גן לאומי הרי יהודה

הגן משלב נופי חקלאות הר, מעיינות ויערות בדרך לירושלים

גן לאומי
אזור:הרי ירושלים
מאפיינים עיקריים:יער נטוע, חורש ים תיכוני, חקלאות הר
כניסה:חינם
יישובים סמוכים:ירושלים, עמינדב, בית מאיר, שואבה, מסילת ציון
עונות ביקור:כל השנה

מצב תכנוני:מוכרז, הרחבה מופקדת
שטח:27311.456 דונם
כולל גריעות והרחבה
תאריך הכרזה:8/7/1965

מבט משלוחת שיירות לכביש מס' 1 ולאתר אימאם עלי, (עמית מנדלסון, 29/9/2006)

גן לאומי הרי יהודה

איך להגיע:

הגן הלאומי כולל שני גושים עיקריים ושני גושים משניים.

הגוש העיקרי ממוקם משני צידי כביש מס' 1, בין מחלף שער הגיא ומחלף שורש, ומזרחית לכביש מס' 38 בין מחלף שער הגיא וצומת אשתאול, והגישה אליו בדרכי יער היוצאות מנווה אילן, מחלף שורש ומחלף שער הגיא (לחלק הצפוני) ומאזור בית מאיר, שואבה ומסילת ציון (לחלק הדרומי).

שביל ישראל חוצה את הגוש הזה בין תחנת הדלק בכביש מס' 38, במערב, לנחל כסלון למרגלות מושב שואבה, במזרח.

הדרכים הבולטות בקטע זה הן דרך בורמה (סימון אדום 9351, מיועדת לכל רכב) מאזור שמורת המסרק לכביש מס' 38, ממנה מסתעפת דרך שלוחת שיירות (סימון ירוק 9353), המיועדת לרכבי שטח ואופניים, ודרך נחל כסלון (אדום 9359), מאזור צומת אשתאול עד לכפר עין רפה (מיועדת לרכב שטח ואופניים, חלקה המערבי מכביש מס' 38 עד מערת בני ברית מיועד לכל רכב).

צפונית לכביש מס' 1 סומנו מס' דרכי עפר באזור שלוחת משלטים ושלוחת אילן.

הגוש המשני ממוקם לאורך נחל רפאים, והגישה הנוחה אליו היא בדרכי יער מאזור גן החיות התנ"כי, אתר "יד קנדי" ופארק בגין ליד מושב מבוא-ביתר.

שביל ישראל חוצה את הגוש הזה בין שמורת חורבת סעדים בצפון-מזרח ובין נחל קובי בדרום-מערב. באזור זה סומנה רשת דרכים היקפיות סביב רכס שורק.

שני גושים קטנים נוספים ממוקמים סביב קיבוץ מעלה החמישה, וניתן לגשת אליהם בכביש המקשר את אבו ע'וש ומעלה החמישה. באזור זה עוברת דרך מסומנת כחול 9340 לרכב שטח ואופניים, אל הר הרוח ובאר אורח, שהמשכה הוא שביל להולכי רגל לקניון נחל יתלה.

מסלולים באתר העוברים בתחומי הגן הלאומי

רקע על גן לאומי הרי יהודה:

הגן הלאומי, המשתרע במערב פרוזדור ירושלים, הוא השטח המוגן הגדול במרכז הארץ והגן הלאומי השני בגודלו בישראל. לגן יש שני חלקים עיקריים הנבדלים זה מזה במאפייניהם - אזור נחל רפאים ורכס שורק במזרח, ואזור שער הגיא בצפון-מערב.

