קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "תל יזרעאל - עין יזרעאל"
| שורה 56: | שורה 56: | ||
בתצפית הסמוכה לאנדרטה, ניתן לראות חלקים גדולים של רכס הגלבוע (בפרט הר גיבורים, הר שאול וביניהם מבצבץ הר ברקן), [[שמורת גבעת המורה|גבעת המורה]], עמק חרוד ורמות יששכר. לכיוון מערב חסומה התצפית ע"י התל עצמו, בו בוצעו חפירות אך הן לא הוכשרו לביקורים. | בתצפית הסמוכה לאנדרטה, ניתן לראות חלקים גדולים של רכס הגלבוע (בפרט הר גיבורים, הר שאול וביניהם מבצבץ הר ברקן), [[שמורת גבעת המורה|גבעת המורה]], עמק חרוד ורמות יששכר. לכיוון מערב חסומה התצפית ע"י התל עצמו, בו בוצעו חפירות אך הן לא הוכשרו לביקורים. | ||
| − | לצד השביל הוצבו שלטים עם פסוקי תנ"ך נבחרים הקשורים ליזרעאל ולסביבתה. התל נחפר בחלקו, אך רוב הממצאים מכוסים בצמחייה סבוכה ומכוסים כיום. מומלץ להצטייד בספר תנ"ך ולקרוא כאן שתיים מהפרשות המזוהות ביותר עם יזרעאל, פרשת [http://mechon-mamre.org/i/t/t09a21.htm '''כרם נבות היזרעאלי''' (מלכים א' כ"א)] - "יְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן..." דבריו הנוקבים של אליהו הנביא למלך אחאב - "הֲרָצַחְתָּ, וְגַם-יָרָשְׁתָּ" והתגשמות הנבואה עם '''קץ בית אחאב''', כאן ביזרעאל - עם [http://mechon-mamre.org/i/t/t09b09.htm מרד יהוא (מלכים ב' ט'-י')] - "וְהַצֹּפֶה עֹמֵד עַל-הַמִּגְדָּל בְּיִזְרְעֶאל, וַיַּרְא אֶת-שִׁפְעַת יֵהוּא בְּבֹאוֹ, וַיֹּאמֶר, שִׁפְעַת אֲנִי רֹאֶה" (מלכים ב' ט', י"ז). יחד עם הריגתם של יהורם מלך ישראל והמלכה איזבל, נרצח גם אחזיהו מלך יהודה, שביקר אותה עת ביזרעאל ונמלט מפני יהוא ליבלעם (ג'נין של ימינו) - "וַאֲחַזְיָהוּ בֶן-יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה, יָרַד לִרְאוֹת אֶת-יוֹרָם בֶּן-אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל--כִּי-חֹלֶה הוּא" (מלכים ב' ח' כ"ט). | + | לצד השביל הוצבו שלטים עם פסוקי תנ"ך נבחרים הקשורים ליזרעאל ולסביבתה. לפי המקרא שכן כאן אחד מארמונותיו של אחאב מלך ישראל (סביר כי ארמון זה שימש בעיקר בחורף, כאשר האקלים נוח יחסית לעומת הקיץ החם בסביבה זו). |
| + | |||
| + | התל נחפר בחלקו, אך רוב הממצאים מכוסים בצמחייה סבוכה ומכוסים כיום. מומלץ להצטייד בספר תנ"ך ולקרוא כאן שתיים מהפרשות המזוהות ביותר עם יזרעאל, פרשת [http://mechon-mamre.org/i/t/t09a21.htm '''כרם נבות היזרעאלי''' (מלכים א' כ"א)] - "יְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן..." דבריו הנוקבים של אליהו הנביא למלך אחאב - "הֲרָצַחְתָּ, וְגַם-יָרָשְׁתָּ" והתגשמות הנבואה עם '''קץ בית אחאב''', כאן ביזרעאל - עם [http://mechon-mamre.org/i/t/t09b09.htm מרד יהוא (מלכים ב' ט'-י')] - "וְהַצֹּפֶה עֹמֵד עַל-הַמִּגְדָּל בְּיִזְרְעֶאל, וַיַּרְא אֶת-שִׁפְעַת יֵהוּא בְּבֹאוֹ, וַיֹּאמֶר, שִׁפְעַת אֲנִי רֹאֶה" (מלכים ב' ט', י"ז). יחד עם הריגתם של יהורם מלך ישראל והמלכה איזבל, נרצח גם אחזיהו מלך יהודה, שביקר אותה עת ביזרעאל ונמלט מפני יהוא ליבלעם (ג'נין של ימינו), שם השיגה אותו יד מתנקשי יהוא - "וַאֲחַזְיָהוּ בֶן-יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה, יָרַד לִרְאוֹת אֶת-יוֹרָם בֶּן-אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל--כִּי-חֹלֶה הוּא" (מלכים ב' ח' כ"ט). | ||
