קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
בית הקברות כנרת
בית הקברות כנרת
בית הקברות כנרת - בית קברות היסטורי לחוף הכנרת בו קבורים רבים מאנשי העלייה השנייה.
- נקודת עניין
- אזור:הכינרת ושוליה
- מפת סימון שבילים: הגליל התחתון - 3
- מיקום: לצד המושבה כנרת
- גישה:רגלית, אופניים, לכל רכב
- שבילי טיול:לא מסומן
- עונות ביקור:כל השנה
- שמורת טבע:לא
- רמת קושי:לכל המשפחה
- נגישות לנכים:לא נגיש
- שעות ביקור:שעות היום
- כניסה:חינם
- תאריך ביקור:19/11/2014
- תאריך ביקור אחרון בשטח:19/11/2014
בית הקברות כנרת, (עמית מנדלסון, 19/11/2014)
עוד אתרים בסביבה
בית הקברות כנרת
לצד הכנרת שוכן אחד מבתי הקברות "התיירותיים" ביותר בישראל. כאן, בצל העצים, נטמנו רבים מאנשי העבודה, העמל והרוח של תקופת העלייה השנייה. חלקם נשכחו זה מכבר ואילו סיפוריהם של אחרים מלווים אותנו עד היום, כגון המשוררות רחל בלובשטיין ונעמי שמר.
זהו בית קברות קומפקטי יחסית ומוצל, אולם הוא ממוקם במדרון ואינו ידידותי במיוחד למתקשים בהליכה.
איך להגיע:
בית הקברות נמצא לצד כביש 90, כ- 200 מ' דרומית לצומת כנרת, ממערב לכביש.
אפשרויות החנייה באזור זה מוגבלות. לבאים מכיוון צומת כנרת לכיוון צומת כנרת, אין כמעט אפשרות למצוא חנייה חוקית ובטוחה בצד המזרחי של הכביש. בצד המזרחי של הכביש המצב מעט יותר טוב, אולם זהו צד המועדף על קבוצות מטיילים המגיעות באוטובוסים.
לפיכך, מומלץ לחנות בחנייה הגדולה יחסית של אתר לאומי חצר כנרת, הנמצא 120 מ' מערבית לצומת כנרת, ומשם ללכת רגלית לבית הקברות וחזרה (למתקשים בהליכה, ניתן להוריד את המטיילים בכניסה לבית הקברות ולשלוח רק את הנהג לחנות בחנייה). נכון לנובמבר 2014, החנייה האמורה הינה חופשית.
על האתר: בית הקברות כנרת:
ראשיתו של בית הקברות הינה זמן קצר יחסית לאחר הקמתה של חצר כנרת הסמוכה. הקבר הראשון שנכרה כאן, בשנת 1911, היה של מנחם מנדל שמואלוביץ, עובד ב"בית המוטור" הסמוך, שנרצח בדרכו למושבה כנרת הסמוכה.
במהלך השנים נקברו כאן רבים מאנשי תנועת העבודה, ועצמותיהם של נוספים הועלו לכאן, לעיתים שנים רבות אחרי שנקברו בבתי קברות אחרים.
הקבר המפורסם ביותר כאן הינו של המשוררת רחל בלובשטיין, מהדמויות הטראגיות של העלייה השנייה. רחל שהתה בכנרת שנים ספורות, אולם לאחר שחלתה בשחפת גורשה מהמקום והעבירה את שנות חייה האחרונות בתל אביב. שנים אחדות לפני מותה (בשנת 1931) ביקשה במפורש להיקבר בכנרת, בשירה "אם צו הגורל" - "אִם צַו הַגּוֹרָל לִחְיוֹת רְחוֹקָה מִגְּבוּלַיִךְ – אָבוֹאָה, כִּנֶּרֶת, לָנוּחַ בְּבֵית-קִבְרוֹתַיִךְ!". על המצבה חקוק הבית האחרון משירה "מנגד", המבטא את הגעגועים לבלתי-מושג: "פָּרֹשׂ כַּפַּיִם. רָאֹה מִנֶּגֶד שָׁמָּה – אֵין בָּא, אִישׁ וּנְבוֹ לוֹ עַל אֶרֶץ רַבָּה.".
אחותה של רחל, המשוררת שושנה בלובשטיין, האריכה ימים ונקברה בבית הקברות בקריית שאול, אולם בשנת תשע"א - 2011, הועברו עצמותיה לקבורה לצד אחותה, וגם על מצבתה נכתב הבית האחרון מהשיר "מנגד".
