קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

גן לאומי גן השלושה (הסחנה)

מתוך iNature
גרסה מ־17:53, 14 במאי 2019 מאת עמית (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף הבית   /   טיולים בצפון   /   טיולים בבקעת בית שאן   /   גן לאומי גן השלושה (הסחנה)

גן לאומי גן השלושה (הסחנה)

גן השלושה (הסחנה) - פארק מטופח סביב נחל עמוק ומרשים בבקעת בית שאן - עמק המעיינות.

  • גן לאומי
  • מאפיינים עיקריים:נחל איתן, אתר נופש
  • אזור:בקעת בית שאן
  • מפת סימון שבילים: 3 - הגליל התחתון
  • מיקום: ליד ניר דוד (תל עמל)
  • עונות ביקור:כל השנה
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:נגיש
  • כניסה:בתשלום
  • מצב תכנוני:מוכרז, הרחבה מאושרת
  • שטח:136.78 דונם
  • תאריך הכרזה:6/4/1967




Sachne1.jpg

גן השלושה (הסחנה), (עמית מנדלסון, 15/7/2014)


עוד אתרים בסביבה

תגיות: תחבורה ציבורית אטרקציה טיול מים נגיש לנכים משפחות פארקים מומלץ האתר


איך להגיע:

הגן נמצא בבקעת בית שאן, מערבית לקיבוץ ניר-דוד (תל-עמל), כ- 4 ק"מ מערבית לבית שאן.

הגישה היא מכביש מס' 669 (כביש צומת השיטה - צומת שלוחות), במרחק כ- 5 ק"מ מצומת השיטה בכביש מס' 71 ו- 7 ק"מ מצומת שלוחות בכביש מס' 90.

לבאים מאזור גוש דן וחיפה, מומלץ להגיע דרך כביש מס' 71, ואילו לבאים מאזור ירושלים מומלץ להגיע דרך כביש מס' 90 (כביש הבקעה).

רקע על גן לאומי גן השלושה (הסחנה):

הגן הלאומי משתרע בראשו של נחל עמל, המושך את מימיו מעין עמל - "הסחנה" הנקרא כך בערבית בשל מימיו החמימים.

טמפרטורת מי המעיין קבועה והיא 28 מעלות, כל השנה.

מי המעיין מליחים ולא ראויים לשתייה, ולכן לא נשאבו לחקלאות ישירות מהנביעה (כפי שקרה במעיינות רבים באזור), והאתר עבר פיתוח תיירותי כבר לפני עשרות שנים, להנצחת שלושת בני העמק שנפלו בספטמבר 1938 - חיים שטורמן, אהרן אטקין וד"ר דוד מוסינזון. השלושה נפלו בעלות רכבם על מוקש באזור יישובי ביכורה של ימינו (דרומית לבית שאן).

הפיתוח באתר החל בשנת 1955, ביוזמתו של צבי בהיר מקיבוץ ניר דוד הסמוך, ומתכנני הנוף ליפא יהלום ודן צור, שעיצבו את דמות הגן המוכרת עד היום. במסגרת זו הוסדרו הבריכות ופותח הגינון שבאתר.

האתר נחנך ע"י נשיא המדינה, יצחק בן-צבי, ב-14 במאי 1959, והוכרז כגן לאומי ב- 1967.

גלריית תמונות

בגן נמצאים שרידי עבר רבים:
טחנות קמח - בגן נמצאו בעבר ארבע טחנות קמח. שתיים מהן, באזור המפל הנוכחי, נהרסו ואבניהן שימשו במסגרת בניית המפל.

שתי טחנות קמח נוספות קיימות עד היום - אחת מהן משוחזרת והשנייה נמצאת במורד הנחל (למרגלות אתר חומה ומגדל שאינו נכלל בתחום הגן).

תל ארכיאולוגי - תל הממוקם מדרום לנחל עמל, ועליו בנויים אולם ספורט אזורי ומזיאון לארכיאולוגיה (פתוח רק בשעות 14:00-10:00). חפירות באתר העלו ממצאים מתקופות רבות - הברונזה התיכונה I, הבית הראשון, הרומית והביזנטית, ועד לימי הביניים המאוחרים. בין היתר התגלו שרידי מבנים, צינורות חרס ורצפות פסיפס. חלקם של השרידים מוצג במוזיאון לארכיאולוגיה, שנבנה בשנות ה- 60'. באחד מחדרי המוזיאון ניתן לראות גם פתח מערת קבורה עתיקה (חסומה כיום לגישה).

ניקבות חצובות - בגדה הצפונית של הנחל, באזור מגלשות המים (לא פעילות נכון לקיץ 2014), התגלו שתי ניקבות חצובות היוצאות מהגדה לתוך האדמה. ניקבה נוספת התגלתה בתל עמל, מדרום לנחל.

ניקבות אלו שימשו ככל הנראה במהלך מרד בר-כוכבא (135-132 לספירה), בדומה לניקבות שנמצאו במקומות רבים בשפלת יהודה ובאתרים שונים בגליל ובשומרון.

