קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
בית הקברות סגולה
| דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
דף הבית / טיולים במרכז / טיולים בתל אביב ובגוש דן / בית הקברות סגולה
בית הקברות סגולה
בית הקברות סגולה - בית הקברות של העיר פתח תקווה במשך קרוב ל- 130 שנה.
- נקודת עניין
- אזור:תל אביב וגוש דן
- מפת סימון שבילים: 7 - השרון ומערב השומרון
- מיקום: העיר פתח תקווה
- גישה:לכל רכב
- שבילי טיול:לא מסומן
- עונות ביקור:כל השנה
- שמורת טבע:לא
- רמת קושי:לכל המשפחה
- נגישות לנכים:לא נגיש
- שעות ביקור:שעות היום
- כניסה:חינם
- תאריך ביקור:11/3/2016
- תאריך ביקור אחרון בשטח:11/3/2016
בית הקברות סגולה, (עמית מנדלסון, 11/3/2016)
עוד אתרים בסביבה
בית הקברות סגולה
בית הקברות סגולה הינו בין בתי הקברות הוותיקים בארץ, ומשרת את תושבי העיר פתח תקווה. הקבורה בו החלה בסוף שנת 1888, ונמשכת למעשה עד היום (הגם שבשנים האחרונות הוחל בקבורת נפטרי העיר בחלקה ייעודית בבית הקברות ירקון).
איך להגיע:
הגישה לבית הקברות הינה דרך אזור התעשייה סגולה.
מצומת סגולה נפנה לרחוב בן-ציון גליס (יו"ר "חברה קדישא" בפ"ת ואיש ציבור מקומי למעלה מ- 50 שנה). לאחר 800 מ' נפנה שמאלה לעבר מגרשי החנייה של בית הקברות.
על האתר: בית הקברות סגולה:
החלק המעניין ביותר בבית הקברות הינו החלק הישן, הנמצא בצמוד ומימין לכניסה לבית הקברות.
הניווט המדויק במתחם קשה, ועל כן נתאר להלן את הקברים הבולטים, ומומלץ להקדיש כשעה-שעתיים לסיור במתחם.
הקבר הראשון שנכרה בבית הקברות נמצא קרוב מאד לפסגת הגבעה, מעט מדרום למגדל המים. בקבר זה נקבר ר' ניסן לייב ב"ר חיים גמזו, שעלה לבדו ארצה מפינסק. כמסופר על המצבה עצמה, כעשרה ימים בטרם מותו, בהיותו בריא ושלם, אמר כי לא היה מתנגד להיות הנקבר הראשון במקום. הוא נפטר בי"ט בתשרי התרמ"ט (24 בספטמבר 1888).
סביר כי עוד לפני הקבר הראשון נפגוש את קבריהם של חללי המאורעות ובפרט חללי הקרב על פתח תקווה ב- 5 במאי 1921 (מאורעות תרפ"א), הממוקמים מצפון לפסגת הגבעה. מאורעות תרפ"א, שהחלו ביפו ב- 1 במאי 1921, היו אחד המבחנים הקשים הראשונים של היישוב היהודי בארץ בתקופת השלטון הבריטי. זעמם של הערבים בארץ על הצהרת בלפור, וסירוב הבריטים לבטל את ההצהרה, היווה רקע למהומות דמים שפרצו תחילה ביפו, ובהן נרצחו כ- 20 איש. למגיני פתח תקווה הגיעו שמועות על התקפה המתארגנת כנגדם וכנגד יישובי הסביבה. כצעד מנע הוחלט לפנות את המושבות הקטנות כפר סבא ועין חי, ולרכז את ההגנה סביב פתח תקווה, בפיקודו של אברהם שפירא. שפירא תיכנן שלושה קווי הגנה, הגנה ניידת באמצעות פרשים, הגנה נייחת סביב המושבה וקו הגנה אחרון ביישוב עצמו. לתוכנית זו התנגדו חלק ממגיני המושבה ובראשם אבשלום גיסין, שהיה קצין בצבא הטורקי, שסבר כי הפרשים יהיו מטרה קלה לתחמושת הערבית. תוכניתו של שפירא התקבלה, וב- 5 במאי 1921 זוהה כוח של כ- 400 ערבים המתקרבים למושבה מצפון. כפי שחזה גיסין, הערבים צלפו על הפרשים, שנאלצו לסגת באופן לא מסודר לקו ההגנה השני. בנסיגה זו נהרג אבשלום גיסין. היה חשש לפריצתו של קו ההגנה השני, אלא שכוח של חיילים הודים בצבא הבריטי התערב והרג יותר מ- 20 מהתוקפים הערבים שהחלו לסגת. מטוס בריטי זיהה כוח ערבי גדול נוסף המתקרב מכיוון דרום (יהודיה), וכיוון כוח בריטי קרקעי שירה והרג 7 מהתוקפים. בהתקפות נהרגו 28 ערבים ו- 4 ממגיני פתח תקווה. עד לקביעת כ"ז בניסן כיום הזיכרון לשואה ולגבורה, היה יום זה יום חג בפתח תקווה לציון הקרב על המושבה.
