הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת מצוק הצינים"

גרסה אחרונה מ־19:31, 4 ביולי 2024

דף הבית / טיולים בדרום / טיולים בהר הנגב / נחל צין / שמורת מצוק הצינים

שמורת מצוק הצינים - מצוקים לבנים, מעיינות זעירים ונופי מדבר פראי.

נחל עקב למרגלות עין עקב, (עמית מנדלסון, 1/9/2011)

שמורת טבע
מאפיינים עיקריים:גיאולוגיה, מדבר הררי
אזור:הר הנגב
מפת סימון שבילים: 15 - הנגב התיכון, 17 - הר הנגב מזרח
מיקום: בין מדרשת בן-גוריון לספיר וצופר
עונות ביקור:חורף ואביב
רמת קושי:מיטיבי לכת
נגישות לנכים:לא נגיש
כניסה:חינם
מצב תכנוני:מוכרזת, הרחבות מוצעות
שטח:658733 דונם
מתייחס לשטח המוכרז בלבד
תאריך הכרזה:9/11/1989

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול

אתרי ביקור

תגיות: מדבר

איך להגיע

עין עקב, ספטמבר 2011

נחל כרכשת, דצמבר 2007

דקלים בעין זיק, ספטמבר 2011

נחל ארדון, ספטמבר 2005

כרבולת חררים, מאי 2010

הכניסות העיקריות לשמורה הן מכיוון גן לאומי גן הפסלים בצפון-מערב ומכתש רמון (בפרט חניון בארות) בדרום-מערב.

הכניסה לשמורה ממכתש רמון היא היחידה העבירה לרכב רגיל, ואילו הכניסה לשמורה מכיוונים אחרים מחייבת רכב שטח או הליכה רגלית ממושכת.

בשמורה עוברים שבילי טיול רבים, בעיקר באזור הסמוך לשדה בוקר ועבדת, (נחל חווארים, עין עקב, עין שביב, נחל חווה, נחל דרוך וסביבתם) וכן במזרח מכתש רמון (הר ארדון, פרסת נקרות, גבעת חרוט, דרך הבשמים).

הדרך העיקרית המיועדת לרכב שטח בשמורה היא דרך נחל נקרות, סימון אדום 17260, מחניון בארות במכתש רמון עד לערבה. מדרך זו מסתעפת דרך מס' 17230 העוברת בתוואי "דרך הבשמים" הקדומה בנחל קצרה (סימון שחור).

דרכים חשובות נוספות בשמורה הן "דרב א-סולטן" (סימון שחור 17054/ אדום 17058) מבקעת צין למסעף עין יהב - לאורך גבולה הצפוני של השמורה, ודרך הנפט (סימון שחור 17182, 17082 וירוק 15372) החוצה את השמורה במכתש רמון ובשולי רמת עבדת, אך בחלקים ממנה יש בעיות בטיחות חמורות (מעלה מחמל המודרני ומעלה זיק).

כיום רכיבת אופניים בתחומי השמורה מותרת בדרכים המיועדות לרכב שטח בלבד, אם כי ייתכן שבעתיד חלק מהשבילים הרגליים בתחום השמורה יותרו לרכיבת אופניים.

שביל ישראל חוצה את השמורה ועובר בחלק ניכר מאתרי הטיול שבה, מעין עקב דרך ראש מעלה מחמל לכיוון מצפה רמון, ומאזור הר סהרונים לכרבולת חררים, נחל נקרות ושולי הערבה (סימון שחור 17281 בהר סהרונים, כחול 17280 בפרסת נקרות, כחול 17155 בין כרבולת חררים לגב חולית וכחול 17145 מנחל נקרות למרכז ספיר).

חלקים מתחומי השמורה נמצאים בשטח אש, ובכלל זה כל גוש הר בוקר ושולי רמת עבדת. הגישה לחלקים אלו בשמורה אפשרית רק לאחר תיאום מראש (בעיקר בשבתות ובחגים).

רקע על שמורת מצוק הצינים

שמורת מצוק הצינים היא השמורה השלישית בגודלה בישראל. אורך השמורה מצפון-מערב לדרום-מזרח הוא כ- 48 ק"מ ורוחבה המירבי, מצפון-מזרח לדרום-מערב, הוא כ- 25 ק"מ.

השמורה כוללת מספר יחידות נוף בולטות:

בקעת צין - בקעה רחבה שנוצרה כתוצאה מהתחתרות נחל צין, אחד הערוצים הגדולים בנגב הנשפך למלחת סדום.

רמת עבדת - אחת הרמות הגדולות בישראל המשתרעת בין בקעת צין ורכס מחמל (אזור מצפה רמון). הרמה מתנקזת לנחל צין.

