גן לאומי מגדל אפק

דף הבית / טיולים במרכז / טיולים במורדות השומרון / גן לאומי מגדל אפק

גן לאומי מגדל אפק

מגדל אפק (מגדל צדק) - מבצר צלבני החולש על מעבר אפק.

גן לאומי
מאפיינים עיקריים:עתיקות
אזור:מורדות השומרון
מפת סימון שבילים: 7 - השרון ומערב השומרון
מיקום: {{{מיקום}}}
עונות ביקור:כל השנה
רמת קושי:לכל המשפחה
נגישות לנכים:לא נגיש
כניסה:חינם
מצב תכנוני:מוכרז
שטח:1701 דונם
כולל הרחבה
תאריך הכרזה:20/12/1994, 17/8/2005 (הרחבה)

מגדל אפק, (עמית מנדלסון, 30/10/2010)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

איך להגיע:

מגדל אפק, צילום מתוך המתחם לכיוון מזרח

מצומת הכניסה הדרומית לראש העין (רחוב יהודה הלוי) יש לפנות בשדרות בן-גוריון (כביש 5050) ימינה, ואחרי עשרות מטרים מסתעף כביש המטפס למבצר. בתחילתו של הכביש יש מחסום סגור לכלי רכב, אך ניתן לחנות בנקודה זו ולהמשיך ברגל.

כמו כן, ניתן להמשיך בנסיעה בכביש 5050, ואחרי המנהרה יש להמשיך ישר בכיכר הראשונה. אחרי הכיכר, מסתעפת ימינה דרך נוספת המובילה למבצר. גם דרך זו חסומה לכלי רכב, וניתן לחנות בקרבת המסעף.

בגבעה שמצפון למצודה, יש מסלול רגלי טבעתי קצר, המשולט ע"י רשות הטבע והגנים, אך אינו מסומן בצבע. אורך מסלול זה כחצי ק"מ.

רקע על גן לאומי מגדל אפק:

מגדל אפק בתצלום מ-2002

תצפית נוף מרשימה על מגדלי ת"א

מגדל צדק - תצלום מאוקטובר 2010

מגדל אפק הוא מבצר צלבני, הבנוי על יסודות קדומים יותר, וחולש על מעבר אפק בו עברה דרך הים ההיסטורית. האתר נמצא בפסגת גבעה בגובה 141 מ', הצופה לעבר פתח תקווה וראש העין. השם העברי מופיע בכתביו של יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס) לפני כאלפיים שנה.

המקום מכונה גם מגדל צדק ובערבית מג'דל יבא - "המגדל השולט".

הצלבנים קראו לו מיראבל - "פלא יופי", לציון הנוף היפה הנשקף מהאתר.

השם "מגדל צדק" הוא שם מאוחר יחסית, שבא משמו של השייח' צאדק ג'מעיני, שהיגר לכאן מהכפר ג'מעין הסמוך לאריאל, במהלך התקופה העות'מאנית, ושיקם את המצודה הצלבנית.

סביב המבצר נמצאים שרידי הכפר הנטוש מג'דל יבא - שפע גלי אבנים ומשוכות צבר, וכן עצי פרי - תאנים ותמרים. לצד שרידי הכפר נמצאות גם מערות קבורה מתקופת בית שני, וכן בריכה עתיקה חצובה (שאינה אוגרת מים כיום).

כמו כן נמצא בשטח קבר שייח' בראש מצוקי המחצבות. באזור צומחים ריכוזי חצבים ומעט אירוס ארם-נהריים.

הרחבת הגן כוללת גם שטחי מחצבות נטושות מדרום למבצר, עד לאפיק נחל שילה.

החציבה באזור התבצעה בידי פועלים יהודים, נמשכה לסירוגין בין השנים 1924-1947, וחודשה לאחר מלחמת העצמאות.

במחצבות הנטושות שרדו אלמנטים נלווים - כבשני סיד מהמאה ה- 20', מגרסות וכד'. חלק משטחי המחצבות עבר שיקום נופי ואקולוגי, בעזרת קרקע שהועברה משטחי בנייה חדשים בראש העין הסמוכה.

בשטחים שאינם מושפעים משרידי הכפר העזוב, גדלה צמחייה אופיינית לאזור, בין היתר שיחי מרווה ריחנית (מין של חגורת הספר הגדל גם בשפלה), נפית כפופה ועוד.

המבצר שוקם ושופץ במחצית השנייה של שנות ה- 2000', ומיועד להפוך לאתר קולט קהל.

בשנת 2012 שוקמה מחצבה נטושה מדרום למבצר. פסולת בניין פונתה מהמקום וקרקעיתו מולאה בשכבת חרסית שהגיעה מאתרי עבודות תשתית באזור.

כתוצאה מכך נוצרה בקרקעית המחצבה בריכת חורף גדולה שהתמלאה לראשונה בסוף שנת 2012. עם זאת, בשל חלחול הקרקע, נכשל פיתוח בריכת החורף, ונכון לינואר 2017 הבריכה אינה אוגרת מים.

בינואר 2013 נסגר הגן הלאומי למבקרים כתוצאה מוונדליזם והרס עזרי בטיחות באתר. הגן ייפתח מחדש לאחר שיתוקנו הנזקים.