קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
נחל דליה - בקעת הירדן
מסלול טיול: נחל דליה - בקעת הירדן
נחל דליה בשולי בקעת הירדן הוא ערוץ קניוני ובו מקבץ מערות גדולות ומרשימות.
- מסלול טיול
- אזור:בקעת הירדן ומזרח השומרון
- מפת סימון שבילים: 6-5 - בקעת הירדן ומזרח השומרון
- מיקום: מערבית לקיבוץ גילגל
- גישה:רגלית
- שבילי טיול:שחור 5626, אדום 5527
- עונות ביקור:חורף ואביב
- שמורת טבע:לא
- רמת קושי:מיטיבי לכת
- סוג מסלול:מעגלי
- כניסה: חינם
- אורך המסלול:8 ק"מ (4 ק"מ לכל כיוון).
- תאריך ביצוע מסלול:6/12/2014
- תאריך ביקור אחרון בשטח:6/12/2014
מערת כותים, (עמית מנדלסון, 6/12/2014)
עוד אתרים בסביבה
הצעות טיול בסביבה
רקע: נחל דליה - בקעת הירדן
נחל דְלָיָה (DLAYA) בבקעה (שאין לבלבל אותו עם נחל דליה ברמת מנשה) הוא אחד הערוצים התלולים היורדים ממזרח השומרון אל בקעת הירדן. עיקר העניין בנחל הוא במקבץ ייחודי של מערות גדולות, שאורכן מגיע למאות מטרים. מערות אלו שימשו כמערות מפלט הן בימי מרד בר כוכבא והן בימי מרד השומרונים, וצפונותיהן נחשפו רק בעשרות השנים האחרונות. חלק מהמערות משמשות גם כאתר משכן חשוב ביותר לעטלפי חרקים נדירים, וגם באחרות הביקור מתאים למטיילים מנוסים בלבד, אך גם ללא כניסה למערות מדובר על מסלול מאתגר ומעניין.
בניגוד לרבים מהמסלולים למיטיבי לכת בארץ, אין במסלול זה דרגיות או אמצעי עזר אחרים, דבר התורם לקושי מחד ומאידך מגדיל את החוויה במסלול.
המסלול מוגדר כשטח אש, והטיול מחייב תיאום בטחוני מול מתא"ם פיקוד מרכז.
האזור יפה במיוחד בסוף החורף ובתחילת האביב כאשר המרחב כולו ירוק.
איך להגיע:
הגישה למסלול היא בין היישובים גילגל ונתיב הגדוד בבקעת הירדן, כשישה ק"מ דרומית לצומת פצאל - כ- 60 ק"מ מירושלים דרך כביש הבקעה וכ- 90 ק"מ מתל אביב דרך כביש חוצה שומרון.
נפנה בכביש הגישה המשותף לשני היישובים, ואחרי חצי ק"מ נפנה ימינה לעבר קיבוץ גילגל ונחנה בכניסה ליישוב.
אזהרה בטחונית:
| אזהרה בטחונית |
| מסלולי הטיול בבקעת הירדן ובצפון ים המלח נמצאים מעבר לקו הירוק, באזור הנחשב שקט וללא בעיות בטחוניות מיוחדות. התנאים הבטחוניים עלולים להשתנות, ויש להיערך בהתאם.
המטיילים נדרשים לתאם את מסלול הטיול עם צה"ל, גם כאשר המסלול אינו עובר בשטחי אש. במסלולים העוברים בקרבת מעיינות באזור זה, יש סבירות גבוהה לפגוש ברועים פלסטיניים ועדריהם, והמטיילים נדרשים לערנות מיוחדת. |
| אין לראות בתיאור המסלול משום המלצה לביצועו. |
תיאור מסלול הטיול:
| פרטי מסלול |
|---|
|
|
|
בחלקו הראשון של המסלול, נלך לעבר ההרים שמתנשאים ממערב. הסימון מתחיל 70 מ' מערבית לצומת הכניסה לגילגל, בגדה הצפונית של ערוץ הנחל (סימון שבילים ירוק). אחרי הליכה קצרה, כדאי לעבור לגדה הדרומית, ולעקוף את אזור המטעים שמצפון לנחל. בתחילתה יש אתר פסולת, אך עד מהרה נצא למישור פתוח לאורכו יש סימון שבילים שחור. יש לשים לב כי סימוני השבילים במרחב השתנו בשנים האחרונות, וכדאי להצטייד במפת סימון שבילים עדכנית.