מצוק הצינים - מצוק סחיפה מרשים (לא רציף) בגבול בין רמת עבדת ובקעת צין. המצוק נמשך מקניון עין עבדת במערב לעבר קניון נחל חווה בדרום מזרח. מספר נחלים חורצים את הקניון, ובהם נמצאת שורת מעיינות קטנים - עין עבדת, עין מעריף ועין מור בנחל צין, עין עקב ועין עקב עליון בנחל עקב, עין זיק ועין שביב בנחל זיק, עין שרב בנחל נחש צמא, עין חווה וגב חווה (המחזיק מים כל השנה ולכן יש הסוברים שהוא מהווה מעיין ולא גב עונתי) בנחל חווה. מנחל חווה מזרחה מיטשטש המצוק הרציף, אך גם כאן יש מעיינות זעירים נוספים - עין צווינית בנחל דרס ועין אורחות בנחל אורחות.

מזרח מכתש רמון - מכתש רמון הוא המכתש הגדול בארץ (ובעולם), ונוצר בלב רכס מחמל. חלקו המערבי של המכתש נכלל בתחום שמורת הר הנגב ואילו מזרח המכתש נכלל בשמורה זו. באזור זה נמצאות שתי בקעות רחבות, בקעת ארדון בצפון ובקעת מחמל בדרום. בין שתי הבקעות מתנשא מעל המכתש הר ארדון (גובה 722 מ'), שבמקורו היה האזור הנמוך ברכס מחמל אולם בעקבות היווצרות המכתש הפך למקום הגבוה בסביבתו. המכתש עשיר בתופעות גיאולוגיות ייחודיות ובמחצבים שונים שנוצלו לכרייה במשך עשרות שנים. באזור זה נובעים שני מעיינות (עין סהרונים ועין ארדון) וכן יש כאן מספר בארות.

"מזרח הרמון" - אזור רמתי מבותר המשתרע משני עבריו של נחל נקרות. אזור זה והמשכו דרומה בשמורת עשוש הוא אחד המרחבים היחידים בארץ המעניק למטיילים תחושת "ארץ בראשית" מבודדת ומרוחקת מהציוויליזציה. האזור דל במקורות מים, ויש לציין את עין אום סאלח, עין גלד וגבים עונתיים - בעיקר בנחל צבירה, בנחל חולית ובנחל מעוק. הפסגות הבולטות באזור זה כוללות את הר בדד, הר משא, הר נקרות, הר יהב, הר דרגה, הר אנמר והר מרזבה. בשוליו המזרחיים של אזור זה נמצא ערוץ קצר - נחל כרכשת, העובר בבקעה רחבה שנוצרה למעשה כתוצאה מפיצוץ געשי, ומכונה קלדרה.

כמו כן, בקרבת מרכז ספיר נמצאים המעיינות (היבשים כיום) עין ערגה ועין רחל, וסביבם גדלה צמחיית מלחה. מעיינות אלו שייכים למעשה ליחידת הנוף של הערבה התיכונה.

הר בוקר - גוש מערבי של השמורה (מערבית לכביש מס' 40). אזור זה מייצג את רכסי צפון הנגב הטרשיים והעשירים בצמחייה, ובתחום השמורה נמצאות פסגות הר בוקר, הר נצר, הר חוטב ורמת ציפורים. במרחב זה יש כיסוי נרחב של שיחי זוגן השיח, ובין הגיאופיטים פורחים כאן סתוונית הקליפות, אירוס עוזיהו וצבעוני ההרים. באפיק נחל דרורים נמצא גב מים, בנחל זיתן נמצאים עצים עתיקים של זית אירופי ואלה אטלנטית. באזור זה נמצאת גם מחצבה נטושה - מחצבת ציפורים. באזור זה עובר קו פרשת המים הארצי, כאשר חלק מהשטח מתנקז לנחל צין והשאר מתנקז לנחל הבשור.

דרום רכס חתירה - מרבית רכס חתירה נמצא בתחום שמורת מצלעות המכתש הגדול, אך השמורה המוכרזת כוללת קטע קטן במורד נחל דרוך. הרחבת השמורה כוללת את הערוצים התלולים בין נחל דרוך לנחל עפרן, וכן שטח בין נחל דרוך והר צרור. אזור זה עשיר בצמחייה וראויים לציון ריכוזי הנרקיסים במעלה נחל חצץ.

עולם החי והצומח בשמורה מגוון, ומתרכז בעיקר לאורך אפיקי הנחלים. בחלקים הגבוהים בשמורה פזורים שיחי זוגן השיח במדרונות, ובמדרונות היורדים לבקעת צין בולטים חמד השיח ואוכם אמיתי.

באפיקי הנחלים גדלים עצי שיטה (שיטת הנגב בחלק הגבוה בשמורה, שיטה סלילנית ושיטה סוככנית בנחל נקרות ובערוצים הנוספים היורדים לערבה), אשל היאור (בעיקר בנחל צין ובאזורים עם מי תהום גבוהים), שיזף מצוי, תמר מצוי (ריכוזים מרשימים באזור המעיינות בשולי בקעת צין), צפצפת הפרת (חורשות יפות בעין עבדת ובעין שביב) ופרטים בודדים של עצים נוספים (תאנים בנחל חווה ובערוצים הסמוכים לנחל נקרות, עץ החרוב הדרומי בישראל בנחל דרס). על חלק מהעצים באזור צומח הטפיל הרנוג השיטים. לצד המעיינות בולטים גם צמחי סמר ימי, קנה מצוי, בן-טיון בשרני ועוד. עין רחל ועין ערגה, בגבולה המזרחי של השמורה, מייצגים את מעיינות שולי הערבה וסביבם גדלה צמחיית מלחה.

