קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
שביל ירושלים - מבקעת מוצא לצומת סטף
| טיול: שביל ירושלים - מבקעת מוצא לצומת סטף מסלול הליכה חדש, שסומן בשנת 2007 כחלק משביל ירושלים, דרך מגוון אתרי טבע ומורשת. | |
|
גשר מוצא |
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-top */ google_ad_slot = "5100266243"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>
מסלול הטיול: שביל ירושלים - מבקעת מוצא לצומת סטף
| פרטי מסלול |
|---|
|
|
|
את מסלול ההליכה ניתן לפצל לשני מסלולים קוויים קצרים יותר, האחד מבקעת מוצא עד לשוליים הדרומיים של מעוז-ציון, והשני, משולי מעוז-ציון עד לצומת סטף.
המסלול המקוצר הראשון אורכו כ- 4.5 ק"מ, אולם הוא כולל כ- 200 מ' עליות מצטברות.
המסלול המקוצר השני אורכו כ- 4 ק"מ, רובו בטופוגרפיה מתונה (למעט ירידה של כ- 40 מ' בתחילת המסלול).
החלק הראשון - מבקעת מוצא עד למרגלות הר חרת
נחצה בזהירות את כביש מוצא - מבשרת-ציון, ונרד לשביל רגלי מסומן כחול בגדה המערבית של נחל שורק. שביל זה הופך עד מהרה לדרך עפר משובשת, לאורכה צומחים בשפע עשבי שומר ועצי תאנה. קו מתח מלווה את הדרך.
ממערב לנו נמצא אזור בוסתני שקדים, ופריחתם בחודש שבט (אמצע ינואר - אמצע פברואר) מרשימה.
לאחר כ- 300 מ' נפגוש דרך עפר מצד שמאל, אך נמשיך עם הסימון ישר עוד כ- 200 מ' לעבר מעיין ובריכה בנויה לצידו.
מעיין זה, ללא שם רשמי, הוא אחד ממעיינות הניקבה הקלאסיים של הרי ירושלים. עקב שפיעת המעיינות הדלה, נחצבו בתקופות קדומות ניקבות שמטרתן להגדיל את שפיעת המעיינות. בריכת המעיין שופצה בשנים האחרונות, עומקה כמטר אחד וניתן לטבול בה.
לצד הבריכה צומח עץ מיש, וכמו כן ראוי לציון עץ אלה א"י הצומח מתוך הסלעים לצד ניקבת המעיין. האתר מכונה גם "עין גיבורים", שמו המקורי אינו ידוע לח"מ.
זוהי פינה נעימה למנוחה לקראת המשך המסלול.
מכאן ממשיך השביל בין סבכי הפטל, וחוצה את אפיק נחל שורק (נקודת החצייה היתה יבשה בעת ביצוע המסלול באוגוסט 2007). לצד הנחל צומחים עצי שזיף, אולם לא מומלץ לאכול מפריים בשל זיהום הנחל. עם חציית הנחל השביל פונה ימינה (לצד קו מתח) וממשיך כ- 100 מ' לאורך הגדה המזרחית, עד למתקן מים מגודר. השביל עוקף את המתקן משמאל (ממזרח) ונושק לכביש מס' 1.
ממש לפני הכביש, נרד לגשר מתכת העובר מתחת לגשרי הכביש מעל לנחל שורק.
בנקודה זו, ניתן ללכת לביקור באתרי מוצא, שאינם חלק משביל ירושלים. לשם כך, יש לחצות את הנחל בגשר (בלי לעבור מתחת לכביש), ולהמשיך עוד כ- 50 מ' עד לבית הכנסת של מוצא. מבנה זה הוא הבית היהודי הראשון במוצא. המבנה נבנה על יסודות קדומים מהתקופה הביזנטית, שהתגלו בשנת 1869. המבנה שופץ בשנת 1871 במטרה לשמש כחאן, מלון אורחים ובית קפה.
