קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
מערת עלמה
| דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
מסלול טיול: מערת עלמה
מערת עלמה - מסלול אתגרי למיטיבי לכת באחת המערות העמוקות ביותר בישראל
- מסלול טיול
- אזור:הגליל העליון
- מפת סימון שבילים: 2 - הגליל העליון
- מיקום: מזרחית לכפר ריחניה
- גישה:רגלית
- שבילי טיול:אדום 2155
- עונות ביקור:אביב, קיץ וסתיו
- שמורת טבע:כן
- רמת קושי:מיטיבי לכת
- סוג מסלול:קווי קצר
- כניסה: חינם
- אורך המסלול:500 מ'.
- תאריך ביצוע מסלול:5/10/2013
- תאריך ביקור אחרון בשטח:5/10/2013
מערת עלמה, (עמית מנדלסון, 5/10/2013)
עוד אתרים בסביבה
הצעות טיול בסביבה
רקע: מערת עלמה
מערת עלמה היא אחת המערות הגדולות והמיוחדות בישראל. המערה משלבת בין פתח ענק ומרשים ובין מסלול הליכה אתגרי המאפשר למטיילים להגיע למקום העמוק ביותר במערה ללא צורך בציוד מיוחד. המערה היא אחת המערות העמוקות ביותר בישראל, והעמוקה ביותר שניתן להגיע עד לקרקעיתה ללא ציוד ייעודי (108 מ' מתחת לפני השטח). זוהי גם הארוכה במערות הגליל (אורכה כחצי ק"מ). המערה מוזכרת כבר בתיאור עולי רגל יהודיים בימי הביניים, ומרשים במיוחד תיאורו של תלמידו של הרב חיים בן-עטר על ביקורו במערה בשנת 1742, כפי שהובא בידי חוקר הארץ זאב וילנאי: "אין לה קץ ותכלית, והנכנס בה הוא נאבד מרוב הכוכין שיש בה. כל כוך עשרה כוכין, ובו כוך מהעשרה. אם אתה נכנס – אתה מוצא עוד כוכים אחרים, והנכנס לשם הוא מסתכן מרוב פחד. ומעשים של זו המערה הם נפלאים. וכולם תחת הארץ, והנכנס לשם צריך אבוקות גדולות, ואני נכנסתי לתוכה באבוקות גדולות, כמו עשרים אמה. אין אני יכול לומר כמה כוכים יש שם, אין להם מספר. והמקום נורא מאד. וזקני אומות העולם אומרים שתחילת המערה היא במדבר, ויש לה קצה אחד בירושלים ומעשיה מרובים ונפלאים" התהליכים הגיאולוגיים שהובילו להיווצרות המערה מורכבים במיוחד ומשלבים העתק גיאולוגי שיצר שבר גדול בתת-הקרקע, יחד עם תהליכי המסה קרסטית שהביאו ליצירת נטיפים וזקיפים. קו השבר הגיאולוגי במערה מסביר את ריבוי המפולות והסלעים במעמקי המערה – דבר שמנע התפתחות משקעי מערות בהיקף משמעותי. במערה הוסדר מסלול הליכה מפתח המערה ועד למקום העמוק ביותר, המסומן במחזירי אור ומשלב דרגיות רבות. מסלול זה מיועד למיטיבי לכת בלבד בעלי ניסיון בטיולי מערות, שכן המערה לא רק חשוכה לחלוטין אלא גם חלקלקה ביותר. במערה שוכנים עטלפי חרקים, הנמצאים בתרדמה בחודשי החורף. לפיכך, המערה סגורה למטיילים מתחילת נובמבר ועד סוף מרץ. כמו כן, מומלץ להימנע מביקורים במערה בתחילת האביב – עונת ההמלטות של העטלפים.
