קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "ניסוי1"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | <meta name="keywords" content=" | + | <meta name="keywords" content="הגלבוע, דרך נוף הגלבוע, הר ברקן, הר שאול, טיול בגלבוע"></meta> |
| − | <meta name="description" content=" | + | <meta name="description" content="מסלול נסיעה והליכות קצרות ברכס הגלבוע, בין תצפיות נוף, סיפורי גבורה ופריחה עונתית מרהיבה."></meta> |
{{מסלולי טיול | {{מסלולי טיול | ||
| − | |סקירה= | + | |סקירה=מסלול נסיעה והליכות קצרות ברכס הגלבוע, בין תצפיות נוף, סיפורי גבורה ופריחה עונתית מרהיבה. |
| − | |תמונה= | + | |תמונה=har_saul1.jpg |
|שם_הצלם=עמית מנדלסון | |שם_הצלם=עמית מנדלסון | ||
| − | |מקום_הצילום= | + | |מקום_הצילום=תצפית מהר שאול |
| − | |תאריך_הצילום= | + | |תאריך_הצילום=18/3/2012 |
| − | |אזור= | + | |אזור=הגלבוע והעמקים |
| − | |מפת_סימון_שבילים= | + | |מפת_סימון_שבילים=3 - הגליל התחתון |
| − | |מיקום= | + | |מיקום=רכס הגלבוע, בין עפולה ובית שאן |
| − | |גישה= | + | |גישה=לכל רכב (קטעי ההליכה - ברגל בלבד) |
| − | |שבילי_טיול=אדום | + | |שבילי_טיול=דרך לא מסומנת, הר שאול מסלולים אדום 3473 וירוק 3472, הר ברקן מסלול אדום 3536 |
| − | |עונות_ביקור= | + | |עונות_ביקור=כל השנה |
|שמורת_טבע=כן | |שמורת_טבע=כן | ||
| − | |רמת_קושי= | + | |רמת_קושי=לכל המשפחה |
| − | |סוג_מסלול= | + | |סוג_מסלול=רכוב |
|כניסה=חינם | |כניסה=חינם | ||
| − | |תאריך_ביצוע_מסלול= | + | |תאריך_ביצוע_מסלול=18/3/2012 |
| − | |תאריך_ביקור_אחרון_בשטח= | + | |תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=31/3/2012 |
| − | |1=[[ | + | |1=[[תל יזרעאל - עין יזרעאל]] |
|2=[[מתלול אבינדב ונחל צביה]] | |2=[[מתלול אבינדב ונחל צביה]] | ||
|3=[[עין הסמל והעמק הנעלם]] | |3=[[עין הסמל והעמק הנעלם]] | ||
| − | |4=[[ | + | |4=[[עפולה ואתריה]] |
| − | |5=[[ | + | |5=[[נחל קיני]] |
| − | |6=[[ | + | |6=[[גן לאומי מעיין חרוד]] |
| − | |7=[[ | + | |7=[[גן לאומי גן השלושה (סחנה)]] |
| − | |8=[[שמורת | + | |8=[[שמורת הגלבוע]] |
| − | |9=[[ | + | |9=[[כלניות במנחת מגידו]] |
| − | |10=[[ | + | |10=[[אתר לאומי מרחביה]] |
| − | + | ||
| − | |||
|רקע כללי= | |רקע כללי= | ||
| − | [[תמונה: | + | [[תמונה:golden_gate.jpg|left|thumb|200px|שער הזהב, מרץ 2012]] |
| − | + | דרך נוף הגלבוע היא אחת הדרכים היפות בארץ, במיוחד אם משלבים קטעי הליכה רגלית בשבילי הטיול הרבים המסתעפים ממנה. נטפס ברכב מעמק יזרעאל אל פסגות הגלבוע מהן נוכל לצפות למרחק רב. בחורף ובייחוד באביב ההר כולו שופע פריחה, והמטייל ברכס יזכה גם למנה גדושה של סיפורי היסטוריה ומורשת קרב, מימי דבורה הנביאה, דרך שאול המלך ועד לימינו. | |
| + | |||
| + | |איך_להגיע= | ||
| + | הכניסה לדרך הנוף היא מכביש 675 (כביש התענכים) בין צומת יזרעאל לצומת נבות. לבאים מרוב חלקי הארץ, מומלץ לנסוע דרך כביש ואדי ערה (נחל עירון) וכביש הסרגל עד צומת הסרגל, ולפנות ימינה לכביש 675. 1.5 ק"מ אחרי צומת יזרעאל יש לפנות ימינה לעבר דרך הנוף - כביש 667 (בתחילתה נמצא אתר "סקי בגלבוע"). | ||
| + | |||
| + | נקודת הסיום של המסלול היא למרגלות רכס הגלבוע, ליד [[גן לאומי גן השלושה]]. מנקודה זו ניתן לשוב לכיוון גוש דן וחיפה, בפנייה שמאלה בכביש 669 עד צומת השיטה, ואז פנייה שמאלה בכביש 71 לצומת נבות. בצומת נבות יש לפנות שוב שמאלה לכביש 675 שיחזיר אותנו לנקודת ההתחלה. | ||
| + | |||
| + | לחילופין, ניתן לפנות בכביש 667 ימינה לעבר כביש הבקעה (כביש 90) כדי להגיע לבית שאן, טבריה וירושלים. | ||
| + | |||
| + | <html> | ||
| + | <center> | ||
| + | <iframe width="550" height="450" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="http://maps.google.com/maps/ms?msa=0&msid=202251071962719782755.0004bc3e2a28efd3af9ff&ie=UTF8&t=h&ll=32.519895,35.387993&spn=0.130271,0.188484&z=12&output=embed"></iframe><br /><small>הצג את <a href="http://maps.google.com/maps/ms?msa=0&msid=202251071962719782755.0004bc3e2a28efd3af9ff&ie=UTF8&t=h&ll=32.519895,35.387993&spn=0.130271,0.188484&z=12&source=embed" style="color:#0000FF;text-align:left">דרך נוף הגלבוע</a> במפה גדולה יותר</small> | ||