דוד ילין, שרכש אדמות במוצא כבר בשנת 1860, החליט להקים את המלון בשנת 1869. רק בשנת 1890 בנה ילין בית למגורי קבע - "בית ילין" המוזנח כיום ונמצא מאחורי בית הכנסת.
בשנת 1881 השכיר ילין את הבניין לחברת "מזכרת משה מונטיפיורי" לחמש שנים להקמת בית חרושת לרעפים. המפעל לא החזיק מעמד. בשנת 1906, הפך הבניין לבית הפועלים של המושבה מוצא. בבית הפועלים פעלו גם בית ספר ובית כנסת. בתקופת המאורעות, נעזב בית הפועלים שהיה מבודד. לאחר מלחמת העצמאות שימש המקום כאתר פעילות קדרים. בשנות השישים שופץ הבניין והפך מחדש לבית כנסת.
אם נמשיך עוד קצת בזהירות בצד הכביש, נפגוש בדרך עפר היורדת מהכביש מערבה ומוליכה לאחר כ- 200 מ' לעין לימון (עין מוצא).
מעיין זה הוא המרכזי מבין 3 מעיינות במוצא (השניים האחרים קטנים), אולם הפך בשנים האחרונות למקווה מאולתר (ולכן עדיף להימנע מביקור בו בימי שישי). נשוב באותה הדרך לשביל ירושלים.
השביל עובר מתחת לגשר המנדטורי של כביש מס' 1. גשר זה נבנה במקום גשר עתיק שפוצץ בידי הטורקים במלחמת העולם הראשונה. במהלך מלחמת העצמאות מולכד הגשר מחשש לפלישה ערבית לירושלים ממערב. רק לאחר תום המלחמה פורקו בהצלחה מטעני החבלה שהונחו סביב יסודות הגשר.
אחרי גשר זה, נעבור גם מתחת לגשר חדש יותר שנבנה עם הרחבת הכביש לדו-מסלולי. נעלה על דרך עפר ומייד נפנה ימינה. הדרך חוצה את אפיק נחל שורק, ומתעקלת חזק ימינה. נמשיך מערבה במקביל לכביש מס' 1, ולאחר כ- 100 מ', בהסתעפות דרך עפר שמאלה (דרומה) נפנה איתה שמאלה. הדרך מפרידה בין יער אורנים, מימין, ובין אזור בוסתני שקדים, משמאל. בבוסתנים אלו ניתן להבחין בשפע צמחי דבקון הזית הצומחים על עצי השקד, ונראים כגושים ירוקים כהים על רקע העצים. צמח זה הוא צמח טפיל שזרעיו מופצים בידי בעלי חיים, בדומה לקרוב משפחתו - הרנוג השיטים - הצומח על עצים במדבר.
במהלך ההליכה נבחין במספר שומרות עזובות - מבני אבן עגולים שתיפקדו כמגדלי שמירה בכרמים באזור.
מהדרך מסתעפות מספר דרכים נוספות. במקרה של ספק בסימון, נמשיך ישר, כאשר לאורך חלק ניכר מהדרך נראה יער מימין ובוסתנים משמאל. לאחר כק"מ וחצי מהכביש הראשי, נגיע לצומת טי בתחילת הטיפוס לרכס הר חרת. כאן נפנה ימינה, ונתחיל לעלות. זהו הקטע הקשה ביותר במסלול - טיפוס של כ- 160 מ' בגובה בצלע הר חרת. העלייה חשופה לשמש ומוטב לעלותה במתינות.
לאחר כ- 300 מ' מסתעפת דרך שמאלה, אנו נמשיך ישר מול בתי מוצא עילית, ולאחר כ- 100 מ' נגיע למזלג דרכים מתחת לקו מתח. כאן נבחר את הסעיף השמאלי, ומייד אח"כ נגיע לצומת טי בה נפנה שמאלה ונגיע לעמוד חשמל. מכאן נעלה יחסית בתלילות למעלה. לקראת סוף העלייה נגיע לצומת דרכים נוספת. הדרך ימינה מוליכה לשביל עוטף מבשרת, ואילו הפנייה שמאלה מובילה לגבעה עגולה ויפה (נקודת גובה 685). גבעה זו מוכרת בשם "גבעת האוניברסיטה", והיא ראויה לציון כאחת הכיפות הטופוגרפיות הבודדות בהרי ירושלים שנותרו כמות שהן, ללא בנייה וייעור.
אנו נמשיך ישר עם הסימון הכחול, נחלוף על פני ריכוז שיחי אחירותם החורש, ולאחר כ- 100 מ' נגיע לצומת שבילים כחול-שחור. מכאן נמשיך ישר עם הסימון השחור, למרגלות בניינים בשכונת מעוז ציון (לו היינו פונים כאן שמאלה בסימון השחור, היינו מגיעים לאזור בית ההבראה העזוב ארזה ופיתולי "שבע האחיות" בכביש הישן לירושלים).
כ- 100 מ' אחרי המפגש נראה מדרגות קצרות העולות למעלה (ימינה), לפינת מנוחה ותצפית בפאתי מעוז-ציון. זוהי פינה נעימה למנוחה בצל אלון נאה. מכאן ניתן לצפות לעבר דרום-מערב ירושלים: קומפלקס בית החולים "הדסה", הר אורה (הניכר במבנה בולט בפסגתו), כרמי הזיתים במורדות הר חרת, יער ירושלים ועוד. באוגוסט 2007 היו במקום גם ספות למנוחה.
אחרי המנוחה, נמשיך עוד כ- 50 מ', נעבור מקבץ אלונים ונראה מתחת לשביל מבנה מעוגל. מבנה זה שימש ככבשן סיד - מתקן קדום לייצור סיד.
נתקדם עם הסימון השחור במעלה ההר. קטע מהדרך נסלל באספלט. בסוף העלייה נגיע למסעף של שביל מסומן ירוק הפונה שמאלה (דרומה). המשך הסימון כלפי מעלה מסומן בשחור. נקודה זו מסמנת את סוף החלק הראשון במסלול, ואם ברצוננו לקצר, נמשיך עם הסימון השחור עד לכביש בקרבת הקצה הדרומי של מעוז-ציון.
החלק השני - למרגלות הר חרת עד צומת סטף
במידה ואנו מתחילים ישירות מנקודה זו, נגיע לקצה הדרומי של מעוז-ציון. כאן, מעט אחרי בתי המגורים, מסתעף שמאלה (מזרחה) כביש משובש המסומן שחור. נרד בו רגלית כחצי ק"מ עד למסעף השביל הירוק.
המשך התיאור משותף לכולם:
לאחר כ- 300 מ', נחלוף על פני חוות בודדים מימין (חוות לידור). אחרי עוד כמאה מטרים, נראה משמאל לנו שומרה יפה. מייד אחריה נראה בוסתן עצי פרי משמאל, וגרם מדרגות היורד שמאלה לעין חרת - מעיין ניקבה יפה (באוגוסט 2007 היה שילוט הכוונה במקום). כמו מעיינות אחרים בהרי ירושלים, למעיין זה יש אגן ניקוז מצומצם למדי, ופעילותה במשך עשרות שנים של מחצבה בהר חרת, פגעה בשפיעת המעיין. בקיץ המעיין יבש או כמעט יבש, ואילו בחורף המעיין מזין בריכה בעומק כמטר אחד.
באזור המעיין נפגוש בכרמי זיתים. בהר חרת נמצא ריכוז כרמים מהגדולים באזור.
נמשיך לאורך הדרך לכיוון דרום, מעלינו יער אורנים ומתחתינו כרם זיתים. לאחר כ- 400 מ', נגיע לצומת טי. ימינה מסתעפת דרך מסומנת בשחור, לעבר פסגת הר חרת (נ"ג 788). אנו נמשיך שמאלה עם הסימון הירוק, וניכנס לתחום כרם הזיתים הגדול של הר חרת, בו נלך כק"מ אחד.
לאחר שנחצה את הכרם, נוכל לראות במורדות ההר בסיס צבאי ישן המוסווה בין עצי היער. בבסיס זה נמצאים בונקרים בהם אוחסנו בין 1967-1948 טנקים ונשק כבד לעת מלחמה, שנאסר בהסכמי שביתת הנשק להחזיקם בתחומי העיר ירושלים.
200 מ' אחרי קצה הכרם, נגיע לצומת טי. כאן נפנה שמאלה ומייד אח"כ נפנה ימינה. לאחר 500 מ' נוספים נגיע לצומת ליד עמוד מתח. כאן נפנה ימינה ונעלה מערבה, בדרך עפר העוברת מעל לתוואי כביש מס' 395. מהדרך יש תצפית למעיינות הסטף, אבן ספיר ונחל שורק. ברקע בולט הר צובה ובפסגתו שרידי מצודה צלבנית.
נלך עם הדרך צפונה. לאחר 600 מ' מצומת עמוד המתח, נגיע לצומת שבילים ירוק-כחול. השביל הירוק נפרד מהדרך ומטפס צפונה במדרגות עץ לעבר פסגת הר חרת. אנו נמשיך ישר עם הסימון הכחול בדרך העפר העוברת בקירבת הכביש. לאחר כ- 300 מ' נגיע למזלג ונבחר את הדרך העליונה (הימנית). לאחר כ- 100 מ' מתפצלת הדרך, ואנו נבחר את הסעיף השמאלי (התחתון) המקביל לכביש, ההופך לשביל רגלי, החוצה ריכוז שיחי אלת המסטיק ואחירותם החורש.
בשביל זה נמשיך, בין כביש מס' 395 לכביש מס' 3965, עד לצומת הר איתן (צומת סטף), מרחק כ- 500 מ' ממזלג הדרכים.
אם אנו מסתמכים על תחבורה ציבורית, נסיים כאן את המסלול (התחבורה הציבורית דלילה, ויש לבדוק מראש את לוחות הזמנים).
אם באנו ברכב, נחצה בזהירות את הכיכר ונלך כ- 50 מ' מזרחה בשולי כביש מס' 395, עד לצומת השבילים כחול-ירוק (השביל הירוק הוא חלק משביל ישראל). כאן נפגוש בשלט ובו מפת תוואי שביל ישראל.
מכאן נפנה ימינה, נחצה בזהירות כביש, ונעלה עוד שתי דקות בשביל הירוק עד לתחנת המידע בצומת סטף - נקודת סיום המסלול.
למעוניינים, ניתן גם להמשיך בירידה לביקור במעיינות הסטף (קטע זה כרוך בירידה משמעותית, ואם לא דאגנו להקפצת הרכב לאפיק נחל שורק - גם בעלייה לאחר מכן).
איך להגיע:
קטע זה של שביל ירושלים מקשר את בקעת מוצא עם צומת סטף (צומת הר איתן), המסלול אינו מעגלי ומומלץ לבצעו בשני רכבים או בסיוע תחבורה ציבורית.
כדאי להשאיר תחילה רכב אחד בנקודת הסיום - בתחנת המידע בסטף. במקום נמצאת כיכר במפגש כביש מס' 395 עם כביש מס' 3965.
ניתן להגיע לנקודה זו מכיוון מבשרת-ציון ע"י פנייה במחלף הראל לכיוון דרום (ימינה לבאים מכיוון גוש דן, לבאים מכיוון ירושלים, פנייה ימינה והגעה לצומת מרומזרת ובה פונים שמאלה ועוברים בגשר מעל כביש מס' 1), חוצים את שכונת מעוז-ציון וממשיכים ישר עד צומת סטף/הר איתן. אין חנייה בצומת, לכן יש לפנות בכיכר בפנייה השנייה ימינה (הראשונה מוליכה לכביש מס' 395 לכיוון צובה). פנייה זו מובילה לאחר כחצי ק"מ לחניון מטיילים, תחנת מידע ובית קפה - כאן ניתן להשאיר את הרכב לסיום המסלול. במידה ומעוניינים לסיים במעיינות הסטף, ניתן לרדת (ברכב פרטי בלבד) בכביש היוצא מהחנייה ויורד בפיתולים לחנייה נוספת ליד המעיינות.
בשבתות וחגים נקודה זו עשויה להיות עמוסה (במסלול עצמו לא צפוי עומס מטיילים).
מכאן יש לחזור ברכב השני למחלף הראל באותה הדרך, לפנות ימינה לכביש מס' 1 ובמחלפון מוצא-בית זית לפנות לפי השילוט לכיוון מבשרת, לעבור מתחת לכביש מס' 1 ולאחר כ- 200 מ' - לאחר חציית נחל שורק - מסתעפת דרך עפר ימינה (צפונה) לצד תחנת מיתוג ניידת של חברת החשמל. כאן נחנה ונתחיל את מסלול ההליכה.
ניתן לקצר את המסלול בחצי, כמתואר בגוף המסלול. במקרה זה נקודת הסיום (או ההתחלה) נמצאת בסמוך לקצה הדרומי של מעוז-ציון. לנקודה זו מגיעים ע"י פנייה במחלף הראל לכיוון דרום, חציית מעוז-ציון ומייד לאחר היציאה מאזור המגורים, מסתעף שמאלה (מזרחה) כביש משובש, המסומן שחור. את הרכב מומלץ להשאיר בתחום היישוב.
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-middle */ google_ad_slot = "8969119389"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
מסלול הטיול נסקר בקיץ, ולכן המידע להלן הוא כללי.
- אמצע ינואר - אמצע פברואר - פריחת שקד בבוסתנים באזור מוצא.
- חורף ואביב - פריחה מגוונת בשטחים הפתוחים לאורך המסלול.
- אוגוסט-ספטמבר - פירות שזיף ופטל קדוש בנחל שורק (בשל זיהום המים, מומלץ להימנע מאכילת הפירות).
שירותים למטיילים:
- מגרשי חנייה בקרבת תחילת וסוף המסלול.
- בקרבת סוף המסלול - תחנת מידע, נקודת מים ושירותים (חנייה עליונה של אתר סטף).
הערות ואזהרות:
- רוב המסלול חשוף לשמש.
- לאחר גשמים בחורף, ייתכן ויהיה צורך לחצות את אפיק נחל שורק במים פעמיים. לא קיים כיום מעקף בטיחותי המונע את הצורך בחציית הנחל בימי הזרימה.
- נכון לאוגוסט 2007, הקטע של נחל שורק בקרבת המסלול מזוהם במי ביוב (לא היתה זרימה, ולכן חציית הנחל היתה יבשה, אולם מצב זה עלול להשתנות בהתאם למזג האוויר).
- שפיעת המעיינות משתנה, ועין חרת כמעט יבש בחודשי הקיץ.
- תיתכן נוכחות רבה של דבורים/צרעות בקרבת המעיינות בחודשי הקיץ, ובעלי אלרגיה צריכים להביא זאת בחשבון.
ספרות מומלצת:
- מוצא - סיפור ארץ-ישראלי - מאיר וצרי ברוזה, הוצאת כנה, 1994
קישורים מומלצים:
- שבילי הר חרת - מאתר החברה להגנת הטבע - כולל מפת השבילים בהר חרת.
- שבילי הר חרת - מאתר קק"ל.
- "מקום היה למטה מירושלים" - הרקע הגיאוגרפי-היסטורי של מעיינות מוצא - ד"ר אבי ששון, באתר הספרייה הוירטואלית של מט"ח.
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444";
/* inature-bottom */
google_ad_slot = "2039121510";
google_ad_width = 728;
google_ad_height = 90;
//-->
<script type="text/javascript"
src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js">
</script>
</adsense>
אתרים ומסלולים נוספים בסביבה
 |
 |
 |