קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "ניסוי1"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
<meta name="keywords" content="ראש נחל צאלים, טיול באזור ערד, טיול במדבר יהודה"></meta>
+
<meta name="keywords" content="מזרח רחובות, טיול ברחובות, פרדס בילמס, ביצת רחובות"></meta>
<meta name="description" content="ראש נחל צאלים - מסלול מדברי בנוף הגבעות שבפאתי העיר ערד."></meta>
+
<meta name="description" content="שדות, פרדסים ופינות היסטוריות נשכחות ממזרח לרחובות."></meta>
 
{{מסלולי טיול
 
{{מסלולי טיול
|סקירה=ראש נחל צאלים - מסלול מדברי בנוף הגבעות שבפאתי העיר ערד.
+
|סקירה=שדות, פרדסים ופינות היסטוריות נשכחות ממזרח לרחובות.
|תמונה=zeelim_head.jpg
+
|תמונה=rehovot_defence_tower.jpg
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
|מקום_הצילום=ראש נחל צאלים
+
|מקום_הצילום=מגדל השמירה
|תאריך_הצילום=18/10/2007
+
|תאריך_הצילום=22/3/2011
|אזור=דרום מדבר יהודה
+
|אזור=פלשת
|מפת_סימון_שבילים=11 - דרום מדבר יהודה
+
|מפת_סימון_שבילים=10- גוש דן וחוף פלשת
|מיקום=שוליה המערביים של ערד
+
|מיקום=רחובות
|גישה=רגלית, אופניים
+
|גישה=רגלית
|שבילי_טיול=שחור 11270
+
|שבילי_טיול=לא מסומן
|עונות_ביקור=חורף ואביב
+
|עונות_ביקור=כל השנה
|שמורת_טבע=לא
+
|שמורת_טבע=כן (בריכת רחובות)
 
|רמת_קושי=רגיל
 
|רמת_קושי=רגיל
 
|סוג_מסלול=מעגלי
 
|סוג_מסלול=מעגלי
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
|תאריך_ביצוע_מסלול=18/10/2007
+
|תאריך_ביצוע_מסלול=15/10/2008
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=18/10/2007
+
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=22/3/2011
|1=[[שבילי ערד]]
+
|1=[[מבאר יעקב לרחובות]]
|2=[[נחל זוהר]]
+
|2=[[ממושב ישרש לרחובות]]
|3=[[נחל צאלים תיכון - בריכת צפירה, עין נמר ומעלה נמר]]
+
|3=[[גבעת ברנר]]
|4=[[חווארי מצדה]]
+
|4=[[גבעות מרר]]
|5=[[נחל אשלים]]
+
|5=[[מרכז ראשון לציון]]
|6=[[אתר לאומי מחנה העובדים בסדום|מחנה העובדים בסדום]]
+
|6=[[גבעת האירוסים]]
|7=[[מערות עין תמר]]
+
|7=[[אתר לאומי מכון איילון]]
|8=[[גן לאומי מצדה]]
+
|8=[[אתר לאומי בית משק הברון במזכרת בתיה|בית משק הברון]]
|9=[[גן לאומי עתיקות עין גדי]]
+
|9=[[שמורת שיטה מלבינה ישרש]]
|10=[[שמורת נחל אבוב]]
+
|10=[[שמורת בריכת רחובות]]
  
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
שורה 36: שורה 36:
  
 
|איך_להגיע=
 
|איך_להגיע=
מסלול הטיול ממוקם במבואות המערביים של ערד, ונקודת ההתחלה והסיום שלו היא בכביש מס' 31.
 
  
את הרכב מומלץ להשאיר בתחום הבנוי של העיר ערד (אזור צומת הרחובות אשד ונחל בשכונת גבים - מרחק כחצי ק"מ הליכה מנקודת ההתחלה והסיום של המסלול).
+
נקודת ההתחלה והסיום של המסלול נמצאת בכביש העוקף המזרחי של רחובות (כביש מס' 423, דרך מנחם בגין) - במפגש דרך מנחם בגין עם רח' גורדיסקי.
  
יש להיכנס לעיר בכניסה המערבית (רחוב הקנאים), ובפנייה הראשונה ימינה לפנות לרח' אשד ולחנות בתחום השטח הבנוי של השכונה.
+
ניתן להגיע לכביש זה מתוך העיר רחובות, וכן מהכניסה הצפונית לרחובות דרך אזור התעשייה הצפוני, ולחילופין מכביש מס' 40 בין מחלף רמלה דרום וצומת ביל"ו (מהכניסה הדרומית, יש לנסוע בכביש 1.5 ק"מ עד למסעף רח' גורדיסקי לכיוון בתי הקברות).
  
