קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
אתרי מרכז בקעת הירדן
| טיול: אתרי מרכז בקעת הירדן מסלול נסיעה בין פינות עניין במרכז בקעת הירדן. | |
|
אנדרטת הבקעה |
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-top */ google_ad_slot = "5100266243"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>
מסלול הטיול: אתרי מרכז בקעת הירדן
| פרטי מסלול |
|---|
|
|
|
מסלול הטיול הוא מסלול רכוב עם מספר אתרי ביקור, ידועים יותר ופחות.
ניתן לבצעו כמסלול ייעודי, אך ניתן גם לבצע חלקים ממנו כחלק מנסיעה שגרתית דרך הבקעה מירושלים לצפון.
תחילת המסלול היא בפנייה לכביש עוקף עוג'א. כביש זה שאינו מטוייל, מסתעף מכביש הבקעה בצמוד ומצפון למושב נעמ"ה, וחוזר לכביש הבקעה בקרבת מסעף נירן (נערן). בשגרה, הכביש משמש את חקלאי הבקעה וצה"ל, ובתקופות מתיחות בטחונית ניתן לנסוע בו כתחליף לכביש הבקעה העובר דרך הכפר עוג'א א-תחתא, שבשליטת הרשות הפלסטינית.
מושב נעמ"ה נקרא בתחילתו נעמה, לאור דמיון השמות לכפר נועיימה (כיום בתחומי העיר יריחו), אולם השם שונה לאחר זמן קצר ל"נעמי". התושבים דבקו בשם המקורי, ולאחרונה נמצאה פשרה בין ועדת השמות ובין התושבים, ע"י הפיכת שם היישוב לראשי תיבות: נוער עולה מיישב הבקעה.
מצפון למושב יש פנייה משולטת לתבליני נעמ"ה. נפנה כאן, וניסע היישר מזרחה כ- 4 ק"מ עד שהכביש מתעקל שמאלה בקרבת מפגש גדר המערכת. מכאן ואילך אין לרדת מזרחה מהכביש, עד שהכביש נפרד מתוואי הגדר (לאורך כ- 6 ק"מ).
לאחר כקילומטר וחצי נוספים, יורד הכביש למפגש קניונים מרשימים בחוואר - ואדי אבו-עוביידה בדרום ונחל ייט"ב (ואדי עוג'א) בצפון.
מכאן עולה הכביש צפונה וממשיך שוב בקטע מישורי ארוך, בצמוד לגדר המערכת.
בשנים גשומות, יש לצד קטע זה של הכביש מרבדי פריחה מרשימים בסוף החורף ובתחילת האביב.
אחרי 4 ק"מ נוספים, מתעקל הכביש שמאלה ונפרד מגדר המערכת. נמשיך ישר עוד 3.5 ק"מ ונגיע לצומת טי עם כביש המקשר את כביש הבקעה עם שטחים חקלאיים.
כאן נפנה שמאלה, נחלוף בין מטעי תמרים ולאחר 800 מ' נגיע לכביש הבקעה.
עד כאן נסענו 14 ק"מ. במידה ומעדיפים לוותר על עוקף עוג'א, מרחק הנסיעה מנעמ"ה לנקודה זו הוא 7 ק"מ.
כעת נפנה ימינה (צפונה) בכביש הבקעה. לאחר 3 ק"מ נחלוף על פני פנייה שמאלה לקיבוץ גילגל ומושב נתיב הגדוד.
מנקודה זו נמשיך עוד 2.5 ק"מ ונגיע לפנייה משולטת ימינה לשמורת הסלוודורות ולשמורת מלחה (שלטי הכוונה חומים).
נפנה כאן (אם פיספסנו, לאחר 100 מ' יש פנייה משולטת שמאלה למושב תומר ולכפר אל-פסייל).
שמורת הסלוודורה הפרסית מתחבאת בין חממות יישובי הבקעה, והגישה אליה מהכביש החקלאי אינה משולטת.
כדי לזהות את המקום בשטח, ולאור שינויים אפשריים בשטחי החממות ובתי הרשת, יש למדוד מהכביש הראשי מרחק נסיעה של קילומטר אחד בדיוק. בנקודה זו יש לחנות בצד הדרך וללכת ברגל שמאלה בין החממות, 250 מ' עד לקצה המערבי של השמורה (לאלו שאינם חסים על רכבם, ניתן להגיע ברכב עד השמורה - בהתאם למצב הבוץ/נוכחות רכבים חקלאיים בדרך).
שמורת הסלוודורות היא "אי" קטן בלב שטחי חקלאות אינטנסיבית, וייחודה בחורשה הצפונית בעולם של עצי סלוודורה פרסית. ייתכן שחורשה זו ניטעה בתקופות קדומות, בשל חשיבות העץ ממנו ייצרו בעבר מברשות שיניים מאולתרות.
