קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
צוקי שפיים
דף הבית / טיולים במרכז / טיולים בשרון / טיולי פריחה במרכז / צוקי שפיים
מסלול טיול: צוקי שפיים
צוקי שפיים, בגן הלאומי חוף השרון - תצפיות מרהיבות לים ופריחה אביבית.
- מסלול טיול
- אזור:השרון
- מפת סימון שבילים: 7 - השרון ומערב השומרון
- מיקום: ליד קיבוץ יקום, דרומית לנתניה
- גישה:לכל רכב
- שבילי טיול:שחור 7388, אדום 7382
- עונות ביקור:חורף ואביב
- שמורת טבע:כן
- רמת קושי:לכל המשפחה
- סוג מסלול:מעגלי
- כניסה: חינם
- אורך המסלול:4.2 ק"מ (ראו הצעות לקיצור המסלול).
- תאריך ביצוע מסלול:9/4/2011
- תאריך ביקור אחרון בשטח:26/1/2015
גבעות יקום - פארק יקום, (עמית מנדלסון, 9/4/2011)
עוד אתרים בסביבה
רקע: צוקי שפיים
גבעות הכורכר הסמוכות לקיבוץ יקום מספקות למטיילים את אחד משטחי הטבע האחרונים בשרון. כאן שרד פסיפס מרהיב של שמורות טבע קטנות ובהן פריחה עונתית שופעת בסתיו, בחורף ובאביב.
באזור סומנו מספר שבילי הליכה קצרים המתאימים לכל המשפחה, וקל להגיע אליהם גם בתחבורה ציבורית.
האטרקציה המרכזית היא פירצת הסלע החצובה באפיק נחל פולג, שנתנה לו את שמו בעברית ובערבית. פירצה זו שימשה במקורה לצורך הגנה על עיר קדומה ששכנה בתל פולג, אך מילאה תפקיד גם בניקוז הביצות שנקוו ממזרח לרכס הכורכר (ואת שרידיהן נפגוש במהלך המסלול).
איך להגיע:
הגישה למסלול היא ממסעף יקום מכביש החוף. לבאים מכיוון גוש דן, יש לפנות במסעף יקום ימינה ואחרי כ- 200 מ' לפנות בצומת שמאלה, ולחנות בקרבת הכיכר (במתחם תחנת הדלק יקום).
לבאים מכיוון נתניה וצפונה יש לפנות במחלף חוף השרון ימינה ואח"כ פנייה שמאלה למעבר תחתי מתחת לכביש החוף. אחרי המעבר פונים שוב שמאלה ויוצאים לכביש החוף כדי שיהיה ניתן להגיע למסעף יקום כמתואר לעיל.
בחזרה מהמסלול, לבאים מכיוון גוש דן, בצומת שאחרי הכיכר, יש להמשיך ישר בכביש שירות ממזרח לכביש החוף, ולנסוע בכביש זה עד מחלף שפיים שם פונים ימינה, עוברים במעבר תחתי ואחריו בכיכר פונים שמאלה ויוצאים לכביש החוף לכיוון דרום (מרחק הנסיעה בכביש השירות - 3.5 ק"מ).
בתחבורה ציבורית, יש לקחת את קווי המאסף לנתניה ולרדת במסעף יקום. לחילופין, ניתן לרדת במסעף מכון וינגייט ומשם לחבור לשבילי ההליכה.
תיאור מסלול הטיול:
| פרטי מסלול |
|---|
|
|
|
בגבעות הכורכר סביב פארק יקום ושמורת שער פולג סומנו מספר שבילי הליכה המאפשרים מספר מסלולי טיול, כמתואר להלן. מאז אוגוסט 2013, עובר כאן גם שביל הטיולים הלאומי - שביל ישראל.
אחרי שנחנה את הרכב במתחם תחנת הדלק (ונוודא שלא השארנו ציוד ברכב), נלך כ- 420 מטרים לצד כביש אספלט המוביל לעבר פארק יקום. באמצע השבוע, ניתן לנסוע בקטע זה ולחנות בנקודה בה השביל עוזב את הכביש, אך בסופי שבוע וחגים סביר שלא תהיה חנייה בנקודה זו.
אחרי 420 מ' מסתעפת ימינה דרך המובילה להרחבת קיבוץ יקום, ואילו לפנינו מימין נמצא מבנה כורכר ציורי. מבנה זה הוא אחד השרידים מהכפר ח'רבת זבאבידה - יישוב קטן שהיה "כפר בת" של היישוב כפר זיבד, במערב השומרון (לא רחוק מהיישוב סלעית), ונעזב במלחמת העצמאות.
נמשיך לצד הכביש עוד כמאתיים מטרים ונגיע לעיקול גדול שמאלה, ובו מוצב שלט פרסומת ישן לפארק יקום.