אזכור נוסף ליזרעאל מופיע בספר הושע (הושע א' ד'-ה'), תחילה כנבואת תוכחה "כִּי-עוֹד מְעַט, וּפָקַדְתִּי אֶת-דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל-בֵּית יֵהוּא, וְהִשְׁבַּתִּי, מַמְלְכוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא; וְשָׁבַרְתִּי אֶת-קֶשֶׁת יִשְׂרָאֵל, בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל." ולאחר מכן נבואת נחמה "וְהָאָרֶץ תַּעֲנֶה, אֶת-הַדָּגָן וְאֶת-הַתִּירוֹשׁ וְאֶת-הַיִּצְהָר; וְהֵם, יַעֲנוּ אֶת-יִזְרְעֶאל." (הושע ב' כ"ד). | אזכור נוסף ליזרעאל מופיע בספר הושע (הושע א' ד'-ה'), תחילה כנבואת תוכחה "כִּי-עוֹד מְעַט, וּפָקַדְתִּי אֶת-דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל-בֵּית יֵהוּא, וְהִשְׁבַּתִּי, מַמְלְכוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא; וְשָׁבַרְתִּי אֶת-קֶשֶׁת יִשְׂרָאֵל, בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל." ולאחר מכן נבואת נחמה "וְהָאָרֶץ תַּעֲנֶה, אֶת-הַדָּגָן וְאֶת-הַתִּירוֹשׁ וְאֶת-הַיִּצְהָר; וְהֵם, יַעֲנוּ אֶת-יִזְרְעֶאל." (הושע ב' כ"ד). | ||
| שורה 64: | שורה 66: | ||
נרד במדרגות ונצא דרך שער בקר נוסף לדרך עפר הממשיכה בגבול שדה מעובד עוד מאות מטרים, עד לחורשת האקליפטוסים. החורשה מכונה '''"חורשת צבי"''' ע"ש צבי כרמלי, איש הפלמ"ח שנפל כאן בט"ו באדר ב' תש"ח, בהתקפה על הכפר זרעין. | נרד במדרגות ונצא דרך שער בקר נוסף לדרך עפר הממשיכה בגבול שדה מעובד עוד מאות מטרים, עד לחורשת האקליפטוסים. החורשה מכונה '''"חורשת צבי"''' ע"ש צבי כרמלי, איש הפלמ"ח שנפל כאן בט"ו באדר ב' תש"ח, בהתקפה על הכפר זרעין. | ||
| − | בלב החורשה נמצאת בריכת '''עין יזרעאל'''. הבריכה גדולה אך לא עמוקה. המעיין עצמו הוא מעיין ניקבה. בסיוע פנס ונעליים להליכה במים ניתן ללכת בניקבה (מחייבת הליכה כפופה), לעבור מתחת לדרך העפר ולפנות בזווית של 90 מעלות לעבר הנקודה בה נבע המעיין במקור, מכאן ניתן לצאת החוצה (מרחק של עשרות מטרים). תקרת הניקבה כיום היא תקרת בטון מודרנית. לניקבה יש פיר באמצעה, אך לא ניתן לצאת ממנו. לאחר שנים של שאיבת יתר, התייבש המעיין כליל לפני מספר שנים. מאז שנת 2009 מוזרמים מים למעיין באופן מלאכותי מקידוח מים מליחים הנמצא בקרבת מקום, להנאת המטיילים. | + | בלב החורשה נמצאת בריכת '''עין יזרעאל'''. הבריכה גדולה אך לא עמוקה. המעיין עצמו הוא מעיין ניקבה. בסיוע פנס ונעליים להליכה במים ניתן ללכת במים הזורמים בניקבה (מחייבת הליכה כפופה), לעבור מתחת לדרך העפר ולפנות בזווית של 90 מעלות לעבר הנקודה בה נבע המעיין במקור, מכאן ניתן לצאת החוצה (מרחק של עשרות מטרים). תקרת הניקבה כיום היא תקרת בטון מודרנית. לניקבה יש פיר באמצעה, אך לא ניתן לצאת ממנו. לאחר שנים של שאיבת יתר, התייבש המעיין כליל לפני מספר שנים. מאז שנת 2009 מוזרמים מים למעיין באופן מלאכותי מקידוח מים מליחים הנמצא בקרבת מקום, להנאת המטיילים. |