מכאן יש לחזור לאורך הכביש לעבר הכניסה המערבית, וללכת בזהירות כ- 200 מ' מערבה בשולי כביש מס' 31 עד לנקודת הכניסה לשטח, במקום נמצא שלט הכוונה כתום למסלול ההליכה.
+
באזור נקודת ההתחלה קיימים מגרשי חנייה המשרתים את באי בתי הקברות, אולם מומלץ להחנות את הרכב/ים בשכונות המגורים ממערב לכביש עוקף רחובות.
  
לחילופין, ניתן לחנות ליד הפארק הצפוני בערד, בקצה דרך חברון, ולחבור למסלול ההליכה דרך תוואי [[שביל ישראל]]. אפשרות זו מוסיפה עוד כ- 750 מ' לכל כיוון, ומומלצת רק למעוניינים במסלול הליכה ארוך המשלב את [[נחל חסד וערוץ ארבעת הבורות]] יחד עם מסלול זה.
+
במידה ומעוניינים לקצר את הדרך, ניתן להשאיר רכב שני בקרבת מפגש דרך מנחם בגין ורח' יוספזון, מה שמאפשר לקצר את המסלול בק"מ אחד.
  
|אורך המסלול=5.5 ק"מ.
+
|אורך המסלול=5.5 ק"מ (יש אפשרות לקיצור ל- 4.5 ק"מ).
|משך המסלול=3-2 שעות.
+
|משך המסלול=4-2 שעות.
|טיפוס מצטבר=ירידה מצטברת של 100 מ', ועלייה מצטברת זהה (בשיפוע מתון יחסית).
+
|טיפוס מצטבר=המסלול מישורי.
|מפה=zeelim_head.gif
+
|מפה=east_rehovot.gif
 
|תיאור המסלול=
 
|תיאור המסלול=
מסלול זה הוא אחד מסדרת מסלולים שסומנו סביב העיר ערד ביוזמתו של דב פוניו, תושב העיר, באמצע שנות ה- 2000'. ייחודו לעומת יתר המסלולים הוא בייצוג הנופים המתונים של שולי בקעת ערד.
+
במסלולנו נפגוש במגוון נופים חקלאיים ואתרים הקשורים בתולדות העיר רחובות. המושבה רחובות קמה בשנת תר"ן (1890) וכבר בשנותיה הראשונות הפך המרחב ממזרח למושבה לאזור חקלאי פורה. הנוף, לפי מפה היסטורית משנת 1897, היה שונה מהותית מזה הנראה כיום - בעיקר כרמי גפנים ומטעי שקדים. במהלך תקופת המנדט הבריטי הפך המרחב לאזור פרדסי הדרים. בעשורים האחרונים ניטשו שטחים חקלאיים ניכרים במרחב, המכוסים במרבדי פריחה עונתית באביב, ובשטחים אחרים יש כיום גידולים עונתיים (חיטה ועוד). עם זאת, למרות לחצי בנייה ופיתוח, המרחב כולו מיועד בתוכנית המתאר המחוזית לשמש כריאה ירוקה אזורית.
  
 +
אם הטיול אינו נערך בשבתות וחגים, מומלץ להתחיל את הטיול בביקור ב'''בית הקברות הישן'''.
  
מנקודת ההתחלה, נרד בזהירות לאפיק הנחל. כאן, בשולי אזור התעשייה של ערד, מתחיל נחל צאלים - אחד הגדולים בנחלי מדבר יהודה, המוכר יותר למטיילים בחלקו הקניוני.
+
בית קברות זה שימש את תושבי רחובות מאז היווסדה בשנת תר"ן (1890) ועד להקמתו של בית הקברות החדש, הגדול יותר.
  
נפנה כאן ימינה (מערבה) ונרד במורד הנחל, דרך חורשה נטועה של דקלי וושינגטוניה. חורשה זו היא למעשה לימן (Limen) - כינוי לחורשה הנטועה במדבר ע"י הקמת סכר קטן על הערוץ, מאחוריו נאגרת בחורף כמות מים המאפשרת קיום עצים. חורשות דומות ניטעו ע"י קק"ל ברחבי הנגב.
+
חלקו הישן והמרתק של בית קברות זה ממוקם משמאל לשביל הראשי היוצא משער הכניסה (והמגיע בסופו של דבר לבית הקברות הצבאי הנמצא בשימוש עד היום).
  