איך להגיע:
ההגעה הנוחה והמהירה למערת עלמה היא בדרך כורכר עבירה לכל רכב מכביש 886, מול הכפר הצ'רקסי ריחניה. דרך זו מסומנת אדום, ומוליכה לשטחים חקלאיים ברמת עלמה. ברכב פרטי, נחנה בקצה דרך הכורכר. לבעלי רכב שטח, נפנה מעט לפני קצה הדרך לדרך לא סלולה היורדת עשרות מטרים ומגיעה לצומת דרכים שחור-אדום. נמשיך עוד כמה עשרות מטרים ונחנה בקצה הסימון האדום, ליד שילוט של רשות הטבע והגנים על מערת עלמה. מכאן נלך בשביל מסומן אדום דרך שדה טרשים, ולאחר כ- 200 מ' נגיע לפתח מערת עלמה.
תיאור מסלול הטיול:
| פרטי מסלול |
|---|
|
|
|
בטרם פירוט המסלול, יש לשים לב למספר דגשי בטיחות והתנהגות מיוחדים לביקור במערת עלמה:
א. סימון המסלול – המסלול מסומן במחזירי אור. בכיוון הכניסה צבעם לבן, וביציאה צבעם אדום. יש אגפים והסתעפויות נוספות במערה, אך אין לסטות מהמסלול המסומן.
ב. משך הביקור – מיטיבי לכת מנוסים יכולים לבצע את המסלול כולו, מהפתח עד החדר העמוק ביותר וחזרה, בפחות משעה – וזאת בתנאי שאין קבוצות אחרות במערה, הגורמות לעיכוב. מומלץ להקצות בין שעה וחצי לשעתיים לביקור במערה, ולקחת בחשבון כי אם יש באתר קבוצות גדולות, הטיול עשוי להתארך בצורה משמעותית.
ג. גודל הקבוצה – אין להיכנס למערה לבד ורצוי מאד גם לא בשניים. מצד שני, קבוצה גדולה תביא לעיכובים רבים. לכן מומלץ שגודל הקבוצה יהיה בין 10-4 אנשים.
ד. ציוד – המסלול במערה משלב קטעי דרגיות רבים וכן מספר זחילות קצרות. מומלץ לא להכניס ציוד למערה, כולל תרמילים, ולהשאיר בחוץ שומר על הציוד (שיוכל גם להזעיק עזרה במקרה תקלה – אין קליטה סלולארית בתוך המערה). הציוד היחיד שמומלץ להביא הוא פנס טוב וסוללות רזרביות, והמהדרין יצטיידו גם בפנס רזרבי. על כל מטייל להצטייד בפנס אישי, ואין לסמוך על כך שכמה אנשים ישתמשו בפנס אחד במהלך התנועה במערה. המערה בוצית וחלקלקה, ולכן מומלץ להיכנס בבגדים שאפשר ללכלך. למצלמים שאינם יכולים להיפרד מהמצלמה במערה – רצוי שהמצלמה תהיה בתיק ייעודי, וכמו כן להחזיק בהישג יד סמרטוט/חולצה ישנה שיאפשרו לנגב את הידיים לפני הפעלת המצלמה בתוך המערה.
ה. היבטים טכניים – כמובן שהמסלול אינו מתאים לקלאסטרופובים או לבעלי קוצר נשימה. לאורך המסלול הותקנו דרגיות רבות, אולם במקומות שונים המטיילים נדרשים להסתמך על אחיזה בסלע הטבעי, ולנוע על שפת התהום. כמו כן, לעיתים יש ירידות/עליות שתהיינה קשות לנמוכים שבינינו. לכן, המסלול אינו מתאים לילדים. המסלול חלקלק ביותר וכולו משופע, ולכן מומלץ ביותר להקפיד על תנועה זהירה ומדודה, ולהבטיח אחיזה יציבה בסלעים (או בדרגיות) לפני כל צעד קדימה.
ו. שמירת טבע - מערת עלמה מקיימת אוכלוסיית עטלפים. אוכלוסייה זו אמנם הידלדלה לאורך השנים כתוצאה מהשפעה נרחבת של מטיילים, אך עדיין מוטלת עלינו כמטיילים האחריות לשמור עליהם. אין להיכנס למערה בחודשי החורף (נובמבר-מרץ) כדי למנוע הפרעה לתרדמת החורף של עטלפי חרקים, ומומלץ גם לא להיכנס למערה בתחילת האביב - עונת ההמלטות. בוודאי שאין להאיר על עטלפים או להטרידם. כמו כן, אין להשאיר פסולת כלשהי במערה ובוודאי לא לרסס גרפיטי על הסלעים - תופעה מכוערת הפוגמת בהנאת המטיילים מהמערה.