שמותיהם של חללי הקרב הונצחו ברחובות בפתח תקווה - אבשלום גיסין, זאב אורלוב, נתן רפפורט וחיים צבי גרינשטיין, הקבורים ארבעתם זה לצד זה בבית הקברות. מרגש במיוחד ההספד על מצבתו של אבשלום גיסין - "לאבשלום בני, שמסר את דמו לעמו, מתנה אחרונה מאת משה אביך".
בקרבת מצבה זו, יש עוד כמה מצבות בולטות, כגון מצבת אברהם דונגי - קסדה, רובה וסמל בית"ר - חבר בית"ר מפתח תקווה שנפל בהגנת המושבה אבן יהודה בשנת 1936. המצבה משלבת רובה, קסדה וסמל בית"ר ולצידה שלט הסבר על האירוע.
לצד מצבת דונגי, נמצא קברם של חללי הפיגוע במחנה קלי"ה. אברהם זליקוביץ וחיים יוסלביץ, חברי ה"הגנה" בפתח תקווה, שליוו קבוצת קודחים בקלי"ה שבצפון ים המלח. מחנה הקודחים, שחיפשו מים במדבר הצחיח, הוקם למרגלות המצוק של מערות קומראן. בליל ה- 21 ביולי 1938, הותקף המחנה בידי כ- 20 בדווים חמושים שירדו מן ההר ותקפו ביריות ובסכינים את ששת האנשים ששהו במחנה. ארבעה מהם נהרגו, וביניהם זליקוביץ ויוסלביץ, והנוטרים שלמה שווילי ואברהם עבדי-צדק. הנוטר שלמה יצחקי התחזה למת וניצל, ואילו הנוטר משה עדאקי רץ יחף לקלי"ה הסמוכה להזעיק עזרה.
לא הרחק מהקבר הראשון נפגוש את קבריהם של כמה מוותיקי ומייסדי פתח תקווה.
על אף הבלדה המפורסמת, שלושה ממייסדיה של פתח תקווה כלל אינם קבורים כאן, יואל משה סולומון שב בערוב ימיו לירושלים ונקבר בהר הזיתים, דוד גוטמן שנפטר ביפו ונקבר בירושלים עוד ב- 1894, וזרח ברנט שעזב את פתח תקווה בשנת 1890 והמשיך לגור עוד 45 שנה ביפו - תל אביב.
שני המייסדים הנותרים שאכן נקברו בפתח תקווה הינם יהושע שטאמפפער (הקבור לצד בנו) ויהודה ראב (בן-עזר), שמשום מה לא הוכלל בבלדה המפורסמת, ועל מצבתו סמלי המחרשה והרובה. על מצבתו נכתב "נועץ המחרשה הראשונה בשוב ישראל לאדמת האבות והראשון לשומריה ומגיניה. מורה ומחנך דור חקלאים ומגינים".
בקרבת מקום נמצא גם את קבר אברהם שפירא - זקן השומרים (1965-1870). שפירא עמד בראש השמירה וההגנה בפתח תקווה במשך כ- 30 שנה, והיה לאגדה בעיר. ביתו, במרכז פתח תקווה, משמש כיום כמרכז תרבות.
בצמוד לחלקה הוותיקה, בצידה המערבי, נמצאת חלקה חדשה יותר, ובה נפגוש את קבר הסופרת אסתר שטרייט-וורצל (2013-1932), סופרת ומורה שכתבה למעלה מ- 20 ספרים, בעיקר לבני הנוער.
חלקת אסון הבונים - בקרבת בית הקברות הצבאי. אסון הבונים היה אסון הרכבת הגדול בתולדות מדינת ישראל, ובו נהרגו 22 בני אדם (16 נוספים נפצעו) - רובם תלמידי כיתה ז' 12 בבית הספר ברנר בפתח תקווה, בדרכם לטיול בני מצווה, וכן המורה, אם מלווה ונהגת האוטובוס - בהתנגשות האוטובוס עם רכבת ממערב למושב הבונים (בדרך לשמורת חוף הבונים). התאונה הקשה זיעזעה את המדינה, וההרוגים הובאו לקבורה בחלקה משותפת.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
אין באתר מוקדי עניין עונתיים.
שירותים למטיילים:
שירותים רטובים בתחום בית הקברות.
הערות ואזהרות:
- זהו בית קברות פעיל, אנא התייחסו למקום בכבוד.
הצעות טיול בסביבת בית הקברות סגולה:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- רצח עובדי המים - מתוך: "סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות".
- סנדר חדד - איש הברזל - מתוך: "סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות".
- אסון הבונים - באתר ויקיפדיה.