נמשיך לאורך אפיק רדוד וכמעט בלתי מורגש בנוף, המתפתל מעט מצפון לכביש מס' 31. באפיק פזורים בולבוסים מעטים.
+
כאן זכו למנוחת עולם מייסדי העיר רחובות ואישים ידועים הקשורים בתולדות המושבה, וביניהם אהרן אייזנברג, גואל אדמות רחובות, הסופר משה סמילנסקי, אליעזר מרגולין - מפקד "הגדוד העברי הראשון ליהודה" במלחמת העולם הראשונה ואחרים. במבנה הממוקם בתוך בית הקברות, קבור אפריים חרל"פ, מוותיקי רחובות, שרכש לעצמו חלקת קבר עוד בחייו. בתקופת המאבק לעצמאות, הוטמן בחלקה זו "סליק" של ארגון "ההגנה".
  
לאחר 1.2 ק"מ, נגיע למפל בגובה כ- 3 מ'. השביל המסומן עוקף את המפל משמאל, בקרבת צינור מים החוצה את הנחל. בקרבת המפל נמצאים סלעים בולטים ומערה קטנה - פינה נעימה למנוחה.
+
בתחום בית הקברות נמצאת גם חלקה קטנה של חללי ארגון "ההגנה" ברחובות, בה בולטים קבריהם של בני משפחת דומיניץ, שנרצחו בביתם במושב גיבתון בשנת 1939.
  
מכאן פונה הנחל ימינה (צפונה) וממשיך כאפיק מתון לעבר רמת המדבר.
+
מומלץ לשוטט בין המצבות הישנות, להתרשם מהסגנונות והסיפורים.
  
אחרי כקאחד, נפגוש אפיק המתחבר לנחל מימין. כאן יש להיפרד מנחל צאלים ולפנות ימינה (מזרחה) בסימון השחור. בנקודה זו, מצטרף לסימון השחור גם סימון [[שביל ישראל]] (לבן-כחול-כתום), המגיע מכיוון יער יתיר והולך לכיוון ערד.
+
אחרי ביקור בבית הקברות, נחזור לשער בית הקברות, ונמשיך בדרך מזרחה. לאחר כחצי קנחלוף על פני שער כניסה לאחוזה מגודרת מצד שמאל (צפון), השייכת לעו"ד רם כספי. לאחר עוד כ- 230 מ', בפינת המתחם המגודר (ברובו נטועים עצי פרי וגפנים), מסתעפת דרך עפר ימינה (דרומה).
  
שימו לב! במידה ומפספסים את הפנייה, המשך הנחל אינו מסומן, ולאחר כ- 2 ק"מ נכנסים לשטח אש פעיל!
+
נלך בדרך זו, המתעקלת לאורך הגבול בין שדות חרושים ושטח מעזבה, ונגיע לאחר 470 מ' ל'''מגדל השמירה''' של רחובות.
  
נעלה במתינות מזרחה באפיק ללא שם. בקרבת מפגש הערוצים נמצאות מערות בולטות באפיק, בגדה הצפונית.
+
מגדל זה הוא יחיד מסוגו בישראל. סולם רעוע עולה לקומות הגבוהות של המגדל, ויש להימנע מהטיפוס בו.
באזור ניתן לפגוש מדי פעם רועים בדווים וצאנם.
 
  
אחרי 1.3 ק"מ, חולף השביל לצד בור מים במחשוף סלע קירטוני בהיר בגדה הדרומית של האפיק. המשך השביל מתון עוד יותר וכמעט בלתי מורגש בשטח.
+
המגדל נבנה בקיץ 1938, תוך כדי חילופי אש. גובה המגדל 10 מ' ויש בו שלוש קומות.
  
לבסוף, נפנה מהאפיק ימינה ונעלה לכיוון דרום-מזרח, לעבר עמודים המסמנים את קו העירוב של ערד.
+
המגדל תוכנן בידי המהנדס גליק, ששירת בצבא הצ'כי, לבקשת מפקדי "ההגנה" ברחובות. גליק התנגד להקמת עמדת שמירה סטנדרטית, והציע לבנות מגדל דמוי חרוט שיעמוד בפני פיצוץ. יסודות המגדל הונחו בעומק מטר וחצי, למניעת הנחת חומר נפץ.
לצד העמודים (750 מ' מבור המים), ניפרד מ[[שביל ישראל]] הממשיך בעלייה מתונה בדרך עפר לעבר הקצה הצפוני של ערד, ונפנה שוב ימינה - הפעם בירידה מתונה בדרך העפר. הדרך חוצה ערוץ ועולה לרכס הצופה לשכונות המערביות של ערד. נמשיך בדרך העפר, באזור חשוף לשמש ודליל במיוחד בצמחייה, ולבסוף (1.4 ק"מ אחרי הפרידה מ[[שביל ישראל]]) נגיע לנקודת ההתחלה.
+
 