מעיינות מצוק הצינים מהווים נישה אקולוגית ייחודית, ולצד צמחי המים השכיחים, ניתן לפגוש כאן מספר מיני צמחי מים הגדלים גם או בעיקר במישור החוף, כגון אוכם אמיתי, סם-הכלב המזרחי (נכחד מעין עבדת), עדעד הביצות וגלדן מוארך. הבוטנאים שמידע ורוזנטל משערים כי תפוצתם של מינים אלו במעיינות מצוק הצינים הינה שריד לתקופה שבטרם היווצרות הבקע הסורי-אפריקאי, כאשר היה קשר הידרולוגי בין מקווי המים ברצועת החוף ובין מצוק הצינים.

בין בעלי החיים בשמורה בולטים יעלים, שפני סלע, זאבים וצבועים, ועדיין שרדו כאן נמרים מעטים. השמורה (כולל עין עבדת שמחוץ לה) מהווה אחד המעוזים החשובים בישראל לדורסי יום כולל נשרים ורחמים, ודורסי לילה כמו אוח עיטי ולילית המדבר. בתחום השמורה נמצאות תחנות האכלה לעופות דורסים באזור שדה בוקר ובמכתש רמון.

בשל התנאים המדבריים הקשים, אין בתחום השמורה כמעט יישובים קדומים (ראוי לציון אתר חורבת שרב הסמוך לנחל חווה - כפר מהתקופה הערבית הקדומה), והאלמנט ההיסטורי הבולט בשמורה הוא "דרך הבשמים" - דרך מסחר עתיקה שהוליכה מפטרה לעבר נמל עזה. דרך זו חוצה את השמורה מאתר העתיקות מואה (ליד היישוב צופר), דרך חורבת קצרה, מצד נקרות, מצד סהרונים ומצד מחמל לעבר העיר הנבטית עבדת. לצד הדרך נשמרו אבני מיל, תחנות משמר עתיקות ובורות מים. דרך עתיקה נוספת בצפון-מזרח השמורה היא "דרב א-סולטן". דרכים אלו הוכרזו ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

בנוסף לדרכים העתיקות, נמצאים בשמורה שבילים עתיקים רבים ששימשו את הבדווים ועדרים עד למאה ה- 20'. בחלק משבילים אלו ניתן לזהות קירות תמך, וכן מלכודות טורפים ואלמנטים נוספים.

בדורנו טבע האדם את חותמו בשמורה, בפריצת "דרך הנפט" מאילת לאשקלון. דרך זו חולפת בתחום השמורה מאזור הר סהרונים לכיוון שדה בוקר, ובמסגרתה נפרצו שני מעלות במצוקים - מעלה מחמל החדש (להבדיל מהקדום) במכתש רמון, ומעלה זיק במצוק הצינים. דרכים אלו תלולות ביותר ואסורות לנסיעה, ומהוות כיום צלקות קשות בנוף השמורה. בראש מצוק הצינים מעל מעלה נחש צמא, נחפרו מנהרות במצוק מתוך מחשבה להקים מאגר נפט לשעת חירום. הסתבר שהמסלע מחלחל והמנהרות ננטשו. כיום האתר מכונה בשם "מחפורות צינים" ונכלל בשטח השמורה.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים

בתחום השמורה נמצאים מספר חניוני לילה, מרביתם ללא מי שתייה ושירותים. חניון בארות, במזרח מכתש רמון, הוא החניון המוסדר היחיד בשמורה כולל מי שתייה, מקלחות, שירותים רטובים ואפשרות ללינה במאהל גדול. הלינה בחניון זה היא בתשלום.

בכניסה לגן לאומי גן הפסלים נמצאת מבואה ובה מידע על אתרי השמורה.

מצב סטטוטורי

חלקה העיקרי של השמורה, בשטח 619,568 דונם הוכרז ב- 9/11/1989, כולל גם אזור הר בוקר. לשמורה הוצעו במהלך השנים מספר הרחבות:

הרחבה 1 - אזור עין ערגה, צפונית ליישוב ספיר. הרחבה זו אושרה כחלק משמורת "דרכי הבשמים ודרך המלך" בשנת 2023.
הרחבה 2 - משלימה את השמורה במזרח מכתש רמון עד לאזור כביש 40. הרחבה זו, בשטח 39,165 דונם, הוכרזה ב- 30/3/2009.
הרחבה 3 - רצועה המשלימה את השמורה בשולי רמת עבדת, וכן באזור נחל חווארים. הרחבה זו אושרה כחלק משמורת "דרכי הבשמים ודרך המלך" בשנת 2023, כאשר חלקה במרחב נחל חווארים הוגדר כגן לאומי.
הרחבה 4 - שטח המשלים את השמורה באזור עין אום סאלח, נחל אנמר ונחל מרזבה, וכן קטע מבקעת צין והנחלים זקוף ותלול. הרחבה זו אושרה כחלק משמורת "דרכי הבשמים ודרך המלך" בשנת 2023.

