קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "קריית גת"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(17 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
{{לבדיקה}}
+
<meta name="keywords" content="קריית גת, קרית גת, טיול בקריית גת"></meta>
−
<meta name="keywords" content="יער המלאכים, יער שחריה, חורבת כרוע"></meta>
+
<meta name="description" content="קריית גת - סיור עירוני רכוב בבירת חבל לכיש."></meta>
−
<meta name="description" content="יער המלאכים (יער שחריה) - טיול רכוב והליכות קצרות ביער ליד קריית גת."></meta>
+
{{פירורי לחם 3|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בשפלה]]|[[טיולי פריחה במרכז]]}}
 
{{מסלולי טיול
 
{{מסלולי טיול
−
|סקירה=יער המלאכים (יער שחריה) - טיול רכוב והליכות קצרות ביער ליד קריית גת.
+
|נצ=31.60836, 34.77376
−
|תמונה=shacharia_forest1.jpg
+
|Display map=yes
 +
|Tags=טיול עירוני, מתקשים בהליכה, אנדרטאות, עתיקות והיסטוריה
 +
|סקירה=קריית גת - סיור עירוני רכוב בבירת חבל לכיש.
 +
|תמונה=kiryat_gat1.jpg
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
−
|מקום_הצילום=פיסול בחניון, יער המלאכים
+
|מקום_הצילום=תצפית לעיר קריית גת
−
|תאריך_הצילום=5/5/2013
+
|תאריך_הצילום=2/10/2015
 
|אזור=השפלה
 
|אזור=השפלה
 
|מפת_סימון_שבילים=12 - דרום השפלה והר חברון
 
|מפת_סימון_שבילים=12 - דרום השפלה והר חברון
−
|מיקום=מזרחית לקריית גת
+
|מיקום=העיר קריית גת
 
|גישה=רגלית, אופניים, לכל רכב
 
|גישה=רגלית, אופניים, לכל רכב
−
|שבילי_טיול=אדום 12171, כחול 12175, שחור 12176, ירוק 12170
+
|שבילי_טיול=לא מסומן
 
|עונות_ביקור=כל השנה
 
|עונות_ביקור=כל השנה
 
|שמורת_טבע=לא
 
|שמורת_טבע=לא
שורה 18: שורה 21:
 
|סוג_מסלול=רכוב
 
|סוג_מסלול=רכוב
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
−
|תאריך_ביצוע_מסלול=5/5/2013
+
|תאריך_ביצוע_מסלול=2/10/2015
−
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=14/2/2015
+
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=2/10/2015
−
|1=[[גן לאומי בית גוברין]]
+
|1=[[יער המלאכים]]
 
|2=[[שמורת פורה]]
 
|2=[[שמורת פורה]]
 
|3=[[בריכות ניצנים]]
 
|3=[[בריכות ניצנים]]
 
|4=[[חוף זיקים]]
 
|4=[[חוף זיקים]]
−
|5=[[גבעות מרר]]
+
|5=[[גן לאומי בית גוברין]]
 
|6=[[גן לאומי תל לכיש]]
 
|6=[[גן לאומי תל לכיש]]
 
|7=[[שמורת גבעת גד]]
 
|7=[[שמורת גבעת גד]]
שורה 31: שורה 34:
 
|10=[[שמורת חולות ניצנים]]
 
|10=[[שמורת חולות ניצנים]]
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
−
[[תמונה:shacharia_forest2.jpg|left|thumb|200px|מגדל התצפית, מאי 2013]]
+
[[תמונה:kiryat_gat2.jpg|left|thumb|200px|אנדרטת נצח ישראל, יולי 2015]]
 
<b>
 
<b>
−
"יער המלאכים" (ששמו הרשמי יער שחריה) נמצא קילומטרים ספורים ממזרח לקריית גת, בגבעות המערביות ביותר של השפלה ומצפון לערוץ [[נחל לכיש]].
+
אחד ממפעלי ההתיישבות הגדולים בשנות ה- 1950, עליו מונה אריה לובה אליאב ז"ל, היה הקמת יישובי חבל לכיש, גוש התיישבות גדול ובמרכזו עיר חדשה - העיר קריית גת, שנבנתה בשנת 1955, במקום בו שכן "כיס פלוג'ה" המצרי במלחמת העצמאות. כיום רובנו רגילים לחלוף על פני העיר בדרך אל הנגב, אך גם כאן יש מספר פינות מעניינות השוות ביקור, בין אם במסגרת טיול ייעודי ובין אם עצירות ביניים לחילוץ עצמות בטיול ארוך יותר.
  
−
ביער הוותיק יש מספר פינות עניין המאפשרות טיול קל לכל המשפחה, או טיול מעט יותר מאתגר לרוכבי אופניים בשבילים הסובבים את היער.
+
המסלול המוצע כאן הינו מסלול רכוב עם הליכות קצרות בלבד, ואורכו הכולל 17 ק"מ.
 +
</b>
 +
|איך_להגיע=
 +
נקודת ההתחלה של המסלול הינה בצומת פלוגות, במפגש הכבישים 40 ו- 35, לכיוון דרום. ניתן לגשת לנקודה זו גם ממחלף קריית גת בכביש 6, בנסיעה מערבה בכביש 35.
 +
 
 +
נקודת הסיום הינה בצומת הכניסה הצפונית-מזרחית של קריית גת, במפגש דרך הדרום (כביש 3544) עם כביש 35, כשני ק"מ מזרחית לנקודת ההתחלה.
 +
 
 +
|אורך המסלול=17 ק"מ.
 +
|משך המסלול=3-2 שעות.
 +
|טיפוס מצטבר=המסלול מישורי
 +
|מפה= kiryat_gat.gif
 +
|תיאור המסלול=
 +
[[תמונה:kiryat_gat3.jpg|left|thumb|200px|טיילת המלך חסן השני, אוקטובר 2015]]
 +
[[תמונה:kiryat_gat4.jpg|left|thumb|200px|חורבת פטוט, אוקטובר 2015]]
 +
[[תמונה:kiryat_gat5.jpg|left|thumb|200px|פריחת חצבים, אוקטובר 2015]]
 +
[[תמונה:kiryat_gat6.jpg|left|thumb|200px|אנדרטת הפלוגה הדתית, יולי 2015]]
 +
[[תמונה:kiryat_gat7.jpg|left|thumb|200px|מורדות תל ערני, אוקטובר 2015]]
 +
נקודת ההתחלה היא '''צומת פלוגות''' הקרוייה ע"ש העיירה הערבית פלוג'ה, ששכנה ביער מדרום-מערב אלינו. עוד לפני מלחמת העצמאות, הייתה זו נקודה חשובה על אם הדרך ממג'דל (כיום אשקלון) בואכה חברון. בשנות ה- 1940 קמו מצפון-מזרח לצומת שני קיבוצים עבריים, קיבוץ גת ולאחריו קיבוץ גלאון. שני יישובים קטנים אלו, בלב סביבה ערבית עויינת, עמדו במצור במשך החודשים הראשונים של מלחמת העצמאות והתנועה אליהם התנהלה בשיירות מאובטחות דרך העיירה פלוג'ה. בפברואר 1948 חסמו לחלוטין הערבים את התנועה ביישובם, ושיירה שיצאה מגת נאלצה לסגת כאשר אחד מנהגי המשאיות נהרג. כדי לפרוץ את המצור הוחלט על פעולה גדולה נגד הכפר, באמצע מרץ 1948. השיירה הראשונה שיצאה מנגבה לגת עברה את פלוג'ה בהצלחה, אולם ספגה אש ביציאה מהכפר לכיוון גת. בלהט הקרב הוחמצה הפנייה לגת, ואנשי כוח החסימה שניסו להתריע זוהו בטעות כאוייב, מה שהביל להריגתם של שבעה לוחמים מאש כוחותינו, שנקברו זמנית בקיבוץ גת (ולאחר מכן הועברו לקבורה ב[[בית הקברות נחלת יצחק]]).
  