 +
ממגדל השמירה נמשיך צפונה בירידה מתונה, לאורך 300 מ' עד למבנה דו קומתי מרשים בעל חזית מעוגלת, ועצים גבוהים נטועים מאחוריו.
 +
 
 +
מבנה זה שימש כ'''בית פרדס''' של משפחת בילמס, והוקמה בו גם באר החתומה כיום. למבנה יש גם קומה שנייה, אך מומלץ שלא לעלות עליה בהעדר מעקה ובהתחשב בכך שהמקום אינו מתוחזק.
 +
 
 +
זאב בילמס היה אחד מחברי "חברת הנוטעים האנגלית", ועבורו רכש משה סמילנסקי 120 דונם אדמה במושבה, בהם ניטע הפרדס, שהיה מוצלח מאד. ניתן להתרשם מההשקעה הרבה בבית הפרדס ובבית האריזה, למרות סימני ההזנחה כיום.
 +
 +
לצד המבנה נתחבר לדרך עפר ממערב לצפון מזרח (המשך הדרך בה הלכנו באזור בתי הקברות ואחוזת כספי).
 +
 
 +
כאן נפנה ימינה (צפון-מזרחה) ולאחר 120 מ' נוספים נגיע ל'''בית האריזה של משפחת בילמס'''.
 +
 
 +
המבנה מרשים נופית, אולם גגו רעוע וחלק מהרעפים קרסו, כך שמומלץ לא להיכנס למבנה ולהסתפק בבחינה מבחוץ.
 +
 
 +
לצד בית האריזה חולף מעלינו קו מתח עליון. כאן נפנה שמאלה (צפונה), ונחלוף לצד שדרת עצי שיטת המשוכות - עץ אוסטרלי שניטע כגדר חיה בגבול פרדסים. בעונת הפריחה, שופעת השיטה תפרחות בצורת כדורים צהובים ריחניים.
 +
 
 +
קטע ההליכה בגבול המשוכה עשוי להיות מכוסה בצמחייה (דרך העפר הראשית נמשכת מכיוון בית פרדס בילמס צפונה, מערבית לנו).
 +
 
 +
בגבול הצפוני של המשוכה נפגוש את דרך העפר המגיעה מבית הפרדס. כאן נפנה ימינה, נטפס על סוללת עפר נמוכה ונמשיך צפונה בצד המזרחי של משוכת צברים. משוכה זו, הנמשכת לאורך מאות מטרים, תחמה בעבר את גבולן המזרחי של אדמות המושבה רחובות, ובשנת 1947 אף נועד תוואי זה להיות קטע מגבולה המזרחי של מדינת ישראל - במסגרת תוכנית החלוקה של האו"ם שייעדה את אזור רמלה לחלק מהמדינה הערבית.
 +
 
 +
לאורך קטע של 200 מ' משתרעים שדות פתוחים משני צדדי הדרך. בסיום קטע זה, מסתעפת דרך מזרחה (ימינה) ולאורכה משוכה נוספת קצרה. כאן נפנה ימינה ונגיע לאחר כ- 100 מ' לגבולה המערבי של '''בריכת רחובות'''.
 +
 
 +
הבריכה ממוקמת באגן ניקוז סגור שגודלו 4500 דונם. בחורף מתנקזים המים לשקע זה ומציפים אותו למשך חודשים אחדים.
 +
 
 +
בשטח המוצף מתקיימים מינים ייחודיים של חי וצומח, שפיתחו התאמות לבית הגידול. נוכל לפגוש כאן במיני דו-חיים, סרטנים ירודים, מגוון צמחי מים וכן עופות מים השוהים כאן בחורף.
 +
 
 +
בחלקים משטחי הבריכה ניטעו אקליפטוסים בשנים האחרונות, והדבר פוגע בצומח המקומי. האתר מיועד בעתיד להפוך לשמורת טבע.
 +
 
 +
נלך לאורך גבול הפרדס הצעיר, בדופן הצפונית-מערבית של הבריכה (קטע זה עשוי להיות בוצי בחורף ובאביב), עד שנגיע לפינה המזרחית ביותר של הפרדס, במפגש דרך עפר נוספת בכיוון מזרח-מערב, לצד עץ שקמה יפה - פינה נעימה למנוחה.
 +
 
 +
כאן נפנה שמאלה ונלך בדרך העפר לאורך משוכה נאה נוספת של צברים, מרחק הליכה של כ- 350 מ', עד שנגיע לצומת טי עם הדרך צפון-דרום בה הלכנו קודם לכן.
 +
 
 +
בפינה הצפונית-מזרחית של הצומת, מאחורי משוכת הצברים, נמצא מבנה כורכר חרב ובתוכו באר עמוקה ולא מגודרת - זהירות!
 +
 