| + | </center> | ||
| + | </html> | ||
| + | |||
| + | |אורך המסלול=23.5 ק"מ (מצומת תל יזרעאל לצומת מעלה גלבוע). | ||
| + | |משך המסלול=כחצי יום. | ||
| + | |טיפוס מצטבר=המסלול רכוב, קטעי ההליכה כרוכים בטיפוס קל של כ- 20 מטרים בכל אחד מהם. | ||
| + | |מפה=gilboa_scenic_road.gif | ||
| + | |תיאור המסלול= | ||
| + | [[תמונה:har_barkan1.jpg|left|thumb|200px|הר ברקן, מרץ 2012]] | ||
| + | [[תמונה:har_barkan2.jpg|left|thumb|200px|תצפית מהר ברקן, מרץ 2012]] | ||
| + | [[תמונה:yizpor_memorial.jpg|left|thumb|200px|המצבה בצומת יצפור, מרץ 2012]] | ||
| + | |||
| + | '''תחילת המסלול''' | ||
| + | |||
| + | ניכנס למסלול מכביש 675, בין צומת יזרעאל וצומת נבות. נחלוף על פני מתחם "סקי בגלבוע" שנפתח לקהל בשנת 2011 ואחרי 1.3 ק"מ נעבור את מסעף כביש הגישה הצפוני של גן נר. | ||
| + | הדרך עולה במתינות לעבר הרכס, כאשר לפנינו נראית פסגה גבוהה וירוקה שחלקה המזרחי מיוער. זהו '''הר גיבורים''', הפסגה המערבית של הגלבוע. שם הפסגה, בדומה לפסגות נוספות בגלבוע, קשור לסיפור נפילת המלך שאול ובניו בגלבוע – "איך נפלו גיבורים". בראש ההר נמצאים עיי חורבות (חורבת מזרים), שרידי הכפר הערבי מזאר שנעזב במלחמת העצמאות שם הכפר משמר שם קדום – מרוז, הנזכרת בשירת דבורה "אורו מרוז, אמר מלאך ה', אורו ארור יושביה כי לא באו לעזרת ה' " (שופטים ה' כ"ג). בשל מיקומה הקיצוני של פסגת הר גיבורים נשקפת ממנה תצפית היקפית מרהיבה, כולל לעבר הר תבור ונחל קישון – זירת הקרב של דבורה הנביאה וברק בן-אבינועם נגד סיסרא הכנעני. תושבי מרוז שישבו מן הצד ונמנעו מלעזור לאחיהם בני ישראל, זכו לקללתה הנמרצת של דבורה וכך נכנסו להיסטוריה.. | ||
| + | נחלוף על פני חוות התבלינים והיישוב נורית הנמצא בהקמה. יישוב זה מוקם על שרידי מעברה ובסיס גדנ"ע. הכביש העולה מכאן לרכס נקרא על שם היישוב – '''מעלה נורית'''. | ||
| − | + | מעט לאחר נורית ניכנס ליערות הגלבוע. אחרי 1.5 ק"מ ממסעף נורית, חולפת הדרך בצמוד ומעל לשטח חשוף מעצים. כאן נמצאים שרידי בית הקברות של הכפר הערבי נוריס, שנעזב במלחמת העצמאות. בבית הקברות נשתלו ע"י התושבים צמחי [[אירוס ארם-נהריים]], שפריחתם המרהיבה היא בין אמצע אפריל לאמצע מאי. שטח בית הקברות, בדומה לבתי קברות אחרים, רוסס בקוטלי עשבים חזקים ע"י גורמים איסלאמיים כחלק מניסיון לקבוע "עובדות בשטח". לשמחתנו אוכלוסיית האירוסים שרדה למרות הריסוס. | |
| + | אחרי עוד 1.5 ק"מ נגיע למסעף כביש שמאלה להר שאול. מרחק הנסיעה מהכביש הוא כק"מ אחד, בדרך נחצה מסעף דרכי עפר מסומנות כחול המיועדות לרכב שטח ולרוכבי אופניים, אך מתאימות גם להליכה רגלית לאוהבי הליכה. | ||
| − | + | '''הר שאול''' | |
| − | + | הר שאול אינו גבוה במיוחד, אך פסגתו בולטת לצפון-מזרח, ומאפשרת תצפית מדהימה על המתלול המזרחי של הגלבוע, וכן לעבר עמק חרוד, [[גן לאומי כוכב הירדן|כוכב הירדן]], הרי הגלעד והר תבור. בפסגה הוסדר חניון מטיילים כולל שביל סלול באורך כ- 100 מ' למוגבלי תנועה, שבילי הליכה קצרים שחלקם מתאימים גם למתקשים בהליכה, ומצפור. הפסגה משמשת גם כאתר פופולארי למצנחי רחיפה (ממרא שאול). | |
| − | + | סביב פסגת ההר עובר שביל הליכה מסומן ירוק. ראשיתו חופפת לשביל הסלול, ועד מהרה ניפרד ממנו ונמשיך בשביל רגלי נוח החולף לצד ספסלים הצופים לנוף העמק. בסוף החורף ובאביב מומלץ לצפות מספסלים אלו לעבר השדות שלמרגלותינו, בהם מופיעים כל שנה "ציורים" מרשימים בשדות החיטה. | |
| − | על | ||
| − | |||
| − | |||
| − | + | שמו של ההר מנציח את מלך ישראל הראשון, שנפל בהר הגלבוע יחד עם שלושת בניו (על שמם נקראו פסגות נוספות ברכס הגלבוע). כאן מומלץ לפתוח ספר תנ"ך ולקרוא את סיפור נפילת שאול ובניו (ספר שמואל א' ל"א, שמואל ב' א'). | |