אחרי ביקור בחורשה, (ניתן לשוב באותה דרך, וניתן לחצות את השמורה עד גבולה המזרחי, ולחזור בין החממות לכביש ולרכב - כק"מ הליכה בסך הכל), נחזור לרכב וניסע הלאה עוד כ- 850 מ'. שטח החממות מסתיים, והדרך מתעקלת שמאלה. באזור זה נמצא שילוט של רשות הטבע והגנים המבשר על כניסתנו לשמורת ביצת ואדי מלחה (נכון למרץ 2011, השלט הופל על הקרקע).
כמאה מטרים אחרי העיקול, פונה ימינה דרך עפר טובה מסומנת בכחול. מכאן נצא לסיור קצר בגבולה הצפוני של ביצת ואדי מלחה.
אזור זה מהווה שקע מאורך ורדוד יחסית, הקולט לתוכו מי נגר בשטפונות החורף. עם התאדות המים, מצטברים המלחים בקרקע ולפיכך גדלה כאן צמחייה ייחודית שהסתגלה למליחות הגבוהה בקרקע. השיחים השולטים ברוב המלחה הם שיחי אוכם (ממספר מינים), וביניהם ניתן לפגוש גם צמחים נדירים ומעניינים כמו עדעד הביצות וטופל אדום - צמח טפיל מוזר שפרחיו האדומים מזדקרים מתוך הקרקע בסוף החורף. במלחה יש מספר חגורות צומח, בהתאם לכמות המלחים בקרקע, ובדרום-מזרח המלחה נמצא אזור שמליחותו כה גבוהה, עד שהוא חשוף לחלוטין מצמחייה.
השיחים הרבים מהווים מקום מסתור לבעלי החיים שנדחקו הנה עם הפיתוח החקלאי הסמוך, וניתן לפגוש כאן צבאים, מכרסמים ועוד.
הדרך עבירה לכל רכב (למעט תקופה קצרה לאחר ירידת גשמים חזקים באזור), אך מומלץ לטייל לאורך השמורה ברגל או באופניים, ולהימנע מהתרחקות לעומק המלחה כדי לא להפריע לפעילות בעלי החיים בשמורה.
ניתן לבצע כאן מסלול הליכה באורך מספר קילומטרים, אך לשם כך מומלץ להיעזר בהקפצת רכבים, ולא להשאיר רכב חונה ללא השגחה לזמן ממושך מחוץ לתחומי היישובים.
לאחר שיטוט קצר בצפון המלחה, נשוב לרכב ונחזור חזרה אל כביש הבקעה.
מייד עם הגיענו לכביש, נבחין באנדרטת זיכרון בפנייה למושב תומר ולכפר אל-פסייל. באנדרטה זו מונצחת סג"מ מיכל עדתו, חיילת בת מושב תומר שנדקרה כאן ע"י מחבל באוקטובר 1998, בדרכה לביתה. המחבל נמלט לכפר הסמוך, אולם התושבים בכפר סירבו לתת לו מקלט והוא נתפס במהרה ע"י כוחות הביטחון.
שם הכפר, אל-פסייל, שומר על השם הקדום "פצאל", שמו של אחיו של המלך הורדוס. הורדוס הקים כאן יישוב בשם "פצאליס", במישורי הסחף הפוריים למרגלות מעיינות פצאל. צפונית לכפר הוקם מושב פצאל, המנציח את השם הקדום.
נפנה ימינה, נחלוף על פני צומת פצאל, ו- 300 מ' אחריה נפנה שמאלה בכביש צר המוביל אל אנדרטת הבקעה.
הכביש חולף דרך חורשה גדולה שניטעה בידי קק"ל (ומתאימה לפיקניק). בקצה החורשה מתעקל הכביש ימינה ועולה למגרש חנייה לצד האנדרטה. לאורך העלייה, מוצבים שלטים ובהם שמות יישובי הבקעה ותאריכי הקמתם.
האנדרטה המרשימה הוקמה בשנת 1972 ביוזמתו של רחבעם זאבי, אלוף פיקוד המרכז דאז (על שמו קרוי כיום כביש הבקעה), ונבנתה ע"י הפסל יגאל תומרקין. באנדרטה מונצחים חללי צה"ל בהגנה על בקעת הירדן ויישוביה, מאז מלחמת ששת הימים ועד היום. חלק ניכר מההרוגים נפלו במהלך מלחמת ההתשה - תקופת המרדפים. בתקופה זו, ניסו מחבלים פלסטינים לחצות את הירדן מערבה ולהיטמע באוכלוסייה בשומרון לצורך ארגון פעילות טרור, או לפגוע ישירות בחיילי צה"ל בבקעה. חיילי צה"ל שזיהו חדירות רדפו אחרי המחבלים, ובחלק מהאירועים התפתחו תקריות קשות בהן נהרגו חיילי וקציני צה"ל - למשל "מרדף המערה" באזור מעלה אפריים, "מרדף ואדי קלט" ועוד. אירוע בולט נוסף שהותיר את חותמו באנדרטה, הוא אסון הנ"ד - התרסקות מסוק צבאי מדרום לעוג'א בשנת 1977, בה נספו 54 חיילי צה"ל.
