טיול בלרנקה

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

דף הבית   /   מדור כתבות תיירות   /   טיולים מעבר לים   /   טיול בלרנקה

לרנקה - השער לקפריסין

קפריסין היא אחד היעדים הקרובים ביותר לישראל, מה שמאפשר למטיילים מקסימום טיול במינימום טיסה ועלויות. רוב הישראלים המגיעים לקפריסין, יגיעו אליה דרך אחד משני שדות התעופה - לרנקה במזרח ופאפוס במערב.

בכתבה קודמת טיול בקפריסין 2022 סקרנו טיול בן שבוע ברכב שכור ברחבי קפריסין. הפעם נציג באופן ממוקד את חלקו של הטיול בעיר לרנקה. בעוד שלטיול שטח בקפריסין רצוי מאד לשכור רכב, הרי שביקור בלרנקה ובסביבתה ניתן לביצוע בקלות בהסתמכות על תחבורה ציבורית ומוניות. קיים קו אוטובוס בתדירות טובה משדה התעופה לעיר, העובר במרחק קצר מחלק משמעותי מהמלונות הסמוכים לחוף.

כנסיית לזרוס

הנסיעה משדה התעופה לעיר קצרה ביותר, אך כדאי לשים לב לאגם המלח הנמצא לצד הכביש משדה התעופה לעיר. באגם שוהה להקת פלמינגו, ובחוף נמצא אחד המסגדים המפוארים בקפריסין (Hala Sultan Tekke)המשמש כיום כאתר תיירות (אנו צפינו עליו מרחוק).

הגענו לעיר אחרי הצהריים, ויצאנו לצעדה לאורך הטיילת בואכה המרינה, הצצה למסגד ולכנסיית סנט לזרוס (שהייתה סגורה בלילה).

המרינה בלרנקה נמצאת מול מרכז העיר ומדרום לנמל. כחובבי היסטוריה, ניסינו למצוא הנצחה כלשהי לפיגוע בלרנקה בספטמבר 1985, בו נרצחו שלושה שייטים ישראליים כאשר שלושה מחבלי פתח השתלטו על היאכטה שלהם, עם זאת אין כיום הנצחה לאירוע שלשמחתנו היה חריג ביותר בהיסטוריה של התיירות הישראלית בקפריסין. הנצחה אחרת, שכן הבחנו בה, מוקדשת לפליטים הארמניים שהגיעו ללרנקה במהלך מלחמת העולם הראשונה ומצאו כאן מחסה מפני השואה הארמנית. ככל הידוע לנו, אמורה להיות באזור גם הנצחה למעפילים הארץ-ישראליים שגורשו לקפריסין, אך אנו לא מצאנו אותה.

מעט ממערב למרינה, נמצאות בין בתי העיר המודרנית, חורבות העיר קיטיון, עיר פיניקית (ולאחר מכן יוונית) קדומה. עוד יוסף בן מתתיהו זיהה את קיטיון עם העם המקראי "כיתים" או "כיתיים" המוזכר שבע פעמים במקרא, בחלקן בצירוף "איי כיתיים". זיהוי זה מקובל גם במחקר המודרני. על החורבות צפינו מבחוץ. בין הממצאים הבולטים כאן התגלה מקדש שהוקדש לאל הפיניקי מלקרת ולאחר מכן להרקולס היווני.

עתיקות קיטיון משתרעות בשלושה מתחמים שונים בין בתי לרנקה המודרנית.

את היום השני פתחנו בהליכת בוקר לאורך הטיילת, (הפעם התרשמנו מפסל האריה המכונף, המנציח את הקשר הוונציאני לקפריסין), ביקור במוזיאון מצודת הים (הכניסה בתשלום, כדאי לשים לב למצבת הקבורה היהודית הנמצאת במקום) והמשכנו לסוכנות השכרת הרכבים, ששימשה אותנו כבסיס לטיול בן שבוע בקפריסין. באזור בלטו גם מבנים המכוסים בציורי גרפיטי גדולים ומרשימים.

מוזיאון מצודת הים מנציח במידה רבה את התקופה הצלבנית והעות'מאנית של קפריסין. בשנת 688 הגיעו הערבים והביזנטים להסכם חסר תקדים על ריבונות משותפת על קפריסין, הסכם שהחזיק מעמד 300 שנה. ב-965 לספירה השתלטו הביזנטים על קפריסין במלואה.

בשנת 1191 כבש ריצ'רד לב-הארי את קפריסין מידי הביזנטים, ועד מהרה נמכר האי לגי דה ליזניאן, מלכה המודח של ממלכת ירושלים. דה ליזניאן עצמו לא האריך ימים, אבל הצלבנים המשיכו לשלוט באי עד שנת 1489 (כ- 200 שנה לאחר גירושם הסופי מארץ ישראל). בשנים 1489-1571 שלטו בקפריסין סוחרים מוונציה, ואילו ב- 1571 נכבשה קפריסין בידי האימפריה העות'מאנית, ששלטה באי עד למלחמת העולם הראשונה.