−
שמו הרשמי של היער מנציח מעברה שהתקיימה כאן בשנות ה- 1950 - מעברת שחריה. הכינוי "יער המלאכים" דבק ביער, לציון תרומתה של הקהילה היהודית בלוס אנג'לס לנטיעות באזור.
+
עדיין היה צורך בפינוי פצועים מגת חזרה לכיוון נגבה, ולכן יצאה למחרת היום שיירה חזרה דרך פלוג'ה, שפוצלה לשתיים - שיירה אזרחית שעברה בהצלחה דרך שדה התעופה הצבאי מצפון לפלוג'ה, ושיירה צבאית שעברה במרכז הכפר ותקפה את המקום. בפיצוץ מטעני נפץ נהרגו 15 מאנשי הכפר, ולאחר מכן הושגו הבנות לפיהם הבריטים ילוו את השיירות היהודיות העוברות דרך פלוג'ה, וכך היה עד לפלישת צבאות ערב במאי 1948.
  
−
מסלול הטיול המתואר הוא מסלול רכוב המבוסס על הכביש ההיקפי של היער. יש לשים לב כי במפת סימון שבילים קיים מסלול נוסף (מסומן ירוק) החופף בחלקו למסלול זה, אך מבוסס בעיקר על דרכי עפר. חשוב לעקוב אחרי התיאור המופיע כאן כדי לא להתבלבל.
+
לצד תחנת האוטובוס מדרום לצומת ניצב סלע ועליו לוח זיכרון, וכן קיימת אנדרטה לחללי הקרב בתחום קיבוץ גת.
  
−
המסלול המלא בוצע במאי 2013. בפברואר 2015 בוצע סיור עדכון בדרכי העפר ובתחילת שבילי ההליכה, ללא עדכון מחודש למסלולים הרגליים במלואם.
+
מצומת פלוגות נמשיך בכביש 40 דרומה, וברמזור הראשון נפנה שמאלה אל כביש 3544 - "דרך הדרום" החוצה את קריית גת.
−
</b>
+
 
−
|איך_להגיע=
+
נסיעה קצרה תוביל אותנו לכיכר הכניסה הדרומית לעיר. נחנה בקרבת הכיכר (אפשר לחנות בתחנת הדלק הסמוכה) וניגש רגלית לשתי נקודות עניין בצידה הצפוני של הכיכר.
−
מסלול הטיול נמצא בסמוך וממזרח לעיר קריית גת.
 
  
−
לבאים מגוש דן ומאזור באר שבע, יש להגיע לצומת פלוגות במפגש כבישים 40 ו- 35, ושם לפנות מזרחה ולאחר כ- 8 ק"מ, אחרי מחלף קריית גת, לפנות שמאלה (צפונה) בפנייה משולטת ליער שחריה (המלאכים). לפנייה זו ניתן להגיע גם מכביש 6 (יש לצאת במחלף קריית גת, לפנות מזרחה ואחרי ק"מ וחצי לפנות ליער).
+
'''אנדרטת הבנים''' - אנדרטת "נצח ישראל" עוצבה בידי הפסל אבנר בר-חמא בשנת 1998, ומוקדשת לבני קריית גת שנפלו במערכות ישראל. האנדרטה מזכירה במקצת שעון שמש ענק.
  
−
לבאים מירושלים ובית שמש, ניתן להגיע גם דרך כביש 38 עד צומת נחושה, ושם לפנות מערבה לכביש 35, לחלוף על פני צומת לכיש ולפנות ליער המלאכים.
+
'''טיילת המלך חסן השני''' - טיילת בחזיתה "שער" כניסה מעוצב בהשראת הארכיטקטורה הצפון-אפריקאית. הטיילת מוקדשת למלך מרוקו חסן השני, כהכרת תודה על יחסו הטוב לקהילה היהודית שבארצו.
  
−
|אורך המסלול=ברכב - 5 ק"מ, ברגל - 1.8 ק"מ.
+
נשוב לרכב ונמשיך מזרחה בדרך הדרום. בכיכר נפנה ימינה לשדרות ישראל פולק, נעבור בגשר מעל מסילת הרכבת וניכנס ל'''אזור התעשייה של קריית גת''', בין אזורי התעשייה הגדולים בישראל. אנקדוטה ידועה על ישראל פולק, מחלוצי התעשייה בישראל, מספרת על פנחס ספיר ז"ל, שר המסחר והתעשייה (ולימים שר האוצר) שאירח את פולק בישראל בשנת 1960 ורצה לשכנע אותו להקים מפעל טקסטיל בקריית גת הצעירה. ספיר אמר לפולק שהמקום נמצא חצי שעה נסיעה מתל אביב, כיוון שחשש מכך שפולק לא ירצה להקים את המפעל ביישוב המרוחק ממרכז הארץ. נהגו של ספיר אסף את פולק מהמלון בת"א בשעה חמש בבוקר, ונסע בשיא המהירות בכבישים הריקים לקריית גת, אליה הגיעו השלושה תוך פחות מחצי שעה... פולק השתכנע להקים בעיר את מפעל "פולגת", ממפעלי הטקסטיל הגדולים בישראל עד היום. לימים טען פולק שלא חשב באמת שקריית גת סמוכה לתל אביב אלא ש"אם שר בישראל מוכן לקום כל כך מוקדם בבוקר כדי להביא משקיע, ואם ראש העיר התעורר כדי לקבל אותו, אז אני מוכן להביא את התעשייה אליהם".
−
|משך המסלול=2-1 שעות.
 
−
|טיפוס מצטבר=כ- 50 מ' עליות מצטברות, ירידות מצטברות זהות.
 