| + | באזור זה הוצב גם שלט של "שביל התנ"ך", פרויקט בו הוצבו לצד שבילי ההליכה בהר פסוקים מהתנ"ך הקשורים לגלבוע (אך הם אינם מהווים תחליף לקריאת הסיפור הרציף). נצא מהיער. לנגד עינינו נראה המתלול המרשים של הגלבוע. מתלול זה הוא תוצאה של קו שבר גיאולוגי רוחבי שהרים את הגלבוע לעומת עמק חרוד. במתלול עוברים מספר ערוצים קטנים, העמוק שבהם מוכר למטיילים בכינוי "העמק הנעלם" ומהווה מסלול טיול אתגרי למיטיבי לכת. הבאים הנה בקיץ ובסתיו יוכלו להתרשם מהפסוק המפורסם בקינת דוד - "הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם" (שמואל ב' א' כ"א). המדרונות התלולים מקבלים כמות משקעים קטנה יחסית, וביחד עם המסלע מתקופת האיאוקן, ניתן לראות כאן בעיקר צומח ערבתי (בניגוד לחורש הים-תיכוני המאפיין אזורים מערביים יותר). | ||
| − | + | השביל הנוח מתחיל לעלות במדרגות ויוצא לכיוון החנייה, אך אנו נזהה פנייה שמאלה בשביל הירוק היורד בתוואי לא ברור וטרשי בין עצי היער. (אזור פריחה יפה של [[נורית אסיה]] באביב). אחרי כמאה מטרים, נחלוף בין שני מצוקונים ציוריים. באתר זה פורחים בנובמבר-דצמבר [[נרקיס מצוי|נרקיסים]]. מהמצוקונים נעלה לשביל רחב יותר, ההופך לדרך עפר. בחציית דרך נוספת, נמשיך ישר ועד מהרה נגיע לכביש הגישה להר שאול, כחצי ק"מ מהחניון בו התחלנו. משך ההליכה בין כחצי שעה לשעה. | |
| − | + | '''טיול רגלי לגבעת יהונתן''' | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | לאוהבי הליכה, ניתן לבצע מסלול הליכה ארוך יותר בהר שאול, הנמשך כשעתיים-שלוש. בצד הצפוני-מערבי של חניון הפסגה, נזהה שביל מסומן שחור ונלך בו, בנתיב טרשי. אחרי כ- 200 מ' נגיע לסוכה נאה ולצידה מצבת זיכרון מוזנחת, לזכר סרן נמרוד לויטה, בן העמק וקמ"ן חטיבת הנגב, שנהרג בסוף מלחמת העצמאות בעלות רכבו על מוקש בשפלה. מכאן נמשיך בירידה מתונה על גב השלוחה, לעבר מצבת זיכרון גדולה (אותה נראה במחצית הירידה). בדרכנו נחלוף לפרקים ביער ומחוץ לו, ונפגוש פריחה עונתית מגוונת, בפרט שיחי [[מרווה ריחנית]] ופרחי [[נורית אסיה]]. עם הגיענו לדרך עפר, נמשיך ישר ובמפגש הדרך הבאה נגיע לצומת שבילים שחור-ירוק. נפנה ימינה בסימון השחור, נחלוף על פני גלי אבנים (חורבת כרמת) ונגיע ל'''אנדרטת השבעה'''. אנדרטה מרשימה זו מנציחה שבעה מבני העמק שנפלו כאן בקרבות מלחמת העצמאות. לצד האנדרטה ניצב שלט הסבר המספר את סיפור הקרב. המקום חודש בשנת 2008. | |
| + | מנקודה זו נמשיך בסימון השחור, היורד תחילה לשולי מחצבת גדעונה, ואז עולה במתינות בערוצון. בצומת דרכים נפנה שמאלה בסימון הכחול שיחזיר אותנו לכביש הגישה להר שאול, במרחק כמה מאות מטרים מהחנייה. ניתן גם לקצר מסלול זה בעזרת דרך מסומנת ירוק המקשרת בין הסימון הכחול לשביל השחור, בקרבת גבעת יהונתן. | ||
| − | + | '''הדרך מהר שאול להר ברקן''' | |
| − | |||
| − | |||
| + | אחרי הביקור בהר שאול, נשוב לדרך הראשית. במפגש עם הדרך, נמצא ריכוז פריחה נאה של [[כלנית מצויה|כלניות]] אדומות בחודשים פברואר-מרץ, ובקרבתו חניון עם מתקני משחק. | ||
| + | הדרך מתפתלת ביער, ולאחר כק"מ אחד נזהה מסעף פנייה שמאלה אל '''מצפה ויניה'''. למעוניינים, ניתן לנסוע בדרך זו (המסומנת שחור) לעבר תצפית נוספת המנציחה את זכרו של ויניה כהן, חבר קיבוץ בית אלפא הסמוך. | ||
| + | נמשיך בדרך הראשית ונגיע למסעף משולט לעבר '''חניון "שער הזהב"''' והר לפידים. חניון שער הזהב נמצא במפגש של דרך נוף הגלבוע עם דרך עפר המתחברת לדרך הפטרולים לאורך הקו הירוק. בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים, היה זה אזור גבול מסוכן בו פיטרלו שוטרי מג"ב. המג"בניקים נתנו לנקודה זו את הכינוי "שער הזהב" על שם להקה אמריקאית באותה תקופה – "גולדן גייט", והיציאה מדרך הפטרולים לנקודה זו סימנה את היציאה מהאזור המסוכן. כיום חוצצת בינינו ובין השומרון גדר ההפרדה, אותה נראה בתצפית הבאה. | ||
| − | + | '''הר ברקן ושביל האירוסים''' | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | כקילומטר אחרי שער הזהב נפנה ימינה בכביש סלול לחניון '''הר ברקן'''. הפנייה אינה משולטת (נכון למרץ 2012). בהר ברקן סומן שביל הליכה מעגלי מסומן אדום המתאים לכל המשפחה, וחלקו הראשון, מהחניון עד למצפור בפסגת ההר, הוא שביל סלול המתאים גם למוגבלי תנועה. | |
| − | + | לצד המצפור נמצא '''מגדל תצפית''' של קק"ל, חלק ממערך שנועד לזהות שריפות ולאפשר את כיבויין המהיר. המגדל סגור לקהל. | |