המסלול חולף לצד הגדר הצפונית של מושב נתיב הגדוד (הקרוי ע"ש פעילותם של הגדודים העבריים בבקעת הירדן במלחמת העולם הראשונה), ולאחר כ- 1.3 ק"מ נפגוש דרך ג'יפים בציר כללי צפון-דרום, למרגלות הגבעות. מנקודה זו נרד לערוץ הנחל ועד מהרה נזהה סימון שבילים אדום.
חלק זה של הנחל חולף באזור גבעות קירטוני צחיח (תצורת מנוחה), והערוץ נקרא כאן בשם הערבי ואדי טלעת זערה. הצד הדרומי, הפונה צפונה (מפנה צפוני) ירוק בחורף ופורח באביב, ואילו הצד הצפוני חשוף לשמש ויבש בהרבה. בדרכנו נחלוף על פני "בולבוס" גדול ועליו סימון שבילים וכתובות גרפיטי.
בוואדי טלעת זערה נלך כ- 1.5 ק"מ נוספים עד שנגיע למפגש דרך ג'יפים מסומנת שחור. נמשיך במעלה הוואדי עוד כ- 300 מ' בסימון שבילים מקביל אדום ושחור, עד שנגיע למפגש ערוצים (ואדי רישה בדרום וואדי דליה בצפון). עתה נמשיך עם הסימון האדום, המנצל דרך עפר ישנה וסחופה (שאינה מתאימה לנסיעת כלי רכב) ועולה בפיתולים קרוב ל- 100 מ' בגובה עד לקצה הדרך. לפנינו נראה אזור טרשי תלול ובו פזורות מערות לרוב, את חלקן נראה מקרוב בהמשך.
בקצה הדרך פונה השביל ימינה וממשיך במדרונות טרשיים ותלולים (סלעי גיר ודולומיט מתקופת הטורון) לכיוון צפון-מערב. קטע הליכה זה מחייב זהירות רבה.
אחרי שנחצה ערוצון קטן, נגיע לאזור ובו ריכוז פריחה גדול ויפה של רקפות - מאות פרטים הפורחים בחודש דצמבר בין הסלעים. הפריחה דלילה ולא יוצרת מרבדי פריחה כמו שאנו מכירים בחבל הים-תיכוני, אך היא עדיין מרשימה על רקע הנוף הצחיח.
השביל מתעקל וחוצה שכבות סלע נטויות, במגמת ירידה חזרה לאפיק נחל דליה (ממנו נפרדנו כדי לעקוף מפל גדול ובלתי עביר באפיק). לפנינו נראה מפל נוסף ולמרגלותיו מימין מערה נוספת ("מערת הקערה" או מערת אבו-קטי). לנקודה זו נחזור בהמשך, ולאלו שאינם מעוניינים ב"טיפוס צוקים", נצטרך בהמשך לרדת מכאן לעבר המערות התחתונות של הנחל.
אחרי הליכה לא ממושכת (אך מחייבת זהירות רבה) נמצא את עצמנו בערוץ הנחל מעל למפל. עתה נפנה במעלה הנחל, נעבור מפל יבש בגובה כמה מטרים, ומטרים אחדים מעליו נזהה טראסה בגדה הצפונית. נפנה ונעלה לעבר פתחה של מערת כותים - עיראק א-נעסנה, המזכיר מערות רועים טיפוסיות.
מערה זו הינה הגדולה והארוכה במערות מזרח השומרון (אורכה המצטבר 1150 מ'), אך מהווה אחד מאתרי המשכן והחריפה החשובים ביותר בישראל לעטלפי חרקים (מהמינים יזנוב קטן, יזנוב גדול ופרספון), הרגישים ביותר להפרעות בחורף ובאביב, ולכן יש להימנע מכל כניסה אליה. העטלפים מנצלים תנאי מיקרו-אקלים ייחודיים (המערה חמה ולחה בהשוואה לסביבה) ולכן נשארים במקום חרף הפרעות אקראיות מצד רועי צאן בפתח המערה. לעומת זאת, כניסת מטיילים חובבי מערות לעומק המערה עלולה לגרום להפרעה של ממש ולסכן את חיי העטלפים וגוריהם. משמעות שם המערה בערבית הינה "הנרדמת", השם העברי קשור דווקא לסיפורה של המערה הבאה אליה נגיע. במערה התגלו כלי חרס מתקופת הברזל ב' וכן מטבעות רומאיות מתקופת הקיסרים טריאנוס ואדריאנוס - תקופת מרד בר-כוכבא, דבר המעיד על השימוש במקום כמערת מפלט בתקופת המרד. וועדת השמות קבעה למערה זו את השם מערת כותים, בהתאם לשמם של השומרונים במקורות היהודיים.
