שמורת יער סובא

שמורת יער סובא - הגדולה בשמורות החבל הים-תיכוני בהר חברון, משלבת שרידי חורש, נופי בתה ומעיינות.

נחל גוברין עליון, (עמית מנדלסון, 23/6/2006)

שמורת טבע
מאפיינים עיקריים:חורש, בתה
אזור:הר חברון
מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
מיקום: דרומית לאדורה
עונות ביקור:כל השנה
רמת קושי:רגיל
נגישות לנכים:לא נגיש
כניסה:חינם
מצב תכנוני:מוצעת
שטח:11995 דונם

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול

אתרי ביקור

איך להגיע

השמורה משתרעת דרומית לכביש מס' 35 - "כביש חוצה יהודה", בקרבת היישוב אדורה, ממנו ניתן לצפות לעבר השמורה.

ניתן להגיע לעין אל-פרעה ברגל מאדורה, (אין שבילים מסומנים בשמורה), או ברכב שטח בדרך עפר באורך כ- 2 ק"מ, העולה בנחל גוברין מכביש לא ממוספר המוביל לכפר סובא.

הטיול בשמורה מחייב כיום אישור צה"ל.

חלקים מהשמורה נמצאים בתחומי שטח A, ובקרבת היישובים הפלסטיניים דורא ותפוח, והכניסה אליהם אסורה לישראלים.

רקע על שמורת יער סובא

השמורה משתרעת במורדות המערביים של הר חברון, בערוצים היורדים לנחל גוברין (ואדי אל-פרעה) ולנחל לכיש (ואדי אידנא), כמחציתה בשטח C (שליטה אזרחית ובטחונית ישראלית) והיתרה בשטחי A ו- B (שליטה פלסטינית, חלקית או מלאה).

ברוב השמורה, נמצאים נופי בתה של סירה קוצנית, ובמעלה הערוצים צומח חורש דליל של אלון מצוי.

ליד הכפר סובא, במערב השמורה, שרד חורש מרשים (אזור זה אינו בטוח כיום למטיילים ישראליים).

באגן נחל גוברין נובעים מספר מעיינות, מהם חמישה בתחום השמורה: עין אל-פרעה, עין א-תינה, עין א-דליה, עין א-זעביה ועין ודי נמיר.

מי המעיינות נוצלו להשקייה ולשתייה כבר בתקופות קדומות, וגם כיום מי חלק מהמעיינות מנוצלים לשתייה ביישובי האזור.

לאורך נחל גוברין ויובלו, ואדי א-נזזת, ניתן לזהות פה ושם שרידים מאמות מים שהובילו את מי המעיינות לעיר בית גוברין בתקופה הביזנטית.

שני מעיינות נוספים נמצאים ברכס: עין עוודה בפאתי העיירה דורא, ועין פארס מצפון לו.

לצד המעיינות יש צמחיית מים דלה, ובין היתר שרכי שערות-שולמית.

אזור עין אל-פרעה חשוף לרעיית יתר, ולאורך הנחל נותרו עצים בודדים (בעיקר חרובים עתיקים ומרשימים).

באפיק ואדי א-נזזת, בין עינות אל-בוסתן (מחוץ לתחום השמורה) ובין עין אל-פרעה, נטועים זיתים, שזיפים וגפנים.

השמורה סובלת ממפגעים רבים, המעמידים בספק את יכולתה להגן על ערכי הטבע שבה. לצד שטחי חקלאות ורעיית יתר, פזורות בתחומי השמורה מספר מחצבות, חלקן הוקמו בשנים האחרונות, וכן התפשטות של הבנייה בעיר דורא ובכפר תפוח (בשטחי A) לתוך השמורה.