| − | + | התצפית מהר ברקן מרשימה. בדרום ניתן לראות מכאן את הרי צפון השומרון – הר עיבל, ג'בל חורייש, הר בזק ועוד. במזרח נראה את הרי הגלעד, עמק חרוד ובית שאן. בצפון-מזרח – [[גן לאומי כוכב הירדן|כוכב הירדן]] ובצפון [[גן לאומי הר תבור|הר תבור]] ו[[שמורת גבעת המורה|גבעת המורה]]. במערב נראה את פסגות הר לפידים, הר גיבורים והר אלכסנדר. | |
| − | + | אזור הר ברקן הוא חלק מ[[שמורת הגלבוע]], והתפרסם בציבור בשל פריחתו המרהיבה של אירוס הגלבוע בחודש מרץ. בזכות האירוסים, נותר הר ברקן לא מיוער ושופע פריחה, לאחר מאבק ציבורי של החברה להגנת הטבע בשנות ה- 50'. בשנים האחרונות דעכו אוכלוסיות האירוסים בהר ברקן, אך עדיין ניתן לפגוש כאן פה ושם אירוסים. | |
| + | שמו העברי של ההר ניתן לפי השם הערבי – שייח' ברקאן. נקודה זו היא אחת הגבוהות בגלבוע (רום 497 מ') אך לא הגבוהה ביותר (שיא הגובה הוא בהר מלכישוע, 538 מ', הנראה מכאן). מנקודה זו נוכל לעמוד על אופיו של הגלבוע – הצד הצפוני-מזרחי הוא מתלול מרשים היורד לעמק חרוד, ובראשו שורת פסגות בגב הרכס. מנגד, החלק הדרומי-מערבי, המהווה את עיקר הגלבוע, הוא אזור של גבעות מתונות וביניהן עמקים פוריים. רכס הגלבוע כולו נכבש בידי צה"ל במלחמת העצמאות, במסגרת מבצע "ארז". במבצע זה נתפסו הכפרים באזור עד לעיר ג'נין, בה התנהל קרב קשה נגד הצבא העיראקי במשטרת ג'נין. עם הגעת תגבורת עיראקית, נסוג צה"ל מג'נין וביסס קו חזית חדש כקילומטר וחצי צפונית לעיר, כאשר כפרי הגלבוע בשליטת ישראל. | ||
| + | בקרבות עשרת הימים, כחודש לאחר מכן, פתחו העיראקים בהתקפת נגד והצליחו לכבוש חזרה כמעט את כל מורדות הגלבוע, עליהם היה קשה להגן, עד לאזור תל יזרעאל שהיה המוצב היחיד שלא נכבש בידיהם. לקראת סוף קרבות אלו, התארגן כוח שהורכב מבני העמק, ועלה בלילה להר ברקן - ותפס את הפסגה השולטת על העמק. שטחים נוספים בשוליו הדרומיים והמערביים של הגלבוע הועברו לריבונות ישראל כחלק מהסכמי שביתת הנשק עם ירדן, כולל הכפרים סנדלה ומוקייבלה ו[[שמורת נחל בזק]]. | ||
| − | מכאן, | + | שביל ההליכה המסומן אדום הוא שביל מעגלי משני צידי כביש הנוף, וחשוף לשמש. לאחר המצפור, נחלוף לצד שרידי תעלות קשר (מתקופת מלחמת העצמאות) ועד מהרה נגיע לצומת שבילים ירוק-אדום. |
| + | השביל הירוק, המכונה '''"שביל האירוסים"''' הוא שביל קווי באורך כק"מ אחד המגיע מנקודה זו לחניון האירוסים, בגבול היער מדרום לנו. ניתן ללכת בו הלוך ושוב או להסתייע בהקפצת רכבים קצרה. | ||
| + | אנו נלך בשביל האדום, נעבור לצד גת עתיקה ובור מים ונחצה במדרגות את דרך הנוף. שדה הראייה מוגבל ויש להיזהר בחציית הכביש. לאורך השביל הוצבו שלטי הסבר על צמחי האזור, אלא שעם השנים חלו שינויים בצמחים ליד השלטים, וכמעט אף אחד מהשלטים אינו מצביע על השם הנכון.. | ||
| + | אחרי שנחצה את הכביש נגיע לרחבת תצפית על מפגש חברות הצומח בגלבוע. מכאן נפנה שמאלה ונעלה במתינות. אחרי שנחלוף על פני מקבצי חרובים, נגיע לצומת שבילים, הניתנת לזיהוי ע"י עמוד ירוק (לא שילוט, נכון למרץ 2012). כאן נפנה שמאלה, נחצה בזהירות את הכביש ונגיע לחניון. | ||
| + | אם פיספסנו את הפנייה, נרד לעבר דרך עפר – סימן שעלינו לשוב חזרה. המשך השביל האדום, לעבר "העמק הנעלם" הוא מסלול אתגרי למיטיבי לכת בלבד. | ||
| + | אחרי הר ברקן, מומלץ לעבור גם בחניון האירוסים (הפנייה אליו משולטת). בחניון זה שולבו חנית נכים מסומנות ושביל מונגש קצר לעבר מספר שולחנות פיקניק. | ||
| − | + | מכאן נמשיך בדרך הנוף, ונגיע ל'''"צומת יצפור"''' - צומת כבישים 667 (הממשיך לעבר היישובים הדתיים מעלה גלבוע ומירב) ו- 6666 (היורד לעבר עמק חרוד). | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | בפינה הדרומית של הצומת, 20 מטרים מדרום לצומת ומעל לכביש, נמצאת אנדרטה צנועה לזכר שוטר מג"ב סמל יעקב ברוך, שנפל כאן בתשי"ח - 1958. האנדרטה מעוצבת בצורת סמל משמר הגבול, ועליה חקוקות המילים "עובר דרך! זכור! בזכות ראשונים פורצים ומגינים, שלווים הדרכים ובטוחים". בקרבת הצומת נמצא גם '''חניון יצפור''' בראש שביל [[נחל יצפור]], ובו מספר שולחנות פיקניק. | |
| − | + | נוכל לרדת מכאן בכביש 6666 לעבר עמק חרוד, (אורך הכביש 7.5 ק"מ), ונחבור לכביש 669 ליד [[גן לאומי גן השלושה|גן השלושה]]. ניתן לבקר גם ב[[גן לאומי בית אלפא]]. לחילופין, למי שרוצה עוד טעימה מהגלבוע, במקום לרדת בכביש זה, נמשיך בכביש 667 ברכס, נחלוף על פני מעלה גלבוע, ונגיע לתצפיות נוף נוספות (מצפה דובי וערן שמיר, מצפה עליזה - נמצא בכניסה ליישוב מירב), ונרד מהגלבוע במעלה מירב אל בקעת בית שאן. | |