כאן נפרד הסימון מהכביש וממשיך ישר בין הגבעות. לצד הדרך נפגוש פריחה עונתית רבה, ובפרט בולטים כלנית מצויה ואירוס ארץ-ישראלי בחורף וכן בן-חצב יקינטוני וחרצית עטורה באביב. משמאל לשביל נראים שני מבני בטון עזובים ובסכנת התמוטטות, שנותרו אף הם מח'רבת זבאבידה.
חלק זה של הגבעות נכלל בתחומי שמורת יקום הנמצאת בתהליכי אישור בוועדות התכנון.
לאחר כ- 150 מטרים מהכביש, מגיע השביל המסומן לשדרת אקליפטוסים בגבול הדרומי של פארק יקום המגודר. השביל פונה ימינה ונמשך לאורך השדרה. נחצה שוב קטע מהגבעות ודרך שדרת אקליפטוסים נוספת נצא מזרחה לגבול מטעי קיבוץ יקום.
כעת נפנה שמאלה ואחרי הליכה קצרה ניכנס לשמורת שער פולג. שמורה קטנה זו (136 דונם שטחה) שומרת על הצומח הטבעי ברכס הכורכר השני מבין שלושה רכסים בשרון. השביל חולף לצד צמחיית נחלים סבוכה ויוצא לעבר מחצבה נטושה גדולה, ובקרקעיתה צמחיית מים רבה המנצלת מי תהום גבוהים.
לפנינו נמצאת גבעת כורכר קטנה בתוך המחצבה - אחד השרידים לתל עתיקות קדום - תל פולג. תל זה התגלה בשנות ה- 1950, אולם לרוע המזל רובו נחצב ונהרס לפני שנפסקה הכרייה באתר והחלו חפירות ארכיאולוגיות בשרידי התל. בחפירות נמצאה כאן עיר קדומה מתקופת הברונזה (התקופה הכנענית). עיר זו הייתה מוגנת טבעית משלושה עברים ע"י ביצות ממערב, מדרום וממזרח לרכס הכורכר. נקודת התורפה של העיר הייתה בצפון, ולכן חצבו המתיישבים חפיר להגנה - הוא הבסיס של שער פולג, או "השער הרומאי" כפי שנקרא לעיתים בטעות.
לצד התל נמצאת צומת שבילים. הסימון הכחול ממשיך ישר צפונה, בדרך עפר נוחה, עד לעיקול נחל פולג. הסימון השחור פונה ימינה ועולה לרכס הכורכר ממנו ניתן לצפות על הסביבה. אנו ממליצים לפנות עם הסימון השחור.
ברכס הכורכר נפנה שמאלה ונמשיך צפונה על גב הרכס, עד לראש הפירצה העתיקה - שער פולג. כאן הוצב מעקה בטיחות. בנקודה זו נפנה שמאלה ונרד לתחנת שאיבה בעיקול נחל פולג. כעת, מומלץ לפנות ימינה וללכת בשביל משולט אך לא מסומן, בתוך הפירצה עצמה (כמה מטרים מעל לאפיק נחל פולג עצמו). בקטע זה נוכל לפגוש צמחי חורש ים-תיכוני אותם קשה לראות במקומות אחרים בשרון, ובין היתר עצי אלון מצוי ואלה ארץ-ישראלית (הבולטת בגווני שלכת צהובים בחורף), כמו גם המטפסים קיסוסית קוצנית וזלזלת הקנוקנות. בחורף פורחות כאן רקפות לא מעטות.
בקצה המזרחי של הפירצה נפנה ימינה ונלך בין צמחי עבקנה גדולים הנותנים אווירה של ביצה. אחרי הליכה קצרה בסבך העבקנה, מטפס השביל חזרה לרכס הכורכר ממנו הגענו.
כעת מומלץ לפנות שמאלה באותה דרך בה הלכנו, ולשוב לצומת השבילים שחור-כחול. מכאן נצעד בסימון הכחול ועד מהרה נגיע חזרה לצומת השבילים הצפונית שחור-כחול.
למי שאינו מעוניין לבצע את סיבוב הפירצה והשביל הכחול, חיסכון של כ- 800 מ' (אם מבצעים את שביל הפירצה אך מראש הרכס יורדים ישירות בשביל השחור לצומת השבילים, נחסוך כחצי ק"מ מאורך המסלול המלא).
נמשיך בשביל השחור וניכנס לחורשת אורנים. בתחום החורשה נמצאת מצבת זיכרון למגיני מושב אודים במלחמת העצמאות. זלמן דויטש ואייזיק פריד, שומרי המושב, נרצחו ע"י מסתננים ונשקם נחטף בספטמבר 1948. יום למחרת, בעת מארב למסתננים, נורה בשוגג חברם ליישוב, אימרה שוורץ. לזכר השלושה הוקמה מצבת הזיכרון שחודשה בשנים האחרונות, וכמו כן הוקם גן ילדים על שמם בתחום המושב עצמו. בצד הצפוני של החורשה נמצאים שני מבני כורכר ציוריים ששימשו לשאיבת מים מהנחל הסמוך (המבנים מגודרים והכניסה אליהם כיום אסורה).