 +
בנקודה זו ניצב עד לפני כעשרים שנה עץ שקמה עתיק ומרשים במיוחד, שכונה ברחובות בשמו הערבי - ה"ג'ומיז".
 +
 
 +
פינה זו היוותה נקודת ציון מרכזית בגבול אדמות רחובות ורמלה. אזור זה היה חשוף לתקריות ירי רבות במהלך מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936), ובקרבת הג'ומייז נהגו השומרים להתכנס בטרם יציאה לעמדותיהם.
 +
 
 +
נמשיך צפונה עוד כ- 60 מ' עד לקצה הפרדס. כאן מתעקלת הדרך מערבה ונמשכת לאורך גבולו הצפוני של הפרדס, עוד 330 מ' עד שנגיע לצומת טי עם דרך צפון-דרום. כאן נפנה ימינה (צפונה), לאחר כ- 130 מ' מתעקלת הדרך מערבה ומייד לאחר מכן נפגוש עץ שיזף גדול בצילו ניתן לנוח.
 +
 
 +
מעץ השיזף נמשיך ישר מערבה בדרך העפר, לאורכה נטועה משוכה נאה. במרחק ק"מ הליכה נמצאת צומת רח' יוספזון ומנחם בגין, אך קודם לכן, 600 מ' אחרי עץ השיזף, ניכנס לגוש פרדסים - הפרדס הגדול ביותר שנותר ברחובות, שכונתה פעם "עיר ההדר והמדע"..
 +
אחרי עוד 260 מ' מסתיימים הפרדסים משמאל (מימין הפרדס נמשך עד לכביש).
 +
 
 +
בנקודה זו צומח עץ ברוש ציורי המכוסה בשרביטן.
 +
 
 +
אם באנו ברכב בודד, נפנה בנקודה זו שמאלה (כמאה מטרים לפני הכביש) ונמשיך בדרך עפר מקבילה לכביש עוד כקאחד עד לנקודת ההתחלה. בדרך נוכל להבחין בשוקת בנויה הנמצאת מימין לדרך, כמאה מטרים אחרי הפנייה שמאלה. בקרבת אנטנה סלולארית הנמצאת בפינה הצפונית-מערבית של בית הקברות החדש, יש לפנות שמאלה לכיוון הכביש, ולאחר 40 מ' נוספים נפנה להמשך הדרך המקבילה לכביש, כדי להגיע לנקודת ההתחלה.
  
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
אוקטובר - פריחה דלילה של בן-חצב מדברי וסתוונית הקליפות לאורך המסלול, ובאפיק הנחל גם פריחת אזובית המדבר.
+
פריחה עונתית בחורף ובאביב. בתקופה זו ניתן לשלב במסלול גם את [[שמורת בריכת רחובות]].
  
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
בעיר ערד.
+
חנייה ליד בית הקברות.
  
 
|הערות ואזהרות=
 
|הערות ואזהרות=
* מסלול זה מסומן רק במפות עדכניות (מהדורת 2004 ואילך של מפת שבילי מדבר יהודה דרום). אין לטייל במסלול ללא מפה עדכנית!
+
* בקיץ מומלץ לבצע את המסלול מוקדם בבוקר או לקראת ערב.
* המסלול כולו חשוף לשמש, אלו המתכוונים לטייל בו בעונות החמות, מתבקשים להביא זאת בחשבון ולתכנן את הטיול בהתאם.
+
 
 +
|ספרות  מומלצת=
 +
* רחובות - אתרים ומסלולים, מדריך למטייל - ישראלה קומפטון.
 +
 
 +
|קישורים נוספים=
 +
* [http://www.greenrehovot.org.il מרחבי רחובות] - קבוצה לשימור השטחים הפתוחים במזרח רחובות.
 +
* [http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=683&MessageId=123106034 שרשור מסלול בפורום טיולים בתפוז, אוקטובר 2008].
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
שורה 92: שורה 141:
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
<imagemap>
תמונה:four_cisterns_wadi.jpg|200px
+
תמונה:mrar_hills.jpg|200px
default [[נחל חסד וערוץ ארבעת הבורות]]
+
default [[גבעות מרר]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[נחל חסד וערוץ ארבעת הבורות]]
+
[[גבעות מרר]]
 
</td>
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
שורה 101: שורה 150:
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
<imagemap>
תמונה:upper_wadi_kidod.jpg|200px
+
תמונה:silo_brener.jpg|200px
default [[נחל כידוד עילי ומצפה מואב]]
+
default [[גבעת ברנר]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[נחל כידוד עילי ומצפה מואב]]
+
[[גבעת ברנר]]
 
</td>
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
שורה 111: שורה 160:
 
<imagemap>
 
<imagemap>
 
תמונה:metzada.jpg|200px
 
תמונה:metzada.jpg|200px
default [[גן לאומי מצדה]]
+
default [[מרכז ראשון לציון]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[גן לאומי מצדה]]
+
[[מרכז ראשון לציון]]
 
</td></tr></table>
 
</td></tr></table>
 
}}
 
}}
 
[[קטגוריה:שביל ישראל]]
 

גרסה מ־06:42, 28 בספטמבר 2012

מסלול טיול: ניסוי1

שדות, פרדסים ופינות היסטוריות נשכחות ממזרח לרחובות.