−
|מפה= shacharia_forest.gif
 
−
|תיאור המסלול=
 
−
[[תמונה:shacharia_forest3.jpg|left|thumb|200px|שביל הגיתות, מאי 2013]]
 
−
[[תמונה:shacharia_forest4.jpg|left|thumb|200px|מצפור השפלה, מאי 2013]]
 
−
[[תמונה:shacharia_forest5.jpg|left|thumb|200px|בית בד, מאי 2013]]
 
−
[[תמונה:shacharia_forest6.jpg|left|thumb|200px|גת בשביל בית הבד, מאי 2013]]
 
−
[[תמונה:shacharia_forest7.jpg|left|thumb|200px|פריחת רקפות ביער המלאכים, פברואר 2015]]
 
−
ניכנס ליער, ואחרי עשרות מטרים נראה משמאל לדרך שלט מידע של קק"ל עם מפת יער המלאכים ומתקן דפדפות מידע על היער ואתריו.
 
  
−
לאחר כמאה מטרים נגיע לפיצול כבישים. הכביש המעגלי של היער מנקודה זו ואילך הוא חד-סטרי, והתנועה מתבצעת נגד כיוון השעון (נשוב לנקודה זו בסוף המסלול).
+
בצומת נפנה ימינה לדרך החרושת ובצומת הבאה נפנה שמאלה לשדרות צורן.
  
−
נסיעה של 850 מטרים מהכביש הראשי תוביל אותנו לצומת עם דרך כורכר מסומנת אדום, המסתעפת ימינה (מזרחה) ומכונה "דרך קדם". כאן נפנה ימינה ולאחר כמאה מטרים נחנה בצומת שבילים אדום-כחול, לצד חניון ובו מתקני משחק.
+
במרחק 630 מ' מדרך החרושת, נפנה ימינה לרחוב לשם, נמשיך ישר ובפנייה השנייה ימינה נפנה לחנייה בגבולו הצפוני של פארק המשרת את באי אזור התעשייה.
  
−
מכאן נצא למסלול ההליכה הראשון שלנו, המכונה '''שביל הגיתות'''. מסלול זה משלב הליכה של כחצי ק"מ בשביל צר בין עצי היער, וחזרה מתונה בת 700 מ' בדרכי עפר רחבות ונוחות. תוואי השביל עובר במקביל ל"פס אש" - רצועה לא מיוערת בין חלקות יער, שנועדה להפחית את הסיכון להתפשטותן של שריפות יער. הרצועה הלא מיוערת, מכוסה בפריחה עונתית מגוונת בחורף ובאביב, ובפרט בולטים כאן כתמי פריחה ורודים של דרדר גדול-פרחים בחודש אפריל (צמח בר מוגן).
+
הפארק ניצב באתר הארכיאולוגי '''חורבת פטוט'''. שם המקום הוא עברות של השם הערבי ח'רבת פטאטה. במהלך פיתוח אזור התעשייה, התגלה כאן פסיפס של כנסייה ביזנטית, המשלב עיטורים מעולם הצומח ודגם מבנה לידו כתובת ביוונית - "חורטסו" המזוהה עם עיר במצרים. לאחר עבודות שימור, הוחזר הפסיפס לאתר בסוף שנת 2015 כחלק מחגיגות ה- 60 לקריית גת.
  
−
נעלה במדרגות עץ, ועד מהרה השביל מתמתן וחולף בצל האורנים. באזור זה פורחים באביב צמחי חרדל השדה.
+
הפסיפס נמצא בחלקו הצפוני של הפארק, ליד מגרש החנייה. בתחום הפארק מספר שבילי הליכה, נטיעות צעירות, דשא ומתקני משחק. חלקה המערבי של הגבעה לא פותח, ומכוסה בצמחיית בר.
  
−
לאחר מספר דקות הליכה, נראה מצד שמאל ספסל ישיבה. כאן נחזור כמה מטרים לאחור, ונפנה למשטח הסלע הנמצא מטרים בודדים משמאל (ממזרח) לדרך. במשטח זה נבחין בשקעים חצובים. שקעים אלו שימשו ככל הנראה כגיתות קדומות. בגת נהגו לדרוך ענבים במסגרת תהליך הפקת היין - גידול חקלאי מרכזי בארץ ישראל עד למאה השביעית לספירה, כאשר עם עליית האיסלאם הופסק ייצור היין בארץ. המקום אינו משולט וקל יחסית לפספס נקודה זו.
+
נשוב מרחוב לשם לשדרות צורן, ועתה נפנה ימינה (מזרחה). בצומת שדרות אבץ נפנה שמאלה (צפונה) כאשר מולנו מפעל "אינטל" - גדול המפעלים בעיר קריית גת, המעסיק 3,750 עובדים (כשליש ממספר העובדים באזור התעשייה כולו). המפעל נפתח בשנת 2008, לאחר סובסידיה ממשלתית להקמתו בישראל (ולא באירלנד).
  
−
נשוב לשביל ונמשיך צפונה, עד לחניון קטן במפגש שבילים אדום-כחול. מעבר לדרך נמצא אתר ארכיאולוגי - '''חורבת כרוע'''. שם האתר הוא גירסה עברית לשם הערבי ח'רבת ח'רווע, או "חורבת הקיקיון" (קיקיון מצוי הוא שיח עשבוני רעיל, הנפוץ בקרבת משכנות האדם).
+
בשדרות אבץ ניסע כקילומטר צפונה עד לכיכר, בה נפנה שמאלה ובצומת הבאה ימינה לשדרות ישראל פולק.
  
−
באתר זה התגלו שרידי יישוב מהתקופה הביזנטית. הממצאים הבולטים כאן הם בור מים ומבנה ציבורי.
+
במפגש כביש 35 נמשיך ישר צפונה ואם נוכל, נעצור בזהירות לאחר הצומת, בנקודה בה ניצב סלע ועליו לוח זיכרון לשלוש פעולות צה"ל בעיראק אל-מנשיה במלחמת העצמאות.
  
−
בור המים מגודר, וניתן לזהות מספר מדרגות היורדות לקרקעיתו, מה שמרמז על האפשרות שהמקום שימש בעבר כמקווה טהרה - סימן מובהק ליישוב יהודי קדום.
+
במרחק כ- 100 מ' צפונית לצומת, מסתעפת שמאלה (מערבה) דרך עפר. ניתן לחנות בזהירות רבה בשולי הכביש (כביש לא רשמי המשמש דרך קיצור לקיבוץ גת) ולהתקדם ברגל מערבה (ברכב שטח ניתן להמשיך בדרך העפר). הליכה של כ- 150 מ' תוביל אותנו לריכוז פריחה נחמד של עשרות [[חצב מצוי|חצבים]] הפורחים מדרום לתל ארכיאולוגי גדול ומרשים - '''תל ערני'''. התל משתרע על פני כ- 250 דונם, מתוכם כ- 20 דונם עיר עליונה.
  
