קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך


שמורת נחל תנינים

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בשרון   /   נחלים במרכז   /   שמורת נחל תנינים

אחרון נחלי החוף הנקיים, בו נמצא מפעל קדום יחיד מסוגו בישראל המשלב טחנות קמח ואספקת מים לקיסריה.

Taninim stream1.jpg

נחל תנינים, (עמית מנדלסון, 3/9/2005)

  • שמורת טבע
  • מאפיינים עיקריים:נחל איתן
  • אזור:השרון
  • מפת סימון שבילים: 4 - הכרמל
  • מיקום: צפונית לג'יסר א-זרקא
  • עונות ביקור:כל השנה
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:חלקית
  • כניסה:בתשלום
  • מצב תכנוני:מוכרזת, הרחבות מאושרות
  • שטח:348.55 דונם
    כולל הגן הלאומי
  • תאריך הכרזה:22/7/1972, 1/12/1992, 31/12/2015

בעקבות הגביע הקדוש
סיור משימות חווייתי בעכו העתיקה לכל המשפחה. חייגו 072-3935937


עוד אתרים בסביבה

תגיות: עתיקות והיסטוריה משפחות טיול לצד מים מעגלי מומלץ האתר

איך להגיע

נחל תנינים, ינואר 2011
בריכת הסכר, ינואר 2011
תוואי "האמה הנמוכה", יולי 2007
שרידי הגשר בשפך הנחל לים, יולי 2007

שמורת נחל תנינים ממוקמת בין הכפר ג'סר א-זרקא מדרום מזרח לבין קיבוץ מעגן מיכאל מצפון. בעבר הגישה הייתה ממעגן מיכאל אך כיום גישה זו חסומה בשער סגור. כדי להגיע יש לנסוע בכביש החוף עד למחלף קיסריה או למחלף זכרון יעקב, משם לפנות אל כביש ת"א-חיפה הישן, לפנות לכיוון בית חנניה וג'סר א-זרקא. לפני כביש החוף יש לפנות ימינה ולנסוע בגשר מעל לכביש החוף. בכיכר בכניסה לכפר ג'סר א-זרקא נפנה ימינה לחניית השמורה.

וייז: שמורת טבע נחל תנינים.

רקע על שמורת נחל תנינים

פריחת נרקיס סתווי בשמורה, נובמבר 2015

נחל תנינים הוא אחד מנחלי האיתן האחרונים בארץ. נחל זה זכה לשמו העברי בשל היותו מקום מקלטו האחרון בארץ של תנין היאור, שתועד כאן עד לראשית המאה ה- 20. בניגוד למרבית נחלי החוף, נשמר הנחל נקי יחסית מזיהום ומקיים חי וצומח מגוונים.

הנחל מושך את מימיו כיום מעינות תמסח שבתחום שמורת בריכת תמסח, אחרי שמעיינות שומי במעלה הנחל יבשו בשנות ה- 60'. בחורף מקבל הנחל גם זרימת מים ממעלה הנחל ברמת מנשה. מימי עינות תמסח (ממקורותיו העיקריים של נחל תנינים) לא נשאבו בשל מליחותם הגבוהה יחסית וכך הנחל נותר כנחל איתן לאורך כל השנה בעוד נחלים אחרים התייבשו. הנחל גם לא שימש לניקוז שפכים תעשייתיים ועירוניים (אם כי קטע מהנחל סובל מזיהום המגיע מכיוון נחל עדה), ובזכות עובדה זו המים במקום נותרו באיכות טובה יחסית המאפשרת חיי טבע שוקקים.

שטח השמורה משתרע לכל אורך נחל תנינים מכביש החוף (כביש 2) ועד לשפך נחל תנינים שבים התיכון, משני צדדיו. בתחום השמורה נשפך לנחל יובלו העיקרי, נחל עדה. בנחל עדה זורם לפרקים ביוב המגיע מאור עקיבא הסמוכה.