הצעות טיול בסביבת שמורת מצוק הצינים

גן לאומי עין עבדת

חוד עקב, עין עקב ומעלה דבשון

מעבדת לעין עקב

קישורים נוספים וספרות מומלצת

קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת הצינים ומזרח רמון).
צמחים רליקטיים מחוף הים התיכון בעיינות מצוק הצינים בנגב - אבי שמידע ובועז רונטל, רת"ם 17- כתב עת לנושאי שדה בוטניים בארץ ישראל, נובמבר 1985.

ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

המפה נטענת...

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לבדיקה}}
+<meta name="keywords" content="מצוק הצינים, מצוקי הצינים, שמורת מצוק הצינים, שמורת מצוקי הצינים"></meta>
+<meta name="description" content="שמורת מצוק הצינים - מצוקים לבנים, מעיינות זעירים ונופי מדבר פראי"></meta>
-{{שמורת טבע
+{{פירורי לחם 3|[[טיולים בדרום]]|[[טיולים בהר הנגב]]|[[נחל צין]]}}
-|תמונה=view_from_har_yoash.jpg
+{{שמורת טבע חדשה
-|מקום הצילום=מבט מהר יואש למפרץ אילת
+|נצ=30.76794, 34.88794
+|Display map=yes
+|Tags=מדבר
+|תמונה=wadi_akev.jpg
+|מקום הצילום=נחל עקב למרגלות עין עקב
 |שם הצלם=עמית מנדלסון
-|תאריך צילום=29/12/2006
+|תאריך הצילום=1/9/2011
 |כניסה=חינם
 |אזור=הר הנגב
-|יישובים סמוכים=מדרשת בן גוריון, מצפה רמון, ספיר, צופר
+|מיקום=בין מדרשת בן-גוריון לספיר וצופר
 |מאפיינים עיקריים=גיאולוגיה, מדבר הררי
 |עונות ביקור=חורף ואביב
-|שטח=389000
+|שטח=658733
 |הערת שטח=מתייחס לשטח המוכרז בלבד
 |מצב תכנוני=מוכרזת, הרחבות מוצעות
-|תאריך הכרזה=10/8/1986
+|תאריך הכרזה=9/11/1989
-|סקירה=אזור הררי מרשים ועשיר בתופעות גיאולוגיות ייחודיות.
+|מפת סימון שבילים=15 - הנגב התיכון, 17 - הר הנגב מזרח
+|רמת קושי=מיטיבי לכת
+|נגישות לנכים=לא נגיש
+|סקירה=שמורת מצוק הצינים - מצוקים לבנים, מעיינות זעירים ונופי מדבר פראי.
+|1=[[חוד עקב, עין עקב ומעלה דבשון]]
+|2=[[מעבדת לעין עקב]]
+|3=[[גבעת חרוט ועין ארדון]]
+|4=[[פרסת נקרות]]
+|5=[[דרך הבשמים במכתש רמון]]
+|6=[[גן לאומי עין עבדת]]
+|7=[[גן לאומי עבדת]]
+|8=[[מרכז המבקרים מצפה רמון]]
+|9=[[מצפה חגי]]
+|10=[[עין עקב]]
 |על האתר=
-שמורת הרי אילת מייצגת את נופי המדבר הקיצוניים ביותר בישראל. אקלים האזור חם ויבש במיוחד והטמפרטורות בחודשי הקיץ לרוב חוצות את קו ה- 40 מעלות בצל.
+שמורת מצוק הצינים היא השמורה השלישית בגודלה בישראל. אורך השמורה מצפון-מערב לדרום-מזרח הוא כ- 48 ק"מ ורוחבה המירבי, מצפון-מזרח לדרום-מערב, הוא כ- 25 ק"מ.
+השמורה כוללת מספר יחידות נוף בולטות:
+* '''בקעת צין''' - בקעה רחבה שנוצרה כתוצאה מהתחתרות [[נחל צין]], אחד הערוצים הגדולים בנגב הנשפך למלחת סדום.
+* '''רמת עבדת''' - אחת הרמות הגדולות בישראל המשתרעת בין בקעת צין ורכס מחמל (אזור מצפה רמון). הרמה מתנקזת ל[[נחל צין]].
-השמורה עשירה בתופעות גיאולוגיות ייחודיות. הרי אילת הם האזור היחיד בארץ בו נחשפים בהיקף נרחב סלעי גרניט (שחם) וכתוצאה מכך מאופיין האזור בטופוגרפיה תלולה במיוחד. סלעי הגרניט כהים וקולטים את החום בסביבתם, מה שמגביר את הקשיים עימם מתמודדים בעלי החיים והצמחים במרחב. בחלקה הצפוני של השמורה נמצאים בעיקר סלעי גיר, ובהם ריכוזים גדולים של מאובנים. ברחבי השמורה ניתן לפגוש שברים גיאולוגיים מרשימים, ובפרט השבר העובר מאזור נחל שלמה עליון, דרך מעלה נחל רודד והר שחורת, ומפריד בין סלעי גרניט ממזרח לסלעי גיר ממערב.