| − | |||
| − | |||
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | |פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | ||
| − | [[ | + | שיא הפריחה באזור הוא בחודשים פברואר-אפריל. |
| − | + | במרץ פורחים ברכס אירוס הגלבוע, [[צבעוני ההרים]] ו[[נורית אסיה]] ואילו במרץ-אפריל פורח בשפע כלך מצוי. | |
| − | + | בנובמבר-דצמבר פריחת [[נרקיס מצוי|נרקיסים]] ובפברואר פריחת [[כלנית מצויה|כלניות]]. | |
| − | |||
|שירותים למטיילים= | |שירותים למטיילים= | ||
| − | + | * חניוני מטיילים פזורים לאורך הדרך, בפרט בקרבת הר שאול, "שער הזהב" והר ברקן. | |
|הערות ואזהרות= | |הערות ואזהרות= | ||
| − | * | + | * הדרך מרובה בפיתולים ומומלץ לנסוע לאט, בפרט בקרבת שבילי המטיילים בהר ברקן וסביבתו. |
| − | * | + | * מדי שנה בסוף מרץ נערכת צעדת הגלבוע. בסוף השבוע בו מתקיימת הצעדה, נחסמת הגישה ברכב פרטי לרכס, ולמטיילים בתקופה זו מומלץ לוודא מראש את מועד הצעדה. |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|הצעות טיול בסביבה= | |הצעות טיול בסביבה= | ||
| שורה 113: | שורה 128: | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> | ||
<imagemap> | <imagemap> | ||
| − | תמונה: | + | תמונה:harod_spring.jpg|115px |
| − | default [[ | + | default [[גן לאומי מעיין חרוד]] |
desc none</imagemap> | desc none</imagemap> | ||
| − | [[ | + | [[גן לאומי מעיין חרוד]] |
</td> | </td> | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> | ||
| שורה 123: | שורה 138: | ||
<imagemap> | <imagemap> | ||
תמונה:har_saul1.jpg|200px | תמונה:har_saul1.jpg|200px | ||
| − | default [[ | + | default [[תל יזרעאל - עין יזרעאל]] |
desc none</imagemap> | desc none</imagemap> | ||
| − | [[ | + | [[תל יזרעאל - עין יזרעאל]] |
</td> | </td> | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> | ||
| שורה 132: | שורה 147: | ||
<imagemap> | <imagemap> | ||
תמונה:sartaba_far.jpg|200px | תמונה:sartaba_far.jpg|200px | ||
| − | default [[ | + | default [[עין הסמל והעמק הנעלם]] |
desc none</imagemap> | desc none</imagemap> | ||
| − | [[ | + | [[עין הסמל והעמק הנעלם]] |
</td></tr></table> | </td></tr></table> | ||
}} | }} | ||
גרסה מ־06:46, 21 בספטמבר 2012
מסלול טיול: ניסוי1
מסלול נסיעה והליכות קצרות ברכס הגלבוע, בין תצפיות נוף, סיפורי גבורה ופריחה עונתית מרהיבה.
- מסלול טיול
- אזור:הגלבוע והעמקים
- מפת סימון שבילים: 3 - הגליל התחתון
- מיקום: רכס הגלבוע, בין עפולה ובית שאן
- גישה:לכל רכב (קטעי ההליכה - ברגל בלבד)
- שבילי טיול:דרך לא מסומנת, הר שאול מסלולים אדום 3473 וירוק 3472, הר ברקן מסלול אדום 3536
- עונות ביקור:כל השנה
- שמורת טבע:כן
- רמת קושי:לכל המשפחה
- סוג מסלול:רכוב
- כניסה: חינם
- אורך המסלול:23.5 ק"מ (מצומת תל יזרעאל לצומת מעלה גלבוע).
- תאריך ביצוע מסלול:18/3/2012
- תאריך ביקור אחרון בשטח:31/3/2012
תצפית מהר שאול, (עמית מנדלסון, 18/3/2012)
עוד אתרים בסביבה
הצעות טיול בסביבה
רקע: ניסוי1
דרך נוף הגלבוע היא אחת הדרכים היפות בארץ, במיוחד אם משלבים קטעי הליכה רגלית בשבילי הטיול הרבים המסתעפים ממנה. נטפס ברכב מעמק יזרעאל אל פסגות הגלבוע מהן נוכל לצפות למרחק רב. בחורף ובייחוד באביב ההר כולו שופע פריחה, והמטייל ברכס יזכה גם למנה גדושה של סיפורי היסטוריה ומורשת קרב, מימי דבורה הנביאה, דרך שאול המלך ועד לימינו.
איך להגיע:
הכניסה לדרך הנוף היא מכביש 675 (כביש התענכים) בין צומת יזרעאל לצומת נבות. לבאים מרוב חלקי הארץ, מומלץ לנסוע דרך כביש ואדי ערה (נחל עירון) וכביש הסרגל עד צומת הסרגל, ולפנות ימינה לכביש 675. 1.5 ק"מ אחרי צומת יזרעאל יש לפנות ימינה לעבר דרך הנוף - כביש 667 (בתחילתה נמצא אתר "סקי בגלבוע").
נקודת הסיום של המסלול היא למרגלות רכס הגלבוע, ליד גן לאומי גן השלושה. מנקודה זו ניתן לשוב לכיוון גוש דן וחיפה, בפנייה שמאלה בכביש 669 עד צומת השיטה, ואז פנייה שמאלה בכביש 71 לצומת נבות. בצומת נבות יש לפנות שוב שמאלה לכביש 675 שיחזיר אותנו לנקודת ההתחלה.