הפתח עמוק ומרשים. בצד הדרומי נמצא השביל היורד לתוך המערה עצמה. שביל זה נעזר במספר דרגיות כדי להתגבר על מדרגה בגובה כ- 2 מ', ואחריה "נצלול" לתוך שיחי תאנה ונמשיך במדרון משופע, הנעשה חלקלק יותר ככל שנעמיק במערה. חלק זה של המערה מואר יחסית. במצוקים שמעלינו יש שרידי נטיפים שהתייבשו, אך גם קינון רב של יונים, שהפרשותיהן ניכרות לאורך הנתיב. עד מהרה,ילווה אותנו מעקה בטיחות מצד ימין של המסלול. כדאי מאד להיעזר בו ולהימנע מהחלקה. בעומק כ- 50 מ' מהפתח, נגיע למספר זקיפים קטנים. חץ גדול בתקרה יכוון אותנו לפתח המערה הפנימית, שהיא חשוכה לחלוטין. הירידה למערה הפנימית מתבצעת דרך פיר בעומק כחמישה מטרים ובסופו נעקוף תהום (הוצב כאן מעקה בטיחות לנוחות המטיילים).
מכאן נתקדם כמה עשרות מטרים בקו ישר, בין סלעים גדולים, ונגיע למדרגה תלולה בה נסתייע שוב בדרגיות ונרד כחמישה מטרים לחללים נוספים. נעבור על פני "החדר המרכזי" במערה וניכנס למעבר צר יחסית המחייב התקדמות זהירה, כמעט זחילה. ממעבר זה נצא לעבר "מסדרון דמוקלס" – פרוזדור גבוה יחסית כאשר מעל לראשנו נמצאים סלעים גדולים, המזכירים את סיפור חרב דמוקלס מהמיתולוגיה היוונית. בקצה מסדרון דמוקלס נגיע שוב למדרון תלול וחלקלק, המחייב זהירות רבה. בסיוע דרגיות נרד לחדר התחתון, ולנגד עינינו נפגוש את השלט "סוף מסלול". אם נמשיך עוד כמה מטרים למטה, נוכל לראות בצד שמאל נטיפים יפים, ולמרגלותיהם בריכת מים יפה. מכאן נעלה חזרה באותה דרך. השימוש בדרגיות קל יותר בעלייה, אולם המאמץ הפיסי לא מבוטל וכדאי לעלות בניחותא. לפני או אחרי ביקור במערה, כדאי לשים לב גם לסביבה. כקילומטר מדרום למערת עלמה בולטת פסגתו של הר אביתר, מהמרשימים בהרי הגליל המזרחי. במדרון התלול שבין הר אביתר לנחל חצור בולטים מצוקים ובהם פתחי מערות רבות, ששימשו כמערות מפלט בתקופת המרד הגדול או מרד בר כוכבא. מערות אלו סגורות למטיילים כדי לשמור על ערכי הטבע שבאזור (קינון דורסים, עטלפים וצמחיית מצוקים). ממערב לנו נמצאת רמת עלמה, שחלקה הדרומי מכוסה שפכי בזלת. ממזרח, דרך עפר מסומנת שחור מוליכה לעמק החולה דרך שטח אש פעיל – במרכזו נמצאים שרידי היישוב היהודי הקדום מרות.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
- אין במסלול מוקדי עניין עונתיים, אך האתר סגור למטיילים בחורף.
שירותים למטיילים:
חניית כורכר ללא שירותים כלשהם.
הערות ואזהרות:
- סכנת החלקה לאחר הגשמים.
- שימו לב לדגשי הבטיחות המפורטים לעיל בתיאור המסלול.
הצעות טיול בסביבת מערת עלמה:
 |
 |
 |
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- מערת עלמה – עמוס פרומקין ורן גרסון, "נקרות צורים" מס' 10, 1984.