−
המבנה הציבורי כולל שלושה חדרים והוא בנוי בציר מזרח-מערב. ייעודו המקורי של המבנה אינו ידוע, אולם כיוון המבנה (מזרח-מערב) והאפשרות שהבור הצמוד שימש כמקווה, מרמזים לאפשרות כי מבנה זה שימש כבית כנסת קדום.
+
בעבר זוהתה כאן העיר הפלשתית גת, ועל כן נקראו היישובים הסמוכים גת וקריית גת בהתאמה. חפירות ארכיאולוגיות בשנות ה- 1950 (שנמשכו לסירוגין עד לשנות ה- 1990) העלו כי אין בסיס להשערה זו (ולכן הוחלף שם התל לפי שמו הערבי - תל עורייני).חלק ניכר מהממצאים בתל משתייכים לתקופת הברונזה הקדומה (בה התקיימו באתר 12 שכבות יישוב). לעיר ששכנה כאן היו קשרי מסחר עם מצרים, ובאתר התגלה חותמו של המלך המצרי נערמר-מנס, שמלך במצרים סביב 3100 לפני הספירה הנוצרית. בחפירות בחלקו העליון של התל התגלו שרידי עיר ישראלית מבוצרת בעלת שבע שכבות יישוב ומעליה שרידי יישוב מהתקופות הפרסית וההלניסטית. באזור התגלו גם בתי קברות מהתקופה הביזנטית.
  
−
מכאן נפנה ימינה עם הסימון האדום ונגיע לצומת שבילים ירוק-אדום. נמשיך ימינה בסימון האדום החולף בגבול המזרחי של היער. מכאן נשקף נוף יפה של גבעות השפלה (במיוחד בולטים תל גודד ותל מראשה), ומעבר להן רכס הר חברון. בדרום נראית [[שמורת גבעת גד|גבעת גד]] וכן היישובים אמציה ולכיש. אחרי ירידה מתונה, מתעקלת הדרך ימינה ועולה במתינות לצומת שבילים נוספת ירוק-אדום. נמשיך עם הסימון האדום ונגיע תוך דקות בודדות חזרה לחניון. לפני שניסע הלאה, כדאי להציץ גם ב'''כבשן סיד''' קדום הנמצא במדרון הדרומי. עומקו של הכבשן הוא כחמישה מטרים, חלקו העליון בנוי וחלקו התחתון חצוב בקרקע. מתקן זה שימש לייצור סיד לתעשיית הבנייה וכדי לאטום בורות מים. חומרי הגלם היו אבני גיר וצמחייה להסקה (לרוב צמחי סירה קוצנית). הכבשן מגודר ולצידו שלט הסבר. בגבעה שמדרום לכבשן הסיד יש ריכוז פריחה יפה של [[רקפת מצויה|רקפות]] הפורחות כאן במקבצים בחודשי החורף.
+
בדורות האחרונים שכן במדרונות מדרום לתל (בשטח אזור התעשייה המודרני) כפר ערבי בשם עיראק אל-מנשייה, לו ניתן לימים השם "עיי נשיה", אלא שהכפר, יחד עם שמו, צלל לתהומות הנשיה ונשכח כליל מהתודעה.
  
−
'''קיצור דרך - ביקור רכוב בחורבת כרוע'''
+
העיר גת הפלשתית מזוהה כיום ב[[גן לאומי תל צפית|תל צפית]], כעשרה ק"מ צפונית אלינו.
−
למי שלחוץ בזמנים או מתקשה בהליכה, ניתן להגיע לחורבת כרוע ללא מסלול הליכה, וזאת אם ניסע בדרך המסומנת אדום (המומלצת כאן כמסלול הליכה), ולאחר 700 מ' מצומת השבילים אדום-כחול נגיע לצומת השבילים השנייה אדום-כחול ולאתר חורבת כרוע. נסיעה של עוד 220 מ' תביא אותנו לכביש ההיקפי של היער.
 
  
−
'''המשך המסלול'''
+
כיום ניתן לראות במדרונות התל שפע משוכות צבר, המבשיל את פירותיו הקוצניים בספטמבר. בפסגת התל ניתן לזהות את יסודות קבר שייח' אחמד אל-עורייני, ומנקודה זו יש תצפית נוף יפה לעיר קריית גת.
  
−
מכבשן הסיד נשוב לדרך הראשית ונתקדם בעלייה, תוך שאנחנו מתעלמים מהסתעפויות סימוני שבילים אדום וירוק (למי שבחר להגיע לחורבת כרוע בנסיעה, נגיע לכביש ההיקפי במרחק כחצי ק"מ צפונה, בצומת עם השביל האדום).  
+
למעוניינים בסיור ממושך יותר בתל, ניתן לחנות בכניסה לבית הקברות של קריית גת, מדרום לכביש 35, ולחצות את הכביש בצומת המרומזרת.
  
−
לאחר כ- 900 מ' נגיע לצומת בה נמשיך ישר ואחרי 200 מ' נוספים נגיע לחניון בית היערן ומגדל התצפית.
+
אחרי ביקור בתל ערני, נשוב לכביש 35 ונפנה ימינה (מערבה) בואכה צומת פלוגות. במרחק כ- 2 ק"מ נפנה שמאלה (דרומה) ברמזור לכניסה הצפונית של קריית גת וברמזור הראשון נפנה ימינה (מערבה) לשדרות מלכי ישראל. נחפש חנייה ונשוב רגלית לצומת.
  
−
'''מגדל התצפית''' עצמו, סגור כיום למטיילים אם כי המבנה מרשים ובולט בסביבתו. האטרקציה העיקרית כאן היא '''שלושה פסלים גדולים וצבעוניים''' של בעלי חיים (לטאה, נמלה וחרגול). מותר לטפס על הפסלים, שהוצבו כאן למטרות משחק לילדים כולל בעלי קשיים מוטוריים ולקויי ראייה, אך כמובן שיש להשגיח על הילדים באתר. במתחם נמצאים גם שירותים רטובים, ובצידו הדרומי של מגדל התצפית נמצא בית היערן, הסגור למטיילים.
+
כאן נמצאות מספר נקודות ענייין, שרובן נכללות בתחום '''פארק אליאב''', על הקמתו החליטה עיריית קריית גת בשנת 2010 והמשתרע מכאן עד לצומת פלוגות (הפארק נמצא בהקמה ובעתיד יתווספו בו נקודות עניין נוספות):
  
−
מחניון מגדל התצפית נחזור 200 מ' ונפנה שמאלה. אחרי עשרות מטרים נגיע לצומת עם דרך עפר הפונה ימינה (מסומנת ירוק). כאן נפנה ימינה וניסע 350 מ' בדרך טובה לכל רכב, עד לצומת שבילים ירוק-שחור בתחילת '''שביל בית הבד'''.
+
* '''אנדרטת המסע''' - אנדרטה מוסתרת מעט בצידה הדרומי-מערבי של צומת כביש 35. האנדרטה מוקדשת לעולי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ במהלך השנים 1988-1980. 4000 מתוך העולים דרך מדבריות סודאן נספו בדרך ובמחנות בסודאן. באנדרטה מתקיים טקס סביב יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל - שנקבע ביום ירושלים (כ"ח באייר).  
  
