נווה מגן

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

דף הבית / טיולים במרכז / טיולים בשרון / נווה מגן

מסלול טיול: נווה מגן

נווה מגן - פרשיות היסטוריות ועצים עתיקים בשכונה ירוקה ברמת השרון.

מסלול טיול
אזור:השרון
מפת סימון שבילים: השרון ומערב השומרון 7
מיקום: רמת השרון
גישה:רגלית, אופניים
שבילי טיול:לא מסומן
עונות ביקור:כל השנה
שמורת טבע:לא
רמת קושי:לכל המשפחה
סוג מסלול:מעגלי
כניסה: חינם
אורך המסלול:3 ק"מ.

תאריך ביצוע מסלול:15/1/2016
תאריך ביקור אחרון בשטח:15/1/2016

מגדל המים בנווה מגן, (עמית מנדלסון, 15/1/2016)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

רקע: נווה מגן

עץ השיזף ברחוב הגפן, ינואר 2016

עץ השקמה ברחוב הסייפן, ינואר 2016

נווה מגן נמנית עם השכונות הראשונות שהוקמו לאנשי צבא קבע בישראל (1955). ליבה של השכונה הוא שיכון אנשי צבא קבע, בתכנון משרד האדריכלים רכטר-זרחי, הכולל את רחוב הרימון וחלקים מרחובות הזית, התאנה, החרוב, הגפן ושבטי ישראל. מרבית בתי השכונה הוקמו כבתים דו-משפחתיים, והבנייה עוטפת שתי גבעות בפסגתן שטחי ציבור (בית הנוער וגן הגפן). בין הדמויות הידועות שהתגוררו בשכונה אלופים בצה"ל כגון רחבעם זאבי, אברהם אדן, עמוס חורב ועזר וייצמן (לימים נשיא המדינה, התגורר בשכונה עד 1980), תא"ל יצחק בן-דב והרמטכ"ל השמיני חיים בר-לב. לצד אנשי הצבא נפגוש בסיורנו עצים עתיקים, תצפית להרי השומרון, סיפור המאבק לעבודה עברית בתקופת המנדט הבריטי, ולהבדיל גם פרשיית רצח נשכחת שזיעזעה את המדינה. המעוניינים בכך יוכלו להוסיף גם טיול בשדות שמדרום לכביש 5, בואכה "גבעת הגולגלות"שממזרח למרכז הטניס.

איך להגיע:

נקודת ההתחלה והסיום המומלצת למסלול זה הינה במגרש החנייה שברחוב המאבק בשכונת נווה רסקו ברמת השרון. לבאים מחוץ לעיר, יש להיכנס לרמת השרון במחלף הכפר הירוק, וברמזור הראשון (צומת השופט ד"ר עדי אזר/צומת הראשונים) יש לפנות ימינה לדרך הראשונים. ברמזור השני בדרך הראשונים, נפנה ימינה לרחוב המאבק, ואחרי כ- 200 מ', לצד מסעף רחוב התרבות, נזהה מצד שמאל רחבת חנייה (ניתן לחנות גם ברחובות נוספים באזור).

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
אורך המסלול:3 ק"מ. משך המסלול:2-1 שעות טיפוס מצטבר:המסלול מישורי.
לחצו על המפה להגדלה

עץ השקמה ברחוב הסייפן, ינואר 2016

הרחוב בו אנו נמצאים, רחוב המאבק, מנציח את סיפור המאבק לעבודה עברית בתקופת המנדט. המושבה רמת השרון הצעירה השתרעה באותם ימים עד לדרך הראשונים בדרום. השטח בו אנו נמצאים כעת נקרא "פרדס מטלון" - פרדס בשטח 250 דונם שהשתייך לסוחר הקרקעות משה מטלון (הקבור בבית הקברות נחלת יצחק). בפרדסו, העסיק מטלון פועלים ערביים מהסביבה, דבר שגרר מחאה של פועלי רמת השרון.

