פומפיי העתיקה

דף הבית   /   מדור כתבות תיירות   /   טיולים מעבר לים   /   פומפיי העתיקה

פומפיי העתיקה

הגענו לפומפיי ברכבת מנאפולי (תחנת Napoli Centrale), הנסיעה הייתה נוחה בסך הכל. כ-40 דקות לאורך הים, הרכבת יוצאת בתדירות טובה ובמחיר נוח. 3.30 יורו בלבד לכיוון (מאי 2024).

מתחנת הרכבת התקדמנו ישר לשדרת via sacra, עם מסעדות לאורך הדרך, עד שהגענו לכיכר מרכזית בשם Santuario, המוקפת בבתי קפה, חנויות ומסעדות. בכיכר ישנתה קתדרלה מרשימה. משם שמנו את פעמינו מערבה על דרך רומא Via Roma התיירותית עם מסעדות ודוכני מזכרות לכיוון יעדנו - אתר העתיקות Scavi di Pompei, שם נמצאת פומפיי העתיקה. כ-10 דקות הליכה בסך הכל.

פומפיי העתיקה שוכנת במתחם פתוח ענק ומאד מטופח ונקי. בסופו של דבר מדובר בטיול בעיר שלמה. רצוי להקדיש 3-4 שעות לביקור במקום ומומלץ להביא אוכל ושתייה, האתר חשוף לשמש ומומלץ להביא כובע וקרם לההגנה מהשמש אם כי יש פינות מוצלות רבות.

האתר מאד תיירותי וכדאי להזמין כרטיסים מראש. מחיר הכרטיס 18 יורו (נכון למאי 2024).

בכניסה לאתר מקבלים מפת התמצאות ומומלץ מאד להיעזר בה לאורך כל ההליכה. יש שבילים רבים והליכה לאורך רחובות שונים בעיר שיובילו אותנו בין אתרים שונים בעיר העתיקה.

מיד בכניסה נפגוש באמפיתיאטרון ענק. מבנה עגול המקיף זירה ששימשה בעבר לקרבות גלאדיטורים וסוגים שונים של בידור המונים, לעתים אכזרי מאד. מתחת לאמפיתיאטרון ישנן מנהרות ובהן שערים מהם המבקרים היו עולים במדרגות לישיבה ביציעים. בימים אלו ישנה תערוכה במנהרות אלו על להקת פינק פלויד (Pink Floyd). מתברר שהלהקה זיהתה יתרונות אקוסטיים ייחודים שבאמפיתיאטרון בזכות הבנייה באבן, והופיעה בו, אלפיים שנה אחרי שיצא מכלל שימוש.

האמפיתיאטרון נבנה בשנת 70 לפנה"ס והוא העתיק מסוגו שעדיין קיים. מסופר כי בשנת 59 לספירה התרחשה כאן מהומה גדולה ותגרות בין אנשי פומפיי לאנשי Nocera הסמוכה, שהובילה לפצועים והרוגים באמפיתיאטרון, ולהחלטה של הסנאט הרומי על סגירת האמפיתיאטרון למשך עשר שנים כצעד ענישה.

כנסיית לזרוס

הנסיעה משדה התעופה לעיר קצרה ביותר, אך כדאי לשים לב לאגם המלח הנמצא לצד הכביש משדה התעופה לעיר. באגם שוהה להקת פלמינגו, ובחוף נמצא אחד המסגדים המפוארים בקפריסין (Hala Sultan Tekke) המשמש כיום כאתר תיירות (אנו צפינו עליו מרחוק).

הגענו לעיר אחרי הצהריים, ויצאנו לצעדה לאורך הטיילת בואכה המרינה, הצצה למסגד ולכנסיית סנט לזרוס (שהייתה סגורה בלילה).

המרינה בלרנקה נמצאת מול מרכז העיר ומדרום לנמל. כחובבי היסטוריה, ניסינו למצוא הנצחה כלשהי לפיגוע בלרנקה בספטמבר 1985, בו נרצחו שלושה שייטים ישראליים כאשר שלושה מחבלי פתח השתלטו על היאכטה שלהם, עם זאת אין כיום הנצחה לאירוע שלשמחתנו היה חריג ביותר בהיסטוריה של התיירות הישראלית בקפריסין. הנצחה אחרת, שכן הבחנו בה, מוקדשת לפליטים הארמניים שהגיעו ללרנקה במהלך מלחמת העולם הראשונה ומצאו כאן מחסה מפני השואה הארמנית. ככל הידוע לנו, אמורה להיות באזור גם הנצחה למעפילים הארץ-ישראליים שגורשו לקפריסין, אך אנו לא מצאנו אותה.