−
זהו שביל הליכה קצר ומעגלי באורך כ- 500 מ', שמשך הטיול בו עד חצי שעה בנחת. בתחילת השביל ניצב שלט הסבר על בתי הבד השונים. בקרבת ההתחלה יש ריכוז פריחה של דרדר גדול-פרחים באביב. לאורך השביל יש מקבצים יפים של [[רקפת מצויה|רקפות]] בחורף.
+
* '''גשר נחל נועם''' - לאורך הגשר ניצבים קירות ועליהם כתובות ברכה למבקרי העיר בשלל שפות.
  
−
מומלץ ללכת במסלול נגד כיוון השעון. אחרי ירידה קלה נראה מימין לשביל שקע חצוב (ספלול), שמטרתו אינה ברורה, ואחריו אבן "ים" של בית בד (מפרכה). על אבן זו הונחו הזיתים שרוסקו באמצעות אבן שנייה שנעה על ציר מעל לאבן השטוחה. השביל מתעקל מערבה וחולף מדרום למשטח סלע בו חצובה גת (לבאים מהכיוון השני, יש סימון כחול המפנה למשטח הסלע). מכאן מתחיל השביל לעלות חזרה וחולף לצד ספלול ושקע מלבני, אחריו נראה גת שנייה, ולאחריה, בצד ימין, משטח סלע ובו חצובה גת נוספת. לאחר הגת השלישית, מתעקל השביל לדרום-מזרח (שמאלה). אחרי עץ אורן שקרס (נכון למאי 2013) נראה מימין לשביל "בודדה" - מתקן משפחתי לייצור יין או שמן, ואחר כך נבחין בשני ספלולים משני צידי השביל. מכאן קצרה הדרך לתחילת המסלול.
+
* '''תמרור דרכים''' - דרומית לצומת שדרות לכיש ורחוב מלכי ישראל, ניצב תמרור מרחקים. בצד הצפוני זהו תמרור "סטנדרטי" המציין את המרחקים מקריית גת ליעדים שונים בעולם, ואילו בצד דרום מצויינים המרחקים לנקודות שונות בישראל שלאחר מלחמת ששת הימים, כולל יעדים בסיני - אל-עריש, שארם א-שייח' ואבו רודיס (596 ק"מ נסיעה מקריית גת...)
  
−
אחרי הביקור בשביל בית הבד, נשוב עם הרכב למפגש הכביש ההיקפי, ועתה נמשיך בכביש בכיוון כללי דרום-מערב, בשלוחות המערביות של היער. מהכביש מסתעפת דרך קצרה ותלולה המכונה "דרך ערוגות הבושם", אך אין בה עניין מיוחד למבקרים. לאחר דרך ערוגות הבושם נחלוף לצד חניון מטיילים נוסף, ועד מהרה נגיע ל'''מצפור השפלה'''. זוהי נקודת תצפית לעבר מחלף קריית גת והעיר קריית גת עצמה. במקום יש מספר שלטי תצפית.
+
* '''אנדרטת הפלוגה הדתית''' - האנדרטה נמצאת בשדרות מלכי ישראל. לאחר פלישת הצבא המצרי לארץ במלחמת העצמאות, שימש אזור פלוג'ה כאחד מריכוזיו הגדולים של הכוח המצרי. לאחר מבצע "יואב" כותרה בריגדה מצרית ובה אלפי חיילים באזור קטן שמרכזו בעיירה פלוג'ה. בריגדה זו, בפיקודו של הקולונל הסודאני סייד טהא - "הנמר הסודאני" - החזיקה מעמד במצור הישראלי. למרות צמצום המובלעת עם כיבוש משטרת עיראק סווידאן (מצודת יואב), סירבו המצרים הנצורים להיכנע. בנובמבר 1948 התקיימה פגישה חשאית בין מפקדי ה"כיס" (סייד טהא ושלישו, גמאל עבד אל-נאצר - לימים נשיא מצרים) ובין הכוחות הישראליים בקיבוץ גת הסמוך (בבית המכונה כיום "בית נאצר"). בפגישה זו הוצעה למצרים כניעה, אולם הם סירבו בהצהרה שיילחמו עד הכדור האחרון אלא אם ממשלת מצרים תיתן הנחייה אחרת. בדצמבר 1948 הוחלט על מבצע לחיסול הכיס - '''"מבצע חיסול"''', בהובלת חטיבת אלכסנדרוני. המבצע הסתיים באסון כבד, כאשר 87 חיילים מהפלוגה הדתית בחטיבה נפלו בקרב לאחר שנלכדו בכפר עיראק אל-מנשיה שממזרח לנו. החללים נקברו בקבר אחים בשדה הקרב (בנקודה זו יש אנדרטה נוספת), ולאחר מלחמת העצמאות נקברו מחדש בקבר אחים ב[[בית הקברות נחלת יצחק]]. האנדרטה הניצבת כאן בנויה משני עמודים המזכירים נרות חנוכה,  לציון מועד המבצע בנר השני של חנוכה. כיס פלוג'ה פונה בסופו של דבר רק בהסכם שביתת הנשק עם מצרים, בתום מלחמת העצמאות. תמורת נסיגת המצרים מכיס פלוג'ה, נסוג צה"ל מ"טריז בית חנון" הסמוך לשדרות.
  
−
הכביש מתעקל בחדות, פוגש את הקצה התחתון של "דרך ערוגות הבושם" וממשיך עוד קצת עד לצומת הכבישים בקרבת הכניסה ליער, בה עברנו בתחילת המסלול.
+
מנקודה זו ניתן להמשיך בנסיעה בשדרות לכיש, לעבר '''פארק פ"ז'''. בפארק, הנמצא על גדת נחל עוזה, נמצאת '''אנדרטת השואה''' המקומית.
  
−
עתה נפנה ימינה ועד מהרה נצא לכביש 35.
+
למגלי עניין, ניתן להגיע גם ל'''גן השלושה''', הממוקם בעיקול רחוב הכרמל, בשכונת גליקסון. הגן חולש על גדת נחל שלווה, ומנציח אירוע טראגי שקרה כאן בינואר 1965. ילדה בת תשע נסחפה במי הנחל הגועש, ואזרח וחייל שניסו אף הם להצילה טבעו גם הם ורק עם שוך השיטפון נמצאו הגופות. על אף הכיתוב בשילוט שבאתר, הנחל שלמרגלותינו הינו נחל שלווה ולא נחל לכיש.
  