+* '''מצוק הצינים''' - מצוק סחיפה מרשים (לא רציף) בגבול בין רמת עבדת ובקעת צין. המצוק נמשך מקניון [[גן לאומי עין עבדת|עין עבדת]] במערב לעבר קניון נחל חווה בדרום מזרח. מספר נחלים חורצים את הקניון, ובהם נמצאת שורת מעיינות קטנים - עין עבדת, עין מעריף ועין מור בנחל צין, [[עין עקב]] ועין עקב עליון בנחל עקב, עין זיק ועין שביב בנחל זיק, עין שרב בנחל נחש צמא, עין חווה וגב חווה (המחזיק מים כל השנה ולכן יש הסוברים שהוא מהווה מעיין ולא גב עונתי) בנחל חווה. מנחל חווה מזרחה מיטשטש המצוק הרציף, אך גם כאן יש מעיינות זעירים נוספים - עין צווינית בנחל דרס ועין אורחות בנחל אורחות.
-באזורים שונים בשמורה נחשפים סלעי אבן חול, שבלייתם יצרה תצורות מגוונות כדוגמת [[גיא אבוד]], הקניון האדום, עמודי עמרם ועוד.
+* '''מזרח מכתש רמון''' - מכתש רמון הוא המכתש הגדול בארץ (ובעולם), ונוצר בלב רכס מחמל. חלקו המערבי של המכתש נכלל בתחום [[שמורת הר הנגב]] ואילו מזרח המכתש נכלל בשמורה זו. באזור זה נמצאות שתי בקעות רחבות, בקעת ארדון בצפון ובקעת מחמל בדרום. בין שתי הבקעות מתנשא מעל המכתש הר ארדון (גובה 722 מ'), שבמקורו היה האזור הנמוך ברכס מחמל אולם בעקבות היווצרות המכתש הפך למקום הגבוה בסביבתו. המכתש עשיר בתופעות גיאולוגיות ייחודיות ובמחצבים שונים שנוצלו לכרייה במשך עשרות שנים. באזור זה נובעים שני מעיינות (עין סהרונים ועין ארדון) וכן יש כאן מספר בארות.
-מקורות המים בשמורה דלים ביותר. המעיין היחיד בהרי אילת הוא עין נטפים, שמימיו מליחים ואינם ראויים לשתייה, ובאתרים בודדים יש מי תהום גבוהים אליהם ניתן להגיע לאחר חפירה (ת'מילה) - ת'מילת שחורת בנחל שחורת ות'מילת עתק בנחל עתק. לאחר שטפונות (שנעשו נדירים מאד בהרי אילת ב- 20 השנים האחרונות) נאגרים מים בגבים, בפרט בגבי עתק. במלחמת עברונה נמצאת באר עברונה, היבשה כיום, ובאזור היישוב שחרות נמצאות באר מתק ובאר מילחן. בין שחרות ויטבתה נמצא מעיין זעיר - עין צאלה, היבש בעשרות השנים האחרונות.
+* '''"מזרח הרמון"''' - אזור רמתי מבותר המשתרע משני עבריו של נחל נקרות. אזור זה והמשכו דרומה ב[[שמורת עשוש]] הוא אחד המרחבים היחידים בארץ המעניק למטיילים תחושת "ארץ בראשית" מבודדת ומרוחקת מהציוויליזציה. האזור דל במקורות מים, ויש לציין את עין אום סאלח, עין גלד וגבים עונתיים - בעיקר בנחל צבירה, בנחל חולית ובנחל מעוק. הפסגות הבולטות באזור זה כוללות את הר בדד, הר משא, הר נקרות, הר יהב, הר דרגה, הר אנמר והר מרזבה. בשוליו המזרחיים של אזור זה נמצא ערוץ קצר - נחל כרכשת, העובר בבקעה רחבה שנוצרה למעשה כתוצאה מפיצוץ געשי, ומכונה קלדרה.
+כמו כן, בקרבת מרכז ספיר נמצאים המעיינות (היבשים כיום) עין ערגה ועין רחל, וסביבם גדלה צמחיית מלחה. מעיינות אלו שייכים למעשה ליחידת הנוף של הערבה התיכונה.
-כתוצאה מכך, החי והצומח בשומרה מאפיינים מדבר קיצוני. בעל החיים הגדול הבולט בשמורה הוא היעל, אך ניתן לפגוש בהרי אילת גם שפני סלע, זאבים, שועלים ועוד. בקרב הזוחלים ראוי לציון מיוחד חרדון-צב הדור, שזהו מקום מחייתו היחיד בישראל.