בגדתו הדרומית של הנחל נמצאות עשר שורות מושבים חצובים בסלעי הגיר ונטף הנחלים (טרוורטין). אורכו של המתקן כיום כ- 22 מטרים, ונראה כי אורכו המקורי היה כ- 30 מ'. ככל הנראה, היה זה מבנה דמוי חצי אליפסה, הצופה לכיוון הנחל, ובו כ- 500 מקומות ישיבה.

החוקרים סבורים כי אתר זה שימש כתיאטרון מים - נאומכיה - ששימש לצפייה בתחרויות ושעשועי מים. השערה נוספת היא כי מדובר בנימפיאון - מבנה מזרקה בו הוזרמו המים לאפיק הנחל. אפשרות זו פחות סבירה, כי לא נמצאה מערכת להובלת מים מעל למפלס הנחל הקיים, וכן כי לא מדובר במרכז עיר קדומה או באתר על פרשת דרכים.

צומח האתר מושפע מאד מהפיתוח האינטנסיבי, וכולל שטחים נרחבים של חורשות ומדשאות.

בחלקו התחתון של הגן הלאומי, גדלים שיחי עבקנה שכיח, קנה מצוי, פטל קדוש, פלגית שיחנית, מלוח קיפח ועוד.

במי הנחל קיימים דגי אמנון וחלזונות שחריר הנחלים.

בצמוד לגן הלאומי הוקם בתחילת שנות ה- 90' אתר חומה ומגדל, ובו שחזור התיישבות "חומה ומגדל".

קיבוץ ניר דוד הסמוך, שהוקם ב- 10 בדצמבר 1936 הוא היישוב הראשון שהוקם במסגרת התיישבות "חומה ומגדל".

יש החולקים על כך, וגורסים שהיישוב כפר חיטים, שהוקם שלושה ימים לפניו, הוא הראשון להתיישבות זו.

האתר אינו נכלל רשמית בגן הלאומי, אך בפועל מהווה חלק ממנו, והגישה אליו חופשית למבקרי הגן הלאומי. בין אתר חומה ומגדל לערוץ הנחל נמצא גן פעמוני ההתיישבות ובו תצוגת קבע של פעמונים ששימשו את יישובי האזור.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:

אתר חומה ומגדל

הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים.

שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים:

אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00

אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00

בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר.

הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה. האתר כולל בריכות רחצה (כולל גם בריכת פעוטות ליד טחנת הקמח), חורשות צל, מתקני משחק ואפשרות לקיום מנגלים.

בחלקו המזרחי של הגן הלאומי נמצא מוזיאון אזורי לארכיאולוגיה, הפתוח רק בשעות 14:00-10:00.

בחודשי הקיץ מתקיימת רחצה לילית באתר בחלק מימות השבוע. מומלץ להתעדכן באתר הגן הלאומי לפרטים נוספים.

המוזיאון ואתר חומה ומגדל אינם נגישים לנכים.

הכניסה בתשלום גם למנויי "מטמון", בשל מאפייני פארק המים של האתר.


מצב סטטוטורי

הגן הלאומי הוכרז ככל הנראה לפי תוכנית ג/665. תוכנית זו, שאושרה בדצמבר 1966, מייעדת 128 דונם לגן הלאומי.

בנובמבר 1968 אושרה תוכנית עדכנית יותר, תוכנית ג/867, המגדילה את שטח הגן הלאומי ב- 11 דונם נוספים בהם ממוקם המוזיאון הארכיאולוגי.

עם זאת, ככל הנראה הרחבת הגן הלאומי לא הוכרזה מעולם, הגם שבאתר רט"ג מצוין שטח הגן הלאומי (ללא ההרחבה) כ- 139 דונם.

במאי 1974 הופקדה להתנגדויות תוכנית ג/1870 שמטרתה להרחיב את הגן הלאומי ולכלול בו את עין חיים הסמוך (כחצי ק"מ מערבה). תוכנית זו לא אושרה מעולם, אולם גם לא נדחתה עד היום. התייבשות עין חיים כנראה מהווה אחת הסיבות לאי אישור התוכנית.

אתר חומה ומגדל, אינו מהווה חלק מהגן הלאומי, למרות המעבר החופשי בינו ובין הגן הלאומי, ושטחו 8 דונם הנכללים בתוכנית המתאר של קיבוץ ניר דוד, תוכנית ג/7470.

בשנת 2018 נגרעו מהגן הלאומי 17.9 דונם עפ"י תוכנית ג/21732. התוכנית מוסיפה לגן הלאומי 15.68 דונם חלופיים (חילופי שטחים עם קיבוץ ניר דוד). השטח החלופי טרם הוכרז נכון ליולי 2018.

הצעות טיול בסביבת גן לאומי גן השלושה (הסחנה):


קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • אתר הגן הלאומי.
  • לחם ושעשועים - דרור סגל, "בשביל הארץ", יולי 2005.
  • גן עדן מעשה ידי אדם - אסתר זנדברג, "הארץ", 6/4/2001.
  • מערכות המסתור בשפלת יהודה - עמוס קלונר, יגאל טפר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987.
  • גנים ונוף בישראל - יוסף בן-ערב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"א.

שמות נוספים לאתר:

הסחנה.



המפה נטענת...