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
−
* דצמבר - פריחת [[נרקיס מצוי|נרקיסים]].
+
* ספטמבר - פריחת [[חצב מצוי|חצבים]] בתל ערני, שדות [[כותנה]] בין תל ערני לקיבוץ גת.
−
* פברואר-מרץ - פריחת [[רקפת מצויה]] ו[[עירית גדולה]]. מול הכניסה ליער יש מטע גדול של [[שקד מצוי - שקדיה|שקדים]].
+
* ביקור באנדרטת המסע כאשר נערך במקום טקס הזיכרון, סביב כ"ח באייר (רצוי לברר מראש מועד מדויק).
−
* אפריל - פריחת דרדר גדול-פרחים, גדילן מצוי, חרצית עטורה.
 
  
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
−
* במסלול יש מספר חניוני מטיילים עם שולחנות פיקניק, ובחלקם יש גם מי שתייה ומתקני משחק.
+
* תחנת דלק בדרך הדרום ליד אנדרטת הבנים.
−
* שירותים רטובים - לצד בית היערן.
+
* פארק פטוט - פינות ישיבה, שבילי הליכה ומתקני ספורט (הפארק נגיש לנכים).
 +
* שבילי הליכה בפארק אליאב (הנמצא בפיתוח).
  
 
|הערות ואזהרות=
 
|הערות ואזהרות=
−
* מומלץ לא להשאיר רכב חונה ללא השגחה לזמן ממושך בתחום היער.
+
* ניתן לבצע חלקים ניכרים מהמסלול גם בסיוע תחבורה ציבורית.
−
* הכביש ההיקפי הוא חד-סטרי (נגד כיוון השעון).
+
* עם פיתוחו של פארק אליאב, יתווספו בעתיד נקודות עניין נוספות למסלול.
 +
 
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
−
* דפדפת מידע של קק"ל (נמצאת במתקן דפדפות בכניסה ליער).
+
* [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%92%D7%AA_%D7%92%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9F שיירת גת גלאון] - באתר ויקיפדיה.
 +
* [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%99%D7%A1_%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%92%27%D7%94 כיס פלוג'ה] - באתר ויקיפדיה.
 +
 
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
{{3טורים|
 
{{3טורים|

גרסה אחרונה מ־08:04, 3 במאי 2019

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בשפלה   /   טיולי פריחה במרכז   /   קריית גת

מסלול טיול: קריית גת

קריית גת - סיור עירוני רכוב בבירת חבל לכיש.

  • מסלול טיול
  • אזור:השפלה
  • מפת סימון שבילים: 12 - דרום השפלה והר חברון
  • מיקום: העיר קריית גת
  • גישה:רגלית, אופניים, לכל רכב
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:רכוב
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:17 ק"מ.
  • תאריך ביצוע מסלול:2/10/2015
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:2/10/2015



Kiryat gat1.jpg

תצפית לעיר קריית גת, (עמית מנדלסון, 2/10/2015)


עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה


אתרי ביקור

תגיות: טיול עירוני מתקשים בהליכה אנדרטאות עתיקות והיסטוריה

רקע: קריית גת

אנדרטת נצח ישראל, יולי 2015

אחד ממפעלי ההתיישבות הגדולים בשנות ה- 1950, עליו מונה אריה לובה אליאב ז"ל, היה הקמת יישובי חבל לכיש, גוש התיישבות גדול ובמרכזו עיר חדשה - העיר קריית גת, שנבנתה בשנת 1955, במקום בו שכן "כיס פלוג'ה" המצרי במלחמת העצמאות. כיום רובנו רגילים לחלוף על פני העיר בדרך אל הנגב, אך גם כאן יש מספר פינות מעניינות השוות ביקור, בין אם במסגרת טיול ייעודי ובין אם עצירות ביניים לחילוץ עצמות בטיול ארוך יותר.

המסלול המוצע כאן הינו מסלול רכוב עם הליכות קצרות בלבד, ואורכו הכולל 17 ק"מ.

איך להגיע:

נקודת ההתחלה של המסלול הינה בצומת פלוגות, במפגש הכבישים 40 ו- 35, לכיוון דרום. ניתן לגשת לנקודה זו גם ממחלף קריית גת בכביש 6, בנסיעה מערבה בכביש 35.

נקודת הסיום הינה בצומת הכניסה הצפונית-מזרחית של קריית גת, במפגש דרך הדרום (כביש 3544) עם כביש 35, כשני ק"מ מזרחית לנקודת ההתחלה.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:17 ק"מ.
  • משך המסלול:3-2 שעות.
  • טיפוס מצטבר:המסלול מישורי

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

טיילת המלך חסן השני, אוקטובר 2015
חורבת פטוט, אוקטובר 2015
פריחת חצבים, אוקטובר 2015
אנדרטת הפלוגה הדתית, יולי 2015
מורדות תל ערני, אוקטובר 2015

נקודת ההתחלה היא צומת פלוגות הקרוייה ע"ש העיירה הערבית פלוג'ה, ששכנה ביער מדרום-מערב אלינו. עוד לפני מלחמת העצמאות, הייתה זו נקודה חשובה על אם הדרך ממג'דל (כיום אשקלון) בואכה חברון. בשנות ה- 1940 קמו מצפון-מזרח לצומת שני קיבוצים עבריים, קיבוץ גת ולאחריו קיבוץ גלאון. שני יישובים קטנים אלו, בלב סביבה ערבית עויינת, עמדו במצור במשך החודשים הראשונים של מלחמת העצמאות והתנועה אליהם התנהלה בשיירות מאובטחות דרך העיירה פלוג'ה. בפברואר 1948 חסמו לחלוטין הערבים את התנועה ביישובם, ושיירה שיצאה מגת נאלצה לסגת כאשר אחד מנהגי המשאיות נהרג. כדי לפרוץ את המצור הוחלט על פעולה גדולה נגד הכפר, באמצע מרץ 1948. השיירה הראשונה שיצאה מנגבה לגת עברה את פלוג'ה בהצלחה, אולם ספגה אש ביציאה מהכפר לכיוון גת. בלהט הקרב הוחמצה הפנייה לגת, ואנשי כוח החסימה שניסו להתריע זוהו בטעות כאוייב, מה שהביל להריגתם של שבעה לוחמים מאש כוחותינו, שנקברו זמנית בקיבוץ גת (ולאחר מכן הועברו לקבורה בבית הקברות נחלת יצחק).

עדיין היה צורך בפינוי פצועים מגת חזרה לכיוון נגבה, ולכן יצאה למחרת היום שיירה חזרה דרך פלוג'ה, שפוצלה לשתיים - שיירה אזרחית שעברה בהצלחה דרך שדה התעופה הצבאי מצפון לפלוג'ה, ושיירה צבאית שעברה במרכז הכפר ותקפה את המקום. בפיצוץ מטעני נפץ נהרגו 15 מאנשי הכפר, ולאחר מכן הושגו הבנות לפיהם הבריטים ילוו את השיירות היהודיות העוברות דרך פלוג'ה, וכך היה עד לפלישת צבאות ערב במאי 1948.