  • מסלול טיול
  • אזור:פלשת
  • מפת סימון שבילים: 10- גוש דן וחוף פלשת
  • מיקום: רחובות
  • גישה:רגלית
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:כן (בריכת רחובות)
  • רמת קושי:רגיל
  • סוג מסלול:מעגלי
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:5.5 ק"מ (יש אפשרות לקיצור ל- 4.5 ק"מ).
  • תאריך ביצוע מסלול:15/10/2008
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:22/3/2011



Rehovot defence tower.jpg

מגדל השמירה, (עמית מנדלסון, 22/3/2011)


עוד אתרים בסביבה

רקע: ניסוי1

נחל צאלים הוא אחד הגדולים והמרשימים בנחלי מדבר יהודה. ברם, מרבית המטיילים מכירים את הנחל רק בחלקו הקניוני שבלב המדבר.

ראשיתו של הנחל כערוץ רדוד בפאתי העיר ערד. קטע זה, המהווה חלק משביל ישראל מתאים במיוחד לטיול משפחתי, כמבוא לטיולי המדבר.

איך להגיע:

נקודת ההתחלה והסיום של המסלול נמצאת בכביש העוקף המזרחי של רחובות (כביש מס' 423, דרך מנחם בגין) - במפגש דרך מנחם בגין עם רח' גורדיסקי.

ניתן להגיע לכביש זה מתוך העיר רחובות, וכן מהכניסה הצפונית לרחובות דרך אזור התעשייה הצפוני, ולחילופין מכביש מס' 40 בין מחלף רמלה דרום וצומת ביל"ו (מהכניסה הדרומית, יש לנסוע בכביש 1.5 ק"מ עד למסעף רח' גורדיסקי לכיוון בתי הקברות).

באזור נקודת ההתחלה קיימים מגרשי חנייה המשרתים את באי בתי הקברות, אולם מומלץ להחנות את הרכב/ים בשכונות המגורים ממערב לכביש עוקף רחובות.

במידה ומעוניינים לקצר את הדרך, ניתן להשאיר רכב שני בקרבת מפגש דרך מנחם בגין ורח' יוספזון, מה שמאפשר לקצר את המסלול בק"מ אחד.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:5.5 ק"מ (יש אפשרות לקיצור ל- 4.5 ק"מ).
  • משך המסלול:4-2 שעות.
  • טיפוס מצטבר:המסלול מישורי.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

במסלולנו נפגוש במגוון נופים חקלאיים ואתרים הקשורים בתולדות העיר רחובות. המושבה רחובות קמה בשנת תר"ן (1890) וכבר בשנותיה הראשונות הפך המרחב ממזרח למושבה לאזור חקלאי פורה. הנוף, לפי מפה היסטורית משנת 1897, היה שונה מהותית מזה הנראה כיום - בעיקר כרמי גפנים ומטעי שקדים. במהלך תקופת המנדט הבריטי הפך המרחב לאזור פרדסי הדרים. בעשורים האחרונים ניטשו שטחים חקלאיים ניכרים במרחב, המכוסים במרבדי פריחה עונתית באביב, ובשטחים אחרים יש כיום גידולים עונתיים (חיטה ועוד). עם זאת, למרות לחצי בנייה ופיתוח, המרחב כולו מיועד בתוכנית המתאר המחוזית לשמש כריאה ירוקה אזורית.

אם הטיול אינו נערך בשבתות וחגים, מומלץ להתחיל את הטיול בביקור בבית הקברות הישן.

בית קברות זה שימש את תושבי רחובות מאז היווסדה בשנת תר"ן (1890) ועד להקמתו של בית הקברות החדש, הגדול יותר.

חלקו הישן והמרתק של בית קברות זה ממוקם משמאל לשביל הראשי היוצא משער הכניסה (והמגיע בסופו של דבר לבית הקברות הצבאי הנמצא בשימוש עד היום).