מעט ממערב למרינה, נמצאות בין בתי העיר המודרנית, חורבות העיר קיטיון, עיר פיניקית (ולאחר מכן יוונית) קדומה. עוד יוסף בן מתתיהו זיהה את קיטיון עם העם המקראי "כיתים" או "כיתיים" המוזכר שבע פעמים במקרא, בחלקן בצירוף "איי כיתיים". זיהוי זה מקובל גם במחקר המודרני. על החורבות צפינו מבחוץ. בין הממצאים הבולטים כאן התגלה מקדש שהוקדש לאל הפיניקי מלקרת ולאחר מכן להרקולס היווני.

עתיקות קיטיון משתרעות בשלושה מתחמים שונים בין בתי לרנקה המודרנית.

מוזיאון מצודת הים

את היום השני פתחנו בהליכת בוקר לאורך הטיילת, וביקרנו במוזיאון מצודת הים (הכניסה בתשלום, כדאי לשים לב למצבת הקבורה היהודית הנמצאת במקום) והמשכנו לסוכנות השכרת הרכבים, ששימשה אותנו כבסיס לטיול בן שבוע בקפריסין. באזור בלטו גם מבנים המכוסים בציורי גרפיטי גדולים ומרשימים.

מוזיאון מצודת הים מנציח במידה רבה את התקופה הצלבנית והעות'מאנית של קפריסין. בשנת 688 הגיעו הערבים והביזנטים להסכם חסר תקדים על ריבונות משותפת על קפריסין, הסכם שהחזיק מעמד 300 שנה. ב-965 לספירה השתלטו הביזנטים על קפריסין במלואה.

בשנת 1191 כבש ריצ'רד לב-הארי את קפריסין מידי הביזנטים, ועד מהרה נמכר האי לגי דה ליזניאן, מלכה המודח של ממלכת ירושלים. דה ליזניאן עצמו לא האריך ימים, אבל הצלבנים המשיכו לשלוט באי עד שנת 1489 (כ- 200 שנה לאחר גירושם הסופי מארץ ישראל). בשנים 1489-1571 שלטו בקפריסין סוחרים מוונציה (לא הרחק ממצודת הים יש בטיילת החוף פסל של אריה מכונף, המסמל את הקדוש הנוצרי מארק, פטרונה של העיר ונציה), ואילו ב- 1571 נכבשה קפריסין בידי האימפריה העות'מאנית, ששלטה באי עד למלחמת העולם הראשונה.

פסל האריה הוונציאני

מועד הקמת המצודה אינו ידוע, ככל הנראה במהלך המאה ה- 14. היא נועדה להגן על נמל לרנקה באותה תקופה. לאחר השתלטות הבריטים על קפריסין, הפכה המצודה לבית כלא, בו התקיימו גם הוצאות להורג עד שנת 1948.

מכאן יצאנו לסוכנות השכרת רכבים וטיילנו שבוע בהרים בסיוע הרכב.

חזרנו ללרנקה אחרי שבוע מרתק בהרי קפריסין, והפעם נכנסנו ברכב לעיר מכיוון צפון, דרך פארק צפרות קטן ויפה סביב אגם Oroklini. כאן יש מגדל תצפית על להקת פלמינגו החורפת באגם. אין כאן מסלול הליכה משמעותי, כך שהמקום מתאים לעצירת רענון קצרה ולא לשהייה ממושכת. לאחר הביקור באגם, חזרנו לסוכנות השכרת הרכבים והחזרנו את הרכב השכור.

פלמינגו באגם אורוקליני

בערב ביקרנו בכנסיית סנט לזרוס, וראינו את קברו הריק (השני) של לזרוס. לפי האמונה הנוצרית, לזרוס (אלעזר) הוקם לתחייה בידי ישו הנוצרי, ובמקום קבורתו הראשון בכפר אלעיזריה ליד ירושלים יש מספר כנסיות. בקפריסין מאמינים כי לאחר תחיית לזרוס, הוא עקר לקפריסין ובה מת ונקבר בפעם השנייה. לאחר מכן, חגגנו את סיום הטיול (וגם יום הולדת של הח"מ) באחת המסעדות בטיילת ליד הים. ליום האחרון, תוכנן טיול קצר באזור אגם המלח שבין העיר לשדה התעופה, אך שעת הטיסה המוקדמת ועייפות של המטיילים הובילו אותנו להתפנק עוד קצת במלון...

לטיול זה ואחרים מומלץ להצטייד בביטוח נסיעות לחו"ל כולל ביטוח מזוודות.