לצד תחנת האוטובוס מדרום לצומת ניצב סלע ועליו לוח זיכרון, וכן קיימת אנדרטה לחללי הקרב בתחום קיבוץ גת.

מצומת פלוגות נמשיך בכביש 40 דרומה, וברמזור הראשון נפנה שמאלה אל כביש 3544 - "דרך הדרום" החוצה את קריית גת.

נסיעה קצרה תוביל אותנו לכיכר הכניסה הדרומית לעיר. נחנה בקרבת הכיכר (אפשר לחנות בתחנת הדלק הסמוכה) וניגש רגלית לשתי נקודות עניין בצידה הצפוני של הכיכר.

אנדרטת הבנים - אנדרטת "נצח ישראל" עוצבה בידי הפסל אבנר בר-חמא בשנת 1998, ומוקדשת לבני קריית גת שנפלו במערכות ישראל. האנדרטה מזכירה במקצת שעון שמש ענק.

טיילת המלך חסן השני - טיילת בחזיתה "שער" כניסה מעוצב בהשראת הארכיטקטורה הצפון-אפריקאית. הטיילת מוקדשת למלך מרוקו חסן השני, כהכרת תודה על יחסו הטוב לקהילה היהודית שבארצו.

נשוב לרכב ונמשיך מזרחה בדרך הדרום. בכיכר נפנה ימינה לשדרות ישראל פולק, נעבור בגשר מעל מסילת הרכבת וניכנס לאזור התעשייה של קריית גת, בין אזורי התעשייה הגדולים בישראל. אנקדוטה ידועה על ישראל פולק, מחלוצי התעשייה בישראל, מספרת על פנחס ספיר ז"ל, שר המסחר והתעשייה (ולימים שר האוצר) שאירח את פולק בישראל בשנת 1960 ורצה לשכנע אותו להקים מפעל טקסטיל בקריית גת הצעירה. ספיר אמר לפולק שהמקום נמצא חצי שעה נסיעה מתל אביב, כיוון שחשש מכך שפולק לא ירצה להקים את המפעל ביישוב המרוחק ממרכז הארץ. נהגו של ספיר אסף את פולק מהמלון בת"א בשעה חמש בבוקר, ונסע בשיא המהירות בכבישים הריקים לקריית גת, אליה הגיעו השלושה תוך פחות מחצי שעה... פולק השתכנע להקים בעיר את מפעל "פולגת", ממפעלי הטקסטיל הגדולים בישראל עד היום. לימים טען פולק שלא חשב באמת שקריית גת סמוכה לתל אביב אלא ש"אם שר בישראל מוכן לקום כל כך מוקדם בבוקר כדי להביא משקיע, ואם ראש העיר התעורר כדי לקבל אותו, אז אני מוכן להביא את התעשייה אליהם".

בצומת נפנה ימינה לדרך החרושת ובצומת הבאה נפנה שמאלה לשדרות צורן.

במרחק 630 מ' מדרך החרושת, נפנה ימינה לרחוב לשם, נמשיך ישר ובפנייה השנייה ימינה נפנה לחנייה בגבולו הצפוני של פארק המשרת את באי אזור התעשייה.

הפארק ניצב באתר הארכיאולוגי חורבת פטוט. שם המקום הוא עברות של השם הערבי ח'רבת פטאטה. במהלך פיתוח אזור התעשייה, התגלה כאן פסיפס של כנסייה ביזנטית, המשלב עיטורים מעולם הצומח ודגם מבנה לידו כתובת ביוונית - "חורטסו" המזוהה עם עיר במצרים. לאחר עבודות שימור, הוחזר הפסיפס לאתר בסוף שנת 2015 כחלק מחגיגות ה- 60 לקריית גת.

הפסיפס נמצא בחלקו הצפוני של הפארק, ליד מגרש החנייה. בתחום הפארק מספר שבילי הליכה, נטיעות צעירות, דשא ומתקני משחק. חלקה המערבי של הגבעה לא פותח, ומכוסה בצמחיית בר.

נשוב מרחוב לשם לשדרות צורן, ועתה נפנה ימינה (מזרחה). בצומת שדרות אבץ נפנה שמאלה (צפונה) כאשר מולנו מפעל "אינטל" - גדול המפעלים בעיר קריית גת, המעסיק 3,750 עובדים (כשליש ממספר העובדים באזור התעשייה כולו). המפעל נפתח בשנת 2008, לאחר סובסידיה ממשלתית להקמתו בישראל (ולא באירלנד).

בשדרות אבץ ניסע כקילומטר צפונה עד לכיכר, בה נפנה שמאלה ובצומת הבאה ימינה לשדרות ישראל פולק.

במפגש כביש 35 נמשיך ישר צפונה ואם נוכל, נעצור בזהירות לאחר הצומת, בנקודה בה ניצב סלע ועליו לוח זיכרון לשלוש פעולות צה"ל בעיראק אל-מנשיה במלחמת העצמאות.

במרחק כ- 100 מ' צפונית לצומת, מסתעפת שמאלה (מערבה) דרך עפר. ניתן לחנות בזהירות רבה בשולי הכביש (כביש לא רשמי המשמש דרך קיצור לקיבוץ גת) ולהתקדם ברגל מערבה (ברכב שטח ניתן להמשיך בדרך העפר). הליכה של כ- 150 מ' תוביל אותנו לריכוז פריחה נחמד של עשרות חצבים הפורחים מדרום לתל ארכיאולוגי גדול ומרשים - תל ערני. התל משתרע על פני כ- 250 דונם, מתוכם כ- 20 דונם עיר עליונה.

בעבר זוהתה כאן העיר הפלשתית גת, ועל כן נקראו היישובים הסמוכים גת וקריית גת בהתאמה. חפירות ארכיאולוגיות בשנות ה- 1950 (שנמשכו לסירוגין עד לשנות ה- 1990) העלו כי אין בסיס להשערה זו (ולכן הוחלף שם התל לפי שמו הערבי - תל עורייני).חלק ניכר מהממצאים בתל משתייכים לתקופת הברונזה הקדומה (בה התקיימו באתר 12 שכבות יישוב). לעיר ששכנה כאן היו קשרי מסחר עם מצרים, ובאתר התגלה חותמו של המלך המצרי נערמר-מנס, שמלך במצרים סביב 3100 לפני הספירה הנוצרית. בחפירות בחלקו העליון של התל התגלו שרידי עיר ישראלית מבוצרת בעלת שבע שכבות יישוב ומעליה שרידי יישוב מהתקופות הפרסית וההלניסטית. באזור התגלו גם בתי קברות מהתקופה הביזנטית.

בדורות האחרונים שכן במדרונות מדרום לתל (בשטח אזור התעשייה המודרני) כפר ערבי בשם עיראק אל-מנשייה, לו ניתן לימים השם "עיי נשיה", אלא שהכפר, יחד עם שמו, צלל לתהומות הנשיה ונשכח כליל מהתודעה.