כאן זכו למנוחת עולם מייסדי העיר רחובות ואישים ידועים הקשורים בתולדות המושבה, וביניהם אהרן אייזנברג, גואל אדמות רחובות, הסופר משה סמילנסקי, אליעזר מרגולין - מפקד "הגדוד העברי הראשון ליהודה" במלחמת העולם הראשונה ואחרים. במבנה הממוקם בתוך בית הקברות, קבור אפריים חרל"פ, מוותיקי רחובות, שרכש לעצמו חלקת קבר עוד בחייו. בתקופת המאבק לעצמאות, הוטמן בחלקה זו "סליק" של ארגון "ההגנה".

בתחום בית הקברות נמצאת גם חלקה קטנה של חללי ארגון "ההגנה" ברחובות, בה בולטים קבריהם של בני משפחת דומיניץ, שנרצחו בביתם במושב גיבתון בשנת 1939.

מומלץ לשוטט בין המצבות הישנות, להתרשם מהסגנונות והסיפורים.

אחרי ביקור בבית הקברות, נחזור לשער בית הקברות, ונמשיך בדרך מזרחה. לאחר כחצי ק"מ נחלוף על פני שער כניסה לאחוזה מגודרת מצד שמאל (צפון), השייכת לעו"ד רם כספי. לאחר עוד כ- 230 מ', בפינת המתחם המגודר (ברובו נטועים עצי פרי וגפנים), מסתעפת דרך עפר ימינה (דרומה).

נלך בדרך זו, המתעקלת לאורך הגבול בין שדות חרושים ושטח מעזבה, ונגיע לאחר 470 מ' למגדל השמירה של רחובות.

מגדל זה הוא יחיד מסוגו בישראל. סולם רעוע עולה לקומות הגבוהות של המגדל, ויש להימנע מהטיפוס בו.

המגדל נבנה בקיץ 1938, תוך כדי חילופי אש. גובה המגדל 10 מ' ויש בו שלוש קומות.

המגדל תוכנן בידי המהנדס גליק, ששירת בצבא הצ'כי, לבקשת מפקדי "ההגנה" ברחובות. גליק התנגד להקמת עמדת שמירה סטנדרטית, והציע לבנות מגדל דמוי חרוט שיעמוד בפני פיצוץ. יסודות המגדל הונחו בעומק מטר וחצי, למניעת הנחת חומר נפץ.

ממגדל השמירה נמשיך צפונה בירידה מתונה, לאורך 300 מ' עד למבנה דו קומתי מרשים בעל חזית מעוגלת, ועצים גבוהים נטועים מאחוריו.

מבנה זה שימש כבית פרדס של משפחת בילמס, והוקמה בו גם באר החתומה כיום. למבנה יש גם קומה שנייה, אך מומלץ שלא לעלות עליה בהעדר מעקה ובהתחשב בכך שהמקום אינו מתוחזק.

זאב בילמס היה אחד מחברי "חברת הנוטעים האנגלית", ועבורו רכש משה סמילנסקי 120 דונם אדמה במושבה, בהם ניטע הפרדס, שהיה מוצלח מאד. ניתן להתרשם מההשקעה הרבה בבית הפרדס ובבית האריזה, למרות סימני ההזנחה כיום.

לצד המבנה נתחבר לדרך עפר ממערב לצפון מזרח (המשך הדרך בה הלכנו באזור בתי הקברות ואחוזת כספי).

כאן נפנה ימינה (צפון-מזרחה) ולאחר 120 מ' נוספים נגיע לבית האריזה של משפחת בילמס.

המבנה מרשים נופית, אולם גגו רעוע וחלק מהרעפים קרסו, כך שמומלץ לא להיכנס למבנה ולהסתפק בבחינה מבחוץ.

לצד בית האריזה חולף מעלינו קו מתח עליון. כאן נפנה שמאלה (צפונה), ונחלוף לצד שדרת עצי שיטת המשוכות - עץ אוסטרלי שניטע כגדר חיה בגבול פרדסים. בעונת הפריחה, שופעת השיטה תפרחות בצורת כדורים צהובים ריחניים.

קטע ההליכה בגבול המשוכה עשוי להיות מכוסה בצמחייה (דרך העפר הראשית נמשכת מכיוון בית פרדס בילמס צפונה, מערבית לנו).

בגבול הצפוני של המשוכה נפגוש את דרך העפר המגיעה מבית הפרדס. כאן נפנה ימינה, נטפס על סוללת עפר נמוכה ונמשיך צפונה בצד המזרחי של משוכת צברים. משוכה זו, הנמשכת לאורך מאות מטרים, תחמה בעבר את גבולן המזרחי של אדמות המושבה רחובות, ובשנת 1947 אף נועד תוואי זה להיות קטע מגבולה המזרחי של מדינת ישראל - במסגרת תוכנית החלוקה של האו"ם שייעדה את אזור רמלה לחלק מהמדינה הערבית.