מאחורי קבריהן של השתיים קבורה משוררת נוספת, אלישבע ביחובסקי, ולצידה אחת מהמצבות לזכרם של מגורשי תל אביב והסביבה במלחמת העולם הראשונה - "פ"נ אלמוני מפליטי יהודה במלחמת העולם הראשונה". בבית הקברות קבורים עשרה מגולי תל אביב (אחרים קבורים למשל בבית הקברות הישן בכפר סבא). בלב בית הקברות ניצבת מצבה חדשה לזכר הפליטים, וזאת לאחר שבשנת 1991 התגלה בארכיון הציוני מסמך עם שמותיהם של כל האלמונים שנקברו כאן.
במרחק קצר מרחל קבורים אברהם הרצפלד, מאבות תנועת העבודה וההתיישבות בארץ, והבוטנאי נח נפתולסקי על מצבתו נכתב - "ידיד לצמחים מחלוצי חקלאות השלחין". נפתולסקי היה ידידה של רחל, אולם כאשר לקתה בשחפת, סירב לפגוש אותה כאשר הגיעה לביתו. הוא לא נישא מעולם, ובצוואתו ביקש להיקבר בכנרת. הוא נחשב למגלה השושן הצחור בגליל ועל שמו קרוי הגן הבוטני בתל אביב.
עוד קבורים כאן משה הס, מאבות הסוציאליזם בעולם וממבשרי הציונות, שנקבר בבית העלמין היהודי בקלן בשנת 1875 ועצמותיו הועלו לכאן, ברל כצנלסון, נחמן סירקין מעורר הציונות הסוציאליסטית שעצמותיו הועלו הנה מניו יורק בשנת 1951, בר בורוכוב (מאבות הציונות הסוציאליסטית שנפטר בטרם עת בקייב בגיל 36. עצמותיו הועלו לכאן בשנת 1963 ומצבת קברו המקורית הועברה לחצר המרכז הסמינריוני אפעל ברמת גן), שאול אביגור מראשי "ההגנה" וממגיני תל חי, בן-ציון ישראלי, ממייסדי כנרת ומחדש ענף התמרים בארץ ישראל, שנספה באסון מעגן בשנת 1954 ואחרים.
בשנת 2004 נקברה כאן המשוררת נעמי שמר, שנפטרה בז' בתמוז ואולי חזתה את מותה בשיר "אמצע התמוז" אותו כתבה- "עצוב למות באמצע התמוז".
בין הקברים האחרונים כאן נמצא קברו של שמואליק חדש, בן כנרת שדאג לפיתוח ושימור בית הקברות, ואף הביא להגדרתו כ"אתר מורשת לאומי" (אם כי המקום אינו מוגדר כאתר לאומי במובן הפורמאלי).
מומלץ לשוטט בין המצבות, גם אלה שלא הוזכרו לעיל, מאחורי רבות מהן יש סיפורים שונים. כך נוכל לפגוש כאן מצבות לזכרם של שומרים שעצמותיהם הועברו לקברות השומרים בכפר גלעדי (וביניהם ישראל רומרשטיין, על מצבתו כתוב "נהרג מבעיטת פרידה"), מספר מצבות של הפועלים התימנים שגרו ועבדו באזור, קברו של שמואל יבניאלי שפעל להעלאת יהודי תימן לארץ, ועוד. ניתן להבחין בכך כי בניגוד לבתי קברות רגילים, נקברו כאן גם אלו ששלחו יד בנפשם, ומפורסמת במיוחד מצבתו של נתן איכר, עליה חקוק ציור מוזר "שטני" משהו.
בחלקו העליון (הדרומי) של בית הקברות, ניצב "גל הרצל" - גל אבני בזלת שהוקם בתמוז תרס"ט (1909) לזכרו של חוזה המדינה.
מדרום-מזרח לבית הקברות, משתרע תל בית ירח, אתר ארכיאולוגי חשוב, שנחפר אולם עד היום לא הוסדר למבקרים.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
באתר לא זוהו מוקדי עניין עונתיים.
שירותים למטיילים:
- מגרש חנייה, מי שתייה..
הערות ואזהרות:
- אנא כבדו את קדושת המקום - לבוש הולם ושמירה על השקט.
הצעות טיול בסביבת בית הקברות כנרת:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- הכנרת וכל סביבותיה - הוצאת יד יצחק בן-צבי.