+* '''הר בוקר''' - גוש מערבי של השמורה (מערבית לכביש מס' 40). אזור זה מייצג את רכסי צפון הנגב הטרשיים והעשירים בצמחייה, ובתחום השמורה נמצאות פסגות הר בוקר, הר נצר, הר חוטב ורמת ציפורים. במרחב זה יש כיסוי נרחב של שיחי זוגן השיח, ובין הגיאופיטים פורחים כאן סתוונית הקליפות, אירוס עוזיהו ו[[צבעוני ההרים]]. באפיק נחל דרורים נמצא גב מים, בנחל זיתן נמצאים עצים עתיקים של זית אירופי ואלה אטלנטית. באזור זה נמצאת גם מחצבה נטושה - מחצבת ציפורים. באזור זה עובר קו פרשת המים הארצי, כאשר חלק מהשטח מתנקז ל[[נחל צין]] והשאר מתנקז ל[[נחל הבשור]].
-הצומח דל ומתרכז בערוצים בלבד, בעיקר במורד הנחלים לכיוון הערבה. באזור זה ניתן לפגוש שיטה סלילנית ושיטה סוככנית, ואילו באזור ההררי הגבוה גדלים עצי שיטת הנגב ופרטים בודדים של אלה אטלנטית. בין השיחים ניתן לפגוש רכפתן המדבר וצלף סחוסי, ובאזור הגירני שבצפון השמורה בולט זוגן השיח.
+* '''דרום רכס חתירה''' - מרבית רכס חתירה נמצא בתחום [[שמורת מצלעות המכתש הגדול]], אך השמורה המוכרזת כוללת קטע קטן במורד נחל דרוך. הרחבת השמורה כוללת את הערוצים התלולים בין נחל דרוך לנחל עפרן, וכן שטח בין נחל דרוך והר צרור. אזור זה עשיר בצמחייה וראויים לציון ריכוזי ה[[נרקיס מצוי|נרקיסים]] במעלה נחל חצץ.
-שני מיני עצים גדלים בארץ רק בשמורה זו, שיזף שעיר בנחל שני ופיקוס בת-שקמה ביובלי נחל עתק.
+עולם החי והצומח בשמורה מגוון, ומתרכז בעיקר לאורך אפיקי הנחלים. בחלקים הגבוהים בשמורה פזורים שיחי זוגן השיח במדרונות, ובמדרונות היורדים לבקעת צין בולטים חמד השיח ואוכם אמיתי.
-כתוצאה מהתנאים האקלימיים הקשים, אין בשמורה כמעט אתרי עתיקות. בבקעת תמנע ובאזור עמודי עמרם נמצאים שרידי מחנות כריית נחושת ופירי כרייה קדומים, ואילו במבואות אילת נמצאים שרידי דרב אל חאג' - "דרך החוגגים", בה חלפו שיירות של עולי רגל מוסלמיים בימי הביניים בדרכם ממצרים לערב הסעודית. אתר ארכיאולוגי ייחודי בשמורה הוא חורבת בודדה - "העיר האבודה" ממזרח להר יהואחז.
+באפיקי הנחלים גדלים עצי שיטה (שיטת הנגב בחלק הגבוה בשמורה, שיטה סלילנית ושיטה סוככנית בנחל נקרות ובערוצים הנוספים היורדים לערבה), אשל היאור (בעיקר ב[[נחל צין]] ובאזורים עם מי תהום גבוהים), שיזף מצוי, תמר מצוי (ריכוזים מרשימים באזור המעיינות בשולי בקעת צין), צפצפת הפרת (חורשות יפות ב[[גן לאומי עין עבדת|עין עבדת]] ובעין שביב) ופרטים בודדים של עצים נוספים (תאנים בנחל חווה ובערוצים הסמוכים לנחל נקרות, עץ החרוב הדרומי בישראל בנחל דרס). על חלק מהעצים באזור צומח הטפיל הרנוג השיטים. לצד המעיינות בולטים גם צמחי סמר ימי, קנה מצוי, בן-טיון בשרני ועוד. עין רחל ועין ערגה, בגבולה המזרחי של השמורה, מייצגים את מעיינות שולי הערבה וסביבם גדלה צמחיית מלחה.
+מעיינות מצוק הצינים מהווים נישה אקולוגית ייחודית, ולצד צמחי המים השכיחים, ניתן לפגוש כאן מספר מיני צמחי מים הגדלים גם או בעיקר במישור החוף, כגון אוכם אמיתי, סם-הכלב המזרחי (נכחד מעין עבדת), עדעד הביצות וגלדן מוארך. הבוטנאים שמידע ורוזנטל משערים כי תפוצתם של מינים אלו במעיינות מצוק הצינים הינה שריד לתקופה שבטרם היווצרות הבקע הסורי-אפריקאי, כאשר היה קשר הידרולוגי בין מקווי המים ברצועת החוף ובין מצוק הצינים.
+בין בעלי החיים בשמורה בולטים יעלים, שפני סלע, זאבים וצבועים, ועדיין שרדו כאן נמרים מעטים. השמורה (כולל [[גן לאומי עין עבדת|עין עבדת]] שמחוץ לה) מהווה אחד המעוזים החשובים בישראל לדורסי יום כולל נשרים ורחמים, ודורסי לילה כמו אוח עיטי ולילית המדבר. בתחום השמורה נמצאות תחנות האכלה לעופות דורסים באזור שדה בוקר ובמכתש רמון.