העיר גת הפלשתית מזוהה כיום בתל צפית, כעשרה ק"מ צפונית אלינו.

כיום ניתן לראות במדרונות התל שפע משוכות צבר, המבשיל את פירותיו הקוצניים בספטמבר. בפסגת התל ניתן לזהות את יסודות קבר שייח' אחמד אל-עורייני, ומנקודה זו יש תצפית נוף יפה לעיר קריית גת.

למעוניינים בסיור ממושך יותר בתל, ניתן לחנות בכניסה לבית הקברות של קריית גת, מדרום לכביש 35, ולחצות את הכביש בצומת המרומזרת.

אחרי ביקור בתל ערני, נשוב לכביש 35 ונפנה ימינה (מערבה) בואכה צומת פלוגות. במרחק כ- 2 ק"מ נפנה שמאלה (דרומה) ברמזור לכניסה הצפונית של קריית גת וברמזור הראשון נפנה ימינה (מערבה) לשדרות מלכי ישראל. נחפש חנייה ונשוב רגלית לצומת.

כאן נמצאות מספר נקודות ענייין, שרובן נכללות בתחום פארק אליאב, על הקמתו החליטה עיריית קריית גת בשנת 2010 והמשתרע מכאן עד לצומת פלוגות (הפארק נמצא בהקמה ובעתיד יתווספו בו נקודות עניין נוספות):

  • אנדרטת המסע - אנדרטה מוסתרת מעט בצידה הדרומי-מערבי של צומת כביש 35. האנדרטה מוקדשת לעולי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ במהלך השנים 1988-1980. 4000 מתוך העולים דרך מדבריות סודאן נספו בדרך ובמחנות בסודאן. באנדרטה מתקיים טקס סביב יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל - שנקבע ביום ירושלים (כ"ח באייר).
  • גשר נחל נועם - לאורך הגשר ניצבים קירות ועליהם כתובות ברכה למבקרי העיר בשלל שפות.
  • תמרור דרכים - דרומית לצומת שדרות לכיש ורחוב מלכי ישראל, ניצב תמרור מרחקים. בצד הצפוני זהו תמרור "סטנדרטי" המציין את המרחקים מקריית גת ליעדים שונים בעולם, ואילו בצד דרום מצויינים המרחקים לנקודות שונות בישראל שלאחר מלחמת ששת הימים, כולל יעדים בסיני - אל-עריש, שארם א-שייח' ואבו רודיס (596 ק"מ נסיעה מקריית גת...)
  • אנדרטת הפלוגה הדתית - האנדרטה נמצאת בשדרות מלכי ישראל. לאחר פלישת הצבא המצרי לארץ במלחמת העצמאות, שימש אזור פלוג'ה כאחד מריכוזיו הגדולים של הכוח המצרי. לאחר מבצע "יואב" כותרה בריגדה מצרית ובה אלפי חיילים באזור קטן שמרכזו בעיירה פלוג'ה. בריגדה זו, בפיקודו של הקולונל הסודאני סייד טהא - "הנמר הסודאני" - החזיקה מעמד במצור הישראלי. למרות צמצום המובלעת עם כיבוש משטרת עיראק סווידאן (מצודת יואב), סירבו המצרים הנצורים להיכנע. בנובמבר 1948 התקיימה פגישה חשאית בין מפקדי ה"כיס" (סייד טהא ושלישו, גמאל עבד אל-נאצר - לימים נשיא מצרים) ובין הכוחות הישראליים בקיבוץ גת הסמוך (בבית המכונה כיום "בית נאצר"). בפגישה זו הוצעה למצרים כניעה, אולם הם סירבו בהצהרה שיילחמו עד הכדור האחרון אלא אם ממשלת מצרים תיתן הנחייה אחרת. בדצמבר 1948 הוחלט על מבצע לחיסול הכיס - "מבצע חיסול", בהובלת חטיבת אלכסנדרוני. המבצע הסתיים באסון כבד, כאשר 87 חיילים מהפלוגה הדתית בחטיבה נפלו בקרב לאחר שנלכדו בכפר עיראק אל-מנשיה שממזרח לנו. החללים נקברו בקבר אחים בשדה הקרב (בנקודה זו יש אנדרטה נוספת), ולאחר מלחמת העצמאות נקברו מחדש בקבר אחים בבית הקברות נחלת יצחק. האנדרטה הניצבת כאן בנויה משני עמודים המזכירים נרות חנוכה, לציון מועד המבצע בנר השני של חנוכה. כיס פלוג'ה פונה בסופו של דבר רק בהסכם שביתת הנשק עם מצרים, בתום מלחמת העצמאות. תמורת נסיגת המצרים מכיס פלוג'ה, נסוג צה"ל מ"טריז בית חנון" הסמוך לשדרות.

מנקודה זו ניתן להמשיך בנסיעה בשדרות לכיש, לעבר פארק פ"ז. בפארק, הנמצא על גדת נחל עוזה, נמצאת אנדרטת השואה המקומית.

למגלי עניין, ניתן להגיע גם לגן השלושה, הממוקם בעיקול רחוב הכרמל, בשכונת גליקסון. הגן חולש על גדת נחל שלווה, ומנציח אירוע טראגי שקרה כאן בינואר 1965. ילדה בת תשע נסחפה במי הנחל הגועש, ואזרח וחייל שניסו אף הם להצילה טבעו גם הם ורק עם שוך השיטפון נמצאו הגופות. על אף הכיתוב בשילוט שבאתר, הנחל שלמרגלותינו הינו נחל שלווה ולא נחל לכיש.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • ספטמבר - פריחת חצבים בתל ערני, שדות כותנה בין תל ערני לקיבוץ גת.
  • ביקור באנדרטת המסע כאשר נערך במקום טקס הזיכרון, סביב כ"ח באייר (רצוי לברר מראש מועד מדויק).

שירותים למטיילים:

  • תחנת דלק בדרך הדרום ליד אנדרטת הבנים.
  • פארק פטוט - פינות ישיבה, שבילי הליכה ומתקני ספורט (הפארק נגיש לנכים).
  • שבילי הליכה בפארק אליאב (הנמצא בפיתוח).

הערות ואזהרות:

  • ניתן לבצע חלקים ניכרים מהמסלול גם בסיוע תחבורה ציבורית.
  • עם פיתוחו של פארק אליאב, יתווספו בעתיד נקודות עניין נוספות למסלול.

הצעות טיול בסביבת קריית גת:

Beit guvrin1.jpg

גן לאומי בית גוברין

Lachish.jpg

גן לאומי תל לכיש

Shacharia forest1.jpg

יער המלאכים

קישורים נוספים וספרות מומלצת:



המפה נטענת...
אוחזר מתוך "https://inature.info/w/index.php?title=קריית_גת&oldid=50741"