צמחיית השמורה

צמחיית הנחל מגוונת וכוללת בין היתר עצי אשל הירדן, שיחי פטל קדוש, פלגית שיחנית, שנית גדולה וסמר ימי, ועשבוניים כמו קנה מצוי, סוף מצוי, קנה סוכר גבוה, אגמון החוף, מכבד הביצות, לוטוס צר עלים, תלתן הביצות, ערידת הביצות ועוד. במי הנחל גדלים שני צמחים נדירים - נופר צהוב וקרנן טבוע.

חלק מהצמחים מאפיינים נופי מלחה, בשל המליחות הגבוהה יחסית של מי הנחל.

ברכס הכורכר משני עברי הנחל גדלים מגוון גיאופיטים, וביניהם חצבים, נרקיס סתווי, סתוונית היורה, כרכום גיירדו, כלנית מצויה, אירוס ארץ-ישראלי ואחרים. בגבעה שמצפון לנחל (מצפון לסכר העתיק) יש סביב אמצע נובמבר ריכוזי פריחה מרשימים במיוחד של נרקיס סתווי.

בעלי חיים בשמורה

התנינים אמנם נכחדו מנחל תנינים ואינם קיימים שם עוד לאחר שהתנין האחרון שנראה בנחל תנינים ניצוד בשנת 1912, אך שפע המים הנקיים וזמינותם לאורך כל עונות השנה מקיימים מגוון רב של בעלי חיים בשמורת נחל תנינים על אף מליחות המים היחסית. ביניהם נמצא צבים רכים, צבי ביצה, סרטנים, דו-חיים שונים (צפרדעים, קרפדות ואילניות), סוגי דגים שונים (שפמנונים, אמנונים וכו') ועופות מים שחלקם מגיעים לשהיית חורף בשמורה ובבריכות הדגים הסמוכות אליה. חורשת האקליפטוסים בין נחל תנינים ונחל עדה מהווה אתר קינון לאנפות.

עתיקות נחל תנינים

בשלהי תקופת השלטון הרומאי שבארץ ישראל (לפני כ-1800 שנה) ותחילת התקופה הביזנטית, הוקם מפעל מים ייחודי לניצול מי עינות תמסח השופעים כמקור מים לקיסריה. כיוון שהמעיינות נמוכים יותר מהסביבה, הוקמו שני סכרים, האחד באורך 200 מ' על נחל תנינים, והשני באורך 900 מ' בצפון אגן הכבארה. כתוצאה משני סכרים אלו נוצר מאגר מים ענק בשטח כ- 5,000 דונם ובעומק 6 מ'.המפלס הגבוה איפשר את הזרמת המים בגרביטציה לכיוון קיסריה, באמת מים שכונתה "האמה הנמוכה", להבדילה מאמת המים "הגבוהה", המובילה מים מהמעיינות במעלה נחל תנינים.

הסכר בנחל תנינים שימש גם להפעלת מערכת מרשימה של טחנות קמח, הגדולה ביותר בישראל. בתקופה הביזנטית הוקמו כאן שש טחנות קמח. מתקן ויסות ייחודי שימש לשליטה בזרימת המים מהאגם, חלקם הוזרמו לעיר קיסריה ואחרים הוזרמו לטחנות הקמח. עודפי המים הוזרמו למורד הנחל.

לאחר התקופה הביזנטית, הוזנח המפעל ונוף האגם התחלף בביצות - ביצות כברה שיובשו רק בתחילת תקופת המנדט הבריטי, בניהול המהנדס דב קובלנוב.

על שם הסכר נקרא הכפר שהוקם בתחילת המאה ה- 20' מדרום לכאן - ג'סר א-זרקא (הגשר הכחול).

בתקופה העות'מאנית פעלו כאן שבע טחנות קמח.

בשנים 2002-2000 הוחל במפעל נרחב לחשיפתו המלאה של מפעל הסכר והטחנות הקדומות, כחלק מהסדרת הניקוז במרחב.

אחדות מהטחנות הביזנטיות והעות'מאניות שוחזרו כחלק מפיתוח השמורה, יחד עם אגם קטן לצד הסכר, המאפשר הפעלה של מספר טחנות קמח.

