גן לאומי תל שקמונה

שרידי עיר חוף עתיקה.

תל שקמונה, (עמית מנדלסון, 2002)

איך להגיע:

התל נמצא בתחום העיר חיפה, בצמוד למכון לחקר ימים ואגמים.

ניתן לנסוע משכונת בת גלים בדרך יוברט האמפרי עד לחניה הצמודה למכון לחקר ימים ואגמים.

שביל סלול להולכי רגל ורוכבי אופניים ממשיך מהחנייה דרומה לעבר פארק הכט, וחולף ממזרח לתל.

הגישה ברכב לתל עצמו אסורה.

תל שקמונה (בערבית תל א-סמק - "תל הדגים") הוא גבעה נמוכה לחוף הים, מול ראש הכרמל, החולשת על המעבר לאורך החוף.

ראשיתו של היישוב בשקמונה כבר במאה ה-16 לפני הספירה, ומאז התקופה הפרסית החלה העיר להתפשט מהתל למישור הסמוך.

בתקופה הפרסית התיישבו באזור פניקים, ובאתר נחשפו מתחם בתי בד ורובע מתוכנן מתקופה זו.

התל נזכר במקורות החל מהמאה הראשונה לפני הספירה, כעיירה יהודית בשם שקמונה. יוסף בן מתתיהו קורא למקום בשמו היווני "סיקאמינוס".

בתקופה הביזנטית הגיע היישוב בשקמונה לשיאו. באתר נחשפו שרידי מנזר וכנסייה, ועשרות רצפות פסיפס (שרובן מוצגות כיום במוזיאון הימי הלאומי בחיפה).

היישוב בתל פסק עם הכיבוש הערבי במאה השביעית לספירה.

חפירות ראשונות באתר בוצעו ע"י ממשלת המנדט בשנת 1939 ובהן נחשפו שרידים נוצריים מהתקופה הביזנטית.

החפירות עיקריות בתל נערכו בשנים 1979-1963, וחפירות נוספות בוצעו בשנת 1994.

במסגרת פיתוח פארק הכט, מתבצעות החל משנת 2010 חפירות מחודשות בתל שקמונה, הכוללות חשיפה של הממצאים שנחפרו בשנות ה- 60' וכוסו, וביצוע פעולות שימור.

במסגרת זו נחשף בתל שקמונה "בית ארבעת המרחבים" מהתקופה הישראלית, ככל הנראה השמור ביותר שנתגלה בארץ.

כמו כן נחשפה וילה מהתקופה הביזנטית ובה רצפות פסיפס (הנמצאות באתרן).

מול תל שקמונה נמצאות מערות שקמונה - אתר הקבורה העתיק של העיר (ממזרח לכביש החוף). המערות אינן נכללות בתחומי הגן הלאומי.

צומח התל מושפע מרסס הים, וכולל שיחי אלת המסטיק וכן חרצית עטורה, עדעד כחול ועוד.

הגן הלאומי כולל גם רצועת חוף צרה מדרום לתל, בצמוד וממזרח לשמורת חוף וים שקמונה, ואורכו הכולל כ- 1.5 ק"מ.

כיום (2011) מתבצעות חפירות ארכיאולוגיות באתר, במטרה להפוך אותו לאתר ארכיאולוגי פתוח.

בשלב זה אין באתר שירותים למטיילים, ומומלץ לבקר בפארק הכט הסמוך שהוסדר לביקורים.

שיר ורד