החלק המזרחי משתרע לאורך אפיק נחל רפאים המפותל. באפיק עוברת מסילת הברזל שהוקמה בשנת 1892 מיפו לירושלים, ובגדות הנחל נמצאים נופים מרשימים של חקלאות הר - טראסות עתיקות ומעיינות ניקבה - עין לבן, עין אל-חניה ועין אל-בלד (עין איתמר), וכן בוסתני הכפר וולג'ה ששכן עד 1948 צפונית לנחל רפאים (ותושביו ייסדו כפר חדש מעבר לגבולות הקו הירוק). חלק מהמעיינות אינם נמצאים בשטח הגן המוכרז, ומיועדים להיכלל בהרחבה עתידית לגן הלאומי. בחלק זה של הגן הלאומי נמצאות גם שלוחות מרשימות - שלוחת קובי ושלוחת שלמון - המייצגות חלק מהנפתולים הקדומים של הנחלים רפאים ושורק. נסיבות היווצרותם של נפתולים אלו, המרשימים ביותר מסוגם בארץ ישראל, שנויות במחלוקת, אולם מציעים לראות בהם את מהלכו הקדום של נחל גדול שניקז גם את עבר הירדן המזרחי, לפני היווצרות הבקע. בנחל זה נוצרו נפתולים עוד לפני התרוממותו הניכרת של הנוף ההררי.

בקרבת הכפר בתיר תועדו בעבר אתרי פריחה של חלמונית גדולה.

הקמת תוואי גדר ההפרדה באזור הכפרים וולג'ה ובתיר, שהחלה בשנת 2010, צפויה לגרום נזק נופי מהותי לחלק זה של הגן הלאומי.

החלק הצפוני-מערבי משתרע סביב המושבים שורש ובית מאיר, לאורך נחל כסלון ובשלוחות סביב נחל נחשון (בו עובר כיום כביש מס' 1 בין מחלף שער הגיא למחלף שורש). שלוחות אלו יורדות בתחום הגן הלאומי מרום 650 מ' לרום 300 מ', וחולשות על הדרך לירושלים. לפיכך, הן היוו זירת קרבות בדרך לירושלים בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות. על השלוחות הוקמו משלטים, שחלקם נמצאים בתחום הגן הלאומי (משלט 7 - בשלוחת משלטים, צפונית לכביש מס' 1, משלט 21 - בשלוחת שיירות, דרומית לכביש מס' 1). במאמץ לפרוץ את המצור הערבי באזור לטרון, נפרצה במהלך מלחמת העצמאות "דרך בורמה", מאזור קיבוץ נחשון של ימינו ועד למרגלות שמורת המסרק. חלקה המזרחי של דרך זו נמצא בתחומי הגן הלאומי.

בחלקן המערבי של השלוחות בולטת הכפיפה החריפה של הרי ירושלים לשפלה, בקצהו הדרומי-מערבי של קמר רמאללה. מהשלוחות נשקפים נופים מרהיבים לשפלה (עד הים התיכון בימים עם ראות טובה) ולגיאיות העמוקים שבין השלוחות.

השלוחות יוערו עוד בתקופת המנדט. הנטיעות הראשונות החלו בשנת 1926/27 כחלק מפעולות שלטוניות להקלת האבטלה בארץ. ביער הוקמה משתלה וניטעו מאות דונמים, בהם ניטעו בעיקר עצי אורן ירושלים, שיטה כחלחלה וברוש מצוי. מפעל הייעור באזור נמשך במהלך כל תקופת המנדט, כאשר חלקים מהמרחב הוכרזו כשמורות יער. בתקופת המרד הערבי ספג היער הצתות רבות. לאחר קום המדינה הורחבה הנטיעה ביער, אולם היער נפגע קשות בשנות ה- 70' מכנימת המצוקוקוס.

שריפת ענק בקיץ 1995 כילתה חלקים גדולים מהיער, כאשר דרומית לכביש מס' 1 הביא הדבר להתאוששות החורש הטבעי (בעיקר עצי אלון מצוי ואלה א"י), ואילו צפונית לכביש, במפנה החשוף לשמש, התפשט בקצב מהיר העץ שיטה כחלחלה, עץ פולש ממוצא אוסטרלי, ושינה את נופי האזור.