בשפך הנחל לים נמצא תל קדום - תל תנינים (קרוקודילופוליס), הנכלל בתחום גן לאומי חוף ג'סר א-זרקא. באתר זה הייתה עיר שנבנתה באזור בתקופה הפרסית לפני כ-2500 שנה ומשמעות השם הוא "עיר התנינים" כך שנראה שתנינים התקיימו באזור כבר מתקופה זו. תל קרוקודילופוליס התקיימה עד התקופה הביזנטית ונראה שנחרבה בידי הערבים במאה השביעית.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים

הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים.

שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים:

אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00

אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00

בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר.

הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה.

בשמורה יש רשת שבילי הליכה המאפשרת טיול בין 3-1 שעות.

מצב סטטוטורי

השמורה הוותיקה הוכרזה בקיץ 1972, בשני גושים קטנים ששטחם 55.3 דונם (תוכנית חכ/61).

בדצמבר 1992 הוכרזה הרחבה לשמורה בשטח 211 דונם, המאריכה את השמורה עד לחוף הים (תוכנית משח/19).

הרחבה נוספת לשמורה (שמורת נחל תנינים - הרחבה 2) אושרה בדצמבר 1996, אולם לא הוכרזה (תוכנית ש/377). תוכנית זו מוסיפה לשמורה 60 דונם ברכס הכורכר מצפון לג'סר א-זרקא, ומייעדת 31 דונם נוספים לחנייה ושטח ציבורי פתוח (באזור זה הוקמה מבואת הכניסה לשמורה).

תוכנית המתאר לעיירה ג'סר א-זרקא, תוכנית ש/519, אושרה בדצמבר 1999. תוכנית זו מוסיפה לשמורה 6.05 דונם ברצועה צרה מדרום לנחל. השטח לא הוכרז עד היום.

תוכנית ש/782/א לגן לאומי חוף ג'סר א-זרקא מוסיפה לשמורה שטח קטן נוסף (16.2 דונם). תוכנית זו אושרה בינואר 2010 ומיועדת להכרזה.

תוכנית משח/19 לא עושה אבחנה בין שטח השמורה הוותיקה לשטח שנוסף לשמורה (נוקבת בשטח שמורה כולל של 211 דונם), ולכן ייתכן שנתוני השטח המוכרז ע"י רט"ג שגויים ושטח השמורה הכולל אינו 348.55 דונם אלא 293.25 דונם.

בשנת 2011 דחתה הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים במשרד הפנים בקשה של רשות הטבע והגנים להסדיר את המבנים שהוקמו בשטח מבואת השמורה (כולל שטח של 7 דונם בתחום השמורה המוכרזת), בטיעון שבשמורת טבע אין לאפשר כל בנייה. כתוצאה מכך, שונה ייעודם של שטחים אלו בתוכנית חכ/ 416 /ש/ 1201 /א לגן לאומי בשטח 11.528 דונם (מתוך 60 הדונם של תוכנית חכ/377). הגן הלאומי הוכרז ב- 31 בדצמבר 2015, כאשר השטח הטבעי בתוכנית חכ/377 לא הוכרז עד היום. מנוסח ההכרזה, לא ברור האם הוכרז שטח חדש כגן לאומי או שמדובר רק על שינוי ייעוד שטח משמורת טבע מוכרזת לגן לאומי מוכרז, לראשונה בישראל. עם זאת, נראה כי מדובר בשינוי ייעוד ללא הכרזת שטחים חדשים.

ב- 6/11/2016, נגרע השטח הסמוך לכביש מתחום השמורה. זאת כחלק מתוכנית תתל/31 להרחבת כביש החוף, החלה גם על שמורת בריכת תמסח ועל גן לאומי נחל אלכסנדר. היקף הגריעה הכולל משלוש שמורות אלו הינו 178.5 דונם, כאשר רובם כנראה בשטח נחל אלכסנדר (אך לא פורסמו נתוני שטח מדויקים עבור כל אחת מהשמורות).

הצעות טיול בסביבת שמורת נחל תנינים

קישורים נוספים וספרות מומלצת

  • קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת נחל תנינים).
  • מערכת הספקת המים של קיסריה - יהודה פלג, בתוך: אמות המים הקדומות בארץ ישראל - קובץ מחקרים.


המפה נטענת...