יער כרמון

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

יער כרמון

יער כרמון - יער קטן ממזרח לאשקלון ובו בריכת חורף ואתרי מורשת.

נקודת עניין
אזור:פלשת
מפת סימון שבילים: 10 - גוש דן וחוף פלשת
מיקום: דרומית לצומת הודיה
גישה:לכל רכב
שבילי טיול:לא מסומן
עונות ביקור:חורף ואביב
שמורת טבע:לא
רמת קושי:לכל המשפחה
נגישות לנכים:לא נגיש
שעות ביקור:שעות היום
כניסה:חינם
תאריך ביקור:22/1/2015
תאריך ביקור אחרון בשטח:22/1/2015

יער כרמון, (עמית מנדלסון, 22/1/2015)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

יער כרמון

קברם של אריאל ולילי שרון ז"ל, ינואר 2015

יער כרמון הוא יער קטן ולא מטוייל הנמצא במפגש כביש 35 מקריית גת לאשקלון עם כביש 232 מניצנים לנגב המערבי. ביער יש מספר "אטרקציות" בולטות וביניהן שרידי הכפר הערבי ג'וליס, אנדרטה לקרבות מלחמת העצמאות ובריכת חורף ששוקמה בשנת תשע"ה - 2014.

הביקור ביער מתאים לכל המשפחה, בין אם כטיול קצר בפני עצמו ובין אם כחלק מטיול ארוך יותר באתרי כביש 232 או בדרך לפריחה בנגב המערבי.

איך להגיע:

היער נמצא בצידה הדרומי-מזרחי של צומת הודיה, במפגש הכבישים 35 ו- 232.

לבאים מכיוון יישובי החוף בצפון, כדאי לנסוע לצומת אשכולות ולהמשיך בכביש 232 המפותל והיפה עד צומת הודיה (בדרך עוברים בצומת גבעתי, בה יש לפנות שמאלה ואז ימינה להמשך כביש 232), ולבאים מכיוון כביש 6 (וירושלים) יש לנסוע למחלף קריית גת ולפנות בו ימינה לכביש 35.

הבאים מכיוון אשקלון יגיעו לצומת הודיה מכיוון צומת ברכיה.

הפנייה הנוחה ליער אינה משולטת, והיא כ- 200 מטרים בלבד מדרום לרמזור בצומת הודיה. נכון לפברואר 2015, הפנייה חוקית אך מחייבת זהירות לנוכח האפשרות של הגעת רכב ממול.

לבאים מכיוון דרום, יש לנסוע בכביש 232 מכיוון צומת שער הנגב, לחלוף על פני שדרות וצומת חלץ, ו- Y ק"מ לפנות ימינה אל היער.

שימו לב כי בחזרה אי אפשר לפנות מנקודה זו חזרה דרומה, ויש לנסוע במקביל לכביש צפונה עוד כ- 300 מ' ולפנות דרומה בדרך שתוארה קודם לכן.

הצג את גבעת הכלניות - חורבת הוגה במפה גדולה יותר

על האתר: יער כרמון:

כלניות וחרציות בגבעה, ינואר 2015

שילוט - קו המים הראשון לנגב, ינואר 2012

פריחת כלניות בגבעה, ינואר 2015

גבעת הכלניות בחורבת הוגה היא אחת הנקודות הצפוניות ביותר בנגב המערבי המציעות למטיילים מרבדי פריחת כלניות מרהיבים בתחילת האביב.

העלייה לגבעה היא ברגל בלבד ואינה מתאימה למוגבלי תנועה או לעגלות ילדים. האזור משמש כשטח מרעה, ובכניסה לגבעה נעבור במעבר שנועד לאפשר כניסת הולכי רגל בלבד ולמנוע יציאת עדרים מהשטח. נקודה זו עלולה להיות בוצית מעט אחרי הגשמים.

אחרי המעבר, נעלה בדרך עפר נוחה הנמשכת עוד כ- 200 מ' עד פסגת הגבעה. לגבעה עצמה אין שם במפות, ואילו החורבה הסמוכה ממערב קרויה במפות הארץ "חורבת הוגה".

כחצי ק"מ ממערב לנו שכן לפני מלחמת העצמאות הכפר הערבי הוג', ושם האתר הנוכחי מהווה צורה עברית לשם זה. בשטח פזורות משוכות צבר ששרדו מהכפר, וכן עצי שיזף מצוי. חרסים הפזורים על דרך העפר מעידים שאנו נמצאים באתר ארכיאולוגי שקדם עוד לכפר הערבי.

לאורך הדרך יש פריחה עונתית מגוונת, בפרט כלניות אדומות, אחד היפים בצמחי הבר המוגנים בארץ. בעונת פריחת הכלניות פורחים בגבעה צמחים נוספים, כמו קדד גדול-פרי, ערטנית השדות ואחרים, ולקראת סוף עונת הכלניות מתחילה לפרוח כאן עירית גדולה. במקביל ולאחר תום פריחת הכלניות, יש כאן ריכוז פריחה יפה של חרצית עטורה.

האתר אינו שמורת טבע, ומותר לרדת משביל ההליכה. עם זאת, כדאי להימנע מרמיסה מיותרת של הצמחייה בשטח, ולשים לב שבהליכה על "העשב הירוק" אנו למעשה רומסים צמחייה שטרם פרחה - ולכן עדיף להישאר בשבילי ההליכה בלבד.

בפסגת הגבעה נמצאת חלקה מגודרת ובה נמצאים קבריהם של אריאל ולילי שרון ז"ל. בני הזוג גרו במשך שנים רבות בחוות השקמים הנמצאת למרגלות הגבעה, וכאשר נפלה לילי למשכב ביקשה להיקבר בגבעה הצופה אל ביתה. בראשית שנת 2014 נקבר כאן אריאל שרון לצד אשתו האהובה.

הגבעה אינה מהגבוהות בסביבתה (גובה הפסגה 105 מ') לכן התצפית מכאן אינה נרחבת. בעמק ממזרח לגבעה עובר אפיק ולאורכו משוכות צבר רבות. זהו נחל סלק, ומעבר לו ניתן להבחין בבתי קיבוץ דורות. מצפון לנו נוכל לראות את חוות השקמים המגודרת, שמשפחת שרון ממשיכה להתגורר בה עד היום. ממערב לגבעה עובר ערוץ קטן נוסף, נחל בלאט, ובקרבתו נמצאת חורבת הוגה עצמה.

תוואי הכביש שמצפון לנו מקביל לקטע מתוואי קו המים הראשון לנגב. קו זה שהונח ב- 1947 סייע רבות להתפתחות היישובים בנגב. בסיסו בתחנת "מקורות" בקיבוץ נירעם, ממנו יצאה שלוחה דרך גבים לעבר דורות (הסמוכה אלינו) והלאה לרוחמה ושובל (ולבסוף לחצרים שממערב לבאר שבע). זרוע שנייה יצאה מנירעם לעבר סעד, בארי והלאה עד נירים הישנה (דנגור, כיום לצד קיבוץ סופה).

מהפסגה ניתן להמשיך עוד כ- 200 מ' עד לעץ אשל גדול, בצילו ניתן לנוח וליהנות מהנוף הירוק. מכאן נשוב חזרה לרכב באותה דרך.