+בשל התנאים המדבריים הקשים, אין בתחום השמורה כמעט יישובים קדומים (ראוי לציון אתר חורבת שרב הסמוך לנחל חווה - כפר מהתקופה הערבית הקדומה), והאלמנט ההיסטורי הבולט בשמורה הוא "דרך הבשמים" - דרך מסחר עתיקה שהוליכה מפטרה לעבר נמל עזה. דרך זו חוצה את השמורה מאתר העתיקות מואה (ליד היישוב צופר), דרך חורבת קצרה, מצד נקרות, מצד סהרונים ומצד מחמל לעבר [[גן לאומי עבדת|העיר הנבטית עבדת]]. לצד הדרך נשמרו אבני מיל, תחנות משמר עתיקות ובורות מים. דרך עתיקה נוספת בצפון-מזרח השמורה היא "דרב א-סולטן". דרכים אלו הוכרזו ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
+בנוסף לדרכים העתיקות, נמצאים בשמורה שבילים עתיקים רבים ששימשו את הבדווים ועדרים עד למאה ה- 20'. בחלק משבילים אלו ניתן לזהות קירות תמך, וכן מלכודות טורפים ואלמנטים נוספים.
+בדורנו טבע האדם את חותמו בשמורה, בפריצת "דרך הנפט" מאילת לאשקלון. דרך זו חולפת בתחום השמורה מאזור הר סהרונים לכיוון שדה בוקר, ובמסגרתה נפרצו שני מעלות במצוקים - מעלה מחמל החדש (להבדיל מהקדום) במכתש רמון, ומעלה זיק במצוק הצינים. דרכים אלו תלולות ביותר ואסורות לנסיעה, ומהוות כיום צלקות קשות בנוף השמורה. בראש מצוק הצינים מעל מעלה נחש צמא, נחפרו מנהרות במצוק מתוך מחשבה להקים מאגר נפט לשעת חירום. הסתבר שהמסלע מחלחל והמנהרות ננטשו. כיום האתר מכונה בשם "מחפורות צינים" ונכלל בשטח השמורה.
 |איך להגיע=
-[[תמונה:red_canyon.jpg|left|thumb|200px|הקניון האדום, ינואר 2010]]
+[[תמונה:ein_akev.jpg|left|thumb|200px|עין עקב, ספטמבר 2011]]
-[[תמונה:harey_neshef.jpg|left|thumb|200px|הרי נשף, ינואר 2010]]
+[[תמונה:karkeshet.jpg|left|thumb|200px|נחל כרכשת, דצמבר 2007]]
-[[תמונה:hidden_valley_zfunot.jpg|left|thumb|200px|"העמק הנעלם" בנחל צפונות, ינואר 2010]]
+[[תמונה:ein_zik.jpg|left|thumb|200px|דקלים בעין זיק, ספטמבר 2011]]
+[[תמונה:wadi_ardon.jpg|left|thumb|200px|נחל ארדון, ספטמבר 2005]]
+[[תמונה:karbolet_harerim.jpg|left|thumb|200px|כרבולת חררים, מאי 2010]]
+הכניסות העיקריות לשמורה הן מכיוון [[גן לאומי גן הפסלים]] בצפון-מערב ומכתש רמון (בפרט חניון בארות) בדרום-מערב.
+הכניסה לשמורה ממכתש רמון היא היחידה העבירה לרכב רגיל, ואילו הכניסה לשמורה מכיוונים אחרים מחייבת רכב שטח או הליכה רגלית ממושכת.
+בשמורה עוברים שבילי טיול רבים, בעיקר באזור הסמוך לשדה בוקר ועבדת, (נחל חווארים, עין עקב, עין שביב, נחל חווה, נחל דרוך וסביבתם) וכן במזרח מכתש רמון ([[הר ארדון]], [[פרסת נקרות]], [[גבעת חרוט ועין ארדון|גבעת חרוט]], [[דרך הבשמים במכתש רמון|דרך הבשמים]]).
+הדרך העיקרית המיועדת לרכב שטח בשמורה היא דרך נחל נקרות, סימון אדום 17260, מחניון בארות במכתש רמון עד לערבה. מדרך זו מסתעפת דרך מס' 17230 העוברת בתוואי "דרך הבשמים" הקדומה בנחל קצרה (סימון שחור).
+דרכים חשובות נוספות בשמורה הן "דרב א-סולטן" (סימון שחור 17054/ אדום 17058) מבקעת צין למסעף עין יהב - לאורך גבולה הצפוני של השמורה, ודרך הנפט (סימון שחור 17182, 17082 וירוק 15372) החוצה את השמורה במכתש רמון ובשולי רמת עבדת, אך בחלקים ממנה יש בעיות בטיחות חמורות (מעלה מחמל המודרני ומעלה זיק).