באזור זה היה בעבר סבך עבות של קנים, שגולח כליל עם פיתוח המעיין. סבך זה שימש את לוחמי "ההגנה" שנעזרו בו כדי להסתתר מהבריטים בעת אימונים באזור. | באזור זה היה בעבר סבך עבות של קנים, שגולח כליל עם פיתוח המעיין. סבך זה שימש את לוחמי "ההגנה" שנעזרו בו כדי להסתתר מהבריטים בעת אימונים באזור. | ||
| שורה 70: | שורה 72: | ||
בדומה לתל יזרעאל, זכה גם עין יזרעאל לתיעוד במקרא, כזירת ההיערכות לקרב הגורלי בין המלך שאול לפלישתים בהר הגלבוע - "וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-כָּל-מַחֲנֵיהֶם, אֲפֵקָה; וְיִשְׂרָאֵל חֹנִים, בַּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל" (שמואל א' כ"ט א'). | בדומה לתל יזרעאל, זכה גם עין יזרעאל לתיעוד במקרא, כזירת ההיערכות לקרב הגורלי בין המלך שאול לפלישתים בהר הגלבוע - "וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-כָּל-מַחֲנֵיהֶם, אֲפֵקָה; וְיִשְׂרָאֵל חֹנִים, בַּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל" (שמואל א' כ"ט א'). | ||
| − | בלב בריכת המעיין ניצב בית משאבה נטוש. ניתן להגיע אליו ב"גשר אבנים" קטן ונחמד בצד הצפוני של הבריכה. | + | בלב בריכת המעיין ניצב '''בית משאבה''' נטוש. ניתן להגיע אליו ב"גשר אבנים" קטן ונחמד בצד הצפוני של הבריכה. |
המקום מהווה אתר נופש פופולארי, ובשבתות ובחגים עשוי להיות עומס מבקרים באתר. | המקום מהווה אתר נופש פופולארי, ובשבתות ובחגים עשוי להיות עומס מבקרים באתר. | ||
גרסה מ־11:11, 3 ביוני 2012
| דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
| טיול: תל יזרעאל - עין יזרעאל טיול קצר בעקבות סיפורי המקרא בעמקים, מתל יזרעאל אל עין יזרעאל. | |
|
עין יזרעאל - בית המשאבות |
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-top */ google_ad_slot = "5100266243"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>
מסלול הטיול: תל יזרעאל - עין יזרעאל
| פרטי מסלול |
|---|
|
|
|
מסלול הטיול משלב בין שני מוקדי עניין חשובים בגבול בין עמק יזרעאל ועמק חרוד, תל יזרעאל ועין יזרעאל. בהליכה נינוחה של קילומטר וחצי נרד מ"מרומי" עמק יזרעאל אל מתחת לפני הים התיכון בעמק חרוד, בנתיב זרוע היסטוריה מפוארת של מלכים ולוחמים, מימי קדם ועד ימינו אנו.
נתחיל את הטיול בתל יזרעאל. בתחילת המסלול הוסדר שביל הליכה מונגש המותאם למוגבלי תנועה, ומאפשר גישה נוחה לתצפית נוף. עוד לפני התצפית, נראה את האנדרטה המרשימה לחללי קרבות האזור בתש"ח, ולבני ההכשרה שהקימה את קיבוץ יזרעאל הסמוך.
עד ראשית מלחמת העצמאות שכן כאן הכפר הערבי זרעין, ששמר על השם הקדום יזרעאל, שמה של עיר מקראית חשובה הנזכרת לראשונה במקרא ביהושע י"ט כאחת מערי גבול שבט יששכר.
המקום היווה מקום אסטרטגי חשוב לאורך הדורות, בשל שליטתו על מערב עמק חרוד ועל דרך רוחב מתל מגידו לעבר בית שאן מחד, ומאידך דרך אורך מנצרת לעבר ג'נין. למרגלות התל נובע אחד המעיינות הגדולים באזור, אליו נגיע בהמשך הדרך - עין יזרעאל.
ניסיון ראשון לכבוש את המקום באפריל 1948, ע"י כוחות חטיבת "יפתח", נכשל ונהרגו עשרה מלוחמי הפלמ"ח (אחד מהם, משה אסתרין ז"ל, נפצע בקרב, נשבה ע"י הערבים ונרצח בידיהם). הכפר נכבש ע"י גדוד "גדעון" מחטיבת "גולני" בסוף מאי 1948, ללא אבידות נוספות לכוחותינו.