באי תנועה בין נתיבי כביש מס' 1 נמצא מקאם אימאם עלי - אחד משישה ציונים שהוקמו בארץ ישראל המערבית לזכר עלי איבן טאלב, שקברו נמצא בעיר נג'ף בעיראק, הקדושה לשיעים. אי התנועה הוקם בשנות ה- 70', כאשר הורחב כביש מס' 1, על מנת לא לפגוע בציון הקדוש, ואילו צפונית לכביש נמצאת "מערת הצדיק" - מערה חצובה המהווה חלק מהמכלול העתיק. לצד הקבר הייתה עד 1995 חורשת עצים עתיקים של אלון מצוי, שהושמדה בשריפה הגדולה. באי התנועה רוכזו גם דגמי משוריינים, כמו אלו ששימשו בשיירות האספקה לירושלים בחודשיה הראשונים של מלחמת העצמאות.

במסגרת הרחבת כביש מס' 1 צפוי לקום מעבר אקולוגי לבעלי חיים ולמטיילים, שיסייע לקשר בין אוכלוסיות בעלי החיים משני צדדי הכביש, בתחום הגן הלאומי.

אתר גיאולוגי ייחודי הנמצא כק"מ מערבית למושב בית מאיר, הוא דולינה רדודה הנמצאת מדרום ל"דרך בורמה" (דרך מסומנת אדום מס' 9351) ומסומנת במפה כמכתש קטן.

באגן נחל כסלון ניטע יער הקדושים, ובו שישה מיליון עצים לזכר קורבנות השואה. רק חלק מהיער נמצא בתחומי הגן הלאומי, ואתרים נוספים כמו אנדרטת מגילת האש ומערת בני ברית נמצאים מחוץ לגבולות הגן הלאומי.

צפונית לשער הגיא נמצאת חורבת מצדית, ובקרבתה אבני מיל בתוואי דרך רומית קדומה לירושלים. כמו כן נמצאים באזור זה חורבת עלקת - בית חווה, חורבת גרבית, באר גרבית ועין עלקת (בארות מים רדודות).

שני גושים נוספים של הגן הלאומי נמצאים באזור הר הרוח (מערבית למעלה החמישה) וצפונית לקריית ענבים. חלק משטח זה בתחום הר ההגנה ובית המלון של מעלה החמישה, נגרע בשנים האחרונות מהגן הלאומי.

שירותים למטיילים:

חניוני יום (בחלקם יש נקודות מי שתייה), בכניסות ליער מכבישים מס' 38 ו- 3955.

חניון לילה ללא מים ושירותים, באפיק נחל כסלון בקרבת מערת בני ברית.

מצב סטטוטורי:

הגן הלאומי הוותיק הוכרז במאי 1965, בשטח של 26,350 דונם.

הגן עבר מספר גריעות לצורך הרחבת קיבוץ מעלה החמישה (360 דונם שנגרעו רשמית ב- 27/3/2006) ולצורך הרחבת כביש מס' 1 בין מחלף שער הגיא למחלף שורש (349 דונם שנגרעו רשמית ב- 22/8/2010). ב- 22/8/2010 בוצעה גם גריעה נוספת של 6.93 דונם, עבור סלילת דרך גישה לגשר הרכבת המתוכנן בנחל יתלה.

בדיון מועצת הגנים והשמורות בנובמבר 2009, עלתה דרישה לפיה עם תום עבודות הרחבת כביש מס' 1, יוכרזו מחדש שטחים שנגרעו ואשר לא ינוצלו בפועל להרחבת הכביש.

לגן מתוכננת הרחבה עתידית באזור עין לבן, מעיינות וולג'ה ומורד נחל גילה, שטח המיועד לגן לאומי במסגרת תוכנית המתאר המחוזית העדכנית למחוז ירושלים. הרחבה זו, במסגרת תוכנית ג/12222, הומלצה להכרזה בפברואר 2011 ושטחה 1674.386 דונם.

הגן הלאומי מנוהל כיום בידי קק"ל, ואתרים חשובים רבים הנמצאים בקרבתו לא סופחו לתחומיו בשל התנגדות קק"ל להפיכת שטחי יער נוספים לגן לאומי.