לחילופין, ניתן לפנות בכביש 667 ימינה לעבר כביש הבקעה (כביש 90) כדי להגיע לבית שאן, טבריה וירושלים.
הצג את דרך נוף הגלבוע במפה גדולה יותר
תיאור מסלול הטיול:
| פרטי מסלול |
|---|
|
|
|
תחילת המסלול
ניכנס למסלול מכביש 675, בין צומת יזרעאל וצומת נבות. נחלוף על פני מתחם "סקי בגלבוע" שנפתח לקהל בשנת 2011 ואחרי 1.3 ק"מ נעבור את מסעף כביש הגישה הצפוני של גן נר. הדרך עולה במתינות לעבר הרכס, כאשר לפנינו נראית פסגה גבוהה וירוקה שחלקה המזרחי מיוער. זהו הר גיבורים, הפסגה המערבית של הגלבוע. שם הפסגה, בדומה לפסגות נוספות בגלבוע, קשור לסיפור נפילת המלך שאול ובניו בגלבוע – "איך נפלו גיבורים". בראש ההר נמצאים עיי חורבות (חורבת מזרים), שרידי הכפר הערבי מזאר שנעזב במלחמת העצמאות שם הכפר משמר שם קדום – מרוז, הנזכרת בשירת דבורה "אורו מרוז, אמר מלאך ה', אורו ארור יושביה כי לא באו לעזרת ה' " (שופטים ה' כ"ג). בשל מיקומה הקיצוני של פסגת הר גיבורים נשקפת ממנה תצפית היקפית מרהיבה, כולל לעבר הר תבור ונחל קישון – זירת הקרב של דבורה הנביאה וברק בן-אבינועם נגד סיסרא הכנעני. תושבי מרוז שישבו מן הצד ונמנעו מלעזור לאחיהם בני ישראל, זכו לקללתה הנמרצת של דבורה וכך נכנסו להיסטוריה.. נחלוף על פני חוות התבלינים והיישוב נורית הנמצא בהקמה. יישוב זה מוקם על שרידי מעברה ובסיס גדנ"ע. הכביש העולה מכאן לרכס נקרא על שם היישוב – מעלה נורית.
מעט לאחר נורית ניכנס ליערות הגלבוע. אחרי 1.5 ק"מ ממסעף נורית, חולפת הדרך בצמוד ומעל לשטח חשוף מעצים. כאן נמצאים שרידי בית הקברות של הכפר הערבי נוריס, שנעזב במלחמת העצמאות. בבית הקברות נשתלו ע"י התושבים צמחי אירוס ארם-נהריים, שפריחתם המרהיבה היא בין אמצע אפריל לאמצע מאי. שטח בית הקברות, בדומה לבתי קברות אחרים, רוסס בקוטלי עשבים חזקים ע"י גורמים איסלאמיים כחלק מניסיון לקבוע "עובדות בשטח". לשמחתנו אוכלוסיית האירוסים שרדה למרות הריסוס. אחרי עוד 1.5 ק"מ נגיע למסעף כביש שמאלה להר שאול. מרחק הנסיעה מהכביש הוא כק"מ אחד, בדרך נחצה מסעף דרכי עפר מסומנות כחול המיועדות לרכב שטח ולרוכבי אופניים, אך מתאימות גם להליכה רגלית לאוהבי הליכה.
הר שאול
הר שאול אינו גבוה במיוחד, אך פסגתו בולטת לצפון-מזרח, ומאפשרת תצפית מדהימה על המתלול המזרחי של הגלבוע, וכן לעבר עמק חרוד, כוכב הירדן, הרי הגלעד והר תבור. בפסגה הוסדר חניון מטיילים כולל שביל סלול באורך כ- 100 מ' למוגבלי תנועה, שבילי הליכה קצרים שחלקם מתאימים גם למתקשים בהליכה, ומצפור. הפסגה משמשת גם כאתר פופולארי למצנחי רחיפה (ממרא שאול). סביב פסגת ההר עובר שביל הליכה מסומן ירוק. ראשיתו חופפת לשביל הסלול, ועד מהרה ניפרד ממנו ונמשיך בשביל רגלי נוח החולף לצד ספסלים הצופים לנוף העמק. בסוף החורף ובאביב מומלץ לצפות מספסלים אלו לעבר השדות שלמרגלותינו, בהם מופיעים כל שנה "ציורים" מרשימים בשדות החיטה.
שמו של ההר מנציח את מלך ישראל הראשון, שנפל בהר הגלבוע יחד עם שלושת בניו (על שמם נקראו פסגות נוספות ברכס הגלבוע). כאן מומלץ לפתוח ספר תנ"ך ולקרוא את סיפור נפילת שאול ובניו (ספר שמואל א' ל"א, שמואל ב' א'). באזור זה הוצב גם שלט של "שביל התנ"ך", פרויקט בו הוצבו לצד שבילי ההליכה בהר פסוקים מהתנ"ך הקשורים לגלבוע (אך הם אינם מהווים תחליף לקריאת הסיפור הרציף). נצא מהיער. לנגד עינינו נראה המתלול המרשים של הגלבוע. מתלול זה הוא תוצאה של קו שבר גיאולוגי רוחבי שהרים את הגלבוע לעומת עמק חרוד. במתלול עוברים מספר ערוצים קטנים, העמוק שבהם מוכר למטיילים בכינוי "העמק הנעלם" ומהווה מסלול טיול אתגרי למיטיבי לכת. הבאים הנה בקיץ ובסתיו יוכלו להתרשם מהפסוק המפורסם בקינת דוד - "הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם" (שמואל ב' א' כ"א). המדרונות התלולים מקבלים כמות משקעים קטנה יחסית, וביחד עם המסלע מתקופת האיאוקן, ניתן לראות כאן בעיקר צומח ערבתי (בניגוד לחורש הים-תיכוני המאפיין אזורים מערביים יותר).
