מערת צדקיהו

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

מערת צדקיהו

מתחת לבתי העיר העתיקה נמצאת מחצבת ענק קדומה ומסתורית, בה נכרכו אגדות רבות ובמעמקיה נובע מעיין זעיר.

נקודת עניין
אזור:ירושלים
מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
מיקום: חומות ירושלים, מזרחית לשער שכם
גישה:רגלית
שבילי טיול:לא מסומן
עונות ביקור:כל השנה
שמורת טבע:לא
רמת קושי:לכל המשפחה
נגישות לנכים:לא
שעות ביקור:שעות היום
כניסה:בתשלום
תאריך ביקור:5/3/2012
תאריך ביקור אחרון בשטח:5/3/2012

מערת צדקיהו, (עמית מנדלסון, 5/3/2012)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

מערת צדקיהו

הגת הגדולה בח'רבת אל-בורך, יולי 2009

ח'רבת אל-בורך, מרץ 2012

מערת צדקיהו היא אחת הפינות המרתקות והמסתוריות בירושלים. המערה הוקמה כמחצבת אבן עתיקה, שניצלה שכבת סלע משובחת בקרבת העיר העתיקה.

עם השנים הועמקה החציבה, והיא משתרעת מתחת לחלקים ניכרים של הרובע המוסלמי. ברבות הימים נשכחה המערה ונאטמה, אך התגלתה מחדש בשלהי המאה ה- 19.

יעודכן בקרוב!

איך להגיע:

מערת צדקיהו נמצאת למרגלות חומות העיר העתיקה, בין שער שכם ושער הפרחים.

בהעדר מקום חנייה נוח בקרבת המערה, מומלץ בימות השבוע להגיע לאתר בסיוע הרכבת הקלה, ולרדת בתחנת שער שכם.

לוודא לגבי פתיחה בסופי שבוע!!

על האתר: מערת צדקיהו:

ח'רבת אל-בורך, מרץ 2012

הכתובת היוונית, יולי 2009

בצמוד וממזרח למבנה של חברת "הארכיברים" מסתעפת מהכביש דרך עפר לכיוון דרום. נלך בדרך עפר זו כ- 250 מ' ונפנה שמאלה בעלייה מתונה לעבר משטחי הסלע.

מרחב זה שימש כ"אזור תעשייה" של היישוב הקדום ח'רבת אל-בורך. את שרידי החורבה עצמה ניתן לפגוש במדרון המשתפל למרגלותינו, אך העניין בהם הוא לחובבי ארכיאולוגיה מושבעים בלבד. מיקום אזור התעשייה מעל ליישוב, התחשב במשטר הרוחות וצמצם מטרדי ריח ורעש לתושבים הקדומים.

תחילה נגיע לגת תעשייתית עתיקה ומרשימה, ולצידה בריכה חצובה. בדופן הצפונית של קיר הבריכה ניתן לראות חריצים שנועדו לבקע אבנים מהקיר, אך החציבה לא הושלמה.

חדי העין אולי יאתרו בקיר בין הגת והבריכה שרידים שחוקים של כתובת יוונית ובה נחקק כנראה השם "דוסיתיאוס".

הגת משלבת משטח דריכה גדול ושני בורות איסוף, שיכלו לאגור יותר מ- 5,000 ליטר תירוש. בקיר המזרחי של משטח הדריכה חצובות שלוש גומחות. לדעתו של החוקר דר, גומחות אלו שימשו למדידת כמות הענבים שהביאו האיכרים לגת מכרמי הסביבה.

גת זו חריגה בממדיה וכפי הנראה שימשה כגת ציבורית משוכללת. שני בורות האיסוף המקבילים, איפשרו לדרוך בגת שני מיני ענבים או לייצר כמעט במקביל שני סוגי יין. הגת משכה את תשומת ליבם של סוקרי הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל כבר בסביבות שנת 1875, שהגדירו אותה כאחת הגתות היפות ביותר בארץ ישראל.

גידול הענבים בשומרון, מסורת חקלאית עתיקה עוד מימי בית ראשון, נפסק לחלוטין עם הכיבוש הערבי שאסר על שתיית יין, ורק בימינו אנו מתגשמת נבואתו של ירמיהו הנביא - "עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים, בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן" (ירמיהו ל"א פסוק ד').

מעל לגת ולבריכה נמצאת בריכה נוספת, קטנה יחסית, ובקרבתה עץ חרוב בצילו ניתן לנוח.

דרומית-מזרחית לחרוב נמצא המשכו של משטח הסלע. כאן נפגוש שתי בריכות חצובות גדולות נוספות, ובצידן המזרחי נמצא משטח סלע עגול חצוב ובמרכזו שקערורית - גורן קדומה. מעט ממזרח, נמצאת גורן שנייה. גורן שלישית נמצאת בצד המערבי של צמד הבריכות.

מיקום הגרנות באזור זה תואם את ההלכה - "מרחיקין גורן קבועה מן העיר חמישים אמה." (מסכת בבא בתרא, ב', ח'). במשטח הסלע שמדרום לבריכות בולטות שקערוריות רבות ששימשו כנראה להשקיית עדרי הצאן במים שנשאבו מהבריכות. כמו כן נוכל לראות כאן שוקת אבן.

באביב נראה כאן פרחים לבנים צפים על פני המים - צמחי נורית המים, וכן אצות רבות.

אם נמשיך עוד מזרחה, נגיע למחצבות עתיקות ובהן מספר מפלסי חציבה.

בכל הסביבה פזורים קברים עתיקים הניכרים כבורות מלבניים חצובים בסלע.

בחפירות באזור התגלתה גם כנסייה ביזנטית קדומה, אך כיום היא קשה לאיתור בשטח. השם הערבי (ח'רבת אל-בורך) הוא שנתן את שמו של היישוב העברי ברקן (יישוב חילוני שהוקם בשנת 1981) וכן את שמו של אזור התעשייה.

למתעניינים, ניתן לראות בקרבת מקום גם רצפת פסיפס קטנה ופשוטה יחסית, ובה שני מדליונים עם עיטורי צלבים. כדי להגיע למקום, נחזור ליישוב ברקן. במרחק כ- 200 מטרים מערבית לשער היישוב, בצד הדרומי של הכביש (אחרי כיכר), נמצא אתר העתיקות - במרחק כ- 30 מטרים מהכביש.

אזהרה בטחונית

קטעים מהמסלול עוברים בתוך ובקרבת שכונות מגורים ערביות במזרח ירושלים, ומומלץ לטייל בהם בקבוצה, וכן להימנע מטיול בימים רגישים.

אין לראות בתיאור המסלול משום המלצה לביצועו.