בתצפית הסמוכה לאנדרטה, ניתן לראות חלקים גדולים של רכס הגלבוע (בפרט הר גיבורים, הר שאול וביניהם מבצבץ הר ברקן), גבעת המורה, עמק חרוד ורמות יששכר. לכיוון מערב חסומה התצפית ע"י התל עצמו, בו בוצעו חפירות אך הן לא הוכשרו לביקורים.
לצד השביל הוצבו שלטים עם פסוקי תנ"ך נבחרים הקשורים ליזרעאל ולסביבתה. לפי המקרא שכן כאן אחד מארמונותיו של אחאב מלך ישראל (סביר כי ארמון זה שימש בעיקר בחורף, כאשר האקלים נוח יחסית לעומת הקיץ החם בסביבה זו).
התל נחפר בחלקו, אך רוב הממצאים מכוסים בצמחייה סבוכה ומכוסים כיום. מומלץ להצטייד בספר תנ"ך ולקרוא כאן שתיים מהפרשות המזוהות ביותר עם יזרעאל, פרשת כרם נבות היזרעאלי (מלכים א' כ"א) - "יְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן..." דבריו הנוקבים של אליהו הנביא למלך אחאב - "הֲרָצַחְתָּ, וְגַם-יָרָשְׁתָּ" והתגשמות הנבואה עם קץ בית אחאב, כאן ביזרעאל - עם מרד יהוא (מלכים ב' ט'-י') - "וְהַצֹּפֶה עֹמֵד עַל-הַמִּגְדָּל בְּיִזְרְעֶאל, וַיַּרְא אֶת-שִׁפְעַת יֵהוּא בְּבֹאוֹ, וַיֹּאמֶר, שִׁפְעַת אֲנִי רֹאֶה" (מלכים ב' ט', י"ז). יחד עם הריגתם של יהורם מלך ישראל והמלכה איזבל, נרצח גם אחזיהו מלך יהודה, שביקר אותה עת ביזרעאל ונמלט מפני יהוא ליבלעם (ג'נין של ימינו), שם השיגה אותו יד מתנקשי יהוא - "וַאֲחַזְיָהוּ בֶן-יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה, יָרַד לִרְאוֹת אֶת-יוֹרָם בֶּן-אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל--כִּי-חֹלֶה הוּא" (מלכים ב' ח' כ"ט).
אזכור נוסף ליזרעאל מופיע בספר הושע (הושע א' ד'-ה'), תחילה כנבואת תוכחה "כִּי-עוֹד מְעַט, וּפָקַדְתִּי אֶת-דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל-בֵּית יֵהוּא, וְהִשְׁבַּתִּי, מַמְלְכוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא; וְשָׁבַרְתִּי אֶת-קֶשֶׁת יִשְׂרָאֵל, בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל." ולאחר מכן נבואת נחמה "וְהָאָרֶץ תַּעֲנֶה, אֶת-הַדָּגָן וְאֶת-הַתִּירוֹשׁ וְאֶת-הַיִּצְהָר; וְהֵם, יַעֲנוּ אֶת-יִזְרְעֶאל." (הושע ב' כ"ד).
אחרי התצפית מהתל, נמשיך צפונה ונעבור דרך שער בקר. המשך השביל אינו מונגש למוגבלי תנועה. נחלוף לצד עץ שקמה ונתחיל בירידה מתונה וחשופה לשמש, החולפת לצד מספר בורות ומערות. ברקע נראית חורשת אקליפטוסים גדולה, סביב עין יזרעאל. לצד עץ חרוב מתעקל השביל שמאלה, אך אם נמשיך ישר נראה במרחק מטרים אחדים קבר עתיק וחצוב.
נרד במדרגות ונצא דרך שער בקר נוסף לדרך עפר הממשיכה בגבול שדה מעובד עוד מאות מטרים, עד לחורשת האקליפטוסים. החורשה מכונה "חורשת צבי" ע"ש צבי כרמלי, איש הפלמ"ח שנפל כאן בט"ו באדר ב' תש"ח, בהתקפה על הכפר זרעין.
בלב החורשה נמצאת בריכת עין יזרעאל. הבריכה גדולה אך לא עמוקה. המעיין עצמו הוא מעיין ניקבה. בסיוע פנס ונעליים להליכה במים ניתן ללכת במים הזורמים בניקבה (מחייבת הליכה כפופה), לעבור מתחת לדרך העפר ולפנות בזווית של 90 מעלות לעבר הנקודה בה נבע המעיין במקור, מכאן ניתן לצאת החוצה (מרחק של עשרות מטרים). תקרת הניקבה כיום היא תקרת בטון מודרנית. לניקבה יש פיר באמצעה, אך לא ניתן לצאת ממנו. לאחר שנים של שאיבת יתר, התייבש המעיין כליל לפני מספר שנים. מאז שנת 2009 מוזרמים מים למעיין באופן מלאכותי מקידוח מים מליחים הנמצא בקרבת מקום, להנאת המטיילים.
