הבשמים" - דרך מסחר עתיקה שהוליכה מפטרה לעבר נמל עזה. דרך זו חוצה את השמורה מאתר העתיקות מואה (ליד היישוב צופר), דרך חורבת קצרה, מצד נקרות, מצד סהרונים ומצד מחמל לעבר העיר הנבטית עבדת. לצד הדרך נשמרו אבני מיל, תחנות משמר עתיקות ובורות מים. דרך עתיקה נוספת בצפון-מזרח השמורה היא "דרב א-סולטן". דרכים אלו הוכרזו ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

בנוסף לדרכים העתיקות, נמצאים בשמורה שבילים עתיקים רבים ששימשו את הבדווים ועדרים עד למאה ה- 20'. בחלק משבילים אלו ניתן לזהות קירות תמך, וכן מלכודות טורפים ואלמנטים נוספים.

בדורנו טבע האדם את חותמו בשמורה, בפריצת "דרך הנפט" מאילת לאשקלון. דרך זו חולפת בתחום השמורה מאזור הר סהרונים לכיוון שדה בוקר, ובמסגרתה נפרצו שני מעלות במצוקים - מעלה מחמל החדש (להבדיל מהקדום) במכתש רמון, ומעלה זיק במצוק הצינים. דרכים אלו תלולות ביותר ואסורות לנסיעה, ומהוות כיום צלקות קשות בנוף השמורה. בראש מצוק הצינים מעל מעלה נחש צמא, נחפרו מנהרות במצוק מתוך מחשבה להקים מאגר נפט לשעת חירום. הסתבר שהמסלע מחלחל והמנהרות ננטשו. כיום האתר מכונה בשם "מחפורות צינים" ונכלל בשטח השמורה.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים

בתחום השמורה נמצאים מספר חניוני לילה, מרביתם ללא מי שתייה ושירותים. חניון בארות, במזרח מכתש רמון, הוא החניון המוסדר היחיד בשמורה כולל מי שתייה, מקלחות, שירותים רטובים ואפשרות ללינה במאהל גדול. הלינה בחניון זה היא בתשלום.

בכניסה לגן לאומי גן הפסלים נמצאת מבואה ובה מידע על אתרי השמורה.

מצב סטטוטורי

חלקה העיקרי של השמורה, בשטח 619,568 דונם הוכרז ב- 9/11/1989, כולל גם אזור הר בוקר. לשמורה הוצעו במהלך השנים מספר הרחבות:

  • הרחבה 1 - אזור עין ערגה, צפונית ליישוב ספיר. הרחבה זו אושרה כחלק משמורת "דרכי הבשמים ודרך המלך" בשנת 2023.
  • הרחבה 2 - משלימה את השמורה במזרח מכתש רמון עד לאזור כביש 40. הרחבה זו, בשטח 39,165 דונם, הוכרזה ב- 30/3/2009.
  • הרחבה 3 - רצועה המשלימה את השמורה בשולי רמת עבדת, וכן באזור נחל חווארים. הרחבה זו אושרה כחלק משמורת "דרכי הבשמים ודרך המלך" בשנת 2023, כאשר חלקה במרחב נחל חווארים הוגדר כגן לאומי.
  • הרחבה 4 - שטח המשלים את השמורה באזור עין אום סאלח, נחל אנמר ונחל מרזבה, וכן קטע מבקעת צין והנחלים זקוף ותלול. הרחבה זו אושרה כחלק משמורת "דרכי הבשמים ודרך המלך" בשנת 2023.

הצעות טיול בסביבת שמורת מצוק הצינים

קישורים נוספים וספרות מומלצת

  • קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת הצינים ומזרח רמון).
  • צמחים רליקטיים מחוף הים התיכון בעיינות מצוק הצינים בנגב - אבי שמידע ובועז רונטל, רת"ם 17- כתב עת לנושאי שדה בוטניים בארץ ישראל, נובמבר 1985.


המפה נטענת...