הליכה קצרה מנקודה זו במורד הנחל תוביל אותנו לראש המפל שראינו מלמעלה. לפני המפל עצמו יש ארובה - "חורמה" המאפשרת למיטיבי טיפוס ירידה בחבל, בהפרש גבהים של כ- 6-5 מ' (חלקה התחתון "שלילי") ויציאה זהירה בבסיס המפל (דרך הפתח השמאלי). יש להצטייד בחבל של כ- 15 מ'. ביציאה מהמפל, נרד בזהירות רבה במדרון תלול ונגיע לקרקעית הנחל למרגלות "מערת הקערה" בגדה הצפונית. בגדה הדרומית נחשף פתחה של מערה נוספת - עיראק אבו-שינג'י, שאף היא משמשת כאתר משכן לעטלפים.
משמעות השם אבו שינג'י הינה "אחוז העווית", שם שמקורו כנראה בשלדים שהתגלו במערה. למערה זו יש סיפור מרתק, שראשיתו בשנת 1962 כאשר החלו להגיע קטעי פפירוסים עתיקים לידי ארכיאולוגים במזרח ירושלים. החוקרים קבעו שהמגילות הינן משנת 375 לפני הספירה. לאחר בירורים, הובילו בני שבט התעמרה את החוקרים למקום גילוי הפפירוסים, במערה זו שבנחל דליה. חפירות ארכיאולוגיות נערכו בשנים 1964-1963, וחשפו כמאתיים שלדי אדם - גברים, נשים וילדים, וכן כ- 20 פפירוסים כתובים, מאות קרעי פפירוסים וכ- 130 טביעות חותם מטין (בולות). ממצאים אלו נכתבו סביב כיבוש המרחב בידי אלכסנדר מוקדון, בשנת 332 לפני הספירה, ומהווים ראיה ארכיאולוגית נדירה לאירוע היסטורי - מרד השומרונים, בו מרדו השומרונים בנציב אותו הפקיד אלכסנדר למשול בארץ והרגו אותו. בעקבות המרד, החריב אלכסנדר מוקדון את ערי השומרונים. נראה כי המוקדים מצאו מפלט במערות הנחל, אולם נהרגו כאן בידי ההלניסטים.
במרחק עשרות מטרים במורד הנחל, בגדה הדרומית, נמצא פתחה הנסתר של מערה שלישית - "מערת יוגב", שנחסמה ע"י הרועים, ואורכה המצטבר כ- 790 מ'. מנקודה זו נטפס בגדה הדרומית ונחבור לשביל עימו הגענו, על מנת לשוב באותה דרך חזרה לנקודת המוצא (אם ננסה להתקדם במורד הנחל, נגיע עד מהרה למפל גבוה ובעייתי למעבר).
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
פריחה בחורף ובאביב. הנוף יפה במיוחד בחודשים פברואר-מרץ בשנים גשומות, כאשר המדרונות ירוקים.
- דצמבר - פריחה שופעת של רקפות.
שירותים למטיילים:
אין במסלול שירותים למטיילים.
הערות ואזהרות:
- המסלול נמצא מעבר לקו הירוק, באזור שקט יחסית מבחינה בטחונית, אולם יש בו נוכחות קבועה של רועים פלסטיניים מהכפרים הסמוכים.
- מערת עיראק א-נעסנה (מערת כותים) ומערת עיראק אבו שינג'י משמשות כאתרי חריפה ורבייה מרכזיים של עטלפי חרקים נדירים, הנמצאים בסכנת הכחדה. אין להיכנס למערות אלו בחודשי החורף והאביב (ורצוי לא להיכנס אליהן כלל).
- לנכנסים למערת יוגב, יש צורך במפת המערה. במערה קיימת קרציית המערות, ויש לנקוט באמצעי מיגון מתאימים.
- המעבר במערת המפל (החורמה) מיועד למיטיבי טיפוס. מומלץ מאד להסתייע בחבל באורך כ- 15 מ', אותו ניתן לעגן לסלעים בראש המפל. לחילופין, ניתן לאגף את המפל (רצוי בגדה הדרומית) כדי להגיע למערות שבתחתיתו.
- במסלול קיימת סכנת החלקה חמורה. אין לטייל בו בימי גשמים או מייד לאחריהם.
- אין לטייל במסלול זה ללא תיאום ואישור צה"ל, והטיול מתאים בעיקר לקבוצות (למטיילים בודדים רצוי להצטייד בנשק אישי, ולא להשאיר ציוד יקר ברכב).
- בקיץ ובסתיו חם מאד באזור, ומומלץ לטייל בו אך ורק בחורף ובאביב.
הצעות טיול בסביבת נחל דליה - בקעת הירדן:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- בקעת הירדן ומזרח השומרון - מנחם מרקוס.