גרם מדרגות מאפשר למטיילים נקודת תצפית טובה על החקלאות המשגשגת בבקעה, ועל היישובים הקרובים (בעיקר יפית, מצפון לנו, ופצאל שמדרום).
לצד האנדרטה ניצבת אנדרטה קטנה נוספת ובה שתי רשימות מונצחים - חיילים בני יישובי הבקעה שנפלו מחוץ לבקעה (גם בשירות צבאי), ואזרחים בני הבקעה שנספו בפיגועי טרור.
התחנה האחרונה בטיול היא מפגש הבקעה. למעוניינים בכך, ניתן לשלב קטע הליכה קצר נוסף מהאנדרטה עד למפגש הבקעה, דרך "שביל האומנים". נשלח את הנהג למפגש הבקעה (חזרה ברכב מהחנייה עד הכביש הראשי, פנייה ימינה ולאחר 800 מ' בכביש פנייה משולטת שמאלה למפגש הבקעה). שאר המטיילים יירדו במתינות מהאנדרטה לכיוון דרום-מזרח, על גב שלוחה היורדת עד למסעף הכביש לאנדרטה (400 מ'). לאורך השלוחה ניתן לפגוש באביב פריחה עונתית, ובפרט שום יריחו (גדל אך ורק בבקעת הירדן), מנתור מחוספס, אהרונסוניית פקטורי ועוד.
במסעף הכביש נפנה ימינה (צפונה) לשביל (סלול בחלקו) באורך 600 מ', ולאורכו ניצבים פסלים מעשה ידי אומנים בני יישובי הבקעה.
שביל זה, המקביל לכביש הראשי, מסתיים בקצה הדרומי של תחנת הדלק במפגש הבקעה.
לסיום ניתן להציץ בין המבנים במפגש הבקעה, ולראות תבליט גדול של בקעת הירדן. התבליט מוזנח קמעא, אך עדיין מרשים.
אפשרויות נוספות:
ניתן לשלב במסלול גם ביקור במעיינות פצאל. כיוון שאתר זה מבודד יחסית, מומלץ להגיע אליו עם נשק וקבוצה.
כמו כן, ניתן לעלות ברכב לאוכף המוסטרה למרגלות הסרטבה, ומשם לעלות רגלית לקרן סרטבה.
גם מסלול זה מבודד יחסית, וכמו כן מחייב תיאום בטחוני (נמצא בשטח אש).
איך להגיע:
המסלול מתחיל ומסתיים בכביש הבקעה (כביש מס' 90).
תחילת המסלול היא בצומת הכניסה לכביש עוקף עוג'א, צפונית למושב נעמה.
המקום נמצא במרחק 16 ק"מ מצומת בית הערבה (מפגש כבישים מס' 1 ו- 90), ו- 55 ק"מ ממחלף יגאל ידין בירושלים.
סיום המסלול הוא במפגש הבקעה (33 ק"מ צפונית לצומת בית הערבה).
מכאן ניתן לחזור לירושלים דרך כביש הבקעה, או לנסוע דרך כביש חוצה שומרון לעבר גוש דן (בהתאם למצב הבטחוני).
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-middle */ google_ad_slot = "8969119389"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
פריחה אביבית מגוונת בחורשים פברואר-מרץ, כתלות בכמות הגשמים השנתית.
בין היתר: טופל אדום, עדעד מאובק ועדעד הביצות בשמורת ביצת ואדי מלחה, שום יריחו למרגלות אנדרטת הבקעה ועוד.
שירותים למטיילים:
- ביישובים לאורך הדרך, וכן במפגש הבקעה.
- למרגלות אנדרטת הבקעה נמצאת חורשה גדולה המתאימה לפיקניק.
הערות ואזהרות:
- המסלול נמצא מעבר לקו הירוק, באזור שקט יחסית מבחינה בטחונית, אך מומלץ לטייל בקבוצה, ורצוי לתאם מסלולים רגליים ממושכים עם מוקד הבקעה (טלפונים מופיעים באתר המועצה האזורית).
- בקיץ ובסתיו חם מאד באזור, ומומלץ לטייל בו אך ורק בחורף ובאביב.
קישורים מומלצים:
- פריחה בסרטבה - חורף 2005.
- סג"מ מיכל עדתו - באתר "יזכור".
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444";
/* inature-bottom */
google_ad_slot = "2039121510";
google_ad_width = 728;
google_ad_height = 90;
//-->
<script type="text/javascript"
src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js">
</script>
</adsense>
אתרים ומסלולים נוספים בסביבה
 |
 |
 |