בחלקו הדרומי של הרחוב נמצאת גינה מוזנחת העוטה שלמת טחבים ירוקה בחורף. במפגש רחוב הסייפן נפנה שמאלה ומייד נגיע אל עץ השקמה. העץ המרשים הינו אחד העצים המעטים שקדמו להקמתה של רמת השרון (ולקראת סוף הטיול נפגוש עץ נוסף). העץ אינו מתועד בספרים על תולדות העיר, כנראה כיוון שלא היה בתחום היישוב עד למלחמת העצמאות, ויש להניח שנשתל בידי הבדווים משבט אבו קישק בסוף המאה ה- 19 או בראשית המאה ה- 20.

מכאן נמשיך מזרחה ברחוב הסייפן עד לכיכר במפגש רחוב שבטי ישראל, נחצה בזהירות את הכביש ונפנה שמאלה ברחוב שבטי ישראל. ברחוב הראשון - במעלה - נפנה ימינה ואחרי הליכה קצרה נפנה שמאלה לרחוב מגידו. נמשיך לאורך גדר התוחמת את אזור מגדל המים של נווה מגן. מגדל המים הוקם בשנות ה- 1950, והונצח בסמל העיר רמת השרון. מאחורי מגדל המים נמשיך בשביל צר, לאורך גדר תיכון רוטברג, ונגיע לחורשת אקליפטוסים. כאן נפנה שמאלה ונרד בשביל אספלט עד למפגש עם רחוב נווה רעים.

ברחוב נווה רעים התגוררו שניים מאלופי צה"ל, האלוף אברהם אדן (מפקד גייסות השריון ואלוף פיקוד הדרום) והאלוף רחבעם זאבי (לימים ראש מפלגת "מולדת" ושר התיירות שנרצח בשנת 2001).

נפנה ימינה, נחלוף על פני בית משפחת זאבי ונגיע לרחוב הזית. כאן נפנה שמאלה ונחצה בזהירות את הרחוב לעבר הקתדרה לאומנות, או כפי שנקרא בעבר - "בית הנוער".

בכניסה למתחם נמצאת אנדרטת זיכרון לדוד רשף ז"ל, ראש המועצה השלישי של רמת השרון, ואילו מעבר לכביש נמצא איצטדיון אתלטיקה ומאחוריו התיכון.

בחצר מתחם הקתדרה ניתן היה לפגוש עד לשלהי שנות ה- 1980 מגוון פרחי בר, כולל צבעונים ותורמוס צהוב. כתוצאה מעבודות פיתוח, הושמדה הצמחייה הנדירה והמקום איבד את ייחודו. באזור ניצבת אנדרטה המשלבת עץ אלון שנשתל במקום.

מאחורי הקתדרה נמצא מגרש חנייה קטן. כאן נפנה ימינה ונצעד בשביל צדדי לעבר רחוב שבטי ישראל. נפנה שמאלה, נחצה את הכביש במעבר החצייה ונמשיך שמאלה עד למפגש רחוב התאנה. עתה נפנה ימינה ברחוב התאנה, ונגיע לרחוב הגפן. בשלב זה בוודאי שמנו לב כי שמות הרחובות באזור מנציחים את שבעת המינים.

היישר מולנו נמצא שביל צדדי בין בתי מגורים פרטיים. במרחק עשרות מטרים דרומה, נגיע לעץ שיזף עתיק המתועד במפות מנדטוריות.

מעץ השיזף נשוב לרחוב הגפן. מימין לנו נמצא אי תנועה גדול ובו גן ציבורי מטופח - גן בר-לב לזכרו של הרמטכ"ל השמיני ושר בממשלות ישראל, חיים בר-לב. כיום (2016) אין שילוט הנצחה במקום.

אחרי ביקור אופציונלי בגן, נפנה ברחוב הגפן מערבה, נחלוף על פני ביתה של משפחת בר-לב ונגיע חזרה לרחוב הזית, לאורכו שדרת עצי תות (כאשר הם בשלכת, במהלך דצמבר, המחזה מרשים יחסית).