באזור זה היה בעבר סבך עבות של קנים, שגולח כליל עם פיתוח המעיין. סבך זה שימש את לוחמי "ההגנה" שנעזרו בו כדי להסתתר מהבריטים בעת אימונים באזור.
בדומה לתל יזרעאל, זכה גם עין יזרעאל לתיעוד במקרא, כזירת ההיערכות לקרב הגורלי בין המלך שאול לפלישתים בהר הגלבוע - "וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-כָּל-מַחֲנֵיהֶם, אֲפֵקָה; וְיִשְׂרָאֵל חֹנִים, בַּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל" (שמואל א' כ"ט א').
בלב בריכת המעיין ניצב בית משאבה נטוש. ניתן להגיע אליו ב"גשר אבנים" קטן ונחמד בצד הצפוני של הבריכה.
המקום מהווה אתר נופש פופולארי, ובשבתות ובחגים עשוי להיות עומס מבקרים באתר.
איך להגיע:
הכניסה למסלול היא מכביש 675 (כביש התענכים) בין צומת יזרעאל לצומת נבות. לבאים מרוב חלקי הארץ, מומלץ לנסוע דרך כביש ואדי ערה (נחל עירון) וכביש הסרגל עד צומת הסרגל, ולפנות ימינה לכביש 675.
המסלול אינו מעגלי ולכן מומלץ להשאיר תחילה רכב בנקודת הסיום (עין יזרעאל).
נעבור את צומת יזרעאל, נחלוף על פני הפנייה לדרך נוף הגלבוע ואתר "סקי בגלבוע". מכאן יורד הכביש במדרון תלול לעמק חרוד. 1.1 ק"מ אחרי מסעף דרך נוף הגלבוע יש פנייה שמאלה לדרך עפר לעין יזרעאל. הפנייה מותרת אך מחייבת זהירות בשל התנועה הרבה שבכביש. בדרך זו (דרך כורכר נוחה לכל רכב) ניסע כק"מ אחד עד לחורשת האקליפטוסים סביב עין יזרעאל.
נשאיר כאן רכב אחד ונחזור באותה דרך לכביש 675. כעת נפנה ימינה ונעלה חזרה בכביש. במסעף הפנייה לקיבוץ יזרעאל (כ- 2 ק"מ ממסעף הדרך לעין יזרעאל, כק"מ ממסעף דרך נוף הגלבוע) נפנה ימינה ומייד נפנה שוב ימינה בכביש צדדי המקביל לכביש הראשי, וניסע בו כ- 700 מטרים עד חניון המטיילים בתל יזרעאל.
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-middle */ google_ad_slot = "8969119389"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
שיא הפריחה באזור הוא בחודשים פברואר-אפריל. בסוף מרץ ובתחילת אפריל פורחים בתל יזרעאל חרצית עטורה ועכנאי יהודה.
שירותים למטיילים:
- חניוני מטיילים בתל יזרעאל (כולל שביל נכים קצר) ובעין יזרעאל.
- שירותים כימיים, שולחנות פיקניק ומכולת אשפה בעין יזרעאל.
הערות ואזהרות:
- המסלול חשוף לשמש, ובקיץ מומלץ להימנע מהשעות החמות.
- השילוט בעין יזרעאל אוסר על רחצה באתר.
- ניתן לבקר בניקבת עין יזרעאל. לשם כך נדרשים פנס וסנדלים/נעליים להליכה במים.
- מדי שנה בסוף מרץ נערכת צעדת הגלבוע. בסוף השבוע בו מתקיימת הצעדה, נחסמת הגישה ברכב פרטי לרכס, ולמטיילים בתקופה זו מומלץ לוודא מראש את מועד הצעדה, כדי להימנע משיבושי תנועה קשים.
קישורים מומלצים:
- הקרב על זרעין - באתר הפלמ"ח.
- האנדרטה בתל יזרעאל.
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444";
/* inature-bottom */
google_ad_slot = "2039121510";
google_ad_width = 728;
google_ad_height = 90;
//-->
<script type="text/javascript"
src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js">
</script>
</adsense>
אתרים ומסלולים נוספים בסביבה
 |
 |
 |