לאורך קטע של 200 מ' משתרעים שדות פתוחים משני צדדי הדרך. בסיום קטע זה, מסתעפת דרך מזרחה (ימינה) ולאורכה משוכה נוספת קצרה. כאן נפנה ימינה ונגיע לאחר כ- 100 מ' לגבולה המערבי של בריכת רחובות.

הבריכה ממוקמת באגן ניקוז סגור שגודלו 4500 דונם. בחורף מתנקזים המים לשקע זה ומציפים אותו למשך חודשים אחדים.

בשטח המוצף מתקיימים מינים ייחודיים של חי וצומח, שפיתחו התאמות לבית הגידול. נוכל לפגוש כאן במיני דו-חיים, סרטנים ירודים, מגוון צמחי מים וכן עופות מים השוהים כאן בחורף.

בחלקים משטחי הבריכה ניטעו אקליפטוסים בשנים האחרונות, והדבר פוגע בצומח המקומי. האתר מיועד בעתיד להפוך לשמורת טבע.

נלך לאורך גבול הפרדס הצעיר, בדופן הצפונית-מערבית של הבריכה (קטע זה עשוי להיות בוצי בחורף ובאביב), עד שנגיע לפינה המזרחית ביותר של הפרדס, במפגש דרך עפר נוספת בכיוון מזרח-מערב, לצד עץ שקמה יפה - פינה נעימה למנוחה.

כאן נפנה שמאלה ונלך בדרך העפר לאורך משוכה נאה נוספת של צברים, מרחק הליכה של כ- 350 מ', עד שנגיע לצומת טי עם הדרך צפון-דרום בה הלכנו קודם לכן.

בפינה הצפונית-מזרחית של הצומת, מאחורי משוכת הצברים, נמצא מבנה כורכר חרב ובתוכו באר עמוקה ולא מגודרת - זהירות!

בנקודה זו ניצב עד לפני כעשרים שנה עץ שקמה עתיק ומרשים במיוחד, שכונה ברחובות בשמו הערבי - ה"ג'ומיז".

פינה זו היוותה נקודת ציון מרכזית בגבול אדמות רחובות ורמלה. אזור זה היה חשוף לתקריות ירי רבות במהלך מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936), ובקרבת הג'ומייז נהגו השומרים להתכנס בטרם יציאה לעמדותיהם.

נמשיך צפונה עוד כ- 60 מ' עד לקצה הפרדס. כאן מתעקלת הדרך מערבה ונמשכת לאורך גבולו הצפוני של הפרדס, עוד 330 מ' עד שנגיע לצומת טי עם דרך צפון-דרום. כאן נפנה ימינה (צפונה), לאחר כ- 130 מ' מתעקלת הדרך מערבה ומייד לאחר מכן נפגוש עץ שיזף גדול בצילו ניתן לנוח.

מעץ השיזף נמשיך ישר מערבה בדרך העפר, לאורכה נטועה משוכה נאה. במרחק ק"מ הליכה נמצאת צומת רח' יוספזון ומנחם בגין, אך קודם לכן, 600 מ' אחרי עץ השיזף, ניכנס לגוש פרדסים - הפרדס הגדול ביותר שנותר ברחובות, שכונתה פעם "עיר ההדר והמדע".. אחרי עוד 260 מ' מסתיימים הפרדסים משמאל (מימין הפרדס נמשך עד לכביש).

בנקודה זו צומח עץ ברוש ציורי המכוסה בשרביטן.

אם באנו ברכב בודד, נפנה בנקודה זו שמאלה (כמאה מטרים לפני הכביש) ונמשיך בדרך עפר מקבילה לכביש עוד כק"מ אחד עד לנקודת ההתחלה. בדרך נוכל להבחין בשוקת בנויה הנמצאת מימין לדרך, כמאה מטרים אחרי הפנייה שמאלה. בקרבת אנטנה סלולארית הנמצאת בפינה הצפונית-מערבית של בית הקברות החדש, יש לפנות שמאלה לכיוון הכביש, ולאחר 40 מ' נוספים נפנה להמשך הדרך המקבילה לכביש, כדי להגיע לנקודת ההתחלה.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

פריחה עונתית בחורף ובאביב. בתקופה זו ניתן לשלב במסלול גם את שמורת בריכת רחובות.

שירותים למטיילים:

חנייה ליד בית הקברות.

הערות ואזהרות:

  • בקיץ מומלץ לבצע את המסלול מוקדם בבוקר או לקראת ערב.

הצעות טיול בסביבת ניסוי1:

Mrar hills.jpg

גבעות מרר

Silo brener.jpg

גבעת ברנר

Metzada.jpg

מרכז ראשון לציון