גן לאומי מגדל אפק

מבצר צלבני החולש על מעבר אפק.

גן לאומי
אזור:מורדות השומרון
מאפיינים עיקריים:עתיקות
כניסה:חינם
יישובים סמוכים:ראש העין
עונות ביקור:כל השנה

מצב תכנוני:מוכרז
שטח:1701 דונם
כולל הרחבה
תאריך הכרזה:20/12/1994, 17/8/2005 (הרחבה)

מגדל אפק, (עמית מנדלסון, 30.10.10)

גן לאומי מגדל אפק

איך להגיע:

מגדל אפק, צילום מתוך המתחם לכיוון מזרח

דרך כורכר טובה (מסומנת אדום 7535) יוצאת מצומת הכניסה הדרומית לראש-העין (הגישה היא מרח' יהודה הלוי בראש העין), ועוברת ליד המבצר - כחצי ק"מ ממזרח לצומת. במקום יש חנייה מוסדרת.

המשך הדרך מזרחה נכנס לתחומי שטח אש, ומיועד לרכבי שטח.

שער הכניסה לאתר ברכב נסגר בשעה 15:00.

מהחנייה יוצא צפונה מסלול רגלי טבעתי קצר, המשולט ע"י רשות הטבע והגנים, אך אינו מסומן בצבע. אורך מסלול זה כחצי ק"מ.

דרך לרכב שטח מסומנת שחור 7536 בנחל שילה, תוחמת את הגן הלאומי מדרום.

רקע על גן לאומי מגדל אפק:

מגדל אפק בתצלום מ-2002

תצפית נוף מרשימה על מגדלי ת"א

מגדל צדק - תצלום מאוקטובר 2010

מגדל אפק הוא מבצר צלבני, הבנוי על יסודות קדומים יותר, וחולש על מעבר אפק בו עברה דרך הים ההיסטורית. האתר נמצא בפסגת גבעה בגובה 141 מ'. השם העברי מופיע בכתביו של יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).

המקום מכונה גם מגדל צדק ובערבית מג'דל יבא - "המגדל השולט".

הצלבנים קראו לו מיראבל - "פלא יופי", לציון הנוף היפה הנשקף מהאתר.

השם "מגדל צדק" בא משמו של השייח' צאדק ג'מעיני, שהיגר לכאן מהכפר ג'מעין הסמוך לאריאל, במהלך התקופה העות'מאנית, ושיקם את המצודה הצלבנית.

סביב המבצר נמצאים שרידי הכפר הנטוש מג'דל יבא - שפע גלי אבנים ומשוכות צבר, וכן עצי פרי - תאנים ותמרים. לצד שרידי הכפר נמצאות גם מערות קבורה מתקופת בית שני, וכן בריכה עתיקה חצובה (שאינה אוגרת מים כיום).

כמו כן נמצא בשטח קבר שייח' בראש מצוקי המחצבות. באזור צומחים ריכוזי חצבים ומעט אירוס ארם-נהריים.

הרחבת הגן כוללת גם שטחי מחצבות נטושות מדרום למבצר, עד לאפיק נחל שילה.

החציבה באזור התבצעה בידי פועלים יהודים, נמשכה לסירוגין בין השנים 1924-1947, וחודשה לאחר מלחמת העצמאות.

במחצבות הנטושות שרדו אלמנטים נלווים - כבשני סיד מהמאה ה- 20', מגרסות וכד'.

בשטחים שאינם מושפעים משרידי הכפר העזוב, גדלה צמחייה אופיינית לאזור, בין היתר שיחי מרווה ריחנית (מין של חגורת הספר הגדל גם בשפלה), נפית כפופה ועוד.

המבצר שוקם ושופץ במחצית השנייה של שנות ה- 2000', ומיועד להפוך לאתר קולט קהל.