מרכז דוידסון

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

דף הבית / טיולים במרכז / טיולים בירושלים / אטרקציות - מוזיאונים / מרכז דוידסון

מרכז דוידסון

מרכז דוידסון - מרכז מבקרים ופארק ארכיאולוגי בחפירות הכותל הדרומי.

אטרקציה
סוג אטרקציה: מרכז מבקרים
אזור: ירושלים
כתובת: בכניסה לכותל המערבי
טלפון: 4987*
קהל יעד: לכל המשפחה
תאריך עדכון: דצמבר 2015

נגישות לנכים: חלקית

הגן הארכיאולוגי מרכז דוידסון

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

מרכז דוידסון

מרכז דוידסון משלב מוזיאון וגן ארכיאולוגי למרגלות הר הבית, ומאפשר למטיילים להתרשם מפרקים מרגשים בתולדות העיר ירושלים ובתי המקדש.

איך להגיע:

הגישה למרכז דוידסון נעשית משער האשפות, בצמוד לכניסה למתחם הכותל המערבי.

קווי אוטובוס מס' 1 ו- 3 יוצאים מהתחנה המרכזית בירושלים ומובילים לכותל המערבי. כמו כן, בחגים ובחופשות ניתן להסתייע בהסעות היוצאות ממתחם התחנה הראשונה לאזור זה.

הדרך החווייתית ביותר להגיע למתחם הינה דרך תעלת הניקוז ההרודיאנית, מעיר דוד ויציאה במרכז דוידסון. עם זאת, דרך זו מומלצת למבקרים בפעם השנייה (או יותר) באתר, ואינה נגישה למתקשים בהליכה. באפשרות זו, יש לשלם על הכניסה לשני המקומות בקופות עיר דוד.

על האטרקציה:

אבני מפולת, אוגוסט 2015

הגן הארכיאולוגי, אוגוסט 2015

לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, החל פרויקט מרשים של חפירות ארכיאולוגיות נרחבות מדרום ומדרום-מערב להר הבית, למרגלות חלקו הדרומי של הכותל המערבי ובעיקר למרגלות הכותל הדרומי.

אזור החפירות הפך לגן ארכיאולוגי בתשלום, בו ניתן לפגוש מגוון ממצאים ארכיאולוגיים מרגשים, כאשר אלה המושכים את מרבית תשומת הלב הם הממצאים הקשורים לשרידי בית המקדש השני (מתקופת הבית הראשון נתגלו ממצאים בודדים), אך התגלו במרחב גם ממצאים מאוחרים יותר מהתקופה הביזנטית והערבית הקדומה.

בכניסה למתחם החפירות הוקם מוזיאון/מרכז מבקרים, החפור בחלקו בתת-הקרקע ומנצל חללים קדומים שהתגלו בחפירות. בין היתר ניתן לראות כאן סרטונים קצרים, להתרשם ממודל תלת-מימדי של העיר ירושלים, מודל ממוחשב של הר הבית, וכן ממצאים שונים שנחשפו בחפירות.

לאחר הביקור במתחם הסגור, נצא לגן הארכיאולוגי הפתוח (בשל אופיו, אינו מתאים למוגבלי תנועה). כאן נחשפו לאורך השנים שרידי מפעלי הבנייה האדירים (בפרט של הורדוס) למרגלות הר הבית, כולל קמרון גבוה המאפשר לעולי הרגל לעלות לרחבת הר הבית (קשת רובינסון), אבן בקיר הכותל ועלייה חריטה עברית קדומה - "וראיתם ושש לבכם ועצמותם כדשא" (לפי נבואתו של ישעיהו בפרק ס"ו), שנחרטה כנראה ע"י מתפלל יהודי בדורות שלאחר החורבן - ייתכן בתקופה הביזנטית או בתקופה הצלבנית. על אבן אחרת נמצאת הכתובת "לבית התקיעה לה..." (ההמשך קטוע, ויש מחלוקת בין החוקרים לגבי הגירסאות - למשל "לבית התקיעה להכריז" או "לבית התקיעה להבדיל"). בית התקיעה היה פינה בבית המקדש, בה נהגו להכריז על כניסת שבת ומועד, כך שזהו אחד הגילויים הייחודיים משרידי החורבן. הכתובת המקורית מוצגת כיום במוזיאון ישראל ובאתר זה ניצב העתק של הכתובת. ערימת האבנים הגדולות שלמרגלותינו מהווה אף היא זכר מרגש לחורבן הבית השני.

מחלקו הדרומי של הכותל המערבי, נעבור דרומה למרחב שמדרום להר הבית. האלמנט הגדול הראשון שנראה, הינו שרידי ארמון מוסלמי גדול מהתקופה האומאיית (המאה השמינית לספירה), המשמש מעת לעת לאירועים. בהקמת הארמון שולבו שרידים מתקופות קדומות יותר, ובכללם עמודי אבן מכנסיות ביזנטיות בעיר. ממזרח לארמון המוסלמי נחשפים שרידים קדומים. בכותל הדרומי נמצאים שערי אבן סתומים - "שערי חולדה", המיוחסים לסוף תקופת הבית השני, ומהם התבצעה הגישה לתוך ההר עצמו דרך מנהרות בבטן האדמה. על הקיר החיצוני ניתן לזהות כתובת רומאית עתיקה. ממש מעלינו מתנשא מסגד אל-אקצה - "המסגד הקיצון", שהוקם כאן במאה השביעית על סמך אזכור סתום בקוראן למסעו הלילי של מוחמד למסגד מרוחק (הקוראן עצמו אינו מציין את מקום האירוע). המסגד נמצא בחלקו הדרומי ביותר של הר הבית, ומאז אוקטובר 2000 הכניסה למבנה סגורה בפני מבקרים לא מוסלמים.

כל השטח מלא בחפירות, ובכללן שרידי "העופל" - מצודה קדומה מתקופת הבית הראשון, מקוואות טהרה ובורות מים ששימשו את עולי הרגל ועוד. באתר זה התגלו עשרות מקוואות טהרה, לעומת מקוואות בודדים באתרים ארכיאולוגיים אחרים, דבר המעיד על חשיבותם הרבה של טקסי הטהרה עבור עולי הרגל היהודיים להר הבית. גבולן המזרחי של החפירות הינו במתחם המשמש כיום כבית קברות מוסלמי, ואשר הקבורה בו הואצה מאד בעשור האחרון תוך ניצול ריבונותה הרופפת של המדינה בהר הבית ובסביבתו. במזרח, נוכל להשקיף מאזור זה לעבר הר הזיתים - בית קברות יהודי גדול ועתיק - ומדרום לו "הר המשחית" עליו בנוייה שכונת ראס אל-עמוד. החורשה הירוקה בפסגת הר המשחית משתרעת סביב מנזר נוצרי (מנזר סנט אברהם).

אלמנט בוטני הראוי לציון הינו פלישה נרחבת של העץ איילנתה בלוטית, עץ נוי ממוצא סיני שנשתל בגינון העירוני בירושלים, והפך לצרה צרורה המאיימת כאן על הממצאים הארכיאולוגיים הייחודיים.

שעות פתיחה ומחירי כניסה:

בימים א'-ה' המקום פתוח בשעות 08:00 - 17:00 (עד 19:00 בשעון קיץ).
בימי שישי המקום פתוח בשעות 08:00 - 13:00 (עד 14:00 בשעון קיץ).
המקום סגור בשבתות ובחגים.

קיימת אפשרות להדרכה בתשלום, בהרשמה מראש, וכן לשכור אוזניות להדרכה קולית בתשלום נוסף.

סיווג