השביל מטפס מהחורשה לכיוון צפון-מערב במעלה הגבעה. סימון "שקוף" (שני פסים לבנים ללא פס צבע ביניהם) מפנה מהשביל הראשי ימינה, לעבר מערה חצובה בסלע הכורכר, ששימשה כרפת הראשונה של אודים הישנה. הכניסה למערה עצמה אסורה כיום בשל סכנת התמוטטות.
נשוב לשביל ונגיע עד מהרה למבנה קטן - שריד מהיאחזות אודים הישנה. מושב אודים, הנמצא כיום מעבר לנחל פולג, הוקם באתר זה ב- 29 באוגוסט 1948 ועבר לאחר פחות משנתיים להתיישבות הקבע במקומו הנוכחי. המבנה עצמו שימש כמזכירות המושב (בנוסף אליה היו כאן מספר צריפים ואוהלים).
לאחר מבנה זה נגיע לצומת שבילים שחור-אדום. המעוניינים לקצר, יפנו ימינה עם השביל השחור ויסיימו את מסלול ההליכה בגשר הולכי הרגל בכביש החוף - אורך מסלול של 2.7 ק"מ, ואם לא ביצענו את "לולאת הפירצה" מתקצר המסלול ל- 2 ק"מ בלבד. מכאן ניתן לחזור באוטובוס לנקודת ההתחלה, או לדאוג להקפצת רכבים - ניתן להשאיר רכב שני בחניון בכניסה למכון וינגייט. כל השאר יפנו במסלול האדום שמאלה. השביל חולף בתחילה בגבעת חמרה בה בולטת פריחת תורמוסים לבנים בתחילת האביב (תורמוס ארץ-ישראלי) וכן עצי שיטה כחלחלה - מין פולש ממוצא אוסטרלי הדוחק את הצומח המקומי.
לאחר כ- 200 מטרים בשביל האדום, נגיע לדרך עפר (נקודה זו קרובה מאד לחורשת האורנים בה עברנו קודם). כעת נפנה ימינה ונצעד בדרך העפר דרומה, לעבר אגם יקום.
האגם המלאכותי נמצא בשטח שהיווה בעבר חלק מהביצות באגן נחל פולג, ומקור מימיו הוא בשאיבה מאפיק הנחל.
לצד האגם ניטעו אקליפטוסים וחלקו הדרומי שולב בפארק יקום. נשים לב כי בצד הדרומי של האגם, נמצא אוכף נמוך בין רכסי הכורכר עליהם הלכנו קודם. בטרם נחפר שער פולג, הביצות שנוצרו ממזרח לרכס הגיעו בשיאן עד לגובה אוכף זה, ומעבר לכך - גלשו המים דרך האגם של ימינו, ומצאו את דרכם אל הים בתוואי הדומה לזה של נחל פולג המודרני.
לפני ההגעה לפארק יקום עצמו, מטפס השביל ימינה ויוצא למגרש החנייה של הפארק, דרך שער עץ שהיווה בעבר את "השער הראשי" למבקרי שמורת שער פולג (בנקודת הפנייה ימינה, יש שלט ירוק שמציין שאין באתר שירותי פינוי אשפה). מכאן נשוב דרך החניון והכביש חזרה לרכב, מהלך כקילומטר אחד נוסף (ניתן לשלוח נהגים קלי רגליים להקפצת הרכב לנקודה זו).
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
- ינואר - פברואר - פריחת רקפת מצויה, כלנית מצויה (אדומות), אירוס ארץ-ישראלי ומינים נוספים.
- פברואר - מרץ - פריחת תורמוס ארץ-ישראלי ועוד.
- מרץ - אפריל - פריחה שופעת, ראויים לציון בן-חצב יקינטוני, צמר מפוצל, שפתן מצוי, חרצית עטורה, תלתן הארגמן ותלתן דו-גוני.
- אוגוסט-ספטמבר - פריחת חצבים.
שירותים למטיילים:
בתחילת המסלול - תחנת דלק ומגרש חנייה.
פארק יקום עצמו סגור למטיילים (ואך פועל בו עסק לטיולי רייזרים).
הערות ואזהרות:
- מי האגם והנחל מזוהמים ואינם מתאימים לשתייה או לרחצה.
- בשבתות אביביות צפוי עומס מטיילים במסלול זה.
הצעות טיול בסביבת צוקי שפיים:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- הנצחת חללי אודים - באתר "ארץ זוכרת יושביה".