מועד הקמת המצודה אינו ידוע, ככל הנראה במהלך המאה ה- 14. היא נועדה להגן על נמל לרנקה באותה תקופה. לאחר השתלטות הבריטים על קפריסין, הפכה המצודה לבית כלא, בו התקיימו גם הוצאות להורג עד שנת 1948.

מוזיאון מצודת הים

חזרנו ללרנקה אחרי שבוע מרתק בהרי קפריסין, והפעם נכנסנו ברכב לעיר מכיוון צפון, דרך פארק צפרות קטן ויפה סביב אגם Oroklini. כאן יש מגדל תצפית על להקת פלמינגו החורפת באגם.

פסל האריה הוונציאני

הכניסה לעתיקות כרוכה בתשלום, אך גם מי שאינו חובב ארכיאולוגיה, ייהנה מההליכה בגבעות הצופות על הים והמצוקים. נוכל לפגוש כאן אלמנטים המוכרים לנו מערים עתיקות אחרות, כולל תיאטרון, כנסיות ובתי מרחץ, וגם קצת פסיפסים שלא השתמרו היטב אבל כוללים קטעים מהמיתולוגיה היוונית.

באור אחרון יצאנו ברכב לעבר הכפר Saittas ולמלון, בצידם הדרומי של הרי טרודוס - גוש ההרים המרכזי בקפריסין.

ביום הרביעי החלטנו לצאת לטיול רגלי מהמלון עצמו ,לעבר מנזר ומפלי Mesa potamos החביבים. שילבנו קטעים ניכרים של הליכה בדרכי יער רחבות ולא מסומנות. יש לציין שגם את החלק הזה בטיול אפשר היה לקצר ולהגיע לנקודות אלו ברכב, ולפנות יותר זמן לביקור בכפרים או מסלולי הליכה בחלק הגבוה יותר של ההרים. במהלך היום הספקנו גם לבקר בגשר הכפול שלמרגלות הכפר Saittas ובמפלי הכפר Trimkilni - "מלכודת תיירים" חביבה (הכניסה בתשלום) ולא מומלצת בהשוואה למפלי Mesa potamos החינמיים או מפלים שבהם ביקרנו בימים הבאים. בלילה ישנו בדירת נופש בפאתי הכפר Pano platres, שהוא אחד הכפרים התיירותיים ביותר באזור.

נוף באזור מפלי קלדוניה

מראש השביל (עלייה משמעותית של מאות מטרים בגובה), יש שתי אופציות לחזור חזרה ברגל לנקודת ההתחלה. בחרנו באופציה הארוכה דרך פסגת Pouziaris. סימון הפנייה לעבר הפסגה הוא לקוי, ואפליקציית All trails עזרה באיתור. מהפסגה נשקף כמובן נוף יפה, ומכאן ירידה ממושכת ביערות האורן הקפריסאי והאלון הזהוב (העץ הלאומי של קפריסין), עם נישנוש פירות קטלב פה ושם, עד לנקודת ההתחלה. יצאנו ממגרש חנייה ריק בבוקר וחזרנו למגרש מלא עד אפס מקום במטיילים, אך בגלל תזמון ההליכה לא סבלנו מעומס מטיילים.

נקודת הלינה האחרונה שלנו בהרי טרודוס נקבעה בכפר Tris Elies. בדרכנו לשם קפצנו לביקור קצר במפלי Chantra הנמצאים מעל הכפר Foini וכן מסלול הליכה מאולתר לעבר גשר Piskopi, אחד ממספר גשרים עתיקים שהקימו הסוחרים הוונציאניים בשנות שלטונם בקפריסין במאה ה-16. על הגשר עצמו פורחת רקפת קפריסאית בימות הסתיו.

איתור דירת הנופש ב- Tris Elies התגלה כמשימה מאתגרת, ותמרוני החנייה בסמטאות הצרות אף הם היו לא פשוטים.

אחד הגשרים הוונציאניים

בערב ביקרנו בכנסיית סנט לזרוס, וראינו את קברו הריק (השני) של לזרוס. לפי האמונה הנוצרית, לזרוס (אלעזר) הוקם לתחייה בידי ישו הנוצרי, ובמקום קבורתו הראשון בכפר אלעיזריה ליד ירושלים יש מספר כנסיות. בקפריסין מאמינים כי לאחר תחיית לזרוס, הוא עקר לקפריסין ובה מת ונקבר בפעם השנייה. ליום האחרון, תוכנן טיול קצר באזור אגם המלח, אך שעת הטיסה המוקדמת ועייפות של המטיילים הובילו אותנו להתפנק עוד קצת במלון...

לטיול זה ואחרים מומלץ להצטייד בביטוח נסיעות לחו"ל.