-יעודכן בקרוב!
+כיום רכיבת אופניים בתחומי השמורה מותרת בדרכים המיועדות לרכב שטח בלבד, אם כי ייתכן שבעתיד חלק מהשבילים הרגליים בתחום השמורה יותרו לרכיבת אופניים.
-|שירותים למטיילים=
+[[שביל ישראל]] חוצה את השמורה ועובר בחלק ניכר מאתרי הטיול שבה, מעין עקב דרך ראש מעלה מחמל לכיוון מצפה רמון, ומאזור הר סהרונים לכרבולת חררים, נחל נקרות ושולי הערבה (סימון שחור 17281 בהר סהרונים, כחול 17280 בפרסת נקרות, כחול 17155 בין כרבולת חררים לגב חולית וכחול 17145 מנחל נקרות למרכז ספיר).
+חלקים מתחומי השמורה נמצאים בשטח אש, ובכלל זה כל גוש הר בוקר ושולי רמת עבדת. הגישה לחלקים אלו בשמורה אפשרית רק לאחר תיאום מראש (בעיקר בשבתות ובחגים).
+|מצב סטטוטורי=
+חלקה העיקרי של השמורה, בשטח 619,568 דונם הוכרז ב- 9/11/1989, כולל גם אזור הר בוקר.
+לשמורה הוצעו במהלך השנים מספר הרחבות:
+* הרחבה 1 - אזור עין ערגה, צפונית ליישוב ספיר. הרחבה זו אושרה כחלק משמורת "דרכי הבשמים ודרך המלך" בשנת 2023.
+* הרחבה 2 - משלימה את השמורה במזרח מכתש רמון עד לאזור כביש 40. הרחבה זו, בשטח 39,165 דונם, הוכרזה ב- 30/3/2009.
+* הרחבה 3 - רצועה המשלימה את השמורה בשולי רמת עבדת, וכן באזור נחל חווארים. הרחבה זו אושרה כחלק משמורת "דרכי הבשמים ודרך המלך" בשנת 2023, כאשר חלקה במרחב נחל חווארים הוגדר כגן לאומי.
+* הרחבה 4 - שטח המשלים את השמורה באזור עין אום סאלח, נחל אנמר ונחל מרזבה, וכן קטע מבקעת צין והנחלים זקוף ותלול. הרחבה זו אושרה כחלק משמורת "דרכי הבשמים ודרך המלך" בשנת 2023.
+|שעות מחירים ושירותים=
 בתחום השמורה נמצאים מספר חניוני לילה, מרביתם ללא מי שתייה ושירותים.
 חניון בארות, במזרח מכתש רמון, הוא החניון המוסדר היחיד בשמורה כולל מי שתייה, מקלחות, שירותים רטובים ואפשרות ללינה במאהל גדול.
@@ שורה 48: / שורה 107: @@
 |קישורים נוספים וספרות מומלצת=
-* קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת הצינים ומזרח רמון)
+* קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת הצינים ומזרח רמון).
+* צמחים רליקטיים מחוף הים התיכון בעיינות מצוק הצינים בנגב - אבי שמידע ובועז רונטל, רת"ם 17- כתב עת לנושאי שדה בוטניים בארץ ישראל, נובמבר 1985.
 |הצעות טיול בסביבה=
+{{3טורים|
-<table><tr>
+{{ת|ein_avdat2.jpg|גן לאומי עין עבדת}}
-<td valign="top" width="20">
-</td>
-<td valign="top" width="20">
-<imagemap>
-תמונה:har_shahmon.jpg|200px
-default [[גן לאומי עין עבדת]]
-desc none</imagemap>
 [[גן לאומי עין עבדת]]
-</td>
+|
-<td valign="top" width="20">
+{{ת|hod_akev1.jpg|חוד עקב, עין עקב ומעלה דבשון}}
-</td>
+[[חוד עקב, עין עקב ומעלה דבשון]]
-<td valign="top" width="20">
+|
-<imagemap>
+{{ת|wadi_akev4.jpg|מעבדת לעין עקב}}
-תמונה:hidden_creek.jpg|100px
+[[מעבדת לעין עקב]]
-default [[גבעת חרוט ועין ארדון]]
+}}
-desc none</imagemap>
+}}
-[[גבעת חרוט ועין ארדון]]
-</td>
-<td valign="top" width="20">
-</td>
-<td valign="top" width="20">
-<imagemap>
-תמונה:avrona.jpg|200px
-default [[שמורת עשוש]]
-desc none</imagemap>
-[[שמורת עשוש]]
-</td></tr></table>
-}}
+[[קטגוריה:שביל ישראל]]

קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך