שביל אילניה

דף הבית / טיולים בצפון / טיולים בגליל התחתון / מעיינות בגליל התחתון / מערות בישראל / שביל אילניה

מסלול טיול: שביל אילניה

שביל אילניה - מסלול הליכה המשלב מערות, עצים עתיקים והיסטוריה בגליל התחתון המזרחי.

מסלול טיול
אזור:הגליל התחתון
מפת סימון שבילים: 3 - הגליל התחתון, העמקים והגלבוע
מיקום: בפאתי מושב אילניה
גישה:רגלית, אופניים
שבילי טיול:סימון קק"ל
עונות ביקור:כל השנה
שמורת טבע:לא
רמת קושי:לכל המשפחה
סוג מסלול:מעגלי
כניסה: חינם
אורך המסלול:2 ק"מ.

תאריך ביצוע מסלול:12/8/2016
תאריך ביקור אחרון בשטח:26/9/2016

מערת המקווה, ליד שביל אילניה, (עמית מנדלסון, 12/8/2016)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

רקע: שביל אילניה

שביל אילניה

בפאתי מושב אילניה שבגליל התחתון, מראשוני היישובים היהודיים באזור, סומן ע"י קק"ל שביל טיול מעגלי קצר ומפתיע - מעיין, מערות, עצים עתיקים והיסטוריה. המסלול מתאים לכל המשפחה.

איך להגיע:

מסלול ההליכה מתחיל ומסתיים בקצה המערבי של מושב אילניה, ליד בית הספר הישן (מרחק 500 מ' מהכביש הראשי)

למושב ניכנס מכביש 65, במרחק 2 ק"מ דרומית למחלף גולני ו- 7.5 ק"מ צפונית למרכז כפר תבור.

וייז: מגרש כדורגל אילניה.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
אורך המסלול:2 ק"מ. משך המסלול:2-1 שעות. טיפוס מצטבר:המסלול כמעט מישורי.
לחצו על המפה להגדלה

שביל אילניה

מעט ממערב לבית הספר הישן נזהה שלט מידע של קק"ל ובו מפת המסלול. מנקודה זו נצעד בדרך סלולה ולאורכה שדרת עצים, לכיוון דרום-מערב.

בדרך, נזהה בין העצים שילוט הסבר על צינור המים הישן, שהוביל מים מהמעיין לבתי המושב אילניה.

לאחר כחצי ק"מ מהחניון, נזהה בצד ימין מתחם מגודר, ובו גרם מדרגות היורד אל מעיין הכפר סג'רה. המעיין נמצא בתחתית מבנה אבן מרשים שגובהו כ- 15 מ' אך אינו בולט כמעט מעל פני השטח. שפיעת המעיין נמוכה ולכן הוא לא הפך ל"אתר טבילה", אבל זוהי פינה מרשימה. ניתן לזהות קורות מתכת מתקופת המנדט, וכן עמוד שיש הטבוע בקיר בית המעיין.

מעל למעיין נמצא עץ גדול ויפה של אלה ארץ-ישראלית, ומול הכניסה למעיין נמצא עץ גדול ויפה של שיזף מצוי.

מייד אחרי מתחם המעיין, נגיע לצומת דרכים (ליד עץ השיזף). כאן נפנה ימינה (מערבה) ונתקדם בעלייה מתונה אל שרידי הכפר סג'רה. עד מהרה נגיע לשילוט המפנה אל מערת בית הבד (משמאל) והברוש הגדול (מימין). תחילה נפנה שמאלה לכיוון מערת בית הבד.

הליכה של כ- 200 מ' תוביל אותנו לעבר מערה הנמצאת למרגלות השביל, ולאחריה שלט הכוונה הפונה שמאלה (דרומה). נתקדם בשביל צר ולא כל כך ברור, מרחק כמה עשרות מטרים, לעבר פתח מערת בית הבד. בתוך המערה נמצאת אבן "ים" יפה של בית בד, ונראה כי ניתן להתקדם בזחילה ממערה זו למערה הסמוכה לשביל (לא מומלץ).

אחרי ביקור במערת בית הבד, נשוב לצומת השבילים. מכאן נתקדם צפונה, בין משוכות צבר, נחלוף על פני תצפית לעבר חוות השומר - חווה חקלאית שהוקמה בשנת 1900 מטעם חברת יק"א, להכשרה חקלאית לפועלים, והיוותה אחד ממוקדי האידיאולוגיה בגליל. כאן צמחו רעיונות העבודה והשמירה העברית, והונחו היסודות להתיישבות השיתופית. כאן גם הוקמו הארגונים "בר גיורא" (1908) ו"השומר" (1909). כיום נכללת החווה בתחומי בסיס צבאי. עד מהרה נגיע אל עץ הברוש הגדול. זהו אחד הברושים העתיקים בארץ, שגילו מוערך (לפי השילוט באתר) בכ- 500 שנה.

מעץ הברוש נצא לגבול שדה חקלאי, ונתקדם לאורך גבולו הדרומי והמזרחי, עד שנגיע לעץ מיש יפה בצילו שולחן פיקניק. עצי המיש בארץ הינם ככל הנראה פליטי תרבות, והיו אהובים בכפרים הערביים בגלל האמונה שקיסם מעץ מיש מהווה סגולה להברחת שדים...

מאחורי עץ המיש נזהה משטח סלע ובו גת חצובה (עם שרידי פסיפס לבן למניעת החלקה) ולידה שקעים נוספים ציוריים, כולל חריץ מעגלי חצוב בסלע - "בודדה" (מתקן "משפחתי" לייצור יין או שמן). מדרום לעץ המיש, נמצא גן מקלט לצמחי בר, שהוקם בידי רשות הטבע והגנים בשיתוף עם חיילי בסיס "חוות השומר" שמאחורינו. כאן נשתלו צמחי בר נדירים או בסכנת הכחדה של הקרקעות העמוקות בעמקים ובגליל התחתון המזרחי, ושילוט מידע בסיסי.

נשוב לקצהו הדרומי של השדה החקלאי, ונמשיך בשביל רחב בין מטעי הזיתים חזרה לנקודת ההתחלה.

כדאי להשלים את השביל גם בעוד מספר אתרים הקשורים ליישוב אילניה.

בית הספר הישן - נמצא בצמוד לנקודת ההתחלה. עד לשנת 1922, עת הוקם בית הספר, למדו ילדי אילניה בחוות השומר (חוות סג'רה). בתקופת המרד הערבי (1939-1936), הוקמה על גג בית הספר אחת מעמדות ההגנה של אילניה. המבנה שימש כבית ספר עד לאמצע שנות השישים.

מבית הספר נתקדם מזרחה, נחלוף על פני "שיבר" מים ונפנה שמאלה לעבר מערת המקווה. עוד לפני שנגיע למקווה, נזהה שוקת אבן גדולה ויבשה ששימשה להשקיית עדרים ממאגר המים של אילניה, הנמצא לידנו. מעל לשוקת, נמצאת מערת המקווה. מערה זו קדמה ליישוב אילניה, והוכשרה לשמש כמקווה בשנת 1901. המים הובלו לכאן מהמעיין בו ביקרנו קודם לכן. בשנת 1908 התגורר כאן השומר אלכסנדר זייד, ובשנות ה- 30' שבה המערה לשמש כמקווה. במלחמת העצמאות, היה כאן חדר הפיקוד הקדמי של מגיני אילניה, עד להסרת האיום על המושבה במבצע "דקל" (יולי 1948), עת נכבשו הכפרים הערביים באזור.

מהמקווה נתקדם מזרחה לעבר עמדת שמירה מבטון, ובדרך נוכל להציץ בפתח מאגר המים של אילניה, שהוקם בשנת 1942. עמדת השמירה, שהוקמה אף היא בתקופת המרד הערבי, צופה על שטחי המושבה, ועל הכפרים לוביה (יער לביא) וכפר סבת (אזור שדה אילן).

מכאן נשוב חזרה לרכב הממתין.