עתה נפנה שמאלה. מעבר לרחוב, בית המגורים מס' 25 מסתיר מאחוריו סוד אפל. בשנות ה- 50', השתייך הבית למשפחת גצלר. בלילה אחד באפריל 1959, רצח האב יהודה את אשתו ושלושה מילדיו, והתאבד. אחד הילדים, יובל, ניצל כנראה בגלל מעצור בנשק. בבוקר הגיע הילד לבית הספר ממרר בבכי ואמר למורה שיש לו סוד לספר לה. היא הייתה עסוקה ורק בצהריים הוא חשף בפניה את הסיפור. המורה המזועזעת הגיעה לבית ואז נחשף גודל הזוועה. האירוע זיעזע את רמת השרון הצעירה. לילד הניצול לא נותרו כמעט קרובי משפחה בארץ, והוא עבר לחסות דודו בארה"ב. בני המשפחה נקברו יחד בבית הקברות הישן של רמת השרון, כאשר בהיתר רב היישוב דאז, אדלשטיין, נקבר גם האב הרוצח ליד בני משפחתו בטיעון של אי שפיות בעת ביצוע המעשה הנורא.

עוד כמה עשרות מטרים מעבר לרחוב, ברחוב הזית 54, נמצא בניין ובחצרו מגוון פרטים ארכיאולוגיים. עד לשנות ה- 2010 ניצב ברחוב לצד הבניין בית בד עתיק, אולם הוא הועבר למקום אחר. הליכה קצרה תוביל אותנו אל גשר הולכי הרגל למרכז הטניס - "גשר האלופים". מרכז הטניס הוקם בשנות ה- 1970, ובתקופת שגשוגו של ספורט זה בישראל ידע ימים יפים. הגשר המקורי נהרס עם הרחבת כביש 5, ותחתיו הוקם הגשר הנוכחי. מהגשר יש תצפית טובה לעבר "רצועת הנופש" שבין רמת השרון לשכונת צהלה - אף היא שכונת אנשי צבא הקבע. במזרח, ניתן להשקיף מכאן להרי השומרון. חדי העין יזהו בין בתי שכונת נווה מגן לכביש 5 משוכת צבר, ומעברו המערבי של הגשר המשך משוכת הצמחייה מדרום לכביש 5. משוכה זו עוקבת אחרי הגבול ההיסטורי בין שני שבטי הבדווים ששכנו באזור עד למלחמת העצמאות, שבט סוואלימה (בדרום) ושבט אבו-כישך (בצפון).

למעוניינים בשילוב "טיול טבע", כדאי לעבור את הגשר ולהמשיך רגלית בדרך עפר במקביל ומדרום לכביש 5, מרחק 800 מ' לכל כיוון, עד לאתר גבעת הגולגלות. זהו תל עתיק הנקרא בערבית שייח' סעד, ושימש כבית קברות בדווי של שבט סוואלימה עד למלחמת העצמאות. השטח נותר לא מעובד, אולם סביב שנת 2000 שימש כאתר התארגנות לכלים כבדים בעת הרחבת כביש 5, ונפגע קשות. בתקופת העבודות התגלו כאן ארונות קבורה מאבן (סרקופגים) שאינם נמצאים כיום בשטח. בצמוד וממזרח לגבעה נמצאת חורשת אקליפטוסים, ובשוליה המזרחיים של הגבעה מספר שיזפים, אחד מהם גדול יחסית וכנראה ניצב בזמנו מעל לקבר השייח' סעד (השיזפים נפגעו קשות בשנת 2000 והתחדשו מאז). מנקודה זו נשוב באותה דרך (או בדרך עפר מקבילה) למרכז הטניס.

לסיום המסלול הרגלי בשכונה עצמה, נחזור ברחוב הזית צפונה. לאורך הרחוב נטועה שדרה יפה של עצי תות המחליפה את צבעיה במהלך השנה, ומרשימה במיוחד כאשר התותים עוטים גווני שלכת סביב דצמבר.

בפינת הרחובות הזית ושבטי ישראל נמצאת חלקה קטנה ו"סודית" של פרחי בר, כולל חצבים ועוד.

מנקודה זו נשוב לתחילת המסלול דרך רחוב שבטי ישראל (שמאלה) עד לכיכר במפגש רחוב הסייפן, בה עברנו בתחילת המסלול.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

במסלול זה אין פריחה משמעותית, אולם בספטמבר ניתן לפגוש מעט חצבים בקרבת סוף המסלול. בחודש דצמבר, כאשר עצי התות ברחוב הזית עוטים גווני שלכת, המסלול פוטוגני יותר מהרגיל.