השביל הנוח מתחיל לעלות במדרגות ויוצא לכיוון החנייה, אך אנו נזהה פנייה שמאלה בשביל הירוק היורד בתוואי לא ברור וטרשי בין עצי היער. (אזור פריחה יפה של נורית אסיה באביב). אחרי כמאה מטרים, נחלוף בין שני מצוקונים ציוריים. באתר זה פורחים בנובמבר-דצמבר נרקיסים. מהמצוקונים נעלה לשביל רחב יותר, ההופך לדרך עפר. בחציית דרך נוספת, נמשיך ישר ועד מהרה נגיע לכביש הגישה להר שאול, כחצי ק"מ מהחניון בו התחלנו. משך ההליכה בין כחצי שעה לשעה.
טיול רגלי לגבעת יהונתן
לאוהבי הליכה, ניתן לבצע מסלול הליכה ארוך יותר בהר שאול, הנמשך כשעתיים-שלוש. בצד הצפוני-מערבי של חניון הפסגה, נזהה שביל מסומן שחור ונלך בו, בנתיב טרשי. אחרי כ- 200 מ' נגיע לסוכה נאה ולצידה מצבת זיכרון מוזנחת, לזכר סרן נמרוד לויטה, בן העמק וקמ"ן חטיבת הנגב, שנהרג בסוף מלחמת העצמאות בעלות רכבו על מוקש בשפלה. מכאן נמשיך בירידה מתונה על גב השלוחה, לעבר מצבת זיכרון גדולה (אותה נראה במחצית הירידה). בדרכנו נחלוף לפרקים ביער ומחוץ לו, ונפגוש פריחה עונתית מגוונת, בפרט שיחי מרווה ריחנית ופרחי נורית אסיה. עם הגיענו לדרך עפר, נמשיך ישר ובמפגש הדרך הבאה נגיע לצומת שבילים שחור-ירוק. נפנה ימינה בסימון השחור, נחלוף על פני גלי אבנים (חורבת כרמת) ונגיע לאנדרטת השבעה. אנדרטה מרשימה זו מנציחה שבעה מבני העמק שנפלו כאן בקרבות מלחמת העצמאות. לצד האנדרטה ניצב שלט הסבר המספר את סיפור הקרב. המקום חודש בשנת 2008. מנקודה זו נמשיך בסימון השחור, היורד תחילה לשולי מחצבת גדעונה, ואז עולה במתינות בערוצון. בצומת דרכים נפנה שמאלה בסימון הכחול שיחזיר אותנו לכביש הגישה להר שאול, במרחק כמה מאות מטרים מהחנייה. ניתן גם לקצר מסלול זה בעזרת דרך מסומנת ירוק המקשרת בין הסימון הכחול לשביל השחור, בקרבת גבעת יהונתן.
הדרך מהר שאול להר ברקן
אחרי הביקור בהר שאול, נשוב לדרך הראשית. במפגש עם הדרך, נמצא ריכוז פריחה נאה של כלניות אדומות בחודשים פברואר-מרץ, ובקרבתו חניון עם מתקני משחק. הדרך מתפתלת ביער, ולאחר כק"מ אחד נזהה מסעף פנייה שמאלה אל מצפה ויניה. למעוניינים, ניתן לנסוע בדרך זו (המסומנת שחור) לעבר תצפית נוספת המנציחה את זכרו של ויניה כהן, חבר קיבוץ בית אלפא הסמוך. נמשיך בדרך הראשית ונגיע למסעף משולט לעבר חניון "שער הזהב" והר לפידים. חניון שער הזהב נמצא במפגש של דרך נוף הגלבוע עם דרך עפר המתחברת לדרך הפטרולים לאורך הקו הירוק. בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים, היה זה אזור גבול מסוכן בו פיטרלו שוטרי מג"ב. המג"בניקים נתנו לנקודה זו את הכינוי "שער הזהב" על שם להקה אמריקאית באותה תקופה – "גולדן גייט", והיציאה מדרך הפטרולים לנקודה זו סימנה את היציאה מהאזור המסוכן. כיום חוצצת בינינו ובין השומרון גדר ההפרדה, אותה נראה בתצפית הבאה.
הר ברקן ושביל האירוסים
כקילומטר אחרי שער הזהב נפנה ימינה בכביש סלול לחניון הר ברקן. הפנייה אינה משולטת (נכון למרץ 2012). בהר ברקן סומן שביל הליכה מעגלי מסומן אדום המתאים לכל המשפחה, וחלקו הראשון, מהחניון עד למצפור בפסגת ההר, הוא שביל סלול המתאים גם למוגבלי תנועה. לצד המצפור נמצא מגדל תצפית של קק"ל, חלק ממערך שנועד לזהות שריפות ולאפשר את כיבויין המהיר. המגדל סגור לקהל. התצפית מהר ברקן מרשימה. בדרום ניתן לראות מכאן את הרי צפון השומרון – הר עיבל, ג'בל חורייש, הר בזק ועוד. במזרח נראה את הרי הגלעד, עמק חרוד ובית שאן. בצפון-מזרח – כוכב הירדן ובצפון הר תבור וגבעת המורה. במערב נראה את פסגות הר לפידים, הר גיבורים והר אלכסנדר.
אזור הר ברקן הוא חלק משמורת הגלבוע, והתפרסם בציבור בשל פריחתו המרהיבה של אירוס הגלבוע בחודש מרץ. בזכות האירוסים, נותר הר ברקן לא מיוער ושופע פריחה, לאחר מאבק ציבורי של החברה להגנת הטבע בשנות ה- 50'. בשנים האחרונות דעכו אוכלוסיות האירוסים בהר ברקן, אך עדיין ניתן לפגוש כאן פה ושם אירוסים. שמו העברי של ההר ניתן לפי השם הערבי – שייח' ברקאן. נקודה זו היא אחת הגבוהות בגלבוע (רום 497 מ') אך לא הגבוהה ביותר (שיא הגובה הוא בהר מלכישוע, 538 מ', הנראה מכאן). מנקודה זו נוכל לעמוד על אופיו של הגלבוע – הצד הצפוני-מזרחי הוא מתלול מרשים היורד לעמק חרוד, ובראשו שורת פסגות בגב הרכס. מנגד, החלק הדרומי-מערבי, המהווה את עיקר הגלבוע, הוא אזור של גבעות מתונות וביניהן עמקים פוריים. רכס הגלבוע כולו נכבש בידי צה"ל במלחמת העצמאות, במסגרת מבצע "ארז". במבצע זה נתפסו הכפרים באזור עד לעיר ג'נין, בה התנהל קרב קשה נגד הצבא העיראקי במשטרת ג'נין. עם הגעת תגבורת עיראקית, נסוג צה"ל מג'נין וביסס קו חזית חדש כקילומטר וחצי צפונית לעיר, כאשר כפרי הגלבוע בשליטת ישראל. בקרבות עשרת הימים, כחודש לאחר מכן, פתחו העיראקים בהתקפת נגד והצליחו לכבוש חזרה כמעט את כל מורדות הגלבוע, עליהם היה קשה להגן, עד לאזור תל יזרעאל שהיה המוצב היחיד שלא נכבש בידיהם. לקראת סוף קרבות אלו, התארגן כוח שהורכב מבני העמק, ועלה בלילה להר ברקן - ותפס את הפסגה השולטת על העמק. שטחים נוספים בשוליו הדרומיים והמערביים של הגלבוע הועברו לריבונות ישראל כחלק מהסכמי שביתת הנשק עם ירדן, כולל הכפרים סנדלה ומוקייבלה ושמורת נחל בזק.
שביל ההליכה המסומן אדום הוא שביל מעגלי משני צידי כביש הנוף, וחשוף לשמש. לאחר המצפור, נחלוף לצד שרידי תעלות קשר (מתקופת מלחמת העצמאות) ועד מהרה נגיע לצומת שבילים ירוק-אדום. השביל הירוק, המכונה "שביל האירוסים" הוא שביל קווי באורך כק"מ אחד המגיע מנקודה זו לחניון האירוסים, בגבול היער מדרום לנו. ניתן ללכת בו הלוך ושוב או להסתייע בהקפצת רכבים קצרה. אנו נלך בשביל האדום, נעבור לצד גת עתיקה ובור מים ונחצה במדרגות את דרך הנוף. שדה הראייה מוגבל ויש להיזהר בחציית הכביש. לאורך השביל הוצבו שלטי הסבר על צמחי האזור, אלא שעם השנים חלו שינויים בצמחים ליד השלטים, וכמעט אף אחד מהשלטים אינו מצביע על השם הנכון.. אחרי שנחצה את הכביש נגיע לרחבת תצפית על מפגש חברות הצומח בגלבוע. מכאן נפנה שמאלה ונעלה במתינות. אחרי שנחלוף על פני מקבצי חרובים, נגיע לצומת שבילים, הניתנת לזיהוי ע"י עמוד ירוק (לא שילוט, נכון למרץ 2012). כאן נפנה שמאלה, נחצה בזהירות את הכביש ונגיע לחניון. אם פיספסנו את הפנייה, נרד לעבר דרך עפר – סימן שעלינו לשוב חזרה. המשך השביל האדום, לעבר "העמק הנעלם" הוא מסלול אתגרי למיטיבי לכת בלבד. אחרי הר ברקן, מומלץ לעבור גם בחניון האירוסים (הפנייה אליו משולטת). בחניון זה שולבו חנית נכים מסומנות ושביל מונגש קצר לעבר מספר שולחנות פיקניק.
מכאן נמשיך בדרך הנוף, ונגיע ל"צומת יצפור" - צומת כבישים 667 (הממשיך לעבר היישובים הדתיים מעלה גלבוע ומירב) ו- 6666 (היורד לעבר עמק חרוד).
בפינה הדרומית של הצומת, 20 מטרים מדרום לצומת ומעל לכביש, נמצאת אנדרטה צנועה לזכר שוטר מג"ב סמל יעקב ברוך, שנפל כאן בתשי"ח - 1958. האנדרטה מעוצבת בצורת סמל משמר הגבול, ועליה חקוקות המילים "עובר דרך! זכור! בזכות ראשונים פורצים ומגינים, שלווים הדרכים ובטוחים". בקרבת הצומת נמצא גם חניון יצפור בראש שביל נחל יצפור, ובו מספר שולחנות פיקניק.
נוכל לרדת מכאן בכביש 6666 לעבר עמק חרוד, (אורך הכביש 7.5 ק"מ), ונחבור לכביש 669 ליד גן השלושה. ניתן לבקר גם בגן לאומי בית אלפא. לחילופין, למי שרוצה עוד טעימה מהגלבוע, במקום לרדת בכביש זה, נמשיך בכביש 667 ברכס, נחלוף על פני מעלה גלבוע, ונגיע לתצפיות נוף נוספות (מצפה דובי וערן שמיר, מצפה עליזה - נמצא בכניסה ליישוב מירב), ונרד מהגלבוע במעלה מירב אל בקעת בית שאן.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
שיא הפריחה באזור הוא בחודשים פברואר-אפריל. במרץ פורחים ברכס אירוס הגלבוע, צבעוני ההרים ונורית אסיה ואילו במרץ-אפריל פורח בשפע כלך מצוי. בנובמבר-דצמבר פריחת נרקיסים ובפברואר פריחת כלניות.
שירותים למטיילים:
- חניוני מטיילים פזורים לאורך הדרך, בפרט בקרבת הר שאול, "שער הזהב" והר ברקן.
הערות ואזהרות:
- הדרך מרובה בפיתולים ומומלץ לנסוע לאט, בפרט בקרבת שבילי המטיילים בהר ברקן וסביבתו.
- מדי שנה בסוף מרץ נערכת צעדת הגלבוע. בסוף השבוע בו מתקיימת הצעדה, נחסמת הגישה ברכב פרטי לרכס, ולמטיילים בתקופה זו מומלץ לוודא מראש את מועד הצעדה.
הצעות טיול בסביבת ניסוי1:
 |
 |
 |